כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עבודה/8452



11
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
05/05/2004

פרוטוקולים/עבודה/8452
ירושלים, כ' באייר, תשס"ד
11 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 168

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, י"ד באייר התשס"ד (5 במאי 2004), שעה 09:30

(1) תקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים ובהוצאות
ביטוח סיעודי), התשס"ד-2004

(2) תקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה)
(תיקון), התשס"ד-2004.

חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר
אריה אלדד
מתן וילנאי

נחמה פרלמן - משרד הביטחון
שרון ישראל - סגן ראש אגף השיקום, משרד הביטחון
משה מוץ מטלון - יו"ר ארגון נכי צה"ל
תמר חיימוביץ - יועצת משפטית, ארגון נכי צה"ל
קובי כספי - מנהל הכספים, ארגון נכי צה"ל
שמואל בר דוד - ארגון נכי צה"ל
חיים מובשוביץ - ארגון נכים "מרחבים", נתניה
דוד בולוקון - ארגון נכים "מרחבים", נתניה

וילמה מאור

ג'ודי וסרמן

חפציבה צנעני



תקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים ובהוצאות ביטוח סיעודי),
התשס"ד-2004

תקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה) (תיקון),
התשס"ד-2004

אני פותח את הישיבה. על סדר-היום אישור תקנות הנכים (הסכום המכסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה (תיקון), התשס"ד-2004. משרד הביטחון מגיש לנו זאת.

מגישים זאת משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל.

אני נחמה פרלמן ממשרד הביטחון. על-פי החוק הנוכחי, יש אפשרות לנכות מתגמולי נכה דמי השתתפות לטובת ארגון יציג. דמי ההשתתפות האלה כוללים היום מספר רכיבים: ביטוח חיים, ביטוח לעזרה הדדית וכן לטובת הארגון עצמו. אנו רוצים עכשיו להוסיף גם ביטוח סיעודי. לצורך כך אנו תיקנו גם את חוק הנכים, שפורסם כבר ב-1 במרץ, והיום אנו באים עם התקנות. יש כאן שני סוגי תקנות: תקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים ובהוצאות ביטוח סיעודי), ותקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה) (תיקון) שזה מה שיורד מתוך תגמולי הנכה, הרכיב הנוסף של הביטוח הסיעודי שזה בשיעור של עשרה שקלים.

מי משלם את הפרמיה?

גם הנכה וגם משרד הביטחון. עבור כל שקל שיורד מהתגמול גם משרד הביטחון נותן, והעלות למשרד הביטחון היא ששה מליוני שקלים לשנה.

האם זה שקל תמורת שקל?

זה עשרה שקלים מול עשרה שקלים.

כן.

הביטוח הוא פרמיה של 20 שקלים, וזה ביטוח סיעודי.

זה ביטוח סיעודי. זה לארגון נכי צה"ל.

מה עם שאר הארגונים שאתם קשורים בהם? מדוע, נניח, אינכם עושים זאת גם לארגון שאתם קשורים בו כמו זה של המשפחות השכולות? זה דבר טוב.

הביטוח הסיעודי הוא דבר טוב. בדרך-כלל, היוזמה באה מהארגון היציג, וחזקה עליו שהוא יודע מה טוב לחבריו. היוזמה היתה של ארגון נכי צה"ל שבא וביקש לעשות את הדבר הזה של הוספת הביטוח הסיעודי. משרד הביטחון בדק ונענה בחיוב, לאחר שגם הוא נערך מבחינתו להוצאה התקציבית; אמרתי שגם משרד הביטחון התחייב, וזה לקח זמן, להוסיף את ששת מליוני השקלים מצידו. לארגונים אחרים יש את ההסדרים שלהם, והם בודקים לעצמם אם הם צריכים או לא צריכים.

את אומרת שאתם נכונים גם להשתתף וגם לתקן את התקנות לארגונים שתמצאו צורך בכך - לא? למה לא?

את זה לא אמרתי. זה ארגון חיצוני שדואג לרווחת חבריו לפי מה שהוא מוצא לנכון. ארגון נכי צה"ל - זו היתה יוזמה שלו, והוא בא ועשה זאת.

לא.

אם ארגון יד לבנים יבוא, הנושא ייבדק. לא אמרתי שלא ולא אמרתי שכן. הפררוגטיבה נמצאת.

אני שרון ישראל, סגן ראש אגף השיקום, ואני מוכרח להשלים את הדברים. להורים שכולים יש הסדר בתוך תקציב אגף השיקום. כל הורה שמגיע למצב סיעודי או תפקודו היומיומי נפגע אנו מסייעים לו באמצעות תוספת לתגמול או באמצעות הפניה לחברות סיעודיות על חשבוננו.

אתה אומר שלמשפחות שכולות זה מיותר.

נכון.

בסדר גמור.

אולי לא שמעתי האם גברת פרלמן נימקה את התוספת עבור הניכוי של חברות בדמי ארגון ובדברים שהיו קודם לכן, ולא לגבי הנושא הסיעודי שזה נושא חדש.

תקנות אלה באות לצורך הביטוח הסיעודי. אגב זה אנו מביאים את התקנות שכוללות גם את הרכיבים הקודמים שבהם אין שום שינוי.

כלומר, אלה סכומים המעודכנים לפי התקנות הקודמות ולא עדכון נוסף מעבר לסכומים.

נכון מאד.

האם יש למישהו הערות?

אינני שייך לארגון נכי צה"ל אלא לארגון נכים רגיל. מדובר אך ורק בארגון נכי צה"ל. כאן כתוב: ארגוני נכים, ארגונים נכים רגילים. אינני מבין למה אנו הוזמנו. אין לי בעיה שגם אנו נדון בדבר הזה ונלמד ממנו.

תחילה, אני מברך אותך על כך שבאת לוועדתנו.

שנית, אני מתנצל, אם אתה חושב שזו הזמנה מיותרת.

שלישית, אם אתה פה, אסביר לך למה הכוונה. כאן הלך משרד יחד עם ארגון הנכים היציג שלו והגיעו להסדר שהוא טוב כמובן לארגון הנכים מסיבה זו שהמשרד הביטחון נותן שישה מליוני שקלים. אם, נניח, הוא לא היה נותן שישה מליוני שקלים והיה אומר שזה בלי זה אבל היה מבקש מאיתנו לתקן את התקנות שמותר לנכות, האם היינו נענים או לא? מצד אחד, למה לא? ארגון שבא עם הכוח הזה יכול להשיג מחברות ביטוח תנאים הרבה יותר טובים. מצד שני, למרות שכל אחד יכול לסרב, יבוא אחד ויאמר "עצם החיוב כבר מכניס אותי לתמונה" ואתם מבינים את זה. אנו הזמנו אתכם כדי שאתם תדעו. אם גם אתם רוצים לפתוח במערכה, יש לכם כאן אפשרות בזמן התרחשות לפתוח את הנושא עם משרד הביטחון. אני אומר זאת משום שכרגע הממשלה מתנגדת. אנו קיבלנו דרישות, ואולי לא ממך, לאפשר ביטוח גריאטרי סיעודי מרוכז לארגון נכים, וברגע שארגון נכים עושה זאת אז שהממשלה תסכים שיירד באופן אוטומטי מהתגמול, וזה היה מוזיל בעשרות אחוזים את הפרמיה, וכל נכה שלא היה רוצה יכול היה לסרב, והממשלה מתנגדת. אנו הזמנו אתכם כדי שתדעו שזאת המערכה, שכאן משרד אומנם גם משתתף, וזה לא היה מזיק גם לביטוח הלאומי להשתתף, אבל גם אם הוא לא משתתף הוא לא מוכן. זה נאמר כדי שתדעו את המצב.

ברור. תודה לאדוני.

במקום 30 שקל שנכה היה משלם הוא ישלם קרוב ל-60 שקל.

יש עשרה שקלים נוספים שיורדים.

בנוסף לעדכון של סעיפים אחרים.

האם זה לא היה 30 שקל לפני זה?

לא. זה היה 50 שקל.

האם במקום 50 שקל זה יהיה 60 שקל, שזה 10 שקלים של הביטוח הסיעודי?

עשרה שקלים של הביטוח הסיעודי שנוספים.

המשרד שם אותם.

עשרה שקלים יירדו מהתגמול, ועשרה שקלים נוספים המשרד נותן פר נכה.

גברת פרלמן, אני רוצה להביא לידיעתך ולספר לכם דרך-אגב שאתמול או שלשום היתה כאן ישיבה בנוגע לפעולות איבה, ואינני יודע אם אתם מודעים לכך.

אנו לא מודעים בצורה הישירה. לחלוטין לא הוזמנו ולא ידענו כלום.

לא הוזמנתם, כי לא ידעתי מה זה. לא ידענו על מה מדובר ולא חשבנו. בדרך-כלל, אנו משווים הזכויות. בפעולות איבה קרו 30 מקרים שבהם יש 30 יתומים ששני ההורים נפטרו, וזה נובע מפעולות איבה שלפעמים פוגעות במשפחה ממש. הם סידרו, גם כשהוא עובר 21 יום וזה קורה לו, הטבה ליתום. הם ביקשו זאת, והיתה הסכמה של הממשלה. בדרך-כלל, התהליך אצלנו הוא תמיד הפוך: אתם מביאים דברים והם מאמצים. אמרנו שזה לא 'פייר' שלהם יש כאן הטבה ולכם - לא. לכן, קיבלנו החלטה שאנו יכולים לקבל אצל היועץ המשפטי שזה יהיה גם למשרד הביטחון, אם קורה באופן תיאורטי מקרה כזה, למרות שבביטחון אני מקווה שזה כמעט לא יקרה לעולם.

יש ויש.

מדובר על איזה שהוא מענק ממש שולי לכם. אני מבקש שתקבלו את הפרטים מהיועצת המשפטית. אם ההחלטה נראית לכם, תדונו בה, ולדעתי אין סיבה שלא. אני אומר זאת כדי שתדעו את העניין, ואני מביא זאת לידיעה. לא רצינו להשאיר את מערכת הביטחון כאילו במצב מאחור לעומת נפגעי האיבה אפילו בדבר קטן כזה.

אני רוצה להגיב על זה במשהו. אנו לא הוזמנו, לא ידענו על זה בכלל, ואין לנו בכלל את המשמעויות. אם אני מבינה נכון - ואולי אינני מבינה כי לא ראיתי את החוק הזה - מדובר על מי שהתייתם מכל סיבה שהיא, שאחר כך ההורה השני נהרג בפעולת איבה וגיל היתום הוא בין 21-30. לצורך העניין, הוא יכול להיות גם בן 29 ו-11 חודש.

אמת.

אם ההורה השני נהרג בפעולת איבה, הוא יקבל מענק שגובהו 12 חודשי תגמול של הורה שכול שזה יכול להיות 42 אלף שקל.

אנו לא התכוננו לזה, ואינני מכירה את העניין. יש שוני בדבר הזה בין נפגעי איבה לבין האוכלוסיה שלנו. פגיעת איבה היא פגיעה טראומטית חד-פעמית איומה ונוראה. לגבי מה שמדובר כאן, בדרך-כלל, יתומים בגיל הזה הם לא יתומים של אנשי קבע ומילואים. בדרך-כלל, אנשי קבע ומילואים שנהרגים הם אנשים עם ילדים צעירים יותר ולא ילדים בוגרים בני 25, 27 ו-28. לכן, על מי זה יחול, אם בכלל? זה יחול על נכים מבוגרים שנפטרו. זה יחול על נכים שנפטרו עקב נכותם ועל היתומים שלהם. לדוגמא: נכה שנפטר עקב נכותו המוכרת והוא בן 60, ואשתו איננה, ויש לו ילד בן 25, הילד יקבל את המענק הזה. זה יחול על ילדים של עובדים במשטרת ישראל, בשב"ס ובשירות הביטחון הכללי.

זאת לא אוכלוסיית היעד המובהקת שלנו, ויעיד על זה יושב-ראש הארגון. הקונצפט של חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה שונה מהקונצפט שלנו. אצלנו זה חוק שמיועד לשאירים של חיילים. לכן, לא כל תיקון שבחוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה מתאים.

בן כמה היה מח"ט רון זייגרמן שנהרג?

אני לא יודעת. אני לא מכירה.

אני שואל אותךְ: האם מח"ט יכול להיות בן 45-46? יכול להיות לו ילד בן 22. אל תקחי זאת כך שזה לא לגבי האוכלוסיה. אני מקווה מאד, שאין לכם אף אחד כזה. הנה, אומר סגן ראש אגף השיקום שיש אחד או שניים. אנו אומרים לךְ את העניין, ואני מביא זאת לידיעתךְ. אל תתקיפי את זה. אם יהיו לךְ בכל שנות שירותךְ 2-3 ילדים כאלה, הם יקבלו את המענק הנוסף הזה במצב שהמשפחה היא ללא אב ואם והילד בגיל 21-30. איננו חושבים שזה יקרה, אבל לא רצינו להשאיר אתכם, את מערכת הביטחון, בלי זה. אני אומר שאנו השארנו את זה. אני מקווה שאין לכם אחד, ואם יש אחד או שניים מערכת הביטחון לא תתמוטט מהעניין.

ברצוני להשלים את הדברים. יכול להיות שיכולות להיות לכך השלכות רוחב שאינני יודעת מהן. אין לי כרגע משמעויות. עם כל הכבוד, אני אומרת שתהליך קבלת ההחלטה כאן בלי להזמין אותנו לוקה בחסר.

ללא ספק, ולכן אני אומר לךְ זאת. הוא לוקה בחסר, אבל מאחר שעשינו זאת לטובה וזכינו לכם וראינו שההפסד הכספי, הנזק הכספי, הוא תיאורטי בלבד, ואם הוא יהיה הוא יכול להיות צודק למקרים בודדים ממש, ובתקציב מערכת הביטחון אם יהיה יתום כזה או שני יתומים שיקבלו ב-20 השנים הבאות 42 אלף שקל הסכום הוא זניח, אפילו לא ראינו צורך. אז תוך כדי כך ראינו זאת ואני מודה בכך, שאחרת לא הייתי אומר זאת. לעומת זאת, לא רצינו כי לא היינו עושים ישיבה מיוחדת על כך. תקבלו זאת לידיעתכם שזכינו לכם, ואני מקבל שבדרך-כלל אנו לא עושים תהליכים כאלה אלא מזמנים את כל הנוכחים.

האם יש עוד הערות לעניין הראשי שלנו?

אסיים את דבריי להסבר. על-פי התקנות, כתבנו: "תחילתן של תקנות אלה ב-1 בחודש שלאחר פרסומן". בדרך-כלל, על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, תקנות נכנסות לתוקף 30 יום אחרי הפרסום. פה אנו הלכנו לקראת ואמרנו שזה יהיה בתחולה ב-1 בחודש שלאחר הפרסום.

עוד אסביר, שלפי חוק הנכים, תגמול ישולם מדי חודש בחודשו בסופו של כל חודש.

אשר על כן, אם התקנות האלה מייד יאושרו כאן וילכו לחתימת שר הביטחון ומייד יילכו לפרסום ברשומות, אין מניעה שזה ייכנס לתוקף ב-1 בחודש שלאחר הפרסום - ב-1 ביוני.

עם זאת, אם יחול איזה שהוא עיכוב שלא בשליטתנו, אנו לא יכולים להבטיח ואין לי סמכות, על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, להבטיח שזה ייכנס לתוקף ביום הפרסום, כי זה מנוגד לחוק.

זה לא ביום הפרסום אלא ב-1 בחודש שאחרי יום הפרסום. לכן, מה יהיה?

בקשת הארגון היא שזה יהיה ביום הפרסום.

אבל, זה מה שאת מציעה. אם התקנות יחייבו, מה תעשי?

אני אומרת שב-1 בחודש שלאחר הפרסום זה בסדר.

בסעיף 14(ד), בחוק הנכים, כתוב: "הודיע הנכה לקצין תגמולים בכתב על התנגדותו לניכוי, יופסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה". כלומר, כאשר אנו מודיעים לנכים שמצטרפת רובריקה נוספת של עשרה שקלים, אנו נצטרך להודיע שמי שלא רוצה יצטרך להודיע ואז הניכוי יופסק. זו חובתנו. כך אנו נוהגים. אדוני יודע שזה גם בחוק משפחות חיילים לגבי ניכוי להורים שכולים.

מה הבעיה איתו?

אני פשוט מודיעה לוועדה שזו חובה של קצין תגמולים על-פי החוק.

לא. זו התחשבנות רטרואקטיבית. עניין הסירוב לא שייך לתחולה.

לא, אבל אני מודיעה לפרוטוקול שזה צריך להיעשות על-פי החוק.

ברור. בכל דבר שהוא חובה אם אדם לא רוצה את הביטוח או שהוא עשה ביטוח במקום אחר, למה שיהיה לו כפל ביטוחים?

זכות זו קיימת גם אם לא מודיעים לו.

אני תמר חיימוביץ, יועצת משפטית של ארגון נכי צה"ל. בישיבה האחרונה שהיינו כאן, לפני למעלה משלושה חודשים, הסברנו את דחיפות התקנת התקנות האלה. אתה הכתבת לפרוטוקול שמשרד הביטחון מתבקש להביא את התקנות לאישור תוך ימים ספורים. משרד הביטחון התעכב עם זה הרבה מאד זמן בלי שום סיבה, והגיש את התקנות לארגון נכי צה"ל ביום שהכנסת יצאה לפגרה. לכן, זה נדחה בעוד חודש.

יש לנו כבר הסכם עם חברת ביטוח, ולפיו ההסכם מתחיל ב-1 במאי. אני אישית לא חושבת שזה מנוגד לחוק להתחיל את התקנות ביום פרסומן, במיוחד כשזה לטובת מי שהחוק מותקן בשבילו. לכן, אנו כן עומדים על זה שהתקנות ייכנסו לתוקף מייד עם פרסומן ולא ב-1 בחודש שלאחר פרסומן. וזאת, במיוחד כשהיו פה כל מיני רמיזות על כל מיני עיכובים שיהיו בפרסום ובחתימה של משרד הביטחון - מה שידחה את זה בעוד כמה חודשים.

הערה חשובה - הסכומים האלה כבר תוקצבו, היו אמורים להיות מתוקצבים, מינואר 2004. אני חושבת שסגן ראש אגף השיקום יכול להגיד שהכספים נמצאים לגבי מאי בודאות. לכן, אין שום סיבה לא להחיל את התקנות האלה מייד, חוץ מאשר לפגוע בנכים עוד יותר למרות העיכובים הנוספים.

צר לי על הדברים שנאמרים בצורה הזאת. מבחינתנו, טיפלנו בחוק במהירות הכי שאפשר לעשות זאת. התחייבנו, וארגון הנכים יודע, שהחוק הזה יונח על שולחן הכנסת לא מוקדם מה-1 בינואר 2004. בפועל, פנינו כבר ביולי 2003, ולא עיכבנו שום דבר. לכן, אני לא רוצה שייאמר בפרוטוקול דבר כזה.

מה אכפת לךְ שהתקנות האלה יהיו תקפות? אנו נקבל את העניין על עצמנו מה-1 במאי, ולא מיום הפרסום. הרי אנו יכולים ללכת רטרואקטיבית על חצי חודש, ועשינו זאת בהרבה דברים. היה פעם מקרה עם משרד הביטחון שראינו שהורידו רטרואקטיבית ללא חוק שנה וחצי, ועשינו להם את זה רטרואקטיבית. זה היה בשנה האחרונה. על מה זה היה? האם את זוכרת?

בואי ונעשה זאת כך שההסדר הזה מתחיל מה-1 במאי, ונכתוב בתקנות. את אומרת שזה רטרואקטיבית. זה מה-1 במאי? מה יכול להיות? אישרנו תקנות היום, ב-5 במאי, מה-1 במאי. מה זה משנה? הם אומרים שהם חתמו את החוזה עם החברה וזה מסבך אותם, וכנראה שהחברה דורשת את תקֵפות החתימות. אם כך, מה הבעיה? בואי ונעשה את התקנות מה-1 במאי.

יכול להיות. גם לי יש רצון טוב, אבל אני כבולה פה להנחיות יועץ משפטי לממשלה, ועל-פיהן תקנות נכנסות לתוקף 30 יום אחרי יום הפרסום. אנו הלכנו לקראת ואמרנו שזה ייכנס לתוקף ב-1 בחודש.

בהנחיות יועץ משפטי יש גם לענין תחילה רטרואקטיבית.

נכון, לגבי ניכוי.

מהן ההנחיות לגבי רטרואקטיביות?

המדיניות היא כמה שפחות בכלל.

המדיניות היא שאם זה מיטיב זה אפשרי.

מיטיב - כן, אבל פה זה לא מיטיב.

אני לוקח על עצמי את האחריות על רטרואטיביות של חמישה ימים. היועץ המשפטי יסלח לי.

אתה צודק, אבל זה לא חמישה ימים.

זה יכול להתפרסם גם בעוד חודשיים.

בדרך-כלל, הרטרואקטיביות היא על האישור, ולא על הפרסום. הבעיה העיקרית היא מה אתה מאשר כדבר רטרואקטיבי. כולם צריכים לדעת מזה. אבל, מה הנזק פה? הנזק פה הוא עשרה שקלים לאדם. הארגון היציג מבקש זאת. אם האדם הבודד מתעקש, יחזירו לו זאת. מה תהיה פה הריבית? בספרות המדרשים שלנו מראים דוגמאות איך על חודה של שערה סתם אנשים מתעקשים ויוצרים כל מיני נזקים בנימוקים שהם טובים מאד לגבי דבר גדול ולא לגבי דבר קטן.

אנו נקבל - תוך מחאה שאת חייבת להיענות ליועץ המשפטי לממשלה -את התקנות שההסדר הוא מה-1 במאי. התקנות קובעות. תחולת התקנות היא ביום פרסומן, אבל התקנות קובעות שההסדר מתחיל ב-1 במאי.

האם יש עוד הערות?

תודה רבה.

אני מעמיד את התקנות להצבעה.

ה צ ב ע ה

תקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים ובהוצאות ביטוח סיעודי),
התשס"ד-2004, בהתאם לדברי הסיכום, נתקבלו.

תקנות הנכים (השתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים ובהוצאות ביטוח סיעודי), התשס"ד-2004, אושרו פה אחד.

האם עלינו להישאר גם לנושא תקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה) (תיקון), התשס"ד-2004?

אתם צריכים להציג את נושא תקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה) (תיקון), התשס"ד-2004 ולדווח עליו.

אנו דיווחנו, אבל זה לא צריך אישור פורמלי של הוועדה. אני דיברתי על שני סוגי התקנות.

אם כך, היושב-ראש, למעשה, הישיבה הסתיימה, כי הדיווח של נחמה פרלמן כלל גם את הנושא השני: תקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה) (תיקון), התשס"ד-2004.

התקנות השניות - תקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה) (תיקון), התשס"ד-2004 - לא צריכות אישור ועדה. הביאו זאת לידיעת הוועדה.

תודה רבה.

אנו נעביר את המשמעויות. אני מבקשת שתעבירו לנו את החוק ואת הפרוטוקול של מה שהיה, כי אין לנו כלום.

הצעת החוק תונח על שולחן הכנסת. כדאי מאד שתשתתפו בישיבת הניסוח, כי זה חוק שלכם.

דווקא בגלל שאנו מעוניינים, אנו רוצים לתת את המשמעויות. לא היינו, ואנו צריכים לקבל זאת בצורה מסודרת.

לכן, אנו עשינו זאת. לא רצינו שאתם תהיו מאחורנית. בסך-הכל, עשינו דבר טוב. זה יכול לעלות משהו, אבל זה לא יעלה כלום כי, על אחריותי, אין לכם כאלה מקרים. אם אלמן נכה צה"ל מעל 50% נפטר ויש לו בגיל 22 - בינינו, באמת מגיע לו.

אני נועל את הישיבה.

תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:05.