הכנסת השש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 28

מישיבת הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים

יום שלישי, כ' באייר התשס"ד (11 במאי,2004), שעה 13:45

1. תלונות של עובדים זרים - עדות בוועדה מפי עובדים זרים

נכחו-.

רן כהן - היו"ר

יעקב מרגי

רפ"ק לינדה ג'רבי - ק' תלונות הציבור, המשרד לביטחון פנים

תת-ניצב אפי טיבי - סגן ראש מנהלת ההגירה, המש' לביטחון פנים

עו''ד ציפי שינקמן - מנהלת אכיפה, משרד התעשייה, המסחר

והתעסוקה

אמיר גל - ממונה אכיפה ארצי, משרד הפנים

עו"ד עירית וייסבלום - לשכה משפטית, משרד הפנים

עו"ד אילן שוייד - לשכה משפטית, משרד הפנים

עו"ד הילה טנא - יח' הסכמים בין-לאומיים, משרד המשפטים

אמנון נגר - מנהל תחום עובדים זרים, משרד החקלאות

עו"ד בתיה ארטמן - יועצת משפטית, משרד הרווחה

עדה גרשט - מרכזת אגף השיקום, מחוז ירושלים, משרד

הרווחה

רונית עברי - לשכה משפטית, משרד הרווחה

לאה מנצורי - מנהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי

עדי לקסר - רכזי טיפול בעובדים זרים, קו לעובד

עו"ד יעל כץ-מסטבאום - מוקד סיוע לעובדים זרים במעצר

עדנה אלטר-דמבו - מנהלת מסיל"ה, עיריית תל-אביב

דניאל אברהם - מזכיר איגוד מגדלי הפרחים, איגוד לשכות

המסחר

נעמה בר-גד - איגוד לשכות המסחר

גדעון הוכנברג - חיים וכבוד, אחיעוז, חברות כוח-אדם לסיעוד

שמואל ערמון - אחיעוז, חברות כוח-אדם לסיעוד

שאלתיאל שרעבי - מזכיר תנועת חקלאים עצמאיים

יוסי מרציאנו - יו"ר האגף לדמוקרטיה, ההסתדרות הכללית

צאי פונגואה - עובדת זרה מסין, מוסרת עדות

בנימין ג'וסקין - עובד זר מטורקיה, מוסר עדות

הנרי הוגו - עובד זר מניגריה, מוסר עדות

ניקולאי בטאצ'ו - עובד זר מרומניה, מוסר עדות

דומיטרו פרבן - עובד זר מרומניה, מוסר עדות

סווארה אלוסיין - עובד זר מסורינאם(י), מוסר עדות

פסיל איילה - עובד זר מאתיופיה, מוסר עדות

יוהנס באון - עובד זר מאתיופיה, מוסר עדות

עו"ד עודד ג'ינאו

מיכל כספי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עדנה האס

רשמה: אירית שלהבת -3755-



תלונות של עובדים זרים - עדות בוועדה מפי עובדים זרים

שלום לכולם. אולם ועדת הכספים הוא הכי גדול בכנסת, מתקבלות בו ההכרעות על

הנושאים הכספיים הכי אחראיים, לכן יש כאן גס מיקרופון למזלנו. אני מתכבד לפתוח את

הישיבה. הישיבה הזאת מיוחדת להצגת התלונות והעמדות של עובדים זרים. מאחר ואנחנו

מטפלים בנושא העובדים הזרים בכל כיווני הטיפול החלטנו שאנחנו נקיים גס את המפגש הזה כדי

לשמוע את העדויות של העובדים הזרים על המפגש עם הציבור הישראלי ועם שוק העבודה

הישראלי. /

אני מבקש מאוד מכל הנוכחים שיש להם תגובות בעד ותגובות נגד ויש להם כל מיני

ריאקציות, אנחנו נשתדל להתאפק ונהיה סבלניים גס לשפה וגם לדרך שבה הדברים יוצגו כדי

שנוכל לשמוע את העדויות בצורה פרטנית מאוד. {

אני רוצה לבקש מגברת צאי פונגואה מסין לגשת לכאן ולדבר למיקרופון כדי שכולם יוכלו

לשמוע אותה. שלום לך.

(אחד העובדים הזרים מבקש תרגום לאנגלית של הנאמר בישיבה)

(באנגלית) אם זה אפשר תנסו לתרגם את הדברים לאנגלית זה לזה, אחרת אנחנו נכפיל את

משך זמן הישיבה. אז אנא, עזרו זה לזה. השפה המרכזית כאן תהיה עברית ואנחנו נשתדל לעזור.

i

(בעברית) צאי, תודה על כך שבאת לכאן. אנחנו רוצים לשמוע את העדות שלך על החיים

שלך ועל המצב שלך בתור עובדת זרה. אולי תוכלי לספר לנו על תנאיי העבודה שלך, למה

התחייבת בסין עוד לפני שבאת לארץ, איזה שכר את מקבלת, מה הדברים שנראים לך טובים

מאוד והדברים שנראים לך לא בסדר או רעים. בבקשה. /

אני רוצה עבודה. /

כמה זמן את בישראל?

שנתיים. /

איך הגעת לעבוד בישראל? בתור עובדת של חברת כוח-אדם לסיעוד? מי הביא אותך מסין?

;I

סיני.

1

הוא שלח אותך לישראל עם אישור לעבוד?

כן.

איפה?

אני לא יודעת.

על-פי אישור העבודה שלך איפה היית אמורה לעבוד בישראלי

צאי פונגואה;

בסין אמרו לי שתהיה לי עבודה בישראל.

היא לא יודעת למי היא הגיעה.

איך קיבלת את האישור לעבוד? אין לך אישור לעבוד. כלומר, את נמצאת כבר שנתיים

בישראל בלי אישור עבודה.

כשבאתי לישראל היתה לי ויזה ועכשיו אין לי ויזה.

באילו מקומות עבדת בשנתיים האלה? איזו עבודה עשית?

בהתחלה כשהייתי חדשה בישראל היתה לי ויזה אבל לא היתה לי עבודה. היתה לי ויזה

אבל לא ידעתי מי בעל הבית שלי.

הגעת לכאן בטיסה?

כן.

כשנחתת בשדה התעופה בישראל פגשת מישהו שנתן לך ויזה?

i

כשהייתי חדשה בישראל היתה לי ויזה.

לכמה זמן היתה הוויזה?

]

/

לחצי שנה.

היו"ר רן כהן;

ואחרי חצי שנה נשארת בלי ויזה.

כשבאתי לכאן היתה לי ויזה לעבודה אך לא ידעתי מי בעל הבית שלי. /

מי בעל הבית שהיה רשום על הוויזה שקיבלת לחצי שנה?

אני לא יודעת. j

בסין את שילמת כסף לסיני כדי לבוא לעבוד בישראל?

כן, שילמתי 9,000 דולר. !

איזה שכר חשבת שתקבלי בישראל? מה הוא אמר לך? הסיני ששלח אותך קנה לך כרטיס

טיסה לישראל? 1

לא, שילמתי גם עבור כרטיס הטיסה. /

i

הוא נתן לך ויזה לחצי שנה. איך יכולת להחזיר 9,000 דולר בחצי שנה? /

הסיני הבטיח לי ויזה לשנתיים.

/

/

גברת עדנה האס מראה לי את אשרת הכניסה שלה והיא לשהות של 15 ימים בלבד.

כך זה תמיד, זה אישור זמני ואחר-כך מחדשים אותו.

הובטח לה לעבוד כאן בסיעוד.

במה עבדת בבאר-שבע?

עבדתי בעבודות ניקיון באיזה בית.

מי שילם לך את הכסף? האנשים שניקית להם את הבית?

כן.

סיפרו לי את הסיפור שלה. היא עבדה בניקיון בבתים מזדמנים והמעסיקים האלה שילמו

לה את הכסף.

בסין הבטיחו לה שתמורת 9,000 דולר היא יכולה להגיע לכאן ולעבוד בין 4-2 שנים איפה

שהיא רוצה. כאשר היא הגיעה לכאן אף אחד לא חיכה לה בשדה התעופה. היא קיבלה ויזה ב'1

לסיעוד, ויזה שמוטבעת בדרכון. כלומר, מישהו הוציא על שם איזה מטופל סיעודי אשרה לסיעוד

ומכר את האשרה הזאת, ובאמצעות האשרה הזאת הגברת הגיעה לכאן.

היא משמשת רק דוגמה לתופעה הזאת. אנחנו מנסים לא פעם למצוא מי בעל האשרה

המקורית. על האשרה מוטבע מספר ומשרד הפנים יכול לבדוק ולדעת מי בעל האשרה ויכול להגיע

אליו. משם הוא יכול לבדוק בדיוק למי הוא שילם, מי נתן לו אפשרות להשתמש בוויזה שלו וכן

הלאה. כל הניסיונות שלנו להניע את משרד הפנים לקבל אינפורמציה ולפעול נגד התופעה הזאת

לא הצליחו.

יש כאן מישהו ממשרד הפנים? השאלה היא איך מוציאים ויזה ל-15 יום?

אמיר גל-.

לא מוציאים ויזה ל-15 יום. יש נוהל איך מגיעים למדינת ישראל ובו רשום: אתה מבקש

עובד. אס ביקשת מחברה מלווה שתביא לך את העובד ונתת לה יפוי-כוח היא לוקחת את השם

שלך, מבריקה את השם של העובד לקונסוליה, מהקונסוליה אתה מקבל אישור שהאיש הגיע,

התייצב, מוודאים שהאשרה לאותו חולה סיעודי - כי היא הגיעה כעובדת בסיעוד - אכן קיימת

והוא באמת הזמין אותה, או החברה שהוא ייפה את כוחה, והעובד מגיע לארץ.



האקט של ה-15 יום, האשרה - אתה יכול לראות גם שמקבלים אשרה ל-3 חודשים ואז

מגיעים ללשכה. בסיעודי מי שמטפל זה הלשכה, זה לא מטופל בנתב"ג. הכניסה לארץ היא

באחריות נתב"ג ואז אתה צריך לבוא עם הסיעודי ללשכה ובלשכה אתה מקבל את האשרה

מהאיש, הוא מזדהה ואז אתה מקבל את הוויזה לאותה עובדת סיעוד. כך זה מתנהל.

מי שהביא אותה הביא אותה על אותה אשרה עד מועד מסוים.

אבל מי ששולט באשרה הזאת זה אתם.

אנחנו לא שולטים באשרה. אנחנו מקבלים היתר ממי שדן בנושא, בביטוח הלאומי, במשרד

התעשייה, המסחר והתעסוקה היום ולפני זה במשרד העבודה והרווחה, שלאותו חולה סיעודי

מגיע עובד זר.

היו"ר רן כהן;

אולי תעזור לי, אתה מכיר את המערכת, תעזור לנו להבין איך העניין הזה עובד. היא

שילמה 9,000 דולר בסין לאדם שרימה אותה. ההוא קשור עם מישהו כאן בארץ שמביא ויזה ל-15

ימים. 15 הימים האלה הם פיקטיביים ובסוף היא נזרקת. הכול פה עקום. אולי תנסה להסביר מה

אירע.

ה-9,000 דולר - זה לא שייך למדינת ישראל, ואנחנו נגד זה.

הפרצות שהמדינה השאירה מאפשרות לזה לקרות.

צאי לא היתה משלמת 9,000 דולר אם מישהו שם לא היה מעורר בה מידה רבה של אמון

שהוא יכול לספק לה עבודה לשנתיים בישראל ושיש לו כאן קשר עם מישהו. יכול להיות

שהמישהו הזה כאן הוא מאפיונר אבל כך זה עובד.

חברות כוח-האדם שמייבאות עובדים זרים לארץ מקבלות אישור ממר אלי פז, סמנכ"ל

משרד הפנים, להביא עובדים זרים. החברה מביאה עובדים זרים מחוץ-לארץ.

גם משרד הפנים לא צדיקים גדולים.

אני מבקש מכל אלה שקשה להם נורא להתאפק בכל הישיבות, שיתאפקו. /

אני חושב שאני היחיד שעושה היום נוהל השמה.



עשינו מבצע תיאום נתונים לחברות כוח-האדם - ואני מניח ששמעת על כך כאן גם ממר

הרצל גדז' - כדי שאנשים יבואו ללשכת משרד הפנים, יגידו שהאדם הזה עובד אצלם, יקבלו את

המדבקה בדרכון וכך נדע מי האדם.

על-פי הנהלים הקודמים נאמר רק שחברות כוח-האדס מביאות עובדים. היה לחברה יפוי-

כוח מהחולה הסיעודי והן הביאו לו עובד. מה שדורשים מהעובד דרך חברת כוח-האדם - לזה אני

חושב צריך לתת פתרון כי זה לא בשליטה שלנו. אני לא יודע מה רוצה חברת כוח-האדם ומה היא

אומרת לעובדת בארצה ומה היא מבטיחה לה.

האס משרד הפנים יכול לדעת על שם מי היא הגיעה?

כן, בוודאי, אני יכול להגיד לך.

למה "קו לעובד" לא יכלו לקבל את המידע הזה?

בג"ץ אסר עלינו להעביר נתונים. כאשר "קו לעובד" מייצג מישהו יש בידו יפוי-כוח.

כששולחים לי יפוי-כוח אני מטפל באותו אדם, גם אס זה לא מוצא חן בעיני מישהו.

כאשר דורשים מאתנו יפוי-כוח זה מקשה מאוד לטפל באנשים.

אבל מצד שני אני לא יכול לתת לך נתונים על מישהו שאת לא מוסמכת ליפות את כוחו.

כשהוא יושב בכלא בנצרת?

היום התפרסם בעיתון שבג"ץ בא אלינו בטענה על כך שאנחנו נותנים נתונים על אנשים.

הוא לא התכוון לעובדים זרים. הוא התכוון לבנקים ולחברות פרטיות.

אס עובד סיעודי מגיע לטפל בקשיש או בילד אוטיסט - אני צריך להגיד לך מי הוא הילד

האוטיסט? למה?

אין ספק שבעניין צנעת הפרט אתה צודק.

בנסיבות האלה, בסדר. אבל רוב המקרים הס לא כאלה. ברוב המקרים מדובר על עובד

שנעצר ופונה לעזרה.

מר אמיר גל, אל תילחץ, ואני מבקש גם לא ללחוץ אותו. אנחנו מנסים לעשות כאן דיון

ענייני.

צריך למצוא את הפרוצדורה באיזה אופן, על-פי כללים בדוקים, רשויות וגופים ציבוריים

יכולים לקבל בדין את הנתונים, כאשר אתם תעשו את המיון, מה כן ומה לא, כדי לשמור על כבוד

הפרט. אבל יש דבר אחד שהוא בכלל נפלא מבינתי. הרי לכם צריך להיות אינטרס שאתם תדעו,

לכם מותר לדעת.

אמרתי לך שאני יודע.

נגד כמה מעסיקים כאלה שהביאו עובדים וירטואליים פעלתם? פנינו אליכם לדעתי במאות

מקרים.

אתה שואל אותי שאלה מכשילה כי אתה יודע בדיוק מה הן הסמכויות. החלטת הממשלה

קבעה שמ-1 באוגוסט זה יעבור למשרד הפנים. עד 1 באוגוסט יש נוהל ב'. צריך לשמוע גס את הצד

השני. אתה גוזר את דינו של אותו מעסיק וחייב לשמוע אותו.

כמה מעסיקים הזמנתם?

אם אני יושב כאן על ספסל הנאשמים אז אני יכול לעשות הפוך גם, אני יכול להוכיח שאתה

כותב לי מכתבים שאין בכלל עובדים. עזבו, זה לא הדיון.

הגיעה עובדת, קיבלה אשרה, אחר-כך היא קיבלה אשרת עובד, לא יכול להיות שלא. אני

יכול להגיד למי היא הגיעה. זה שמישהו הביא אותה מחוץ-לארץ וספסר איתה - יכול להיות. את

זה אנחנו מכירים ואנחנו נגד התופעה. אתה יודע שאנחנו פועלים נגד התופעה. אחרת לא היינו

יוזמים פעולה, ברוכה אני חושב. יושבים כאן נציגי החקלאים שהגיעו השנה פעם שנייה ללשכה,

חתמו מי העובדים שלהם וקיבלו את ההיתר.

אל תביא אותנו כדוגמה. אנחנו לא מרוצים מההתנהגות שלכם.

מר אמיר גל, אני רוצה לשאול אותך שאלה נוספת. בואו נדלג על הדברים האלה. לפי מיטב

הבנתכם התופעה הזאת מתקיימת גם היום ונמשכת? צאי באה לפני שנתיים. האם אנשים

מובאים בדרך הפיקטיבית כזאת גם כעת? מה קורה בעניין הזה היום?

אילו היה לי הורה סיעודי שאני מטפל בו אישית טוב והייתי רוצה לספסר בזכות שהמדינה

נתנה לי להביא עובד זר, הייתי יכול לנצל את הפרצה הזאת שהמדינה אפשרה. הייתי יכול למכור

את הזכות הזאת בסכום כלשהו וישתמשו בוויזה.

אז אתה מחזיר אותי לבית המחוקקים.

אבל אמרת שלא מוטבע בדרכו שלה אצל מי היא צריכה לעבוד.

אם יושב-ראש הוועדה יבקש בדיון הבא שמשרד הפנים יציג איך אנחנו מנפיקים, מה

משלמים, מה יש היום בדרכון, מה חתום ומה לא - נציג את זה. אני חושב שהיום אנחנו עושים

עבודה טובה, למרות שאנחנו פקידים. יש לנו שותפים גם במשרד החקלאות שיודעים שעשינו

פעולה ברוכה. אני מדבר עם מרבית החקלאים, למרות שהם לא חושבים כך.

אין דיון על החקלאות היום. מר שרעבי, כאשר עולה עניין שאתה נוגע בו ואתה מייצג אותו,

תתעלם אם אתה רוצה להתערב תבקש את הרשות שלי. עם כל הכבוד, עכשיו לא דנים בעניין

שלך אלא מדברים על העניין של צאי, אנחנו מנסים לברר אותו. אני מבקש לכבד את עבודת

הוועדה.

אפשר להבהיר למי היא הגיעה, איך, מתי, מה חתמו לה ומה לא חתמו לה, מי הביא אותה.

ידענו שבעבר הביאו אנשים, הם הגיעו לארץ עם יפוי-כוח של חברות כוח-אדם ונתנו אותם

לאנשים אחרים. היום אנחנו פועלים נגד התופעה הזאת.

יש כאן אי הבנה בסיסית לגבי ההשמה בתחום הסיעוד. קודם כול, בתחום הסיעוד לא סגרו

את השמים, אין החלטת ממשלה על סגירת השמים.

אני מבקש מאוד שתאפשרו למר אמיר גל להשלים 5-4 משפטים רצופים ולומר את דבריו.

אחרת אף אחד כאן לא יגיע לרשות דיבור. בבקשה.

אמיר גל;

אם מעסיק מתלונן כנגד העובד הזר שעזב אותו וברח ממנו אז אני צריך בעצם לבוא ולהגיד

לאותו מעסיק - תשמע אדוני, בכל זאת אני משאיר בארץ את העובד הזר שלקח את הרגליים בשל

סיבה כלשהי והוא מקבל פרס. מאידך אני יכול להראות שהעובדים בתחום הסיעוד שמצאתי

שעשו להם עוול, אני עשיתי להם השמה מחדש, לבד. אני יכול גם להוכיח מי העובדים, אתם

יכולים להזמין אותם לכאן, שיישבו כאן ויספרו סיפור הפוך. זה כל עניין לגופו.

במשפחה מסוימת הנכד התלונן שהעובדת הסיעודית השאירה את הסבתא שלו לבד בתום

החקירה התגלה שפשוט התעללו בה. מעבר לזה שנפתח לה תיק במשטרה ואב המשפחה בחקירה

ומשרד העבודה גבה את מה שהוא היה צריך לגבות, היא קיבלה משפחה אחרת.



אפשר להציג כאן רק צד אחד של התמונה אבל צריך להבין שלפני שנתיים, לפני הקמת

המנהלת, מי שהיה בעל חברת כוח-אדם יכול היה להביא עובדים זרים דרך יפוי-כוח, בכל

התחומים. כאשר למשרד הפנים מגיע אדם שיש בידיו יפוי-כוח ואומר שהוא מביא את העובד הזר

לאיש הזה והזה, הוא צריך להביא אותו ללשכה. היום אני יכול להגיד לך שאצל מי שאנחנו

מוצאים עובדים לא חוקיים - ואנחנו יושבים אחרי החקירה ביחד עם המשטרה ומשרד העבודה -

אנחנו מבטלים לו את ההיתר.

תודה רבה. הבנתי שבעצם חברות כוח-אדם מנצלות לרעה, באופן מחפיר מאוד וציני, את

האישורים שיש בידיהם כדי לייבא אנשים ולהפוך אותם לאחר מכן לזרוקים בשטח.

מר אמיר גל, מהדברים שלך יוצא - אני מדבר כרגע על המקרה הספציפי של צאי - שתוכל

לבצע לה השמה?

אני לא יודע לענות לך. הבטחתי לבדוק ולהעביר את הנתונים למנהלת הוועדה. אני אראה

על מה מדובר, אראה גם מה התשובות שנתנו. אני לא יודע לענות לך עכשיו.

מקובל.

אני מייצג כאן את "אחיעוז", ארגון חברות כוח-אדם לתיווך עובדים זרים לסיעוד.

אני לא בקי בנושא קבלני הבניין או קבלני החקלאות. נציג משרד הפנים צריך להבין

שאנחנו לא יושבים כאן ודנים בתפקוד האישי שלו. הוא לחוץ שלא לצורך. הוא מייצג עכשיו את

משרד הפנים לשם העניין. חבל קצת שהוא לא בקי בכל התחומים.

עזוב את הביקורת עליו. בוא תבהיר לנו מה קורה, מה שאתה יודע.

מר אמיר גל, דע לך שאין שום קשר אליך אישית במה שאני הולך להגיד עכשיו.

אולי חברות כוח-האדם שמייבאות עובדים זרים לחקלאות או לבניין מקבלות x ויזות

ומנצלים אותן לפי ראות עיניהן. לא כך הדבר בנושא סיעוד. המעסיק הוא המטופל עצמו. אני

מדבר עכשיו מנקודת המבט של המתווכים. המעסיק, שהוא בעצם הקליינט של חברות התיווך

האלה, מקבל את היתר ההעסקה ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ואת אישור השהייה

בישראל ממשרד הפנים. אנחנו כמתווכים עוזרים בכל הצד הארגוני-פרוצדורלי ומקבלים את דמי

התיווך שלנו מהמשפחה. אנחנו כלל לא יכולים לקבל יפוי-כוח של המשפחה ולעשות איתו מה

שאנחנו רוצים. דרך אגב, יפוי-הכוח הזה הוא נוטריוני. כאשר משפחה מבקשת מאתנו לייצג אותה

כי בני המשפחה הקרובים לא יכולים אז אנחנו הולכים לעשות את זה עבורם, וזה מיעוט

המקרים. ברוב המקרים עושה את זה המשפחה בכוחות עצמה, וזה גם נוח לנו יותר, ניגשת

למשרד הפנים, מקבלת תור וכל לוח הזמנים הזה למפגש כדי להעביר את התהליך הזה של קבלת

אישור שהייה לעובד הזר, בין אם הוא נמצא כאן בארץ ובין אס הוא נמצא עדיין בחוץ-לארץ.



כך שכל הטענות האלה על ניצול מחפיר של חברות כוח-האדם - אני חוזר לאמירה

המקוממת שלך - לקבל ויזות מאנשים זקנים וזרוקים ולנצל את זה לצרכים שלהן, זה לא נכון.

הנה היא יושבת לפניך.

כך הובן מהדברים שלו. חבר הכנסת מרגי, האם אמרתי איזה דבר שממש מנותק

מהמציאות? קודם כול שמענו כאן עדות מצמררת.

היא ננטשה.

יש דבר אחד שהוא למעלה מכל ספק. יש נקודה אחת שהיתה יכולה לבלום ולעצור את כל

התהליך הזה, זה הכניסה בנמל התעופה בן-גוריון. אם היא היתה באה ולא היתה מחכה לה ויזה

בנמל התעופה בן-גוריון אז כל התופעה הזאת לא היתה קורית, היא היתה מוחזרת לסין והיתה

מסתדרת עם הקבלן שלה. תת-ניצב טיבי, אני אשמח לשמוע אותך מיד. זה מה שאני מבין.

מה קורה בעצם? הדבר היחיד שמאפשר שזה יקרה כך הוא שמישהו מחכה בשדה התעופה

בן-גוריון, מקבל את האישה הזאת אל תוך מדינת ישראל, דואג להנפיק לה את הוויזה הזאת ל-15

ימים, לחודשיים או ל-3 חודשים, זה בכלל לא חשוב, ואז היא מתגלגלת כאן לכל רוח. האם אמרנו

כאן דבר שהוא לא נכון? אלה העובדות.

לי אין ויזות כאלה, וגם למר יוסי מרציאנו אין ויזות כאלה, גם לגברת יעל כץ-מסטבאום

אין ויזות כאלה. למי יש ויזות כאלה?

למעסיקים.

למעסיק ולחברות כוח-אדם שמגלגלות אותם. בבקשה תת-ניצב טיבי, תאיר את עינינו.

אחרי זה נעבור לעדות הבאה.

אני רוצה להגיד רק דבר אחד בעניין הזה. אחר כך אני ארחיב אם יהיו שאלות. קודם כול,

צר לי להגיד אבל לא כל חברות כוח-האדם שמתעסקות בייבוא עובדים סיעודיים הן טלית שכולה

תכלת. כבר ראינו מקרים שעל אותו אישור, על אותה בקשה הכניסו 10 ויותר עובדים זרים. ואז

יכול להיווצר מצב, כמו אצל אותה גברת, שהיא נכנסת בצורה חוקית למעשה דרך שדה התעופה

ואחרי כמה דקות זורקים אותה ברחוב והיא הופכת להיות לא חוקית. זה יכול לקרות. זאת

אומרת, הבלם בשדה התעופה, אם היתה איזה דרך להפוך את זה למשהו מסודר לחלוטין, כפי

שעושים עכשיו, יכול להיות שכבר קודם היו נמנעים הרבה דברים. אבל עדיין יכולים להביא

עובדים זרים ולזרוק אותם לרחוב, עדיין.

ואחרי זה משטרת ההגירה תעצור אותם.

תת-ניצב טיבי, לדעתי אתה חיזקת את הטיעונים שלנו. אני מקבל את זה. אני מודה לך

מאוד.

אנחנו רוצים לשמוע עוד כמה עדויות. אני מציע שאנחנו נעשה איזה מין סבב על כל עדות

כזאת ולאחר מכן מי שירצה לדבר על הכול, תרשמו לכם ואז נדבר על הכול.

אני מזמין לכאן את מר ניקולאי בטאצ'ו. שלום, אנחנו מקבלים אותך בכנסת באהבה. ספר

לנו על עצמך. איך הגעת? מתי הגעת? כמה זמן אתה בישראל? איך אתה עובד ובמה אתה עובדי

האם אתה מקבל שכר? באילו בעיות אתה נתקל? בבקשה.

עבדתי בתעשייה האווירית במשך 3 שנים ואחר-כך חזרתי הביתה לרומניה. לאחר מכן

חזרתי לארץ לתקופה נוספת לעבוד במטוסים בבאר-שבע ואז דיברתי עם הקבלן והוא אמר לי

שאין עבודה. למה? לא יודע. כל פעם התקשרתי בטלפון אל הקבלן לשאול אם יש עבודה והוא

אמר לי שאין. למה? לא יודע. מוטי רמות הקבלן (מחברת "מתן" לכוח-אדם בבאר-שבע) לא רוצה,

הוא רוצה שנלך הביתה. למה? אני לא יודע.

כאשר הגעתי לכאן היתה לי ויזה. עכשיו אין לי ויזה, אין לי דרכון, אין לי כלום. הדרכון

שלי נמצא אצל הקבלנים. הס לא רוצים להחזיר לי את הדרכון למרות שאני רוצה ללכת הביתה.

הקבלן הוא מוטי רמות וגם עכשיו הדרכון שלי נמצא אצלו.

אבל הוויזה היא על השם שלו, והוויזה שהוא קיבל היא ויזה לתעשייה. הוא כבר היה כאן

בארץ בזמנו ואז הוא עבד בתעשייה האווירית במשך 3 שנים. הוא נסע הביתה ובפברואר האחרון

הוא חזר עם ויזה של מוטי רמות.

הוא חזר עם ויזה לתעשייה אבל הקבלן אמר לו שאין עבודה.

ניקולאי, כשבאת לכאן בפעם הראשונה לפני 3 שנים האם שילמת כסף ברומניה כדי לבוא

לעבוד בישראל?

כשבאתי לכאן לפני 3 שנים לא שילמתי דבר. עבדתי כאן 3 שנים ואחר-כך חזרתי לרומניה.

רק כשחזרתי בפעם השנייה שילמתי 1,000 דולר למישהו ברומניה.

אפי טיבי =

כי בפעם הראשונה הוא בא לתעשייה האווירית. שם הכול מסודר ומכובד.

מפברואר עד עכשיו, אתה נמצא כבר 3 חודשים בישראל ואתה לא עובד. איפה אתה גר?

איפה אתה ישן?

אני גר עם חברים שלי מרומניה, איתם עבדתי בעבר בתעשייה האווירית. אני ישן ביהוד.

בבאר-שבע אין עבודה.

מי לקח לך את הדרכון?

מישהו שמועסק על-ידי מוטי רמות.

זה עבירה פלילית.

אני כבר רשמתי את זה ואנחנו נבדוק את זה. אני מקווה שהוא מחזיק את זה אצלו במשרד.

מה הוא הבטיח לך? מה הוא אמר לך שאתה תעשה? שתישאר בבית?

עכשיו כן. אין עבודה, אין כסף, אין דרכון. אין כלום.

אין לך דרכון ואין לך עבודה ואין לך פרנסה. למה אתה לא הולך לשגרירות רומניה?

אין לי כסף לכרטיס. אני רוצה עבודה. ברומניה שילמתי עמלה ויש לי חוזה עם מוטי רמות.

קודם הייתי יכול לבחור לנסוע לעבוד באנגליה אבל בגלל החוזה שאני חתום עליו אני תקוע פה

ללא עבודה, ללא כסף. למה? הרי יש לי חוזה. אני רוצה לעבוד. יש עכשיו הזמנה חדשה של

התעשייה האווירית אבל אני לא יכול לעבוד שם. למה? כי אני תקוע אצל הקבלן שלא מספק לי

עבודה. בעבר היו לי ויזה ודרכון ועבדתי 10 שנים במטוסים באמריקה אבל עכשיו אין לי ויזה.

ניקולאי, תודה רבה. אמיר, אולי תוכל לתת לוועדה כמה הבהרות. אני מבקש שמישהו

יפענח לנו את המצב המיוחד של ניקולאי לעומת המקרה הקודם של צאי שבדקנו קודם.

ניקולאי שייך לקבוצה של 3 עובדים - אחד כאן ואחד לצערי כבר גורש - שהגיעו לכאן

בוויזות של תעשייה. זה תופעה חדשה היום. מכיוון שיש נוהל שמים סגורים כל מיני מתווכים וכל

מיני סרסורי כוח-אדם מצאו דרך להוציא ויזות לתעשייה ומביאים אנשים למעסיקים

וירטואליים.

מה שמופלא בעיני בכל הנושא הזה, שכאשר החבר שלו נעצר הוא מסר את הסיפור שלו

לרשויות, הן למשטרה והן למשרד הפנים שחקרו אותו. למרות זה הרשויות - אני לא יודע מי

ממונה שם על החקירות, לא בטוח שהם יודעים - במקום לנסות לבדוק את החוט, איפה נעשה

הפשע, איפה ניתן השוחד, הם פשוט שמו אותו על מטוס ושלחו אותו לרומניה.

במדינת ישראל בגלל השחיתות תמיד מפטרים.

הבאתי את הפרטים על גברת צאי פונגואה. היא הגיעה לעבוד כאן עבור משפחה מרמת-גן.

מי שהביא אותה זה חברת כוח-אדם שנקראת "א' גוטליב". היא דווחה על-ידי המשפחה

כברחנית, הגישו בקשה באוגוסט כמדומני והמשפחה קיבלה עובדת אחרת תמורתה. הביאו אותה

כעובדת לארץ. ביום שהיא נחתה כנראה רשמו אותה בלשכה על שם משפחה מסוימת אבל נתנו

לה ללכת לעבוד בבאר-שבע אצל מי שהם רוצים בניקיון. כאשר המשפחה ראתה בסוף שלא הגיעה

אליהם עובדת זרה הם ניגשו ללשכה, דיווחו על כך שהיא לא הגיעה ושהיא ברחנית ואמרו: רבותי,

תביאו לנו עובדת אחרת.

אס כך, זאת יכולה להיות כל השיטה. בן אדם על ויזה אחת יכול להביא 10 עובדים.

כפי שאמר תת-ניצב טיבי - ואני לא יכול להגיד שיש מקרים כאלה שאנחנו מכירים - בחוק

הסיעוד ניתנה אפשרות לאדם סיעודי להגיד שהוא לא מרוצה מהעובד שלו ולבקש להחליף אותו.

מכיוון שאנחנו באמת מתכוונים לתת עזרה לאנשים הזקוקים לסיעוד והבקשה שלהם נראית

בעיני כולנו מוצדקת אז אני מעביר את אותה עובדת לאשרת תייר למשך חודש ומחפש לה

משפחה.

זאת הפרצה.

נכון, אתה צודק. אנחנו פועלים לסגור אותה, רק תגיד לי איך כי כשאני אסגור אותה אז

יבואו הסיעודיים ויגידו שמקשים עליהם שלא לצורך. זה לא כל-כך קל כי יש באמת מקרים

סיעודיים קשים.

אני אתן לך דוגמה. למה אי אפשר לקבוע שבפעם הראשונה שחברת כוח-אדם עושה מעשה

כזה, באותו רגע מודיעים לה שהיא סגורה והיא לא מקבלת יותר לא רבע עובד וגם לא פסיק של

עובד ומאותו רגע החברה סגורה?

לא מכניסים אותם אפילו לחניה של משרד הפנים.

זה לא באחריותנו אלא באחריות משרד העבודה. כאשר הקימו את המנהלת התחילו לעשות

סדר. עכשיו מתכוונים שבאוגוסט זה יעבור ויהיה מאוחד, לא משנה אצל מי. ביום שזה יהיה תחת

כיפה אחת אז אותה חברה שתפסנו אצלה עובדים לא חוקיים, לא משנה בשל איזו סיבה, לא

תהיה זכאית יותר לקבל עובדים או לקבל היתר ממי שצריך לייבא עובדים. אנחנו כל הזמן

לומדים כדי שנוכל לעלות על הנושאים האלה. אל תשכח שמולנו יש אנשים שגם לומדים.

והם זריזים יותר.

לגבי ניקולאי, כאן יש בעיה קשה. אנחנו פועלים היום לנסות לפתור את הבעיה. בשבוע

שעבר יישמנו 4 עובדים מתחום התעשייה. כאשר מביאים עובד זר לתחום התעשייה - מי שמגיש

את הבקשה להיתר מביא מסמכים שהוא באמת זכאי ומביא נוטריון ועורך-דין ויושבת ועדה

בראשות שופט וקובעת שלתעשייה האווירית למשל מגיע 100 עובדים, ובסוף הוא מגיע לתעשייה

האווירית והוא רתך מקצועי מומחה, הכי טוב בעולם. עכשיו אני לא יכול להעביר אותו לבניין

למרות שהוא בפועל עובד בניין מקצועי. אין לי את הסמכות כי מי שהביא אותו לכאן קבע מראש

שהוא רתך.

יש חבר'ה שיושבים בבית-הסוהר לצערי הרב, שאני יודע שהם שילמו כסף כדי לבוא לכאן

והביאו אותם לארץ ברמייה ואני מחפש להם מעסיקים מהתעשייה. למה? כי מי שהביא אותם לא

התכוון באמת להביא אותם לעבודה. הוא הביא אותם ועשה בדיוק כמו עם העובדים הסיעודיים.

יעקב מרגי;

בואו נעשה החלפות, את אלה שהביאו אותם תושיב בבית-הסוהר ואילו אותם תוציא.

קשה לעשות את זה. אלה מקרים שקשה לפתור אותם. ניקולאי בא לכאן ברתך.

הוא באמת רתך. אבל מוטי רמות הוא לא תעשייה. איך הוא קיבל אישור לתעשייה?

אותו בן אדם שהגיע ברתך, מי שהביא אותו אמר שהוא צריך רתך. אחרי יום הוא אמר ?.

אני לא צריך רתך, אין לי בשבילו עבודה. לכן העובד צריך לחזור בחזרה לארצו כי יש התקשרות.

עכשיו, מה קורה? אתה בא למשרד הפנים, למשטרה, למשרד העבודה ואומר- תמצאו לו

תחליף. אני לא הבאתי אותו. מי שהביא אותו זה המעסיק.

אני אומר לכם, אנחנו היום דנים על כל אדם כזה. הביאו עובדים מסין ואמרו שהם רתכים.

הם באו לארץ ומצאתי אותם בבניין. עכשיו מה אני אעשה איתם? אני לא יכול להסב אותם

לבנייה כי אין לי סמכות כזאת, כי הביאו אותם כרתכים.

למה אין לך סמכות? רק לך יש סמכות לעשות את זה.

למי יש סמכות לעשות את זה?

כשאתה מביא אדם ומתחייב שהוא עובד מקצועי בתחום מסוים, אתה לא יכול להעביר

אותו בין מגזרים.

רוב עצום של אישורי הכניסה לישראל הס לסיעוד או לחקלאות או לבניין. בעצם יש מספר

מוגבל מאוד של אישורים להבאת עובדים זרים לתעשייה בכל מיני ענפים מיוחדים. שם ניתן

אישור רק למי שמוכיח שהוא זקוק לעובד זר שהוא מומחה לדבר ספציפי שאינו נמצא בשוק

הישראלי. לכן זה מספרים די קטנים. אם יפתחו את הערוץ הזה להיות ערוץ שבו מביאים עובד זר

בתור רתך או בתור חוקר מיוחד וזה הופך להיות זרם של מעבר לבניין - - -

אבל זה רק בדיעבד, כדי לפתור בעיות השמה. אין "אי אפשר". הרי בן אדם קבע שאי

אפשר. השאלה היא האם כדי לרפא פצע חולה אפשר אולי לשנות את ההוראות.

אתה אומר: הפה שאסר הוא הפה שהתיר והפה שהתיר הוא הפה שאסר.

אתה מציע שיהיה בעצם סל. נביא לארץ מספר מסוים של עובדים.

לא. אני מדבר על פתרון בעיות כאלה, לא מלכתחילה אלא בדיעבד.

העובד הזר שבא לארץ חותם שהוא יודע לעשות רק את זה. מצד שני יש גם מעסיק, אל

אני רוצה מישהו שיודע לעבוד בשלד, לא מישהו שיודע לעבוד

בקרמיקה. אתה צריך להבין שגם לקבלן וגם לחקלאי יש צרכים. ניקח לדוגמה את תחום

האתרוגים שהוא תחום בעייתי מאוד. פנה אלינו -

אנחנו מדברים כאן על זיוף ויזות לתעשייה, עזוב את האתרוגים. אנחנו מדברים על

ההיתרים לתעשייה שניתנו למעסיקים וירטואליים. ישבה ועדה ובא אליה אדם ואמר: יש לי

תעשייה ואני מבקש היתרים להביא 8 עובדים. הוועדה בדקה האם לאותו אדם יש תעשייה, יש לו

מפעל או אין לו מפעל, ורשויות המדינה נתנו לאותו אדם אישור להביא עובדים. אז אתה לא יכול

מה אני, מי אני. אם לא בדקת, התרשלת. לא אתה אישית כמובן.

גברת ציפי שינקמן היא בוועדה. היא היתה צריכה לבדוק והיא לא בדקה, וכבר שנים היא

לא עושה את זה.

ו

הוא אומר שכבר שנים עושים את זה. כל נושא ההיתרים עבר ליחידת הסמך, בראשות מר

אפרים כהן, בסך הכול בשנה האחרונה. למשל בתחום התעשייה עד לפני שנה באמת לא היו

נתונים, לא ידעו מי קיבל ומה קיבל.

אבל בבניין עשיתם אותו דבר.

1

בשנה האחרונה כל הנושא מוחשב. נכון לעכשיו גובשו קריטריונים שלא היו בעבר. הוקמה

ועדה בראשות שופט, עם אנשים מקצועיים - מהכשרה מקצועית, סחר פנים, סחר חוץ, אנשי

שירות התעסוקה - שבוחנים כל דבר.

אם יש בקשה ויש תצהיר של עורך-דין ויש מפעל ניתן האישור. ונניח שיש איזה מעסיק

שנתן תצהיר כוזב או הגיש מסמכים מזויפים אז ברור לך שאף אחד לא בודק אחד לאחד. גם

שוטר לא תופס כל הולך רגל שעובר באור אדום.

זאת בדיוק הבעיה.

הנושא נבדק. נעשו מאות בדיקות. אם מעסיק כזה או אחר הגיש מסמכים כוזבים או

מזויפים, זה עניין פלילי, זה צריך להיבדק כמו כל נושא אחר שיש בו דיווח כוזב. הנושאים

נבדקים. יש שיתוף פעולה מצוין עם משרד הפנים ומנהלת ההגירה ובוטלו היתרים.

תסכימי אתי שבעצם את ניקולאי אי אפשר היה להביא בפעם השנייה אם אותה חברת

תעשייה לא היתה משתפת פעולה עם חברת כוח-האדס. כי אחרת לא היה אישור להביא אותו

לכאן ברתך. הרי יודעים שהוא רתך.

במקרה הספציפי הזה כך זה נראה באמת, כמו במקרה הקודם בנושא הסיעוד. אני מניחה

שזה בכל התחומים. כנראה שיש לעתים מאכערים שמנצלים את זה לרעה וזה משהו שאנחנו

מטפלים בו. עשרות מקרים מטופלים במנהלת ההגירה.

אבל זה כבר עשר שנים כך. אתם מדברים כאילו גיליתם את הגלגל היום.

כאשר אנחנו יודעים אנחנו מבטלים לאלתר את ההיתר והנושא מטופל על-ידי המשטרה. יש

עשרות מקרים שמטופלים על-ידי המשטרה שאתה לא יודע עליהם.

עדי לקסר;

אם אני לא יודע והעיתונות לא יודעת -

אתה לוקח מקרה נקודתי.

יש לי עשרה מקרים ששלחתי לך מכתבים עליהם ואת לא ענית לי. את אישית.

לא קיבלתי ממך שום מכתב.

הבנתי עכשיו בעצם מה קרה לניקולאי, בעקבות העדות שלו. ברור לחלוטין שחברת תעשייה

עשתה מניפולציות וספסרות באישור שהיא קיבלה, אין כאן שום חוכמות, ובסוף הוא הקורבן

והמשק הישראלי קורבן.

הבעיה היא לא בהכרח בחברת התעשייה אלא זה חברת כוח-האדם שהביאה אותו.

לחברת כוח-האדם אין אישורים לוויזות מכוח עצמה. מה שהיא יכולה לעשות זה רק

להשתמש בוויזות שחברה אחרת מביאה לה, למשל חברת בנייה. במקרה זה אנחנו מדברים על

תעשייה.

באותן ויזות היא יכולה להביא עובדים, לתת חלק לאותה חברת תעשייה שביקשה אותם

וחלק להפוך לעובדים בלתי חוקיים אחרי 5 דקות.

ניקולאי, שאלה אחרונה לי אליך, למי נתת את 1,000 הדולרים?

לקבלנים ברומניה. אלה קבלנים קטנים.

לפי מה שאתה יודע לקבלנים הקטנים ברומניה שקיבלו את 1,000 הדולרים יש קשר

לקבלנים בישראל?

אני לא יודע.

תודה רבה ניקולאי. עכשיו נשמע את מר דומיטרו פרבן.

קרה לי בדיוק אותו דבר כמו לניקולאי.

תודה רבה לך. בשם מדינת ישראל אני מתנצל בפניך ובפני ניקולאי וצאי על כך שהביזיון

הזה קורה. אני מצטער. אני מקווה שאנחנו נפתור אותו. תודה רבה.

אני מהמוקד לסיוע לעובדים זרים. הבאתי כאן כמה מקרים ואני רוצה לעשות איזה חלוקה

של העובדים האלה. יש מקרים שהם מקרים הומניטריים, שמבקשים להישאר בישראל מכל מיני

סיבות, ויש כאלה שנראה לנו שעוצרים אותם סתם כהטרדה.

יש את המקרים של הטרדות סתם. אני אפתח בסיפור חדש מהימים האחרונים. נעצר בן

אדם מבולגריה שנשוי לישראלית והם נמצאים בהליך המדורג הזה, שתוך 4.5 שנים הם מקבלים

אזרחות. הם נשואים כבר 4 שנים אבל הוא בכל זאת נעצר. הוא לא יכול היה לחדש את תעודת

הזהות שלו, שכבר יש לו, משום שלפני שנתיים הוא הזמין לכאן את אח שלו לביקור. האח בא

לחודש ואחרי חודש הוא רצה להישאר לעוד חודש. הוא בא ללשכת האוכלוסין באיזה ישוב בארץ

וביקש להאריך את השהות של האח בעוד חודש ואז הפקידה שם אמרה לו שרק בגלל שהוא

מבקש את זה לא תחודש לו תעודת הזהות והוא אחראי לכך שהאח יעזוב את הארץ.

הוא ביקש מהאח לעזוב את הארץ והיתה מריבה גדולה והאח נעלם לו. מאז הוא לא יכול

היה לחדש את תעודת הזהות שלו משום שאחיו לא עזב את הארץ. מה שעצוב בכל הסיפור, שכבר

שנתיים הוא חושב שהדרישה הזאת סבירה כי הוא הזמין את האח אז הוא ערב לו שייצא מכאן.

זאת אומרת הוא הפך להיות אחד מכוחות משטרת ההגירה לצורך זה, הוא צריך לדאוג שהאח

יעלה על מטוס וכל זמן שהוא לא עולה לא מחדשים לו את אשרת השהייה שלו.

הוא נעצר לפני שבוע. אני בכוונה מסווה פרטים, זאת אומרת הדברים האלה לא מדויקים.

הוא נעצר בנסיבות אינטימיות עם אישה אחרת. זה מצער מאוד, מצער לאישה, אבל מבחינת

מדינת ישראל אני חושבת שזה לא משנה כלום. בכל אופן, דאגו להתקשר לאשתו ולספר לה באילו

נסיבות הוא נעצר. היא אמרה שבכל זאת היא רוצה שהוא ישתחרר כי יש לה שני ילדים ממנו

והיא רוצה שהאבא של ילדיה ישאר כאן בישראל ולא יגורש. היא אמרה שאמורה להיות לו

תעודת זהות. הוא שוחרר. זה סוג של התנהלות שנראה לי שלא צריך להיות מקובל כאן.

זה לא קשור לעניין העובדים הזרים שנדון כאן. זה סיפור הומניטרי אבל לא בשביל זה

הגענו לכאן.

זה קשור לעובד זר שהגיע לישראל, נשאר כאן ואיך המדינה מטפלת בהתאזרחות שלו

במקרה זה. אני מדברת על נהלים, אני לא מדברת על מקרים פרטיים. דיברתי עם עורכת הדין של

"משפחה חדשה" והיא אמרה שיש לה המון מקרים כאלה, שהופכים אנשים בישראל לבני ערובה

לבני משפחות שלהם שמגיעים לכאן ולא עוזבים את הארץ.

אולי, גם בגלל מגבלת הזמן, תעברי לעדויות של אנשים שנמצאים אתנו עכשיו כי הם טרחו

להגיע עד הנה.

אחד המקרים ההומניטריים . נמצא כאן בחור, הגרי הוגו, שבא לדבר בשם החברה שלו,

ורו. הם גרו באילת. נכנסו אליהם הביתה באישון לילה לעצור אותם, דפקו על הדלת ואחר-כך

פרצו אותה. האישה נבהלה מאוד וקפצה מהחלון בקומה ראשונה.

זה כבר הניואנס השלישי של הסיפור הזה שאני שומעת.

רפ"ק לינדה ג'רבי, אני מבקש שתתאפקי קצת. אני דווקא סקרן לשמוע ממך את תולדות

הדברים האלה אבל מאוחר יותר.

(באנגלית) בשנה שעברה בספטמבר גרנו באילת והמשטרה הגיעה ב-3 לפנות בוקר לביתנו.

הס פרצו לדירה כאשר ישנו. חברתי התעוררה בבהלה ולא הבינה מה קורה, היא פחדה שיש פצצה

בבית ואז היא קפצה מהחלון ונפלה בחוץ. היא שברה את עמוד השדרה שלה. המשטרה לא ידעה

על כך. השכנים הזמינו אמבולנס. מאוחר יותר הגיע אמבולנס שלקח אותה לבית החולים באילת

ומשם היא הועברה לבית חולים בכפר סבא שם עשו לה ניתוח. שבועיים אחרי הניתוח העבירו

אותה לבית לווינשטיין ברעננה והיא היתה שם 4 חודשים. לאחר מכן היא נשלחה מבית החולים

והחזקתי אותה במשך 6 שבועות בדירה. אחרי חודשיים היא הועברה לאיזה מקום באבו-דיס שם

היא שהתה 3 חודשים. מאוחר יותר דרך השגרירות היא הלכה לאיזה מקום בירושלים לעמותה

שנקראת "לב שלום".

זה עמותה שמטפלת בה.

(באנגלית) עכשיו אני מטפל בה. בחורף שעבר לא עבדתי בגלל שטיפלתי בה ואז נעצרתי שוב

באילת והוכנסתי לבית-הכלא אבל שחררו אותי כדי לטפל בחברתי. - - - אף אחד לא עושה כלום

עבורה. זה מה שאנחנו עוברים ב-7 החודשים האחרונים. המשטרה לא אמרה שום דבר.

אני מניגריה. באתי לישראל לראשונה בשנת 2000, לפני 4 שנים.

הוא בא להשתלמות בשפיים. יש לו תואר שני במינהל עסקים.

(באנגלית) המשטרה מתייחסת אלינו כאל פושעים וטרוריסטים. - יש לי חבר בניגריה

שנעצר לפני חודשיים על-ידי המשטרה והיכו אותו למוות. זה לא נרשם בשום מקום.:

כדאי שתגידי לו להתמקד בסיפור אחד כי כשהוא מתחיל לספר יותר מדי סיפורים הוא

שוכח את האמת.

(באנגלית) אף אחד כאן לא מכיר מקרה כזה של עובד זר שמת לאחר שנעצר על-ידי

המשטרה.

זה היה בניגריה.

(באנגלית) תעזוב את זה כעת. הייתי רוצה לדבר על החברה שלך ועליך. תודה רבה הנרי.

זה מקרה מצער מאוד שאירע.

מוכרחים להגיד שהמקרה הזה באמת מצער. אנחנו לא הגענו בכלל לדירה של הגברת

הזאת. הגענו לאותו בניין ודפקנו על דלת סמוכה. בכלל לא ידענו שיש עובדים זרים בדירה

השנייה. הגברת ההיא נבהלה מהדפיקות בדלת, היא כנראה הבינה שבאים לבדוק עובדים זרים

וקפצה מהחלון, נפלה ונפגעה. היא נפלה לא טוב. המקרה מצער מאוד. זה לא משנה את העובדות.

אבל למה השוטרים השאירו אותה שם?

לא ידענו בכלל שהיא קפצה, המשטרה לא היתה אצלה. אנחנו בכלל לא ידענו שהגברת

הזאת קיימת עד שלא נודע לנו על הפציעה שלה.

(באנגלית) השוטרים באו אל השכנים.

הנושא הזה נדון עכשיו בבית-המשפט.

(באנגלית) אני מצטער מאוד על מה שקרה לחברה שלך אבל מכיוון שזה נדון כעת בבית-

המשפט אני לא יכול לחקור אותך או אנשים אחרים על מה שאירע. אני חושב שזה מקרה עצוב

מאוד ואנחנו מצטערים עליו מאוד ורוצים ללמוד ממנו. תודה רבה.

זה מקרה מצער מאוד אבל כרגע לא כל-כך משנה מה קרה אז. אני חושבת שמה שחשוב,

וזה נכון לגבי כל המקרים שהוצגו כאן, זה שעכשיו האנשים פה. כרגע היא נמצאת נכה ואין מי

שיטפל בה, או שיש לה חבר - ואפשר לבדוק אם הוא בן זוג או לא בן זוג - שמסוגל לטפל בה. זה

הרי לא המקרה היחידי, אני מכירה עוד מקרים של אנשים שקרה להם משהו, ולא משנה אם

המשטרה היתה מעורבת או לא, והס היום פצועים ומישהו צריך לטפל בהם. אי אפשר להשאיר

את האישה הזאת במצבה הקשה, או איש אחר שאנחנו מכירים שנמצא בבית לווינשטיין. מישהו

צריך להיות איתם ולטפל בהם ולמישהו הזה צריך לתת איזה אשרה כדי שהוא לא ייעצר. בשורה

התחתונה, נשארים כאן אנשים וצריך למצוא להם איזה מענה מסודר, אחרת הם נעצרים.

למה לא להעביר אותה למדינה ממנה היא באה ולתת לה טיפול שם? אני לא מבין למה

צריך לטפל בה כאן במקום לקחת אותה למקום ממנו היא באה. היא נפצעה כי היא קפצה שלא

לצורך. זה נראה לי מעוות.

אלה לא דברים מעוותים. האישה הזאת כאן, היא נפצעה כאן וצריך לטפל בה כאן.



עדנה אלטר-דמבו;

כרגע אי אפשר להעביר אותה כי היא לא יכולה לטוס.

האם היא לא יכולה לקבל שוס סעד מהביטוח הלאומי או מגורם אחר בארץ!

עדנה אלטר-דמבו;

זה מקרה בעייתי מאוד, גם כי היא במצב פיזי מאוד לא טוב והיא לא יכולה לטוס וגם כי

היא בלי אשרה, אף פעם לא היתה לה אשרה. היום לקבל טיפול כמו שהיא זקוקה לו בישראל זה

יקר מאוד.

היא נכנסה לישראל בהברחה ?

יכול להיות שהיא נכנסה כתיירת.

ו

היא לא חוקית מלכתחילה.

ההנחיות שאנחנו נותנים לשוטרים בנושא הזה הן קפדניות מאוד. חשבתי שמעלים את

הנושא מזווית הראייה הזאת ולא על מנת למצוא לה פתרון הומניטרי. רציתי להדגיש שהכללים

הם חייבם להזדהות, הם חייבים להציג את הצו ולדפוק על הדלת במשך 10 דקות

כך שיוכלו לשמוע אותם ולא תהיינה אי-הבנות שמא לא מדובר בשוטרים.

במקרה הזה לא היו אי-הבנות. היא ידעה טוב מאוד שמדובר בשוטרים.

!

כאן היא ניסתה לכאורה לברוח כדי להימלט מההרחקה שלה.

מה להערכת המשפטנים שבינינו ניתן לעשות כדי לסייע להל האס יש דרך לפנות למשרד

הבריאות או לביטוח הלאומי או למישהו כדי שייתנו לה לפחות את הסעד האלמנטרי עד שתוכל

לחזור לארצה?

היא קיבלה טיפול בבית לווינשטיין במשך 4 חודשים ומישהו מימן את הטיפול הזה. משרד

הבריאות לקח אחריות על המקרה והיא קיבלה טיפול אקוטי. הבעיה היא שהמצב שלה דורש

טיפול כרוני וזה כבר סיפור אחר.

אז קודם כול צריך להבטיח לחבר שלה שיוכל להישאר כאן בלי להיעצר. פעם אחת הוא

כבר נעצר וצריך להסדיר לו אשרה חוקית בינתיים.

כרגע מתנהלת תביעה של הגברת הזאת ושל בא כוחה נגד מנהלת ההגירה. אני מציע

שנחכה, אולי היא תזכה בתביעה.

אם היא תזכה אז באמת יהיה לה איזה פתרון.

הבעיה היא שבינתיים מישהו צריך לטפל בה. התביעה יכולה לארוך עוד שנתיים.

אלה אנשים שאין להם מימון-ביניים.

אני מקבל את ההצעה של תת-ניצב טיבי. בואו נמתין ונראה מה יוכרע בבית-המשפט

בתביעה של החברה של הנרי.

אני רוצה לבקש מכם במשרד הפנים וממי שיכול, תנסו להסדיר באיזה אופן אישור עבודה

חוקי להנרי במסגרת ההשמה מחדש, לפחות לתקופה מסוימת עד שנדע מה יהיה גורל חברתו. אם

הוא מגלה אכפתיות אז צריך לנסות לסייע בזה. יש לנו 100,000 עובדים זרים, אז יהיו 100,001.

אחרת היא תישאר כאן לגמרי לבד.

אם היא תישאר בלעדיו זה יהיה גרוע יותר.

ואז הנטל ייפול כולו עלינו.

אבל לא רק זה. הוא מייצג. חשוב להגיד שיש מקרים כאלה שאין להם שום ערוץ. צריך

ליצור איזה ערוץ, מעבר לילדים עם בעיות רפואיות, גם למבוגרים. אני אתן דוגמה. יש מישהו

שעבר ניתוח לב פתוח, ניתוח קשה מאוד והוא במצב לא טוב. הוא צריך שמישהו יטפל בו.

אין לנו את הבעיות שלנו במדינה?

רבותי, אני רוצה לסכם את הנושא הזה אבל לא לפני שנשמע את מר אמיר גל ואת תת-ניצב

אפי טיבי.

אני לא יודע להבטיח לגבי עובד זר או שוהה זר לא חוקי אס אפשר לתת לו אשרת שהייה

כאן. אני לא יודע להבטיח. מצד שני צריך לזכור שמה שעולה כאן על השולחן זה בעצם שני אנשים

שלא באו למדינת ישראל באישור ואי אפשר להתעלם מזה. מר הרצל גדז' נפגש עם שר הבריאות,

העלה בפניו את הבעיה, לא רק הבעיה הפרטית של הנרי אלא של ילדים, של כל מי שאין לו אישור

להיות בארץ והוא נטל על הכלכלה הישראלית.

העלינו את הבעיה בפני שר הבריאות וביקשנו שהוא ייקבע אצלו אדם, אוטוריטה, שיבחן

את המקרים. אולי יגידו שזה באמת מקרה חריג. אני לא יודע לקבוע גורלות. זה מקרה שצריך בו

שיקול דעת כזה או אחר והוא יקבל טיפול.

היתה פגישה עם שר הבריאות ולא קרה כלום.

אני מבין שהעניין נדון בבית-המשפט, שהיא הגישה תביעה נגד מדינת ישראל. זה מסבך עוד

יותר את העניין. אם הייתי פונה עכשיו לשר הבריאות בעניין הזה אז שר הבריאות היה ממולכד כי

מצד אחד היא הגישה תביעה נגד מדינת ישראל ומצד שני שר הבריאות צריך לתת לה פתרון.

צריך לתת פתרון ביניים.

אפי טיבי;

יש הרבה גופים התנדבותיים שאמורים לסייע לאנשים האלה. שהם יסייעו לה בינתיים.

היו"ר רן כהן;

עזוב, זה לא הוגן. הגופים האלה עושים עבודת קודש בתחום ההומניטרי. אנחנו לא באים

לומר להם שמאחר והם קיימים אז הכול עליהם.

אפי טיבי;

הרי אנחנו לא יכולים לעשות את זה.

אין לי טענה, אתה ממלא את תפקידך והס ממלאים את שליחותם.

אנחנו פנינו אל שר הבריאות וביקשנו ממנו לטפל בסוגייה הכוללת. ביקשנו ממנו למנות

האם אפשר להטיס או אי אפשר להטיס, האם יש טיפול

רפואי הולם במדינה ממנה בא אותו אדם. צריך להסתכל גם על זה. היתה פגישה בשבוע שעבר

ואני מניח שהעניין יזוז כי זה עומד על הפרק.

בניגוד למקרים הקודמים של החבר'ה מרומניה ומסין שהובאו באשרות חוקיות ומסיבה

כלשהי הפכו להיות לא חוקיים, החבר'ה שהגיעו מאפריקה מעולם לא קיבלו אישור כניסה לארץ



או אשרה חוקית. הס הגיעו לישראל באחת משלוש דרכים: או כתיירים ונשארו כאן, או כצליינים

שקיבלו היתר ל-10 ימים ונשארו כאן 10 שנים, או הבריחו את גבול מצרים. אין דרך אחרת. הם

לא באו כעובדים. כך שהמושג "עובדים לא חוקיים" לא נוגע להם בכלל, הס שוהים בלתי חוקיים.

יש כאן תופעה, לא רק מקרים בודדים.

גם כשזה מקרה אנושי אחד או שניים או שלושה או חמישה, מדינת ישראל היא מדינה עם

תרבות וכללים והיא לא יכולה להגיד שעד שזה לא תופעה כללית היא לא נותנת פתרון. היא

צריכה לתת פתרון, אי אפשר לעזוב את העניין הזה. גם בן אדם אחד הוא בן אדם. לכן זה נמצא

אצל שר הבריאות.

.

אני רוצה להגיד מה התופעה הכללית שמתגלית כאן במקרים הומניטריים. פניתי כמה

פעמים למשרד הפנים לאשר אשרות שהייה במקרים הומניטריים. למשל חולה איידס שהיה צריך

להישאר כאן חצי שנה לטיפול, שהיו לו מכתבים מבית-החולים שהוא צריך להיות כאן שהתחייבו

על תרופה מסוימת שהוא לוקח. המדינה עצרה אותו וקנתה לו כרטיס טיסה. משרד הפנים ידיו

קשורות. אומרים ש"הוא הועלה על נוהל מימון". הלכו עם זה לבית-המשפט ובית-המשפט עצר

את זה כמובן. בכל המקרים ההומניטריים כשבאים איתם לבית-המשפט הגירוש שלהם מהארץ

נעצר. השאלה היא למה אנחנו צריכים שוב ושוב לעבור את התהליך הזה. למשל זוג שהיה באמצע

טיפול פוריות והיה צריך להישאר כאן עוד 4 חודשים פנה בבקשה למשרד הפנים. משרד הפנים לא

נענה הם היו מוכנים להפקיד ערבות גבוהה ולהתחייב לעזוב את הארץ אחרי 4 חודשים. הרי גם

אנחנו לפעמים נוסעים לקבל טיפול רפואי טוב יותר בחוץ-לארץ. איפה קצת גמישות וקצת

התייחסות לעניין ההומניטרי? כשאתה מגיע עם זה לבית-המשפט אתה מקבל את זה.

אני רוצה לסכם את הנושא הזה.

דבר ראשון, אני רוצה שנמתין למיצוי ההליך המשפטי.

דבר שני, אני מבין שיש פנייה וטיפול של שר הבריאות ונחכה להחלטה שלו בעניין הזה.

דבר שלישי, אני מקבל את המיון שעשה תת-ניצב טיבי בין עובדים בלתי חוקיים שבאו

לכאן לבין אנשים שנכנסו לכאן בהברחה או שלא כחוק. אני מקבל את זה אבל אני מציע, מאחר

ויש כאן בכל זאת מקרה טרגי עם חברתו של הגרי, שיקרו שני דברים.

תבדקו את מידת הקשר האמיתי ביניהם. אם הם באמת בני זוג וערבים זה לזה ויש ביניהם

קשר והכול אז לדעתי זה מחייב בכל זאת לגלות מידה מסוימת של אנושיות ולתת לו אשרת עבודה

לפרק זמן מסוים כדי שיוכל ללוות אותה. בעוד שנה או חצי שנה אני מקווה שהעניין ייפתר.

תבדקו את זה במידת האנושיות.

(באנגלית) הנרי, תודה רבה. אני מאחל החלמה מלאה לחברתך, ולך שאולי יימצא איזה

פתרון כדי שתוכל להיות איתה וכדי שתוכל לעזור לה ככל יכולתך. תודה.

מאחר ואנשים טרחו והגיעו לכאן אני אאפשר לעוד אחד או שניים לומר את דבריהם.

(באנגלית) צהרים טובים לכולם. אני סווארה, אני מסורינאם. אני מוגן על-ידי האומות

המאוחדות. אני כאן כנציג האגודה ... האפריקנית. זה גוף מוכר מאז 1997. אני בא כדי לבקש



בקשה: אני מבקש מהוועדה לשנות את המדיניות של גירוש האפריקנים, על בסיס העובדה

שקורים כמה וכמה דברים קשים באפריקה -יש מלחמות, ניהול לא תקין, שחיתות. ואני אומר

לכם, הדבר הכי גרוע הוא המחלות. כמעט לשלושה רבעים מהיבשת יש איידס. אני זוכר שלפני

ארבע שנים קלינטון הכריז בפני כל העולם שהם יעזרו לאפריקה. העבודות שהאפריקנים עושים

כאן הן רק בניקוי בתים, אלה עבודות קשות, מסוכנות. אם הם יכולים לקבל את אמנסטי, יהיה

טוב, כי מי שנשארים הם המפרנסים של המשפחות שלהם בבית. הם נמצאים כאן כדי לתמוך

במשפחות שלהם בבית. לחלק יש שחפת, לחלק יש כולירה, לחלק יש צהבת, שהורגים אותם

כמעט בכל שנייה. אז אנחנו צריכים לפנות אליכם, כדי לתת להם אמנסטי. שייתנו להם להרוויח

קצת כסף כאן ואז הם יעזבו.

הוועדה גס צריכה - מוסדות, שיפסיקו לתת רישיונות לקבלנים האלה

בישראל. כי אם נותנים להם אישורים, הס יכניסו עוד אנשים, יגדילו את המספר. אם אתם תוכלו

"להלבין" את העובדים שנמצאים כאן כעת, להפוך אותם לחוקיים, אז הס מוכנים לעבוד בבנייה,

חקלאות ובעוד מקומות וכך הבעיה תיפתר.

הרי מבחינה כלכלית גם אתם סובלים מזה. אלפי בתים בתל-אביב. ריקים, ואתם,

הישראלים, תלויים בבתים האלה כדי להתפרנס. פעם כשהייתי שוכר דירה בתל-אביב הייתי

משלם לישראלי 500-400 דולרים לחודש ובעל הדירה לקח את הכסף כדי לעזור לו ולמשפחתו.

אבל תראו עכשיו בתל-אביב, רוב הבתים ריקים, ולכן אתם מקפחים את האנשים שלכם.

לדעתי אם תבדקו את הבעיה, הבעיה תיפתר. אני מודה לכם מאוד.

אני לא מדבר כרגע על המקרה שלי כי המקרה שלי כבר נפתר אלא על המקרה של שני

אתיופים שהיו עצורים כ-3 חודשים בכלא. אף אחד לא ראה אותם, לא המשטרה או שופטת ולא

רופא. שכחו אותם בכלא. הם היו באילת כאשר תפסו אותם. הם ביקשו מהאו"ם לקבל הכרה

כפליטים. לא היו להם ניירות ביד כי הס שלחו את הבקשות לאו"ם ובינתיים המתינו לתשובה.

המשטרה תפסה אותם ולקחה אותם לבאר-שבע ומשם לקחו אותם לרמלה. במשך חודשיים

ומעלה אף אחד לא ראה אותם. במקרה ביקרנו בכלא רמלה וראינו אותם. היה להם קשה מאוד,

הם לא אכלו, לאחד מהם היתה בעיה רפואית. ביקשנו מהאו"ם עוד פעם לתת להם הכרה

כפליטים. אחרי חודשיים הם נפגשו עם שופטת והיא שאלה אותם מהיכן הס באו. הס סיפרו שהם

היו כמעט 3 חודשים בכלא. היא קבעה להם ערבות של 5,000 שקל לכל אחד כדי שיוכלו לצאת

מהכלא ולהמשיך לטפל בעניין שלהם באו"ם. הזמן שלנו קצר ואני לא אספר כל מה שהם עברו

בכלא.

אפי טיבי-.

איך הם נכנסו לארץ?

הם באו כתיירים. הס לא הסתננו ממצרים.

היתה להם ויזה ל-3 חודשים.

תיירים עם דרכון שביקשו פליטות.

אתאר לכם בקצרה את המקרה שלי ושל יוהנס באון. כבר 4 שנים יש לי בעיות פוליטיות

באתיופיה. ז'נבה הכירה בי כפליט. ישראל חתמה על אמנת ז'נבה והתחייבה שהיא תקבל פליטים.

ז'נבה הכירה בי כפליט אבל ישראל לא נתנה לי כלום בין 2003-2001, הייתי כאן בארץ בלי כלום.

משטרת ההגירה אז לא היתה כמו עכשיו, אחרת היו תופסים אותי כבר מזמן.

אז מה אתה עושה? איפה אתה גר?

אחרי שעשינו שביתת רעב בגבעת רם במשך 24 ימים ובעקבות התערבות של התקשורת נתנו

לנו מעמד א'5, תושב ארעי. כל המדינות שקולטות פליטים נותנות אזרחות אבל פה קיבלנו את ה-

א'5 למשך שנה ואמרו לנו שנצטרך לחדש אותו.

ישראל קיבלה אותנו וז'נבה העבירה לישראל את האחריות עלינו. עכשיו יש 30 ומשהו

אנשים שהם שוב לא חוקיים. אחרי שעשינו שביתת רעב של 24 יום נתנו לנו את ה-א'5. זה נגמר

ולא חידשו את זה. עכשיו הם פליטים על הנייר אבל ללא שום ניירות, בלי שום מעמד חוקי. אם

מישהו יתפוס אותם אפשר לגרש אותם.

אבל אם יש לכם אי5 אז אי אפשר לגרש אתכם.

ה-א'5 נגמר, הוא ניתן לשנה.

ביקשתם שיאריכו לכם את התוקף?

אני הארכתי את התוקף של ה-א'5 כאשר שר הפנים היה אלי ישי. הוא נתן מעמד א'5

לשנתיים לכמה אנשים שהמקרה שלהם "חזק" מאוד אך לכל היתר הוא נתן רק לשנה.

היו"ר רן כהן.

עכשיו לא נותנים לכס להאריך?

.

ביקשו אבל לא נתנו להאריך. כבר 7 חודשים מבקשים ממשרד הפנים ולא מקבלים.

יש ועדת פליטים ואתיופיה לא מוכרת כמדינה בסכנה ובאיום שיוצאים ממנה פליטים.

ועדת הפליטים נותנת מעמד ארעי ולא קבוע, עד אשר המלחמה תיגמר או הסכנה תיגמר. ב דבר

הזה מעורב גם השב"כ יש ועדה שבה מר מיקי בבלי מייצג אותנו. בהתחלה נותנים להם ב'-1 ל-3

חודשים או לחצי שנה ואז האם באים לוועדה ומחדשים. אני מניח שמר מיקי בבלי מטפל ב הם

במשורה ומי שלא קיבל מעמד סימן שאינו צריך להישאר במדינת ישראל. זה לא הולך בשיטה של:

אני הגעתי לארץ ועכשיו אני אומר שאני פליט, שיש לי סכנה.

הם הרי כבר קיבלו מעמד זמני.

הם קיבלו לפנים משורת הדין והם לא צריכים להתנחל כאן.

הוועדה בוחנת את המצב ולפי החלטות הוועדה מקבלים אישור קבוע או לא מקבלים.

מר פסיל איילה, הבנתי שכל ה-30 מוכרים על-ידי ז'נבה כפליטים.

ומוכרים גם בוועדת הפליטים בישראל.

אני לא יודע לענות לך על נושא הפליטים. אני מבקש שתזמין לכאן את מר מיקי בבלי,

שהוא נציג האו"ם בארץ ומנהל את נושא הפליטים. הוא יסביר בדיוק מה הנוהל. זה לא נוגע

למשרד הפנים.

הופענו בטלוויזיה יחד עם מר מיקי בבלי ודיברנו על הנושא הזה. גם הוא לא יכול לעשות

כלום.

מזה אני יכול להבין שהטלוויזיה קובעת מי הוא בעל מעמד פליט ומי לא?

תסביר לי, למה הוא לא יכול לעשות כלום ?

אין לו מה לעשות. זה בסמכות משרד הפנים, משרד המשפטים ומשרד החוץ. זה ועדת

השלושה - ועדת הפליטים.

ועדת הפליטים לא נתנה אישור לעוד שנה?

אנשים רבים לא קיבלו אישור.

אז למה אתם לא הולכים לבית-המשפט? הרי לפי החוק יש לכס סמכות ללכת לבית-

המשפט ולהגיד שהוועדה חייבת לקבל אתכם משום שישראל חתומה על אמנת ז'נבה.

לנו עדיף שישראל תבטל את החתימה שלה כי אז מדינות אחרות יוכלו וירצו לקבל אותנו.

אחרי שביתת הרעב שעשינו אמרו 4 מדינות שהן רוצות לקבל אותנו אם ישראל תצהיר שהיא לא

מוכנה לקבל אותנו. אבל ישראל לא הסכימה לכך. ישראל לא מודיעה שהיא מבטלת את חתימתה

על ההסכם אלא אומרת שהיא מקבלת אותנו. לכן אנחנו מפספסים.

יש לי השכלה גבוהה אבל עכשיו אני עובד בעבודות ניקיון. יש מדינות שיירצו לקבל אותי

אבל בישראל לא מוכנים לשחרר אותי כי מדינת ישראל לא רוצה לשאת בהשלכות הפוליטיות של

פעולה כזאת. אם מדינת ישראל תצהיר עכשיו שהיא לא מקבלת אותי כפליט יש מדינות כמו

ארצות-הברית, קנדה, אוסטרליה שמוכנות לקלוט אותי, ובלבד שישראל תגיד שהיא מוותרת על

החתימה שלה על אמנת ז'נבה, או על האמנה שמכירה בי כפליט.

הוא אומר שישראל צריכה לומר: אנחנו לא מכירים בך כפליט. ישראל אומרת: אנחנו כן

מכירים בך כפליט אבל עדיין לא מאריכים את האשרה.

(באנגלית) אנחנו יצאנו לשביתת רעב ביחד. ביקשנו ממשרד הפנים או מממשלת ישראל,

לאחר שהאו"ם הכיר בנו כפליטים, לתת לנו רק נייר כלשהו שאומר שמדינת ישראל לא מקבלת

אותנו מדינת ישראל לא הסכימה לתת לנו נייר כזה. אחרי שביתת הרעב, בגלל הלחץ של

התקשורת והמעורבות של מדינות אחרות בעניין הזה, היא אמרה: בסדר, ניתן לכם. הם נתנו לנו

מעמד א'5 לשנה אחת. בשנה שעברה הס סירבו, הם אמרו שהם לומדים מחדש את המקרים שלנו.

פליטים אחרים מאתיופיה רשאים לבקש מעמד פליט במדינות אחרות. אנחנו האתיופים

הגענו לכאן כי אנחנו אוהבים את ישראל, זאת הסיבה היחידה שבאנו לכאן. היו לנו הרבה בעיות

באתיופיה. אנחנו עניים, זה ברור. הגענו לכאן בגלל האהבה לישראל.

(באנגלית) אני מבין שהסיפור שלך דומה לסיפור של פסיל. אנחנו יודעים על מה אתה מדבר.

(באנגלית) עליכם לקחת בחשבון שיש עכשיו כ-20 אתיופים שיושבים בבתי-הכלא בישראל,

בכלא רמלה ובבתי-כלא אחרים.

יש עוד עד אחד ואני מבקשת שתאפשר לו להציג את הבעיה שלו. הוא שייך לקטגוריה של

מקרים הומניטריים לא חולים, לא חס וחלילה דברים קשים כאלה. הוא בא לכאן לפני 12 שנים

באשרה ומדינת ישראל נתנה לו להרגיש שהוא רצוי כאן. אנחנו הרי יודעים שבמשך עשר שנים, עד

לפני שנתיים בערך, זה היה אחרת. הבנות שלו לומדות כאן ויש להן עוד שנה לסיים את הבגרות.

הם לא רוצים להיכלל בקבוצה של ילדי זרים שוועדת השרים מטפלת בה. הם רוצים לעזוב את

ישראל. הוא מבקש בסך הכול עוד שנה כדי שהבנות יוכלו לסייס את הבגרות כי אחרת כל מה שהן

למדו יירד לטמיון. איפה קצת גמישות במקרים ההומניטריים האלה?

יש כמוהו עוד 2,000 איש שמבקשים עוד שנה לסייס משהו. השאלה היא האס ניתן לכולם.

אתה יכול להצביע על 2,000 איש, באמת? למוקד הגיע בן אדם אחד.

מר בנימין ג'וסקין, בבקשה. ב-3-2 דקות תגיד לנו מה הסיפור שלך.

אני גרוש ואשתי נסעה לטורקיה. יש לי שתי בנות ואני אחראי עליהן. זאת השנה האחרונה

שלהן בבית-הספר, הן צריכות לגשת לבחינות בגרות. הן לומדות בבית-הספר הצרפתי ביפו. יש לי

אישור להיות בארץ רק עוד 20 ימים. אם אני אסע עכשיו לטורקיה הבנות שלי לא יוכלו להמשיך

את לימודיהן ולסיים את בית-הספר כי זאת השנה האחרונה, אף בית-ספר לא יקבל אותן כי

השיטה בבית-הספר בטורקיה שונה מהשיטה בארץ. הן יצטרכו ללמוד עוד שנה-שנתיים כדי

להתאים עצמן לשיטת בית-הספר הטורקי. אני לא יכול לעשות את זה.

איך הגעת לארץ!

ו

הגעתי באוטובוס בתור תייר ממצרים. את אשתי והבנות הבאתי אחרי 5 שנים, בשנת 1997.

הבנות הן בנות 18 ו-19.

אבל הן בבית-ספר תיכון, מסיימות כיתה י"א.

כמה שנים אתה נמצא במעמד לא חוקי?

נכנסתי לארץ עם ויזה לשבוע ימים. כבר 12 שנים אני במעמד לא חוקי. בעבר כשהייתי

מסתובב בתל-אביב שוטרים היו שואלים אותי מי אני וכשהייתי אומר שאני מטורקיה היו

אומרים - בסדר, מרחאבה. המצב בעבר היה שונה, אז שוטרים שהיו רואים אותנו הין עושים כבוד

ובאים למסעדה שבה עבדתי, מדברים אתנו כמו עם חברים. רק ב-4 השנים האחרונות המצב לא

טוב, באים ותופסים אותנו.

אני מבקש אישור לשנה אחת נוספת, שנה אחרונה, ואני מתחייב אחר-כך לעזוב את מדינת

ישראל, רק כדי שהבנות שלי יוכלו לסיים את בחינות הבגרות.

הוא מוכן להפקיד ערבות גבוהה, כדי שרק יאפשרו להן לסייס את לימודיהן.

j

אבל מי מבטיח שבעוד שנה אתה תיקח את הבנות שלך מכאן? הבנות שלך כבר גדולות, הן

לא שואלות אותך אס לנסוע או לא לנסוע.

הבנות שלי עושות מה שאני אומר להן. זה לא כמו בישראל. אצלנו לא עוזבים את הבנות

לנפשן.

אני מעיראק. אתה מספר לי? אבל כאן זה ישראל.

נתקלנו בו לראשונה בינואר או בפברואר כשהוא ביקש שהבנות יסיימו את שנת הלימודים.

נתנו להם עד סוף יוני כדי שהן יסיימו את שנת הלימודים. הבקשה שלו היא בקשה קשה מאוד.

אני אהיה חייב לתת לו גם אשרת עבודה כי הרי לצורך העניין הוא גם מפרנס אותן. אז עכשיו אני

צריך להשאיר ילדות שלא עומדות גם בקריטריונים של הוועדה.

דרך אגב, הן עומדות בקריטריונים של הוועדה אבל הן לא רוצות להיות שם. הס לא רוצים

להישאר בישראל. הן הגיעו לארץ אחרי גיל 11 והן עדיין לומדות בבית-ספר תיכון.

כבוד השר שלי מייצג ילדים שנולדו בארץ ישראל ומרכז החיים שלהם זה ישראל והם

קיבלו חינוך בישראל. ראינו אותם גם בביקור במסיל"ה עם היושב-ראש. לזאת הכוונה.

אבל לא אלה הקריטריונים.

בנימין ג'וסקין הביא אותן לארץ לפני 7 שנים אחרי שהן גדלו בטורקיה. מרכז החיים שלהן

הוא בטורקיה, הן יודעות את השפה, הן יודעות את התרבות. הן לומדות היום בבית-הספר

הצרפתי ביפו הן בנות 18 ו-19, זאת אומרת הן גם לא קטינות. עכשיו אני צריך לתת פרס למישהו

שנמצא בארץ 12 שנה באופן לא חוקי ולהגיד לו - קח ב'1, לך תעבוד עוד שנה? אני חושב שיש טעם

לפגם בבקשה הזאת. נתנו להן לגמור את השנה כדי שהן לא ייאלצו לעזוב באמצע השנה.

שמעתי את העניין הזה. אני מאחל לבנות שלך מה שיותר טוב, וגם לך כמובן, אבל העניין

הזה הוא עניין משפטי לגמרי, אני לא רוצה להיכנס אליו.

אני חוזר לתחום התעשייה. תחוס התעשייה הוא התחום היחיד שבעלי ההיתרים בו הם

רשימה סמויה בעלי היתרים בבנייה ובחקלאות - ניתן לראות מי הם אך לא ניתן לקבל ממשרד

התעשייה, המסחר והתעסוקה את רשימת בעלי ההיתרים בתעשייה. זה חשוב מאוד.

למה?

אני לא יודע למה. אולי בגלל הדברים שגילינו כאן היום, אולי לכן זה סמוי. למה זה חשוב

לנוי מכיוון שכל בעל היתר לתעשייה חותם על כך שעל כל עובד זר שהוא מקבל הוא קולט גם עובד

ישראלי. ידוע לנו משירות התעסוקה שהם מנסים לבדוק כמה ישראלים נקלטו אצל אותם

מעסיקים שביקשו עובדים זרים והם בעצמם לא מסוגלים לקבל את רשימת בעלי ההיתרים

לעובדים זרים בתעשייה.

אני רוצה לחזור על מה שכבר אמרתי כאן בעבר, כי אתה משום מה אמרת קצת בזלזול :

"אתם מהחקלאות, עזבו, אנחנו לא דנים בחקלאות".

לא זלזלתי בכלום. כל מה שאמרתי הוא שהיום אין דיון על החקלאות. זה זלזול?

אני מסכים אתך שהדיון היום הוא לא על החקלאות אלא דנים על העיקרון, איך מיישמים

דברים.

לשמחתי גם לא הובאו היום דוגמאות מענף החקלאות.

הרגשתי היום שאני לא נמצא בוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים, עם כל הכבוד, אלא

אולי בוועדת העבודה והרווחה.

כל עוד לא תהיה בקרה, כל עוד כל מי שמבקש מקבל - וזה מה שקורה גם בסיעודי וגס

בתעשייה ובחקלאות - ואין בקרה האם הם באמת מגיעים לאן שהיו צריכים להגיע, אז התופעה

של קבלת היתרים במרמה תמשיך להתקיים והספסרות תמשיך להיות.

לאורך כל הקו בטח שמתם לב שהייתי קצת קיצוני אבל אני הייתי מאפשר לבחור הטורקי

הזה להישאר, גם אם הס 2,000. אס הם מפקידים את הערבויות המתאימות אני חושב שניתן

לאפשר להם להישאר עוד קצת ולא ליצור שנאה מיותרת. שונאים אותנו מספיק, לא צריך עוד

שונא אחד או שניים.

סיכמתי את העניין הזה, זה עניין לא לוועדה בכנסת, זה עניין לבית-המשפט ואין לי מה

להוסיף כאן.

השאלה על אילו קריטריונים אנחנו מדברים כשאומרים "מקרים הומניטריים". זה לא

תמיד צריך להיות חס וחלילה חולה איידס או חולה לב. לפעמים יש באמת בן אדם שבמשך 10

שנים הרגיש שמדינת ישראל מקבלת אותו, מברכת אותו, כמו שהוא מתאר, והבנות נכנסו לארץ

דרך שדה התעופה.

אני לא נכנס לזה כי אני לא יכול להתכחש לעובדה שיש כאן שני צדדים למטבע יש הצד

שאת מציגה עכשיו בצדק, יש כאן מקרה הומניטרי, הבנות צריכות לסיים את לימודיהן כל זה

נכון. רק מה לעשות ש-12 שנים הוא שהה כאן באופן בלתי חוקי וזה נעשה בניגוד לכללים של

מדינה ישראל. אלה שני הצדדים ואני לא פוסק בעניין הזה. אני מציע, אם המקרה לא עלול לגרום

נזק פלילי או השחתה או דברים מן הסוג הזה, לגלות את מידת הגמישות כדי לעזור להם אבל אני לא מתכוון להתערב. גם לא יסירו את העתירה בגלל הדברים שלי. אני אשמח אם תמצאו פתרון

גם מחוץ לבית-משפט.

רבותי, אני רוצה לסכם את הדיון.

אני מודה שאני מסופק ואני מאוד-מאוד עצוב. אני מסופק מכך שקיימתי את הישיבה

הזאת ושמענו את העדויות. העדויות הן באמת קשות מאוד ומרגשות וחלקן מעידות על מצב קשה

מאוד. נדמה לי שאי אפשר להתעלם מן העובדה שמתגלה כאן תמונה מכוערת מאוד. מהעדויות

ששמענו כאן, חלקן מצמררות ממש, עולה שיש חברות כוח-אדם שמנצלות באופן ציני את המצב

הפרוץ ומנסות אפילו לפרוץ אותו יותר. הן לא רק ניצלו אותו בעבר אלא שמענו גם על מקרה

מלפני 5-4 חודשים, כלומר עדיין מנסים לפרוץ. אני חושב שהעובדה שיש חברות כוח-אדם

שעושות מהלכים של ספסרות והוצאת ויזות במרמה זה דבר בלתי נסבל וחייבים לעקור אותו מן

השורש. לצערי הרב נתגלה לנו שיש גם חברות תעשייה שמעורבות בעניין הזה ומשתפות פעולה.

לעניות דעתי, וזאת התביעה שלי ממשרדי הממשלה, חברת כוח-אדם שעושה את המעשים

האלה, מספסרת בעובדים זרים ובוויזות ומזלזלת בכללים ובחוק - צריך לבטל לה לחלוטין את

הזכאות לקבל עובדים. זה סם החיים שלהם ולדעתי ברגע שהן פוגעות בסם החיים של החברה

הישראלית ושל העובדים הזרים צריך לסגור אותן ולא לאפשר להן לקבל עובדים נוספים.

הצרה היא שהעשבים השוטים האלה כשסוגדים אותם פותחים מיד חברה אחרת.

הבעיה היא שיש כאן גברת שהכול מתנהל בידיעתה והיא לא עושה שוס דבר כבר שנים

גברת ציפי שינקמן אחראית על כל השחיתות שקורית שם והיא מודעת לה.

צריך להוציא אותך מכאן, חוצפן.

שמעתי אותו מאשים אותה בשחיתות עכשיו.

בשנה האחרונה מנהלת העובדים הזרים קיבלה את הנושא לטיפולה. האדון כאן יודע את

זה טוב מאוד. אני מבקש ממך להתנהג בצורה מכובדת.

התנהגות תרבותית רצויה בכל מקום, ובוודאי כאן.

אני פונה למנהלת ההגירה. זימנתי לכאן אנשים - וזה אחריות פרלמנטרית וציבורית שלי -

שייתנו עדות, כדי שאנחנו נלמד מה המצב. אני מבקש מאוד שאף שערה משערות ראשם לא