הצעת חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) (תיקון מס' 2) (סמכות בין-לאומית וקביעת ערכאת שיפוט), התשס"ג-2002

5
ועדת חוקה, חוק ומשפט
31.5.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 230
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"א בסיון התשס"ד (31 במאי 2004), שעה 10:00

הצעת חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) (תיקון מס' 2) (סמכות בין-לאומית וקביעת ערכאת שיפוט), התשס"ג-2002

חברי הוועדה: מיכאל איתן-היו"ר
יולי אדלשטיין
רוני בריזון
נסים זאב
רשף חן
יגאל יאסינוב
אליעזר (צ'יטה) כהן
ניסן סלומינסקי
אופיר פינס-פז

ד"ר פרץ סגל משרד המשפטים
דפנה גלוק מתמחה, משרד המשפטים
הילה הדר,עו"ד הנהלת בתי המשפט
רומן כצמן,עו"ד ארגון משפחות מעורבות
איאד זחאלקה,עו"ד עוזר ליועמ"ש, בתי הדין השרעיים
מיכאל טאוסיג,עו"ד לשכת עורכי הדין
אורי צפת,עו"ד לשכת עורכי הדין
אפרת פריימן,עו"ד נעמ"ת
עדי חן,עו"ד
אליהו בן-דהן מנהל בתי הדין הרבניים
שמעון יעקובי,עו"ד יועץ משפטי, בתי הדין הרבניים

תמי סלע

דורית ואג

יפעת שפרכר




הצעת חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים)
(תיקון מס' 2) (סמכות בין-לאומית וקביעת ערכאת שיפוט), התשס"ג-2002

הצעת חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) (תיקון מס' 2) (סמכות בין-לאומית וקביעת ערכאת שיפוט), התשס"ג-2002.

יש דברים שהחלטנו בפעם הקודמת, יש דברים שהשארנו ויש הצעות חדשות שהעלינו. יש הסתייגויות שהשארנו לדיון היום. את ההערות של משרד המשפטים הכנסתי כבר לנוסח, משום שהן לא נראו לי בעייתיות. יש דברים שכתבתי בהערות שוליים.

מה נשאר פתוח?

הסוגייה העיקרית שדנו בה ולא הגענו לגביה להסכמות בפעם הקודמת היא העניין של הכריכה. במקור לא היה מדובר על הוספת סמכויות לדון בעניינים הכרוכים. אתה הצעת שתי אפשרויות. אפשרות אחת לחזור לנוסח המקורי, שבו נאמר שאין בהעברת הבקשה כדי להקנות סמכות לדון בעניינים הכרוכים, והאפשרות השנייה היא לאפשר לבעל דין לטעון בפני איזו שהיא ערכאה שהוא נתן את הסכמתו רק כי הוא היה בלחץ לקבל את הגט. אני יודעת שיש הסכמה קצת שונה משתי האופציות.

מה ההסכמה?

קיימתי דיון עם השר לפיד, שהוא היום השר שלנו, שבו הגענו להסכמה להפריד בין הכריכות. לגבי יהודי ואיננו יהודי אנחנו יורדים מהנושא של הכריכה, כאשר לגבי שני יהודים תהיה כריכה. שר המשפטים תמך בפשרה הזאת.

זה לא מה שהבנתי. לי נאמר שהרבנות ויתרה על נושא הכריכה.

הבעייתיות של ההסכמה על הכריכה מתעוררת במקרים ששני בני הזוג יהודים. בגלל הצורך בגט יש את החשש להפעלת לחץ כדי להשיג את ההסכמה.

אני לא רוצה להתעמק בעניין הזה אם יש הסכמה. בזמנו הצעתי מנגנון מסויים. הם הגיעו להסדר שזה רק בין שני יהודים.

המנגנון הזה חשוב.

אני רוצה לאשר את מה שהרב בן-דהן אמר. שר המשפטים אמר בצורה חד-משמעית שהוא מקבל את ההצעה שאם שני הצדדים נתנו הסכמה מפורשת בכתב בענייני ממון, הרי אפשר להקנות את הסמכות לבית הדין. מה קורה כאשר מדובר בשני יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל? נאמר לי בישיבה עם שר המשפטים שזה יהיה רק אם בני הזוג מסכימים לסמכות על ענייני הגירושין עצמם. אם הם הסכימו לסמכות הגירושין, הם יכולים גם להסכים..

לא תהיה סמכות אוטומטית רק בגלל שהם שני יהודים.

אבל רק בדלתא של אלה שנוספו בגלל הרחבת הזיקה הבינלאומית, לא באופן כללי.

לבית הדין יש סמכות מכוח סעיף 5א לדון בעניינים הכרוכים כשמדובר בשני יהודים שנישאו בחו"ל והסכימו ביניהם בכתב. השאלה היא אם הסמכות של בית הדין הרבני חלה רק במקרים שבני הזוג נישאו בנישואין דתיים בחו"ל בנוסף לנישואין האזרחיים, או גם במקרים של נישואין אזרחיים בלבד. ההבהרה שקיבלתי ממשרד המשפטים היתה, שכאשר מדובר בשני יהודים שלא נישאו בנישואין דתיים בחו"ל אלא רק בנישואין אזרחיים, הרי שלא תהיה סמכות שמכוח החוק לדון בעניינם בבית הדין הרבני אלא בהסכמה. עד כאן מה שסוכם עם שר המשפטים.

האם זה לעניינים הכרוכים או לענייני הגירושין?

לענייני הגירושין.

מה לגבי שני ישראלים שנסעו לקפריסין, התחתנו שם בנישואין אזרחיים ורוצים היום להתגרש?

רק בבית הדין הרבני.

בשיחה עם הרב הראשי הוצע שבמקום שיהיה ההסדר הזה של ההסכמה, שזה דבר לא כל כך ברור, הרי שבית הדין הרבני יפעל במקרה של נישואין אזרחיים לפי מה שהיה פוסק בית הדין האזרחי, כלומר לפי סעיף 5. השאלה של הניסוח היא השאלה שנשארה. כאשר מדובר בשני בני זוג יהודים שנישאו בחו"ל בנישואין אזרחיים ולא בנישואין דתיים, בית הדין הרבני יתחשב בדין האזרחי.

זאת אומרת, ישבו שני רבנים ויחילו את הדין האזרחי של קנדה. איזו הכשרה יש להם כדי לעשות את זה?

מאיפה שופט בית משפט למשפחה יודע מה הדין האזרחי של קנדה?

זה המקצוע שלו.

את השאלה הזאת העלינו בפני נשיא בית הדין הרבני הגדול. נשיא בית הדין הרבני הגדול אמר שבמקרה כזה בית הדין הרבני הגדול יקבל חוות דעת לגבי הדין הזר.

האם זאת ההסכמה של שר המשפטים?

אני לא נמצא עכשיו בערעור על החלטת שר המשפטים.

זה מה שעושים.

יש גבול למה שהוועדה הזאת יכולה לעשות. אנחנו דנים בחוק הזה כבר 7 ישיבות. זה עולה כסף. אנחנו מגיעים למקרים שיקרו אולי פעם בשנה. מוכרח להיות לזה סוף. מדובר בנושאים מאוד מורכבים, מאוד מסובכים. מה יהיה הסוף? צריך באיזה שהוא רגע לשים סוף לסיפור. אם נמשיך להתווכח על מה יכול להיות במקרה של אותם שני אנשים שהיו בישראל ונסעו לחו"ל, אז זה לא יידון ובתי המשפט יצטרכו לפתור את זה. אני לא יכול לפתור כל דבר. אני אומר את זה בתסכול.

אני יכול להציע ניסוח להצעת שר המשפטים.

אני רוצה לשמוע את הנוסח שסוכם. אם מישהו רוצה לשפר, לשנות, לסתור, להציע הצעה אחרת, שיציע.

לא יכול להיות שמסכמים משהו עם השר ואחרי זה באים לכאן עם משהו אחר.

אתה מטיח בנו סתם האשמות.

אם זה סתם האשמות, אז אני מתנצל.

אם הם נישאו בנישואין אזרחיים, אז תהיה לבית הדין הדתי סמכות..

אם שני הצדדים מסכימים.

היו נישואי בני הזוג נישואין אזרחיים בלבד ולא היה המשיב אזרח או תושב ישראל, והגיע בית הדין הדתי למסקנה כי ניתן להתיר את נישואיהם ללא צורך בגירושין, יהא בית הדין הדתי מוסמך להתיר את הנישואין רק אם התקבלה הסכמת המשיב לשיפוט בית הדין.

הוספת פה שהוא הגיע למסקנה שאפשר להתיר את הנישואין בלי צורך בגירושין.

בכל נישואין אזרחיים בית הדין בודק..

ואם צריך גירושין?

אם צריך גירושין, אז בית הדין צריך..

האם אתה יכול לגרור אותו בכוח לפה?

בוודאי. זה הרעיון.

אתה לא יכול לגרור אותו בכוח.

אתה רוצה להשאיר את האישה עגונה?

אני לא רוצה להשאיר את האישה עגונה. יש פתרונות לעגונות. אתה לא יכול לגרור לכאן שני יהודים שהתחתנו בקליפורניה, אפילו אם לדעתך צריך גט לחומרה רק כי אחד מהם בא לכאן.

ואם זה נישואין דתיים?

בזה אני יכול לוותר לך.

אני מבקש להצביע על ההסתייגות שאומרת שבית הדין הרבני לא יוכל לדון בגירושין של מי שהתחתן בנישואין אזרחיים.

כאשר בני הזוג לא נתנו את הסכמתם בכתב, הרי שמופעל המננגון של סעיף 3, כלומר פונים לבית משפט לענייני משפחה והוא מפנה לבית הדין הרבני הגדול כדי שיחליט אם יש צורך בגט.

זה יפיל את כל החוק.

אני אקרא את הנוסח בקול רם. היו נישואי בני הזוג נישואין אזרחיים בלבד, ולא היה המשיב אזרח או תושב ישראל, יהא בית הדין הדתי מוסמך להתיר את הנישואין רק אם התקבלה הסכמת המשיב לשיפוט בית הדין .

זה בסדר.

יש כאן את הצעת בית הדין הגדול. יהא בית הדין מוסמך להתיר את הנישואין תוך התחשבות בכללי ברירת הדין על פי סעיף 5 לחוק.

במקום הסכמתם?

זה במקום.

הם רוצים שישב הדיין ויכין את הדין הקנדי.

זאת לא בעיה. השאלה רק מתי זה קורה.

למה דיין רבני צריך להכין את הדין הקנדי?

מה יכול שופט בבית הדין למשפחה, שבעברו לא יכול היה להתקבל להיות שופט..?

מיקי, אתה מכפיש את השופטים ללא צורך.

אני אגיד מה שראיתי. הבן אדם מכוח המערכת נהיה שופט. מה הוא מבין בחוק הקנדי?

הוא לא מבין בחוק הקנדי, אבל הוא נמצא במערכת שמתאימה ליישם חוקים זרים. יש אנשים שיש להם הכשרה ליישם חוק דתי. הסיבה שהולכים לבית הדין הרבני זה כדי ליישם חוק דתי, לא כי הם עורכי דין, לא כי הם משפטנים.

החוק הדתי, במיוחד החוק הדתי היהודי, הוא חוק כוללני, כלומר כולל את כל תחומי החיים. דיין מתמצה בכל תחומי החיים.

מה זה קשור לחוק הקנדי?

מה קשור החוק הישראלי לחוק הקנדי?

דיין יודע מה אומרת התורה.

זה מקנה לו יותר ידע בחוק הקנדי מאשר לאותו רשם שהפך לשופט. כמו ששופט צריך ללמוד את הפרינציפ של דין זר כך גם דיין. תפסיקו כל דבר להפוך לשנאה.

איזו סיבה יש לבית דין רבני להחיל דין קנדי?

מה הסיבה ששופט ישראלי יחיל דין קנדי?

הוא שופט.

דיין זה גם שופט.

הוא שופט רבני. הקימו מערכת מיוחדת כדי להחיל דין דתי.

זאת מערכת משפטית.

יש לך במדינה הזאת מערכת משפט כללית.

דיין זה בכללי.

דיין קם כדי להחיל דין דתי.

דיין מקבל את סמכותו מהחוק הכללי.

החוק הכללי אומר שנישואין וגירושין של יהודים ייערכו על פי דין תורה.

מה רע בזה?

אתה מנסה להחיל את הדין הקנדי.

באיזה מקרים יזדקק בית הדין להתיר את הנישואין תוך התחשבות בכללי ברירת הדין על פי סעיף 5?

אתה דורש הסכמה שמא בית הדין לא יתחשב בדין הקנדי.

אני אקרא שוב את הנוסח. היו נישואי בני הזוג נישואין אזרחיים בלבד, ולא היה המשיב אזרח או תושב ישראל, והגיע בית הדין הדתי למסקנה כי ניתן להתיר את הנישואין ללא צורך בגירושין, יהא בית הדין הדתי מוסמך להתיר את הנישואין רק אם התקבלה הסכמת המשיב לשיפוט בית הדין.

זאת לא היתה ההסכמה.

מי אומר שלא היתה הסכמה על זה?

היתה הסכמה על זה.

האם מוסכם שכשיש צורך בגירושין לחומרה אפשר לגרור אותו בכוח ללא הסכמתו?

האם אני יכול לקבל את עמדת משרד המשפטים?

צריך לפצל את החוק הזה.

מה שאתה אומר מצמצם את סעיף 1. אנחנו לא נסכים לזה. חלק מההוראות של סעיף 5 קיימות ממילא בסעיף 1 לחוק השיפוט. הדבר שלא קיים בסמכותו של בית הדין הוא כאשר המשיב הוא לא אזרח ולא תושב. רק לגבי זה אתה נותן לנו הרחבה. בא רשף חן ומציע הסתייגות. אפשר להסכים לזה רק באותו קטע שאתה מרחיב את הסמכות. למה שאני אסכים לצמצם את הסמכות שממילא יש לי בסעיף 1?

אנחנו עוסקים בהרחבת סמכות בתי הדין הרבניים שאיננה קיימת היום.

לא בכל הנקודות.

אז אם ככה יש איזו שהיא בעיה ב5א. או ש5א מרחיב או שהוא מצמצם.

יכול להיות שבחלק הוא מרחיב, בחלק הוא מצמצם.

בחלק הוא מרחיב, בחלק אחר הוא לא משנה.

האם הניסוח של סעיף 5א מקובל?

כן.

אז אני אדבר רק על המקרים שנכנסים לגדר 5א.

למקרים שבהם יש התנגשות.

תאר לעצמך מקרה של נישואין אזרחיים כאשר הבעל הוא רק אזרח ישראל. אני לא צריך את החוק הזה כדי שתהיה לבית הדין סמכות. ממילא יש סמכות לבית הדין. המקרים היחידים שבהם אין סמכות לבית הדין לדון בהתרת נישואין של שני יהודים זה כאשר הנתבע הוא לא אזרח ולא תושב. בשאר הדברים לא הרחבת.

לא יכול להיות שגירושין של שני יהודים שהתחתנו בנישואין אזרחיים בקליפורניה יתקיימו בבית הדין הרבני בחיפה.

למה לא?

כי האדם הזה הוא לא אזרח.

יכול להיות מצב שהשני יגיש תביעה.

הניסוח שכתבתי מתאים להסכמה של שר המשפטים. כאשר בני זוג נישאים אזרחית בכל מקום בעולם בית הדין בודק אם צריך גט כדת משה וישראל.

אחד מבני הזוג שהוא תושב ישראל מבקש להתיר נישואין. בן הזוג יכול במקרה הקיצוני להיות לא יהודי.

אנחנו מדברים על יהודי שגר בקליפורניה ואף פעם לא היה בישראל. לפי הצעת החוק המקורית תהיה סמכות שיפוט לבית הדין הרבני אף ללא הסכמה. הועלתה ההסתייגות שאמרה למה להחיל עליו את הדין הדתי כשאין לו שום זיקה דתית.

זאת לא היתה ההסתייגות. ההסתייגות אמרה למה להחיל על בית הדין הדתי את הסמכות כאשר אין לאדם שום זיקה לדת או לישראל.

מה זאת אומרת אין לו זיקה לדת? הוא יהודי?

סבתא שלו ואמא שלו יהודיות. כל אשמתו היא שיש לו הורים יהודים.

אם אמא שלו יהודייה אז הוא יהודי. מה קורה אם הוא ספק יהודי?

בכל ספק תינתן הסמכות.

אני לא מדבר על ספק, כי זה הולך דרך המסלול הרגיל. אני מדבר על שני יהודים שאין להם זיקה אמיתית לדת. בית הדין בודק אם צריך גט כדת משה וישראל. אם בית הדין מגיע למסקנה שחייבים גט כדת משה וישראל, אז אין סמכות לשום מדינה בעולם להתיר את הנישואין חוץ מאשר למדינת ישראל.

לבית דין דתי במדינה אחרת יש סמכות.

אין להם סמכות שיפוט. אם בית הדין הגיע למסקנה שניתן להתיר את הנישואין ללא צורך בגט, אז אין סמכות רק לבית הדין הדתי לאכוף את סמכותו על אותו אדם. זה מה שאומר שר המשפטים. אם בית הדין מגיע למסקנה שחייבים גט, אז יש פה שאלה של עגונה. בית הדין הרבני לא יוצר עגונות, הוא מחפש לפתור את בעיית העגונות. אם הנישואין הם אזרחיים, ובאותם נישואין ספציפיים לא נוצרה זיקת נישואין, ודאי שבית הדין לא יגיד שהאישה תישאר עגונה עד שהבעל ייתן לה גט. בית הדין ייתן פסק דין מיידי כדי שאפשר יהיה להתיר אותה. אז ילכו לבית המשפט המוסמך שיתיר את הנישואין. זאת עמדתו של שר המשפטים. על כך באתי והוספתי את העמדה של נשיא בית הדין הגדול. הוא אומר שכאשר יש הסכמה של בן הזוג להתיר את הנישואין, אז אין בעיה איך יתירו את הנישואין. בהסכמה אפשר להתיר את הנישואין ללא שום עילה. אומר הרב הראשי כשכאשר אין הסכמה, בית הדין יתיר את הנישואין תוך התחשבות בכללי המשפט הבינלאומי-הפרטי.

למה בכלל בבית דין?

איפה קיים בית דין דתי שיתחשב בכללי המשפט הבינלאומי-פרטי?

הרב הראשי אומר שהוא מוכן לשקול התחשבות.

זה בלתי אפשרי.

למה זה בלתי אפשרי?

כי הם פועלים על פי דין תורה.

לא צריכה להיות סתירה.

עד כה במדינת ישראל שני יהודים יכלו להתגרש אך ורק בבית הדין הרבני. הרב הראשי לא מוכן לפתוח פתח לכך ששני בני זוג יהודים במדינת ישראל יתגרשו שלא בבית הדין.

הם לא במדינת ישראל.

הויכוח כאן הוא אידיאולוגי. רשף חן אומר שזכותו של כל אדם לבחור אם הוא רוצה להביא ממזרים לעולם. הנושא של היתר נישואין זה מהלך שבית הדין הולך עליו רק כשאין ברירה ורק כאשר בית דין מגיע למסקנה שזה עניין של טובת הציבור. יכול להיות מצב שהבעל גר בחו"ל, הוא לא ישראלי אבל הוא יהודי. זה שהוא יהודי מחייב את בית הדין לתת את דעתו כדי שלא יהיו ממזרים בעתיד במדינת ישראל ובעולם.

זה לא המצב. במצב בו מדובר אחד מהצדדים פנה לבית הדין הרבני בתל אביב, כאשר בית הדין מגיע למסקנה שאין צורך בגט דתי .

מי ישא בהוצאות הגעתו לארץ?

זאת הסיטואציה. לא מדובר פה על ממזרות.

אבל בכל זאת יהיה צורך בהיתר נישואין.

מבחינה אזרחית, לא מבחינה דתית. הם התחתנו בחו"ל אצל רשם נישואין גוי. עכשיו הם מסכימים שבית הדין הדתי יתיר להם את הנישואין.

אם לא יהיה היתר נישואין תהיה ממזרות.

לא בהכרח. לפי הדין הדתי היא לא נשואה.

בית הדין צריך לבדוק את זה.

הם נזקקים להתרת נישואין כדי לא לעבור עבירת ביגמיה. אין פה עניין של ממזרות. מכיוון שנישואין אזרחיים הם לא נישואין לפי דין תורה, אז אין פה עניין של ממזרות. תוריד את הנושא הזה מסדר היום. הם צריכים את הגט כדי לא לעבור עבירת ביגמיה.

יש את החוק של התרת נישואין. יש פקקים. עצומים אצל נשיא בית המשפט העליון. רוצים להעביר את זה לבתי משפט למשפחה כדי שהעסק יזרום. מה אנחנו מבקשים? לתקן את החוק כך שזה יעבור לבית משפט לענייני משפחה. תתנו לאנשים להתגרש. יש 250 אלף זוגות שרוצים להתגרש. על מה מדברים פה? על ממזרים? את מי זה מעניין בכלל?

ההסדר הזה של בית משפט למשפחה הוא הסדר מקיף.

הבעיה נובעת מזה שמערבבים שני חוקים שלא קשורים אחד לשני. הסטטוס קוו במדינת ישראל אומר שענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל יהיו בשיפוטם היחידי של בתי דין רבניים. זה המצב במדינת ישראל, כך היה הרבה מאוד שנים. אין שיפוט לבתי הדין הרבניים על יהודים באשר הם. אפילו אם אחד מהם בא לכאן זה לא מקנה לבית הדין הרבני שיפוט על האחר שנשאר במקום מושבו. לרבנות לא נוח עם העניין הזה, היא היתה רוצה להרחיב את סמכותה על כלל היהודים בעולם. זה נושא מעניין, חשוב, אבל לא קשור בכלל לשאלה של התרת נישואין לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים).

רוצים לפתור פה בעיה טכנית. עד עכשיו זה הלך דרך בית המשפט העליון, עכשיו מבקשים להעביר את זה לבית משפט לענייני משפחה. בא בית הדין הרבני ובהזדמנות הזאת רוצה לעשות שינוי טוטאלי שיסבך אותנו עם יהדות העולם. מה הנימוק? עגונות. עגונות זה באמת נושא רציני וחשוב שראוי לתיקון, אבל לא פה. אני אתמוך בזה שבית הדין יגרש אדם גירושין דתיים במקרה שהוא עשה את כל הצעדים כדי להתיר את הנישואין שלו והוא לא יכול היה לעשות זאת במקום מושבו. לא יכול להיות שבחוק הלא נכון נרחיב את הסמכות שלנו על כלל יהודי העולם. האיש חי בארצות הברית חיים אזרחיים לחלוטין, התחתן אזרחית, לא מעניין אותו בית הדין הרבני. פתאום הוא מוצא את עצמו מקבל זימון שהוא חייב להתייצב בבית הדין בטבריה כדי להתגרש מאשתו. זה בלתי נסבל מבחינת היחסים שלנו עם העולם.

אנחנו התייחסנו כאן לאמנה בינלאומית שקובעת את עקרונות ההדדיות. הנורמה הזאת היא לא נורמה ייחודית שהומצאה על ידי הרב הראשי לישראל. העוול הגדול הזה יכול לקרות בשיטות משפט אחרות במקומות אחרים בעולם.

האם יש איזו שהיא מדינה שיכולה לחייב מישהו ללכת לבית דין דתי ולהתדיין על פי חוק דתי כאשר הוא לא תושב המדינה?

זה לא רלוונטי.

על זה מדובר. אתה רואה שבית הדין הרבני מבין את האבסורד בלחייב בן אדם מחו"ל לבוא לכאן. זאת הסיבה שהם אומרים שבית הדין הרבני יחיל את הדין האזרחי. אם מחילים את הדין האזרחי למה זה צריך להיות בבית הדין הרבני?

למה בית משפט אזרחי יכול להחיל דין דתי?

הסיבה שאנחנו לא מחוייבים לאמנה היא כי הדין שלנו בנושא גירושין מאפשר להחזיק אחד את השני בכוח. זה סותר את האמנה.

ההצעה של שר המשפטים היתה כזאת: לבית דין דתי תהיה סמכות שיפוט ייחודית לדון בענייני גירושין של בני זוג ששניהם בני הדת של בית הדין כאשר התקיימו תנאי הסמכות שבסעיף 2, כאשר בני הזוג נישאו לפי הדין הדתי, או שהסכימו שבית הדין הדתי ידון בענייני הגירושין. שר המשפטים אמר שבמידה ואין חשש לעגונות הוא בעד לפצל את החוק.

בהצעה הזאת יש חשש לעגונות. כל נישואין אזרחיים צריך לבדוק.

אני התייחסתי לסעיף 5א.

זה מצמצם את הסמכויות שלנו לפי סעיף 1 לחוק. אנחנו לא הסכמנו על צמצום.

אל תכניס עכשיו את סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, זה לא נידון אצל השר.

אבל הנוסח שאתה מציע מצמצם את סעיף 1. אנחנו לא הסכמנו על צמצום.

יש לנו 3 אפשרויות. אפשרות אחת שנעשה את הפיצול, השנייה שתסכימו לנוסחה שהוקראה על ידי פרץ, והשלישית שלא נעשה כלום. מה מבחינתך עדיף?

השלישית עדיפה.

רבותי, הישיבה הסתיימה. כשתגיעו להסכמה אנחנו נמשיך. תתקיים ישיבה במועד אחר.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30