כנסת פתוחה

ביקור בחוות ניר אביב

2
ועדת החינוך והתרבות
20.5.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 232
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום חמישי, כ"ט באייר התשס"ד (20.5.2004), שעה 11:00

ביקור בחוות ניר אביב.

חברי הוועדה: יוסי שריד - מ"מ היו"ר

יוסי מזוז - מפקח להוראת החקלאות ומדעי הסביבה, מחוז תל אביב
ורדה בר - סגנית מנהל מינהל החינוך, עיריית תל אביב
אלי טרטנר - מנהל אגף משאבי חינוך, , עיריית תל אביב
ליאורה אלמוג - יו"ר סניף הסתדרות המורים בתל אביב-יפו
ישראל אדיר - מנהל חוות ניר אביב
אורה יקותיאל - מורה ואחראית חדר מחשבים, חוות ניר אביב
ג'לאל - מורה בכיתה טיפולית, מקיף י"ב, יפו

יהודית גידלי

רשמה: תמר שפנייר

אני פותח את הישיבה. ישראל אדיר, מנהל חוות ניר אביב, בבקשה.

ראשית, נראה לכם מצגת, זאת מצגת שהראינו בוועדה לפרס חינוך. הכנו אותה לקראת בואה של הוועדה, זה היה לפני כחודשיים, וכל מה שתראו היום נעשה בהתנדבות וללא כל הוצאה כספית. אני מקווה שיהיה לנו זמן, ואז נראה גם סרט קצר על החווה. את הספר כבר ראיתם כשהיינו אצלכם בוועדה. אנחנו רוצים לשים דגש על פינות, הרבה פינות חקר יש בחווה, אבל בימים האחרונים שמעתי את דו"ח ועדת דברת האומר שלא רוצים חקר, רוצים רק לחזור למורה הפרונטלי. בכל אופן, בחווה יש ענפי חקלאות גדולים - יש יתרון לגודל, כלומר אם מדובר בגזר יש כמה דונמים, אבל גם הרבה פינות קטנות. זאת מסגרת שהמורים מקבלים קבוצות עבודה קטנות, אנחנו לא עובדים במסגרת כיתות שלמות בשדה.

חבר הכנסת שריד, אני רוצה להגיד לך משהו קשה. העירייה מנעה ממני להתמודד על פרס חינוך. לפני חצי שנה כשאני הגעתי ל-61 כיתות, וזה הטופ של החוות היום בארץ, הגדירו אותי: קבלן הכיתות לחוות. חודשיים אחרי כן כשביקשתי, אמרו לי לא להוציא אגורה לא על מצגת ולא על סרט ולא על ספר. כשאני התעניינתי כיצד מתכוננים לפרס חינוך, שמעתי ממנהלות שמשקיעים מעל 100 אלף שקלים ויותר. יום אחד היתה פה הנהלת מינהלת יפו, הם באו לראות אלו חממות הם יכולים "לשנורר" פה. אבל את זה הם לא אמרו לי, הם רק סיפרו לי אגדות על מה הם עושים ביפו, עם כל הכבוד, אבל אז הם אמרו שהם לקחו בית-ספר, השקיעו בו 200 אלף שקל בשנה שעברה והוא אכן קיבל פרס חינוך.

את ילדי החינוך המיוחד שאנחנו מטפלים בהם הציעו לשלוח עכשיו לכפר הירוק. אבל מי ייסע לכפר הירוק?

כל העניין הזה כבר בוטל. יש לי אינפורמציה. לא עומדים להסיע אותם.

רוצים לסגור את שתי החוות.

אני מציע שאנחנו נקצר, הבעיה ברורה. אני גם מכיר חוות. אין פה חילוקי דעות, אני רוצה להגיד כמה דברים. אני התבקשתי על-ידי הוועדה לקיים כאן את הסיור היום. לחלק מחברי הוועדה אין עניין רב בנושא, חלק מחברי הוועדה לרבות היושב-ראש הם בחוץ לארץ עכשיו ולכן הם לא היו יכולים לבוא, למרות שאני יודע שליושב ראש יש עניין בנושא. זה אחד המקרים הנדירים שבו יש תמימות דעים מלאה בין חברי הוועדה, אין פה מחלוקת, לא צריך לשכנע, לא צריך להשתכנע, אני לא מכיר חבר ועדה אחד שחולק על החלטת הוועדה שתובעת מעיריית תל אביב להשאיר את החווה פתוחה.

עכשיו אני רוצה להגיד משהו לעיריית תל אביב. אני מודה לנציגי העירייה שבאו לכאן, אני אומר את זה גם לפרוטוקול ואדווח לוועדה. אני אומר לאנשי העירייה אמירה של בעל ניסיון - אפשר כמובן לא לשעות להמלצתה או לתביעתה של ועדת החינוך, אבל גם ועדת החינוך יודעת את מלאכתה. אני לא חושב שעיריית תל אביב תרוויח מעימות חזיתי עם ועדת החינוך, כי אנחנו ניפגש בעיריית תל אביב בהזדמנות אחרת. אם נשמעת מדבריי נימה של הרתעה, אני מתכוון אליה. אני לא צריך לפרש את דבריי, דבריי מפורשים. אנחנו פה, אני מניח שגם לעיריית תל אביב מפעם לפעם יש רצונות, יש צרכים. אנחנו כאן, אם עיריית תל אביב תחליט לא לשתף פעולה עם ועדת החינוך, ועדת החינוך לא תשתף פעולה עם עיריית תל אביב, על כל מה שמשתמע מזה.

עיריית תל אביב הציגה גם לוועדת החינוך מצג שווא שלא היה ולא נברא. מדבריו של אלי אפשר היה ללמוד אולי על הכוונה האמיתית של העירייה, אבל זה היה במשתמע. הוצג בוועדת החינוך מצג שווא. על זה דרך אגב אנשים גם יכולים לתת את הדין, כי בדרך כלל החוק אומר שכאשר באים לוועדה פרלמנטרית - גם למקומות אחרים, אבל בוודאי בוועדה פרלמנטרית - המצג צריך להיות מדויק. כפי שהוצג, הוא לא היה כזה, הוא היה רחוק מזה.

עכשיו אגיד מה אני יודע. זה לא עניין של שמועה, זה עניין של עובדה. מהדברים שנשמעו בוועדת החינוך בפעם הקודמת ניתן היה ללמוד שהכוונה היא לסגור את כל מערך החוות בתל אביב. זאת הכוונה האמיתית. כל הסיפור על איחוד החווה עם החווה הצפונית הוא סיפור שמצוץ מהאצבע. עכשיו מסתבר שאת אשר יגורנו בא לנו וגם ניבאנו וידענו מה שניבאנו. גם לחווה הצפונית נמסרה הודעה שבשנה הבאה אין הסעות אלא רק ל-25 כיתות, רק לכיתות החינוך המיוחד ותו לא. ולכן כל הסיפור של איחוד החווה הוא סיפור סבתא וזה פשוט שקר שנמסר לוועדת החינוך. משום שנמסר שקר לוועדת החינוך, אני אמליץ לוועדה לנקוט גם באמצעים משפטיים נגד עיריית תל אביב על הנחת שקר על שולחן ועדה פרלמנטרית. ברור לגמרי שהסעות רק ל-25 כיתות לחווה הצפונית זה לא מה שנאמר לוועדה.

מאיפה המידע?

מעיריית תל אביב. תסמכי עליי, אני עוד אף פעם לא טעיתי במידע. 31 שנה אני בכנסת, ואפילו יריביי המושבעים ביותר עוד לא תפסו אותי פעם אחת באי-דיוק.

אני לא יודעת על זה.

אתם לא יודעים הרבה דברים, לכן זה טוב שאנחנו מקיימים את הישיבה ואז אתם תדעו מה עומד לקרות. לא זו בלבד שהעירייה הודיעה שהיא תסיע רק 25 כיתות של החינוך המיוחד ואת כל השאר היא לא תסיע, אלא העירייה בצעד מאוד תמוה העבירה את החווה הצפונית - ונדמה לי גם את החווה הזו, אבל החווה הזו כבר חשובה כמת - לבעלות הבית של גני יהושע. דבר מוזר מצד אחד ודבר מוזר מאוד מצד שני, אני חייב לומר. אם זה מוסד חינוך, זה מוסד חינוך, זה לא נדל"ן, זאת לא קרקע חקלאית שמיועדת לשינוי ייעוד, על פי מה שנמסר לנו. אם זה מוסד חינוך, אני יודע שמוסד חינוך צריך להיות כפוף למטרייה של רשויות החינוך ועיריית תל אביב ולא לגני יהושע. האם גני יהושע התחילו להתמחות בחינוך?

זה רק בתפעול של גני יהושע. השיעורים כפופים למינהל החינוך. התפעול של החווה יהיה על-ידי גני יהושע.

זה היינו הך. הטיפול של מוסד חינוך הוא במסגרת סמכויות החינוך בכל רשות מקומית, של משרד החינוך ולא של משרד החקלאות ולא של משרד השיכון. זה לפי מיטב הידוע לי, אבל אולי יש בזה חידוש.

למרות שבתי הספר בניהול עצמי הם בדרך כלל בתפעול של בתי הספר, היתה החלטה שאגף 7 יטפל בגינות בתי הספר ואנחנו עדיין בטוחים שנעשית פעילות חינוכית בבתי ספר. אני מנסה להגדיר מה הכוונה שלי בתפעול.

יש עוד בתי ספר בתל אביב שהם בתפעול של גורמים אחרים ולא של רשויות החינוך?

אין.

זאת אומרת, זה המקרה האחד והיחיד. אז זאת לא השקפת עולם של עיריית תל אביב שמוסדות חינוך נמסרים לטיפולם של גורמים אחרים שיש להם נגיעה. אפשר להגיע לכל מיני אבסורדים. אני בכל זאת בדעתי, ולכן אני רוצה שאחד הדברים שוועדת החינוך תחליט עליהם הוא להשיב מיד את החוות למקום ששם הן צריכות להיות - מסגרת החינוך של עיריית תל אביב ולא מסגרת הנדל"ן של עיריית תל אביב. פארק יהושע הוא מקום שאנחנו מאוד אוהבים, גם לפארק יהושע רבים המתנכלים, אגב מאותן הסיבות, מאותם האינטרסים, אבל זה לא מענייננו הפעם, זה מענייננו אבל בהיבטים אחרים ובהזדמנויות אחרות.

לכן אני חוזר ואומר - אם עיריית תל אביב רוצה להתעמת עם ועדת החינוך, זה בסדר גמור, אנחנו גם אוהבים לפעמים עימותים מן הסוג הזה. אני אמליץ לוועדה לבדוק באופן עובדתי את המצג שהוצג לה, ואם אני צודק כאשר אני אומר שהמצג היה שקרי, אני אמליץ על נקיטת אמצעים משפטיים נגד עיריית תל אביב ונגד נציגיה - אלה שהיו, ולא פחות מזה, ואולי יותר, אלה שלא היו בוועדה. אנחנו שבים ומוחים על כך שעיריית תל אביב לא שלחה את מקבלי ההחלטות בעניין הזה, כי הנציגים שנשלחים על-ידי עיריית תל אביב הם נציגים מכובדים, אנחנו מאוד אוהבים אותם, אני חושב שאני אפילו יודע איפה ליבם מונח, אבל אנחנו מעוניינים להידבר עם מקבלי ההחלטות בעיריית תל אביב ולא עם המוציאים לפועל. כך זה נהוג בוועדות פרלמנטריות כאשר מדובר בכל משרד, בכל רשות מקומית, וזה צריך לחול גם על עיריית תל אביב.

אני יכול לומר בשם כל חברי הוועדה שאנחנו מאוד נחושים להשאיר את החווה פתוחה, ואנחנו נשקול את כל האמצעים שעומדים לרשותנו - גם לנו יש אמצעים - כדי לראות איך אנחנו מסכלים את הכוונה של עיריית תל אביב. אני לא הייתי מייעץ לעיריית תל אביב להיכנס לעימות בעניין הזה, אבל ראש העירייה וכל הכפופים לו ישקלו את זה. אבל אני מכיר אותו ואת העקשנות שלו, אז שיהיה בריא.

אני חושב שבזה אנחנו יכולים לסכם את ישיבתנו. אם לגבי החווה הדרומית כך, אז בוודאי כך גם לגבי החווה הצפונית. ברור לגמרי, כי החוות שקולות בעינינו, נחשבות בעינינו, ואין לנו העדפה. אם הייתי צריך לסגור חווה - ולא הייתי סוגר - הייתי מתחיל בצפון, על פי השקפת העולם שלי, ואחר כך הולך לדרום. אבל לא הייתי סוגר גם בצפון, כי אני חושב שצריך שיהיו שתי חוות בעיר העצומה הזאת, ולא נכון לסגור את שתי החוות או אחת מהן.

בשבוע הבא אני אמסור דיווח מלא ונאמן לוועדת החינוך. ועדת החינוך תשקול מה היא רוצה לעשות, ואנחנו נודיע לכם.

בשנה שעברה בחווה הצפונית היו 48 כיתות. כשהוסיפו להם את החינוך המיוחד, ניתנה הנחיה לאתר עוד כיתות. כרגע זה עומד על 66 כיתות.

אבל הודיעו לחווה הצפונית שבשנה הבאה העירייה לא תממן את השעות. ה-50% של משרד החינוך יהיה, ה-50% של עיריית תל אביב לא יהיה.

עוד לא התקבלה החלטה כזאת.

מה זאת אומרת "לא התקבלה"? נמסרה כבר הודעה לחווה. תרימי טלפון לחווה הצפונית ותראי.

אפשר לבדוק את זה.

אין מה לבדוק, העניין בדוק. אני אף פעם לא אומר דבר לא בדוק.

חבר הכנסת שריד, אני בטוחה שאתה לא אומר משהו לא בדוק, אבל אני לא ראיתי מסמך כזה.

בצדק, כי למה להוציא מסמכים? כדי שיותר ויותר אנשים יראו אותם? מספיק שאני יודע. גם המימון של ה-50% להסעות הוגבל ל-25 כיתות של החינוך המיוחד ותו לא.

טילפן אליי לפני יומיים-שלושה מוטי גולדשטיין. הוא שאל אותי כיצד ניתן להפעיל חווה מצומצמת במתכונת של בין 24 ל-30 כיתות. הוא היה בישיבה אצל גרנות, הסמנכ"ל לתכנון בעיריית תל אביב, שהוא עומד על הקיצוצים. מר גולדשטיין טילפן אליי ואמר שאשלח לו את המכתב ששלחתי לפני חודש, שקראתי לו אלטרנטיבה לסגירה - לנסות להתייעל, ולהפעיל לדעתי חווה טובה לא פחות בפחות אמצעים.

להפעיל רק 20 דונם במקום 80.

פיקססנו לו את המכתב, והוא גם שאל אותי מספר לא מבוטל של שאלות איך לדעתי אפשר להפעיל חווה, שהוא הגדיר אותה חווה לחינוך מיוחד. הוא לא אמר לי איפה זה יהיה. אחר כך היו כל מיני שמועות שמדובר להעביר את ילדי החינוך המיוחד בהסעות לכפר הירוק.

זה אני לא יודע. אני לא עוסק בשמועות. אני מתעסק רק בעובדות, ומה שאמרתי זאת עובדה. בדרך כלל שמועות, בעיקר אם הן רעות, הן גם מתאמתות.

בעניין הזה פניתי למינהל החינוך לפעול לעידוד החווה. לכן הגברנו את המאמצים להגדיל את מספר הכיתות, ושמחנו - הנה, יש כבר 66 כיתות.

אמנם במקרה זה משרד החינוך עומד בהתחייבויות שלו, אבל אין לו מה לומר בעניין הזה?

אני מייצג את המחוז. בפעם הקודמת מר שמואל גרוס ייצג את המחוז. אני גם מייצג את המינהל לחינוך התיישבותי, את המפמ"ר שלי. לכן הנתונים שאני אמסור לכם הם נתונים שמתואמים עם המפמ"ר, והוא בוודאי יודע מה שהוא אומר. מתוקף תפקידי אני צריך לדאוג גם למורים של החווה הדרומית וגם למורים של החווה הצפונית. במידה ויוחלט לאחד את שתי החוות, אנחנו מקווים שלכל המורים של החווה הדרומית יהיה פתרון בחווה הצפונית. קודם כל, אנחנו שומעים על 66 כיתות כאשר בחווה הדרומית בלבד יש 61 כיתות. אז איזה פתרון אני אוכל להציג? האם מראש אני צריך להציע שיפטרו מורים שעשו את מלאכתם נאמנה? אני לא אוכל לעשות את זה בקלות - -

אני בוודאי לא חשוד כמי שידוע בהתנכלות למורים, בדיוק להיפך. אני ידוע כאדם שאולי מזוהה יותר מאנשים אחרים עם ציבור המורים. יחד עם זה, במקרה שלפנינו המורים מעניינים אותי פחות מהתלמידים. לכן נניח שהיית אומר לי שיש לך אפילו סידור עבודה כללי לכל המורים, דבר שהיה מסב לי בוודאי הרבה סיפוק, אבל זה עדיין לא פותר שום בעיה. הבעיה היא של התלמידים ולא של המורים.

אני מסכים אתך בהחלט. 61 כיתות של האזור הדרומי שצריכות להגיע לחווה הצפונית, למרות שיש נתיבי איילון, ואם גם לא יממנו הסעות, כלומר בתי ספר יצטרכו להוציא כסף עבור ההסעות - מה המסקנה הכי פשוטה של זה?

זה מה שהגדרתי קודם בהגדרה די מפליגה כמצג שווא. הכל מצג שווא.

עוד נתון שמשלים חלק מהטענות שלך לגבי הנתונים המדויקים שאנחנו קיבלנו מהעירייה. ישבנו בעירייה בהזדמנויות שונות המפמ"ר ואנוכי, וביקשנו להסתכל על ספר התקציב, כי לא יכול להיות שחווה צורכת מיליון שקל. התברר לנו שהתקציב תחת הכותרת חוות חקלאיות הוא 3.7 מיליון שקלים, שמתוכם 2.7 מיליון שקלים למימון 16.5 משרות. שאלתי: איזה משרות, הרי המורים מקבלים משכורת ממשרד החינוך? התברר שהכניסו בתקציב החוות כל מיני דברים שלא ממש שייכים לחוות, למשל משתלה עירונית עם העובדים שלה. הסתכלתי הלאה, יש שם סעיף שמדבר על הוצאות רכב וביטוח וכל מיני דברים שאני לא יודע איפה זה נמצא בשתי החוות.

יכול להיות שיש לנו פה גם ענייני פלילים, אבל את זה אני אבדוק. הרי אנחנו אנשים בעלי ניסיון, אנחנו יודעים איך זה הולך, בוודאי רשמו את אחד מעובדי העירייה או איזה מקורב על חשבון החווה כדי לקבל רכב.

היתה משתלה, שגם את זה לקחו מאיתנו. המשתלה צריכה רכב להעברת צמחייה, כלי עבודה. אבל המשתלה כמו שהיא, עם העובדים, עברה לאגף 7.

ברור, שיחקו פה עם המספרים.

רוצים לחסוך, ואני לא יודע מה בדיוק החיסכון פה.

החיסכון הוא לגמרי ברור. החיסכון הוא במצג השווא. אם באמת העירייה היתה מבצעת אפילו את מה שאנחנו לא מסכימים, לא היה שום חיסכון אלא היתה הוצאה נוספת. כי להסיע את התלמידים לחווה הצפונית יעלה יותר כסף ולא פחות כסף. החיסכון הוא בכוונה הלא כל כך נסתרת לסגור את שתי החוות. זה חיסכון גדול. סוגרים את החוות וחוסכים שתי חוות. כפי שזה הוצג לנו, לא רק שיש חיסכון אלא יש הוצאת יתר. עם כל ההסעות האלה, ילדים מכל העיר ייסעו לחוות ובזה יחסכו?

כפי שאמרת, הרבה מהתלמידים שרואים בחווה הדרומית את גן העדן שלהם ואין להם אלטרנטיבה, אני לא יודע מה הם יעשו.

מזה תשע שנים אני מלמד בתיכון מקיף י"ב ביפו. אני מלמד את התלמידים הכי קשים בכיתה טיפולית שנפתחת כל שנה. יש לנו גם הסיפורים של התקציב, שפעם יש תקציב, פעם אין תקציב. אלה תלמידים עם המון בעיות, תלמידים שיש להם מרקם חיים מאוד קשה, שההורים נרקומנים, עוני, כל מיני בעיות מאוד קשות, לא רגילות, והם רואים בחווה מענה, יציאה של אחת לשבוע מהמסגרת העמוסה, הם באים לכאן ומוצאים מקלט. אני מלמד אותם ארבעה מקצועות בסיס, וביניהם אני נותן להם שיעור אחד בטבע. את השיעורים בטבע והשיעורים הנלווים הם לומדים כך, גם תיאורטית וגם מעשית. גם מבחינה פסיכולוגית, היציאה מבית הספר והבאתם למקום הזה זה החלפה אווירה, הם רואים חיוּת, ירק. זה שינוי אווירה כללי. אם אנחנו אומרים שהולכים לסגור את החווה, אם זה עיריית תל אביב ואם זה משרד החינוך - -

במקרה הזה, זה לא משרד החינוך.

אפילו אם עיריית תל אביב רוצה לסגור את המסגרת הזאת, היא תשבור את הראש כדי למצוא מסגרת חלופית לתלמידים האלה וזה יעלה לה פי שניים.

למה אתה בטוח שהיא תשבור את הראש כדי למצוא מסגרת חלופית? מה אכפת לעירייה מהתלמידים?

אכפת לה, כי כמו שאני מכיר את האחראים על החינוך בעירייה, הם דואגים - -

אבל הם לא מקבלים את ההחלטות.

הם לא מקבלים את ההחלטות, יש דרגים יותר גבוהים מלמעלה. יצא לי לשוחח על הנושא הזה עם מר חנוך שטרן מעיריית תל אביב, כי מאוד לא נוח לי עם הסיפור של סגירת החווה. אני מלמד גם בבית ספר יהודי, בית ספר שורשים, אני מלמד בשני המגזרים, וכשבאים התלמידים של שורשים למועדונית אחר הצהריים, הם גם מאוד חרדים מכך שהחווה הולכת להיסגר. תלמידים משני בתי הספר, שאני מכיר אישית, זקוקים לחווה. תשע שנים אני מלמד בבית הספר ותשע שנים אנחנו באים לכאן; יש הרבה חוות, לא רצינו להחליף את החווה הזאת, כי זה מקום נהדר והצוות שנמצא פה מאוד עונה לדרישות של התלמידים. אנחנו נודה מאוד אם תעזרו לנו כדי שהמקום הזה לא ייסגר.

אנחנו משתדלים.

אני חייב להבהיר מתוך הניסיון שצברתי כמנהל החווה גם ברשות אחרת, ברמת גן. זאת חווה גדולה, יפה, וגם הגעתי שם ל-56 כיתות. אני מצטט משפט שכתב המפמ"ר לרון חולדאי. הוא כתב לו שהאפשרות הכי סבירה, תוך כדי מהלך רציני מאוד של קיצוץ, הוא לקיים את שתי החוות במתכונת של כל הרשויות המקומיות בארץ שבהן יש חוות. חווה עולה 30-40 אלף שקל לחודש, כולל הכל. אחרי שחיסלו את המשתלה וקיצצו בשטחים, במיליון שקל אפשר לקיים את שתי החוות. אני מוכן לשבת ליד כלכלן עירוני ולהגיד על מה אפשר לוותר. למשל טרקטוריסט - זאת משרה שיש בה נלוות והוא מקבל הוצאות רכב; משרה אחת כזאת עולה מעל 100,000 שקל. אפשר לקצץ את זה. אם מקצצים בשטחים אז גם חוסכים מים. בונים מנהרה לגידולים חסויים ועוד חממה. אם מדברים על חווה אחת, בחצי מיליון שקל לשנה מקסימום אפשר לקיים אותה. זה חיסכון אדיר.

אני מציע דבר שאסור לי להציע, אני מציע משהו להסתדרות המורים. אני יודע שזה לא יהיה כי אני יודע מה מצבה של הסתדרות המורים היום ואני יודע מה הרוחות שנושבות משם, אבל אני מציע לכם שבעיריית תל אביב תהיה הבנה שיש נכונות להשבתה מצד הסתדרות המורים.

אנחנו הכרזנו על סכסוך עבודה.

זאת לא הצעה שאני צריך לתת לכם, כי זה לא מקובל לתת עצות מן הסוג הזה אבל אני מרשה לעצמי, כי אם רוצים להיאבק בגורמים שלא מגלים מידה רבה של התחשבות, אז צריך להיאבק בכל האמצעים. ולא רק למען המורים, אלא בעיקר למן התלמידים. אני חושב שזה עוול משווע לילדים בכל מקום, לא כל שכן בתל אביב, שהם לא יכולים פעם בשבוע לנשום באוויר הפתוח של חוות ניר אביב.

אני אעביר את המסר להסתדרות המורים. אני מודה לכבודו ואני שמחה מאוד שאתם מתערבים ומעורבים, כי אני יודע שאתה ראש גדול. אני הייתי באחת הפגישות עם אברהם בן-שבת אצלך במשרד כשידעת שאתה עוזב את תפקידך, וצר לי עד היום שאתה לא בתפקיד שר החינוך.

אני מודה לכם מאוד. הישיבה נעולה.