פרוטוקולים/כספים/8519



5
ועדת הכספים
10.5.2004

פרוטוקולים/כספים/8519
ירושלים, כ"ו באייר, תשס"ד
17 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 142
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ט באייר התשס"ד (10 במאי 2004), שעה 10:00

1. תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשס"ד-2004
2. תיקון תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח
1. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח) (תיקון), התשס"ד-‏2004
2. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון) (תיקון), התשס"ד-2004
3. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעות וקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו) (תיקון), התשס"ד-2004
3. הצעת תקנות הנמלים בדבר תשלומים בעד שירותי סבלות למטען כללי הנפרק במשמרת ג' – (הוראת שעה), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: דניאל בנלולו- מ"מ היו"ר
חיים אורון
דוד אזולאי
רוני בריזון
מיכאל גורולובסקי
משה גפני
יצחק הרצוג
יעקב ליצמן
מיכאל נודלמן
אהוד רצאבי

ידין ענתבי סגן בכיר לממונה על אגף הביטוח, משרד האוצר
טלי ארפי לשכה משפטית, משרד האוצר
אפי סנדרוב אגף שוק ההון, משרד האוצר
מגי בראון משרד האוצר
פרידה בביוף-כהן משרד האוצר
דקלה מושקוביץ משרד האוצר
אופיר נדב משרד האוצר
אלי מרדר משרד האוצר
ישראל תורג'מן משרד האוצר
יוסי שטרנבר משרד האוצר
מיכל היימן משרד האוצר
שמואל מלכיס מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד חברות הביטוח
יוסי מנור נשיא לשכת סוכני הביטוח
רבקה לפינר מנהל תחום תכנון ומדיניות, נציבות מס הכנסה
טלי ירון-אלדר נציבת מס הכנסה
טלי דולן משרד האוצר
נדב הכהן לשכת רו"ח
יעקב ורקר רו"ח
מיקי הפנר ראש אגף כלכלה ותקציב, רשנ"ר
דב מרום מנכ"ל, איגוד המשתמשים בהובלה
אברהם ירושלמי ראש אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה
אסתר אורן,עו"ד רשות הנמלים

סמדר אלחנני

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת שפרכר










































1. תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשס"ד-2004

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו נתחיל בתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון), התשס"ד-2004.

אלו תקנות שאנחנו מביאים כל שנה, אלו לא תקנות שאנחנו מביאים רק השנה. פקודת מס הכנסה וחובת הגשת דוח בנויות כך שכל מי שיש לו הכנסה בישראל חייב בהגשת דוח. זה מה שכתוב בפקודת מס הכנסה. מי שניתן לו פטור זה מי שקבוע בתקנות. במשך השנים נהגנו להביא לוועדת הכספים פטור מהגשת דוח לגבי שכירים עד סכום מסויים. צריך להכיר ולדעת שבעלי עסקים חייבים להגיש דוח מההכנסה הראשונה.

התיקון השנה בתקנות קצת יותר מקיף מאשר בשנים אחרות. בשנים אחרות עדכנו סכומים ושינינו. השנה הסכום יותר מקיף כי יש יותר הכנסות שחייבות במס. נוספו לנו הכנסות מחו"ל שחייבות במס, נוספו לנו הכנסות בשוק ההון שחייבות במס. בגלל התוספת של ההכנסות נעשה שינוי בצורה של התקנות, במבנה שלהן. במהות יצרנו בהן מערכת יותר פשוטה ממה שהיה קודם מבחינת חובת הדיווח. מי שלא חייב להגיש דוח זה כאלה שאין להם הכנסות בכלל, מי ששכירים ונוכה להם מס במקור עד סכום מסויים. גם לגבי הכנסות אחרות, זאת אומרת הכנסות מניירות ערך, מריבית, מהכנסות מחו"ל נקבעה תקרה שעד אליה לא חייבים להגיש דוח אם נוכה המס במקור. מעל סכום מסויים חייבים להגיש דוח גם אם נוכה מס במקור.

לצד התקנות האלו חלות התקנות שאושרו בוועדת כספים לפני כחודש. זה לגבי שכירים שיש להם הכנסה מחו"ל שאפשרנו להם דיווח מאוד מקוצר. הדיווח המאוד מקוצר זה לגבי שכירים בעלי הכנסות מחו"ל. מי שכמובן לא יגיש את הדיווח המקוצר חייב לדווח דיווח מלא על כל ההכנסות שלו. לגבי הכנסות מריבית והכנסות מניירות ערך זרים לא קבענו תקרה, אמרנו שמי שיש לו הכנסות מניירות ערך וריבית בשנת 2003 לא חייב להגיש דוח. בשנת 2004 חזרנו לתקרות שנמצאות פה בתוספות.

עכשיו אני אתייחס לתקרות בתקנות. תוספת א' זה משכורת. מי שיש לו הכנסה ממשכורת של 520 אלף שקל ומעלה חייב בהגשת דוח. זה דומה לתקרות של היום. אתה תראו בהמשך שהתאמנו את זה לתקרה. הכנסות מחו"ל לא היו קיימות עד היום. הוספנו תקרה של 270 אלף שקל. זה הכנסות מדמי שכירות, מריבית. לגבי הכנסה מריבית בשנת 2003 אין בכלל תקרה. שנת 2004 מצטרפת לתקרה של 520 אלף שקל, שזה דומה לתקרה של הכנסה ממשכורת. 520 אלף שקל הכנסה מריבית זה סכום מאוד גבוה בשביל שתהיה חובת דיווח. הכנסות מניירות ערך לא היה עד עכשיו, היה רק ניירות ערך זרים. בשנת 2003 אין בכלל תקרה. בשנת 2004 יש מיליון וחצי כהכנסה מניירות ערך זרים. אין פה הפחתה של התקרות, יש פה תוספת של תקרות נוספות שלא היתה קיימת קודמת. צריך להבין שזה מתלבש על מערכת קיימת בחוק, עם התוספת של הכנסות מחו"ל שהיא תוספת שנוספה במסגרת הרפורמה. זה מתחבר לדיווחים המקוצרים של בעלי הכנסות מחו"ל שאין להם הכנסה, למעט הכנסה ממשכורת. את המידע שקשור לריבית בניירות ערך כמעט במלואו אנחנו מקבלים גם מהבנקים. הכנסות מרווחים מניירות ערך מקבלים מהבנקים בדיווח שנתי לגבי כל אחד, כשהכנסות מריבית אנחנו מקבלים מעל 12 אלף שקל. אנחנו חושבים שחשוב לאמת את הדיווחים עם הדיווחים שהוא מגיש.

אנחנו מציעים לא לאשר את התקנות.

רק תסביר שהמשמעות של זה היא חובת דיווח כללית.

לשכת רואה חשבון נאלצת להביע עמדה שתומכת בחובת דיווח כללית. מאז ומתמיד יש שתי אוכלוסיות במדינת ישראל, אלה שחייבים בהגשת דוח ואלה שאינם חייבים בהגשת דוח, כשבפועל האוכלוסייה שלא היתה חייבת בהגשת דוח מצבה היה משופר – פחות עלויות, פחות כאב ראש, פחות בלבול, פחות הסברים, פחות מסמכים. אנחנו לא יצאנו חוצץ אף פעם באופן רשמי בחובת דיווח כללית, מלבד זה שאנחנו נגועים כאינטרסנטים. היות ונציבות מס הכנסה ומינהל הכנסות המדינה מעדיפים להימנע מלהיות מוצפים בדוחות בלי סוף, קיבלנו את האבחנה המעשית שאולי פה ושם מישהו חוגג כשרוב האוכלוסיות יודעות אם הן פטורות או לא פטורות. האפליה בפועל היא לא בריאה חברתית, אבל אפשר להבין אותה.

היום המצב הולך להיות חמור באופן בלתי רגיל. הפטור המוצע הוא כל כך מורכב ומסובך. זה פועל יוצא של הרפורמה.אנשי המס ניסו למצוא דרך שתתן פתרון רצוי מבחינת המדינה לכל אחד מהמצבים. לגבי המצב בישראל הבנקים והמוסדות מעבירים מידע, אבל בחו"ל ובאינטרנט אין שום העברת מידע. התוצאה היא שהמצב הולך להיות כל כך מורכב ומסובך אם התקנות תאושרנה, שאדם סביר בלאו הכי יהיה חייב ללכת למומחה מס, להתפשט, להציג את מה שיש לו, ואז המומחה יוכל להגיד אם הוא חייב בהגשת דוח או לא חייב בהגשת דוח. זה מצב בלתי מתקבל על הדעת, כי אם אנחנו כבר הגענו למצב שבו אדם חייב ללכת למומחה ולהתפשט, כבר יותר פשוט להגיש את הדוח.

מה שיקרה אם התקנות תאושרנה זה שיהיה מסלול אקספרס במקום הגשת דוח. העצמאים ,אלה שבלאו הכי חייבים להגיש דוח, ימשיכו להתמודד עם כל מה שהיה, פלוס כל מה שיש. אותם אנשים שלכאורה לא חייבים בהגשת דוח ידווחו דרך המקדמה על מה שהם יחשבו שנכון, אולי ילבינו הכנסות. חלקם יהפכו לעבריינים. אדם סביר לא ידע על מה הוא צריך לדווח. עשרות אלפי אנשים ישתמשו במסלול הזה של מקדמת המס, יכתבו מה שהם יכתבו, ישנו את המקדמה המתחייבת, ובאופן מעשי פקיד השומה לא יבדוק אותם, הוא לא יגיע אליהם. אני אקריא לכם הגדרה אחת מתוך עשרות הגדרות, כדי שתבינו על מה מדובר. השיעור המרבי – שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה, ולעניין הכנסה שנקבע לה שיעור מס נמוך יותר, השיעור הגבוה ביותר שנקבע לה. הגדרות כאלו מבינים מומחי מס, אנשים נורמאליים לא מבינים הגדרות כאלו.

הסנקציות קיימות. אדם שבהיסח הדעת לא יגיש דוח ויחשוב שדרך המקדמה הבעיה נפתרה עושה עבירה, הופך לעבריין מס. בפועל הולכת להיות אפליה בלתי מתקבלת על הדעת בין כל עצמאי קטן, או אדם שיש לו פיסת הכנסה ומחוייב בהגשת דוחות לאדם שכיר שיש לו 500 אלף הכנסה מריבית. אדם כזה יכול לא להגיש דוח? זה לא מתקבל על הדעת. אנחנו מציעים לא לאשר את התקנות. אם רוצים לפטור מהגשת דוחות, אז רק את האוכלוסייה שבמובהק היא דלת מס.

אני לא מסכים עם דעתו של נדב הכהן. אני חושב שאנחנו לא צריכים לעבוד תחת אונס ולאשר חובת דיווח כללית. חובת דיווח כללית לא באה בחשבון. אם האלטרנטיבה היא לאשר את התקנות האלו, אז אין לנו ברירה אלא ללכת לפישוט של המערכת ולעשות דוח מקוצר. מכיוון שחובת דיווח כללית לא באה בחשבון כרגע, אז גם אין מקום לקבל את התקנות האלו כפי שהן.

התקנות האלו מסובכות. מי שלא מומחה מס לא יבין את התקנות האלו. מדברים בתוספת ד' על 270 אלף שקלים. פה כתוב 350 אלף שקלים. האם זאת טעות סופר?

במכתב?

במכתב מדברים על 350, בתוספת ד' מדובר על 270. זאת טעות סופר?

לא.

אני רוצה לקבל הסבר. מדברים פה על כך שאדם שיש לו נכס של מיליון וחצי שקלים בחו"ל יהיה פטור, ועל כך אדם שיש לו הכנסת ריבית של 350 אלף שקלים יהיה פטור. אני כדי ליצור הכנסת ריבית של 350 אלף שקלים צריך קצת יותר מאשר מיליון וחצי.

רק פיקדון.

עדיין. גם להגדרת מחזור אנחנו נזקקים להגדרה שלהם בחוק מע"מ. ההגדרה בחוק מע"מ לא זהה למה שאנחנו צריכים פה. התקנות האלו מפנות אותנו אל התקנות שחוקקנו לפני כחודש ימים.

האם יש סתירה בין התקנות שאושרו לפני כחודש לתקנות של היום?

לא.

אלו עדיין תקנות מסובכות. אני חושב שנציבות מס הכנסה צריכים לשבת יחד עם הגופים השונים ולהוציא שני עמודים שאפשר יהיה להבין מה כתוב בהם. אם יש לנו מגבלה של לוח זמנים, שהנציבות תיתן ארכה של חודש ימים כדי שלא יהיו עבריינים. לא יכול להיות שאנחנו בוועדת כספים ניכנס לסד של לוח זמנים מכיוון שמישהו באוצר לא עומד בלוח זמנים שלו. אני לא מוכן להיכנס ללחץ.

אם יצטרכו עוד חודש, אז ועדת הכספים תבקש עוד חודש.

אני לא מבין את כל הדקויות של התקנות, אבל אני מבין את המספרים שמופיעים פה. האם אנחנו רוצים להגיע לחובת דיווח כללית? אני בעד ועכשיו, לא מתי שהוא בעתיד. כל פעם מסבירים לי שחובת דיווח כללית צריך אבל לא עכשיו. אני מוטרד מזה שהעדר דיווח כללי יוצר שיבושים עצומים במערכות תשלומי הרווחה ותשלומי העברה. אם הכוונה היא ללחוץ על המערכת לחובת דיווח כללית, אז אני מצטרף לכל הדחיות. הטענה שאומרת לפשט את התקנות כדי שלא יצטרכו להגיע לרואה חשבון היא לא טענה אמיתית. אף אחד לא ינהל את הדברים האלה עם אשתו בארוחת בוקר. אי אפשר להרוויח על הריבית הזאת משהו בהטבת מס. אם התקנות האלו סותרות תקנות אחרות זה נימוק, אבל אם לא אז צריך לאשר אותן. אני הייתי מאשר את זה. אני מוכן לדחות את זה רק בשביל דבר אחד: להכריח אותם להיכנס לתהליך עם לוח זמנים של דיווח אישי.

טלי, יש דברי הסבר לאדם הסביר? אזרח רגיל לא מסוגל להתמודד עם הטקסט הזה.

אנחנו בדרך כלל מוציאים את זה בחוברת.

מתי החוברת יוצאת?

החוברת כבר יצאה. לא כללנו את החלק הזה בחוברת כי הוא לא אושר. ברגע שזה יאושר אנחנו נפיץ דף לציבור.

מתי החוברת החדשה תופץ?

ביום שיאשרו את זה אנחנו נוציא דף מיוחד עם הסבר לציבור.

אני חושב שהעקרונות הבסיסים של ההצעה הם סבירים. מי שמרוויח את הסכום הזה ידע להסתדר עם רואה חשבון או עם מישהו שייעץ לו.

חובת דיווח כללית זה בוודאי לא היום בהצבעה. זה דבר שצריך לתת לו תשומת לב מלאה. חייבים להיות תקנות של פטור מהגשת דוח. אני לא יודע כמה אנשים יוכלו לקרוא את התקנות האלה ולהבין אותן בלי פירוש אונקלוס? התקנות עצמן מסובכות. לא קיימנו פה דיון על כל סעיף וסעיף כדי לראות אם אין סתירות פנימיות בתוך התקנות. כשאני קראתי את התקנות ראיתי שיש סתירות. אני בעד לאשר את התקנות האלו אחרי שנעשה דיון.

אם חובת הדיווח הכללית היתה מופעלת, בכמה היה גדל מספר הדוחות?

זה היה מכפיל פי 4. למי אנחנו מתייחסים? אנחנו מתייחסים לבעלי משכורות שמנכים מהם את הניכוי במקור, ולאוכלוסיות שאין להן הכנסות. זאת התוספת. אנחנו מתייחסים לקבוצות שהמידע עליהן מגיע ממקומות אחרים.

אני מבקש שיינתן זמן לעבור על התקנות האלו, כדי למנוע סתירות פנימיות שקיימות ב-7 העמודים שלפני.

אני עתרתי לבג"ץ 3 פעמים. מה השיב שר האוצר? "אין להתעלם מהפושעים ומהחלופות האפשריות, אבל מן הראוי להוסיף כי שר האוצר רואה בעין יפה את שינוי המצב לקראת החלה של חובת דיווח כללית. הנושא נמצא בבחינה". זה היה באפריל 1998. השר שטרית כתב אלי ואל ידידיה בארי מהמכון שהוא בעד חובת הדיווח הכללית, ושהוא יעשה כל מאמץ כדי שזה יהיה.

גורם נוסף שרוצה חובת דיווח כללית זה ביטוח לאומי. ברגע שביטוח לאומי מסתמך על נתוני מס הכנסה הוא נותן הטבות למי שלא מגיע. ביטוח לאומי היה מנפיק עד עכשיו אישורים, העירייה לא נותנת יותר הנחות למי שמצהיר שהוא מרוויח יותר מ-10 אלפים כשיש לו דירה עד 100 מטר והוא מעל גיל 70. נפגעתי מהתקנה שאני בעצמי יזמתי,אבל אני נהנה לראות שיש התקדמות. בהרבה דברים חלה התקדמות.

יש כאן הצעות מעשיות. צריך ללכת לחובת דיווח כללית באמצעות המעבידים, שזה טופס 441. קל מאוד למלא אותו אצל המעביד. צריך להוריד יחד עם זה את שיעורי המס, ולהגדיל למפקחים את המשכורת ואת תנאי העבודה כדי שתהיה להם מוטיבציה לעבוד. היום אין מוטיבציה. היום יש מקח וממכר. אני מבקש שתדחו את ההצבעה עד אחרי שתלמדו את החומר.

התקנות האלו לא מטילות חובת הגשת דוח על רוב האוכלוסיות, או כמעט על כל האנשים שעד היום לא היו חייבים בהגשת דוח.

חוץ מעולים חדשים שהם בעלי שליטה בחברה.

אני לא אמרתי כולם, אמרתי כמעט כולם. לא הוספנו פה קבוצות לחובת הגשת הדוח. נשארנו רק עם בעלי ההכנסות המאוד גבוהות, שאני מעריכה שרובם ממילא היו חייבים בהגשת דוח. דווקא עולים חדשים זאת דוגמה טובה, כי באנו ואמרנו שבשנים שיש להם פטור על ההכנסות הם לא יהיו חייבים בהגשת דוח. גם זה נכנס לתוך התקנות פה. התקנות היום יותר פשוטות כשקוראים אותן מאשר היה קודם. התקנות שהיו קודם היו מאוד מורכבות. עד היום לא קיבלנו אף הערה מהותית לתקנות. אני אשמח לקבל. כל הלשכות אמרו שזה מסובך, אמרו שזה מורכב, אבל מבחינת המהות לא קיבלנו שום התייחסות.

לכן אני מבקש שיינתן זמן לוועדת כספים ללמוד את הנושא.

מתי יתקיים דיון מסודר בחובת דיווח כללית?

אני לא יודעת מתי יתקיים דיון בחובת דיווח כללית, אבל בטח לא נכון אגב תקנות שמתייחסות ל-2003 לקיים דיון.

אתם עוסקים בזה אצלכם?

העמדה של אגף מס הכנסה בעניין הזה ידועה.

אני מבקש מחבר הכנסת אהוד רצאבי ומטלי להביא ליום רביעי מסמך שכל הציבור יוכל להבין. את אותו מסמך נביא להצבעה.



























2. תיקון תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח
1. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (הון עצמי מינמלי הנדרש ממבטח)
(תיקון), התשס"ד-2003
2. תקנות הביטוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון) (תיקון), התשס"ד-‏2004
3. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעות וקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו
(תיקון), התשס"ד-2004

תיקון תקנות הפיקוח על עסקי הביטוח.

אחד התפקידים הבסיסיים של המפקח על הביטוח זה דאגה ליציבות חברות הביטוח מתוך תפיסה שהמוסדות האלה דורשים השגחה מיוחדת כיוון שהם מוכרים מוצרים שהם יחסית מורכבים להבנה. פיקוח על היציבות נעשה בין היתר על ידי שני אלמנטים. אנחנו מטפלים בשני האלמנטים האלה היום. האלמנט הראשון זה סכומי הכסף שחברת הביטוח צריכה להחזיק בנוסף להתחייבויות הרגילות שיש לה כלפי המבוטחים. האלמנט השני זה הנושא של שקיפות הדיווח, ההבנה ומידת השקיפות של הדוחות הכספיים על-מנת שגם המפקח על הביטוח יוכל לעקוב אחריהם.

אנחנו מביאים לכאן כמה תיקונים שמתייחסים לדרישות ההון של חברות ביטוח שפועלות בענפי חיים ובריאות.אנחנו מבקשים לעשות עוד התאמות לעניין שקיפות בדוחות הכספיים, בעיקר בנושא של מעבר לדיווח נומינאלי.אנחנו מבקשים להחיל את התיקונים האלה רטרואקטיבית מתחילת השנה לגבי דוחות כספיים שטרם פורסמו. זה מוסכם עלינו, זה גם מוסכם על חברות הביטוח. אנחנו עדיין מחכים לאישור ממשרד המשפטים. אנחנו רואים את זה כתיקון טכני. אין פה פגיעה בחופש הקניין או בעניינים אחרים.

אני מבקש להתייחס לסעיף 2(ג) – הוצאות רכישה נדחות בתוכניות בריאות. הפיקוח על הביטוח אולי הגיע להסכמה עם חברות הביטוח בנושא הזה, אבל אנחנו רואים בזה בעייתיות גדולה מאוד. הוצאות הרכישה של פוליסות מסוג בריאות, סיעוד, שאינן תוכניות חיסכון, הן בשנה הראשונה שבה אנשי הביטוח צריכים להגיע לכל אזרח במדינת ישראל כדי לשווק את התוכניות האלו. אלו לא תוכניות אוטומטיות שנרכשות על ידי האזרחים. אם לא נצליח להגיע למבוטחים כדי לגרום להם לרכוש את הפוליסות, וחברות הביטוח לא תוכלנה לשלם ולהעמיס את הוצאות הרכישה בשנה הראשונה, ייגרם נזק לאזרחים ולמבוטחים.

הוצאות הרכישה צריכות להיות קצרות וניתנות להוצאה בשנה הראשונה ובשנה השנייה, לא בפריסה על פני 5 או 6 שנים. אין לי ספק שזה שונה לחלוטין מחיסכון בביטוח חיים, שבו חברות הביטוח צריכות להשקיע את הכסף בכספי חיסכון בהשקעות ארוכות טווח. התוכניות האלו הן תוכניות לסיכון, כאשר אלמנט הסיכון צריך לחול על חברת הביטוח. אין כאן מקום להתערבות של הפיקוח על הביטוח בנושא הוצאות הרכישה. הנזק שנגרם למבוטחים כתוצאה מצמצום הוצאות הרכישה כבר מורגש בשטח, בירידה העצומה במכירה של פוליסות סיעוד. מדינת ישראל בורחת מהנושא הזה. הם יפלו על כתפי המדינה. אני מבקש מחברי הכנסת לתת את הדעת בנושא, ולנסות לשנות את התקנות בנושא.

אתם רואים בזה איזה שהוא נושא שיכול ליצור חור שחור בחברות הביטוח. אתה אומר שאתה רוצה להגדיל את דרישת ההון המינימאלי, דהיינו אתה צריך יותר הון בחברה כי יש הוצאות רכישה נדחות לביטוחי חיים. תסביר לנו מה זה.

נושא הדין וחשבון נראה לי סביר. אני חושב שכל תנאי של שקיפות הוא ראוי ואפשרי, במיוחד כשהוא מותאם. נושא דרכי השקעת ההון, שאתה כותב אותו בשורה אחת, הוא לא מספק. אתה מתאים את זה לדיווח, אבל אתה לא אומר לי אם אתה בפועל מורה להם לשנות את אופן השקעת ההון שלהם.

אתה אמרת שזה חל רטרואקטיבית לגבי דוחות שעדיין לא פורסמו. האם ניתן יהיה להשוות כי יש כבר כאלה שפורסמו?

לא פורסמו דוחות כספיים עבור רבעון ראשון של שנת 2004.

לגבי ניכוי הוצאות רכישה בביטוח בריאות, צריך להבדיל בין ביטוח בריאות לביטוח סיעודי. אתם לא עושים את האבחנה הזאת. לביטוח סיעודי יש הרבה יותר מאפיינים של תוחלת חיים.

אם אני מוציא היום הוצאה מסויימת שתייצר לי הכנסה בשנים שלאחר מכן, אז אפשר לתפוס את ההוצאה במקביל להכרה בהכנסה. כך לגבי פוליסות בביטוח בריאות ובביטוח חיים. מדובר בפוליסות שברגע שאתה מנפיק אותן הן בתוקף למשך מספר שנים. אם יש לי הוצאה ביום ההפקה, והכנסה שמשתרעת על פני שנים ארוכות, אז אני מחלק את ההוצאה ורושם אותה באופן הדרגתי לאורך תקופת יצירת ההכנסה של הנכס. מדובר פה בעיקרון חשבונאי. אין בתקנות הגבלה על שיעורי ההוצאות בביטוחי בריאות. זה לא בתקנות האלו. אלו תקנות חשבונאיות.

מה זה הוצאות רכישה נדחות? כאשר מפיקים פוליסת ביטוח יש בדרך כלל הוצאות ראשוניות גבוהות, שהן בעיקרן תשלום עמלות לסוכנים, הוצאות מחשוב וכו'. כל ההוצאות האלו נרשמות ביום הראשון. מכיוון שרק חלקן מוכרות והופכות להוצאה בתוך רווח, שאר ההוצאה נרשמת כנכס במאזן. אותו נכס הוא נכס בלתי מוחשי. זה שונה מאיגרת חוב או ממניה שאתה יכול למכור אותה מחר בבוקר ולקבל את התמורה. על-מנת לפקח על היציבות של חברות הביטוח יש לוודא שכנגד אותם נכסים בלתי מוחשיים החברה מעמידה הון. יש מקום לשמור על יחסי נזילות מסויימים בחברת ביטוח. אם החברה תאלץ לשלם תביעות, היא תאלץ לצורך כך גם לממש נכסים. לשם כך יש לדרוש שמירה על נכסים נזילים. אותן הוצאות רכישה נדחות שמצויות במאזן הן לא נכסים נזילים, אי אפשר לממש אותן במועד מהיר. כדי שתהיה שמירה על היציבות אנחנו רוצים נכסים נזילים שיעמדו כנגד ההון העצמי. בנוסף אנחנו רוצים שההון יגדל ככל שיש יותר נכסים בלתי מוחשיים כדי לפקח על היציבות של החברות. בעבר, כבר בשנת 1998, נקבעו הכללים האלה לגבי ביטוח חיים. החל משנת 2004 אנחנו מציעים להחיל כללים דומים גם לגבי ביטוח בריאות.

קרה משהו שפתאום אתם יוזמים את זה? האם זה לא פוגע בחברות קטנות יותר?

זה לא פוגע בחברות. זה לא מגביל את החברות ביכולת לגייס הון. אנחנו עדים בחודשים האחרונים לגיוס הון באמצעות מניות, באמצעות כתבי התחייבות נדחים בידי חברות ביטוח. אנחנו לא רואים שזה יוצר קושי לחברות קטנות. אין כאן שינוי מהותי ביציבות של החברות, אלא משטר יותר נכון שמגן על היציבות.

ידין אמר שאין סכנה ליציבות החברות. הפגיעה היחידה כתוצאה מהשינוי שאתם מציעים היא פגיעה בציבור המבוטחים. מתחילת השנה, מאז שהחליטו חברות הביטוח שהן אינן משלמות את עמלות הרכישה, סוכני ביטוח לא מגיעים. להתניע את הרכב בשעה 19:00 בערב ולהגיע למישהו ברמלה כדי למכור לו פוליסת סיעוד פרטית זה עניין שכרוך בהוצאות. אם לחברת הביטוח לא מוכרות הוצאות בשנה הראשונה, אז האיש ברמלה או בלוד או בקרית מלאכי או בקרית שמונה נשאר ללא פוליסת סיעוד.

האם כל הרווח שגביתם בפוליסת סיעוד בנוי על ההפרש של ההוצאה בנסיעה מתל-אביב לרמלה? על זה עומד העניין?

נתתי דוגמה של הוצאות נסיעה. הנקודה היא עלויות שיווק.

אני דווקא רואה גידול בביטוחים הסיעודיים ובביטוחים המשלימים. זה כנראה עסק לא רע.

הביטוחים המשלימים לא קשורים לנושא הזה.

למה לא קשור לנושא הזה? האינטרס של הציבור הצרכני הוא שחברות הביטוח שנכנסות לתחומים שהיו צריכים להיות באחריות המדינה תהיינה הכי יציבות בעולם.

זה לא משפיע על היציבות.

זה מה שהוסבר פה.

גם מר סנדרוב וגם מר ידין אמרו שאין כאן שום השפעה על יציבות החברות.

זאת הדרך שלהם להגדיל את ההון העצמי בחברות הביטוח.

אתה יכול להגיד מילה לגבי מדיניות ההשקעות.

אין כאן שינויים מהותיים. אותם כללים בסיסיים שנקבעו בתקנות ונכנסו לתוקף ב-2001 נותרים על כנם. הכללים הבסיסיים הם כמובן פיזור התיק בין מספר מנפיקים. מה שכן נעשה זה שינוי טכני. היום יש התחייבויות של חברת ביטוח בביטוח חיים, התחייבויות בביטוח כללי, הון עצמי. כנגד כל סוג התחייבות לחברת ביטוח יש כללי השקעה ספציפיים. מאחר ואנחנו דורשים כאן דרישת הון יותר גדולה בשל הוצאות הרכישה הנדחות, צריך לקבוע בתקנות ההשקעה שהנכס הזה יעמוד כנגד התחייבות מסויימת.

הם מבקשים לעשות תיקון רטרואקטיבי.אני לא רואה עם זה בעיה. שוחחתי עם נציגת משרד המשפטים, אני מאמינה שגם הם יאשרו את זה. במידה ולא, התקנות ייכנסו לתוקף ביום פירסומן.

המשק הישראלי עובר לדיווח נומינאלי מ-1 בינואר 2004. מה שאנחנו יוצרים פה זה אחידות, לכן נדרש התיקון מ-1 בינואר. התיקון הוא בסייפה של סעיף (2)(3)(ב). אנחנו מציעים שבמקום "ובלבד שבעד מבטח שסכום ההון הנדרש ממנו לפי תקנת משנה (1)(ב) או (1) (ג) נמוך מהסכום הנדרש" ייכתב "ובלבד שבעד מבטח העוסק בביטוח חיים שסכום ההון הנדרש ממנו לפי תקנת משנה (1)(ב) או (1) (ג) גבוה מהסכום הנדרש".

אני מבקש להעמיד להצבעה את תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח א. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (הון עצמי מינמאלי הנדרש ממבטח) (תיקון), התשס"ד-2004. ב. תקנות הביטוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון) (תיקון), התשס"ד-2004. ג. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי השקעות וקרנות של מבטח וניהול התחייבויותיו) (תיקון), התשס"ד-2004. בכפוף לאישור הרטרואקטיבי של משרד המשפטים, ותיקון טעות סופר שהקריאו כאן, מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – 3

אני מבקש רוויזיה.

הרוויזיה תהיה בעוד שתי דקות. מי בעד הרויזיה?

ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – 3
הרוויזיה לא התקבלה

מי בעד התקנות שהקראתי?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד- 1

התקנות אושרו




































3. הצעת תקנות הנמלים בדבר תשלומים בעד שירותי סבלות
למטען כללי הנפרק במשמרת ג' – (הוראת שעה), התשס"ד-2004

הצעת תקנות הנמלים בדבר תשלומים בעד שירותי סבלות למטען כללי הנפרק במשמרת ג' – (הוראת שעה), התשס"ד-2004.

רשות הנמלים מפעילה משמרות א', ב' ו-ג' על פני קרוב ל-24 שעות ביממה, כדי לאפשר פריקה וטעינת מטענים. משמרת ג', שהיא משמרת השלישית ב-24 שעות, מופעלת בפחות אנשים כדי לאפשר את מה שאמרתי קודם. מכיוון ש-4 המפעלים אינם פתוחים באשמורת השלישית משאיות לא מגיעות לנמל.כדי לעודד את הפעילות הזאת עד כמה שאפשר רשות הנמלים נתנה בעבר, ורוצה לחדש את הדבר הזה גם עכשיו, הנחה בהתחשבות במטען שנפרק מאונייה באותה משמרת על ידי עובדי הנמל ומונח על הרציף. מסירה ישירה זה מטען שנפרק מאונייה ונמסר מיד למשאית. תעריפו של השירות של מסירה ישירה נמוך יותר מאשר מסירה עקיפה. בצורה הזאת לקוחות ישלמו פחות אגרות לרשות הנמלים בסכום שאנחנו מעריכים אותו לשנה בכ-390 אלף שקל.

אגב, היתרון הוא גם באיכות סביבה כי יש פחות משאיות בשעות העומס. למה זאת הוראת שעה?

חשבנו שמוטב שזה יהיה זמני, כדי שנוכל לחזור בנו במידה ואנחנו רואים שאין תועלת והצד השני לא משתמש בהצעה הזאת.

מי אחראי על הביטחון ברשות הנמלים?

מי שמנחה את רשות הנמלים בנושא הביטחון אלה הגופים המקצועיים במדינה.

מי בעד הצעת תקנות הנמלים בדבר תשלומים בעד שירותי סבלות למטען כללי הנפרק במשמרת ג' – (הוראת שעה), התשס"ד-2004?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 2

התקנות אושרו

במשך 4 חודשים עיכבו 32 מיליון שקל לישיבות. העברה התקציבית הגיעה לוועדת כספים כדין. אם זה לא כדין, אז לא יכול להיות שהיועץ המשפטי יגיד שזה כן כדין. עובדה שזה הגיע לוועדת כספים. חבר הכנסת אחד ניצל את הקשרים שלו. עושים מעין טרור פוליטי כדי לא להעביר כסף שמגיע כדין לישיבות. 4 חודשים לקח ליועץ המשפטי לבדוק מה קורה עם הכסף הזה. בוועדת כספים בתל-אביב העבירו העברה אחרת בשתי הצבעות, ואילו כאן אמרו שצריך לבדוק. היועץ המשפטי אמר שהכל בסדר ואפשר להעביר את זה, כשפתאום אומרים שהעברה לא בסדר, ששר האוצר רוצה להביא העברה אחרת. היום התברר שהכל שקר, הכל שחיתות, הכל קנוניה בין בריזון לשר האוצר. רוצים לגנוב מהישיבות, רוצים להביא אותן לפת לחם. אני לא יודע אם יהיו 32 מיליון שקל היום, אבל אני אעשה כל מה שאני יכול לפוצץ את הישיבה היום. אם זאת תהיה הדרך, אז לא תהיה שום העברה כאן. שחיתות לא אצלי. מי שנותן יד לזה הוא מושחת.

העברה הזאת איננה העברה פוליטית. העברה הזאת של ה-32 מיליון לא קשורה להעברות פוליטיות. הממשלה החליטה על שורה של קיצוצים במוסדות התורה, כולל ישיבות ההסדר, שהגיעו לכדי 50%. בישיבה מקצועית שעשה הממונה על התקציבים במשרד האוצר נאמר שצריך להעביר 32 מיליון. זה לא קשור למפלגות, לא קשור להעברה פוליטית. זה בתוך מסגרת הקיצוץ. הממונה על התקציבים הקודם, אורי יוגב, והממונה על התקציבים הנוכחי, קובי הבר, אמרו שזאת העברה מקצועית.אתם לא מכירים בצער הזה של אנשים שלא מקבלים משכורות חודשים רבים. אתם לא יודעים על מה מדובר. כאשר שאלתי את חבר הכנסת בריזון אם מפריע לו שהוא יודע שבגללו יש איזו שהיא משפחה שלא תהיה לה ארוחת ערב, הוא אמר לי את מה שהוא אמר, אני לא רוצה להשיב במקומו.

אמרתי שילכו לעבוד.

תגיד את זה גם לישיבות ההסדר. כששאלתי את שר האוצר בדצמבר למה זה לא עובר הוא אמר לי שהוא יעביר את זה ב-3 בינואר. ב-3 בינואר, כפי שידוע לאדוני היושב-ראש, זה לא עבר. זה היה שקר ראשון של שר האוצר. לאחר מכן היתה פניה של חבר הכנסת בריזון שתוגש חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. אמרה אנה שניידר, היועצת המשפטית, שצריך שתי הצבעות.התברר ששר האוצר התקפל ומשך את העברה חזרה. אני מבקש להתנצל בפני יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת הירשזון, על כך שרבתי איתו ביום רביעי על לא עוול בכפו. מי ששיקר, ומי שמשחק בדו-פרצופיות כלפי הציבור הדתי זה שר האוצר בנימין נתניהו. הוא שקרן, הוא מרמה את הציבור הדתי, הוא מרמה את כולם. אנחנו נגיד לציבור שלנו שהוא סניף של "שינוי".

למה העברה הזאת לא הועברה? אני ישבתי פה והצבעתי בעד העברות לתרבות. אני חושב שהתרבות הישראלית דורשת השקעה כספית, אבל גם לחינוך התורני מגיע. אני לא מבין למה אנחנו לא מאשרים העברה חוקית.

עובדים במוסדות האלה אנשים שצריכים לקבל משכורות, שצריכים לקבל תקציבים. אני לא מבין למה אנחנו לא מעבירים את העברה הזאת.

בכל מה שאמר חבר הכנסת גפני אין מילה אחת של אמת.

אם אדוני היושב-ראש ירצה מסמכים אני מוכן להביא.

הפנייה של 32 מיליון שקל לא מונחת לפני. אם היא היתה כאן, הייתי מביא אותה לדיון ולהצבעה.

שלא יובן לא נכון, אדוני, תקציב הישיבות השנה הוא חצי מיליארד שקל.

לנו כאנשי ציבור יש אחריות מוסרית לכל דבר. אני אדבר עם האוצר בנוגע לנושא הזה. אני כרגע מפסיק את הישיבה, דוחה את ההצבעות על השינויים בתקציב. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40