ג' - פיתוח תעשייה ותעסוקה בתמרה, מדיניות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כלפי פיתוח התעשייה והתעסוקה במגזר הערבי

2
ועדת הכלכלה
7.6.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 211
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"ח בסיון התשס"ד (7 ביוני 2004), שעה 12:00

1. פיתוח תעשייה ותעסוקה בתמרה.
2. מדיניות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כלפי פיתוח התעשייה והתעסוקה במגזר הערבי.

חברי הוועדה: שלום שמחון-היו"ר
טלב אלסאנע
מוחמד ברכה
עיסאם מח'ול

רימון לביא מנהל אגף אנושי בשירות התעסוקה, משרד התעשייה
גליה מנחם עוזרת מנכ"ל, משרד האוצר
ערן ניצן אגף תקציבים, משרד האוצר
אמיל זאדה יועצת תקשורת, מרכז מוסאווה
איברהים אבו-ראס ראש מועצה מקומית עילוט
ענד אלעאסם ראש מועצת תל-שבע
מוסא אבו עסא מ"מ ראש המועצה תל-שבע
אחמד חג'אזי מ"מ ראש עיריית תמרה
אמון סהלי מהנדס עיריית תמרה

לאה ורון

יפעת שפרכר



1. פיתוח תעשיה ותעסוקה בתמרה
2. מדיניות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כלפי התעשייה
והתעסוקה במגזר הערבי

אני רוצה לפתוח את הישיבה שעוסקת במדיניות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כלפי פיתוח התעשייה והתעסוקה במגזר הערבי, הצעה לסדר היום של חבר הכסת טלב אסאנע, ובנושא של פיתוח תעשייה ותעסוקה בתמרה, הצעה של חבר הכנסת מוחמד ברכה. מאחר ולא נמצא כאן חבר הכנסת טלב אלסאנע, אנחנו פותחים בנושא של פיתוח תעשייה ותעסוקה בתמרה.

הונחו בפנינו חומרים שונים של כל מיני גורמים, בעיקר חומר שנערך על ידי מרכז המחקר של הכנסת שמתאר פחות או יותר מה קורה במגזר הערבי מבחינת אזורי תעשייה. ללא ספק, בתוך החומרים שהונחו בפנינו עולה מצב של חוסר איזון ברור בין המגזרים השונים בנושא תעשייה ותעסוקה. זה מה שאנחנו מנסים לברר תוך כדי הישיבה.

אני חושב שהדיון הזה לא יגלוש מעבר להצהרת כוונות אם סגן השר או מי מטעמו שמוסמך לתת תשובות לא יהיה כאן. אני פניתי גם לשר וגם לסגן השר בעניינים שונים. חשבתי שסגן השר יבשר בשורות בכל מה שנוגע לקיומם של אזורי תעשייה, קיום מנגנון של עידוד השקעות או קביעת אזורי פיתוח.

המגזר הערבי נמצא במצב קטסטרופאלי בנושא של הקצאת שטחים לאזורי תעשיה ומקורות תעסוקה ובנושא של מידור מוחלט של האוכלוסייה הערבית ושל היישובים הערביים מהמסגרת הזאת של אזורי פיתוח או מסגרות של עידוד השקעות. החיבור הזה של תעסוקה ותעשייה ומסחר הוא מאוד רלוונטי, הוא מאוד אקטואלי.

אני יודע שאחד מהנושאים שוועדת הכלכלה עוסקת בו זה הנושא של תאונות הדרכים. ידוע שכ13,14 אחוז מאלה שמחזיקים רשיונות נהיגה אלה ערבים. יותר מ-30% מהקורבנות הם ערבים. זה לא רק נושא של תשתיות או כבישים, אלא זה קשור בנושא שאנחנו מדברים עליו. האילוץ שקיים במסגרת הציבור הערבי לעסוק ולעבוד מחוץ ליישובים מחייב אותנו להישאר על הכביש יותר שעות, יותר קילומטרז'. הייתי מתחיל דווקא מהנקודה הלא צפויה. הייתי אומר שיש פה אלמנט של פיקוח נפש בכל מה שקשור לתעשייה. צריך להתחיל מהנקודה הפחות שגרתית. יש מקום למתן תשובות ברורות.

לגבי מה שנוגע לתמרה יש את מ"מ ראש העיר ומהנדס העיר. הם הגישו לנו חוברת מסודרת מטעם ראש העיר. לא מזמן הייתי בסיור באזור התעשייה בתמרה. המשקיעים שם הם לאו דווקא ערבים. הם קיבלו חוזים רציניים של אספקת עבודות לתחנות כוח ודברים כאלה. הם לא מסוגלים לבצע את החוזים האלה כי אין להם תמיכה ממשרד התעשייה והמסחר. אני פניתי למיכאל רצון, סגן שר המסחר והתעשייה, שיעשה סיור. אני קיוויתי שהיום הוא יהיה כאן כדי שישמע את הדברים. יכול להיות שהמקרה של תמרה הוא מדגם מייצג לגבי כלל האוכלוסייה הערבית. אני מקווה שסגן השר יגיע, כדי שזאת לא רק תהיה דינמיקה קבוצתית.

אם סגן השר לא יגיע, אני אתעקש על כך שיהיה דיון נוסף, כאשר הדיון הנוסף יהיה רק בנוכחות שר המסחר והתעשייה.

האוכלוסייה הערבית כבר התרגלה שמתעלמים מההזמנות שלה ומהצרכים שלה. פה מתעלמים מוועדה של הכנסת, במיוחד כשהוועדה באה לדון בנושאים של אוכלוסייה שמזה שנים מתעלמים מהצרכים שלה. אתה לא מגן רק על הנושא שהוא נושא חשוב, אתה מגן גם על הפעילות הפרלמנטרית. אי אפשר להתעלם מזימון של ועדה של הכנסת. אי אפשר לקיים דיונים בכנסת ובוועדותיה מבלי שיבוא השר. אני מבקש שתצא מפה מחאה חריפה שלנו ושל כל אלה שטרחו והגיעו לדיון הזה, כולל אנשי מקצוע, לגבי הזלזול של השר ושל סגן השר. אי אפשר לעבור על זה בשתיקה.

אנחנו קיבלנו דוח רציני מאוד שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני חייב להודות להם על המאמץ ועל הסקירה המקיפה שהם עשו. לקח לי הרבה זמן לעבור על הסקירה. מתוך הדברים שנאמרו שם יש גם דברים מדאיגים. יש מדיניות מפלה מצד הממשלה. הם אומרים שעד שנות ה-90 האוכלוסייה הערבית לא היתה על המפה של משרד התעשייה והמסחר. לאחר מכן, כאשר החל התכנון, ראו שיש אזורי תעשייה בבעלות פרטית שאי אפשר לפתח שם תשתית, ראו שיש אזורי תעשייה שהם לא בבעלות פרטית. התוכנית של 4 מיליון שקל לא יושמה במלואה. אם מקצים תקציב של 120 מיליון שקל לפיתוח אזורי תעשייה, היישום היה 20 או 30 אחוז. מדוע כאשר הממשלה מחליטה היא לא מבצעת? האם זה איזה שהוא נוהג שמחליטים לא לבצע? מדוע כשמקצים לא מיישמים? מדוע אין ביצוע מלא של התקציב המיועד למטרות שלשמן מיועד אותו תקציב?

יש פה רשימה של יישובים שהוחלט על תקצובם, אך המשרד לא תקצב אותם. יש החלטות, יש אישור של משרד המסחר והתעשייה, אבל אין תקצוב של אותן החלטות. אחר כך מתפלאים כששומעים את הנתונים המדאיגים של האבטלה. אי אפשר להגיד שאנחנו מופתעים מכך שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שהיישובים הערבים תופסים מקום ראשון באבטלה. זאת התוצאה.

כתוב פה שמשרד התמ"ת אחראי על פיתוח התעשייה והתעסוקה לכל תושבי ישראל, ללא הבדל דת, גזע ומין. לשם כך משקיע המשרד תקציבים ויוזם פעילויות שונות, שמטרתן עידוד פיתוח התעשייה בישראל והגדלת שיעור התעסוקה בישראל. במהלך השנים מאז קום המדינה נוצר בישראל פער חברתי כלכלי בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית, שבא לידי ביטוי במגוון של אינדקטורים סוציו-אקונומיים, כמו למשל רמת הכנסת למשק בית ושיעור תעסוקה. פער זה נוצר בגלל השקעה נמוכה יותר מצד משרדי הממשלה במגזר הערבי לאורך השנים, דבר שהביא לתוצאות האמורות.

זה מאשר את הדברים שאני אומר. השכר הממוצע לנפש בקרב האוכלוסייה היהודית הוא 7400 שקל ברוטו לחודש לעומת 4400 במגזר הערבי. זה לא איפה שיש ערבים חייבת להיות אבטלה, חייב להיות עוני, אלא איפה שיש ערבים יש אפליה. כאשר סגן שר או שר מתחמקים מדיון כל כך מהותי, זה דבר שהוא מאוד מדאיג. המדיניות היא סימפטום, אבל יש מגמה. אי אפשר לקיים דיון בנושא כל כך חשוב ללא ייצוג נאות של הממשלה.

אני רוצה לברך את אלה שהגיעו. אני רוצה להצטרף למחאה על היעדרותם של נציגי הממשלה.

נציגי הממשלה ישנם, סגן השר לא פה.

זה שיש בעיה של תעסוקה לאוכלוסייה הערבית, זה שיש עוני שזועק לשמיים זאת לא בעיה של האוכלוסייה הערבית, זאת לא בעיה של החברה הערבית אלא בעיה של החברה הישראלית. צריך להיות ברור שאנחנו לא מדברים על תקלה במדיניות. זאת המדיניות. אם לוקחים את המגזר הערבי בכלל, ואם לוקחים את תמרה בפרט, אז זאת המדיניות. זאת הסיבה שזה עוד יותר מקומם ועוד יותר מחייב לנקוט צעדים קונקרטיים כדי לשנות את המצב הזה. אי אפשר להשלים עם מצב בו אחוז האבטלה בארץ הוא 11% ובתמרה 27%. אי אפשר להשלים עם זה שאחוז תובעי מקבלי הבטחת הכנסה ארצית הוא 2.7% ובתמרה 18%. אנחנו חייבים להחליט החלטות. זאת ועדה שיכולה לתרום קונקרטית לגבי אזורי תעשייה, לגבי פיתוח מקומות תעסוקה, לגבי מתן הקלות ושיווק אזור תעשייה ומקומות תעסוקה במקום כמו תמרה וביישובים ערביים.

אני העליתי במליאת הכנסת את העניין של מדיניות משרד המסחר והתעשייה.

אני לוקח את תמרה כדוגמה, כיוון שבשבוע שעבר דיברנו בוועדה הזאת על עניין אחר לגבי תמרה. זה מצב שקיים בכל אחד מהיישובים הערביים.

חלקו של משרד האוצר במשרד התמ"ת מחולק לשניים: פיתוח אזורי מסחר מחד, ופיתוח אזורי תעשייה מאידך. פיתוח אזורי מסחר נעשה בשנת 2001, 2002 שאז ראינו את הגידול בתקציבים. אני לא מדבר על מה שעושים עם הכסף, אלא על מה משרד האוצר מתקצב.

תגיד כמה משרד האוצר תקצב.

אנחנו תקצבנו 30 מיליון שקלים. לגבי פיתוח אזורי תעשייה, שזה סעיף פיתוח, משרד האוצר תקצב 20 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. על שולחן ועדת הכספים מונחים 5 מיליון שקלים במזומן. הכסף הזה ישוחרר עם הצגת תוכנית העבודה של משרד התמ"ת. משרד האוצר לא אחראי על ההחלטה לאיזה ישוב ספציפי.

אתה יכול להגיד כמה כסף מוקצה לפיתוח אזורי תעשייה במגזר הערבי?

ישנה תקנה שנקראת יישום החלטה 2467. יש שם 20 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב. משרד התמ"ת יכול להתחייב לגביהם עם הצגת תוכנית עבודה.

האם משרד האוצר יכול להגיד שב-20 מיליון שקל אפשר לפתור את בעיית אזורי התעשייה במגזר הערבי?

אנחנו שותפים לעבודה עם משרד התמ"ת, שגם הוא אומר שיש איזה שהוא קצב של עבודה שניתן לעשות. עם התגברות הקצב והמשך העבודות יתוקצב עוד תקציב הרשאה.

במגזר הערבי ברחבי מדינת ישראל חיים 1.2 מיליון נפש. מחציתם חי בגליל, היתר חי ברחבי הארץ השונים, בעיקר באזור המשולש והדרום. האם אתם חושבים שבסדר גודל של תקציב מהסוג הזה אפשר לפתח אזורי תעסוקה באותם 60 ישובים?

כן. ההחלטה כולה מדברת על 60 מיליון שקלים לפיתוח אזורי תעשייה בישובים הערביים.

בינתיים הצטרף אלינו סגן שר התמ"ת. אני מבקש לשמוע מסגן השר על מדיניות המשרד לפיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה במגזר הערבי.

בשנת 2004 הוקצו כ14 מיליון שקלים למטרת פיתוח אזורי תעשייה. הקצב תלוי בהתפתחויות, תלוי בהזרמות, תלוי בביצוע. במגזר הערבי התפתח שירות משפחתונים, שזה מסגרת פרטית ל-5 ילדים. כיום פועלים כ750 משפחתונים שמתחנכים בהם 4250 ילדים. השירות מספק מענה תעסוקתי ל850 נשים שמפעילות את המשפחתונים. בשנים האחרונות התפתחה מודעות בקרב המגזר הערבי לפיתוח מסגרת מעון. בנוסף לזה הקצתה המדינה משאבים לבנייתם של 17 מעונות יום במימון ממשלתי מלא על ידי משרד השיכון, מה שקרוי מעונות ברודט. חלקם נמצאים בשלבי בנייה שונים, חלקם החלו לפעול. הערכה היא כי במעונות ייקלטו 1500 ילדים נוספים. זה יספק עוד מקומות עבודה. סבסוד הילדים ייעשה בהתאם לקריטריונים שנקבעו לגבי נשים עובדות.

ההכשרה המקצועית מתנהלת ללא הבדל דת, גזע ומין. כ-22% מסך כל המשתתפים בהכשרה מקצועית בשנת 2003 היו ערבים. רק 9%, שזה 1127, למדו בקורסים מיוחדים. קשה לאתר ביישוב אחד 20 מבוגרים שמתאימים להכשרה מקצועית, לכן עושים את זה במסגרת של נפות. אי אפשר לעשות את זה בכל יישוב בנפרד, צריך לרכז את זה. בשנת 2004 הוקצו למגזר הערבי קורסים מקצועיים בעלות של 20 מיליון שקלים, הכשרת מהנדסים בעלות של 47 מיליון שקלים.

תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים. יש מספר מטות לפיתוח יזמות. יש בירכא, נצרת, המשולש. זה 10% מסך כל תקציב הרשות, בלי לקחת בחשבון מחקרים, סקרים, שזה אנחנו עושים באירועים שוטפים בכל עסק. סך כל הרשות לעסקים קטנים מהווה 64% מכלל התקציב. יש לי פה פירוט לגבי מה נעשה בכל יישוב ובכל מקום במגזר הערבי. סך הכל הוקמו כ-260 עסקים בכל המגזר. סך כל התקציב הוא 4.2 מיליון שקל, כשעלות יצירת מקום עבודה הוא כ6000 שקלים.

לפתח מקום עבודה במגזר הערבי עולה 6000 שקל?

לפתח מקום עבודה באופן כללי עולה 6000 שקל. בעסקים גדולים זה עולה הרבה יותר.

בסכום הזה אי אפשר לפתח שום דבר.

עסק קטן יכול להיות חנות, בית מלאכה, משרד. העלות שעולה לנו להשקיע כדי לפתח ולסייע לעסק כזה הוא 6000 שקלים. בדרך כלל לשכת המדען הראשי נענית לבקשות במו"פ שמופנות אליה. כל מפעל תעשייתי יכול להגיש בקשה. אין הבדל בין מגזר המיעוטים למגזר היהודי. לשכת המדען מבצעת פעילות מיוחדת במגזר הערבי באמצעות חממה טכנולוגית שהוקמה במהלך שנת 2003 בעיר נצרת. על מנת לעודד את הפעילות בחממה הזאת, החליטה לשכת המדען הראשי להכיר בחממה כחממה פריפריאלית. ההכרה מעניקה לחממה תקציב מוגדל. עד כה אושרו לחממה הזאת כ-4 פרוייקטים.

עידוד השקעות. המשרד מנהל מדיניות מעודדת, מדיניות של אפליה מתקנת ביישובי המגזר הערבים, ככל שהדבר מתאפשר במסגרת הכלים שבידי המשרד. משמעות הדבר היא הקלה בקריטריונים באישור הפניות. יזמים שירצו להקים מפעל ביישובי המגזר הפריפריאלי, יוכלו במקרים מסויימים לזכות במעמד של מפעל מאושר על פי החוק לעידוד השקעות הון, גם אם הם אינם יצואנים מובהקים. בדרך כלל הקריטריון החשוב ביותר הוא ייצוא. במקרים מסויימים אנחנו מוותרים ועושים אפליה מתקנת. דוגמה למפעל כזה הוא "עוף טנא".

כמה שילמו ליזם המפעל הזה?

המפעל הזה אושר במסגרת מרכז השקעות. הקריטריונים שם לא היו בדיוק מתאימים להקמת מפעל מאושר, אבל בכל זאת ריבענו את המעגל כדי לסייע להקמת המפעל הזה.

האם אתם מכינים עבודה מעמיקה בנושא התעשייה, המסחר והתעסוקה במגזר הערבי? אנחנו ביקשנו איזה שהוא דוח ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. למי שהספיק לעבור על הדוח הזה נתגלתה תמונה קשה. התמונה קשה לא רק בגלל שיש פערים גדולים מאוד בין המגזר הערבי ליהודי, אלא בגלל העובדה שאין תמונת מצב ברורה לגבי אוכלוסייה שמונה 1.2 מיליון נפש. מדובר באוכלוסייה שאזורי התעשייה שנמצאים בה הם ברמה מאוד נמוכה ובחוסרים מאוד גדולים. אני מצביע על פערים גדולים מאוד בין אזורי התעשייה במגזר הערבי לאזורי התעשייה במגזר היהודי. לכאורה אפשר להבין שמראש היתה מדיניות של לא לפתח אזורי תעשייה במגזר הערבי.

הדוח מראה שעיקר אחוזי האבטלה נמצאים במגזר המסויים הזה. לא נראה שיש מדיניות כוללת. לא במקרה שאלתי על ההיקף התקציבי. האם אפשר ב14 מיליון שקל לפתח, לצמצם או לסגור פערים שנמשכו במהלך שנים? מתוך הנתונים שהעלית אפשר להבין שהמשרד שם דגש על האוכלוסייה הערבית. השאלה היא אם יש בדגש הזה כדי לסגור את אותם פערים, כדי ליצור איזו שהיא תוכנית ארוכת טווח שנותנת פתרון. לא בטוח שתוכנית כזאת ישנה, אבל אם היא ישנה, הייתי שמח לקבל אותה בוועדה כדי לעין בה.

בשנים שעברו היו קיצוצים בכל המגזרים. הקיצוצים לא פסחו על המגזר הערבי. למה אני אומר את זה? כי אני כיהנתי בממשלה הקודמת. היה דגש מסויים על החקלאות במגזר הערבי. שמתי דגש במגזר הערבי כדי לסגור איזה שהוא פער. בדרך כלל לא היה תקציב שנוצל עד תומו. מה קורה עם אותם תקציבים שלא מבוצעים? אני אומר את הדברים האלה לא כי אני מטיל ספק ברצון שלך ושל השר, אלא כדי לשים את הדברים על השולחן. כאשר אתה יודע שיש בעיה אתה מנסה להתמודד איתה.

יש תוכנית לצרף אזורי פיתוח למנהלות קיימות.

מה זה עוזר לקידום התעשייה במגזר הערבי?

זה יאחד משאבים ואמצעים. זה יוכל לתת גיבוי לאזורי תעשייה ולאזורים מסחריים במגזר הערבי על ידי אותם אמצעים שנמצאים כבר היום במינהלות אחרות.

זה נעשה בשיתוף פעולה?

בהחלט. עומד לצאת מכרז לפרוייקט עבור המגזר, שיקדם ויזרז הליכים. אנחנו נקדם פיתוח אזורי תעשייה חדשים במסגרת המוגבלת שאנחנו נמצאים בה.

יש לך נתונים לגבי ההתקדמות של זה?

נתתי לך את הנתונים בעקבות שאילתה שלך. הפערים שישנם במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי אלה לא דברים שנוצרו היום, אנחנו יודעים שזה עשרות שנים. השר אהוד אולמרט הטיל על המשרד משימה לקדם את המגזר הערבי בשנים הקרובות, זאת למרות הקיצוצים התקציביים הקשים.

נשים במגזר הערבי שבדרך כלל לא עובדות ניגשות היום לשירות התעסוקה. הן לא מקבלות עבודה לא בגלל שהן לא רוצות לעבוד, אלא כי הן לא יכולות לעבוד. המספר של המובטלים במגזר הערבי גדל. ישנה תופעה של עבודה שחורה במגזר הערבי, שנרשמים בלשכות התעסוקה ועובדים בעבודה שחורה. זאת תופעה רחבה שקיימת.

הם אשמים באבטלה?

ממדי האבטלה הם פחות גדולים ממה שמצויים בדוחות. את הדברים האלה נברר ברגע שתוכנית ויסקונסין תעבוד. לתוכנית הזאת אנחנו נכניס כ-20% מהמגזר הערבי. אנחנו הולכים לגלות את ממדי התופעה באמצעות הפיילוט של ויסקונסין. בדוח האחרון של שירות התעסוקה מחודש אפריל יש ירידה משמעותית במגזר הערבי במספר דורשי העבודה. אני מניח שבחודש מאי תמשך התופעה הזאת. הרחיבו את מספר הנרשמים מאוגוסט שנה שעברה. המספר גדל. היה גם גידול בשירות התעסוקה במספר דורשי העבודה בחודשים שעד לפני חצי שנה. עכשיו המספרים מתחילים לרדת. אני מקווה שזה נעשה גם כתוצאה מעבודה נכונה יותר, וגם מזה שאנחנו מוסיפים מקומות עבודה. אני בטוח שצריך להשקיע משאבים הרבה יותר גדולים במגזר הערבי כדי לצמצם את הפערים האלה, אבל זה כבר עניין של יכולת של מדינת ישראל להשקיע את המשאבים האלה.

הגיע הזמן שתתקנו את הפערים האלה. בושה למדינת ישראל מה שקורה במגזר הערבי. אתם סוגרים את המשרד שלי בכפר כנא, ומעבירים אותו לנצרת. אין תחבורה סדירה. אנשים צריכים להחליף כמה אוטובוסים. אם תוציאו פקיד לכל מועצה כדי שיעשה רישום, אתם תדעו מה ממדי האבטלה במגזר הערבי. כשיש הרבה מובטלים פותחים להם קורס שבסופו אי אפשר להשיג עבודה. זה לא שווה כלום.

יש לי אזור תעשייה מפותח, אבל לי כיישוב אין ביוב. אני לא יודע איך נוכל לעבוד במדינה הזאת. אין לי גם כוח לקחת הלוואות בשביל לעשות ביוב, כי אני לא יכול להחזיר אותן. הדברים האלה לא נגמרים. בינתיים אנחנו סובלים מהם.

מינהל מקרקעי ישראל לא מספק לנו מגרשים. משרד השיכון מסרב לתת לנו מגרשים לבנייה. למה הוא לא מספק אותם? כי יש לו בעיה עם האוצר. הוא רוצה כסף, אבל האוצר לא נותן לו. הוא רוצה שהבדואים ילחצו על האוצר שייתן כסף למשרד השיכון. כאשר אני קורא בעיתון שמשרד השיכון ביישוב שהוא לא חוקי משקיע 80 מיליון שקל, זה דבר שזועק לשמיים. מים הגיעו עד נפש, אנחנו לא יכולים יותר.

אדוני סגן השר, אתה מדבר על 14 מיליון שקל מתוך כ218 מיליון שקל תקציב הפיתוח.

איך אפשר לסגור פערים עם זה?

מה הולכים לעשות ב-14 מיליון שקל האלה?

איך אפשר לסגור פערים עם 5%?

מה שחשוב זה הפרוייקטים בשטח. במהלך 4 השנים האחרונות לא היה אף אזור תעשייה חדש במגזר הערבי. מסוף כהונתה של ממשלת נתניהו לא היה אזור תעשייה חדש. יש אזורי תעשייה מוכנים לפיתוח. אני אספתי חומר מהרשויות המקומיות. אני לוקח לדוגמה יישוב כמו אום אל-פחם, שיש בו אזור תעשייה עם כל האישורים, עם כל התוכניות הסטטוטוריות אבל מזה כמה שנים לא מתוקצב. יש אזור תעשייה בנצרת, שזה אזור מלאכה..

מתקציב המזומן של פיתוח אזורי תעשייה נוצלו כ-20%.

התחלנו באזור תעשייה לפני 10 שנים. בשנת 2000 התחילו לעבוד. עשו 50% מהעבודה. מכרו את כל האדמה, לא נשאר מטר אחד. באו אנשי נצרת ולקחו כמעט את כל אזור התעשייה. זה לפני 3 שנים. אנחנו כל יום מתקשרים, כל יום מדברים. לקחו כסף מאנשים. לקחו 5,6 מיליון שקל מאנשים. לפני יומיים ראיתי שהם באו לעבוד. לא יודע אם יעבדו שבוע וילכו, או שיש להם תקציב. היה מדובר בכביש גישה לאזור תעשייה. עד היום לא התחילו לבנות. רק מדברים על כך שיש כסף, שאין כסף.

אנחנו סובלים הרבה.

אני ממשיך לקיים את הדיון הזה רק מפאת כבודכם. הבהרתי בתחילת הדיון שאם השר בעצמו לא יגיע ויגיד מה הוא מתכוון לעשות במגזר הערבי, הדיון הזה מיותר. אני מאפשר לכם לדבר רק לצורך הפרוטוקול, לא כי אני חושב שתהיה פה איזו תוצאה מרעישה.

אחוז האבטלה בתמרה, כפי שסיפר חבר הכנסת ברכה, הוא 27%. אתמול הוצאתי את הנתונים מביטוח לאומי. מספר האנשים שנרשמים בהבטחת הכנסה הוא 1367. אלה הנתונים של מרס 2004. אם אתה לוקח 5000 בתי אב בתמרה, אז 50% נמצאים מתחת לקו העוני בקרב המשפחות, כאשר בקרב הילדים כמעט 55%. התכנון של אזור התעשייה בתמרה התחיל בשנת 1980, השיווק התחיל בשנת 1995. זה כולל שטח של 300 דונם, מהם 100 דונם שטח פרטי, 200 דונם שטח מינהל. כמעט רוב הקרקע שטחי המינהל. מה שבנוי בפועל זה בין 25% ל-30%, בעיקר במתחם הבינוני, שזה נגריות, מוסכים, טקסטיל, בתי דפוס. הם מעסיקים עובד וחצי.

תמרה נמצאת על ציר כביש 70, היא יכולה לאגד כפרים מסביב. יש לנו אישור להקמת מינהלת באזור התעשייה. משרד התמ"ס לא העביר תקציב להקמת המינהלת. השלמת הפיתוח לא נגמרה. כביש גישה לא נגמר. זה לא רק נושא של פיתוח אזור תעשייה, אלא הם לא נותנים כלים ליזמים שיכולים לבוא ולפתח. הם לא מפתחים את האזורים, במיוחד אזורים מוכי אבטלה. אם הם לא יהפכו את האזורים לאזור עדיפות לאומית א', אף אחד לא יבוא לשם. הרבה מפעלים בנו בתמרה. ניתנו להם הטבות בארנונה, בהיטלים. אם לאזור הזה לא נותנים הטבות במס ומענקים, אז העובדים לא יבואו. הם ילכו ליקנעם, למגדל העמק, ששם יש אזור עדיפות א'. אם לא יתנו לנו אזור עדיפות א', אז המפעלים יהפכו לslums.

אני מבין שבאותו יישוב שנסגר בו סניף יש הרעת התנאים. בראייה יותר רחבה צריך להבין שסניף קטן הוא רק מדור רישום, דהיינו הוא רק רושם את האנשים.

הניסיון לצמצם את הבעיה שקיימת, או לכאורה להגיד שהיא לא קיימת לא משנה את עצם קיומה של הבעיה. יש בעיה במגזר הערבי. זה לא אומר שהיא לא קיימת במגזר היהודי, רק היא חריפה יותר במגזר הערבי. השאלה היא אם מדינת ישראל רוצה להמשיך עם הבעיה. כל הסדר שיינתן פה לגבי אלה שעובדים בשחור או אלה שלא עובדים בשחור הוא לא רלוונטי לגבי הבעיה עצמה . התחלנו לגרד את הנושא. זה רק חלק ראשון של הדיון. אי אפשר להגיד שזה הולך לכיוון של פתרון. מאחר וזה לא הולך לכיוון של פתרון, ומאחר וכאן כוח העבודה הבלתי מנוצל נמצא דווקא במגזר הערבי ופחות במגזר היהודי, אז אני חושב שיש חשיבות גדולה לכך שהשר בעצמו יגיע לאחר שיעשה עבודת מטה במשרד שלו ויגיד מה הפתרונות המוצעים כדי לפתור את הבעיה לאורך זמן. בהחלט יכול להיות שלא צריך להתייחס למגזר הערבי כאל דבר שהוא חריג. יש מקומות שהם טובים. יכול להיות שהממשלה צריכה להכין 40 תוכניות לכל יישוב בנפרד, יכול להיות שהיא צריכה לשים שם מלווה שילווה את התוכנית הזאת כד לפתור את הבעיה.
אנחנו נקבע דיון נוסף.

צריך לפתח תוכניות אמיתיות על-מנת לגשר על הפערים. כל עוד לא מפותחות תוכניות כאלו המצב ימשיך להיות כמו שהוא.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05