ב' - הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 13)

2
ועדת הכלכלה
9.6.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 214
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ' בתמוז התשס"ד (9.6.2004), שעה 10:15

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 13), התשס"ד-2003 (מ/76).

חברי הוועדה: שלום שמחון - היו"ר
אבשלום וילן
אילן ליבוביץ

עבד אלמאלכ דהאמשה

עו"ד יצחק קמחי - הממונה על הגנת הצרכן, משרד התמ"ת
עו"ד חנה טירי - הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת
עו"ד תמר פינקוס - משרד התמ"ת
עו"ד רוני נויבואר - משרד המשפטים
עו"ד מירי חושן - משרד התיירות
עו"ד צביה בלאו - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
דפנה עין-דור - משרד התחבורה
נרי אזוגי - חשב וממונה על הכספים, רשות שדות התעופה
עו"ד נועה כרמל - הלשכה המשפטית, רשות שדות התעופה
עו"ד חגית כפרי-חבש - חברת אל-על
עו"ד אסף רזיאל - פנל חברות התעופה הזרות
עו"ד רותי כספי - יועצת משפטית, פנל חברות התעופה הזרות
עו"ד סיגל סודאי - יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר
אדית הנדל - איגוד לשכות המסחר
יוסי פתאל - מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות
עו"ד יוסי ברג - יועץ משפטי, המועצה לצרכנות
עו"ד ירון לוינסון - היועץ המשפטי, הרשות להגנת הצרכן

אתי בנדלר

לאה ורון

תמר שפנייר





הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 13), התשס"ד-2003

אני פותח את הישיבה. הצעת חוק הגנת הצרכן, תיקון מס' 13, התשס"ד-2003. בישיבה הקודמת ביקשנו הערות מכל הגורמים, ואני מבין שיש פה גם הצעת נוסח.

אנחנו ישבנו עם כל מי שפנה אלינו - עם אל-על, אם איגוד לשכות המסחר, עם לשכת הספנות - קיבלנו פנייה גם מפורום חברות התעופה הזרות. דנו עם כולם, ובמקום ששמצאנו שיש צורך לשנות, שינינו; במקום שלא, הסברנו את זה לצדדים. הנוסח החדש הוא הנוסח שמונח כעת.

לגורמים השונים שנמצאים כאן – אל-על, ארקיע, ישראייר, פנל חברות התעופה הזרות - יש הערות?

אנחנו העברנו נייר בשעתו, כמדומני שזה היה ב-18 בפברואר, גם לוועדה וגם למשרד התמ"ת. עמדתנו כפי שהובעה על-ידי הנציגים שהיו בישיבה הקודמת היתה שיש להשאיר את החוק כמות שהוא ללא תיקונו. זה מופיע גם בפרוטוקול, מלבדי היו עוד שני נציגים בישיבה הקודמת. העלינו את זה על הכתב והעברנו את זה לוועדה ולמשרד התמ"ת, שיחות איתנו לא היו. אני ראיתי את התיקון להצעת החוק, אני מבין שאת משרד התמ"ת לא שיכנענו. יש בעיה בנושא המסים, ועמדתנו היא כמו שהיא. במידה שהוועדה תחליט אחרת, כמובן שנכבד את החלטת הוועדה.

עניין עיקרי שנשאר פה פתוח הוא ההוראה לנקוב במחיר כולל. עלול להשתמע מזה גם לנקוב במחיר כולל את כרטיס הטיסה, וזה סותר את הנחיות יט"א שלפיהן צריך להציג את המסים בנפרד מהמחיר.

זה לא חל על הנקיבה.

אז שיהיה ברור מה אומרת המילה "לנקוב".

הצטרפו אלינו עכשיו סטודנטים ממכללת הגליל המערבי. אנחנו מברכים אתכם. עכשיו תסביר נציגת משרד התמ"ת את החוק.

אנחנו מדברים על תיקון 13 לחוק הגנת הצרכן. המטרה העיקרית של התיקון היא לעשות fine tuning על תיקון 11 שהיה לפני שנה וחצי או שנתיים. המטרה היא לגרום לכך שפרסום נקיבה והצגה של מחיר נכס או שירות יהיה מחיר כולל ויהיה בשקלים בלבד. זאת על מנת שהצרכן, לפני שהוא רוכש נכס או מקבל שירות, יֵדע בוודאות מה מחיר העסקה, שלא יוכלו להוסיף לו כל מיני תוספות מעבר למחיר שהוצג או פורסם או ננקב. הבעיה הזאת התעוררה בעיקר בנושא של כרטיסי טיסה. הרבה פעמים במקרה של מכירת כרטיסי טיסה מפרסמים בעיתונים מחיר שלא כולל את המסים הנלווים – מסי נמל, היטל ביטחון וכו'. המטרה בישיבה הזאת היא לפתור את הבעיה שנוצרה ולגרום לכך שגם לגבי כרטיסי טיסה תהיה חובה לפרסם ולמכור במחיר כולל. בעניין של כרטיסי טיסה נתנו פטור מנקיבה ופרסום של מחיר בשקלים בלבד. אפשר לפרסם בדולרים, אבל המחיר חייב להיות מחיר כולל, שכולל את כל המסים הנלווים.

אנחנו כמובן תומכים בחוק. יש לנו שתי הערות. מה שחגית כפרי אמרה הוא נכון - לגבי הנקיבה, הכרטיסים מודפסים במערכות שנמצאות בחוץ- לארץ. אי אפשר, גם על -ידי חוק, לגרום לחברות התעופה לא לנקוב בתיבה נפרדת את המסים. זה חוק שהן לא יעמדו בו בשום דרך. מה שבעייתי הוא הנושא של הפרסום. לדוגמא, עכשיו מחירי הדלק עלו, יש חברות - למשל אייר קנדה - שהחליטה שאת היטל הדלק היא מפרסמת כמס. בתיבה שבה מפרסמים את מסי המדינה, היא מכניסה גם את מסי הנמל. לא כל חברות התעופה עושות את זה. למשל, חברת אל-על מכניסה את זה כמו שצריך למחיר של כרטיס הטיסה.

אז מה יהיה כאן - 700 דולר כרטיס לקנדה פלוס 10 דולר מסים?

הפרסום חייב להיות המחיר כולל הכל, אני רק מעיר שתי הערות טכניות. לגבי הנקיבה, לא יעמדו בזה כי המערכות האלה לא נמצאות בישראל. כאשר הכרטיס יונפק, הנושא של המס מטעם המדינה או מוסדות מטעמה מצוין הרבה פעמים בתיבה נפרדת.

אתה בעצם אומר שאין מחלוקת שבעת הפרסום צריך לתת את הפרסום הכולל, אבל בפירוט המחיר על גבי הכרטיס יהיה מותר לציין כל דבר בנפרד.

הבעיה היא שאתם דיברתם על נקיבה. עורכי הדין מבינים מזה שאסור להדפיס על הכרטיס את המחירים בנפרד ולא זאת כוונת החוק.

כלומר, יש ויכוח על "נקִיבה". נתמודד עם זה.

הבעיה השנייה - אתם כתבתם פה שמסי נמל יהיו בשער יציג.

את זה תגיד כשנגיע להקראת הסעיף הזה.

רק אוסיף משפט אחד. החוק חייב להיות מאוד ברור ולא לאפשר לכלול במסגרת מסים שום סוג של היטל שחברות תעופה מטילות. למשל, היטלי ביטחון והיטלי דלק – כמו שהן לא מזכות את הציבור כשהדלק יורד, אסור לאפשר להן לקרוא להיטל דלק "מס" ולהכניס את זה למסים מטעם המדינה באותו מקום בכרטיס שבו הן חייבות לציין את מסי נמל בנפרד. אגב, זה דינמי ומשתנה כל הזמן בגלל שערי המטבע.

זה בדיוק מה שביקשנו.

בכרטיס לא נוקבים. כרטיס זאת תוצאה של התקשרות בעקבות הפרסום, הוא כמו קבלה. כשאני באה לסופר וקונה משהו, ואני יודעת שהתשלום הכולל הוא 300 שקל, כשאני מקבלת את הקבלה יש לי הפרדה של המחיר והמע"מ, ואני לא אומרת ששם יש נקיבה. לכן ברור שכאשר אני מקבלת כרטיס, שם זאת חובה שתהיה הפרדה ויהיה פירוט מה המע"מ, מה ההיטל ומה מחיר הכרטיס. נקיבה הוא כאשר מציגים משהו או מציעים משהו - עושים פרסום בעיתון, מפרסמים בחברת הנסיעות, בסוכנות. שם זאת הנקיבה. כאשר גמרתי העסקה, אני מקבלת את הכרטיס וזאת הקבלה שלי. בקבלה חייב להיות פירוט, שם זאת לא נקיבה. זה בכלל לא חל על השלב הזה, שהוא השלב אחרי ההתקשרות ולא השלב שלפניה.

אנחנו פשוט רוצים להשלים את החוק הזה כך שהוא לא יהיה נתון לפרשנות.

אין פה פרשנות.

אני לא מתווכחת. זה עניין טכני אבל חשוב שהוא ייפתר. אם אתם אומרים שמקובל עליכם שבכרטיס זה יסומן, זה נרשם פה בפרוטוקול וזה בסדר מבחינתי.

וזה לא לצורך תיקון בחוק.

הערה נוספת. בגלל המורכבות של מסים ותעופה, גם אם קיבלנו על עצמנו את הדין בעניין של מחיר כולל למסים, למרות שאני צופה שכן עלול להיות בלבול בהמשך, חשוב מאוד לעניין האכיפה של החוק הזה שיהיה כתוב שהמסים הכלולים במחיר הם המסים לאורך כל הדרך. אם יש מסלול מסוים שמפורסם, זה המיסוי לאורך כל הדרך. לדוגמא, אם מפורסם מסלול תל אביב-פרנקפורט-ניו יורק – המסים הכלולים במחיר יהיו המסים לאורך כל הדרך. מאוד חשוב שזה יהיה כך, ושלא יהיה מצב שחברות יפרסמו שני מקטעים כאשר למעשה הן מוכרים שלושה. זה מהבלבול שעמדתי עליו בפעם שעברה.

אני ראיתי פרסום של אל-על שהיה כתוב בו: כרטיס לאירופה - 375 דולר. ואז יש פירוט – לונדון: 47 דולר היטל, פריס – 42 דולר היטל. זה באמת לא יהיה. שיהיה כתוב: כרטיס טיסה ללונדון - כל המחיר; כרטיס טיסה לפריס - כל המחיר, כך שנדע מה המחיר.

נגעת בנקודה מאוד חשובה. אלה בדיוק אחד הדברים שעמדתי עליהם בפעם שעברה. עכשיו את אומרת: תהיו מוגבלים גם בפרסומת, אל תפרסמו לאירופה או לכמה יעדים, תפרסמו רק ללונדון.

מה המשמעות של אירופה?

אנחנו רוצים לעבור לקריאת החוק. סעיף 1 אושר, אנחנו בסעיף 2.

סעיף 2, תיקון סעיף 17ז: "בסעיף 17ז לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), פסקה (2) - תימחק; (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא - 'על אף האמור בסעיפים 17ב(ב)(1), 17ג ו-17ד, הצגה, פרסום ונקיבה של שמחירו הכולל של נכס או שירות, כמפורט בחלק ב' של התוספת יכול שיהיה במטבע חוץ ובלבד שמחירו במטבע ישראלי ייקבע לפי שער החליפים הקבוע בה".

אנחנו בעצם ניסחנו מחדש את סעיף קטן (ב) על מנת שלא יפתח פתח לפרשנויות שזה לא חל על מחיר כולל. בנוסח הקודם היה אפשר להבין כאילו הפטור הוא גם ממחיר כולל וגם ממחיר במטבע ישראלי, כאשר המטרה היא כן לנקוב במחיר כולל ואפשר לציין אותו במטבע זר.

אני מבין שאין הערות. חבר הכנסת אילן ליבוביץ, אפשר לאשר את הסעיף הזה?

כן.

סעיף 2 מאושר. אנחנו עוברים לסעיף 3.

סעיף 3, תיקון סעיף 23: "בסעיף 23(ג) לחוק העיקרי, פסקה (8) המתחילה במילים 'הפר הוראות לפי סעיפים' ופסקה (9), יסומנו (7א) ו-(7ב) בהתאמה". זה תיקון טכני. בתיקון לחוק בתשס"ב הוספנו את פסקאות (8) ו-(9) כעבירות על אי הצגת מחיר כולל ועבירות על חלק ב' של התוספת, קראנו לזה 8 ו-9 והתעלמנו מפסקה 10 שהיתה קיימת קודם. אנחנו רוצים שבמקום שיהיה כתוב (8) ו-(9), יהיה (7א) ו-(7ב). זה ממש תיקון טכני.

נכון להיום, הסעיף האומר "מאחר והחזיק טובין בניגוד להוראות סעיף 18", בפרסומים קראנו לו סעיף 10. אבל בתיקון להצעת החוק לא תיקנו את הסעיף הזה, שכחנו שהוא קיים.

פסקה (10) היא (8) ו-(9). במקום להגיד שאנחנו מוחקים ומכניסים את (8) ו-(9), נסמן את הסעיפים האלה (7א) ו-(7ב).

ייעשה תיקון טכני ככל שיידרש. אני אבדוק את זה שוב.

אם אין הערות לסעיף הזה, אנחנו מאשרים את תיקון סעיף 23, סעיף 3 בהצעת החוק הזאת.

סעיף 4: "בתוספת לחוק העיקרי - (1) בחלק א, בכותרת, במקום '(סעיף קטן (א)(2))' יבוא - '(סעיף קטן (א)(3))';". גם זה תיקון טכני, מכיוון שההפניה היא לסעיף 3 ולא לסעיף 2.

"(2) בחלק ב' - (א) במקום סעיף 1 יבוא - 'תשלומים, אגרות, היטלים או מסים, שנקבעו לפי חיקוק אחר, המשתלמים לרשות שדות התעופה או לרשות הנמלים, לגבי כניסת נוסעים או יציאתם ממנה או לגבי הסעה ושינוע של טובין לישראל או הוצאתם ממנה ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג כאמור בחיקוק האחר'."

בנוסח המקורי היה כתוב שירות שנותנת רשות שדות התעופה. רצינו להדגיש שלא מדובר פה בשירות, אלא במס, באגרה, בהיטלים. רצינו להדגיש את הנושא של שער החליפין. לפי תקנות רשות שדות התעופה (אגרות), שער החליפין לעניין אותן אגרות הוא השער היציג. זה לעומת כרטיסי טיסה ששער החליפין הוא שער המכירה. לכן היינו חייבים להבדיל את זה מסעיף קטן (3) של החיקוק הזה.

אני מציע להשמיט את המילה "יציג". הרי אף אחד לא מציע לגבות תשלום שהסדר תשלומו נקבע בחיקוק אחר שלא בהתאם להוראת החוק האחר. במידה שאותו חוק ישתנה ויהיה כתוב פה "השער היציג כאמור בחיקוק האחר" - על איזה שער יציג מדובר? על איזה חיקוק אחר? הרי יש הוראות חוק רלוונטיות לגבי תשלומי אגרות לרשויות שונות. אם הוראת החוק הספציפית לגבי תשלום לרשות תשתנה, אנחנו ננהג לפיה ולא נשלם לפי שער יציג שכתוב בחיקוק אחר. אני לא יודע מה זה חיקוק אחר, אני יודע מה זה חיקוק שנוגע לתשלום אגרות לרשות שדות התעופה.

אני חושבת שההערה נכונה. אם בלאו הכי מפנים לחיקוק אחר, לא צריכים לכתוב כאן איזה שער זה. נכתוב כאן "לפי השער כאמור בחיקוק האחר", פשוט נשמיט את המילה "יציג".

אני רוצה להפנות להגדרות של התוספת. ההגדרות מדברות על שער יציג או שער מכירה. כשמדובר בתוספת המוצעת על השער היציג, ההפניה היתה להגדרה.

מקום שעושים שימוש במונח שער יציג משתמשים בהגדרה. כך למשל, בסעיף 2 לתוספת הזאת יש שוב שער יציג, לכן צריכים להגדיר אותו. אבל מה שמוצע כאן זה לא להגביל את החיקוקים האחרים שקובעים שערים.

אם כך, הייתי מציעה "שער חליפין" - "לפי שער החליפין כאמור בחיקוק האחר".

יש פה דיון תיאורטי שאין לו שום קשר למציאות. היום חברות תעופה גובות העברות המחאות; על פי מה שמחייבים אותן בפרסום, ההחרגה שיש להן, שניתן לפרסם בדולרים ולנקוב את זה לפי העברות המחאות גבוה - המערכות שלהן לא יודעות לעשות את ההפרדה. אנחנו גובים מהלקוחות המחאות העברות לפי שער גבוה, אנחנו מעבירים לחברות התעופה העברות המחאות גבוה, הן משלמות לפי שער יציג. יש על זה בג"ץ היום. אמנם יש היגיון רב שאם משלמים לפי שער יציג צריך לגבות לפי יציג, אבל מדובר במערכות גלובליות, ועכשיו בדצמבר נכנסת מערכת סליקה בין-לאומית שאין לנו שליטה עליה, כל מערכת הכרטוס מתבצעת במקום אחר בעולם, ועד 2007 לא יהיה כרטיסים בכלל, כל הדיון מה מופיע על הכרטיס לא יהיה רלוונטי. לכן לדבר הזה אין קשר למציאות. אנחנו היום נמצאים במצב שאנחנו עבריינים בלית ברירה. זה גם סכום שאנחנו גובים עבור המדינה. אם אתם משלמים לנו בכרטיסי אשראי, אנחנו משלמים גם את העמלה, ואנחנו לא מקבלים שום תמורה עבור השירות הזה אבל זה כבר נושא אחר; אבל מבחינה טכנית אין לי אפשרות לגבות ממך לפי שער יציג. אני לא יכול להגיד לחברת התעופה: אני רוצה לשלם לארצות הברית את ה-77 דולר בשער נפרד. מדובר בעסקאות מאור מורכבות, בסכומים מאוד גדולים. הסכום של ה-13 דולר הוא עוד יותר מורכב כי זה יוצא בסכום אחד. לכן בעייתי לקבוע שזה שער יציג, לדעתי צריך לכתוב כאן שער חליפין. אנחנו נצטרך לפעול לתיקון החוק.

לפי זה , כשאני נוסע לחוץ לארץ אני צריך להיות דוקטור כדי להבין את המחיר.

נכון. לכן צריך לעמוד על כך שהמחיר הנקוב בפרסום יהיה כולל, כדי ליצור סטנדרט. מה שקורה הוא שכאשר חברות התעופה יוצאות לציבור המחיר הוא כולל, כשהן הולכות לסוכנים זה מפורט למרכיבים.

אני מציעה שבמקום "לפי השער היציג כאמור בחיקוק האחר" יבוא "לפי שער החליפין האמור בחיקוק האחר".

נצטרך להתחיל לפעול לתקן את החיקוק האחר.

אישרנו את סעיף 4((2)(א) ואנחנו בפסקה (ב).

פסקה (ב): "בסעיף 3 אחרי 'כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל' יבוא - 'ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים ייקבע לפי שער המכירה אחרון, לא תחול על תובלה בין-לאומית בים או באוויר שנקבע לגביה הסדר בין מוביל בים או באוויר, לבין איגוד בין-לאומי של חברות תעופה או ספנות, כאמור בסעיף 2(7) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988'."

סעיף 2(7) לחוק ההגבלים העסקיים קובע שיש הסכמים מסוימים שהממונה על ההגבלים העסקיים לא יראה כהסכמים כובלים. אחד מהסעיפים מדבר על הסכמים בין מוביל ימי או מוביל באוויר לבין איגוד בין-לאומי של חברת תעופה או ספנות, למשל ההסכם של יט"א לעניין כרטיסי טיסה. אנחנו קיבלנו טענה של לשכת הספנות: "אנחנו כפופים לשערי חליפין בהתאם להסכמים שיש לנו עם איגודים בין-לאומיים של ספנות. אל תתערבו לנו בפעילות העסקית". אם קיים שער חליפין אחר באותם הסכמים, אנחנו לא נפגע בזה. לעניין הסכם יט"א, אנחנו התאמנו את חוק הגנת הצרכן למה שכתוב בהסכם. שם נאמר שער מכירה, אז התאמנו את חוק הגנת הצרכן לשער מכירה. עם הסכם יט"א אין בעיה. אם בעתיד ההסכם הזה ישונה, לא נצטרך לשנות את החוק. אנחנו לא באים לפגוע בזה.

כאן את מחריגה את המובילים בים או באוויר?

רק לעניין שער החליפין, אם קיים שער חליפין.

תגידי מה אומר סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן, כדי להסביר את ההחרגה.

סעיף 3 אומר: "שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמור, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה אחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום". אנחנו בעצם מדברים על שירות של הולכת נוסעים או הבלת מטענים. לגבי המחיר בשקלים של אותם שירותים, שער החליפין הוא שער המכירה. זה מה שקובע החוק. לעניין שער החליפין שכאן קבענו שהוא יהיה שער מכירה, אם קיים בהסדר הבין-לאומי שהממונה על ההגבלים העסקיים, כמשמעותו באותו סעיף לחוק ההגבלים העסקיים, הכיר כהסדר שהוא לא כובל - גם לעניין ההוראות של שער החליפין אנחנו נאמר: במקרים האלה לא נחייב שער מכירה אחרון אלא מה שכתוב באותו הסכם. זה כדי לא לפגוע בפעילות העסקית ובהסכמים שיש להם, בעניין הזה המדינה מוכנה להתערב כמה שפחות בפעילות העסקית ולבוא לקראת.

זה סעיף נהדר שעוקף את כל החוק. אני לא מבין את ארגוני הצרכנים, זה יאפשר לארגוני התעופה לבטל את הצורך במה שכתבו פה עכשיו בחוק. אם איגוד יט"א או חברת אל-על עושים הסכמים עם חברות בין-לאומיות - -

זה רק לגבי שער החליפין.

בישיבה הקודמת היתה בקשה לא להחיל את העניין הזה על מובילי המטענים באוויר ובים. זה בעצם מה שנעשה פה.

אתה מדבר על מטענים או על נוסעים? יט"א נמצאת כרגע תחת חקירה של הממונה על ההגבלים העסקיים. זאת מין מכבסה. כל פעם שלא מסתדרים עם החוק המקורי, מביאים את זה כהנחיה מז'נבה. אסף רזיאל מכיר את ההתכתשות שלנו בעניין הזה, וזה נמצא בבדיקה של הממונה על ההגבלים העסקיים. אם מדובר על מטענים, אין לי מה להגיד כי אני לא מתעסק בזה, אני מתעסק עם נוסעים. בנושא של נוסעים, אני לא מבין איזה הסכם יש בין חברת אל-על לכל חברה בין-לאומית. אין שערים בין יט"א לבין חברות התעופה בישראל. לכן אני לא מבין את הרלוונטיות של העניין הזה לסכום של הנוסעים, אני לא רוצה להתבטא בתחום של המטענים. זה יוצר סדק שמאפשר לעקוף את כל החוק.

אני חושבת שהפרשנות שלך לסעיף המוצע איננה הנכונה. הסעיף הזה בא ואומר: אנחנו פוטרים אתכם מהצגת המחיר הכולל בשקלים, אנחנו מאפשרים לכם להציג את המחיר הכולל במטבע זר. אבל כשאתם באים לגבות את הכסף, הרי לא גובים אותו במטבע זר, גובים אותו במטבע ישראלי מהנוסע הישראלי או מהמוביל ישראלי. לכן החוק המתערב אמר באיזה שער המרה מחשבים את זה. בואו נראה מה אומר הסעיף המקורי ומה מציעים להוסיף. סעיף 17ז(ב) אומר: "ההיתר להציג ולמכור ... במטבע זר במחיר כולל יחול לגבי שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שהמחיר בפועל בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה אחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל". לא מבטלים את זה, העיקרון הזה נשא כאן. באה התוספת כאן ואומרת: "ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, לא תחול על תובלת מטענים בים או באוויר", ומדובר על הובלת מטענים, לא הובלת אנשים.

אז נכתוב: תובלה בין-לאומית.

תובלה זה יכול להיות גם הובלה של אנשים. ברגע שאתה כותב "הובלת מטענים" זה בסדר.

אני ביקשתי להחריג את כל התובלה של מטענים. הנוסח שנמצא ברשותי אומר כך: "לא תחול על תובלה בין-לאומית בים או באוויר". אנחנו מתכוונים כאן למטענים ולא לנוסעים. צריך שזה יובן מהנוסח.

נכתוב: הובלת מטענים בין-לאומית בים או באוויר.

נכתוב כך "ההוראה בסעיף זה ... לא תחול על הובלת מטענים בין-לאומית בים או באוויר שנקבע לגביה הסדר" וכו'. כך מובן שזה מטענים ולא נוסעים.

קודם הערתי הערה ולא כל כך התייחסו אליה. מאחר שזה משהו שדיברנו עליו עם משרד התמ"ת קודם, חשוב לי להדגיש את זה. אני יודעת שסעיף 17א מטפל בכך שזה יהיה כל המסים, אני מדברת יותר במישור של האכיפה. בגלל הבלבול שיש כל מיני סוגי טיסות, מאוד חשוב שהמחיר שיצוין יכלול את כל המסים לאורך כל הדרך. אם צריך להוסיף הוראה מסוימת בחוק לעניין הזה, ראוי שהיא תיווסף.

מה את מציעה באופן קונקרטי?

איזה מס לא חל על פי הנוסח הזה? כתוב: מחיר כולל לרבות כל מס, אברה, היטל. איזה מס לא חל?

אני רוצה להימנע ממצב שחברות תעופה יפרסמו רק שני מקטעים כברירת מחדל, כאשר בעצם הן מוכרות שלושה מקטעים.

אז הם יהיו עבריינים.

לא נכון. זה שירות שניתן. שירות שניתן בחוץ לארץ, החוק לא חל עליו. כאשר לופטהנזה מפרסמת טיסה לארצות הברית והיא מתחרה בחברת אל-על, לכאורה היא יכולה לפרסם את המחיר רק כולל ה-13 דולר שהיא חייבת על פי החוק פה בישראל ולא לספר שבפרנקפורט מבקשים עוד 30-40 דולר נוספים.

כשאני טס בלופטהנזה, אני משלם פה בארץ את ה-1,000 דולר.

תמיד תשלם את הכל, אבל פה מדובר על הפרסום.

במקרה כזה, תהיה תלונה ואתה תהיה עבריין.

חגית כפרי צודקת. למה לא להוסיף מה שהיא מציעה?

זה כתוב.

אם לופטהנזה פירסמה שזה 930 דולר, וכשאני באתי אליך אתה אומר לי: "אתה טס בלופטהנזה ובגרמניה יש עוד 70 דולר מסים. זה לא 930 כמו שהיה כתוב בעיתון, אלא זה 1,000" - זאת עבירה.

יש בעיה חמורה של אכיפה.

לא היתה אכיפה כי לא היה חוק. תיקנו את החוק, ותהיה אכיפה.

היה חוק, אבל מכיוון אנשים הצליחו לפרשן אותו באופן מסוים, הבאתם את התיקון הזה. החוק שמחייב לנקוב את המחיר הכולל הוא חוק חדש, הבאתם אותו לפני שנה, אבל ראיתם שחברות התעופה מצליחות למצוא פסיק שדרכו הן מכניסות היטלי ביטחון ומסים. כולנו מתכוונים לאותו הדבר, נציגת אל-על אומרת דבר נכון: למה לא לעשות הבהרה שאומרת שזה כולל את כל המסים לאורך המסלול של הנוסע. תמצאו את הנוסח.

חנה טירי, האם ניתן לעשות ניסוח שיכיל את כל מסלול הנסיעה של הנוסע?

אין צורך, כי המחיר הכולל אומר מהו. עד היום לא היתה אכיפה לא כי היה פגם באכיפה אלא כי היתה פרצה בחוק ואי אפשר היה לאכוף. לכן באנו הנה לתקן את הפרצה בחוק. אני אומרת לך בהתחייבות שכולנו עומדים עם ציפורניים מוכנות להתנפל על כל מי שיפר את זה אחרי שיתוקן החוק.

ימצאו פרצה אחרת.

אי אפשר, אין פרצה אחרת.

אפשר להוסיף: המחיר הכולל, לרבות מסים שמשולמים במדינות זרות.

הם משולמים פה. אבל זה כתוב בהגדרה, תראה מה זה "מחיר כולל".

אפשר לכתוב: המסים לכל אורך מסלול הנסיעה. זה יכסה הכל.

זה כתוב.

כתוב שזה לגבי כל הנסיעה.

אנחנו הגענו להסכמה עם משרד התמ"ת לגבי פעילות חברות הבלדרות בכל הנוגע לתשלומי המכס, דמי אחסנה, הנושא של בדיקות ביטחוניות והתשלומים הנלווים להן שהן לא בגדר המחיר הכולל. הם הניחו את דעתנו בדיון, אבל רציתי להדגיש את זה.

אני אסביר. יש חברות בלדרות ש-98% מהפעילות שלהן היא עם עסקים וזה לא חל עליהן, זה לא במסגרת חוק הגנת הצרכן, ו-2% מהפעילות העסקית שלהן היא מול צרכן. הסעיף אומר שהמחיר הכולל יכלול גם כל מס שנגבה על-ידי העוסק. אומרות חברות הבלדרות: אנחנו מסכימות עם זה. אבל חברת הבלדרות עומדת מול המכס, כאשר המכס מוטל על מוצר שאני כצרכן מזמינה. חברת הבלדרות עושה את השירות, לוקחת את זה מארצות הברית ומביאה לצרכן עד הבית. היא משחררת את זה, היא משלמת בעבורי את המכס ואני צריכה להחזיר לה. לכאורה זה כאילו במחיר הכולל. אנחנו מצהירים לפרוטוקול שבעסקאות בלדרות מול צרכן, מכס שמשולם על המוצר גם אם הוא משולם על-ידי העוסק או נגבה על-ידי העוסק הוא איננו חלק מהמחיר הכולל משום שזה כמו מס רכישה. לכן לא יכולים להכניס את זה למחיר הכולל, כי עד שהמוצר לא יגיע לארץ ועד ששלטונות המכס לא יגידו מה גובה המכס, חברות הבלדרות לא יכולות לגבות את המחיר הזה מראש. אם פתאום המכס אומר "עכשיו אני עוצר את זה, תאפסנו את זה לחמישה ימים" – חברת הבלדרות לא יודעת את זה מראש ולא יכולה לקבוע את המחיר מראש. בכל המקרים האלה משרד התמ"ת לא מתכוון לחייב את קיום החוק.

בנאומי במליאת הכנסת כאשר החוק יעלה לקריאה שנייה ושלישית, אני מבקש לשלב את הדברים שנאמרו עכשיו לפרוטוקול על-ידי משרד התמ"ת.

אם כך, אני רוצה להצביע על הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

הצבעה

בעד הצעת החוק - כולם
נגד - אין
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 13), התשס"ד-2004, נתקבל.

אני מבקש לסכם. תיקון החוק יגרום לשקיפות כך שהצרכן יֵדע מראש איזה מחיר עליו לשלם בפועל ולא יגלה, כאשר יבוא לשלם, כי על המחיר שפורסם עליו להוסיף תוספות ולשלם בפועל מחיר גבוה הרבה יותר. מכאן נובעת חשיבות הצעת החוק שהכנו היום לקריאה שנייה ושלישית. אני מבין שלא כל הגורמים באו על מלוא תאוותם אבל חשוב שהצרכן יוכל ליהנות ממלוא התאווה במקרה הזה.

אני רוצה להודות לממונה על הגנת הצרכן ולכל הגופים הנוגעים בדבר במשרד התמ"ת שעסקו במלאכה. תודה רבה. מקווה שהחוק יבוא בהקדם, לפני עונת התיירות, לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

לחבר הכנסת אילן ליבוביץ יש הסתייגות לדיבור.

בסדר. הוגשה גם הסתייגויות של חבר הכנסת מוחמד ברכה ועוד חברי כנסת, אך מאחר שהם לא היו פה בדיון כדי להציג את הסתייגויותיהם וגם מאחר שנוסח החוק השתנה - אני לא מאשר את ההסתייגויות שלהם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:55.