א' - הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זוכרו ופועלו) התשס"ד-2004-הכנה לקריאה ראשונה

35
ועדת החינוך והתרבות
16.05.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 227
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום ראשון, כ"ה באייר התשס"ד (16.05.2004), בשעה 10:00

הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זוכרו ופועלו) התשס"ד-2004-הכנה לקריאה ראשונה

חברי הוועדה: אילן שלגי -היו"ר
אורי יהודה אריאל

יעל כהן -לשכה משפטית, משרד ראש הממשלה
מיכאל ירון -משרד החינוך, התרבות והספורט
עו"ד שנית פנחסי -לשכה משפטית, משרד החינוך, התרבות והספורט
נעמי גנאל -מנהלת תחום תכנים ותוכניות, משרד החינוך,
התרבות והספורט
עו"ד קובי שפירא -משרד המשפטים
רותם פלג -משרד האוצר
יעל כהן -לשכה המשפטית, משרד ראש הממשלה
רות רגב -סגנית מנהלת אגף חינוך ונוער, קק"ל
שלמה בן חיים -מנהלת מדור השתלמויות , קק"ל
ראובן שלום -ההסתדרות הציונית העולמית
הרצל מקוב -מזכיר ההסתדרות הציונית העולמית
דוד בריקסטון -הסוכנות היהודית

מירב ישראלי

יהודית גדלי

מיטל בר-שלום


הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זוכרו ופועלו) התשס"ד-2004-הכנה לקריאה ראשונה

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו היום מכינים את הצעת החוק בנימין הרצל, ציון זוכרו ופעלו-התשס"ד –2004 לקריאה ראשונה. זה חוק שאינו שנוי במחלוקת פוליטית. חתמו על החוק הזה חברי כנסת מכל הסיעות הציוניות בבית. אני סבור שזה חוק שכנסת ישראל היתה צריכה לחוקק לפני הרבה שנים. לקראת יום המאה לפטירתו של זאב בנימין הרצל, אנו מתכוונים להשלים את חקיקתו של החוק. אני אבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להתחיל ולקרוא את החוק.

מקריאה את הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זוכרו ופועלו), התשס"ד-2004, פרק א' ופרק ב'.

בפרק ב' ישנן שתי פסקאות, פסקה (2) ופסקה (4), שהן סעיף דקלרטיבי ויש לגבות כל סעיף פה בסעיפים אופרטיביים.

אנחנו נסמיך את השרים לקבוע תקנות.

פסקה (2) מדברת על מלגות, ולכן אנחנו נסמיך את שר החינוך לקבוע תקנות באשר לביצוע.

ובסעיף (4) נסמיך את ראש הממשלה בתור השר הממונה.

יש פה גם את תחום החינוך וגם את תחום הביטחון. צריך לפרק את זה וליצור סעיף שיסמיך את השרים הרלוונטיים לקבוע תוכניות.

עוד מעט יתארו כאן מה נעשה בפועל, כדי שתראו שזה כן נכנס למסגרת הסעיף. השנה ניתנו מלגות ל-5 תלמידי תיכון, בעקבות 100 שנה לפטירתו של הרצל, אבל זה היה פרוייקט חד- פעמי מבחינה תקציבית. אם נותנים למשרד החינוך והתרבות את האחריות לתת מלגות, יהיה צריך לגבות זאת בתקציבים.

משרד האוצר יתקצב את זה.

לגבי תוכניות הלימודים שמוזכרות בסעיף קטן (4), אני רוצה לומר כי המינוח "תוכניות לימודים", הוא מינוח מחייב. אנחנו חשבנו להמיר את זה במילים, "פעילויות לימודיות-חינוכיות", שממילא נעשות בפועל.

מקובל עלי.

אנחנו מציעים שייכתב, "פעילויות לימודיות-ערכיות".

אני מציעה שייאמר: "פעילויות לימודיות-חינוכיות-ערכיות". כבר הכל הופק וזה נעשה בשטח.

בסעיף קטן (1) מדובר על קיום יום ציון שנתי, במסגרתו יתקיימו פעילויות כאמור בסעיף 5(א). בסעיף קטן (4 ) מופיע המושג, "יום הרצל", ואני לא מבין למה הוא משתייך. האם יום הרצל זה יום ההולדת או יום הפטירה?

בסעיף 5 נגדיר מהו יום הרצל. אתה רוצה לומר, שהיות ובסעיף 5 נאמר, "להלן יום הרצל", צריך אולי לשנות זאת ולומר, "לעיל ולהלן".

או להגדיר זאת בסעיף קטן (1), ולומר: "קיום יום ציון שנתי, במסגרתו יתקיימו פעילויות כאמור בסעיף 5(א), להלן יום הרצל".

בסדר.

הערה נוספת של משרד המשפטים היתה בנוגע למעמד של ההסתדרות הציונית העולמית. בפסקה (3) מדובר על הפעלות המוסדות על ידי ההסתדרות הציונית העולמית. אנחנו רצינו לברר את המצב המשפטי בפועל, ומכיוון שהם לא פה היום, אולי מישהו מהנוכחים יוכל לעזור לנו. כיום זה נעשה באמצעות חוזה כחכירה. אני דיברתי עם אחת היועצות המשפטיות שם, והיא אמרה לי שבימים אלה נחתם חוזה חדש לגבי הפעלת המוסדות, ושהיא תעדכן אותי לגבי הפרטים. היום הכל נעשה בחוזה ולא בחקיקה. משרד המשפטים אמר שזה צריך להישאר ברמה החוזית ולא ברמה של חקיקה. חסרים לי נתונים לגבי מה נעשה היום בפועל.

כלומר, צריך לשקול האם להשאיר את המילים, "על ידי ההסתדרות הציונית העולמית", בסעיף קטן (3).

מה יקרה אם נוריד את הסעיף הזה?

אם נוריד את הסעיף הזה, נצטרך לראות מה לעשות כאשר נגיע לפרק ג' המדבר על המוסדות. בשלב זה אנחנו נוריד את זה מפסקה (3).

מי יפעיל את המוזיאון?

הם יפעילו את זה, אבל הם יפעילו את זה בהתאם לחוזה. אנחנו לא רוצים לקבול את עצמנו, במקרה שהחוזה ישתנה וגורם אחר יפעיל את זה.

מקריאה את הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זוכרו ופועלו), התשס"ד-2004, פרק ג'- המוסדות. בסעיף (ב) במקום המילה "בעלות" תבוא המילה "במימון", בהתאם להערה של משרד המשפטים. בסעיף (ג) יימחקו המילים, "על ידי ההסתדרות הציונית העולמית".

בחוק דוד בן גוריון, כל האתרים מוחזקים על ידי המדינה, כאשר בחוק נקבע הרכב ההנהלות. אני לא יודעת מי ההנהלות בפועל ביום, ואם אנחנו מורידים את ההסתדרות הציונית העולמית, אז יש לנו בעיה לקבוע הסדר כזה.

למה?

במועצה יש נציגים של ההסתדרות.

האוצר לא נמצא כאן, אבל הוא העביר אלינו את ההערות שלנו בכתב, ובמליאה נאמר כי הכל צריך להיעשות בתיאום עם האוצר. העמדה של האוצר, היא שהמימון לא יהיה מלא. לכן, מי שימשיך לממן את המוזיאון, המדרשה וכו', זו ההסתדרות הציונית העולמית. השאלה היא, אם הם ממנים את זה, מדוע הם צריכים להעביר זאת לאישורה של המועצה.

האם ההסתדרות תממן את זה באופן ממלא.

גם היום היא ממנת את זה באופן מלא.

לי נמסר כי השיפוצים שנעשים היום זה במימון של שליש.

אנחנו שואלים לגבי הניהול השוטף. לפי המידע שאני קיבלתי ממשרד האוצר, היום ההסתדרות הציונית היא זו שממנת את זה.

אבל זה לא מה שרוצים לקבוע. רוצים לקבוע שהמדינה תשתתף במימון הפעלתם.

לפי משרד האוצר, מדובר ב-5 מיליון שקל בשנה, כולל ההשתתפות השוטפת, המלגות והתמיכות. זה אומר כי רוב המימון יינתן שלא על ידי המדינה.

המועצה הציבורית מפנה את הצעת התקציב שהיא מקבלת גם למדינה וגם להסתדרות.

אם כך, נשאיר את זה בשלב זה.

אני חושבת על המעמד של המוסדות. המוסדות הן תאגיד כשר. זה לא ברור פה.

האם אנשי הקק"ל יכולים לסייע לנו במידע?

השאלה היא מה המצב היום בפועל לגבי מבנה המוסדות, מי מנהל אותם ובאיזו צורה.

למיטב ידיעתי, זה בהחזקת הסוכנות היהודית. עכשיו הם בשלבים של שיקום כל הנושא. לדעתי, הם צריכים להיות כבר במצב שזה יהיה פתוח.

האם את יודעת האם כל מוסד כזה הוא תאגיד בפני עצמו?

לא. אם הם לא יגיעו, אני יכולה לבדוק את הדברים ולשלוח אלייך את התשובה במשך היום.

מדוע צריך את החלק של "לרבות" בסעיף קטן (ד)? בחוקים צריך לקצר. הרי אפשר לציין עוד 20 גופים.

מקובל עלי.

מקריאה את הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זוכרו ופועלו), התשס"ד-2004, פרק ג' סעיף 4.

בהתאם לשיחה שקיימתי עם משרד המשפטים, התברר כי יש צורך לקשור את זה למערכת מתן התמיכות הרגילה, שזה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. אנחנו נעשה משהו דומה למה שקורה במועצה של חוק הקולנוע. כלומר, המועצה תייעץ לשר, והתמיכות תינתנה במסגרת הרגילה לפי סעיף 3א'.

על ידי משרד ראש הממשלה.

השר הממונה כרגע הוא ראש הממשלה. אדוני היו"ר, השאלה היא האם אתה מעוניין רק בהנצחה או במשהו יותר כללי.

אני הייתי מרחיב את זה ואומר, "ינציחו בפועלם את בנימין זאב הרצל, חזונו ומורשתו".

אתה לא תצא מזה, כיוון שזה כולל את הכל. הוא רצה שיהיה גנב ראשון וזונה ראשונה.

מוסדות שיתמכו בהפרדת והמדינה גם יצטרכו לקבל את זה. הרצל הרי אמר שהרבנים יהיו בתוך בית הכנסת.

על זה חושב אילן.

ממש לא. יש מקומות שכבר מנציחים את הרצל, כמו בית הקק"ל ביער חולדה, או העיר הרצליה שיש לה קשר לחוזה המדינה. השאלה אם זה מספיק לומר, "אשר ינציחו בפועלם".

צריך להשאיר מספיק חופש לשר לעשות מה שהוא מבין.

טוב, אז נשאיר את זה איך שזה.

אפשר לכתוב, "מוסדות אחרים אשר יפעלו להגשמת מטרתו של חוק זה". הרי בסעיף 1, יש פרוט רב של החוק הזה.

זו הצעה טובה, אבל אפשר להשאיר את הנוסח כפי שהוא.

אבל בנוסח שאני הצעתי כל סעיף המטרה ייכנס לפה.

אתה צודק.

מקריאה את הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זוכרו ופועלו), התשס"ד-2004, פרק ד'-יום הרצל וטקס הזיכרון הממלכתי.

בהתאם להערת משרד המשפטים יהיה רק יום אחד שיהיה יום הרצל, ועל כן אני מורידה את המילים, "טקס הזיכרון הממלכתי", מהכותרת.

אז את מורידה גם את סעיף קטן (ב).

נכון. עם זאת, היו"ר מציע שבי' באייר יהיה טקס זיכרון.

אני חושב שזה צריך להיות בסעיף (א) (2).

מה הכוונה לחוץ לארץ בסעיף קטן (א)?

אנחנו מורידים את זה.

הכוונה היתה לשגרירויות.

אנחנו מורידים את המילים, "בארץ ובחוץ לארץ". אנחנו מוסיפים סעיף במקום של א (2), בו יהיה כתוב, "יום זיכרון". את סעיף 5 (ב) אנחנו מורידים.

מדוע צריך לציין בחוק שזה ישודר בשידור ישיר בכלי התקשורת? אני חושב שאין דבר כזה באף מקום.

נכון. מדובר בעצמאות של רשות השידור.

אז נוריד את זה.

אני רוצה להעיר על התאריך.

יכול להיות מצב בו באותו יום לא תהיה בכלל מליאה.

זה בדיוק מה שרציתי לומר. לדעתי, צריך לומר, "במועד הסמוך ככל הניתן".

אפשר לומר, "בשבוע שבו חל י' באייר".

אפשר לעשות מנגנון אחר, כך שאם זה חל ביום שבת, זה יידחה.

אני חושב שאנחנו צריכים גם להשאיר מרווח גם מיום העצמאות, כי יום העצמאות לפעמים זז קדימה.

זה לא יכול לזוז הרבה, יומיים מקסימום.

נכניס מנגנון כזה, וגם נציין כי הדיון במליאה ייערך בשבוע בו חל י' באייר.

אני חושבת שצריך להוסיף את התפוצות כאשר אנחנו מדברים על מוסדות חינוך.

אנחנו הורדנו את זה.

אנחנו לא יכולים בחוק לחייב את התפוצות.

גם סעיף קטן (3) הוא בעייתי.

לא נכון. זה בסדר. אורי, האם אתה חושב שריך לכתוב, "בציון בכלי התקשורת הממלכתיים"?

אין לי בעיה עם זה. ציון זה דבר מאוד כללי. מי שירצה יקדיש לכך 5 דקות, ומי שירצה יקדיש לכך 50 . עם זאת אני חושבת שאין דבר כזה בשום חוק אחר.

אני אשאיר את זה בשלב זה, ואני אברר את העניין.

לא צריך חוק שאי אפשר לכפות אותו.

לא צריך לכפות זאת. מודיעים להם על כך, והם יעשו זאת. ציון יכול להיות דקה ויכול להיות 1,000 דקות.

בדרך כלל הם מודיעים על כך בחדשות.

הבעיה היא עם כך שזה תקדים שבחוק אומרים לציין את היום.

בינתיים תשאירי את הנוסח הקיים, ותבדקי האם זה קיים בחקיקה אחרת. אם זה קיים בחקיקה אחרת, תשאירי זאת כך.

ואם אין דוגמא לכך בחקיקה אחרת, אז להוריד את זה?

לא. תשאירי זאת לקריאה הראשונה.

מקריאה את הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זוכרו ופועלו), התשס"ד-2004, פרק ה, סעיף (א) (1).

כדאי לחשוב אם אנחנו רוצים הם יהיו עובדי מדינה. זה יכול ליצור ערפול וחוסר בהירות. אם הכוונה היא שהם יהיו עובדי מדינה, אז צמריך להגיד את זה.

זאת הכוונה. בדרך כלל נאמר, נציג משרד זה ונציג משרד זה.

למה לא לעשות זאת גם כאן? אם אתה רוצה שיהיה נציג ממשרד החינוך, למה לא לציין זאת? תן ייצוג לאלה שאתה מטיל עליהם עבודה.

אין לי התנגדות. היות וסעיף (א) (3) מדבר על אנשי ציבור ואקדמיה, משתמע שהאחרים יהיו עובדי מדינה.

זו היתה הכוונה, אבל אין גם בעיה לומר זאת במפורש.

אני הייתי מציע שמתוך 8 חברי מועצה יהיו 5 שהם עובדי מדינה.

צריך להיות איזון מול ההסתדרות הציונית.

בסדר.

אנחנו לא נאמר כלום לגבי נציגי ההסתדרות הציונית. לגבי נציגי המדינה, אנחנו נאמר שהם יהיו עובדי מדינה ממשרדי חינוך, ראש הממשלה, ביטחון ומשפטים.

לא צריך להוסיף את משרד המשפטים.

נאמר שיהיו 2 נציגים ממשרד החינוך והתרבות, 2 נציגים ממשרד ראש הממשלה, 2 נציגים ממשרד הביטחון.השאלה היא האם לא לחלק זאת יותר ולומר, נציג אחד ממשרד הביטחון, אחד ממשרד התיירות, אחד ממשרד המשפטים.

מותר להגיד צה"ל בחוק כזה? נאמר שנציג אחד יהיה ממרד הביטחון ונציג אחד מצה"ל.

ניתן לומר שהחלוקה תהיה, 2 נציגים לכל משרד, ושאר המקומות יישארו פתוחים להחלטת הממשלה.

יש משרד לענייני ירושלים.

נשאיר את זה להחלטת הממשלה.

אנחנו אומרים שיהיו 8 נציגים במועצה שיהיו עובדי מדינה, ביניהם 2 ממשרד החינוך, 2 ממשרד ראש הממשלה, 2 ממשרד הביטחון, כאשר 1 יהיה נציג צה"ל. נציג צה"ל הוא לא עובד מדינה, ועל כן צריך לראות איך לנסח זאת.

מה עם הקק"ל והסוכנות?

אולי כדאי להגיד את זה.

הקק"ל היא חברת בת.

האם זה לא מספיק לומר, ההסתדרות הציונית הלאומית? אתם תמנו גם אנשים מהקק"ל.

זה מספיק.

זה נתון לשיקול דעתם.

זו פררוגטיבה שלהם.

את הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זוכרו ופועלו), התשס"ד-2004, פרק ה, סעיף (א) (3), סעיף (ב), (ג).

אני לא יודעת האם לכתוב "לפקח", כיוון שאין להם כל כך מנגנון פיקוח.

הסעיף הבא הוא יותר בעייתי.

אני מבקשת שבסעיף 6(א) (2) יהיה כתוב, "ובכלל זה נציג קק"ל", כדי שאחר כך לא תהיינה פרשנויות.

ברגע שאנחנו נציין את הקק"ל, אנחנו נצטרך לציין מי עוד יהיה שם וזה יהיה מאוד מסובך ומאוד רגיש פוליטית.

במקום "לפקח", נאמר "לייעץ ולהנחות".

אז זה נכנס בסעיף (ג) (1).

נכון. לא צריך את סעיף (ג) (2).

בסעיף (ג) (1), ניתן לומר, "להמליץ על מדיניות ויעדים לעניין פעילות הנובעת מחוק זה ויישומו".

טוב מאוד.

יש לי בעיה גם עם סעיף (ג) (3). אם הפררוגטיבה של המועצה זה ייעוץ, תהיה בעיה עם סעיף קטן (3) שמדבר על כך שהיא תאשר את תקציב הפעילות, כי היא תחייב את המדינה בכספים.

הרי המועצה לא תאשר את התקציב, כי בכל מקרה היא מעבירה זאת לאישורם של שר האוצר וראש הממשלה. אפשר לכתוב שהיא תקבל את הצעות התקציב של ההנהלות ויכינו הצעת תקציב, ואחר כך יעבירו זאת לאישור השרים.

בסדר גמור.

נכתוב, "להכין הצעת תקציב אשר תובא לאישור הגורמים המתאימים".

האם למועצה עצמה יהיה תקציב פעולות?

זה יהיה חלק מהתקציב שהיא תציע.
מקריאה את הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זוכרו ופועלו), התשס"ד-2004, פרק ה, סעיף 6 (ג) (4).

מה החידוש לסעיף קטן (1), חוץ מהביקורת על המוסדות. אולי כדאי להכניס זאת לסעיף (1).

יש בעיה עם הביקורת, כיוון שאין להם מנגנון שמאפשר את זה.

אני בעד להוריד את זה.

בחוק הקולנוע נאמר: "לייעץ לשר בכל נושא הנוגע למדיניות לתחום...ובכל עניין הנוגע לביצוע החוק. לייעץ לעניין קביעת המבחנים לתמיכה", שאת זה אני אכניס גם כן לפה. בנוסף, "קידום ועידוד יצירה, הפקה....". אפשר להגיד, כי היא תמליץ בנושא קידום ועידוד ההנצחה.

לא, את זה יש כבר בסעיף (1).

אנחנו צריכים להוסיף רק את העניין של מבחנים לתמיכה. אני חושבת שלכתוב, "לייעץ לשר בכל הנוגע למדיניות בנושא החוק ובכל עניין הנוגע לביצועו", זה די כללי.

נכון. אני הייתי רוצה שבאיזשהו מקום נזכיר שיהיה מעקב אחרי יישום החוק.

זה אפשרי. נכתוב: "לייעץ לשר בכל נושא הנוגע ליישום החוק וביצועו, ומעקב אחר ביצועו". אני אוסיף גם את המבחנים לתמיכה.

מקריאה את הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זוכרו ופועלו), התשס"ד-2004, פרק ה, סעיף 6 (ג) (5).

זה לא מקובל. המועצה עצמה היא איננה תאגיד, ואני לא רואה גוף שאיננו תאגיד מגייס תרומות ומנהל אותן. צריך לזכור גם, ש-8 מתוך 21 חבריה, הם עובדי מדינה שחלים עליהם מגבלות.

אולי נאמר, "לעודד תרומות", כי אם המועצה תהיה גוף שיסייע לאחרים לגייס תרומות, אז זה בסדר. צריך לזכור, שמוקמת מועצה על פי חוק. אני מקווה שבראשה תעמוד אישיות ציבורית מוערכת וכי גם חבריה יהיו אנשים בעלי השפעה. מדוע שלא נטיל על המועצה הזו לסייע בגיוס תרומות? אני מסכים כי כיוון שהיא לא תאגיד, היא לא תהיה זו שתקבל את השקים ותוציא קבלות.

כתוב: "בעצמה, או באמצעות מי מטעמה".

הכוונה היא לעצמה.

המוזיאון הוא הגוף המתאים לאסוף תרומות.

נכון, אבל זה לא המועצה. זו בדיוק הבעיה.

אבל זה מה שצריך להיות.

אבל אם אנחנו לא קובעים בחוק מי ינהל את המוזיאון, אז זה לא אפשרי.

בסעיף משנה (5), הייתי אומר: "לעודד גיוס תרומות לקידום מטרות חוק זה, באמצעות המוסדות".

מה פשר עידוד תרומות? מה היא תעשה?

אני רואה לנגד עיני שופט עליון לשעבר בתור יו"ר המועצה הזו, ועל כן אני רוצה שתהיה לו הנחיה ולגיטימציה לבוא לבעלי אמצעים ולומר להם, כי הוא מבקש שיעבירו כסף למוזיאון הרצל, וכי הוא מציע שיתנו מלגות מסוימות. אם זה לא יהיה כתוב פה, אנשים אולי לא ירצצו לעסוק בזה ויטענו כי זה תפקידם של אחרים.

אני חושב שמאוד חשוב שיהיה גיבוי לאנשי ההנהלה להביא תורמים פוטנציאלים למועצה הציבורית.

זה בעייתי מבחינת עובדי המדיה שבמועצה.

אנחנו מדברים על תפקיד המועצה. זה לא חייב להתבצע דווקא על ידי עובדי המדינה.

אפשר לפתור את הבעיה של עובדי המדינה, על ידי כך שנכתוב: "לסייע באיתור מקורות נוספים". אז אין שאלה של גיוס תרומות, וניתן לעשות זאת לא רק בהקשר של המוזיאון, אלא בהקשר של כל הגופים שהמועצה תכיר בפעילות שלהם.

נכון. אני הבאתי את המוזיאון כדוגמא.

כדאי שבחוק ייאמר כי אחת המטרות של המועצה היא גיוס מקורות כספיים.

אני לא מסכים איתך, ואני חושב שזה אפילו מסוכן. אתה אומר שעובד מדינה שהוא חבר במועצה הציבורית, ינסה לסדר את העניינים ולפנות לוועדת התמיכות. מה שאנחנו לא רוצים שיהיה, אתה רוצה להכניס לחוק.

אולי נייחד את התפקיד הזה ליו"ר המועצה, או שנסייג ונאמר שעובדי המדינה לא יעסקו בזה.

המועצה היא גוף אחד ואי אפשר לפרק אותה.

החברים שיש להם ניגוד אינטרסים לא יעסקו בזה.

זה עניין עקרוני. בדרך כלל לתאגידים סטטוטורים נותנים את האפשרות הזו, כי הם גוף נפרד. פה מדובר במועצה ציבורית שתפקידה היא בעיקר לייעץ.

זה מסוג הדברים שלא צריך לכתוב אותם. ברור שהנהלת המוזיאון תדאג לתרומות. המועצה הציבורית, במסגרת הפיקוח שלה ובמסגרת הדאגה לתקציבים, תנסה לברר עם הנהלת המוזיאון מדוע היא לא משיגה תורמים. מדוע צריך לכתוב זאת?

בגלל החשש של היו"ר, שראשי מועצה אזורית יחששו לעסוק בנושא הזה.

אני רוצה שהנהלת המוזיאון תעסוק בזה.

אני רוצה שהיו"ר כן יעסוק בזה.

זו בעיה.

מדוע מפריע לך שיו"ר המועצה יעסוק בזה?

ניקח לדוגמא את השר לשעבר, פרופסור אמנון רובינשטיין. אני חושב שזו תהיה החמצה אם לא נשתמש ביכולות שלו לגייס תרומות. ייתכן, ואם זה לא יהיה כתוב במפורש, הוא יאמר כי הוא מנוע מהעניין.

מדוע הוא יהיה מנוע? הרי הוא לא יהיה עובד מדינה.

הוא יכול להגיד שזה לא תפקיד המועצה.

אבל זה באמת לא תפקיד המועצה.

זו כבר שאלה עקרונית. היו"ר ואני חושבים שזה כן נכון שהמועצה תסייע ולא תהיה מנועה מלסייע בגיוס תרומות.

נכון. אני רואה לנגד עיני דמות ציבורית, שופט עליון לשעבר או אמנון רובינשטיין, שיאמרו כי הם לא רוצים לעסוק בזה. אני הייתי רוצה שהם יהיו מעורבים ויעודדו גיוס תרומות.

האם יש בעיה לכתוב, "לעודד את אותם גורמים המתעסקים בגיוס כספים"?

זה לא מספיק.

הוא לא מעודד את הגורמים המתעסקים. הוא לא מעודד את הנהלת המוזיאון.

אם נוריד את המילים, "לצורך תמיכה בפעילותה", כי זה בוודאי שזה לא יהיה לצורך תמיכה בפעילותה, אלא לצורך מטרת החוק. אם נגיד שהיא תפנה תרומות למקומות המתאימים.

אני פתאום שם לב כי אין הוראה המדברת על האדם שייבחר כיו"ר. כתוב כי המועצה הציבורית תמנה מבין חבריה.

אבל באישור ראש המשלה.

על פי החוק זה יכול להיות גם עובד מדינה. זה לא נראה לי מה שכולם מתכוונים אליו. אולי נוסיף בסעיף קטן (ב), כי המועצה הציבורית תמנה מבין אנשי הציבור והאקדמיה את היו"ר.

זה נכון.

אתה מתכוון שזה יהיה איש ציבור,ולא איש מהממשלה או מההסתדרות הציונית.

נכתוב, כי המועצה תמנה יו"ר מבין הנזכרים בפסקה (א) (3).

אז אפשר יהיה לכתוב בסעיף (ג) (5), כי יו"ר המועצה יסייע בעידוד להשגת תרומות. אם זה מופנה ליו"ר המועצה, אז פתרנו את הבעיה.

אני חשבתי על האפשרות הזו. אני מבין שאז אתה מציע לכתוב את זה בסעיף (ב).

כן. כלומר, להוריד את סעיף (ג) (5) מתפקידי המועצה.

או שנעשה סעיף קטן נפרד.

מצד שני אני לא רוצה לייחד לראש המועצה רק את הנושא הזה. צריך לתת לו עוד משהו.

אפשר לעשות את זה בסעיף (ד) (2).

בסדר גמור. אנחנו נשאיר את עניין התרומות ונייחד את זה ליו"ר מועצה.

קובי, אני מציעה שלקראת הקריאה השנייה והשלישית אתה תברר את העניין הזה יותר לעומק, אם זה בכלל דבר שהוא אשרי וראוי. איך אנחנו ננסח זאת?

אנחנו נגיד שיו"ר המועצה יעודד גיוס תרומות.

האם אין סעיפים הנוגעים להנהלת המוזיאון? שם יהיה הכי מתאים להכניס זאת.

העניין הוא שהחלטנו לא לפרט לגבי הרכב ההנהלות.

זה גם לא נכון להכניס זאת שם, למרות שלנו יש כאילו אינטרס שזה יהיה דרך הנהלת המוזיאון. אם גוף אחר שרוצה לעשות תחרות חיבורים או אחרת, שהיא על פי רוח החוק, יו"ר המועצה יעזור להם בגיוס כספים למטרה הזו, כדי לעודד אותם.

זה בוודאי הוא לא יוכל לעשות. כל הנושא של תמיכה בגופים ועמותות ייעשה רק דרך 3(א). אי אפשר יהיה לעקוף את זה. בטח שלא יו"ר המועצה הציבורית יעשה זאת.

הרצל, סעיף 4 לחוק מדבר על פעולות של מוסדות אחרים. מירב, תכתבי, כי יו"ר המועצה יפעל בין היתר לעידוד גיוס תרומות.

הרי התרומות מיועדות רק למוסדות, אז למה לא נכניס את הכל לסעיף 3, שם יש סעיף המתייחס מוסדות? אפשר להכניס סעיף שיאמר כי המוסדות ידאגו להשגת תרומות לשם פעילותם, ויו"ר המועצה יסייע להם בכך.

זה עדיף.

ניתן לכתוב, יו"ר המועצה או מי מטעמו.

עדיין אני מציעה שנברר את זה יותר לעומק.

מקריאה את פרק ה-המועצה הציבורית, סעיף 6(ד)

האם כדאי לקבוע בחוק מי יכהן כמזכיר?

זו היתה בקשה של ההסתדרות הציונית. אני לא ראיתי התנגדות או הסתייגות מאף גורם אחר.

כאשר מדובר במועצה ציבורית, היכן נעשית המנהלה?

אנחנו העלינו את ההצעה הזו, למרות שאנחנו מוכנים שכל אחד אחר יעשה את זה. אנחנו הצענו זאת כדי להשתמש במנגנון קיים מבלי להוציא כסף נוסף.

זה לא הכרח שזה יהיה בחוק. זו אפשרות.

נראה לי שכדאי שנוציא את זה מהחוק.

בסדר. נוריד את סעיף (ד) (3).

אני חושבת שכדאי לכתוב את העיקרון, שהמזכיר לא יצר מנגנון חדש, אלא שהוא יהיה חלק ממנגנון קיים.

אני בכל זאת הייתי שוקל זאת מחדש. אני חושב שזה מאוד ראוי, מפני שכל כך הרבה מהעבודה של המועצה הציבורית תתרכז בעבודה של המוזיאון במרכז החינוכי, ולכן זה נראה לי טבעי מאוד שהמנהל יהיה המזכיר.

את זה גם אפשר לקבוע בתקנות. פה גם מדובר על כך שהמועצה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שאלה לא נקבעו בתקנות.

האם זה לא מעט שהמועצה תתכנס רק פעם בשנה?

אני חושב שזה מעט. בהמשך נאמר, כי היו"ר יקבע ישיבות בהתאם לדרישות והצעות. אני חושב שצריך לומר שהמועצה תתכנס גם לפי דרישה של שליש או חצי מחברי המועצה. לא בצורה כזו שבה כל אחד מהחברים יוכל לבוא ולדרוש כינוס מועצה. אם נקבע כי מחצית יוכלו לדרוש זאת, זה בסדר, כי אז מדובר ביותר מ-8 נציגי הממשלה או 8 נציגי ההסתדרות הציונית העולמית.

האם נקבע כי הם יתכנסו 3 פעמים בשנה?

לפחות 3 פעמים בשנה.

או לפי דרישת מחצית מחברי המועצה, או לפי יוזמת יו"ר המועצה.

אני חושב שזה מוגזם. לא יתכנסו 3 פעמים בשנה.

הם יצטרכו לדון בתקציב, ביום הרצל וכו', ולשם כך נדרשת התכנסות של לפחות פעמיים שלוש בשנה.

למה לא? זו לא אסיפה כללית. מדובר על 21ה איש. אני חושב שבשנים הראשונות יהיה לכך מקום. אחר כך, יכול להיות שיבואו ויאמרו לנו כי צריך לשנות את החוק, וכי מספיק להם להתכנס פעמיים בשנה. אני מניח שהכנסת תשנה את החוק. אנחנו מדי פעם משנים סעיפים קטנים כאלה בחוקים.

מה לגבי ממלא מקום בישיבות האלה?

המועצה קבע את סדרי עבודתה.

אנחנו גם חושבים שהתכנסות של 3 פעמים בשנה זה הרבה מדי.

בסדר. נקבע שזה יהיה פעמיים.

מקריאה את פרק ה-המועצה הציבורית, סעיף 7 וסעיף 8(א).

בסעיף 8(א), צריך לומר, עד שלוש תקופות הונה.

זה המון.

בוודאי שצריך להוסיף את המילה "עד".

השאלה היא כמה תחלופה אנחנו רוצים במועצה הציבורית.

מקריאה את פרק ה-המועצה הציבורית, סעיף 8(ב).

האם זה שרירותי?

אני לא רואה שום בעיה עם זה. מי שממנה יכול גם להודיע על הפסקת המינוי.

הוא רוצה מישהו אחר. התחלף השר.

על זה אני רוצה לשאול. מה קורה כאשר מתחלפים שרים? מה קורה אם הנציג כבר אינו עובד מדינה?

אם הוא לא עובד מדינה, אז פקעה כהונתו.

הגוף הממנה הוא זה שיודיע על הפסקת הכהונה. היות ופלוני כבר לא עובד מדינה או ההסתדרות הציונית, אז הגוף הממנה יודיע שאותו פלוני חדל לכהן.

אם ירצה בכך. גם אם אותו אדם יצא לפנסיה, כהונתו פוקעת. הוא חייב להיות עובד מדינה.

בהתאם לנוסח של חוק אחר שמירב הראתה לי, אנחנו נאמר, "אם חדל להתקיים התנאי שמכוחו מונה".

בסדר.

האם אנחנו משאירים את המילים, "בהוראת הגוף הממנה"?

אני לא רואה שום בעיה עם זה.

אני רוצה לומר כי מסעיף 8 נשמט סעיף (ג), הנוגע להעברה מכהונה. יש את זה בחוקים אחרים, והכוונה היא לכך שהשר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו, לפני תום תקופת כהונתו, אם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או, שהוא נעדר ללא סיבה מוצדקת מ-4 ישיבות רצופות.

תכתבי שזה יקרה במידה ואותו חבר נעדר מ-3 ישיבות רצופות.

סעיף נוסף שחסר פה שקיים בנוגע למועצות אחרות, הוא סעיף המתייחס לתוקף הפעילות. הנוסח הוא: "קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה, לא יפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או המשך כהונתו".

בסדר.

מקריאה את פרק ה-המועצה הציבורית, סעיף 9.

זה סעיף לא פשוט. אם מתייחסים לפירוש המצומצם והלא נכון של העניין, לכאורה כל דבר הוא בניגוד עניינים עם ההסתדרות הציונית העולמית. כאשר קובעים איך המוזיאון יופעל, באופן אוטומטי ישנו ניגוד עניינים.

צריך להגדיר את הסעיף, כך שיובן שמדובר בניגוד עניינים אישי.

יש לנו הגדרות כאלה בכל מיני חוקים אחרים. אנחנו נתקן את זה.
מקריאה את פרק ו-תקציב והוצאות, סעיף 10 (א) וסעיף 10 (ב).

לפי התפיסה שלנו, שהעצה היא רק גוף מייעץ, אז ברור שסעיף 10 (ב) צריך להשתנות.

אנחנו ניסינו למצוא ביחד מגנון לפיו אנחנו מגדרים את ההוצאה התקציבית הזו. כמו שזה מנוסח כרגע, מדובר בהוצאה אינסופית.

אן סוף לפעילות.

בדיוק.

מירב, האם העבירו לך איזושהי הוצאה מהאוצר?

לא, אנחנו אמרנו שנקבע קודם מה קורה בחוקים אחרים ונפעל בהתאם.

לקחנו דוגמא את החוק של רבין.

כאן יש מנגנון דומה.

הוא פחות מגדיר את שיעור ההשתתפות של המדינה. מדובר במנגנון שכולל תרומות וכסף של המדינה, וממנו נגזרת הפעילות של הגוף. פה זה הפוך.

עכשיו קבענו כי התמיכות תהיינה במסגרת של משרד ראש הממשלה, והמלגות תהיינה במסגרת של משרד החינוך. מה שנשאר זה התקציב של פעילות המועצה ותקציב המוסדות. כאשר אתם דיברתם על תקציב של 5 מיליון שקל לשנה, האם התכוונתם שזה כולל הכל?

כן.

זאת אומרת שזה כולל גם את התמיכות, המלגות, תקציב המוסדות ותקציב המועצה.

זה בסופו שלך דבר צריך להיות העיקר.

תקציב המועצות צריך להיות העיקר.

השאלה היא האם תקציב המוסדות הוא לפי סעיף 3 (א)?

השאלה היא מאיפה יבוא התקציב של התמיכות למשרד ראש הממשל, שהוא זה שיטפל בכך, מהתקציב הרגיל שלו או מהתקציב שאתם תתנו במסגרת החוק הזה?

זה חייב לבוא מתקציב במסגרת החוק הזה.

לפי חוק יסודות התקציב, זה חייב לבוא מתקנה תקציבית מיוחדת.

אם יש קריטריונים לתמיכה, אז אפשר להעביר כסף.

אבל הוא עובד לפי תקנה תקציבית. אתה לא יכול לתת את זה מתקציב כולל.

השאלה היא אם זה יבוא מתקציב קיים של משרד ראש הממשלה, או שהם יוסיפו תקציב.

זה לא משנה כל כך מבחינתם.

כאשר מדובר ב-5 מיליון, זה מאוד משנה.

ודאי. כמעט ולא יישאר תקציב למטרה הזו. למשרד ראש הממשלה אין תקציבים גדולים, כולל לא לתמיכות.

מי מאצלכם האישי שמולו אפשר לתאם את הניסוח המדויק של הסעיף?

בתאגידים האחרים יש סעיף דומה, וזה עובד.

זה לא תאגיד. מדובר במועצה ויש פה הפעלה של החוק. כיצד תומכים במוסדות מן הסוג הזה?

אם מדובר במוסדות במסגרת חוק רבין, אז זה דרך התאגיד.

המדינה יכלה להעביר תקציב בשתי דרכים, או שיהיה סעיף תקציב בחוק התקציב, או שהיא נותנת תמיכות. אין דרך אחרת.

איך זה כתוב בחוק מורשת יהדות ספרד?

שם אין סעיף תקציב.

צריך לבדוק את זה לפני הקריאה השנייה והשלישית.

מה שאתם רוצים, זה שאתם תקבעו בכל שנה מה יהיה התקציב לנושא הזה.

אנחנו ומשרד ראש הממשלה.

זה יהיה סעיף בחוק התקציב של משרד ראש הממשלה. היום, בחוק המועצה לתרבות ואומנות, מצוין במסגרת איזה סעיף תקציב זה יהיה, בתחום פעולת תרבות בסעיף תקציב של משרד החינוך. אפשר לקבוע משהו כזה. התקציב השנתי לתרבות ואומנות שבו ישנו נושא של תמיכה ונושא של תקציב המועצה לתרבות ואומנות, יקבעו בתחום פעולת תרבות וסעיף תקציב המשרד האחראי על תחום ההתרבות בחוק התקציב השנתי.

הסעיף הזה בנה שבלונה שנבנתה בכל מקרה.

הוועדה רצתה שיהיה סעיף תקציב לנושא הזה.

גם פה זה יהיה.

הסעיף הזה ינוסח בתיאום עם משרד האוצר.

העיקרון הוא שזה יהיה בחוק תקציב שנתי.

הדוגמא הקלאסית היא של חוק דוד בן גוריון. שם נאמר: "הוועדה המנהל של כל מוסד יכין הצעת תקציב שנתית לשנת תקציב, ויגישה לשר החינוך. התקציב טעון אישור הממשלה..".

זה משהו אחר. יש פה שני דברים שונים. התקציב עצמו כולל גם דברים שלא רק המדינה נותנת. השאלה האם אנחנו רוצים שהשרים יאשרו את התקציב שהמועצה מגישה. המועצה מגישה סעיף תקציב שנתי לצורך הפעלת החוק והשרים מאשרים זאת. עם זאת, זה לא אומר שכל התקציב הזה ממומן על ידי המדינה.

נכון, אבל זה לא ייקבע.

צריך לקבוע רק את המנגנון.

אני לא מבינה איך המוסדות אמורים לקבל את התקציב. האם הם יקבלו זאת במגרת תמיכות?

חלק כן וחלק לא.

התקציב השוטף של המוזיאון יהיה במסגרת תקציב, ולא במסגרת תמיכה.

אני אמרתי קודם כי יש כל מיני דרכי בהן המדינה מעבירה כסף. אם לא מדובר על תמיכות, אז זה עובר דרך תקציב של החוק, אבל אז איך מעבירים את זה למוזיאון?

למה שהמוזיאון לא יהיה תאגיד על פי דין?

הוא צריך להיות תאגיד על פי דין כדי שיוכל לקבל תקציב.

אנחנו לא צריכים לקבוע את זה בחוק.

אחרת הדרך לתת לו כסף תהיה בהתקשרות או בתמיכה.

אז בואו נדבר על תמיכות.

אבל אז השאלה היא אם זה נכנס לגדר התמיכות.

חלק מהקריטריונים לקבלת תמיכות זה להגיש הצעת תקציב.

עדיין אנחנו רוצים לדעת האם הם יהיו במסגרת התמיכות הוא מחוץ לזה.

אם המוזיאון יהיה תאגיד על פעי דין, מה יהיה הצד השני.

מה המעמד המשפטי של המוסדות?

המוזיאון הוא חלק מההסתדרות הציונית.

אין לו סטטוס נפרד.

האם זו לא חברת בת או עמותה?

לא.

אולי כדאי לכם למקם אותם בסטטוס שיאפשר אחר כך גם תקצוב.

ישנה עוד שאלה. הרי יש אמנה בין המדינה לבין ההסתדרות הציונית. האם יש באמנה הזו גם התייחסות לכך שהמדינה מעבירה כספים לצורך הפעלה של דברים מסוימים?

אנחנו מעבירים להם כספים לתמיכות.

מכוח מה אתם עושים את זה?

מכוח מבחני התמיכות הרגילים שלנו.

אז אתם תומכים בהם. זה משהו אחר.

רק כך אפשר להעביר להם היום כסף.

זה מה שאנחנו אומרים. אין דרך אחרת להעביר להם כסף, ולכן זה לא יעזור אם יקבעו זאת בחוק תקציב.

אני לא מבין מה הבעיה לקבוע קריטריונים לקבלת תמיכות.

יש נושאים להם המדינה מעבירה תקציבים.

באיזו דרך?

דרך חוק התקציב. הנושא של ההתיישבות עובר דרך חוק התקציב. כך גם הנושא של מינהל הסטודנטים.

אני רוצה לסכם ולציין את העקרונות אליהם הגענו. אנחנו קובעים שהשתתפות המדינה בהוצאות לפי החוק, תיקבע בדרך המשפטית שאנחנו נברר אותה, בחוק תקציב או באמצעות תמיכות.

בנוגע לסעיף 10 (ב), הכנת הצעת תקציב, הנהלות המוסדות יעבירו הצעת תקציב למועצה, והמועצה תעביר בהתאם הצעת תקציב כללית שכוללת את הנושא של המוסדות, את הנושא של תמיכות, מלגות ותקציב המועצה, והיא תעביר את זה לאישור השרים. אנחנו יוצרים פה מצב קצת מוזר, כי מצד אחד המדינה לא משתתפת בעלות מלאה של הפעלת החוק, ומצד שני אנחנו נותנים לשרים לקבוע פה גם את התקציב של המוסדות.

לא מדובר בתקציב המוסדות, אלא בתקציב המוסדות לעניין ההפעלה של חוק הרצל. לא מדובר בתקציב ההסתדרות הציונית לעלייה וקליטה. יש היגיון מסוים שהשר שצריך לקבוע את השתתפות המדינה, יראה את כל התמונה.

המוסדות יצטרכו לפעול בתוך התקציב שהשר אישר, כאשר השר יכול גם לשנות את התקציב.

אני מבין שהאוצר לא הולך לתקצב את החוק הזה באחוזים. אם הוא היה הולך לתקצב אותו באחוזים, זכותו לקבוע את התקציב. האוצר אומר שהוא נותן 5 מיליון שקלים, שזה כולל הכל.

אולי נקבל סדר גודל של השתתפות המדינה. כמה עולה להפעיל את המוסדות?

שני מילין דולר.

לא בצורה שאנחנו רוצים שזה יפעל.

אנחנו עכשיו משפצים את המוזיאון, לאחר סגירה של כמה שנים, ואנחנו בדיוק בשלב שבו אנו מכינים תקציב הפעלה.

האם אתה מדבר רק על המוזיאון?

אני מדבר גם על מדרשת הרצל ללימודי ציונות.

אני הבנתי כי רק המוזיאון בשיפוצים. האם הצלחתם לקבל תרומה מעיריית וינה? קראתי על כך בעיתון.

אם האוצר אומר כי הוא בכל מקרה ייתן רק 5 מיליון, למה צריכה להיות לו אמירה לגבי התקציב הכולל?

זה בדיוק מה שאני שואלת.

אנחנו לא יכולים להעביר כספים מבלי שנאשר את התקציב.

אבל לא מדובר בתאגיד סטטוטורי.

אבל עדיין, מן הראוי שנראה זאת.

אין לי בעיה שתראו את זה, אבל השאלה היא למה אתם צריכים לאשר את זה.

אנחנו לא יכולים להשתתף בתקציב כזה, מבלי שאנחנו נאשר את התקציב.

דוד, הכוונה היא ל-2 מיליון דולר לשלוש המטרות?

מדובר במפעל מצומצם. זה לא בהתאם לרצון שלנו.

כמה אתם מעריכים שזה יעלה בשנה?

כפול.

זאת אומרת, שהפעלת המוזיאון, המדרשה ואתר הניצחון תעלה 4 מיליון דולר לשנה?

כן.

אני רוצה להבין את הפרופורציה של ההשתתפות של האוצר.

גם 25% זה הרבה.

לנו אין בעיה שהנושאים, כמו שכר, יהיו ברמה שתיקבע.

אם זה ילך בהתאם לתמיכות, אם הם יעמדו בקריטריונים הם יקבלו את התמיכות.

קריטריונים זה לא אישור תקציב. מדובר בשני דברים שונים.

לא תהיה העברה תקציבית של כסף, בלי שזה יעבור את האישור שלנו.

אם מדובר בקריטריונים, אין לי בעיה. השאלה היא האם אנחנו נהיה מנועים מלעשות דברים בגלל שיש תקציב. האם אנחנו לא נוכל לגייס עוד כסף?

לא. זה לא כתוב.

אבל יש מנגנון אחר של אישור תקציב בהסתדרות הציונית.

הכל נגזר ממעמד המוסדות. אם הם יקבלו תמיכות לפי סעיף 3(א) זה דבר אחד, אבל אם הם יהיו תאגיד על פי דין, אז כל המעמד שלהם ישתנה.

עדיין נשארת השאלה, האם כאשר הם מקבלים תקציב חלקי, לא משנה באיזו דרך, כל התקציב צריך להיות כפוף לאישור ראש הממשלה ושר האוצר.

אם מדובר במוסד על פי דין, אז כן.

אם מדובר בתמיכות, זה עובר דרך ועדת התמיכות.

אבל ועדת התמיכות לא מאשרת להם את התקציב.

ועדת התמיכות תומכת בהם במידה והם עומדים בתנאים.

אבל היא לא עושה אישור תקציב.

ודאי שהיא עושה אישור תקציב. אם משרד החינוך מתקצב עמותה מסוימת, הוא בודק את התקציב המאוזן הכולל שלה. בלי לבדוק זאת, הוא לא מעביר לה כסף.

אני שואלת אם הוא מאשר.

כן, ככלי להעברת הכסף שלו.

שלום, אנחנו מצאנו לנכון בסעיף 3 (ג) למחוק את ההתייחסות שאומרת, "המוסדות ינוהלו ויוחזקו על ידי ההסתדרות הציונית העולמית", כי זה דבר שצריך להיות מוסדר בתקנות או בהסדר אחר.

אני רוצה לומר, כי הרצל איננו שייך רק להסתדרות הציונית העולמית, אלא לכל מדינת ישראל. בשל כך אני רוצה לשאול, האם כאשר אומרים על פי דין, תישאר הדומיננטיות וההשפעה המשמעותית, מעל ל-50% של ההסתדרות הציונית העולמית? אני לא הייתי רואה רע בכך שמתוך 6 חברים יהיו 6 מההסתדרות הציונית ו-4 אחרים שייקבעו בדרך זו או אחרת. לנו אין בלעדיות על הרצל. אנחנו רק מייצגים את מה שהעם מרגיש כלפי הרצל. מכוח התפקיד שלנו על פי חוק המעמד של ההסתדרות הציונית העולמית והאמנה, יש מקום להשאיר לנו את הדומיננטיות. זו נקודה שאנחנו לא יכולים לתת עליה תשובה עכשיו.

זה לא רלוונטי כרגע לחוק.

אני מבין שלעניין של התקצוב, השאלה האם זה גוף שהוקם על פי דין או לא, היא רלוונטית.

לאופן התקצוב.

שהוא בוודאי משפיע על כל הדברים שנגזרים מכך. אין לנו בעיה לקבוע תקרות שכר וכו', כי לא בעניין הרצל נרצה להראות חריגים. אני מבקש פרק זמן של שבוע לפחות, על מנת להכין שיעורי בית בנושא הזה.

לגבי שיעור ההשתתפות ואופן השתתפות המדינה, אנחנו נבדוק זאת ונשקף את זה בחוק.

הקושי פה הוא רק משפטי. אין פה שום דבר מהותי. החוק הזה גם יחזור לדיון בוועדה לפני הקריאה השנייה והשלישית, כך שיהיה זמן לכל שינוי דרמטי.

השאלה שנשארנו איתה, היא האם האישור של התקציב, צריך להיות אישור של כל התקציב או רק של תקציב ההשתתפות של המדינה.

לדעתי, זה צריך להתייחס רק להשתתפות המדינה.

נשמעה פה הערה נכונה. זכותה של המדינה לדעת את תנאי השכר.

אנחנו נבדוק את זה. אם זה באמצעות תמיכות, אז זה יפעל לפי חוק התמיכות, ואם זה דרך תאגיד ציבור והשתתפות בחוק התקציב, הם יבדקו את זה לפני שהם יקבעו מנגנון פה.

במידה וידובר על תאגיד, יידרש עוד פרק שלם בחוק.

כרגע זה לא תאגיד.

מקריאה את פרק ז-ביצוע.

לא כדאי שנכתוב שזה יהיה באישור שלנו?

כן.

אם כך, אנחנו נאמר כי זה כפוף לאישור ועדת החינוך והתרבות. אנחנו נצטרך לתת את הדעת למועד התחילה. בשלב זה אני אכניס מועד תחילה עם כוכבית, שתאמר כי מועד התחילה יקבע בקריאה שנייה ושלישית.

אני מבקש שמועד התחילה יהיה מועד סמלי, או שנת פטירתו של הרצל, או תאריך פתיחת הקונגרס הציוני הראשון.

מה שחשוב לנו הוא שיהיה אפשר לקיים את החוק כבר בי' אייר תשס"ה. מדובר פה בפרוצדורה גדולה. אנחנו צריכים לקבוע 3 חודשים להתקנת תקנות, אנחנו צריכים לפעול כדי שהמועצה תוכל להתכנס כבר תוך כמה חודשים. מועד התחילה לא צריך להיות אירוע חגיגי.

אני רוצה לבקש, כי במשך שנת 100 שנה לפטירתו של הרצל, תהיה התחילה. אז גם תהיה סמליות, וגם יהיה מרווח גדול לקיים את החוק.

זה ייתן לנו זמן מועט, עד תמוז.

יש לנו שנה שלמה.

האם אתם מתכננים בתום ה-100 הראשונה לעשות פעולות?

כן.

אני פונה פה לאוצר ומודיעה, כי זו אמנם לא הצעת חוק תקציבית, כי זה בתיאום אתכם, אבל עדיין יש לה עלות ואנחנו צריכים לפרסם זאת בקריאה ראשונה.

אני רוצה להסב את תשומת לב כולם ולומר, כי לנו מאוד חשוב להשלים את החקיקה עד ליום ה-100 לפטירתו של הרצל, כ' בתמוז. אני חושב שהשנה זה נופל ב-10 ביולי.

זה ב-9 ליולי, אבל מקדימים את הטקס ל-8 ביולי.

זאת אומרת, שאנחנו צריכים לסיים את כל הליך החקיקה תוך חודש וחצי. זה מחייב מאמץ ושיתוף פעולה. אין חילוקי דעות על החוק הזה. זה חוק שכל הסיעות הציוניות חתומות עליו. העבודה היא עבודה מקצועית.

כיוון שקבענו שאישור התקציב יהיה רק לגבי השתתפות המדינה, השאלה היא האם אנחנו לא צריכים להוריד את הסעיף שקבענו קודם, שקובע כי המוסדות יגישו את התקציב שלהם לאישור המועצה.

את יכולה להוריד את הסעיף הזה.

זה יכול להישאר. המועצה היא לא המדינה. למה שהיא לא תדע על כך?

צריך למצוא דרך לנסח זאת, כך שלא ימנעו ממנה מידע.

זה בעייתי. אני מורידה את זה בשלב זה.

אין איתי עוד חברי ועדה, ועל כן אני מאשר את ההצעה פה אחד, בכפוף לדברים שנאמרו כאן. אני מודה לכולכם על התרומה. אני מודה מאוד למירב ישראלי שעוזרת לי רבות עם החוק הזה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30