כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת הפנים/8543




5
ועדת משנה לנושא מפגעי איכות הסביבה - 13.1.2004


פרוטוקולים/ועדת הפנים/8543
ירושלים, ד' בסיון, תשס"ד
24 במאי, 2004


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 25
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה) לנושא מפגעי איכות הסביבה
יום שלישי, כ' אייר התשס"ד 11.5.04 שעה 13:15


ס ד ר ה י ו ם

פליטות מזהמים ממפעלי תפן

חברי הוועדה: היו"ר לאה נס

שלמה כץ, מנהל מחוז צפון, המשרד לאיכות הסביבה
רחלי דוד, רכזת שפכים תעשייתיים, המשרד לאיכות הסביבה
דני גרינוולד, נציבות המים
הילה בן דורי, איגוד ערים לאיכות סביבה גליל מערבי
יובל אופיר, חברת מקורות
שלום גולדברגר, מנהל המ"ח לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
יעקב צמח, ר' מינהלת הביוב, משרד התשתיות
ראלב סיף, מועצת ינוח-ג'ת
מיכל נבוא
חנן אסולין
אלדר מרון
יהודה שריג
ליאורה אהרון
ראיך פארג
מירב מגל

יפה שפירא

חבר המתרגמים בע"מ


פליטות מזהמים ממפעלי תפן

צהריים טובים לכולם. אני שמחה לפתוח את הישיבה הזאת בנוגע לדו"ח השפכים של מפעלי תפן, צר לי שהפורום מצומצם, אני חושבת שזאת צריכה להיות ישיבה מאוד חשובה, אני רואה בפרסום של הדו"ח הזה הישג גדול מאוד ומשותף למועצה התעשייתית שעומד בראשה חנן אסולין, לאיגוד ערים לאיכות הסביבה, לארגונים הירוקים וכמובן אי אפשר לא להזכיר את האזרחים למען הסביבה בגליל ואחרונה חביבה זאת הועדה הזאת שלבקשתה נכתב הדו"ח ואחרי שהיינו בסיור לפני כשנה בגליל המערבי בעיקר והסיום והישיבה היו בתפן, אני רואה הישג גדול מאוד בדו"ח הזה בלי קשר למה שיש בו, ואנחנו נראה עוד מה יש בו ויש בו דברים גם מאוד חיוביים, אבל עצם השקיפות לציבור זה הדבר הכי חשוב. אני חייבת לציין שזה דו"ח ראשון שנעשה בארץ ולמועצה התעשייתית, כי יש לנו עוד כמה - -

עוד אחת.

רמת חובב מוציאים דו"ח כבר 15 שנה.

השאלה אחת לכמה שנים הם בודקים את זה. בשבוע הבאה אנחנו נעשה פה ישיבה על רמת חובב ונשווה. שזה יהיה המצב, שנעשה תחרות מי המועצה התעשייתית הטובה ביותר.

זה נדוש להגיד אבל הטבע הוא משאב יקר ערך שאנחנו צריכים להגן עליו ולנהוג בו באחריות והתעשייה מבורכת ככל שתהיה וחשובה חייבת לנהוג בו באחריות והיא צריכה להבין שכל העלויות הגדולות שכרוכות בו זה לא מותרות אלא זה חובה.

בדו"ח נראה שינויים ומגמה חיובית שיש בשנה האחרונה של תוצאות טובות וכמובן ליד ההצלחות תמיד יש דברים לשפר וזאת המטרה מעבר לחשיפת הדו"ח עצמו שהחשיבות שלו בפני עצמה היא גדולה, בהחלט לראות איך אנחנו יכולים דרך הועדה לקדם ולשפר שהדו"ח הבא של 2004 יהיה כמעט מושלם.

את הדו"ח תציג הגב' הילה בן דורי מאיגוד ערים לאיכות סביבה, ויוסיף יושב-ראש המועצה התעשייתית מר חנן אסולין.

אני התבקשתי להכין כמה דברים להיום, אחד זה את השפכים, השני זה חומרים מסוכנים והשלישי זה אוויר. אני מתחילה בנושא הכללי.

איזור התעשייה הוא אחד מבין 13, הדגש המאוד גדול שהאיזור הזה קיבל הוא דגש שאני קצת מתפלאה עליו. הוא אחד מתוך 13 איזורים, יש בהם כ-300 מפעלים ועסקים, האיגוד והמשרד לאיכות הסביבה מבצעים בכולם פיקוח על תנאים ברשיון עסק, פיקוח על היתרי רעלים, ניטור שפכים ואוויר, ככל שאפשר.

לדו"ח עצמו. איזור תעשיה תפן נוסד ב-85, הוא הצטרף לאיגוד שלנו ב-97, יש בו 30 מפעלים שמתוכם כעשרה בעלי שפכים תעשייתיים, ניטור השפכים מבוצע על ידינו מ-97 בשיתוף עם המועצה המקומית ועם המשרד לאיכות הסביבה.

סכמה מאוד כללית ובקיצור לגבי נושא של מתקני טיפול בשפכים. יש סוג אחד של מפעלים, מפעלים עם שפכים פחות בעייתיים, שפכים סניטריים, השפכים מגיעים מהפעל ישירות למערכת הביוב האיזורית ולמתקן הטיפול האיזורי. מפעלים עם שפכים תעשייתיים מחוייבים בהקמת מתקן קדם טיפול בתוך חצר המפעל, אחרי מתקן הקדם טיפול השפכים התעשייתיים עוברים למט"ש, הם מחברים בדרך כלל מחוץ לחצר המפעל או בקצה חצר המפעל הם מתחברים לשפכים הסניטריים למט"ש של תפן. מט"ש תפן כיום פתרון הקולחין שלו זה המטרה, סביב 2005, חנן אולי יהיה לו נתונים יותר מדוייקים, הוא יתאר איפה אנחנו עומדים, הוא יחובר למתקן טיפול איזורי.

צריכת מים במפעלים בתפן, אפשר לראות מאוד ברור שישקר בשנה האחרונה אנחנו מתייחסים לישקר ומיקרודנט ביחד, 36%, לוקחים את חלק הארי של צריכת המים. במכון ביוב ישקר מהווים 10%. חלק גדול מאוד מהמים של ישקר הולכים לנוי. וולקן 19% - -

מה זה לנוי?

השקייה. השקייה כשיש הבדל גדול בין חורף לקיץ. צריכת המים שלהם בקיץ יותר גבוהה.

גינון באיזור התעשייה עצמו.

זה סכמה כללית של מכון הטיהור. המכון הוקם ב-85 עם הקמת איזור התעשייה, ב-94 הוא שודרג פעם אחת וב-2001 הוא שודרג פעם שניה לספיקה של 1,300 מטר קוב ליום. אנחנו נראה פה שהספיקה בין 2000 ל-2002 עלתה מאוד, מ-2002-2003 והרבע הראשון של 2004 אנחנו עומדים על אותה ספיקה של בין 1,000-1,300 מטר קוב ליום. למכון טיהור עצמו השפכים נכנסים בכניסה, עוברים מגוב מכני, שיקוע חול, סלקטור. מתקן הטיפול עצמו, מיכל שיקוע, ממיכל השיקוע הבוצה עוברת לשדות ייבוש הבוצה, ארבעה שדות ייבוש בוצה, הקולחין עצמם עוברים למיכל שיקוע ולהמטרה.

איכות קולחי המט"ש. אני מתחילה מהמט"ש כי הוא נותן את התמונה הכי ברורה על מה קורה באיזור התעשיה כולו. יש פה מדידות מ-2002 עד לפני שבוע וחצי, התקן שפה הוא תקן שהוא על-פי הצעת תנאים לרשיון עסק שהועברה למועצה ביוני שנה שעברה.

זה תקנים מעודכנים, מאיזה שנה התקנים האלה?

זה הצעה לתקן של ועדת ענבר, זה תקנים מאוד מחמירים. זה התקנים שמופיעים בתנאים לרשיון עסק של איזור התעשיה, אנחנו התלבטנו אם להתייחס לתקן השקייה או לתקן לנחלים. אנחנו מדברים פה על מקרה ספציפי, הקולחין האלה לא הולכים להשקייה ולא הולכים לנחל שהוא נחל של מים זורמים. למשל זרחן אין לו שום משמעות בקרקע, יש לו משמעות רבה בנחל זורם. ברום מאוד משמעותי לחקלאות ולכן התקן פה הוא גבוה לחקלאות, להשקייה אין לו שום משמעות. ברום במטע תפוחים הורג אותו תוך שבוע אם הוא מעבר לתקן, או תירס, הוא פוגע מאוד ביבול שלו. על קרקע אין לו משמעות אבל בכל אופן זה התקן שהמשרד לאיכות הסביבה ניסה להחיל על איזור התעשיה, עכשיו זה נפתח עוד פעם לדיון, אני מניחה שזה התקן שיתקבל. כשהמכון הזה יחובר - -

כשאת אומרת קרקע זה אומר שזה מחלחל ומגיע למקורות המים.

כן, אבל הערכים כשבודקים אותם יש להם משמעות בנושא של מי תהום ויש להם משמעות לחקלאות. יש ערכים שמשפיעים על חקלאות או על נחל זורם מיידית, זרחן בנחל זורם יכול להיות קטסטרופה מבחינה אקולוגית, לקרקע לא קרה כלום.

זה מזהם את המקורות של המים, זה לא שלא קרה כלום.

יש חומרים שכן ויש חומרים שלא.

אני לא מקלה בשום דבר.

אני מבינה את ההבדלים בין נחל לחקלאות וכו', אבל אנחנו מתייחסים אל הטבע כאל משאב יקר ערך אז אי אפשר להגיד את זה.

אני אגיד למה אני אומרת את זה, הערכים פה הם מאוד מחמירים, גם ההצעה לנחל וגם ההצעה להשקייה לחקלאות הם בתנאים מאוד מחמירים. ברוב הארץ לא הגענו אליהם, אנחנו לא מיישמים אותם ואני בספק באיזה מידה אפשר להגיע אליהם. כמות דישון שחקלאי שם בקרקע עולה לאין ערוך, כהמלצה של היועצים החקלאיים שלו עולה לאין ערוך על הכמויות האלה, אני לא מקלה בזה. אני לא מצדדת בחריגות.

אם מדברים על חיבור של המט"ש הזה למט"ש איזורי זה ערכים גם מאוד נמוכים, בכניסה למט"ש איזורי.

אם אנחנו מסתכלים על הטבלה אנחנו רואים ביוני 2003 חריגות בכמה ערכים, ב-COD, בכלורידים, בקובלטס, נתרן וניקל. אנחנו רואים שבחודש יוני היה פה משהו, מישהו אחר מאנשי המקצוע יתייחס למשמעות של החריגות האלה, אני מעדיפה לא לדבר על זה, מבחינת - - אנחנו רואים חריגות של עד 180 לעומת מאה, כלורידים גם צריך להתייחס לזה, פה התקן הוא על 250 ובתקנות שהולכות להיכנס למפעלים שעוסקים בתימלחות הכלורידים שמותר ביציאה ממפעל הם 400. זה שוב להמחיש את ההחמרה של התנאים האלה. ביציאה מהמפעל הבודד מותר למפעל שמחזיק תימלחות להוציא 400 מיליגרם לליטר בפתח המפעל, פה אנחנו מדברים על יציאה ממכון טיהור כללי, מהרבה מפעלים אנחנו מדברים על 250. להדגים את החומרה של התקנים האלה. בתפן מהרקע הם בערך 200 מיליגרם לליטר וכשמדובר למשל בתקנות של חוק עזר לדוגמה, מדובר על מי רקע פלוס 200. זה שוב מדגים את ההחמרה של התקנים האלה.

קובלטס אנחנו רואים פה במשך ארבעה חודשים, פברואר עד, 3/4 2003 אנחנו רואים חריגה בערכים של קובלט, ניקל מטריד אותנו, יש לנו פה חריגה אחת ביוני ואחר כך לא. החריגות מודגשות, לא נעלמות. כלורידים תקן מחמיר של 250, אנחנו רואים פה את החריגות ואת הירידה לאורך השנים. קובלטס אנחנו רואים את החריגות, זה הקו של התקן ואנחנו רואים גם את הירידה החד משמעית עד מתחת לתקן מפברואר 2004.

בוצה. אני מייחסת, כולנו מייחסים לבוצה משמעות רבה, בוצה באיכות טובה הולכת לחקלאות, יכולה להיות מושבת לחקלאות, בוצה עם מתכות הולכת לרמת חובב, זה בזבוז מכל היבט. הבוצה נותנת לנו אינדיקציה מאוד טובה לגבי איכות השפכים שנכנסים למכון כי המתכות הכבדות היינו מצפים למצוא אותם בבוצה בעיקר באיזור תעשיה כזה שהרבה מאוד מהמפעלים שלו חומר הגלם שלהם הוא חומר אבקתי.

ב-2003 עשינו בדיקות בארבעה מגרשים של הבוצה, בשתי שיטות לבחינת רעילות, נבדקו 20 פרמטרים. מתוך ארבעת המגרשים אפשר לראות שבבדיקת ICP כולם יצאו תקינים בהתייחס לכרום, רק בכרום היתה חריגה בסוג בדיקה אחת, בבדיקת קלווייט, כל יתר הפרמטרים יצאו תקינים. כרום אנחנו רואים שבקלווייט היתה חריגה מסויימת וכרום ב-ICP הבדיקה היתה תקינה. על מנת להחמיר ולמנוע זהירות מאוד מקדימה, שני המגרשים האלה נשלחו לרמת חובב והאחרים הלכו לעברון. סך הכל פונו לרמת חובב 375 טון של בוצה, השאר בעברון.

בדיקות במפעלים. אלה המפעלים שאנחנו עושים בהם את הבדיקות, בסך הכל אנחנו מדברים על 214 בדיקות בארבע שנים.

כמה בדיקות זה יוצא פר מפעל?

יש מפעלים ויש מפעלים. יש מפעלים שאנחנו בודקים אותם אחת לחודש ויש מפעלים שבדקנו אותם רק פעם אחת בשביל לראות בכלל אם יש שם ענין או לא. אפשר לראות שמספר הבדיקות הגדול ביותר הוא של ישקר, שם אנחנו בודקים אחת לחודש כבר כמה שנים, וולקן עשר פעמים בשנה, עשר בדיקות בשנה. המט"ש כתוב פה שזה 7% מהבדיקות, מתחילת 2004 אנחנו דוגמים במט"ש בכניסה וביציאה אחת לחודש על-פי סיכום עם חנן. חנן משלם למעבדה על זה.

וולקן. ארבע שנים, 40 דיגומים, 22 פרמטרים שונים בכל בדיקה. ראינו חריגות מדי פעם בפרמטרים שונים, החריגה העיקרית והמדאיגה ביותר היא החריגה של העופרת. בשנה האחרונה אנחנו כבר לא רואים חריגות בעופרת. זה התמונה של 99-2000, מאז התקן השתנה והוא עומד עכשיו על 0.5 מיליגרם לליטר עופרת. אפשר לראות שבין פברואר-מרץ 2001 עד ספטמבר 2002, שנה וחצי, חריגה אחת של עופרת, פה בין אוקטובר 2002 עד מאי 2003 שבעה חודשים של חריגות רציניות, אפשר לראות שהמפעל בדק בתקופה הזאת שלוש פעמים בדיקה אחרי בדיקה בשביל לראות שהבדיקה היא לא אקראית ולא מקרית ושאין בה שום טעות ואכן מדובר בתקופה של חריגות. ממאי 2003 עד עכשיו המפעל השתלט על החריגות.

התקנות מחייבות לבדוק בוולקן במוצא מתקן טיפול בשפכים. לאורך שנים במוצא מתקן הטיפול בשפכים לא היו חריגות במפעל הזה. האדם שלי שעובד בזה, אינג'יניר יבגני לוין, החליט, התעקש לחרוג מהתקנות ולמדוד גם במוצא המפעל. באופן עקבי ראינו אי חריגה במוצא מתקן טיפול בשפכים וחריגה במוצא המפעל, מה שלימד על זה שיש שם מקורות שלא מגיעים למתקן הטיפול ואנחנו לא הכרנו ויכול להיות שגם המפעל לא מכיר. המפעל בתקופה הזאת נכנס לעבודות, בעקבות הגילויים המטרידים האלה, של שידרוג פנימי, החלפת צנרת, בדיקת צנרת והם גילו שם דברים איומים ונוראים לגבי חילחול לקרקע מצנרת שהסתבר שהיא בלויה, בתקופה של החלפת הצנרת היו חריגות איומות ונוראיות ואני מקווה שהתמונה הזאת לא תחזור על עצמה.

ישקר. זה מפעל שנערכים בו דיגומים אחת לחודש, 25 פרמטרים שונים, בין כל הפרמטרים ראינו חריגה בארבעה פרמטרים שחזרו על עצמם, זה קובלטס, שמן מינרלי, כלורידים וכלל מוצקים. פה אפשר לקבל את הפרופורציה של החריגות. אנחנו מדברים פה על שנה וחודשיים של חריגות שהסתיימו ב-2002, שמן מינרלי גם בין 2001 ל-2002 וכן הלאה, חריגות שהסתיימו בדרך כלל. הם הסתיימו עקב שינויים בתפעול של המפעל, עקב שינויים במקור.

כלורידים. אחרי שהמפעל הזה נפטר מהחריגות בקובלטס ובשמן מינרלי, נשארו שם חריגות מאוד מטרידות בכלורידים. המפעל עשה שינויים מאוד גדולים, אפשר לראות פה עליה של פי 4 בצריכת המלח שלהם בין 98 ל-2000 ומ-2000 עד 20003 שוב הפחתה בפי 4 בצריכת המלח של המפעל, זה מלח שהגעתו נמנעה לביוב. המפעל עבר לאוסמוזה הפוכה והפעיל בקרה מאוד אינטנסיבית.

קובלטס. אנחנו רואים פה את מפת החריגות בקובלטס בארבע שנים. אין ספק שב-99 ו-2000 אנחנו רואים חריגות, צריך לציין שמאז, משנת 2000 התקן שונה והוא עומד על הקו הזה, המקווקו, רואים אותו מאוד חלש פה, אם אנחנו מסתכלים על התקן שחל היום, גם בשנים האלה אפשר היה לומר שאין, בכל מקרה אנחנו מדברים על הפרשה של קובלטס כללי ובריכוזים שבין 0.2 ל-0.5. זה מאוד דומה פה, פה אנחנו רואים ירידה בחצי שנה הראשונה, ירידה גדולה בהזרמת הקובלטס מ-0.8 עד 0.1. ב-2002 המפעל עומד בתקן להוציא חריגה אחת. זאת המפה של 2003, נכון להיום בגלל שינויים פנימיים של ישקר אנחנו מתייחסים לכל הישקרים, ישקר א', ישקר ב' ומיקרודנט כמערכת אחת עם אדם אחד שמופקד על הטיפול בהם, ואנחנו לא זיהינו בטבלה הזאת חריגות. זה הטבלה של 2003 ורבע ראשון של 2004.

על מיקרודנט אני אדלג, אני חושבת שהתמונה ברורה. רק גרף של שמן מינרלי, כרגע בשמן מינרלי הסתיימו באמצע שנת 2000, מאז ועד היום אנחנו רואים חריגה אחת.

זה טבלה שאנחנו עובדים איתה בשביל שהיא תהיה כלי עזר בשבילנו לגבי אם אנחנו רואים חריגה במכון לאיזה מפעל להתייחס, אפשר לראות שמה שמככב בטבלה הזאת זה חריגות - -

אתם יכולים לראות את זה גם לפי הבדיקה של המוצא של כל מפעל, אני רואה שם את החריגות, את זה אתם יכולים לראות ולאיזה מפעל זה שייך.

נכון. הטבלה הזאת נותנת לנו מידע לגבי איפה הבעיות הגדולות וגם אם יש בעיה, לאן - -

כל מה שאת מראה לנו זה מה שיש לנו אחרי המפעל לטיהור שפכים.

לא, זה מוצאים של מפעלים. זה מוצא של מפעל. זה מוצא ישקר לפני כניסה למאסף באיזור התעשיה.

ניטור אוויר. יש לנו נתונים לגבי פליטות אוויר בישקר, וולקן, תפן יציקות, טקג'ט ובימים אלה יש ניידת לניטור אוויר באיזור התעשיה.

המפעלים האלה שנבחרו זה רק המפעלים שזה מתאים או שזה - -

אלה המפעלים שיש בהם פליטות.

רק אלה המפעלים שמהם יש פליטות?

רק אלה וגם באלה אני כבר יכולה להגיד שתפן יציקות וטקג'ט נעשו בהם בדיקות ב-2002 תחילת 2003 בשביל לקבל אינדיקציה אם יש שם פליטות, הבדיקות האלה הורידו אותם מסדר היום שלנו, להבא לא נתייחס אליהם. אנחנו כן מתייחסים לישקר וולקן למרות שבישקר גם נראה ערכים מזעריים.

ישקר. בשנת 2000 עשו סקר פליטות מקיף, 17 ארובות שמהם נפלטים פרמטרים שונים, מה שנפלט הושווה למה שנקרא בזמנו נוסח תקנות למניעת מפגעים, פליטות מזהמים לאוויר מ-96, אותם ערכים עצמם נכנסו אחר כך לאמנה שנחתמה בינואר 98, אמנה בין התאחדות התעשיינים למשרד לאיכות הסביבה, הממצאים הם מתחת לתקן. מה שיש פה זה התקן שיש לנו, אין לנו תקנים לפרמטרים אחרים. איך מסתכלים על זה, כשמסתכלים על מה שנפלט מהארובה מסתכלים קודם כל על קצב הפליטה, זה נותן לנו את הספיקה, זה הספיקה של מה שנפלט לארובה, אם הספיקה במציאות קטנה מהספיקה בתקן אפילו לא מסתכלים על הריכוז. למרות זה פה יש גם את קצב הפליטה וגם את הריכוז, אפשר לראות שכולם בדרך כלל בין סדר גודל לשלושה סדרי גודל מתחת לתקן. הפליטות נמוכות מאוד אבל למרות זה ישקר מתוך יוזמה שלהם ומחוייבות שלהם מכינים עכשיו תוכנית לניטור ארובות שאמורה לצאת ב-2005, יש שם החלטה אסטרטגית שאחת לחמש שנים הם עושים ניטור ארובות.

וולקן זה מפעל שחתום על האמנה, בתנאים לרשיון עסק יש להם החמרה על התקנה. אחרי מאבק שלהם יש החמרה על התקנה מבחינת הפליטות לאוויר ובמקום להתייחס לפליטת עופרת שהיא מה שמעניין בוולקן והיא מה שמפחיד אותנו מאוד שהערכים שלה זה חמישה מיליגרם למטר קוב, מדברים על פליטת חלקיקים שזה בסדר גודל נמוך יותר. המשרד לאיכות הסביבה ניסה לאכוף את העמידה בתקן באופן מיידי, כשיצאו התקנים ב-2003, וולקן פנו לועדת היישום של האמנה וערערו על שתי ההחמרות האלה, הם קיבלו הקלה, הם צריכים לעמוד ב-2006, זה מה שהאמנה מתירה להם, הם צריכים לעמוד בתקן המחמיר ב-2006, אנחנו מחכים שהם יגישו לנו את איך הם מתכוונים לעמוד בזה, יש להם מערכת סינון די טובה, הם צריכים לשים עליה עוד. ב-2002 הם הגישו סקר פליטות ובפברואר 2004 הם הגישו גם סקר פליטות על שש ארובות רלוונטיות מאולם הייצור. בשביל לקבל את סדרי הגודל של החריגות שמותרת להם עד 2006 יש להם משהו בין 1-1.5 מיליגרם למטר קוב חלקיקים כשאנחנו היינו רוצים שזה יקטן.

את זה אתם מודדים, מי מודד את זה?

הם מודדים. הם מזמינים את הבדיקות בארובה, מה שהמשרד לאיכות הסביבה עושה, כשיש לו תקציב לזה הוא עושה בדיקות פתע בארובה. השנה לצערי לא לנו ולא למשרד לאיכות הסביבה יש תקציב למדידות פתע בארובה וההסתמכות היא על המדידות שלהם, אנחנו שולחים אדם שלנו שיהיה איתם בעת המדידות, לכל מפעל, לכל מי שעושה מדידות בארובה.

טקג'ט ותפן יציקות, היו בדיקות בארובה והממצאים - -

אבל לא הצלחתם שום בדיקה אחת לעשות - -

יש מדידה מוולקן מפברואר 2004 שזה עבודה שלהם.

חייבת להיות ביקורת של המשרד לאיכות הסביבה כי גם ככה - -

צריך להבין, בוולקן קרה מהפך.

כשיש דבר חיובי אנחנו צריכים להמשיך אותו.

כשנסגר מקור הפליטה המרכזי, אין את הארובה, אין פליטות בארובה, זה סתם עמוד עכשיו שאין מה לעשות איתו. יש פליטות ממפעל לייצור, מפני השטח של הייצור, סדרי גודל קטנים מאשר בארובה, לכן אין טעם כשמדובר בסדרי גודל כאלה לדבר בכלל על פליטות מהארובה. זה סדרי גודל קטנים.

למה, זה עדיין גבוה מהתקן.

זה לא נכון, מכיוון שהסבירה לכם בהתחלה הילה איך בודקים תקן. תקן בודקים קצב פליטה בארובה עם ריכוז, ברגע שאין קצב פליטה והקצב הוא מאוד איטי, התקן בכלל לא מתייחס אליו. מי שלא מבין את התקן שלא ידבר על תקן.

אין ספק שדיגום זה אחד הדברים, אפשר לדגום בצורה לא נכונה ולקבל תוצאות לכאן ולכאן, אבל שוב זה יכול להיות לטוב ולרע.

ברגע שנסגר מקור הפליטה אין מה לדבר על התקן, צריך לדבר על זה שלא תהיה פליטה.

אז צריך להיות איזה שהוא תקן על כמויות - -

אין תקן לפליטת פני שטח. יש תקן לפליטה מארובה, תקנים מומלצים לפליטות מארובה בקצב מסויים. עם זה אנחנו במעקב אחרי מה שקורה בשטח, הם קיבלו תנאים, קיבלו עליהם אמנה, עומדים בלוחות הזמנים, אם הם לא יעמדו נפעל.

אני מקבלת את מה שאת אומרת שצריך גם בדיקות חיצוניות, הפשרה בינתיים היא שיש מספר חברות מוגבל שעושים בדיקות בארובה, אנחנו מצטרפים אליהם כשהם עושים דיגום ויש לנו בקרה, אנחנו לפחות יותר שקטים שהדברים נעשו כמו שצריך.

בימים אלה, מה-6 למאי יש ניידת לניטור אוויר בתפן, היא תהיה שם שלושה שבועות וגם נקבל אינדיקציה, התוצאות שלה אמורות להיות און ליין באתר של המשרד לאיכות הסביבה, לצערי יש תקלה בתקשורת ועד אתמול זה עוד לא הופיע אבל הנתונים נאספים ונלמד אותם.

חומרים מסוכנים. קודם כל אירועי חומרים מסוכנים, יש לנו שני אירועים שנקראים אירועים של חומרים מסוכנים, שניהם אירועים של שפך של חומצה של וולקן מחוץ לחצר המפעל. אירוע מאוד מקומי שהסתיים בשטיפה, שפיכת חול ופינוי לרמת חובב.

ואיך מגיע אליכם הדיווח?

אנחנו תפסנו את זה והוא גם קיבל אזהרה לסגירת המפעל. צו מהמועצה. האיש שלי גילה.

זאת אומרת לא קורה שיהיו אירועים חריגים - -

אז אם יש משהו חריג אז זה לוקח שעה - שעה וחצי אם מישהו מודיע, על המקום אנחנו מטפלים. האיש שלי תפס את זה ממש על המקום.

ישקר, המון חומרים מסוכנים, מי שירצה יש לי פה רשימה, מדללים שונים, גזים, קבוצות ובסיסים, שגשוגות של מתכת, איחסון החומרים הוא מסודר מאוד במפעל הזה ומאובטח מאוד, פה הפוטנציאל לאירועים מסוכנים קיים בהחלט והאבטחה היא למופת.

פסולת מסוכנת. פסולת של מתכת קשה נאספת בחצר המפעל לפני שליחה לחוץ-לארץ למיחזור. מטמבור אקולוגיה שזה מפעל שעושה גם כן מיחזור השפכים המרוכזים עוברים לרמת חובב. החביות בחצר לפני משלוח לגרמניה, מסומנות לפי כל התקנים.

טכנולוגיות להבים. באיזור תעשיה הזה יש שלושה מפעלים שעוסקים בתוצר מאוד דומה ובאופן ייצור מאוד דומה, טכנולוגיות להבים כל החומרים האלה נמצאים בקו עצמו, עם חומרי גלם שהם המתכות, מבחינת הפסולות המסוכנות יש בוצה מטיפול בשפכי ויברטורים שמכילה אבקת מתכות וחומצות מרוכזות, היא הולכת לרמת חובב.

טקג'ט. מפעל דומה, מחסן מסודר, פסולות מסוכנות, בוצה, חומצות מרוכזות, כרומטים, מפונה לרמת חובב.

וולקן מצברים, בוצות ופינוי של חומצות. וולקן מפנים חלק מהחומרים שלהם למפעל למיחזור.

מילרם, מפעל עם שני קווים לא גדולים של טיפולי שטח, קו ניקל וקו אלומיניום, הבוצות מפונות לרמת חובב.

תודה רבה, זה באמת היה מרשים, אבל כמו שאמרנו, בכל כוס יש את החצי הריק והמלא, תמיד צריך לבקר ולבדוק שוב, צריך להעריך את זה כי בסופו של דבר זאת ביקורת בונה. אחת השומרות שאנחנו מאוד מעריכים ומכבדים ויידעה אותנו מתחילת התהליך זאת גב' ליאורה אהרון מאזרחים למען הגליל.

אני אנסה להסביר מה מניע אותנו, מה מריץ אותנו על ההרים ולהסתובב בביוב ובפסולת. צריך להבין שהגליל הוא ספק מים מרכזי במדינה והוא גם בנוי מתשתית מאוד מחלחלת והתשתית הזאת מחלחלת אל מי תהום, אל המעיינות ואל מקורות מים גם של קידוחים. הבעיה היא שהוא גם איזור מאוד מיושב והקרבה בין מקורות מזהמים לבין קידוחי היא מאוד גדולה. זאת דגימת מים לדוגמה מאתר פסולת שעל התוצאות שלה קיבלנו תוצאה מהמשרד לאיכות הסביבה שהם בסדר, שאפשר לכסות את האתר הזה, אין שום בעיה, התוצאות לדעתנו היו מאוד גרועות. אז יש איזה שהם חילוקי דעות ולכן אנחנו בכל זאת רצים ובודקים ודוגמים ואנחנו מודאגים מכיוון ששיטת הניטור בארץ היא שיטה שהיא מגיבה, יותר מגיבה ולא מונעת וגילינו את זה בתפן, ששם בהחלט אפשר לראות את זה כדוגמה. בודקים מה קורה במעיינות, הכל בסדר גרע במעיינות, עוד אין בעיה שם, ואז אומרים או-קי, בסדר, ולא עושים כלום בינתיים. אנחנו אומרים שיש צורך לייחס חשיבות למה שקורה למעלה בהר, זה מה שאנחנו מנסים לעשות בשנה האחרונה יחד. היום אנחנו יודעים שכל המעיינות כמעט בארץ אי אפשר לשתות מהם, דבר שאני זוכרת שלפני 15 שנה יכולנו לעשות.

אנחנו נעלה אל ההר. ההר בגליל התיישב בצורה מאוד אינטנסיבית ב-20 שנה האחרונות, מדיניות התיישבות מאוד אינטנסיבית של מדינת ישראל, ישוב או יהוד הגליל הביא הרבה מאוד אנשים לגליל. כאן אנחנו רואים את חורבת תפן וממנה אנחנו ישר קופצים וצופים אל מועצה מקומית תעשייתית תפן שרואים פה חלק מהמפעלים וכאן למטה משמאל זה מכון הטיהור של תפן.
המועצה התעשייתית תפן, אחת משתיים, היתה ידועה לנו כשכנים כזכות או בחובת וולקן מצברים, שכאן רואים תמונה של בית ההתכה הסגור שלהם. בית ההתכה נסגר לפני שלוש שנים וכמות הפליטות לאוויר ירדה אבל היא עדיין קיימת כי באולמות הייצור יש עדיין פליטה של עופרת.

מה שהדאיג אותנו זה התחלה של תהייה של הורים שאני מביניהם, הורים לילדים בבית הספר בתפן, ההורים שלחו את הילדים לתפן בשמחה ובאהבה כי זה בית ספר מאוד מיוחד, בית ספר ניסויי עם גישות דמוקרטיות וכו' וגם אווירה מאוד ירוקה והכל נראה משדר מקום טוב ולעומת זאת אנחנו גילינו לתדהמתנו מכתב משנת 1998 של שלמה כץ אל הנהלת גן התעשיה עם התנגדות נחרצת להקמת בית ספר בתפן. חלק מההתנגדות היא כתוצאה מפליטות מזהמים לאוויר, בשנת 98 שאז עדיין בית ההתכה בוולקן פעל וגם מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום ואירועים של חומרים מסוכנים. ההמלצה כאן היא שבית הספר לא צריך לקום, אבל בית הספר ממשיך להיות שם עם 500 תלמידים ועוד אנשי צוות, התלמידים הכי קטנים של הם בני שלוש וארבע.

אנחנו התחלנו לשאול שאלות על וולקן וגם שאלנו על מכון הטיהור כי היו לנו שמועות שהגיעו מאנשי רשות שמורות הטבע, דברים על מכון הטיהור, ואז גילינו את מכון הטיהור שהוא מכון ביולוגי שלא אמור בכלל לטפל במתכות. כשאנחנו שאלנו שאלות גילינו חלקית חריגות ואז הבאנו את הועדה לתפן והובטח לנו שיהיה דו"ח ובדו"ח אנחנו מוצאים כמה חריגות שמאוד מדאיגות אותנו.

כשלקחת את הנתון של החריגות, אני מבינה שזה מהמוצא של המפעלים, התוצאות ביציאה אחרי הטיהור שפכים היו בסדר?

לא. זה חריגות בשנת 2002 כשהחריגות בקולחין היו של ניקל. ביוני 2002 אנחנו רואים של חריגות של ניקל. אנחנו רואים חריגות בטכנולוגיות להבים של פי 30 או 3,000% בריכוז המתכת ניקל ו-1,500 בריכוז המתכת כרום. הדו"ח מראה רק שתי תוצאות דיגום בטכנולוגיות להבים בכל הארבע שנים, לפי רשיון העסק של אותו מפעל הם אמורים היו בתקופה הזאת לעשות לפחות 16 דיגומים. למה זה לא נעשה?

קודם שאלתי את הילה לגבי כמה פעמים דוגמים ונאמר לי שיש כאלה שפעם בחודש, לא היתה לי תחושה שזה רק שתי בדיקות בארבע שנים. במיוחד להבים שזה מפעל שמשתמש בחומרי ציפוי שאלה חומרים מאוד מסוכנים וגם אמור להיות לו תקן מיוחד.

טכנולוגיות להבים נמצא בשידרוג במשך שנה וארבעה חודשים ובימים אלה הוא מתחיל הרצה.

אבל למה לא דגמו אותו עד עכשיו?

לגבי תדירות דיגום באופן כללי, קיימות תקנות משנת 2000, תקנות מניעת זיהום מים מתכות או מזהמים אחרים שמתייחסות למפעלים שיש בהם תהליכים של ציפוי מתכות כדוגמת טכנולוגיות להבים ואחרים. מבחינת החוק תדירות הדיגום במפעלים כאלה היא פעמיים בשנה. באיזור תעשיה תפן אנחנו החמרנו בתנאי רשיון העסק.

שתי הדגימות מאיזה שנים הן?

הם משנת 2003 מיוני ויולי.

אז זה כן עומד, היא אמרה שזה פעמיים בשנה לפי התקן.

אבל הדו"ח הוא על ארבע שנים. איפה 99, 2000, 2001 ו-2002? אנחנו גם רואים חריגות נוספות, הריבועים הורודים והכתומים מופיעים בדו"ח, יש חריגה אחת נוספת שהיא חשובה כי גם אחר כך זה בא לידי ביטוי בתוצאות של המכון, חריגה בזרחן שאנחנו רואים את זה בחומר שמושלך אלייך, חומר לא מעובד כנראה שלא הגיע אל הדו"ח, חריגה בשנת 2002 של 10,000 ה-DCD. זה הגיע אלייך, זה חומר שאת העברת לנו.

אני רוצה להראות לדוגמה את אותו דף שאליו אני מתייחסת של טכנולוגיות להבים שהוא המפעל המזהם ביותר בתפן.

כדי שנעשה סדר בדברים, אמרת שעושים פעמיים בשנה ואמרת שהחמרתם, אז עכשיו כל כמה זמן דוגמים בלהבים?

על-פי התקנות הם מחוייבים לפעמיים בשנה, צריך לבדוק ספציפית בתנאי רשיון העסק, לפי מה שאני זוכרת אנחנו החמרנו איתם. לטכנולוגיות להבים יש ארבעה מפעלים מאוד גדולים בצפון, אחד נמצא בנהריה, אחד במעלות ושניים באיזור התעשיה תפן. כל המפעלים האלה נכנסו לתהליך הסדרה דרך תנאי רשיון העסק. במשך שנה וארבעה חודשים ההנהלה שזה סטף וורטהיימר ושותפים נוספים השקיעו מליוני שקלים בתשתיות ומערכות לטיפול בשפכים בכל המפעלים כולל המפעלים שנמצאים בתפן.

את מדברת על עכשיו.

אני מדברת על שנה וארבעה חודשים של תהליך הסדרה, של חריגות תוך כדי תהליך הסדרה, אני מדברת על אכיפה מינהלית מצידנו וזה התרעות לפי חוק המים, התרעות לפי תנאי רשיון העסק, הזמנות לשימועים וכתוצאה מזה הם נכנסו לתהליך חיובי שמקובל עלינו והם הולכים לחתוך את הסרט ממש בשבועות אלה.

אני רוצה להראות איך אנחנו מגיעים לערכים כאלה. המתכת ניקל התקן שלה לפי, אנחנו חייבים להתייחס לענין של התקן שגם על זה אנחנו מעירים פה על הדו"ח.

אנחנו מאוד מתרשמים מהשינויים בשנה האחרונה אבל מצד שני אי אפשר למנוע מליאורה לדבר על הכמה שנים הקרובות.

המשרד לאיכות הסביבה הגיש תביעה בדיוק מהסיבות האלה כנגד המועצה המקומית וכנגד ראש המועצה לשעבר נור אלדין שאנן. התביעה נדונה בבתי משפט שלוש שנים וארבע שנים ונסגרה עיסקת טיעון.

אנחנו מכינים גם חוק שהמזהם ישלם.

תסתכלו על הפרמטר הזה, כי שואלים אותי איך הגעתי למספרים. 0.5 מיליגרם לליטר של ניקל ביוני אנחנו רואים פה 7.4 שזה פי 15 מהערך המותר וביולי אנחנו רואים פה 15 שזה פי 30, פי 30 זה חריגה של 3,000%. זה לא מופיע כאן אבל זה הגיע במכתב בחומר ששלח חנן אסולין.

מה שאת אומרת זה במוצא המפעל, לא של המט"ש.

נכון.

שאלתי איך במקביל בנקודה הזאת, איך הזיהום במט"ש.

מבחינת חוק המים משנת התשי"ט כל מי שמזרים שפכים באיכות שהיא חורגת מהתקן, לא משנה איזה תקן, תקן שהוא נכון לאותו זמן, התקן שפה צריך להיות זה תקן משנת 2000 למפעלי ציפוי, וכל מי שמזרים למערכת שפכים או לנחל או לכל דבר אחר גם מערכת שפכים, אם אתה מזרים שפכים באיכות ירודה למערכת שפכים אתה מזהם את המים לפי החוק, המפעל הזה הוא מפעל מזהם כרגע.

אנחנו לא שומעים שנעשים תהליכי אכיפה למפעל הזה. המפעל מזהם וכל עוד הוא מספר שהוא עושה שידרוגים וכו' הוא יכול להמשיך לזהם, אבל מה קרה לפני כן, הוא גם זיהם ואנחנו יודעים מאנשי המשרד לאיכות הסביבה, יש מפעל של טכנולוגיות להבים גם במעלות וגם בנהריה והמפעלים האלה זיהמו ומזהמים כנראה גם שם. כל עוד אין אכיפה על המפעל הזה למה שהוא יזדרז לשדרג את המערכת.

התקן כאן הוא תקן שמופיע גם בנספחים של הדו"ח, הוא תקן פחות מחמיר, הוא לא התקן של מפעלי ציפוי מתכת משנת 2000, הטבלה הזאת היא תקן של שטחי תעשיה כלליים, אם תסתכלו ברשיון העסק במוצקים מרחפים בתקן שטחי תעשיה משנת 2000, הפרמטק הוא 30 ולא אלף.

מה יש לכם להגיד על זה?

זה שלא נעשית שם אכיפה זה לא נכון.

על אכיפה רציתי לשאול אחר כך, אני מדברת עכשיו על התקן של שפכים תעשייתיים ולא תקן מיוחד למפעלי ציפוי.

התקן שנבחר בדו"ח תלוי, בגלל זה הסכמה הראשונה היתה של מתקן קדם טיפול לעומת טיפול. השאלה איפה נלקחה הדגימה. במפעלים שלקחנו דגימה גם במתקן טיפול וגם במוצא המפעל, התקן שהשתמשתם בו הוא מותאם למקום לקיחת הדגימה. אנחנו מקפידים, בניגוד לתקנות אמנם, להחמיר ולקחת שני מקומות של דגימה, אחד זה במוצא מתקן טיפול בשפכים ואחד זה במוצא המפעל.

במוצא המפעל זה צריך להיות לפי תקן למפעלי ציפוי ובמט"ש זה יכול להיות לפי התקן הכללי.

לא במט"ש, בלי קשר למט"ש. במפעל עצמו אנחנו יכולים לקחת ממוצא מתקם הטיפול ובמוצא המפעל, זה שתי דגימות ששייכות למפעל עצמו עוד לפני המט"ש. התקן של 2000 דווקא במתכות הוא הרבה פעמים מקל, הוא מקל בקובלטס, ניקל אני לא בטוחה, בכרום הוא מקל, יש רשימה שלמה של מתכות שמוקלות.

ליאורה, היא אומרת שהתקן הזה מקל אז מה את מחפשת?

רחלי קודם אמרה שלפי התקן של שנת 2000 צריך לעשות פעמיים בשנה, זאת אומרם שאם בודקים צריך להחליט לפי מה הולכים, אם הולכים לפי תקן שנת 2000 ועושים פעמיים בשנה ופה עשו רק ב-2003 פעמיים בשנה, אז צריך ללכת גם לפי הפרמטרים של תקן 2000, אי אפשר איך שמתחשק. אי אפשר מצד אחד להסתכל על התקן הפחות המחמיר, צריך להחליט לפי מה הולכים. לא סתם תוקן התקן הזה של מפעלי ציפויים בשנת 2000 ואם הולכים לפיו אז צריך ללכת לפיו. מוצקים מרחפים בשטחי תעשייה כאלה הם בעיקר מתכות ואנחנו רואים פה חריגות של פי שש ביוני ופי 13 כמעט ביולי, אבל לפי פרמטר של אלף, כשהיום הפרמטר בתקן החדש משנת 2000 הוא 30, אז אתם יכולים לתאר לעצמכם איזה חריגה עצומה יש פה לפי התקן החדש.

אני מוכנה לשבת עם העמותה ולהסביר להם איך מתייחסים לתקנים, איזה תקנים אנחנו לוקחים בחשבון ובאיזה מצב, איזה תקנים אנחנו רושמים בתנאי רשיון העסק. הדברים הם לא שרירותיים, הדברים מחושבים ונבחנים מבחינה מקצועית ואני לא מקבלת את מה שליאורה אומרת.

בכל אופן היא מציגה פה לפחות את העובדות, אז אפשר לעשות דיון רק על הנושא הזה, אבל מה שאני מבינה שלמרות שהמכון טיהור שפכים הוא לטיפול ביולוגי וכו', עדיין אנחנו לא רואים את המתכות בחוץ.

הוא לטיפול ביולוגי אבל עדיין יש שיקוע גם בחצר המפעל וגם בתהליך עצמו ואם היו מתכות היינו צריכים לראות אותם לפחות בבוצה וגם שם לקחנו החמרה מאוד גדולה ועדיין לא ראינו מגוון גדול של מתכות.

מה שחשוב זה בסופו של דבר מה מגיע לסביבה. אנחנו המשרד לאיכות הסביבה חשוב לנו מה מגיע לסביבה.

כן אבל יש עוד דברים, לא לחינם עשו תקן למה שיוצא ממפעלים, אי אפשר לזלזל בזה כי יש קשר.

לא צריך לזלזל בזה, צריך לראות מה מגיע לסביבה ואין לי אינטרס לאכוף, למרות שאני עושה את זה, על המפעלים עצמם, אני רואה בזה את תפקיד המועצה. אסולין יודע שאני אקח אותו לבית סוהר אם הוא יחרוג מהתקן לסביבה וזה התפקיד שלי לדאוג לזה שבסופו של דבר לסביבה לא יגיעו מתכות וזה מה שראינו.

אבל מצד שני מי יאכוף את המפעל אם לא אתה כשיש בתקן - -

ראש המועצה יאכוף את המפעל ובמידה ונראה שהוא לא מסוגל לעשות את זה אני אאכוף את המפעל וזה מה שאני עושה.

אז אם אתה אומר במידה והוא לא יאכוף, זאת אומרת שגם אתה מחוייב לענין.

אני מחוייב לענין אבל אני לא רוצה לראות אותם מסירים את האחריות. זה גם לא נכון להגיד שמתקן ביולוגי לא מטל בכלל במתכות כבדות, מכיוון שהמתכות שוקעות לבוצה, רוב המתכות הם מתכות כבדות והן שוקעות ולכן הן נקראות מתכות כבדות. הבוצה מפונה וכשהיא נבדקת והיא רעילה היא מפונה לרמת חובב ולכן צריך להבין בסופו של דבר אם יש בעיה סביבתית או אין.

זה בדיוק מה שאנחנו מנסים, בדיוק בגלל זה אנחנו כאן. אנחנו מסתובבים בשטח ההמטרה הזה הרבה מאוד זמן, אנחנו רואים שוב את השטח, זה הקיר במכון הטיהור, מעל מכון הטיהור יש את שטח ההמטרה, ואתם רואים שהקיר הוא מחשוף של קרסט, זה שטח ההמטרה, רואים את ההמטרה, הממטרות מאוד גדולות ומתחת לשטח ההמטרה נוצר נחל וכל התווך הזה, אנחנו הזמנו גם גיאו-הידרולוגים לשטח וגיאו-כימאים, והם אומרים בפירוש שמה שמתבצע פה זה החדרה למי תהום. עכשיו נשאלת השאלה מי מפחד מאכיפה. לפי מה שאנחנו רואים בארבע שנים האחרונות, אף אחד.

אני רוצה להבין לגבי ההמטרה, אמרת משפט נורא חמור וזה עבר.

ההמטרה זה הפתרון המאושר למפעל הזה.

צריך לחשוב אם זה הפתרון הנכון.

לא, אנחנו עכשיו בפתרון של - -

לכן אני טוען שהעיסקת טיעון, זה שהם שילמו 60 אלף זה לא הכסף, הכסף זה העשרה מליון להתחבר לכרמיאל, זה הקנס. אני רואה את הפתרון בסופו של דבר בחיבור לכרמיאל בסוף 2005. למרות שהאיכויות שלהם היום הם כאלה שאין בעיה לסביבה, להתחבר לכרמיאל זה עשרה מליון שקל, זה הקנס.

אני חשובת שדרך תפן אנחנו יכולים ללמוד מה נעשה באכיפה סביבתית במיוחד במפעלים גדולים, מפעלי מתכת כאלה. אנחנו לא רואים אכיפה על המפעלים, לפחות לא על המפעלים הגדולים והמזהמים ביותר, אנחנו מבינים, וזה גם כנראה מה שבעלי המפעלים מבינים, שהם יכולים להמשיך לזהם ויש הבנה והתייחסות חיובית - -

לא, אבל זה מה שאני לא רואה מהשנה האחרונה.

ליאורה זה לא נכון.

ממה שאני רואה מהשנה האחרונה זה לא ככה.

אבל הדיגום הוא של 20 שנה.

זה נכון אבל זה שהיום הם החליטו שהם משנים את זה, זה כבר.

זה יפה מאוד אבל זה נעשה לאחר כל מיני דברים.

אני מבינה את התיסכול שלך.

המשפט הזה שהמזהם ישלם, שזה עיקרון משפטי סביבתי ידוע גם בקרב אנשי המשרד, הוא מכסה על מציאות שבעצם משתלם לזהם, משתלם כלכלית לזהם ואני באתי לכאן כדי לספר לכם על איזה שהוא משבר אמון שנוצר בין הרשויות השונות לבין התעשיה לבין התושבים שגרים מסביב. איך נוצר משבר האמון. התעשיה הציגה את עצמה ומציגה את עצמה עדיין בימים אלה כתעשיה ירוקה מתקדמת ונקיה. אנחנו יודעים, כתוצאה ממה שאנחנו מגלים כאן, שבמשך כל הזמן הזה היא זיהמה את האוויר והמים והקרקע. האזרחים פנו בשנים שונות בכל מיני פניות אל המועצה התעשייתית וגם אל רשויות איכות הסביבה בתקווה לשיתוף פעולה וקבלת מידע ולא קיבלו, ורק לאחרונה כתוצאה מכל מיני צעדים שאני תיכף אפרט אותם, זכינו לשיתוף פעולה חלקי. אין ספק שגם לועדה וגם לתקשורת יש חלק ניכר בענין. זאת אומרת זאת הדרך להשיג שיתוף פעולה, כך אני רואה, או לפחות שקיפות, אין דרך אחרת להשיג שקיפות, אני לא מכירה דרך אחרת.

ב-2002 פנינו מספר פעמים בבקשה למידע למועצה התעשייתית ולמי שהיה ראש המועצה שהיום הוא חבר הכנסת אלי אפללו, התשובה היתה לא. אין לכם זכות לבקש מידע. אחרי כמה חודשים פנינו בבקשות למידע על-פי חוק חופש המידע ואז המועצה התעשייתית נתנה לנו מידע חלקי מאוד מדאיג. בקיץ ביקרנו במועצה ובעקבות הביקור הוכן דו"ח שפכים של האיגוד, אני רוצה רק להזכיר שבפגישה שלנו אז אצלך חנן בתפן, הובטח לנו דו"ח על פליטות לאוויר שזה עדיין לא הוכן, ארבע שנים לאחור, וקיבלנו עכשיו כאן במצגת איזה שהם פרמטרים חלקיים.

ב-13 לאפריל 2004 היה כנס בחסות המשרד לאיכות הסביבה, בחסות רשות שמורות הטבע, שאליה מוזרמים השפכים המסוכנים האלה ותפן הוצג שם כמודל לחיקוי, כמודל לתעשיה ירוקה מתקדמת ונקיה. אפילו בדיונים השונים, בפנלים השונים לא נאמר שם שיש בעיה שמטפלים בה, אפילו זה לא נאמר. אנחנו היינו שם, באנו לשמוע וזה לא נאמר.

אני רוצה להגיד מילים טובות, התקשרתי גם לחנן לפני הדיון ואמרתי לו שאני אגיד מילים טובות. בשנה האחרונה אנחנו רואים יחס רציני והנושא הסביבתי הפך להיות הנושא העיקרי במועצה התעשייתית וזה טוב, וכך אנחנו היינו רוצים שזה יהיה בכל איזור תעשיה בארץ. יש גם איזה שהוא מענה לפניות של אזרחים, יש דו"ח של שפכים על ארבע שנים אחרונות, יש מגמות של שיפור, היינו רוצים לראות אימוץ בחלק מהמקרים וצריך לראות איך זה מתקדם הלאה. בחלק מהמקרים המועצה מטפלת מיידית. אני רוצה לציין שני מקרים שהתקשרתי אל אלכס שהוא מהנדס איכות סביבה במועצה, בסוף מרץ ובסוף אפריל, ביום שישי, והודעתי על פריצת ביוב באחת השלוחות, ביוב זורם שלא נכנס למכון הטיהור וזורם חופשי לנחל לפני שהוא עובר את העיבוד של מכון הטיהור. בשני המקרים זה טופל מיידית, תוך כמה שעות הוזנקה לשם ביובית וזה טופל.

אני רוצה להתריע שאם ימשיכו להיות חריגות, לא כמו עכשיו אלא כמו שהיו בשנת 2002, גם מט"ש כרמיאל יפגע מהחריגות האלה וזה צריך להמשיך להדאיג גם את המועצה התעשייתית.

איך מתקדמים הלאה. צריך לאכוף את החוק על המפעלים על-פי התקנים העדכניים, לטפל בשפכים כמובן בתוך חצרות המפעלים.

אני מבינה שזה כבר נעשה, כי כבר יש לכל מפעל עכשיו - -

אנחנו רוצים לקוות.

יש, מה זה רוצים לקוות, הבנתי שיש, נכון חנן?

אבל צריך להפריד בין מערכות איסוף לטיפול בשפכים תעשייתיים וביוב סניטרי. זה קצת בעייתי כשאוספים את זה יחד.

כשאנחנו מדברים על מפעל מזהם שהוא עושה לעצמו טיפול אני חושבת שהסניטרי שלו הוא לא זניח.

אני רוצה להגיד מה עוד חשוב, ניטור אוויר במפעלים, בארובות ובמסננים.

קיבלנו על זה עכשיו תשובה.

אני רוצה לדווח לועדה על שתי תוצאות של דגימת אבק ממפעל KP שהעביר לי אותם מנהל המפעל, הוא ראה שמהמרזבים יורד נוזל עם צבע מאוד מוזר ונוזל שהוא יוצר בלייה במרצפות וזה נראה לו מאוד תמוה, הוא לקח את הבוצה הזאת ושלח אותה לדגימה גם בשנת 2002 וגם עכשיו ב-2004, התוצאות הם גרועות ואנחנו נתנו את התוצאות האלה למומחים, לגיאו-כימאים מהמכון הגיאולוגי ואנחנו רואים שעדיין המתכות, ריכוז המתכות הוא בסדרי גודל יותר גבוהים מאשר כל אבק אחר במקום אחר. רואים שם הרבה מאוד עופרת, גופרית, זרחן וניקל. אבל כמובן זאת לא דגימה לענין מכיוון שאנחנו לא ידועים את גודל הגרגרים, הרי ידוע שככל שהגרגרים יותר קטנים זה שיש הרבה זה עדיין לא אומר כמה זה מסוכן, יש הרבה, זאת אומרת שזה נמצא באוויר בסביבת תפן ביחס חריג לשאר איזורי הארץ, אבל גודל הגרגרים הוא גם מאוד חשוב. אם הגרגרים מאוד קטנים הסיכון של זה לבריאות הציבור הוא מאוד גבוה.

בדיקות שוטפות בבית הספר. יש חוזר מנכ"ל של משרד החינוך שאומר שצריכות להיות בדיקות בתוך בית הספר לקרינה. בחצר בית הספר יש שנאי, טרנספורמטור, ממש בצמוד לגן הילדים ואנחנו ביקשנו לעשות שם בדיקות, נעשו בדיקות, לא קיבלנו תוצאות.

הבנתי שעכשיו יש ניידת ניטור ממש ליד בית הספר.

עשינו בדיקות וליאורה יודעת את זה.

רק עכשיו קיבלנו שקיפות מידע על אחזקת חומרים מסוכנים.

חלק מהדברים שאת מציינת פה הראינו שהם נעשו.

אנחנו חושבים שצריך לשנות את הרכב המועצה ולתת ייצוג הולם לאזרחים שעשויים להיפגע מבחינה בריאותית וזה לא קיים כרגע וגם לענות לפניות שלנו בכתב בזמן סביר.

לגבי הרכב המועצה יש הצעת חוק, זה לא קשור למועצה הספציפית. חנן אסולין יושב-ראש המועצה התעשייתית שלח לחברי הועדה תקציר הדברים שנעשים ממש עכשיו ובשנה הזאת.

קודם כל לגבי קצה לביוב אנחנו במשא ומתן ויש תוכנית מפורטת, יש כמה בעיות טכניות שצריך לפתור אותן, צמח יבהיר את זה, הוא מעורב בענין שלנו, אם היינו יכולים שזה כבר יהיה לפני חצי שנה אז היינו עושים את זה. אני כינסתי את כל מנהלי המפעלים שם והזהרתי אותם שלפני שניכנס לכרמיאל אני צריך להביא בדיקות שאנחנו ניכנס לכרמיאל, אחרת כרמיאל לא יכול, אנחנו עושים גם פעולות בביובים אצלנו.

כרמיאל לא תסכים לקבל שפכים שהם לא יהיו מתאימים.

נכון. כל מפעל עכשיו נערך ואני חושב שבחודשים הקרובים הם יביאו תוצאות והמועצה עושה בדיקות, לא המפעל, אנחנו עושים בדיקות פתע על חשבון המועצה ואנחנו נביא תוצאות טובות. את הממטרות אני לא רוצה לראות, זה באמת מפריע, זה עולה לנו הרבה כסף הדבר הזה, גם המכון, גם הממטרות, ברגע שזה יעבור לביוב קצה והמפעלים, רואים גם מודעות של המפעלים, שהם רוצים לשפר. יש מפעל שאמר לי שהוא משקיע 40 אלף דולר במקום לקבל 25 עובדים.

זה מה שאמרתי בהתחלה, זה חובה שלהם, זה לא זכות.

אז הם עושים את זה. יש את הניטור של האוויר, אני שומע מפעלים, גם את KP, זה בהחלטה שלנו, הוא אמר שהוא רוצה לעשות בדיקה, אני הייתי אצלו על הגג, עשו בדיקות, לא מצאו כלום, הוא עשה בדיקה עצמית, יש לו בעיה עם איזה מפעל שכן שלוש הוא חושד בו, המפעל הזה התקין שם פילטרים ועשו לו בדיקות במפעל, לא מצאו כלום. אני לא יודע מאיפה הוא הביא את הבדיקות, הוא עשה בדיקות, אנחנו הולכים לעשות עכשיו בדיקה נוספת שנזמין אותה בחודש הבא ואני אמרתי לו, הבדיקה הזאת צריכה להיות במאי או ביוני, הוא עשה אותה על אחריותו, אנשים שלנו לא היו שם. אני אל יודע מאיפה הוא לקח את הבדיקה הזאת, מי היה שם, אני אמרתי לו שגם אם הוא לוקח בדיקה שאיכות הסביבה יהיו שם ואיש שלי, אף אחד לא היה איתו.

לגבי האוויר אנחנו נקבל תוצאות בשלושה שבועות הקרובים. לגבי חשמל המועצה הזמינה על דעתה, אנחנו נראה איך הבדיקות יהיו שם, קרינה לאנטנות עשינו.

יש לך תוצאות.

יש לי תוצאות אבל אין לי אותם פה. אם לא טוב יטפלו בזה, אני לא מוותר לאף אחד שם. לגבי אנטנות עשינו ויצא בסדר. אנחנו משתפרים שם כל הזמן. אנחנו מדברים הרבה עם המפעלים. נתתי הוראה עכשיו לאיש שלי שכל חבית צריך לרשום עליה, והתחילו לגדר חביות. המועצה השקיעה ומשקיעה הרבה כסף, אבל בשביל לטפל בבעיה צריך עוד הרבה משאבים, אני מקווה שעוד שנה ועוד שנה - -

העלויות זה סכומים גדולים, אבל זו חובה, כל הזמן צריך לעודד, זאת חובת המפעלים, זה לא מותרות, זה לא זכות שיש להם, זה חובתם וחובת משרדי הממשלה לאכוף את זה, אם ישירות דרך המועצה ואם זה דרך המפעלים, אבל כל הזמן צריך לחזור ולהדגיש שזה חובת המפעלים ולא להתרשם מהסכומים הגדולים כי עם כל הכבוד הם מרוויחים מספיק.

זה לא מהם, זה מאצלנו הכסף הזה.

זה כבר הבעיה שלך אם אתה לא לוקח מהמפעלים עצמם. אתה צריך לדאוג למפעלים שנמצאים אצלך, הם חייבים להשקיע את הסכום. הולך לעבור עכשיו חוק המזהם משלם שהסכום שהם יצטרכו לשלם על אכיפה יהיה סכום שלא ישתלם להם, זה יהיה הסכום שהם היו צריכים להשקיע כדי לא לעבור את העבירה. לצערנו משתלם לזהם עד שאוכפים ואני מקווה שלא נגיע למצב הזה כי לא ישתלם להם לזהם.

אני רוצה לדבר על הסלחנות הבלתי נסלחת של המשרד לאיכות הסביבה. יש כאן תופעה, התופעה היא שמראש נמנעים מאכיפה - -

אני ממנהל הביוב, משרד התשתיות. לענין מכון הטיהור, לפני מספר חודשים פנה יגאל שחר שהוא ממונה בפועל הרשות, נכנסנו להילוך, הם הגישו תוכנית שנבדקה בועדה מקצועית, כבר היתה בועדת המשנה לביוב במחוז, אנחנו נותנים את ידנו, נלווה את הפרוייקט ונקצה את המשאבים שצריך. לגבי שאלת הפתרון אם זה יהיה מתקן כזה או אחר, זה עכשיו בבדיקה, יכול להיות שהמסקנה תהיה שזה הולך לכרמיאל וככה זה יעשה עם כל התאומים שידרשו.

אני חוזר לנקודה הזאת של הסלחנות הבלתי נסלחת, והעובדה היא עובדה שהמשרד לאיכות הסביבה לפחות כפי שהוא מצטייר בתקשורת בימים האחרונים, נוטה להימנע מאכיפה ישירה מול מפעלים שנמצאים בתוך תחומים של מועצות מקומיות תעשייתיות ומעדיף את המטריה הזאת של המועצות המקומיות התעשייתיות. ורואים את זה פעם אחר פעם, גם בסקירה שליאורה סקרה לגבי אותם מפעלים שנמצאים בתפן, אבל גם בימים האחרונים הפרסום המזעזע הזה שיצא ביוזמת אגף איכות אוויר ש-58% מהמפעלים נמצאים חורגים מתקני זיהום אוויר, המדהים הוא שישבנו כאן בדיוק לפני שנה, ב-11.5 ישבנו כאן ודנו בדיוק באותו פרסום לפני שנה, 60% מהמפעלים חורגים. והסיפור הוא אותו סיפור, שעובדים מול המועצה ולא עובדים מול המפעלים.

מפעל שיושב ברמת חובב, תרכובות ברום, שנה אחר שנה חורג - -

לא כל כך הבנתי את ההערה שלך לגבי האכיפה, למה אתה מקשר את זה לזה.

המשרד לאיכות הסביבה חייב להתעשת וחייב לאכוף ישירות מול המפעלים, יש לו חובה על-פי החוק לאכוף, אם הוא לא יכול לאכוף כי אין לו תקציבים שיבוא לכנסת ויאמר בצורה ברורה, אני לא יכול לאכוף.

יש לו אלף מפעלים והוא בודק כל כך מעט ולא אוכף, זאת השאלה היותר חשובה.

השאלה שלי היא מדוע אין אכיפה, זאת השאלה, ושנה אחרי שנה אנחנו חוזרים לכאן ומדברים בצורה סלחנית שעוד שנה ועוד שנתיים. כל השיפורים הם מאוד חיוביים וצריך לברך על כך, אבל האכיפה של המשרד חלשה וצריך פעם אחת שיסבירו למה. המפעל המזהם הוא עבריין, שהמשרד לאיכות הסביבה יאכוף את החוק.

ההשתפרויות שאתה רואה פה לדעתך זה בהתנדבות?

אני לא אמרתי.

אז בוא אני אגיד לך מאיפה ההשתפרויות. רק מהאכיפה. האכיפה כנגד המועצה 20 מליון שקל, כולל הקנס שהם קיבלו, אכיפה כנגד כל אחד מהמפעלים שראית פה כולל שימועים כולל התראות שגרמו להם לבנות מתקני טיפול, אין כאן מפעל אחד שהתנדב מרצונו הטוב לעשות את המתקן שלו. עכשיו אם אתה רוצה לבוא לראות אכיפה, בבקשה תבוא, אני אראה לך את הדו"ח, שלחתי אותו גם לועדה, של כל האכיפה שנעשית במשרד לאיכות הסביבה מחוז הצפון מול המפעלים האלה. אנחנו גם מפרסמים כשיש שימועים, מפרסמים כשיש התראות, אף אחד מהמפעלים האלה לא יצא לבניית המתקן שלו בהתנדבות.

מה זה שימוע, שימוע זה אכיפה?

שימוע זה אכיפה. אני אסביר מה זה אכיפה. יש אכיפה מינהלית ויש אכיפה פלילית. השלב הראשון הוא אכיפה מינהלית. בשלב הזה אתה שולח התראה ולאחר מכן עושה שימוע. אם הוא מבצע את מה שאתה רוצה אתה לא עובר לשלב של האכיפה הפלילית. במתקנים האלה מכיוון שיש לכולם התראות ונשלחו אליהם שימועים, יצאו לבניית המתקנים עם לוחות זמנים שנקבעים להם בתנאים לרשיון העסק ולכן אין צורך לעבור לשלב של אכיפה פלילית.

ההערה היא חלילה לא אישית, אני משוכנע שאתה מנסה כמיטב יכולתך, אבל צריך להבין, יש משמעות ציבורית גם לפרסם את פעילות האכיפה. כשאתם תפרסמו את פעילות האכיפה דרך הדוברות של המחוז, דרך הדוברות הארצית, המפעלים האחרים - -

למען יראו ויראו, יש בדבריו. אני חושבת שהוא צודק במה שהוא אומר שיש דברים שצריך לפרסם אותם בתקשורת, ברגע שהמשרד מפרסם את המחדלים אז יוצא שהוא לא אחראי, אבל למען יראו ויראו מאוד חשוב לפרסם גם את דו"ח האכיפה.

לפעמים קשה לחדור לעיתונות הארצית כי זה לא על סדר היום, אבל אתה מכיר את הפורום שאנחנו מנהלים ב-Yנט, העולם הסביבתי מסתכל עליו, אתה בעצמך גלשת אלינו לא פעם ולא פעמיים, לפרסם שם. עשית פעולת אכיפה טובה, פרסם אותה. נשמע, נדע שקורים דברים, אחרת התדמית שנוצרת למשרד - -

זה גם משפיע על מפעלים אחרים, זה מרתיע והרתעה זה חלק מהענין.

במשרד אנחנו מוציאים קובץ איכות סביבה, ותראה כמה פורסם על הדו"ח הזה ועל האכיפה שנעשתה. זה חשוב לנו יותר מאשר לכל אחד אחר לפרסם את זה.

קודם כל אני מתנצל בשם חנה סלע, מהנדסת מחוז הצפון שלנו, שקיבלה זימון ישיר להופיע בועדה הזאת ולא יכלה בגלל סיבות אישיות, אני מייצג אותה כאן. השאלות שנשאלו אליה ואני אענה גם בשמה וגם בשמי, שאנחנו סוקרים ובודקים, קודם כל אנחנו ביחד עם איכות הסביבה בכל נושאי, המילה אכיפה אולי לא מספיק חזקה פה אבל יש פה אכיפה כלפי מערכת הטיהור והמט"ש שצריך לעבור לכרמיאל ואנחנו מברכים על זה שיגמרו עם הפיזור הזה בשטח שהוא נעשה באישור.

הערה קטנה לליאורה, אנחנו מתקדמים גם עם הידע, זאת אומרת זה שלפני 20 שנה אישרו את הפתרון הזה של המטרה בשטח זה לא כי המפעלים היו רעים או כי המשרדים הממשלתיים רצו דווקא לדפוק את תושבי הגליל או לזהם את המים ואת הסביבה, זה היה סטייט אוף דה ארט של טיפול בשפכים באותו זמן והמתקן הזה אושר עם מה שידעו אז. היום יודעים יותר ואני מקווה שמחר נדע עוד יותר ואנחנו רק נלך ונתקדם עם הפתרונות.

ידעו כבר אז שמה שמומטר ומוחדר להר מגיע בסוף למי התהום, הרי ככה גם הגשם מגיע למעיינות.

כן, אבל צריך לזכור, לטבע יש כושר נשיאה של כמויות די גדולות של מזהמים, הוא יודע לטפל בהם בכוחות עצמו וכו'.

למרות זאת אנחנו רואים את מקורות המים שלנו מזוהמים וסוגרים בארות.

קידוחי מקורות מי השתיה הקרובים ביותר נמצאים במרחק תשעה ק"מ מהאתר הזה, זה מרחק גדול מאוד במונחים של אקוויפרים ומי תהום, הם מנוטרים על ידינו - -

רציתי לשאול לגבי דיגום בקידוחים.

כל מקורות המים הם של מקורות והפיקוח על מקורות ועל איכות המים הוא בפיקוח משרד הבריאות, אם המקורות האלה למי שתיה נציבות המים דוגמת פרמטרים מאוד מצומצמים של זיהום כללי של המים, כלורידים וניתרתים, אנחנו נכנסים לכל ה-80 או מאה פרמטרים של איכות מי שתיה ואנחנו בודקים אותם. בשנת 2001 אנחנו דרשנו מחברת מקורות את אותם קידוחים מקורות מים קרובים שיבדקו פעם בשנה והדיגומים האלה נעשים ואין חריגות. כל התוצאות שאנחנו בדקנו אותם, מבחינה כימית הם תוצאות טובות.

היתה אתמול שאילתא שהגיש חבר הכנסת עיסא מחול לשר הבריאות, אני לא בטוחה שאתמול ענו לו, אני חושבת שזה נדחה ליום אחר, הוא הביא נתונים לגבי אחוז מקרי הסרטן באיזור תפן והסביבה, אז אולי אתה שותף לתשובה של השר.

זה לא באחריות הישירה שלי אבל אני נציג משרד הבריאות, למיטב ידיעתי אין עודף תחלואה מסרטן באיזור הזה של תפן, אלה הבדיקות מאותו סקר שנעשה על-ידי המחלקה לרישום סרטן במשרד הבריאות, ד"ר מיכה בר חנן, אלה דברים שהועברו אלי.

בשאילתא שאני ראיתי אתמול שהוא הגיש, הוא דווקא כן הראה נתונים שיש ואז הוא ביקש תשובה מהשר.

התשובה היא שאין.

יש פה שני נציגים של מקורות, אני מהנדס איכות מים של מחוז מרחב צפון ומירב מגל מנהלת המחלקה לאיכות סביבה. להמשיך את מה שדובר פה, אנחנו רואים את איזור התעשיה בקו הסגול שקידוחי מקורות פרוסים, רואים את קידוח כפר יאסיף, עמקא, יותר צפונה דובה, זה פחות או יותר הקידוחים שעשויים להיות מושפעים אם הזרימות שיגיעו דרך האקוויפר או דרך נחל בית העמק, מקורות כמובן מאוד מוטרדת. זה טווח של כעשרה ק"מ כמו ששלום אמר קודם. מקורות בהחלט מוטרדת מהנושא של זיהומים סביבתיים, אנחנו את המים כורים מהקרקע אז ברור שאנחנו פעילים ומוטרדים מהנושאים הסביבתיים, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק ומתריעים על מפגעים סביבתיים למשרד לאיכות הסביבה ומשרד הבריאות כי לנו אין את הסמכויות הסטטוטוריות לפעול כנגד המפגעים, כך שבהחלט גם מקורות מצטרפת - -

על איזה מפגעים התרעתם?

אנחנו מתריעים על דברים שאנחנו רואים בעיניים. אנחנו מעורבים באיזור תפן עוד משנות ה-90 בענין וולקן אבל אני לא יכול להגיד שזה משהו שהגיע מאיתנו אני חושב שזה התחיל דווקא מהתרעות שקיבלנו מאיכות הסביבה.

לא היה אירוע של מתכות בדצמבר 2002 בכברי?

אנחנו חושבים שצריך למצוא פה פתרון יותר טוב מהפתרון שנעשה היום. אני בהחלט מצטרף למה ששלום הראה קודם ויש לי פה גם נתונים כאלה, אנחנו עושים בדיקות כימיות לכל מקורות המים על-פי דרישות משרד הבריאות ואנחנו לא מוצאים כמובן לא התקרבות לתקן וגם לא מגמת עליה בפרמטרים כימיים שיכולים להיות מזוהים עם הקולחין של איזור התעשיה תפן.

קצת יותר צפונה אנחנו מדברים על מעיינות כברי, זה נחל הגעתון ופה בהמשך בקצת מערבה יש את מעיינות כברי. המעיינות האלה זוהמו פעמיים באוגוסט 2001 היה אירוע של זיהום סולר שאנחנו באמצעות מכשירים רציפים שמותקנים במעיינות הצלחנו לזהות את האירוע הזה ולמנוע מהמים המזוהמים להגיע לרשת האספקה שלנו, אבל האירוע עבר לחקירה של המשרד לאיכות הסביבה, מדובר כנראה באיזה שהיא הזרמה של תוצרי דלק לקרקע שהשתחררה, יש כל מיני תיאוריות למה השתחרר פתאום הגוף הזה, המחשבה העיקרית זה שמחצבה שקיימת באיזור הזה של געתון בעקבות פיצוץ המחצבה. בהמשך לזה בשנת 2002 התחלנו לקבל ריכוזים של ניקל והיה גם מנגן, מנגן חרג מהתקן, הניקל היה פחות מהתקן אבל היתה עליה ברמת הניקל וגם פה החשדות הם כנגד פעילות שנעשתה באיזור מאגר געתון. מאגר געתון קולט את הביוב של מעלות ופעילות הרחבה שנעשתה במאגר כנראה גרמה לאיזה שהיא חדירה של גוף מים מזוהם וכמובן שטיפלנו, הפסקנו את אספקת המים מהמעיינות, הרשת של מקורות היא רשת עניפה ויש לנו קידוחים במקומות אחרים, אבל בהקשר הזה אני רוצה להצטרף לפעולות שהמשרד לאיכות הסביבה עושה וגם לפעולות שגופים כגון העמותה שליאורה מייצגת וגופים אחרים, בסך הכל כל איזור הגליל המערבי הוא איזור הפקה עשיר של מקורות ואני חשוב שגם של קידוחים פרטיים, יש פה גם את המעיינות כברי ומעיין געתון, גם את קידוחי כברי ויש על האיזור הזה הרבה לחצים ממפגעים סביבתיים ואני חושב שבהחלט יש מקום לתת דגש לנושא של הפעילות הסביבתית המונעת פה.

אנחנו מכירים תוכנית של למשל נהריה לגדול מזרחה, אנחנו עדים היום למכון טיהור נהריה שקם פה עם שטחי השקייה בקולחין שאמורים להיות פה באיזור.

כל המדינה מחכה לעכו נהריה.

נכון אבל עדיין צריך לבדוק לאן לוקחים את המים ואיפה משקים בקולחין. יש פה איזור הפקה גדול מאוד של מקורות ואנחנו צריכים לשמור עליו.

מה שהוצג בדו"ח והשקיפות הזאת חשובה, זה ההתמקדות בתוך המפעל. המפעל הוא יוצר הזיהום ולכן נכון וצודק להתחיל בו ולבדוק את השפכים במפעל ולבדוק את קווי הדלק במפעל. אנחנו נוטים לשכוח מה שקורה מסביב והיום כשאנחנו בודקים מסביב אנחנו מוצאים הרבה פעמים שכשאנחנו בודקים אחרי מתקן הטיפול במפעל ובמוצא המפעל מסתבר שיש עוד זיהום שמגיע למקורות המים שמגיע מסביב. צנרת פגומה, שוחות שמחוברות בהצלבה ואז אנחנו מוצאים את המים לא בביוב אלא בניקוז, אנחנו מוצאים את זה בתיעול של מי הגשם, אנחנו מוצאים את זה במי התהום ואנחנו לא מוצאים את זה בבדיקות הרוטיניות שאנחנו עושים במפעל.

דבר ראשון שחשוב מאוד לעשות והתחילו לעשות את זה יותר בתפן, זה בדיקות במט"ש, כי המט"ש מרכז את הכל ונושא של בדיקות במט"ש שהיא מערכת גדולה וצריך לעשות ביקורות תכופות ואז אם מגלים זיהום אפשר ללכת אחורה, הבדיקות הדו שנתיות האלה הם בוודאי לא פותרות, החודשיות אולי, נדמה לי שתנאי רשיון העסק במט"ש דורשים הרבה יותר מזה.

הנושא של איכות ניקוז ותיעול מאוד חשוב, לבדוק את מי הגשם בשטפונות הראשונים, מגלים כל מיני דברים שאפשר למצוא פרצות במערכת.

קידוחים במי תהום. הקידוחים הכי קרובים הם עשרה ק"מ, היכולת לזהות משהו שדלף במורד הוא זעום, בתפן זאת בעיה ויש מקומות אחרים שאפשר לעשות.

למה לא עושים אתה קידוחים יותר קרוב?

במקרה הזה מי התהום הם כל כך עמוקים שזה לא ריאלי באיזור כמו תפן לבדוק מי תהום, אבל יש מקומות אחרים כמו למשל רמת חובב, קיסריה ששם אפשר לבדוק את מי התהום ועושים קידוחים יעודיים ובודקים את מה שמתפספס מהמערכת. הנושא של אתר הסילוק הוא מאוד חשוב, פה היה מאושר לעשות המטרת סרק כי ב-85 כשהקימו את המכון זה מה שהיה, לא רואים פה נתונים על האם ההמטרת סרק הזאת עובדת, יש בעיות עם מערכות המטרת סרק שהם נוטות לא לעבוד. אם המים הולכים לחקלאי החקלאי כל הזמן מוודא שהמים באיכות טובה ומשתמש בהם, אם הם הולכים להמטרת סרק המערכת עבדה, המערכת לא עבדה, הממטרות נסתמו, זה דברים שחשוב שיופיעו בדו"ח כזה. בדיקת צנרת, הצינורות שלנו בהרבה מאוד מקומות פגומים, זה גם בתוך המפעלים וגם בתוך איזורי התעשיה הצינורות המאספים, גם בביוב הסניטרי, בביוב התעשייתי, בהרבה מקומות שבודקים מוצאים שהצנרת שבורה, סדוקה, לפעמים גם לא מוצאים צינור, מוצאים תעלה בקרקע איפה שהיה צינור, דבר שמאוד חשוב להכניס וניתוח נתונים ואיתור גורמי זיהום מדי שנה שנתיים, לשבת ולחבר את כל הנתונים ביחד ולנסות להבין מי נגד מי.

אני אתן דוגמה מאיזור תעשיה קיסריה. חלק מהסיבה שהבדיקות האלה נעשות בתוך המפעלים זה כי מבחינה חוקית מכניסים את זה לתנאי רשיון עסק, התקנות של חוק המים וזה מאוד חשוב. הבדיקות האלה הם איזה שהיא לקונה חוקית, אם אני בתור נציבות המים רוצה לדרוש היום מתפן תעשו לי קידוחי מי תהום, יש לי בעיה חוקית לעשות את זה. בחלק מהמקומות פתרו את זה על-ידי זה שהכניסו את זה בתקנון של התב"ע וקיסריה זו דוגמה, פעילות משותפת של משרד הבריאות ונציבות המים שהקימו את האיזור תעשיה, שחייבו לפי חוק התכנון והבניה לעשות מערכת ניטור, שם הם יושבים על מי תהום מאוד גבוהים באיזור מאוד רגיש, כל הסימונים האלה זה קידוחי מי תהום שמיועדים אך ורק לניטור, זה קידוחים צרים שמיועדים אך ורק לניטור ובנושא של בדיקת נגר לקחו את האיזור תעשיה מצאו את המקומות שבהם הנגר יוצא מאיזור התעשיה ובודקים את זה בשטפונות, בודקים את המזהמים ובמידה ומצאו זיהום הולכים אחורה לחפש באיזה מפעל זה וכל שנה יוצא דו"ח שנתי שמפרט את כל הנתונים והמסקנות מה צריך לעשות.

השאלה אם יש לך עכשיו איזה שהוא פתרון לגבי האיזור הזה שתוכל לעשות את הקידוחים יותר קרובים.

ספציפית לגבי תפן צריך לבדוק אבל להערכתי אי אפשר לעשות קידוחים, נגר וודאי שאפשר, צריך לפתוח יחד עם המועצה או חוקי עזר - -

אנחנו סך הכל רוצים לשפר אז את הנושא הזה תקחו על עצמכם בשביל לראות איך ממשיכים.

אני מציע או חוקי עזר עירוניים או להיכנס לתב"ע ולבדוק אותה ואם צריך לעשות שינויים בתב"ע, בתקנון, אפשר לעשות את זה וזה נותן גושפנקא חוקית.

הקידוחים הם לא קידוחים על מנת לבדוק זיהום, הקידוחים הם קידוחי הפקה.

אני מדברת על קידוחים לבדיקה, לא להפקה. צריך לבדוק את זה, אם יש מקום שכן אפשר - -

יש הרבה מקומות אחרים שזה כן רלוונטי, בחלקם זה מופיע בתב"ע ולא מבוצע, במקומות אחרים שזה לא מופיע צריך להכניס את זה.

אני מודה פה לכולם, אני לא אחזור על הברכות לכל מי ששותף לדו"ח הזה, אני חושבת שזה היה מאוד חשוב, אנחנו עכשיו מצפים לדו"ח של 2004 וצריך לעשות את זה בתור רוטינה, להביא את זה לכנסת ולדון ולראות. נאמרו פה בין לבין בדברים כל מיני שיפורים שאפשר לדו"ח הבא לעשות וכל הדברים שכבר כתובים פה מהכוונות שחלק נעשו, אנחנו מקווים שאנחנו נראה את זה כבר בדו"ח של 2004.

אנחנו נעשה סיכום של הישיבה עם ההמלצות ונשלח את ההמלצות למשרד לאיכות הסביבה ולכל המשרדים הנוגעים בדבר וגם למועצה. קשה לנו להשלים עם מה שנעשה עד היום, צריך להבין שיש נזקים שלא הכל הפיך, אבל אנחנו לא יכולים שלא לשמוח על מה שנעשה פה בשנה האחרונה ואנחנו רואים פתח לשנים הבאות ואני מקווה שהצלחנו לעצור את זה בדקה ה-90 שעדיין לא מצאתם, לפני שזה יגיע למקורות המים.



הישיבה ננעלה בשעה 14:50