כנסת פתוחה

סיור במוזיאון ההעפלה וחיל הים

8
ועדת החינוך והתרבות
30.5.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 233
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום ראשון, י' סיוון התשס"ד (30.5.2004)

סיור במוזיאון ההעפלה וחיל הים.

חברי הוועדה:

יהודית גידלי

רשמה: תמר שפנייר

בוקר טוב לאנשי יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון, מוזיאון ההעפלה וחיל הים. אנחנו מקיימים כאן היום ביקור של ועדת החינוך והתרבות. אני סברתי שזה תמיד נכון וראוי שכל מי שקרוב לחינוך יעסוק בנושא ההעפלה וידאג שהנושא הזה יונחל במערכת החינוך לבני הנוער ולציבור בכלל. בחודש נובמבר 2003 כתבתי לשרת החינוך והתרבות והצעתי לה לציין את שנת הלימודים הזאת, ובעיקר את התקופה שלקראת הקיץ, כשנת העפלה מאחר שאנחנו מציינים 70 שנה ליציאתה של אוניית המעפילים הראשונה בחודש יולי 1934 - ולוס - מפיראוס לחופי ארץ-ישראל. השרה השיבה לי שזה נושא שראוי כמובן לדון בו ולציין אותו וכך ייעשה, אני לא שמעתי שנעשה משהו מיוחד במערכת החינוך השנה בעניין הזה. אם אתם שמעתם משהו אחר, אשמח להתעדכן. על כל פנים, באנו לכאן היום כדי לשמוע וללמוד בעצמנו וגם לדון יחד אתכם מה ראוי לעשות כדי שהנוער שלנו והציבור הישראלי יכיר ויֵדע את הפרק המפואר הזה בתולדות מדינת ישראל - ישראל שבדרך. ראוי גם להזכיר לא רק את אלה שהגיעו ואת אלה שהביאו והצילו, אלא גם את אלה שבדרך אבדו. אנחנו מודים לכם שקיבלתם אותנו. תודה רבה, ואנחנו לרשותכם.

בוקר טוב וברוכים הבאים. נתחיל עכשיו בשתי סקירות קצרות.

אני רוצה לפתוח בהתנצלות. אמורה היתה להיות כאן מנהלת יחידת המוזיאון, אבל מאחר שהיא מסיימת את תפקידה בימים אלה, נבצר ממנה להגיע. אני מתנצל בשמה, ואנסה לייצג אותה ככל יכולתי.

בהזדמנות זאת רציתי להציג את יחידת המוזיאונים. ייעודה של היחידה הוא לרכז את הממצאים הקשורים בהתפתחות כוח המגן של היישוב בארץ-ישראל ובהתפתחות הכוח הצבאי של צה"ל, שבעצם כוח המגן קדם לו; להמחיש את מלחמתו של עם ישראל על קיומו הצבאי בארצו ולהנחיל את מורשת הקרב של כוחות המגן של צה"ל לנו ולדורות הבאים. שתהיה המשכיות, שידעו מה זה מורשת הקרב בכל ההיבטים, והקטע שלנו הוא נושא ההעפלה.

איך עושים את זה? אנחנו יחידה בתוך משרד הביטחון, שמכילה מוזיאונים שונים של משרד הביטחון הפרוסים ברחבי הארץ והממחישים את התפתחות הכוח הצבאי של עם ישראל מאז ראשית הציונות המודרנית. היחידה עצמה מונה 12 מוזיאונים. המוזיאון הצפוני נמצא בכפר גלעדי, מוזיאון השומר של אגודת השומר. יורדים טיפה דרומה, אנחנו מגיעים לשני מוזיאונים - מוזיאון אסירי המחתרות, אחד בעכו ואחד בירושלים, שהיו בתי כלא של הבריטים. יורדים דרומה, מגיעים למוזיאון ג'וערה שמתייחס לקורסי המ"מים של ההגנה. עוד דרומה מגיעים לאביחיל - בית הגדודים, מבחינה היסטורית הגדודים היו הראשונים. בתל-אביב יש שישה מוזיאונים, כולל מוזיאון ההגנה, מוזיאון אצ"ל ומוזיאון הלח"י, בשלושה מוזיאונים של המחתרות. יש עוד מוזיאון אצ"ל בתש"ח שמתייחס לשחרור יפו. יש לנו את בתי האוסף לתולדות צה"ל ומוזיאון הפלמ"ח. המוזיאון האחרון הוא מוזיאון ההעפלה וחיל הים, שאנחנו נמצאים בו. הוא מתחלק לשניים - העפלה וחיל הים, שיש קו המשכי ביניהם.

אני מאחל לכולנו יום עיון פורה. תודה רבה.

אתן סקירה קצרה על המוזיאון ואחר כך נתחיל סוף-סוף בהעפלה כי לשם כך התכנסנו. המוזיאון שלנו עוסק בשימור והנחלת מורשת ההעפלה ומורשת חיל הים. אנחנו מכסים את כל מפעל ההעפלה שקדם להקמת המדינה. במורשת חיל הים אנחנו ממשיכים כל הזמן להתעדכן. רוב ההדרכות מתבצעות על-ידי מדריכות חיילות שנמצאות פה במוזיאון, ושיטת ההדרכה מתבססת על מערכי הדרכה. בשנים האחרונות יש טרנד חדש של הפעלות, אז אנחנו גם במשחק הזה, אנחנו דואגים להפעיל את בני הנוער במשהו קצת יותר אינטראקטיבי.

ממוצע המבקרים החודשי שלנו הוא כ-3,000, ואנחנו מקבלים משובים והם נהנים מאוד. רוב המבקרים הם חיילים ובני נוער, אנחנו יכולים לראות את הפילוח בשנת 2004. ההערכה שלנו שגם השנה נגיע ל-30,000 מבקרים, אולי קצת יותר. מבחינת המבקרים, שני שליש הם בני נוער וילדים, והשאר מבוגרים - תיירים ואחרים. אבל היעד העיקרי שלנו הוא בני ה-18, שנה-שנתיים לפני צבא ובמסגרת הצבא. אנחנו מקבלים פה קהלים הרבה יותר צעירים וגם הרבה יותר מבוגרים, אבל זה למעשה קהל היעד.

האם ההסבר לירידה לעומת השנים 2000-2001 הוא בהשתתפות של משרד החינוך בעלויות של ביקורי תלמידים?

אנחנו ניסינו לנתח מה גורם לנו לעליות וירידות. מצאנו שיש כל כך הרבה משתנים, ולא הצלחנו להגיע למסקנה אחת.

האם בני נוער משלמים פה דמי כניסה?

כן, בני נוער משלמים.

גם כשבאה כיתת בית-ספר במאורגן?

כן.

אז זאת הסיבה לירידה במספר המבקרים - גם דמי הכניסה וגם ההסעה לכאן.

אנחנו ניסינו למצוא את הסיבה ולא עלינו עליה בצורה כל כך חד-משמעית, משום שיש עוד אינתיפאדה ויש ירידה בתיירות ויש עוד טרנדים אחרים ומוזיאונים אחרים ומתחרים אחרים. קשה לי להגיד בצורה חד-משמעית את מה שאמרת, אין ספק שזאת אחת הסיבות.

האם אפשר לומר שכל בני הנוער בחיפה מגיעים למוזיאון הזה באיזשהו שלב במהלך הלימודים שלהם?

כן.

אני יכול להתייחס כנציג משרד החינוך. חלק מפעילויות השל"ח שנעשות הן בנושא ההעפלה. 30% מבתי-הספר במחוז חיפה - חדרה עד קריית ביאליק, וקריית טבעון במזרח - מגיעים למוזיאון ההעפלה. אני מדבר על חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. ההעפלה היא חלק חשוב וחובה בפעילויות השל"ח במשרד החינוך לכל בתי-הספר. אנחנו לא מחייבים את בתי-הספר להגיע דווקא למוזיאון ההעפלה. למרות זאת מגיעים 30% מתלמידי הספר בפעילות השל"ח שלנו למוזיאון ההעפלה.

בדקתם עם עיריית חיפה אם יש אפשרות לתמרוץ, סבסוד? אני לא מבין איך ייתכן שמחנכים בחיפה מסבירים לך שנער או נערה חיפאים לא היו פה.

לא בדקנו אפשרות לסבסוד. בכל אופן, אני משוכנע ש-90% מבני הנוער בבתי-הספר בעיר חיפה מגיעים למוזיאון החיפה. לא ייתכן שהם לא מגיעים.

זה שאתה משוכנע זה יפה מאוד, אבל צריכים להיות נתונים. תברר את זה בבקשה.

אם היית מבקש ממני נתונים, הייתי נותן לך.

אני מבקש ממך שתבדקו את העניין. תיתן לי את הנתונים בהזדמנות אחרת.

אין שום בעיה. מכל מקום, זה חלק אינטגרלי של פעילות השל"ח - נושא ההעפלה, מוזיאון ההעפלה בחיפה, ובכלל מוזיאונים. במסגרת השל"ח מגיעים למוזיאון הפלמ"ח וכל המוזיאונים האחרים שצוינו כאן.

כרגע אלה הם הנתונים. כפי שאמרתי, קשה לי להצביע על סיבה לירידה במספר המבקרים, בסך-הכל ההגעה היא סבירה. היו שנים של 26,000 מבקרים, היו שנים של 80,000 מבקרים. זה תלוי בהרבה מאוד משתנים.

העושים במלאכה במוזיאון הקטן שלנו זה אנוכי, רכז ההדרכה ערן, יש פה צוות הדרכה, מרק שהוא מנהל אחזקה ויש פה צוות תחזוקה.

חידושים של השנים האחרונות - במאמץ גדול של משרד הביטחון ושל חיל הים הבאנו לחצר המוזיאון את ספינת הטילים הראשונה של מדינת ישראל. דבר משמעותי הוא הצבת גשר הצוללת דקר בחזית המוזיאון, הגשר שנמשה בעומק של 2,950 מטר. מצאו את מדי הצוללן אלמוג סוויסה ז"ל בעומק של 3,000 מטר, משו אותם והביאו לכאן והם מוצגים בתוך ויטרינה. מוצגת אוניית הנשק של המחבלים הקארין A. יש אתר אינטרנט שפתחנו בשנה האחרונה והוא משמש בבואה של המוזיאון. זה אתר שהולך ונבנה, אבל כבר היום אפשר להיכנס וללמוד בו על רוב אוניות המעפילים ועל פרשיות עיקריות בנושא ההעפלה. בנוסף לחידושים שהצגתי, יש כל המוצגים היותר הוותיקים ממורשת ההעפלה ומורשת חיל הים.

אציג את החזון שלנו, איך אני רואה את המוזיאון. אני רואה אותו כמקור ידע לנושא מורשת ההעפלה וחיל הים של ישראל. אני רואה בו בית לוותיקי ההעפלה והמעפילים, וזה קורה בפועל. כשאני אומר בית, יש הרבה מעפילים שחוגגים בו את יום ההולדת שלהם. חיל הים מקיים פה קורסים שונים, עושים פה גם את הכנסים שלהם ואפילו השבעה. יש פה טיל של המצרים ממלחמת יום הכיפורים, ומסיימי קורס לוחמה אלקטרונית מקבלים את הדרגות שלהם על הכנפיים של הטיל. אנחנו מאוד מתאמצים שהקבוצות האלה - גם המעפילים וגם אנשי חיל הים - יראו במקום הזה בית, והם אכן רואים במקום הזה בית. יש מהם שמבצעים פה צביעה וגינון בהתנדבות.

(יוצאים לסיור במוזיאון, מקבלים הסבר מערן מוזס, רכז ההדרכה, כולל חיזיון אורקולי, שומעים את סיפורי ההעפלה)

הרבה מאוד מורים לא מכירים את סיפור ההעפלה. מי שמכיר את זה, מכיר מהבית, מהשכנים, פה ושם בטלוויזיה, בקושי. לדעתי, כדי להנחיל ציונות, מאוד חשוב הנושא של "והגדת לבנך". אם אנחנו לא נביא לכאן תלמידים, ולא ננסה לפתות - ואם זה לא יעזור, לא נכפה - יהיה דור שלא ידע את יוסף. אני מוכנה להירתם לזה.

אני חושב שבדברים שלך את עושה עוול לבתי-הספר. אני חושב שבכל בתי-הספר עוסקים בנושא ההעפלה.

נכון, בוודאי.

בדרך כלל יש מורה אחד או מורים מסוימים שמובילים את זה.

כל בתי-הספר עוסקים בהעפלה באיזשהו שלב. אנחנו, מינהל חברה ונוער, עוסקים בעיקר בתחום של השל"ח - שדה, לאום, חברה. בכל בתי-הספר נושא ההעפלה הוא חובה. כל מדריכי השל"ח עוסקים בנושא של ההעפלה בכיתות ח', ט' וי'. אנחנו לא כופים על מדריכי השל"ח לבוא דווקא למוזיאון ההעפלה. יש 12 מוזיאונים של מערכת הביטחון, ויש עוד מוזיאונים. בתי-הספר מחליטים לפי תוכנית הלימודים שלהם לאיזה מוזיאונים הם הולכים, הם לא יכולים להגיע לכל המוזיאונים. אם יש העדפה ללכת למוזיאון הפלמ"ח, הם הולכים לשם. אני יודע שמוזיאון הפלמ"ח מלא במבקרים, צריך להזמין מקום שנה או שנה וחצי קודם. אני חושב שמרבית תלמידי ישראל עוסקים בהעפלה וחלקם הגדול גם מגיעים למוזיאון ההעפלה באיזשהו שלב. זה לא מוכרח להיות בבית-הספר היסודי. אם התלמיד לא מגיע בכיתה ג' או כיתה ד', יכול להיות שהוא יגיע בכיתה ח', יכול להיות שהוא יגיע בכיתה י'. אני מסכים שלא כל התלמידים מגיעים שצריך יותר לעודד, צריך יותר להפנים את הנושא הזה, צריך יותר לבוא לבתי-הספר.

שאלת אותי, חבר הכנסת שלגי, אם אפשר להגיע לראש העיר חיפה ולומר לו: למה אתם לא מביאים יותר תלמידים למוזיאון ההעפלה. אני הולך לבדוק אם ניתן לעשות כמה שיותר, אבל אני אומר באחריות מלאה: אני לא יכול לכפות על הסתדרות המורים לעשות השתלמות במוזיאון ההעפלה, אני לא יכול לכפות על ארגון המורים לעשות השתלמות במוזיאון ההעפלה. כבר גמרנו עם השיטה של לכפות. צריך למצוא דרך איך להגיע ליושב-ראש הסתדרות המורים במחוז חיפה, אורי גורמן, ולומר לו: אולי במסגרת התפריט הבית-ספרי תכניסו בשנה הבאה את הנושא של ההעפלה. אני אומר לכם שהדלתות יהיו פתוחות והם יסכימו. צריך רק לשווק ולעשות את זה כך שאנשים ירצו, גם לשלב את זה עם הסיור בגן הבהאים. אם מה שיֵצא מפה זה שלא עוסקים בנושא ההעפלה, אני אומר לכם שזה עוול גדול למערכת החינוך.

אני מתנצלת, לא לזה התכוונתי.

יש הסכמה שאפשר לעשות יותר.

עוסקים בנושא ההעפלה. כל שלושת ילדיי עסקו בנושא ההעפלה, כל שלושת ילדיי ביקרו במוזיאון הזה. אם אנחנו רוצים להתמקד יותר במוזיאון ההעפלה בחיפה, צריך לשווק את זה יותר. אני לוקח על עצמי מהפגישה הזאת לבוא אל האנשים שלי במשרד, כולל מנהל המחוז, ולבדוק את הדרכים איך אנחנו יכולים לעשות את זה. אני מופקד גם על ההשתלמויות של מחנכים שאנחנו עושים בקיץ. אני מבטיח לכם שבשנה הבאה - כי התוכנית של השנה כבר קיימת - ננסה להכניס את הנושא הזה, לא רק של מוזיאון ההעפלה אלא ההעפלה בכלל, באחת ההשתלמויות שנעשה בקיץ למחנכים.

הרי גם שנת תשס"ה היא עדיין, לפחות תחילתה, ב-2004. על העפלה צריך תמיד לדבר וללמוד, אבל שנת השבעים עדיין נמשכת גם בשנת הלימודים הבאה. אז זה לא מאוחר.

אני רציתי להתעסק פה בנושא שאסור לי להתעסק בו, אבל אני מרגיש שאני חייב, וזה נושא פוליטי. אנחנו, הנהלת יחידת המוזיאונים, בשיתוף עם המוזיאונים השונים מתעסקים בנושא שנקרא שיווק. נדמה לי שלאורך התקופה שאני נמצא במוזיאון אין כמעט אבן שלא הפכנו אותה. אחת המסקנות שאני הגעתי אליה מונחת לא רק אצל המורים, אלא אני חושב שאחת הנקודות שהן עקב אכילס היא מנהלי בתי-הספר. אני קושר את זה לשאלה ששאלת בתחילת היום, חבר הכנסת שלגי. שאלת כמה עולה כניסה למוזיאון ואמרת שלעלות הזאת צריך להוסיף גם את עלות הנסיעה. אני רוצה להתעכב על הנושא הזה, כי נדמה לי שהוא משפיע. יש מנהלי בתי-ספר שמחזיקים סלי תרבות, וכאן יש להם כוח בלתי רגיל כי הם מחליטים לאן זה יופנה. יכול להיות שאם תהיה להם הנחתה מלמעלה ברמה של משרד החינוך, הכנסת, שחלק מהסל הכספי שלהם ייועד לחינוך נטו - כי בסך הכל אנחנו מקנים מורשת, שחלק ממנו זה נושא כוח המגן, ההעפלה - זה מה שיעזור. יכול להיות שבנקודה הזאת צריך יד מכוונת מלמעלה שתגיד: יש לכם סל תרבות של 100%, X אחוזים ממנו הולך לנושא מורשת.

כאשר מגיעות אליכם משפחות לביקור באופן פרטי, נניח משפחה עם שלושה ילדים, כמה זה עולה למשפחה?

זה מסובך. יש לנו שני תעריפים - מוזיאון הפלמ"ח, שהוא בעייתי, ויתר המוזיאונים. ביתר המוזיאונים דמי הכניסה הם 10 שקלים למבוגרים ו-5 שקלים ליד. הווה אומר, משפחה עם שני מבוגרים ושלושה ילדים משלמת 35 שקלים. אני חושב ש-35 שקלים יכולה להיות הוצאה כבדה למשפחה שבאה למוזיאון, לא חשוב שמה שהם מקבלים שווה פי עשרה. אבל הם מסתכלים מה הם מוציאים מהכיס.

כמה מבקרים כאלה יש לכם? אני מבין שזה 10%-20%. אם נאמר שכאשר ילדים באים לביקור פרטי, לא ככיתה, הם נכנסים ללא תשלום - ההורים ישלמו, הילדים לא - זה יגביר את הביקורים?

אני לא חושב, זה לא יעשה את ההבדל. הרי בסופו של דבר 5 שקלים לילד זה לא הרבה, במוזיאונים אחרים דמי הכניסה יותר יקרים. אני מדבר על סל תרבות שאני רואה בו מקור של כסף - הרי כל הורה משלם סל תרבות, התרגלו לזה; אני מציע שנעשה מנגנון שייקח חלק מכספי סל התרבות ויפנה לכיוון הזה.

אני אתן לך פתח. מחר בבוקר יש דיון אצלי בוועדה בנושא של תשלומי הורים. אתן לך רשות דיבור, דבר על כך שחלק מהתשלומים צריכים להיות מיועדים למורשת.

הייתי בא בשמחה, אבל צריך אישורים.

אני אדבר בשמך, אני לא צריך אישורים.

בשנה שעברה הצענו את הכרטיס המשולב, שילד ב-6 שקלים יכול לבקר בשני מוזיאונים של משרד הביטחון באותו חודש. חיילים, פנסיונרים ואנשי כוחות הביטחון נכנסים ללא תשלום.

הבעיה המרכזית היא חדירה למודעות ולא העניין הכלכלי.

מר אהרון לוי, אני רוצה לומר ששלוש הבנות שלי, שהיום הן בנות 25 עד 35, מעולם לא ביקרו במוזיאון ההעפלה אלא בביקור פרטי אתי. אז להגיד שבבתי-הספר היסודיים באים ומבקרים, זה לא כל כך מדויק. אני אוהבת את ההוראה, ואני חושבת שזה דבר מאוד חשוב, אבל אנחנו חייבים לתת ערכים.

את נושא ההעפלה מלמדים בבתי-הספר היסודיים במשך יום או יומיים. המטרה, כפי שאמרו כאן, היא עניין של המודעות. אנחנו צריכים לעשות כמה שיותר להביא את נושא ההעפלה למודעות של כלל האוכלוסייה.

חיה גזית נגעה בשאלה חשובה מאוד. יש לי שישה נכדים, שלוש נכדות בקיבוץ געש ושלושה נכדים ביישוב לפיד. כשאני הבאתי אותם לבקר במוזיאונים, הם התרגשו מאוד. בית-הספר לא הביא אותם. נדמה לי שוועדת החינוך, משרד החינוך, צריכים לכפות לתת יותר מורשת. כדי להביא ילד למוזיאון, צריך לספר לו את הסיפורים של המעפילים, כפי ששמענו כאן. יש לחייב יותר, להשמיע את הסיפורים המרגשים הפיקנטיים. אחר כך אומרים: הולכים לבקר ולראות את זה באופן מוחשי, ולפגוש את האנשים. זה מה שעובד.

אני מסכים אתך במאה אחוז.

הילדים היום מומחים באינטרנט. אבל הם לא יפתחו את האינטרנט כדי לקרוא על ההעפלה ועל מלחמת השחרור, לא על מעשי הגבורה שהתלוו לכל הדברים האלה. רבותיי אנשי החינוך, נדמה לי שזה לא ילך מרצון. יש לכפות כתוכנית לימודים יותר מורשת, אחרת אנחנו נאבד את הנוער הזה מבחינת המורשת שלנו.

מר לוי, קודם דיברת על שיווק כי אתם, משרד החינוך, לא יכולים להנחות הוראה: יש לקחת ילדים למוזיאון. פניתי לשרת החינוך והתרבות ואמרתי: אני סבור שצריך לחייב את בתי-הספר שכל נער ונערה בישראל יהיו לפחות פעם אחת בירושלים, ויהיו לפחות בשני מקומות - בכותל המערבי וביד ושם. התשובה שקיבלתי היא, שהרעיון הזה הוא ראוי ורצוי אבל יש בעיות ביטחון ואי אפשר לכפות על המנהלים. את זה כותבת לי שרת החינוך והתרבות. היא בעד, אבל היא לא יכולה לכפות. אז לכפות על בתי-ספר שיבואו למוזיאונים של משרד הביטחון וילמדו מורשת - קצת קשה לדרוש מהם, לצערי. אבל אנחנו בהחלט מטיפים לזה ונבקש את זה, וגם היום פה בהחלטה נמליץ. בעקבות הדברים שלך, מר קוריס, אני מחר אעלה את זה שוב - שצריכה להיות הנחיה שסל התרבות, עם כל הכבוד ללימודי התיאטרון והאמנות, יכלול גם מורשת.

מורשת יש לה כל כך הרבה פנים. אתה רק נוגע במילה מורשת, אז השאלה איזו מורשת. יש כל כך הרבה תחומים במורשת, יש 12 מוזיאונים. עכשיו צריך לבדוק כמה סך-הכל התלמידים מגיעים לכל המוזיאונים, כי אי אפשר להכריח להגיע למוזיאונים, ואי אפשר להכריח להגיע דווקא למוזיאון הזה. כפי שאני אומר, צריך שיווק. כמה מכם, מהפעילים במוזיאון, מסתובבים בבתי-הספר, נפגשים עם מנהל בית-הספר, ובאים לשווק את המוזיאון?

זה נעשה.

אתה מבקר בבתי-הספר?

לא אני מבקר, אבל כפי שאמרתי קודם - -

כמה פרוספקטים שלחתם לבית-הספר על המוזיאון?

כל שנה לפחות פעמיים שולחים פרוספקט של המוזיאון. שאלת אם באים לבית-הספר. המוזיאונים שולחים אנשים. כשבא נציג מהמוזיאון עצמו ומדבר על המוזיאון שלו, זה הרבה יותר טוב מאשר אם אני אבוא. זה נעשה, אבל התוצאות הן דלות מאוד.

אנחנו ננסה לסייע לכם. נוציא הודעה לעיתונות בעניין הזה.

קשה מאוד להגיע לבתי-ספר. להביא מורים למוזיאון במסגרת השתלמות - זה לדעתי כלי השיווק הכי טוב שיש לנו. כי מורה שהיה בקבוצה וביקר במוזיאון, זה הרבה יותר טוב מהברושור.

אנחנו נעביר את המסר לנציגים של ארגוני המורים.

אני רוצה גם להודות וגם לברך. להודות על ההזדמנות שהיתה לנו מהבוקר לארח אתכם, להראות לכם את המוזיאון שלנו שאנחנו מאוד-מאוד גאים בו, גם לספר לכם על יחידת המוזיאונים וגם להשמיע לכם מה שאנחנו מעבירים לבני הנוער. אני מברך על הדיון שהתפתח בו, כי אם יֵצא ממנו סיכום למורים ולמערכת החינוך, ובעקבותיו יבואו לכאן וליתר המוזיאונים עוד תלמידים - עשינו את שלנו ומיצינו יפה את היום הזה. תודה רבה.

תודה לכם. אני גם רוצה לומר כמה דברי סיכום שיהיו גם ההחלטה של הוועדה.

ועדת החינוך והתרבות מצאה לנכון לבקר במוזיאון ההעפלה "אף על פי כן", ללמוד ולדון בפרק החשוב של עלייה ב' לארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי ולציון 70 שנה לתחילת ההעפלה. ההעפלה לארץ-ישראל, למרות ואף-על-פי המחסומים שהציבו בפניה הבריטים, החלה כמבצע להצלת של יהודים מאירופה לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נמשכה גם במהלך מלחמת העולם השנייה והגיעה לשיאה בשנים 1945 ועד הקמת המדינה. הבריטים שידעו במהלך מלחמת העולם על השמדת יהדות אירופה ועל המתרחש במחנות ההשמדה לא נענו לפניות של הנהגת היישוב היהודי בארץ-ישראל להפציץ את מסילות הרכבת לאושוויץ. הם אטמו את ליבם ולא פתחו את השערים לארץ-ישראל ולא הסכימו להגדיל את מספר הסרטיפיקטים. גם לאחר סיום המלחמה הם לא איפשרו לשארית הפליטה להגיע לחופי ארץ-ישראל, ואת מי שתפסו מבין המעפילים הגלו הבריטים למחנות בקפריסין ובמאוריציוס וגם החזירו אוניות לאירופה.

ועדת החינוך קוראת למשרד החינוך לעשות להנחלת מורשת ההעפלה, אחד הפרקים ההרואיים בהיסטוריה הציונית, לבני הנוער בתוכניות הלימודים, לרבות מפגשים עם מעפילים וביקורים במוזיאון ההעפלה ובמוזיאונים האחרונים המציגים ומלמדים את הנושא. פה אני אוסיף קריאה למנהלי בתי-הספר לכלול בסל התרבות את נושא המורשת, כולל ביקור במוזיאונים של מערכת הביטחון.

הוועדה מודה לאנשי יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון ומוזיאון אף-על-פי-כן על האירוח והביקור המעניין והמרגש, ובמיוחד למר יוסקה אלמוג, מפקד אוניית המעפילים "מדינת היהודית" על השתתפותו וסיפורו המרתק.

אולי תוסיף שנציג משרד החינוך דיווח על הפעילות שנעשית בבתי-הספר, בעיקר בתחום השל"ח, בנושא ההעפלה.

הדברים שלך נרשמו בפרוטוקול וגם אלה נכנסו לפרוטוקול, אז זה בסדר.

תודה רבה לכולם. תמשיכו בפועלכם המבורך.


הסיור הסתיים.