תקציב שירותי הבריאות לתלמיד
5
ועדת הכספים - 19.5.2004
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 147
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ח באייר התשס"ד, 19.5.04, בשעה 09:00
ס ד ר ה י ו ם
1. תקציב שירותי הבריאות לתלמיד
2. החלטת גמלאות לנושאי מישרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו)(תיקון), התשס"ד – 2004
שינויים בתקציב
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 19/05/2004
שינויים בתקציב לשנת 2004, גמלה המשולמת לנשיא המדינה, תקציב שירותי הבריאות לתלמיד
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר אברהם הירשזון
חיים אורון
אלי אפללו
מיכאל גורלובסקי
יצחק הרצוג
אבשלום וילן
אילנה כהן
יעקב ליצמן
ניסים דהן
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט
מוזמנים
¶
אבי ישראלי, מנכ"ל משרד הבריאות
בועז לב, המשנה למנכ"ל, משרד הבריאות
חנה מירז, אחות בריאות הציבור
ד"ר חן זמיר, רופאה מחוזית, ירושלים
אהרון רום, משרד הבריאות
רביב סובל, משרד האוצר
עירית לבנה, הממונה על תחום הבריאות, משרד החינוך
תמי ויצמן, מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
דורית וייס, ראש אגף סיעוד בחטיבת הקהילה, שירותי בריאות כללית
ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד
אבי בנימין, ארגון הורים ארצי למערכת החינוך בישראל
אבי גורי, ארגון הורים ארצי למערכת החינוך בישראל
מוריה אשכנזי, יושבת-ראש, אחיות בריאות הציבור
שרה אפרת, יושבת-ראש אחיות בתי הספר
עו"ד אדית בר יוסף, ההסתדרות הרפואית
ראובן קוגן, משרד האוצר
לואיזה וליטסקי, יועצת השר נתן שרנסקי, משרד ראש הממשלה
הרצל בן יהושוע, משרד התחבורה
יפתח ברמן, משרד האוצר
מיכל צוק, משרד האוצר
אריאל קטן, ראש תחום תקציב, משרד הדתות לשעבר
הרצל יחזקאל, יועץ למנהל בתי הדין הרבניים
אסף מאיר, משרד האוצר
רותם פלג, משרד האוצר
ערן פולק, משרד האוצר
עמית שפיזמן, משרד האוצר
אמירה חכמון, משרד האוצר
יעל ארנון, משרד האוצר
משה בר סימנטוב, משרד האוצר
דניאל ארטום, משרד התמ"ת
פרידה גולקרוב
אביטל טוני
אידה פרנקל
דליה טחלוב
מירי פלדל
נעמי אידלשטיין
רותי יונתן
סמדר ברסי
רבקה אדרי
אריאל קטן
לינס וקנין
יעל דוידזון
אתי ארבל
ליאורה וסטרמן
נעמי נגר
עו"ד מרדכי לוין
היו"ר אברהם הירשזון
¶
בוקר טוב לכם, אני מבקש לפתוח את הישיבה. אני מבקש להודיע שבשעה 10:00 אנחנו נשמע דיווח ונקיים הצבעה בנושא הצוות שקבענו של בייגה שוחט ואלי אפללו בנושא גימלת הנשיא. חבר הכנסת ליצמן, אתה רצית הצעה לסדר היום.
יעקב ליצמן
¶
אני רציתי להעלות את נושא מיזוג "מי עדן" ו"עין גדי", מים מינרליים. אני מבין שהממונה על ההגבלים דן עכשיו אם לאשר את המיזוג הזה. ברגע שיאשרו את המיזוג הזה החברה החדשה תשלוט על מעל 60% מהמים המינרליים. מים מינרליים היום כבר נכנסו לכל בית כחלק מהבריאות אפילו ואוטומטית מי שישלוט ב-60% הוא יעלה את המחירים מהר מאוד, והוא יעלה אותם כי אין לו מתחרה. כל המתחרים האחרים זה יבוא מחוץ-לארץ ואני לא רואה שמישהו הולך להקים חברה חדשה. אני חושב שצריך להזמין אותו ולדבר איתו ולשאול אותו איך זה יכול להיות שפתאום הוא מאשר לחברה אחת לשלוט במעל ל-60% מהמים.
חיים אורון
¶
הוא יכול להטיל עליהם הגבלים אבל הוא לא יכול לא לאשר להם. החוק לא נותן לו לא לאשר, הוא נותן לו רק להטיל עליהם הגבלים.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אז אתה מציע שהנושא הזה יעלה לדיון בועדה, אני אבדוק את הנושא לאחר מכן עם מנהל הועדה ונראה איך אנחנו מתקדמים בענין.
אני מבקש לפתוח את הדיון בנושא תקציב שירותי הבריאות לתלמיד. חבר הכנסת אורון שאתה גם יושב-ראש הלובי בכנסת ביקשת לכנס את הדיון ולכן אני הייתי מבקש שאתה תפתח אותו.
חיים אורון
¶
תודה רבה אדוני יושב-הראש על כך שהדיון מתקיים יחסית די מהר. אני מקווה שהדיון הזה בעיתוי הוא לא רק לצורך קיומו של הדיון אלא מתוך נסיון אחרי השעה 00:00 לנסות למנוע גזרה שאני בטוח שאף אחד לא אומר שהוא תומך בה, אבל היא ככה התגלגלה. זה סוג של קטסטרופה ידועה מראש, העיתוי שלה לא היה ברור עד הסוף אבל היה ברור מתי הוא יגיע, גם נציג האוצר יכול לומר ובצדק, מה אתם רוצים, אתם החלטתם וכשהחלטתם ידעתם שמקצצים פעם אחת 17 מליון, פעם אחת 14 מליון, בסוף באיזה שהוא מקום זה מגיע ובסוף זה נראה כמו שזה נראה.
אני חושב שאי אפשר לקבל את הדין על זה כפי שהוא, למרות שאני תיכף אעלה איזה שהוא טיעון פורמאלי שהוא שייך למישור לגמרי אחר, למרות שאין לי פה טיעונים פורמאליים, קיצצו את התקציב, אין תקציבים וזה מה שקורה.
אני לא בטוח ואני לא רוצה לחזור לויכוח האם חברי הכנסת יודעים כשהם מחליטים מה הם החליטו או לא, אני לא בטוח אם המשמעויות היו ברורות לכולם כאשר התקבלו ההחלטות הללו, אבל נוצרה מציאות היום, העילה הבלתי אמצעית זה הודעות הפיטורין לאחיות של בריאות התלמיד, אבל כבר יודעים היום שההשלכה של הפיטורין הללו היא מיד על טיפות החלב כי יש הסטה של כוח אדם מטיפות החלב אל המערכות הללו, מה שפוגע בטיפות החלב שממילא נמצאות בבעיות משל עצמן, ומקרה רהט הוא רק אולי קצה הקרחון אבל בהחלט מתחת לקצה הזה ישנו קרחון מאוד רחב ואין שום סיבה מהותית שהתהליך הזה לא יתרחש הלאה בקצב מאוד גדול.
זה יהיה דיון קצת משונה כי אני בטוח שהמנכ"ל לא יחלוק על מה שאני אומר עכשיו, קרה מה שהיה צפוי שיקרה, שכאשר מקצצים במערכת הבריאות ישנם בה מרכיבים יותר קשוחים והם המרכיבים של בתי החולים, המרכיבים של קופות החולים והקטע שיפגע הוא הקטע של הרפואה המונעת ובריאות הציבור שהוא הקטע הכי חשוף, הוא הקטע הכי חשוב, לפחות ככל שהחדר הזה צריך להגן עליו.
אין מחלוקת על כך שהוא הכי חשוף והכי חשוב, וזה אני אומר לאנשי האוצר, אבל שוב זה לזרוק אפונים על הקיר, זה השקל הכי יעיל, אין על כך ויכוח, שקל שמושקע ברפואה מונעת, אם זה רפואת התלמיד או אם זה טיפת חלב, הוא השקל הכי יעיל על-פי כל אמת מידה ועל-פי כל המחקרים. מי שמחפש את ההיבט התקציבי של יעילות מערכת הבריאות יש לו אותה פה, תשקיע שקל ברפואה מונעת, חסכת, יש על זה נתונים, 6-7-10 ויותר שקלים בתקופות יותר מאוחרות. אז אין על זה ויכוח.
אני רוצה להעלות טענה נוספת שבעיני היא מאוד חשובה, זה המקום שבו אפשר במשהו להתמודד עם הפערים בבריאות. הרי כולנו יודעים שגם כשסוגרים את טיפת החלב ברהט, אני אומר לכם מידע אישי, הקבוצה החזקה ברהט הילדים שלה מגיעים לטיפות חלב. ילד שאין רפואה מונעת בבית הספר שלו ההורים בשכבות מסויימות, אגב בערים מסויימות תמשיך להתקיים המערכת בכספי העיריה ובכספי ההורים, איפה היא לא תתקיים, באותם מקומות שאין. מה תפקידנו בכל הסיפור הזה, אני לא יושב פה בשביל לדאוג לאותם, אני לא יודע אם זה שליש או חצי או 10% שהשירותים האלה ינתנו להם בכל מקרה, התפקיד שלנו פה הוא לדאוג לאותם שירותים באותם מקומות שבהם ללא המערכת הציבורית הם לא ינתנו.
גם על כך יש אין סוף מחקרים, שהתחום המובהק שבו יש יתרון גדול לרפואה ציבורית כנראה גם באחריות ממלכתית, ואני לא רוצה עכשיו להיכנס לויכוח האם טיפות חלב יהיו באחריות הקופות או לא, באחריות ממלכתית על-פי נסיונות בינלאומיים ועל-פי תזוזות הנה וחזרה, זה במערכת הממלכתית. המערכת הממלכתית הכי חשופה לקיצוצים בתקציב. ולכן אנחנו יושבים פה בדיון הזה.
אני פניתי ליועץ המשפטי לממשלה, במכתב שלצערי הרב הוא מלפני כמעט חודש ולא קיבלתי עליו תשובה. יש פה שאלה שמבחינתי היא שאלה מאוד מהותית, היא נבחנה בנושא הזה של הבטחת הכנסה ובית המשפט אמר את דברו. מתי חוק שהמדינה חייבת לספק אותו, הוא בחוק הבריאות, המדינה אחראית על סיפוק השירותים הללו. לא מישהו אחר. מתי שחיקתו של החוק הופכת למצב של אי קיומו ויש עילה לאזרח לבוא ולהגיד, אתה לא עומד בחוק. אז כשמדובר בקופות חולים אם היא לא נותנת את סל התרופות, את התרופה המסויימת בסל, יש עילה חוקית לפנות אליה ויש מנגנון שלם בחוק. חוקקנו אותו איך לפנות אליה. כאשר אני אעבור את המהירות המותרת בחמישה קמ"ש, יקנסו אותי. עכשיו נלך בכיוון הפוך, מתי כשהמדינה לא מספקת שירותים ב-10-20-30%, מתי כשיש אחות אחת על ארבעה בתי ספר שזה בעצם אומר שאין אחות, מתי זה מפסיק להיות שירות שהוא אומר שהחוק הזה לא מתבצע. אז איך אומר בדרך כלל בית המשפט, החוק לא מתבצע, תתכבד המדינה תבוא לכנסת ותמחק את הסעיף ותגיד שאין לה יכולת לבצע אותו, אנחנו לא מבצעים אותו. אבל להשאיר את החוק כאות מתה זה לא מסתדר עם שום דבר.
אני לא רוצה להיתקע פה בויכוח הפורמאלי כי אני כבר רואה את התשובה של מני מזוז שהוא עונה לי, נכון שהמדינה חייבת אבל יש מגבלות ולא אני קובע את סדרי העדיפויות לתקציב ואם זה כל כך חשוב שמשרד הבריאות יעביר מבריאות הנפש לפה או מסיעודי לפה. לכן אני לא רוצה לבטל את הטיעון הזה, הוא בעיני מאוד חשוב ואני מתכוון ללכת איתו רחוק עד כמה שאני יכול. אבל הוא מונח פה בהיבט של הכנסת כי כבר אין ויכוח שהסעיף הזה בחוק מתרוקן מתוכנו וזאת העילה שלנו.
אני מקווה, בלי חלוקת התפקידים קואליציה אופוזיציה, ואני לא רוצה לשאול איפה הקואליציה כי אני כבר יודע את התשובה, אני מצפה שהדיון הזה יסתיים בתביעה משותפת של הועדה אל האוצר ואל משרד הבריאות, אבל אני יודע שזאת תהיה חוכמה קטנה להגיד למשרד הבריאות תזיזו את השמיכה ממקום אחד לשני כי אני יודע בדיוק מה יקרה, לפנות אל האוצר, אני רואה כל מיני שינויים שמתרחשים בתקציב המדינה במהלך השנה, אני יודע שזה לא הנושא האחרון אבל אני מכיר מעט נושאים בעלי חשיבות מהסוג הזה וגם בעלי מידת הסכמה כפי שהנושא הזה ואני חושב שצריך שימצא הסכום שבו מדובר, אני לא רוצה לנקוב בו האם זה ה-17 מליון של הקיצות האחרון או ה-14 מליון של הקיצוץ הקודם, אבל אני חושב שצריך להימצא הסכום הזה, צריך להסיר את רוע הגזרה, למשוך את מכתבי הפיטורין ולתת למערכת הזאת לפעול ולקבל החלטה עקרונית שמערכת של בריאות התלמיד, כמו מערכת טיפות החלב, כמו הרפואה המונעת, הם צורך עליון של מערכת הבריאות במדינת ישראל וכל שקל שיושקע בה יוחזר כמה וכמה פעמים ולכן צריך למצוא את המקורות לקיים אותה.
אבי ישראלי
¶
אתה הצגת את זה בצורה מאוד הוגנת יפה ונכונה. אני מסכים עם זה שכל אגורה שמשקיעים ברפואה מונעת היא השקעה פרופר ויש הרבה עבודות שמראות את זה, הבעיה היא שאנחנו מוכרחים להתאים את הפעילות שלנו לתקציב, התקציב עומד היום על 54 מליון שקלים ולכן אני נפגשתי עם נציגות האחיות ואמרתי להם שאני מתכוון לפטר, מה שאנחנו צריכים לפטר זה 150 מישרות שרובן זה אחיות, חלק זה גם רופאים ועובדים אחרים במספרים הרבה יותר קטנים, אבל באחוזים זה שיעורים דומים, אנחנו מתכוונים לפטר אותם והתאריך הוא במועד הזה מפני שנגמרת שנת הלימודים. צריך להודיע לאנשים חודש ימים מראש ולכן זה התאריך. זאת הסיבה העניינית התכליתית והספציפית ולי אין שום דרך שלא לעשות את זה מפני שאין לי את התקציב. מה שחסר לי לקיצוץ הנוכחי זה 17 מליון. כאן עומדים הדברים.
יש לי עוד צרות בבריאות הציבור, יש לי צרות גדולות בבריאות הציבור.
אילנה כהן
¶
אתם רואים את האחיות האלה, אני חושבת שהאחיות בבריאות הציבור שזה רפואה במונעת, בחיים שלהם לא שבתו ולו ליום אחד. וההתייחסות אליהם היא בהתאם. כי מדוע, מפני שאנחנו באים ואומרים, ואמר את זה חברי, שאם יש חוק צריך לכבד אותו. מותר למדינה לקום ולהגיד, אחוז התמותה שיש להתגאות, אנחנו בין המובילים, באים ללמוד אצלנו על רפואה מונעת ועל טיפות החלב, מותר למדינה להגיד יש חוק, אני לא מקיימת חוק, אז סגרו את הבריאות לתלמיד. אל תתעללו בהם. זה לא פעם ראשונה, זה לא הקיצוץ הראשון וזה לא הקיצוץ האחרון. אני הייתי בשבוע שעבר בועדת העבודה והרווחה שעל-פי דו"ח מבקר המדינה דובר על הפגיות שמתים שם, אז מה אמר נציג האוצר, תקחו מהפנימיות ותתנו לפגים. הרי מה אומרים פה, תיקח מהפיסח לעיוור, זה בדיוק אותו דבר.
אין פה לא אופוזיציה ולא קואליציה, זה ילדים של כל מדינת ישראל ומה שאנחנו נמנע מהם היום זה בעתיד אין חזרה. אני אמרתי לרביב קודם, הוא אמר לי שגם בחינוך מקצצים, אז אמרתי שגם אם בהבנת הנקרא יקבלו ציון כזה או אחר אז יכול להיות שאפשר לתקן אותו, פה מה שהולך ואם ילדים לא יקבלו חיסון וראינו את זה ברהט וראינו את זה פה בירושלים אצל הדתיים שהיו צריכים לעשות להם מבצע חיסונים בחצבת, פה מי שהולך לא חוזר והגיע הזמן שפה לא יעשו. באוצר האנשים מתחלפים רק הדעות לא משתנות, הם רוצים לחסל את השירות. כי מה שהם דורשים היום עם הקיצוץ זה שהאחיות האלה לא יקראו אחיות בריאות הציבור, הם יהיו האחיות המעופפות. אם קודם היתה בכל בית ספר אחות, היא עכשיו תהיה אחות אחת על עשרה בתי ספר. אז אני שואלת אתכם, גם אם יהיו שיא השיאים, איך אחות אחת תדלג על עשרה בתי ספר שזה אלפי תלמידים והיא במקרה אולי תיתקל באיזה תלמיד ותיתן לו את החיסון, איפה הרפואה המונעת, איפה החינוך, איפה הראיה והשמיעה וכל הדברים.
האם במדינת ישראל בשנת 2004 כשיש רפואה לתפארת מדינת ישראל אפשר לעשות כיבוי שריפות, שזה מה שרוצים לעשות היום. זה לא רק ברפואה המונעת ובבתי הספר זה גם בבריאות הציבור ובטיפות החלב. בטיפות החלב כבר קוצצו 40-50 תקנים. זה לא 17 המליון כי יבואו עוד קיצוצים מכיוון שרוצים לחסל את השירות. או שתתנו להם רפואה מונעת כמו שצריך, או שאין. האחיות לא שבתו שנים אבל הפעם אני הכרזתי סיכסוך עבודה, וכל האחריות, ואין פה דבר שבעתיד יוכלו כי בן אדם שהולך אין חזרה ואי אפשר לתקן, ולא לתת לילדים, ותמיד אנחנו רואים במי פוגעים, בזקנים, בילדים, זה דבר שאסור לתת לעשות אותו ואנחנו נהיה פה הפיות של הילדים. לי אין בעיה עם האחיות האלה שיפוטרו, אחיות בכל מקום יקבלו אותם, זה לא מקום שסוגרים ומחר אין להם עבודה, חוטפים אותם, אחיות כאלה מקצועיות. לא קל לבוא לטיפות החלב כי הם לא עושות משמרות וכן הלאה. האחיות שמפטרים אותן היום לא יחזרו לטיפות החלב ואחר כך ישלמו להם כפול.
רביב אני פונה אליך, לפני שאתם עושים גזרות כאלה, זה לא סתם, באותו תאריך בשנה שעברה גם קיבלו מכתבי פיטורין ועצרנו אותם. רצו לפטר את האחיות לחודשיים שלושה, ואחרי שהילדים יחזרו ללימודים לקבל אותן חזרה. זה אותה שיטה. זה סחר בעבדים. לפטר את האחיות ובעוד חודשיים שלושה אולי יגידו שמצאו תקציב. יש מגזרים שזה הדבר היחידי ששם מקבלים הדרכה.
מוריה אשכנזי
¶
קודם כל אני רוצה להודות ליושב-ראש הועדה שנענה לקיום הדיון הזה בדחיפות, כי השעה דוחקת. אני כאחות בריאות הציבור רוצה להצביע פה על שני היבטים. האחד הוא בראייה של הרפואה המונעת כאשר בקיצוץ הקודם אחיות פוטרו והמיכסה שלנו עלתה מ-1,500 תלמידים למישרה שלמה ל-2,400, ועם כל הפעילויות שכבר קוצצו כמו מעקבים בכיתות ג', ה' ו-ז' שבהם לא נעשו לא בדיקות, לא ליקויי שמיעה, לא ליקויי ראייה, כל מה ששייך לבעיות התמכרות, בעיות של הפרעות באכילה, הדברים האלה לא אותרו ולא זוהו. מעבר לזה, בכיתה ז' אפילו היום אני כבר יכולה להגיד, בקיצוץ הנוכחי כשכבר פוטרו 300 אחיות לא בוצע מבחן מנטו לאיבחון מחלת שחפת. באיזה שהוא מקום אנחנו מגיעים כבר למצב שאם אנחנו נגיע לאותם 54 מליון, אני רואה בזה פגיעה אנושה בכל קבוצות האוכלוסיה, אני לא רואה שום הבדל אם זה אוכלוסיה נחשלת, קשת יום או באוכלוסיה עשירה. אחות שתהיה על 3,500 תלמידים, אפילו תקחו בכמה הכפילו את המיכסה של אחות אחת, ביותר ממאה אחוזים. איך אתם רוצים בכלל להגיע, האוצר, אתם אטומים, יש לכם ניכור, אתם מנוכרים, אין לכם מושג, אתם אפילו לא רואים מה שיש.
מוריה אשכנזי
¶
בסדר, אני מוכנה לחזור מזה. אבל רבותי, המחסום מצוי באגף התקציבים של משרד האוצר, אנחנו פנינו אישית גם להיפגש עם שר האוצר עצמו, יש פה התעלמות, אני לא יודעת איך להגיד את זה, ניכור, חוסר התייחסות לכל הנושא הזה, שיבוא שר האוצר וישמע גם אותנו ושיתחיל להסתכל מה שקורה מתחת לפנס היום, שכבר היום יש מחלות מדבקות שלא תזוהינה. אז מה יקרה אם אחות תהיה אחראית על 3,500 תלמידים.
ניסים דהן
¶
אתם מכרתם את המדינה בשביל מאה מטר, אתם לא מתביישים, אתם לא רואים את הילדים, מה קרה לכם אתם מהמפד"ל. מכרתם את המדינה, מכרתם את הדת, מכרתם את הכל, מה זה מעניין אותך, זה מאה מטר בעזה. זה מה שמעניין אתכם. שום דבר לא מעניין אתכם.
ניסים דהן
¶
אל תתמוך. תפקיר את הילדים, אל תתמוך, אל תתמכו, תתמכו רק בעזה, אל תתמכו, לא מעניין אתכם שום דבר. אל תתמכו. מי צריך את התמיכות שלכם. אין לכם זכות לתמוך.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני מבקש ממך לצאת החוצה. אני לא אמשיך את הדיון עד שאתה לא יוצא. אני לא חושב שצריך לעשות את ההצגות האלה.
ניסים דהן
¶
אנחנו מדברים על הבעיות הכי כואבות של העם היהודי בארץ ישראל ומה שמעניין אותם זה מאה מטר בעזה.
ניסים דהן
¶
זה מה שמעניין אתכם, שום דבר לא מעניין אתכם במדינה הזאת, תראה איך אנשים סובלים, תראה איך ילדים סובלים, לא מעניין אתכם שום דבר, כלום לא מעניין אתכם.
מוריה אשכנזי
¶
יש לי בקשה מכולכם כאחד, קואליציה ואופוזיציה, תעצרו את התהליך הזה, תדאגו בכל דרך שהיא - -
היו"ר אברהם הירשזון
¶
במאמר מוסגר, הנושא הזה הועלה בצורה מיידית על-פי בקשתו של חבר הכנסת אורון, לא דחינו את הענין, לא משכנו את הענין משום שהועדה לא קואליציה ולא אופוזיציה לא רואים את הענין הזה בעין שונה ואנחנו רוצים לנסות לקבל החלטה פה אחד פה בועדה. אני לא רוצה ששום חבר כנסת יחשוב שהוא מביא את הגאולה לעולם על חשבון מישהו אחר, אם יש ויכוחים פוליטיים שינהלו אותם במקום שצריך לנהל אותם, הויכוח הזה הוא ענייני מאוד, נוגע לכל ילדי ישראל ללא שום גוון פוליטי ולכן בואו לא נתלהם אלא ננהל את זה כמו שצריך.
מוריה אשכנזי
¶
עם כל מה שאמרת עכשיו אני מלאת תקווה שאכן מפה תצא איזה שהיא החלטה למנוע את התהליך הזה.
ניסן סלומינסקי
¶
אחרי הדברים שנאמרו ואחרי מה שאילנה אמרה אז אין לי הרבה מה להוסיף, רק להצטרף לכל מה שהיא אמרה. אני רק רוצה לדעת האם הקיצוץ הזה זה קיצוץ שנכפה עליכם על-ידי האוצר או שזה קיצוץ כתוצאה מהחלטה של שר הבריאות בגלל מגבלות. חשוב לי מאוד לדעת כלפי מי אנחנו הולכים כאן ללחוץ.
אבי גורי
¶
אני יכול להגיד שכשחבר הכנסת דהן היה שר הבריאות לא היינו פה. אני גם רוצה לעזור למנכ"ל משרד הבריאות, אני לא חושב שהחץ צריך להיות מופנה אליו. יש פה חוקים של הכנסת, דיברנו על זה בישיבה הקודמת, הפתרון צריך להיות כאן מול האוצר. יש חוק במדינת ישראל, החוק הוא חוק ביטוח בריאות ממלכתי, יש שם סעיף, כתוב מה כל ילד בישראל צריך לקבל, ברגע שמישהו מפר את החוק ולא משנה אם הוא חבר כנסת או שר האוצר, מישהו צריך לתת על זה את הדין. החוק הזה תוקצב ב-1997 ב-70 מליון, לפי חישובים שאנחנו עשינו החוק הזה צריך להיות מתוקצב היום במאה מליון שקל ולא פחות. כתוצאה מגרעונות שנצברו בדרכים טכניות אחרות, כתוצאה משינויי חקיקה וכו' נוצרי שני משברים. משבר אחד זה שבשנה שעברה התקציב בפועל היה 87 מליון ש"ח בעוד שהוא תוקצב ב-70 ומשרד הבריאות ספג את זה, גם השר לשעבר יכול להעיד על כך, ובכלל לאורך כל הדרך נעשו דיונים כאלה קטנים בכל מיני מקומות, כולם הבינו שהנושא חשוב, ספגו גרעונות ונתנו בסוף לילדים את מה שמגיע להם. אני חושב שגם היום צריך להגיע פה להחלטה שיהיה פתרון, ה-17 מליון שקל מ-54 ל-71 זה טיפה בים כי יש עוד את הגרעון עד ה-87, בשנה הבאה אנחנו מצפים שיהיה תיקון למאה מליון שקל. בכל מדינות העולם הכיוון הוא לרפואה בתוך בתי ספר, בכל מדינות העולם בעולם המערבי, אין שום סיבה שבישראל לא.
אני רוצה לתת לכם אומדנים שתבינו, שכל אחד מאיתנו יבין על מה הוא מחליט היום. יש מליון 560 אלף תלמידים בבתי ספר היום בישראל בצורה רשמית, יש גם עוד. מוריה דיברה כאן על בדיקות ראייה שלא נעשות, מה המשמעות, המשמעות היא שיש לנו בישראל 20% אנשים עם קוצר ראייה, זה 300 אלף ילדים, 300 אלף ילדים שיושבים בכיתות ולא יכולים לראות את הלוח בצורה טובה, מה זה אומר, הוא מאמץ את שריר העין, הוא מאמץ אותו בצורה כזאת שהוא כבר לא רואה, הוא יוצא להפסקה הוא מרביץ, הוא לא חוזר ללימודים ומתחילות בעיות האלימות. בעיות שמיעה אותו דבר. לכן מה שאנחנו מבקשים בתור הורים, זה שההחלטה כאן תהיה מצפונית, שההחלטה כאן תהיה עקרונית לא רק בסגנון של חבר הכנסת אורון אלא שנדע כולנו היום שאנחנו חייבים למצוא לזה פתרון או כאן בועדה או בהמשך דיונים שאתם תובילו.
יצחק הרצוג
¶
אני רוצה להמשיך את הדברים של אבי כי כשאני צלצלתי אליו לדווח לו שהנושא הזה עבר בועדת הכספים הוא היה המום. הוא היה המום כמו גם האחיות כי אנחנו התרענו נגד הצעד הזה כיוון שהצעד הזה הוא בלתי הפיך, כלומר אם בעבר כמו שצויין אולי בהסטוריה של מדינת ישראל היה לך אחות לאלף תלמיד ועלינו לאחות ל-2,000 תלמיד ועכשיו נעלה לאחות ל-3,000 תלמיד, זה מצב שהוא מסכן את טובת הילדים.
כשיש סיכון לטובת הילדים יש גם חוקים כמו חוק שדורש להביא את המשמעות של פעולות תקציביות על מצבם של ילדים, חוק כנסת שהיה נכון לקבל חוות דעת בענין הזה, יש את הועדה לזכויות הילד שגם דנה בנושא הזה ויש את הנושא של כללי הרשלנות הכללית. יכול להיות חלילה מצב שיפגעו ילדים בבית ספר ויהרגו כי לא היתה אחות בסביבה בגלל חוסר שיקול הדעת בהחלטה כזאת. אני חושב שבענין הזה אנחנו צריכים, לא אופוזיציה וקואליציה אלא דרישה פה אחד שאומרת שאנחנו גם רואים את האחריות לגורלם של ילדי ישראל בענין הזה. זה לא דבר של מה בכך, זה כמו להוציא מרפאה מישוב או כמו לסגור בית חולים בלב ישוב, זה להוציא אחות מבתי ספר.
אני העליתי את ענין רהט לא פעם ולא פעמיים, אדוני המנכ"ל, דרשתי דיון דחוף, ענה לי השר הייתי ברהט, גם שם זה מצב בלתי נסבל של סגירת מרפאות וטיפות חלב.
יעל דוידזון
¶
אני רוצה להגיד שטוב שהגענו לכאן מפני שאילו הקיצות היה רק מליון וכל שנה מליון אז כל שנה מתרגלים, זה כמו הסוס שלמד לא לאכול או הטיפול הסיני שלמד שיפול לבד ולא צריך לנתח. פה יש משבר אמיתי מפני שהשירות לא מידרדר, השירות הידרדר וכל הזמן עוד ככה מכסים ולא רואים ומפה ומשם ואחות על עוד כמה בתי ספר ואני מדברת עם הורים והם אומרים לי על מה את מדברת, אני הייתי אחות מפקחת ארצית של השירות הזה כשהוא היה שירות לתפארת ואומרים לי על מה את מדברת, את בכלל לא יודעת מה קורה. אני ידועת מה קורה ומה שקורה היום הוא איום ונורא. גם להשאיר את המצב הזה כמו שהוא אפשר רק זמנית ואפשר רק אם יש איזה שהיא תקווה לשפר אותו. יש צמיחה, אולי הוא ישתפר. כמו שהוא עכשיו הוא איננו שירות טוב, הוא לא יכול להיות שירות טוב, ההורים לא יכולים להסתפק בשירות כזה, אבל לאן שהולכים אם באמת הולכים ומאשרים את הקיצוץ הנוסף, אז אין זמן לחכות שהוא ישתפר כדאי לסגור אותו עכשיו. זה מסכן את העובדים לעבוד שם, אני כבר לא מדברת על הסכנה לילדים, כולם אמרו, גם כשלא יהיה תהיה סכנה לילדים, אבל אם הוא ישנו כמו עכשיו זה בזיון לאחות, אני מדברת כאחות, זה בזיון לאחות לעבוד בעשרה בתי ספר, היא רק מקבלת הדים שליליים מכל בית ספר שהיא באה, לא יודעים בכלל בשביל מה היא באה, שום דבר אי אפשר לעשות כמו שצריך. אתם יודעים מה זה היום לחסן ילד, זה צריך לשלוח הודעות לכל ההורים ולקבל אישור מכל ההורים ולקבל פנקס חיסונים מכל ההורים ולרשום את זה בגליון ובפנקס חיסונים ובדיווח כי זה לא פחות חשוב מהחיסון, כי אחרת לא יודעים מה קרה ויש חוק זכויות החולה ולהורים מותר להתנגד וצריך לרדוף עד האחרון שבהם כדי להגיע ל-95% כיסוי כי אחרת זה לא שווה. זה לוקח המון שעות, צריך לזה קשר עם בית הספר, צריך להיות בתוך בית הספר, צריך עזרה מהמורים, זה פשוט צחוק מהענין, זה בזיון וזה צחוק מהענין. ואני כאיש מקצוע הייתי מאוד רוצה שהשירות הזה לא יהיה קיים אם הוא צריך להיות כזה, אבל אז מישהו צריך לקחת אחריות ושהפורום הזה אם הוא יחליט כך ושרק הדרג המדיני אם הוא יחליט כך, שיקח אחריות מלאה על כל המשתמע מזה.
יעקב ליצמן
¶
אנחנו מדברים כאן על דברים גדולים וסכומים קטנים. 17 מליון שקל זה לא מי יודע מה ואני רוצה להגיד לכם שמדברים על קיצוצים אבל בסך הכל העלות של זה, בוא ניקח בחשבון שאם אין בדיקה של אחיות חלילה וחס אחר כך המשך הטיפולים יהיה הרבה יותר יקר. אני לא רואה בזה חיסכון כספי. עכשיו זה מקומי, זמני, זה חיסכון, אבל בהמשך הדרך אני לא רואה חיסכון בזה.
אני שומע לאחרונה שמשרד האוצר רוצה לקחת את כל הכסף של מפעל הפיס.
ניסים דהן
¶
חבר הכנסת ליצמן אתה עושה טעות, אל תיתן להם עצות מאיפה להביא כסף. מה שצריך למדינה הם יביאו את הכסף, סמוך עליהם.
יצחק קדמן
¶
אני רוצה שיהיה ברור לכל מי שעדיין הנושא לא ברור לו, משמעות הקיצוץ היא אחת ואני אומר את זה גם לאחיות, זה סגירה מוחלטת של שירותי בריאות התלמיד. אם אתם תישארו פתוחים אתם תתנו אשליה שיש שירות בזמן שאין שירות, אני מציע לכם לסגור את זה, קחו את ה-50 מליון שישארו, תנצלו את זה למטרות יותר טובות. אין ולא יכול להיות אחות על 3,000 תלמידים, זה בלוף, חבל שאתם תשמשו כסות לשירות שהוא לא שירות. אם רוצים לחסל את זה תחסלו את זה, אל תתנו אשליה שאתם נותנות שירות כי אתם לא יכולות לתת שירות. הקיצוץ איננו של 17 מליון, אם בשנה שעברה בפועל הוציאו 87 מליון ומוציאים עכשיו 54 מליון, זה 40% קיצוץ ושירות שכבר קודם צלע והמשמעות של הענין שאין שירות וגם חברי הכנסת שמצביעים צריכים להבין שזאת המשמעות.
אני מסב את תשומת ליבכם למכתב חסר תקדים שכתבו שבעה מנהלי מחוזות הרפואיים של משרד הבריאות, כל שבעת המחוזות של משרד הבריאות, הרופאים המחוזיים כתבו מכתב ב-13 במאי לשר הבריאות והם התריעו על מה יקרה כתוצאה מהמצב הזה. אני מציע ללמוד את המכתב הזה היטב, זה שבעה רופאי מחוזות של משרד הבריאות. הם אומרים שמימוש הקיצוץ יביא לביטול שירותי בריאות מונעים לתלמידים.
אני רוצה לומר ואני יודע שאולי זה ירגיז אותך אדוני יושב-הראש, בעקיפין אתה אולי אשם בענין הזה כמוני מפני שאתה עזרת לשמור על המערכת של טיפות חלב ולא נתת להפריט אותה, יש עכשיו מסע נקמה של האוצר שהחליט לייבש את המערכת הזאת עד שאתם תוותרו ותיתנו להפריט אותה. לכן אתה מקבל עונש, אנחנו מקבלים עונש, האחיות מקבלות עונש, כי לא נתנו להפריט את המערכת הזאת. עכשיו ייבשו אותה, יראו שהיא לא שווה כלום ואז יגידו אתם רואים, צריך להפריט אותה.
מרדכי לוין
¶
חבר הכנסת אורון התייחס לענין שהמדינה נטלה על עצמה את האחריות. המדינה הפקיעה בחוק את האחריות מהרשויות המקומיות ומקופות החולים ונטלה על עצמה. על-ידי כך שהיא עשתה את זה היא לקחה על עצמה ויצרה לעצמה אחריות מוסרית מוגברת לדאוג למתן השירות על-פי סל השירותים הקבוע בחוק ובקיצוץ הנוסף שדורשים יש התנערות מהאחריות המוסרית הזאת.
ציין חבר הכנסת הרצוג נקודה לענין האפשרויות של רשלנות רפואית שעלולה להיגרם, אני חייב כיועץ המשפטי של הסתדרות האחיות להפנות את תשומת הלב שלמעשה הראשונות שיתנו את הדין על אותה רשלנות רפואית שתיגרם תהיינה האחיות. המדינה לא תוכל לתת את ההגנה מפני אותה רשלנות, שהרשלנות הזאת נכפתה עליהן, המדינה בקיבוץ הזה חוטאת ומחטיאה את האחיות ומביאה אותן למצב של חשיפה בפני תביעות משפטיות הן של התלמידים והן של המשפחות שלהם.
רביב סובל
¶
במערכת הבריאות הדילמה הקשה היא שכולם חשובים, מהדיאליזות ועד החיסונים, אנחנו לא חושבים שאנחנו לא רואים את החשיבות ברפואה המונעת, יש לנו מספר תוכניות איך לתגבר את הנושא או להביא לכך שהמשאבים ינוצלו בצורה יעילה. נקודתית לשירותי בריאות לתלמיד השרים סיכמו עוד ביולי שנה שעברה על ביצוע התייעלות בשירות הזה, בהתאם לכך נבנה התקציב ומשמעותו היא גם צמצומים.
חיים אורון
¶
אני מציע הצעה מאוד פשוטה, שהועדה תתכנס להסכמה שהיא תובעת מהאוצר להוסיף לתקציב הבריאות, כל פתרון אחר אנחנו סתם מורחים אותו, להוסיף לתקציב הבריאות את ה-17 מליון למטרה הזאת, אני לא משחק פה במשחק אופוזיציוני שאני רוצה 70 מליון, 17 מליון למטרה הזאת בכדי למנוע את הפיטורין המתוכננים ולקראת תקציב שנה הבאה להביא תוכנית איך להעמיד מחדש על הרגלים את מערכת בריאות התלמיד. אם על זה אפשר להתכנס ולעמוד על זה, ואנחנו מבקשים תשובה בתוך שבוע.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני מבקש ברשותכם לעשות תיקון אחד, אני מציע שצוות של שלושה בראשותי, חבר הכנסת סלומינסקי וחבר הכנסת אורון, אנחנו נהיה צוות מיוחד של הועדה לצורך הענין הזה, נקבע פגישה עם שר האוצר כדי לדבר איתו על הנושא, אני חושב שבמקרה הזה צריך לעשות מה שנקרא מקצה שיפורים, הנושא חשוב לכולנו ואני מקווה שנמצא את הפתרון. אנחנו נעשה את זה בימים הקרובים ואז אפשר להתכנס מסביב לסיכום שאתה הצעת. אם זה מקובל עליכם רבותי אז נסכם את זה.
ניסים דהן
¶
ברעיון הזה יש מוקש מסויים, משרד האוצר מה שהוא יעשה הוא יוסיף את ה-17 מליון, הוא יקצץ את זה מבתי החולים. שזה יהיה ברור שזה תוספת ריאלית למשרד הבריאות ולא קיצוץ מסעיף אחר.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
חבר הכנסת דהן, אמנם כעסתי עליך קודם ואמנם יצאת, אבל אתה הרי מכיר אותי לא מהיום, ואתה יודע שאני כבר לא תמים, ואני מכיר קצת את מערכת הבריאות גם כן ולכן תן לי קצת קרדיט בנושא הזה שבקטע הזה אם זה היה 20 מליון יכול להיות שהייתי מתבלבל, אבל עד ה-17 זה בסדר.
אני מאוד מודה לכם שבאתם. הדיון בנושא הזה הסתיים.
החלטת גמלאות לנושאי מישרה ברשויות השלטון
(נשיא המדינה ושאיריו) (תיקון), התשס"ד-2004
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אנחנו ממשיכים בדיון. עד שחבר הכנסת אפללו יגיע אני מבקש מחבר הכנסת אהוד רצאבי, אתה עמדת בראש צוות משנה בנושא תקציב המועצה להסדר הימורים בספורט ואתה ביקשת למסור הודעה בנושא הזה ואני חושב שההודעה חשובה.
אהוד רצאבי
¶
ועדת המשנה רוקנה מתוכן כיוון שהיא מעולם לא התכנסה. אנחנו ישבנו בדיון במליאה בנושא תקציב המועצה להסדרים בספורט, ביקשנו לקבל מהם חומר ותשובות לגבי כל אותן שאלות שהועלו בישיבה, כעבור כחמישה ימים אני הוצאתי מכתב אל יושב-הראש יום טוב סמיה, לא קיבלתי תשובה, כעבור חודש ימים שלחתי להם מכתב התראה שנית שעדיין לא קיבלנו תשובות, גם לזה לא קיבלתי תשובה. אני ראיתי בזה זלזול גדול ביותר, מה עוד שהמנכ"ל שלהם התראיין בעיתונות בכך שזה פעם ראשונה שהטוטו מגיש תקציב תוך שלושה חודשים או תוך ארבעה חודשים.
קיבלתי את החומר, חוברת עבה מאוד של 50 עמודים ביום שני האחרון ואני אתחיל לעבוד על זה ואני מקווה שמספר חברים יוכלו להצטרף אלי ואז לתת תשובות לועדה מה מצאתי.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני מאוד מודה לך על הדברים, אני חושב שהזלזול בועדה בהחלט לא היה במקום ואנחנו נצטרך לראות איך נוהגים במקרים האלה, אבל אתה אומר שהיום החומר הגיע.
אהוד רצאבי
¶
החומר הגיע אלי רק ביום שני, שזה למעלה מחודש וחצי נדמה לי או אפילו כמעט חודשיים מאז שישבנו פה.
אהוד רצאבי
¶
אני הוצאתי מכתב אל יושב-הראש וגם כמובן עם העתק אליך על מה שאני רואה כזלזול בתפקוד הועדה שלנו. אני רוצה לציין שהם עובדים עדיין בחודש מאי, למעשה חמישה חודשים ללא תקציב מאושר, דבר שהוא לא חדש אבל קיים.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אנחנו קיימנו פה דיון בנושא הפנסיה, החלטת גמלאות לנושאי מישרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו) (תיקון), התשס"ד-2004. אני ביקשתי מצוות של חבר הכנסת שוחט וחבר הכנסת אפללו לבדוק את הענין ביסודיות כדי שאנחנו נקבל החלטות. ואכן הצוות עבד, פעל בנושא הזה והם היו גם בהתייעצויות משפטיות עם היועצת המשפטית של הכנסת ואתם פה למסור לנו את הדיווח.
אברהם בייגה שוחט
¶
חבר הכנסת אפללו ואני אכן טיפלנו בענין, אני רוצה להזכיר כיצד הנושא התחיל ולמה אנחנו הגענו בהחלטה שלנו.
הנושא התחיל בפניה ספציפית של הנשיא נבון שפרש מהנשיאות בשנת 84 כאשר הפנסיה הנהוגה היתה אז מאה אחוז פנסיה לנשיא, ב-88 קיבלה ועדת הכספים החלטה שהיא מורידה את הפנסיה ל-70% והתביעה שלו היתה שבזמן כהונתו בעבר זה לא יכול לחול עליו והוא עמד על קבלת פנסיה של מאה אחוז. הדבר התגלגל לועדה חיצונית של השופט אלוני שנתנה לנו הצעה להענות לבקשתו, גם היועצת המשפטית של הכנסת בשעתו נתנה חוות דעת חיובית בענין.
חבר הכנסת אפללו ואני חשבנו שמן הראוי לא לדון בבקשה האישית אלא לנסח משהו שהוא חל על נשיאי ישראל כולם והבעיה היא לא בעיה אישית של נבון. אנחנו דחינו את תביעתו ללכת אחורה לתקופה, לא קיבלנו לא את ההמלצות שהיו אבל במקום זה אמרנו שאנחנו רוצים להסדיר את הענין. ההסדר הזה הוא הסדר קטן מכיוון שהיום גם נשיאי ישראל וגם השרים וגם חברי הכנסת עוברים לפנסיה צוברת והתמונה משתנה לחלוטין.
מכל מקום עדיין יש נשיאים שהם בתוך התחום הזה ושארי נשיאים ומה הדבר שאנחנו הצענו וזה מנוסח פה בהחלטה וצריך להסביר אותה כי גם אני לקח לי זמן ועד היום לא ברור לי אם הבנתי את הנוסח אבל אמרו לי שמבחינה משפטית זה תקין.
מה אנחנו אמרנו, נושאי משירה שלטונית, חברי כנסת, שרים, ראשי ערים, שופטים, זכאים, אם הם צוברים בשירות הציבורי כתוצאה מעבודה ארוכה זכויות פנסיה מעל ל-70%, זכאים להגיע עד למאה אחוז של המישרה, של מישרה הגבוהה ביותר מבין המישרות שהוא עסק בהן. זה נקבע גם בבג"צ של בן פורת שזאת תהיה המישרה הגבוהה שבהן.
אם הוא עבד רגיל ולא צבר שום דבר אז הפנסיה שלו נשארת 70, לא העלינו את הפנסיה. בפנים זה מוסבר אבל הכותרת כפי שהיא מופיעה היא לא נכונה. לא שינינו את שיעור הפנסיה של הנשיא שהוא 70% כמו כל אחד אחר. אלא מה, תיקנו ואמרנו שכפי שחל על ראשי ממשלות, כפי שחל על שופטים, כפי שחל על שרים, כפי שחל על חברי כנסת, אם הוא היה בשירות הציבורי ויצר זכויות פנסיה של 150%, אם הוא עבד 40 שנה והיו תקופות שזה הי 4% והיו תקופות שזה היה 7%, הוא יוכל להגיע למאה אחוז פנסיה מקסימום, במישרה הגבוהה שבה הוא עסק. ראה בג"צ בן פורת שעל זה היה ויכוח על איזה מישרה ידובר. הדבר הזה קיים לגבי כולם. היחידי במערכת השלטונית שלגביו זה לא היה קיים, היה הנשיא, כי היתה החלטה מפורשת שאמרה שהפנסיה שלו היא 70%.
לא עסקנו בטענה הספציפית של נבון, לא נענינו ללכת אחורה, לעומת זה חשבנו שמן ההגיון לעשות את המעשה הזה כדי שהנשיא יהיה לא פחות משופט, לא פחות משר, לא פחות מראש ממשלה, אם אכן הוא עבד וצבר. אם באופן תיאורטי היה בא נשיא שהוא בא מהאוניברסיטה או מגוף שאיננו לצורך הענין מוסד ציבורי, הוא היה מקבל 70% פנסיה והיה צובר את הזכויות שלו. הדברים האלה ממילא ישתנו כי יש פנסיה צוברת.
ההחלטה שאנחנו קיבלנו משמעותה, והלכנו בכל אופן אחורה תקופה מסויימת, הלכנו ל-1.1.2000, שמה שחל על חבר כנסת, על שר ועל שופט, יחול גם על נשיא. זאת ההחלטה. מי שקרא את קטעי העיתונות וראה שמדובר במליונים רבים עומדים להיות משולמים רטרואקטיבית, כמובן שהמספר הוא לגמרי אחר, הרבה יותר קטן למי שעושה את החשבון, אבל אנחנו חושבים שדרך זה לא עסקנו ברמה האישית באדם כזה או אחר, אלא קבענו כלל שהוא מתאים לכלל נשיאי ישראל והוא לא מפלה אותם לרעה.
אנה תגיד בדיוק את הניסוח, זה הניסוח שמופיע לגבי שרים ולגבי אחרים.
אהוד רצאבי
¶
דווקא כעת כשאנחנו נמצאים תחת עינו הפקוחה של הציבור על תשלומים ועל פנסיות וכו', ואנחנו צריכים להיות זהירים יותר, אני רוצה לשאול שאלה אחת. אני מבין דבר אחד חכם שלא נגענו באדם ספציפי אלא בדבר כללי, אם אנחנו משווים את התנאים של נשיא המדינה לשופטים וכן הלאה, גם זאת לטובה. אני קראתי בזמנו ואין לי עובדות בידיים, שהשכר של הנשיא היה 30 והוא היה בפנסיה של מאה ומכיוון שהורידו את זה ל-70 אז העלו את השכר ל-43. אני שואל שאלה ואני רוצה לקבל תשובה. אם זה נכון אז יוצא מזה שהוא למעשה קיבל קומפנטציה מהמאה אל ה-70 על-ידי זה שהעלו לו את השכר ל-43 ועכשיו נותנים לו את הפנסיה רטרואקטיבית על כל ה-43. אנחנו צריכים להיזהר שלא יהיה כפל.
אברהם בייגה שוחט
¶
נכון ששכרו של הנשיא אז הועלה בצורה משמעותית והוא קיבל 42 אלף שקל, אל מול לא 30 אלף שקל אלא היום שר מקבל דוברת: אלף שקל, וזאת ההעלאה, ההבדל הוא 9,000 שקל. אבל אני רוצה להפנות אותך לדבר נוסף שהיה כתוב שם בהחלטה שאת זה לא דאגו להגיד, היה בהחלטה שנשיא ירוויח בתור האזרח מספר אחד את המשכורת הגבוהה ביותר בשירות הציבורי, כלומר יותר בשקל משופט בית המשפט העליון, אני רוצה להודיע לך שמאז שנתקבלה ההחלטה שופטי בית המשפט העליון ונשיאם מגיעים ל-64 אלף שקל משכורת ולא 42 אלף שקל משכורת. ולכן מי שמציג את זה כעוולה שכאילו אז עשו את זה ועשו טובה גדולה לנשיא, לפי דעתי מטעה ביודעין, שכן ההחלטה היתה חבילה והניחו שהנשיא יהיה בעל המשכורת הראשונה במדינה ומה שקרה במשך אותם שנים הדברים נשחקו והוסיפו וותק לשופטים והוסיפו א' ב' ג', ולא רק שופטים, יש בתוך המערכת הציבורית המשפטית והאחרת הרבה אנשים שמרוויחים הרבה יותר ממנו ולכן ההיתלות באותה החלטה בעיני מגוחכת. מה גם שהתקבלה החלטה ברורה לגבי נושאי מישרה שלטונית האחרים, אני לא רואה למה מישהו שהיה 45 שנה בשירות הציבורי והוא לא היה נשיא, הוא היה ראש ממשלה, הוא היה שר, הוא היה חבר כנסת, עליו זה חל וזה לא יחול על נשיא לשעבר. אנחנו לא נענינו לתביעה כי אם היינו נענים לתביעה הספציפית היינו נמצאים במליונים. אז אלה שדאגו להטעות ולהגיד שזאת היתה עיסקה, לא הזכירו את הענין של בית המשפט העליון שאמרו שם שהנשיא יהיה ראשון, אם הנשיא ראשון אפשר להעלות את שכרו ל-65 אלף שקל.
אלי אפללו
¶
אני חושב שההחלטה היא החלטה צודקת כי אנחנו לא באים לדון לגופו של אדם מסויים או מקרה מסויים, אנחנו באים לתקן בכלל, לישר קו עם אנשים שחלק אולי נפגע וחלק פחות נפגע, אבל העיקר של הענין שהטענות האלה שאנחנו שומעים כאילו שיש החלטה שיתנו בין 70% למאה אחוז והעלו להם את המשכורת, זה להוציא מהקשר את כל הענין, זה חלק מתוך החלטה. אם רוצים לראות את ההחלטה ולהוציא ממנה רק חלק זה בשביל להטעות, בשביל לדבר לגופו של ענין ההחלטה היתה כוללת והיה מדובר על לתת אותה משכורת ולא פחות משופט בבית המשפט העליון, אפילו שקל יותר נאמר, ופה במקרה הספציפי לא מדובר בשקל שיקבל יותר אלא מדובר בעשרות אלפי שקלים שהוא מקבל פחות.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
דיבר איתי לפני כן חבר הכנסת הרצוג ואני רוצה שיהיה ברור לחלוטין, שם אימו של חבר הכנסת הרצוג הוזכר באחד העיתונים, חבר הכנסת הרצוג לא היה מעורב, הוא ביקש מהתחלה לא להיות מעורב, אמר שהנושא הזה רגיש לגביו והוא לא השתתף בדיונים, גם לא בדיוני הועדה, גם עכשיו הוא לא משתתף, אז אני רוצה שהדבר יהיה ברור וטוב לשים אותו על השולחן.
גם ההחלטה של הצוות הזה שהיא החלטה נכונה, לא לעשות את זה ספציפית לנשיא מסויים, זאת היתה החלטת הצוות ולא החלטה של אף אחד אחר.
ניסן סלומינסקי
¶
אחרי שזה נוסח באופן כללי, אני רוצה להבין האם מדובר רק על הנשיא נבון או מדובר על עוד כאלה שנכנסים בתוך זה ובאיזה סכום מדובר.
אברהם בייגה שוחט
¶
יש לנו היום את קציר, עזר ויצמן, נבון וקצב. אני אגיד מה זה אומר בדיוק לגבי נבון. נבון זכאי היום לקבל מאה אחוז של שר, מאה אחוז של שר זה 33.5 אלף שקל, לזה הוא זכאי. הוא צריך לבחור בין 70% נשיא או מאה אחוז שר, והא יבחר את הגבוה יותר אני מניח שזה 33.5 אלף שקל, זה אומר שזה מוסיף לו 9,000 שקל לחודש, זה אומר 108 אלף שקל לשנה. אם זה רטרואקטיבית מ-1 לינואר זה אומר שהוא מקבל 400 אלף שקל ברוטו אחורה ומעכשיו הוא יקבל את זה.
לגבי ויצמן אין לי מושג מה המשכורת, אני לא מתמצא מה קורה עם המשכורת הצבאית. לגבי קציר אני לא ידוע אם העבודה שלו, אם ההגדרה של המוסד, אני לא ידוע מה המשכורת שלו כפרופסור, ההרגשה שלי שכפרופסור יש לו יותר מאשר הדבר הזה אבל אני לא מתמצא במספרים.
אנה שניידר
¶
אני רוצה להסביר את התיקון אבל לפני ההסבר אני צריכה לגשת להחלטה העיקרית כפי שהיא קיימת היום. מדובר בהחלטת גמלאות לנושאי מישרה ברשויות השלטון (נשיא המדינה ושאיריו) התשמ"א-1981, שכאמור תוקנה בשנת 88 וסעיף 2 להחלטה אומר כך: לנשיא לשעבר תשולם כל ימי חייו קיצבה בסכום 70% ממשכורת הנשיא. משכורת מוגדרת כמשכורת כוללת כהגדרתה בסעיף 3 להחלטת משכורת נשיא המדינה. החלטת משכורת נשיא המדינה אומרת שלנשיא המדינה תשולם משכורת, היום כתוב שם 39,504 שקלים חדשים לחודש נכון ל-1.1.2001 כי המשכורת שלו גם הוקפאה ולזה יש להוסיף תוספת יוקר שאני לא יודעת, סמדר תוכל לומר - -
אנה שניידר
¶
והחלטת המשכורת לא אומרת שהמשכורת הזאת פטורה ממס הכנסה. המשכורת חייבת במס הכנסה. יש לנשיא הטבות נוספות שהן על חשבון המדינה כמו מעון ושירותים רפואיים והבראה שזה נשיא מכהן והמדינה מכסה אותם, אבל המשכורת עצמה איננה פטורה ממס הכנסה.
אני חוזרת להחלטת הגמלאות, גם לגבי שאיריו של נשיא ולשאירי נשיא לשעבר תשולם קיצבה בסכום 70% מהמשכורת של הנשיא. נוסף לזה נשיא לשעבר זכאי לשירותים רפואיים ואישפוז, לשירותי טלפון כמפורט בהחלטה, לדירת שרד ולשירותי הסעה ולשירותי מזכירות וכל התשלומים וטובות ההנאה האלה פטורים ממס הכנסה. זה המצב נכון להיום. מה שעשיתי כאן על-פי ההחלטה של ועדת המשנה, צוות המשנה, הוספתי סעיף שהוא זהה לסעיף שקיים לגבי שרים וגם לגבי חברי כנסת, אני אחר כך אוכל לפרט לגבי חברי כנסת, ולצורך הענין גם הוספתי הגדרות שלא היו שזה רק תיקון טכני.
ההגדרה הראשונה היא, נשיא לשעבר, מי שכיהן כנשיא המדינה וחדל לכהן. ההגדרה השניה היא, זכאי, נשיא לשעבר, שאיריו של נשיא ושאיריו של נשיא לשעבר וגם הגדרה של קיצבה, סכום המשתלם מדי חודש. ואז בא הסעיף האופרטיבי. זכאי שיש לו הכנסה ממשכורת או מקיצבה המשתלמות לו מאוצר המדינה שלא לפי החלטה זו, או מקופה שנקבעה כקופה ציבורית לענין סעיף 35 לחוק שירות המדינה גמלאות (נוסח משולב) התש"מ-1980, יופחת מקיצבתו כל סכום שבו עולה הקיצבה לפי החלטה זו בצירוף ההכנסה האמורה על משכורת נשיא. אני לא כתבתי כאן ואתם תצטרכו להחליט אם אני צריכה לתקן, על המשכורת הגבוהה ביותר מבין המשכורות. הלכתי על משכורת נשיא.
אנה שניידר
¶
אני יודעת. הלכתי על משכורת נשיא, השארתי את זה כמו אצל שרים ששם גם לא כתוב המשכורת הגבוהה אלא הלכו לפי הפרשנות של בג"צ, אם אתם רוצים אני יכולה להוסיף את זה. היום הסתמכתי על משכורת נשיא מתוך מחשבה שמשכורת הנשיא היא המשכורת הגבוהה. אם אתם רוצים אני אשנה את זה ואני אכתוב במפורש את הנוסח הזה.
חיים אורון
¶
אם לא תשני יכולה להיות פרשנות שהיות וחוקקנו את זה אחרי הבג"צ והיינו מודעים לבג"צ, התכוונו אחרת ואז נפתח פתח לבלגן.
אנה שניידר
¶
במקום משכורת נשיא אני אנסח המשכורת הגבוהה מבין המשכורות האלה. הוספתי כמו שקיים אצל שרים, שלענין סעיף קטן (א) לא יובאו בחשבון קיצבאות זיקנה או שארים המשתלמות לזכאי על-פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 והוספתי סעיף תחילה מ-1.1.2000 כפי שהחליטה הועדה.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד אישור ההצעה ירים את ידו. מיי נגד? תודה רבה. ההצעה אושרה.
הצבעה
בעד הצעת הצוות - רוב
נגד - אין
הצעת הצוות התקבלה.
אני מאוד לחברי הצוות על העבודה שהם עשו ובזה הצוות מתפרק וכל אחד חוזר למקומו.
חבר הכנסת אלי אפללו, לך היתה הודעה.
אלי אפללו
¶
אני מבקש אדוני יושב-הראש, בקשה לדיון מיוחד בנושא מפעל הפיס. ההנחיות החדשות של משרד האוצר להפעיל הוראות חדשות, משרד האוצר החליט להחיל על מפעל הפיס את הוראות פרק ד' לחוק יסוד התקציב בניגוד להמלצת היועץ המשפטי לממשלה אשר אישר את ההנחיות במשרד האוצר להחיל את הסעיפים 29, 29א ו-29ב לחוק יסוד התקציב על מפעל הפיס.
בניגוד להחלטתו האוצר החליט להחיל את כל הפרק ואם זה יעשה זה יגרום למפעל הפיס לרוקן מתוכן את הפעילות של מפעל הפיס ולפגוע באופן קשה בשלטון המקומי ובכל הפעילות שהיא עושה.
אני מבקש דיון מיוחד בנושא.
יעקב ליצמן
¶
בנוסף למה שחבר הכנסת אפללו מעלה, אני רוצה להעיר, אתמול פניתי לשגית היועצת המשפטית של הועדה, הרי מפעל הפיס לא מקבל שום תקציב מהמדינה, ולכן הוא לא חייב, אין סנקציות. נניח שהוא אומר לא רוצה - -
יעקב ליצמן
¶
את הרשיון לא יוכלו לבטל עכשיו. לכן שאלתי שני דברים, מה דינו והשאלה השניה, נדמה לי שצריך אישור של ועדת כספים ולא קיבלתי תשובה. אם הדבר צריך אישור של הועדה על הצעד ששר האוצר חתם. זה שתי שאלות שהעליתי והייתי רוצה לשמוע אם יש תשובה לכך.
סמדר אלחנני
¶
כיוון שהשאלה הזאת כבר התעוררה אצל כמה חברי כנסת עברתי על הוראות פרק ד'. הסמכות להכליל תאגיד במסגרת הוראות פרק ד' נתונה לשר האוצר בלי אישור ועדת הכספים, לא נדרש אישור של ועדת הכספים. זה לא אומר שלאור העובדה הזאת היא לא יכולה לדון. ההוראות זה לא רק אם משתתפים בתקציבו אלא אפילו אם ממנים דירקטור, מספיק לכך שיהיה תנאי של מינוי דירקטור בידי המדינה שהוא יכול להיכלל בהוראות פרק ד'. זה לא רק לענין שימוש בתקציב אלא גם לענין משכורות, ניהול התקציב שלהם, התקציב המינהלי, זה המשכורות של עובדי מפעל הפיס וכיו"ב. אני אעביר לכם את הוראות פרק ד'.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני רק מודיע דבר אחד, אני לא רוצה לפתוח דיון עכשיו ולכן חבל להתחיל לדבר בנושא הזה, יש לנו העברות כספיות שאנחנו צריכים לעסוק בהם. אני מבקש לקיים דיון מיוחד בנושא הזה, במסגרת הדיון המיוחד אני מבקש גם להזמין את נציגי האוצר שנוגעים בדבר, גם את נציגי מפעל הפיס, גם את תכיני את חוות הדעת שלך בנושא הזה, גם היועצת המשפטית תכין את חוות דעתה ונקיים דיון נושא הזה ואז כל אחד מחברי הכנסת יוכל להתבטא.
חיים אורון
¶
המושג נציגי האוצר חל בו פיחות בזמן האחרון, בלי לפגוע באף אחד מהיושבים פה. לדיון כזה אני לא רוצה עכשיו לקבוע אם זה ראש אגף תקציבים או מנכ"ל האוצר, אבל לא יכול להיות כמו שהיה בדיון קודם שיבוא רפרנט של תקציב הבריאות, דרג שביעי באוצר, והוא יגיד שזאת היתה ההחלטה וזה מה יש. בשביל זה אפשר לא לבוא גם.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני מקבל את ההערה שלך.
שינויים בתקציב
מס' פניה לועדה 52. משרד ראש הממשלה, מי מציג?
ניסן סלומינסקי
¶
אני רוצה לשאול, אם אני הבנתי טוב זה נועד לשני אנשים שקשורים לנושא של מלחמה בטרור, לא קשור לנושאים אחרים.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 52 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 52 נתקבל.
מס' 113. שר הפנים מציע שינויים. יש הערות בנשוא הזה? אין הערות. מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 113 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 113 נתקבל.
מס' פניה לועדה 114. יש הערות בנושא הזה?
היו"ר אברהם הירשזון
¶
זה בסדר? מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה. אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 114 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 114 נתקבל.
מס' פניה לועדה 122.
ניסן סלומינסקי
¶
כבר פעם דיברו בנושא הזה ואני הערתי את אותה הערה, אני לא יודע מה קרה וזה חזר. בתי המשפט נמצאים ברמת מיחשוב מתקדמת מאוד, באמת לשיבחה יאמר. בתי המשפט קיבלו עקב החלטות הממשלה והכנסת את מערכת בתי הדין כחלק ממערכת המשפט בישראל. מערכת בתי הדין נמצאת בתת רמה של מיחשוב שזה בושה אפילו לכל בית פרטי. אני לא יכול להבין ואני דיברתי גם עם השר והוא אמר לי עכשיו כשזה יהיה אצלי זה יטופל. איך מעבירים, אלא אם כן הכוונה לזה, אני מבקש לדעת האם זה נכנס בתוכו או שזה הולך עוד פעם לשכלל את בתי המשפט שאין לי התנגדות, ובתי הדין שנמצאים אצל אותו שר ישארו בתת רמה.
רותם פלג
¶
בתי הדין הרבניים לא נמצאים בהנהלת בתי המשפט אלא נמצאים במשרד המשפטים, זה שתי מערכות שלא קשורות אחת לשניה. המיחשוב פה הוא מיחשוב של מערכת בתי המשפט, פרוייקט שהתחילו אותו כבר לפני כמה שנים וכל מה שמבקשים עכשיו זה להרשאה להתחייב שלו שנגזרת - -
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 122 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 122 נתקבל.
ניסן סלומינסקי
¶
אנחנו לא רוצים לתקוע את זה, אנחנו רק רוצים שהשר ישים את ליבו, הוא קיבל מערכת, שישרת אותה.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני מבקש שבשם הועדה תפנה לשר, תדבר איתו בנושא הזה ותביא לנו תשובה.
מס' פניה לועדה 130. ראש הממשלה מציע שינויים בתקציב משרדו. יש שאלות?
סמדר אלחנני
¶
אני רוצה להעיר משהו. אם אתם זוכרים אחת ההחלטות של הממשלה היתה לפרק את נתיב אבל מאז שהתקבלה ההחלטה התקציב של נתיב הולך וגדל. מה שקורה פה זה שהתקציב הוא למיחשוב, איך יכול להיות פרוייקט מיחשוב הוצאה מותנית. מי נותן להם קודם את הכסף?
היו"ר אברהם הירשזון
¶
יש מי שמשיב ל-130? אין מי שמשיב, תודה רבה, הנושא הבא.
מס' פניה לועדה 132. שר המשפטים מציע שינויים.
רותם פלג
¶
מדובר פה בפניה שחלקה תיגבור התקציב השוטף של הנהלת בתי המשפט וחלקה שינוי טכני של התשלומים לבנק לדואר.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 132 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 132 נתקבל.
מס' פניה לועדה 144. גם ראש הממשלה. יש מישהו שמתנגד? מי בעד יריםי את ידו, מי נגד? תודה רבה, עבר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 144 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 144 נתקבל.
שר הבטחון. שר הבטחון מציע שינויים בתקציב משרדו. יש למישהו שאלות בנושא הזה? אין. מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה, שר הבטחון מציע שינויים בתקציב משרדו - רוב
נגד - אין
פניה לועדה, שר הבטחון מציע שינויים בתקציב משרדו - נתקבל.
מס' פניה לועדה 147, 153.
יעל ארנון
¶
אחד זה הביטוח ויש כאן עוד דברים קטנים, חובות מיעוטים, חיסון נגד כלבת ותקצוב עשר מישרות שתוקצבו בכמות ולא בתקציב.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
שאלות? מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 147, 153 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 147, 153 נתקבל.
מס' פניה לועדה 160. שר הבריאות.
ראובן קוגן
¶
הפניה הזאת נועדה לעשות שינויים פנימיים בתקציב משרד הבריאות וכמו כן לאפשר את הרזרבה לתמיכה בבתי חולים של שירותי בריאות כללית בסך של 48 מליון שקל. לפי הסכם משנת 2002 שנחתם עם כל קופות החולים וביניהם קופת חולים כללית, במסגרת ההסכם מועבר כסף בשנים 2002-2003-2004 לתמיכה בבתי החולים של שירותי בריאות כללית.
חיים אורון
¶
במהלך דיוני התקציב ובעקבות דיון דרמטי בועדה למעמד האישה בכנסת נמסר שנמצא תקציב לחדרי הלידה בבית חולים סורוקה, 30 מליון שקל. היתה חברת כנסת שעלתה לדוכן ואמרה שבגלל ההבטחה הזאת היא מצביעה בעד התקציב, אחרת היא לא היתה מצביעה בעד התקציב. למיטב ידיעתי אין תקציב להשלמת חדרי הלידה בבית חולים סורוקה, למה אני קושר את זה להעברה פה, כי זה בויכוח בין קופת חולים ובין משרד הבריאות, האחד אומר זה ממילא בתקציב שלכם, תשלמו שם, והשני אומר בתקציב שלנו אין והיתה התחייבות שיהיה תקציב מיוחד. האם אתה יודע מהסיפור הזה משהו, ואם לא אני מבקש, אני לא רוצה לעכב פה העברות לקופת חולים כללית.
חיים אורון
¶
אני מבקש לדעת מהאוצר, לא רוצה את משרד הבריאות ולא רוצה את קופת חולים, האם ישנו תקציב להשלמת חדרי הלידה בסורוקה.
ראובן קוגן
¶
הנושא של חדרי הלידה זה נושא שכבר עלה מספר פעמים ונעשו גם העברות לשירותי בריאות כללית. ככלל העמדה של משרד הבריאות מקובלת עלינו מכיוון ששירותי בריאות כללית מקבלים את התקציב מאיתנו והם מחלקים את התקציב הזה לפי ראות עיניהם לפי סדרי עדיפויות שלהם, כלומר הרזרבה הזאת שהולכת לתמיכה בבתי החולים שלהם היא תתחלק בצורה כזאת שגם הנושא הזה של חדרי הלידה בסורוקה יקבל מענה כנראה.
חיים אורון
¶
האם בגלל ההודעה של שר הבריאות ניתן 30 מליון שקל יותר, אם זה אותו דבר אז גם אני יכול לעלות לדוכן ולהגיד אין בעיה, למה 30, אני אדבר עכשיו על 300, אני שואל שאלה נורא פשוטה, האם ניתן בגין העובדה הזאת 30 מליון קל נוספים.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אם אדוני לא יודע אתה יכול להגיד אני לא יודע, אני אבדוק את זה ואני אחזור אליך. הוא לא חייב לדעת הכל.
ראובן קוגן
¶
אני טיפלתי בנושא הזה והיתה פניה ייחודית לגבי חדרי הלידה בסורוקה, לדעתי זה נפתר עד כמה שאני זוכר, אני מוכן לחזור ולבדוק את זה.
סמדר אלחנני
¶
באחת הפעמים הקודמות שהיתה תמיכה בקופת חולים כללית היא נפלה להגדרה של תמיכה לפי סעיף 3א ונכתבו קריטריונים לתמיכה בקופת חולים שבמשבר שנכנסה, זאת היתה הכותרת, תמיכה בקופת חולים במשבר שנכנסה להסדר הבראה. ופורסמו ברשומות הקריטריונים. אני שואלת אם דבר כזה, אחר כך אני כל הזמן פה מנהלת ויכוחים על ענייני קריטריונים, האם התמיכה הזאת נופלת בהגדרת סעיף 3א לחוק יסודות התקציב.
סמדר אלחנני
¶
כן. אם מחליטים שזה לפי זה אז היה צריך לפרסם קריטריונים לחלוקת הכסף, זה כבר היה פעם. אם זה אותם הקריטריונים, אם זה נופל בהגדרה הזאת.
ראובן קוגן
¶
התמיכה הזאת ניתנת במסגרת ההסכם שנחתם עם הקופה ולא במסגרת קריטריונים כאלה ואחרים. בשנת 2002 נחתם הסכם עם כל קופת חולים בנפרד חוץ מקופת חולים אחת, עם שלוש קופות החולים לפחות נחתמו הסכמים ובמסגרת ההסכמים האלה ניתנו כל מיני - -
ראובן קוגן
¶
מדובר על משהו אחר והקריטריונים האלה שכרגע מתגבשים בין משרדי הבריאות והאוצר לא מדובר בהעברת הכספים האלה.
יעקב ליצמן
¶
פיתוח התשתיות של בתי החולים, שלזה התקציב הזה מיועד לפי מה שכתוב כאן, זה רק כללית או זה עוד בתי חולים ציבוריים?
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני זוכר שכשעשו הסכם ואני חושב שבייגה שוחט היה אז שר האוצר, בנושא שמחקו חובות לקופות חולים שנכנסו לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, קופת חולים כללית אז קיבלה כמה מיליארדי שקלים ואז תמורת זה היא העבירה את בתי החולים, את הבעלות על בתי החולים למדינה. כתוב פה שזה בתי חולים שבבעלות קופת חולים כללית, אם הם בבעלות קופת חולים כללית זאת אומרת שהם לא בבעלות המדינה, אם קופת חולים כללית מחזיקה בהם ומתפעלת אותם זה סיפור אחר, זה בסדר.
חיים אורון
¶
אני יכול להגיד, אני חתמתי על ההסכם מהצד השני. מנימוקים משפטיים אז לא היה אירוע של העברת בעלות פורמלית של בתי החולים למדינה, אלא ישנם הרבה מאוד מגבלות שמוטלות על קופת חולים מה מותר ומה אסור לעשות בבתי החולים הללו וישנה גם הגדרה של שטחים.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
נניח לא הועברה בעלות באופן רשמי, אבל יש מגבלות נניח שקופת חולים כללית לא יכולה מחר למכור בית חולים.
חיים אורון
¶
לגבי השטחים היתה צריכה להיות הגדרה בכל בית חולים, בחלק מבתי החולים יש שטחים שהם מעבר לצרכים הרפואיים המיידיים, היתה הגדרה מה בתוך ההסכם ומה מחוצה לו. אני יודע שבסורוקה למשל יש שטחים שהם יותר גדולים מאשר היו.
ראובן קוגן
¶
אבל כרגע בתי החולים האלה כמו סורוקה הם בבעלות של שירותי בריאות כללית ולא בבעלות המדינה. המדינה מעבירה את הכספים האלה לפיתוח תשתיות.
יעקב ליצמן
¶
אני עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי, אני רואה כאן שתקציב תשתיות לפיתוח, הכסף הוא מהרזרבה לפיתוח, כל הסעיף הזה זה 50 מליון שקל ומזה אתה מוציא 48.5.
ראובן קוגן
¶
הרזרבה הזאת היתה מיועדת, הכסף הועבר מהרזרבה לסעיף, כל הרזרבה, התקנה הזאת ספציפית היתה מיועדת לשירותי בריאות כללית. באם נדרשת תמיכה בבתי חולים ציבוריים אחרים - -
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני מכיר בדיוק את כל בתי החולים שישנם, הגיעו להסדר עם קופות החולים בזמנו וההסדר הזה הוא לא מהיום, וזה חלק מההסדר הזה. זה ההסדר שהיה וההסדר הוא לגבי קופת חולים כללית והיום מביאים לנו לגבי קופת חולים כללית ולכן הדיון הוא לגבי קופת חולים כללית ולכן אני מצביע בנושא קופת חולים כללית. מי בעד ירים את ידו.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
חבר הכנסת אורון, אני דוחה את זה להצבעה לישיבה הבאה, אני מבקש אותך לבדוק את הנושא ולבוא אלינו בשבוע הבא עם תשובה.
אני עובר לנושא הבא. 163. מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 163 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 163 נתקבל.
משה בר-סימנטוב
¶
הפניה הועברה בזמנו יחד עם פניה אחרת שעשתה שינוי פנימי. נעשתה פניה מאוחדת עם שינוי פנימי ביחידה לענין עובדים זרים ובמסגרת אותה פניה ניתנו שתי מסכות פיקוח על אומנה בשירות למפגר. שתי הפניות היו צריכות לעבור בהצבעה אחת, זה לא עבר בהצבעה אחת, זה פוצל, אז עכשיו עוברת הפניה הזאת. לכן אין קשר ישיר בין דברי ההסבר.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני הייתי מציע שתכבדו אותנו ותגישו לנו דבר מסודר כמו שצריך ואז אנחנו בחפץ לב נאשר.
מס' פניה לועדה 181. שר האוצר. יש שאלות?
ניסן סלומינסקי
¶
אני לא מבין מה זה הוצאות שונות ואני לא מכיר מה זה הכוח הרב לאומי. מישהו מכיר את זה?
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני מציע שנאשר את זה. מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 181 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 181 נתקבל.
מס' פניה לועדה 183, 184.
יעל ארנון
¶
יש כאן איזה שהיא העברה טכנית מסעיף 72 שנסגר השנה לסעיף 33. סעיף 72 זה סעיף הפיתוח של משרד החקלאות, הוא נסגר ויש עודפים מחוייבים שמועברים אליו ולכן הם צריכים להיות מועברים לתקנות החדשות.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 183, 184 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 183, 184 נתקבל.
מס' פניה לועדה 189. שר התעשייה והמסחר והתעסוקה.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 189 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 189 נתקבל.
מס' פניה לועדה 192.
רותם פלג
¶
מדובר בשני דברים. מדובר בתיקצוב הוצאות משפטיות לאיזה שהוא משפט שמתנהל נגד מועברי משרד השיכון. עובדי משרד השיכון שעברו מתל-אביב לירושלים תבעו את המדינה ויש איזה שהוא משפט שמתנהל בנושא הזה. הנושא הזה הוא תיקצוב של הוצאה מותנית בהכנסה של קנסות מהבנקים למשכנתאות שבגדול הם משלמים קנסות על טעויות בדיווחים שלהם ובדרך כלל אחרי שמתקנים אותם הכסף מוחזר חזרה.
הרצל בן יהושע
¶
זה שינויים פנימיים בתקציבי השכר של משרד התחבורה, עיקרם העברת 80 חודשי עבודה לבוחנים להגדיל את מספר הבוחנים ברישוי על חשבון חודשי הבס האחרים והמרת שתי מישרות מסעיף כוח אדם.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 207 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 207 נתקבל.
מס' פניה לועדה 125.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 125 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 125 נתקבל.
מס' פניה לועדה 171. תשתיות לאומיות. יש שאלות? מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 171 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 171 נתקבל.
מס' פניה לועדה 174. יש שאלות?
אמירה חכמון
¶
זה 35 מליון ש"ח שאנחנו מעבירים לקרנות פנסיה שהם גרעוניות במסגרת הסכם הסדר קרנות הפנסיה.
ניסן סלומינסקי
¶
יש לי הערה בנושא הזה, בזמנו נציג האוצר אורי יוגב התחייב שלקרנות הפנסיה הלא גרעוניות יגיעו איתם להסדר והוא אמר גם את ההסדר וישמרו להם על ההצמדה של האג"חים, ואחר כך הוא אמר הייעוץ המשפטי וכו', ואני לא בטוח שמאז סגרו איתם ואני חושב שהם תלויים עד היום על בלימה בלי הסדר.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני מציע שאת הנושא הזה תעלה לדיון, אני לא אשתתף בדיון הזה, אבל אין לזה קשר לנושא הזה ולכן מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 174 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 174 נתקבל.
סמדר אלחנני
¶
ההסדר כולו הוא בערך 80 מיליארד ש"ח, עם מה שהוסיפה הועדה. אני מעירה את זה עכשיו אבל זה לדיון הכללי על השקיפות בניהול תקציב המדינה. צריך לראות באיזה שהוא טור נפרד את ה-80 מיליארד, את החלוקה, זה לפחות ל-50 שנה ההתחייבות הזאת, נגיד ל-30 שנה, את ההתחלקות פר שנה, כמה זה כבר סוגר את תקציבי השנים הבאות. כי ככה מה אני רואה, אתה רואה פה את החצי מיליארד, צריכה להיות איזה הפניה.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מס' פניה לועדה 176. יש שאלות? מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 176 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 176 נתקבל.
מס' פניה לועדה 186, 187. יש שאלות? מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה. אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 186, 187 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 186, 187 נתקבל.
מס' פניה לועדה 193. שר הבריאות.
ראובן קוגן
¶
יש הסכם עם ארגון בטרם שבמסגרת ההסכם הזה אנחנו מעבירים לו כסף, שני מליון שקל בשנה. ארגון בטרם זו עמותה שמקדמת את הבטיחות בילדים, מרכז לאומי לבטיחות ובריאות ילדים, חתמנו איתם הסכם, הם מביאים חלק מהכסף ואנחנו במסגרת ההסכם מעבירים שני מליון שקל בשנה.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
היום קיימנו דיון בנושא של בריאות הילד וחסר שם הרבה כסף ופה אנחנו רואים, מפטרים אחיות ואיך אתם תדאגו לבריאות הילד, זה בעיה קשה מאוד. אני הייתי מבקש לפני שאני מאשר את זה לקבל דיווח מי זה בטרם, מה הם עושים, איך הם דואגים לבריאות הילד, יש לנו בעיה חמורה מאוד, מפטרים אחיות, אנחנו היום קיימנו ישיבה של שעה בנושא הזה, בריאות הילד נפגעת בצורה בלתי רגילה ואני לא חושב שצריכות להיות זליגות כספיות שהם לא ממוקדים למטרה. לכן אני מציע לא לאשר את זה בשלב הזה.
יעקב ליצמן
¶
הוא מעביר כאן מהרזרבה של הסכמי שכר, עד כמה שידוע לי בשכר לא נוגעים. אתה מעביר כסף מהסכמי שכר, ככה אתה כותב, מהרזרבה של הסכמי שכר אתה מוריד מליון 890 אלף שקל ואתה מעביר את זה לכאן, בשכר עד כמה שידוע לי אף פעם לא נגעו.
ניסן סלומינסקי
¶
ומה זה בני מיעוטים משכילים? מה זה רזרבה לקליטת בני מיעוטים משכיליים? מזה לוקחים כסף להעביר לעמותה, זאת הכוונה?
ראובן קוגן
¶
זה לא קשור, שני מליון שקל זה לטרם ויש הפשרת רזרבה שזה גם סכום שונה. זה לא קשור לשני מליון.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מאחר ואני לא מתכוון לאשר את זה היום, אז חבל הזמן ואני מבקש לברר את הכל, תלמד את הנושא ביסודיות ותחזור אלינו עם תשובות.
מס' פניה לועדה 208, 209. יש שאלות? מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 208, 209 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 208, 209 נתקבל.
מס' פניה לועדה 211. שר הבטחון. יש שאלות?
דניאל ארטום
¶
מדובר פה בשינוי פנימי בתקציב של פיקוד העורף האזרחי והקצאת משאבים נוספים שמגיעים מהשתתפות משרד הבטחון. התקציב לפיקוד העורף נחתם רק לפני חודש מאחר וועדה מסויימת סיימה את עבודתה רק לפני תקופה לא ארוכה ועכשיו נכנסים השינויים האלה.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 211 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 211 נתקבל.
מס' פניה לועדה 213.
בהזדמנות זאת אני רוצה לומר לרפרנטים ואני מאוד מבקש, אנחנו הרי עובדים במשותף הרבה זמן וכל פעם אתם באים להעברות כאלה ואחרות וחברי הועדה לא מקשים עליכם את החיים במיוחד, אבל יש לעיתים שאתם באים לא מוכנים וזה לא נכון לעשות את זה לועדה. אם היה יושב-ראש נוקשה בנושא הזה אז הוא היה אומר שאם אתם לא מכירים את הענין על בוריו, אתם לא באים מוכנים, שלום על ישראל, תודה רבה, לך. אני לא רוצה לעכב פניות, לא זאת מטרתי, אני מבקש מהרפרנטים לבוא מוכנים לכל פניה ופניה כדי שיוכלו לענות על כל השאלות. אם לא יהיו תשובות על שאלות אנחנו לא נאשר.
יפתח ברמן
¶
זה שינוי תקציבי בתקציב הדיור הממשלתי שכולל העברה של תיקצוב של מליון ש"ח והרשאה להתחייב לצורך תכנון בנין ראש ממשלה חדש.
ניסן סלומינסקי
¶
אדוני יושב-הראש, בנין ראש הממשלה החדש צריך להיות בירושלים ולפי הפירוט מדובר על תוספת לקריה בתל-אביב.
יפתח ברמן
¶
יש שני שינויים בתוך הפניה, יש העברה של 200 אלף לצורך השלמת העבודות בקריה בתל-אביב, ויש מליון ש"ח שעובר בתוך התוכנית לתיקצוב של בנין ראש הממשלה.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני מבקש לקבל פירוט על הענין הזה. אני לא חושב שחברי הכנסת יכולים להגיב בלי פירוט. זה ידון בפעם הבאה.
יפתח ברמן
¶
לשם השקיפות הוצג השינוי שהוא השינוי העיקרי בפניה הזאת, אי אפשר לראות את זה ברמת התוכנית אבל לשם השקיפות ציינתי שיש פה העברה של מליון ש"ח לטובת תכנון בניית ראש ממשלה חדש. בנין ראש הממשלה החדש הולך לקום בקרית הממשלה החדשה פה בירושלים.
ניסן סלומינסקי
¶
לא הבנתי, זה הבקשה, לאשר את המליון הזה, איפה זה כתוב פה, איפה אתה רואה את המליון הזה?
היו"ר אברהם הירשזון
¶
213, מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 213 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 213 נתקבל.
מס' פניה לועדה 214. מי בעד ירים את ידו, מי נגד? עבר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 214 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 214 נתקבל.
מס' פניה לועדה 215. מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 215 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 215 נתקבל.
מס' פניה לועדה 216, 217, 219. מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 216, 217, 219 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 216, 217, 219 נתקבל.
מס' פניה לועדה 222.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 222 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 222 נתקבל.
מס' פניה לועדה 188, 225.
אסף מאיר
¶
הפניה הזאת נועדה להעביר תקציב לפיתוח מים ביהודה ושומרון, גם בישובים יהודיים וגם בישובים פלשתינאיים, התקציב מועבר כתקציב מדינה ולא ממקורות כי ככה היה נהוג בעבר מתוך רצון למנוע בעיות בעת חתימת הסכמי שלום וכו' על-ידי מעורבות של מקורות בענין. לכן התקציב הוא תקציב מדינה ומיועד גם לישובים יהודיים וגם לישובים פלשתינאיים.
אנה שניידר
¶
ב-73 ואחר כך מופיע 88 בטעות ואחרי מספר עמודים בכתב יד יש עמוד 74 וזה מפעלי מים וביוב ואחר כך 76. פשוט שידכו כאן בצורה לא נכונה.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 188, 225 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 188, 225 נתקבל.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אנחנו עוברים לעמוד מס' 75. מס' פניה לועדה 226. מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 226 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 226 נתקבל.
עמ' מס' 77 פניה מס' 228. מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 228 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 228 נתקבל.
עמ' 79, שר התיירות, מס' פניה לועדה 229. יש מישהו שמציג את זה, יש רפרנט? אין רפרנט. תודה רבה.
עמ' 81, מס' פניה לועדה 231, 232.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
חבר הכנסת אורון, אין עם מי לדבר אז אתה רוצה לדבר. 231, 232. תיגבור בתקציב בתי הדין.
רותם פלג
¶
יש פה ארבעה דברים. שופט עליון נוסף על-פי החלטת הכנסת, תיגבור תקציב בתי הדין הרבניים במליון וחצי שקל.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 231, 232 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 231, 232 נתקבל.
מס' פניה לועדה 233 עד 241. אנחנו מתחילים בעמ' 84 וחוזרים חזרה לעמ' 88.
מיכל צוק
¶
מדובר כאן בעודפים מחוייבים של משרד הדתות. כדי לאשר את הפניה שאתם רואים 233 עד 241 צריך לאשר קודם את העודפים שיכנסו לסעיף 22.
מיכל צוק
¶
זה הודעה שנשלחה ב-9 למאי אליכם לאישור ואף אחד לא עיכב אבל כדי שיהיה אפשר לאשר את 10 נאשר קודם את זה אחרת אין תקציב להעביר.
מיכל צוק
¶
הפניה התקציבית נועדה להעביר עודפים מחוייבים משנת 2003 לשימוש בשנת 2004, העודפים יועברו למשרדי הממשלה השונים אליהם הועברו תחומי הפעולה בהם קיימים עודפים אלה.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד סעיף 22001 - רוב
נגד - אין
סעיף 22001 נתקבל.
יעקב ליצמן
¶
את מה שהעברת עכשיו למשרד השיכון וכל הדברים שאת הולכת להעביר, האם זה כולל שני מליון למשרד השיכון עבור שמירה בהר הזיתים?
היו"ר אברהם הירשזון
¶
שאלות בקשר לפניה? אין. מי בעד ירים את ידו, מי נגד? אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 233 עד 241 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 233 עד 241 נתקבל.
עמ' 94. מס' פניה לועדה 242.
יעל ארנון
¶
יש כאן שני נושאים, אחד זה תמיכות במוצרים ציבוריים שזה אומר שהמדינה משתתפת בכל מיני הסברות שונות שהם מוצר ציבורי שקשה לחקלאים לממן אותם לבד.
יעל ארנון
¶
מוצר ציבורי זה אומר שזה מוצר שאם נרצה שרק הפרטים יממנו אותו לא יהיה להם אינטרס, זה מוצר שהמדינה צריכה להתערב. לדוגמה הדברה, אם רק אני אעשה הדברה ואף אחד לא יעשה מסביבי אני לא אעשה את זה ולכן שכולם יעשו ביחד. זה כדי שכולם יעשו.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 242 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 242 נתקבל.
מס' פניה לועדה 245, עמ' מס' 96.
קריאה
¶
כמו שאתם יודעים רשות הדואר הופכת להיות חברה ממשלתית, לצורך זה צריך לעשות שם רה ארגון של כל החברה, לצורך זה לקחנו חברת ייעוץ חיצונית, חברת מקנזי, סך כל העלות היא 2.5 מליון שקל. המהלך עד היום היה להעביר את רשות הדואר לחברה, היום כשהיא חברה אנחנו רוצים לעשות רה ארגון עמוק בחברה, כחברה ממשלתית, היא עד היום פעלה כרשות ואנחנו מעבירים אותה לחברה ממשלתית וצריך לעשות שם שינוי ארגוני, לוקחים את חברת מקנזי, עלות הייעוץ היא 2.5 מליון שקל, ההשתתפות תתחלק באופן שווה בין משרד התקשורת לאוצר ורשות הדואר.
קריאה
¶
מקנזי ליוותה את כל התהליך הזה של הפיכת רשות הדואר לחברה ופתיחת שוק הדואר לתחרות ומכיוון שהיא כבר מכירה את הנושא ואנחנו קצת לחוצים בזמן אנחנו מבקשים שהיא תמשיך.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 245 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 245 נתקבל.
מס' פניה לועדה 246. פניה זו מתקציב משרד ראש הממשלה לשם תיגבור תקציב לשכת השר שרנסקי ב-2.5 מליון ש"ח לצורך תיקצוב פעילות מלחמה באנטישמיות וטיפול בהשבת הרכוש היהודי.
אני אל מתכוון לאשר את זה עד שהם לא יבואו הנה ויסבירו בדיוק את הפעילות ומה הם עושים. אני רוצה לדעת בדיוק למה הולך הכסף, למה צריך עוד תקציב לנושא הזה.
לואיזה וליצקו
¶
אני יכולה להביא כמה דוגמאות על מה שאנחנו עושים. השר שרנסקי ממונה מטעם הממשלה על נושא המאבק באנטישמיות, בין היתר הוא מופיע בקמפוסים ברחבי העולם. בימים אלה מופצת ערכת הסברה שמיועדת לישראלים שיוצאים לחוץ-לארץ ובאים במגע עם אזרחים של מדינות זרות ורוצים להתמודד עם הנושא הזה, הם מקבלים ערכה שיכולה לעזור להם להשיב על שאלות שונות בנושא הזה. חצי מליון שקל מיועד להשבת הרכוש היהודי.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
ועדת הכספים היא ועדה שעוסקת בנושא הרכוש היהודי ועד היום לא קיבלנו שום דיווח בנושא הזה. נכון שבחודש הבא אנחנו מתכוונים לקיים דיון בנושא ולא הייתי לעכב אולי את ההקצבה הזאת, אבל אני מבקש לומר לשר שאנחנו מצפים כועדה שכל הנושא של הטיפול ברכוש יהודי יעשה בשיתוף פעולה עם הועדה, להזכירכם הועדה הקימה את הנושא הזה עוד לפני שהממשלה התעסקה בנושא הזה ואני חושב שזה לא בסדר ולא הוגן שנעשים דברים מבלי שהועדה שותפה בהם. מן הראוי שהשר ישתף פעולה גם עם הועדה.
מאחר ואני לא רוצה לעכב את הנושא הזה אז הייתי מבקש רק למסור את דברי לשר ואני בטוח שתעשי את זה נאמנה.
סמדר אלחנני
¶
יש גוף אחר שעוסק בזה ואמרתי שההקצבה לזה לא יכולה להיכלל בהגדרות לפי סעיף 3א כי זה לא חברת ספורט תרבות. אמרו לי לא, זה נכלל וצריך להעביר את הכסף רק לפי הקריטריונים של סעיף 3א לחוק יסודות התקציב. פתאום אני רואה פה אותו נושא עובר בלי קריטריונים.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
אני הייתי מציע כשהשר יהיה פה אנחנו נדבר גם על הנושא הזה. מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 246 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 246 נתקבל.
מס' פניה לועדה 185.
אמירה חכמון
¶
שינויים פנימיים בנושא העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, זה הפיכת העובדים האלה מעובדי קבלני כוח אדם לעובדים קבועים.
היו"ר אברהם הירשזון
¶
מי בעד ירים את ידו, מי נגד? תודה רבה, אושר.
הצבעה
בעד פניה לועדה מס' 185 - רוב
נגד - אין
מס' פניה לועדה 185 נתקבל.
הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:40