כנסת פתוחה

הצגת מוקדי העשייה של מט"ח



27
ועדת החינוך והתרבות
6.5.2004

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8580
ירושלים, י' בסיון, תשס"ד
30 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 222
מביקור ועדת החינוך והתרבות במרכז לטכנולוגיה חינוכית ברמת אביב
יום חמישי, ט"ו באייר התשס"ד (6 במאי 2004), שעה 11:35

התכנסות ופתיחה על ידי מנכ"ל המט"ח הגברת גילה בן הר
הצגת מוקדי העשייה של מט"ח
דיון וסיכום

חברי הוועדה: אילן שלגי – היו"ר

גילה בן הר מנכ"ל המרכז לטכנולוגיה חינוכית
ישראל רגב מנכ"ל המרכז לטכנולוגיה חינוכית לשעבר
ד"ר יוסי לוי
ד"ר שרה הרשקוביץ מנהלת צוות המתמטיקה, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
טובה מיטלמן בונה מנהלת התיכון הוירטואלי "אלפא", המרכז לטכנולוגיה חינוכית
בוקי קמחי מנהלת היחידה לחינוך אזרחי, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
גידי זנד מנהל פיתוח סביבות למידה מתוקשבות, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
ד"ר טלי פרוינד סמנכ"ל לתכנון מידע והערכה, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
עופרה רזאל מנהלת האגף לטכנולוגית מידע ותקשוב, המרכז לטכנולוגיה חינוכית
אביאל אהרון עוזר חבר הכנסת שלגי
גיא בן גל עוזר חבר הכנסת שלגי

יהודית גידלי

יפה קרינצה


התכנסות ופתיחה על ידי מנכ"ל המט"ח הגברת גילה בן הר

בוקר טוב, אנחנו שמחים להיות כאן היום. זה נדחה פעם ועוד פעם, אנחנו מתנצלים. שמענו על מט"ח, אנחנו רוצים לשמוע גם היום, ולהיות בקשר בהמשך.

ברוכים הבאים, תודה רבה שהגעתם. אני יודעת את לוח הזמנים הצפוף מאוד שלך כחבר כנסת, אז אנחנו מאוד מעריכים. אתה נמצא אתנו ולנו זה מאוד חשוב להציג מיהו מט"ח, מהו מט"ח, לאן מט"ח הולך, במיוחד לוועדת החינוך.

אולי דוקטור יוסי לוי, מורי ורבי כבר הרבה שנים, כאיש חינוך במערכת, ירצה להוסיף.

בשנה האחרונה הוא מלווה אותי כיועץ הוועדה.

נתחיל במצגת, ואחר כך השארנו זמן לשאלות. אני מעריכה שגם לך יש הערות והארות אלינו, אשמח לשמוע כל דבר.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולומר כמה מילים על מט"ח. עבדתי כמנהל מחוז הרבה שנים. הכרתי גופים חיצוניים, פנימיים ואחרים שהשתדלו לעשות למען מערכת החינוך. הגוף שהשאיר את השם המרשים ביותר, תוכן, כלים ועוד היה מט"ח. זאת ההזדמנות שלי לומר למר ישראל רגב, ששמו ייזכר לשנים רבות כמי שהוביל ברוח הנעימה, שותפות אמינה מערכת יחסים מאוד טובה במערכת החינוך.

הוא הדין לגבי הגברת גילה בן הר. היה לי הכבוד להיות חלק ממינויה כמנהלת מחלקת מינהל החינוך של תל אביב, ואני שמח שהיא זו שנכנסת לנעליים הגדולות של מר ישראל רגב. אני משוכנע שהיא תעמוד בזה, ותצליח לשמור על השם הטוב. יותר קל לייצר שם טוב מאשר לשמור עליו, ואני מאחל לך בהצלחה, לך ולכל אנשי הצוות.

תודה רבה. ננסה להראות כמה מוקדים עיקריים בתוך מט"ח. נראה מעט ממתמטיקה – במיוחד לקחנו דווקא מתמטיקה כי היא עלתה די הרבה על סדר היום הציבורי, ואנחנו יודעים שמתמטיקה תהיה בסדר היום הציבורי במסגרת ועדת דוברת, מבחינת איך תוקפים את מוקדי הקושי של מערכת החינוך בישראל.

הגברת בוקי קמחי תעסוק בנושא של דמוקרטיה ומעורבות חברתית. היא תראה מעט ממה שאנחנו עושים היום מול נוער בארץ. מר זנד ידבר על ספריה וירטואלית, מתוך ניסיון להראות תחומים שונים שעוסקים בקשר בין טכנולוגיה ופדגוגיה. הגברת פרוינד תעסוק בנושא של הערכה ומדידה, מתוך המודעות והחשיבות שאנחנו מייחסים לנושא ההערכה הפנים ארגונית וחוץ ארגונית. הגברת רזאל תעסוק בנושא של מט"ח למען ילדים בעלי צרכים מיוחדים, נושא של החינוך המיוחד.

אני אומר כמה מילים לגבי היעוד של מט"ח, ואיך אנחנו רואים את עצמנו. מט"ח הוא מרכז בעל שליחות חברתית. הוא הוקם בשנת 71' על ידי קרן יד הנדיב, קרן רוטשילד, ראה את עצמו מאוד משמעותי בפריפריות, ודווקא עם תלמידים שבאים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות. אני חושבת שהפיילוטים בפרוייקטים הראשונים שלו היו בישובים בדרום, נתיבות, יבנה עוד לפני שהיא התפתחה וכן הלאה.

מט"ח רואה את עצמו בעל שליחות חברתית גם היום, בכניסה לישובים שיש בהם מוקדי קושי, שיש בהם מצוקה לימודית חברתית, בניסיון לגייס משאבים כדי להפעיל באותם ישובים שאנחנו חושבים שגוף כמו מט"ח יכול לסייע להם בשיפור המערכת. הוא מוביל בפיתוח והטמעה של אמצעים וסביבות למידה, הוראה והערכה משולבי טכנולוגיה, שהמטרתו המרכזית היא שיפור הישגים חינוכיים.

המטרה שלנו העיקרית היא, איך נסייע ביצירת סביבות לימודיות, מערכות למידה, לשיפור הישגים חינוכיים, תוך ייעוץ וליווי מערכות חינוך. יש לנו רשויות, בתי ספר, גופים שונים, שמבקשים שנסייע לאיתור מוקדי הקושי ואיתור הצרכים שלהם, ונבנה אתם תהליך של שיפור המערכת.

מט"ח הגדיר לעצמו מספר ערכים, שהוא רואה אותם כערכים מרכזיים: מקצועיות, מחויבות לאיכות ומצוינות. אנשים שעובדים היום במט"ח הם אנשים שעומדים בראש הפירמידה בתחומי הדעת השונים. מספר האנשים בעלי תואר שני, שלישי במט"ח הוא מהגבוהים שנמצא היום בכל ארגון. גוף שמנסה היום להיות בחזית הידע בתחומים שאנחנו מטפלים בהם.

חדשנות ולמידה מתמדת כמעט בכל תחום, כולל התייעצות עם מומחים בתוך הארץ ומומחים בחוץ לארץ כדי ללמוד על מערכות אחרות. מה קורה היום ביבשת אמריקה, ביבשת אירופה מה נוכל ללמוד, איך אחרים התמודדו עם קשיים שלנו בתוך המערכת.

אחריות חברתית ומחויבות לקידום כל לומד, גם לומד שיש לו קשיים לימודיים, גם לומד במסגרת החינוך המיוחד, גם קבוצת המחוננים. המחלקה למחוננים במשרד החינוך בנתה אתנו פרוייקט משותף, גם המגזרים השונים, אם זה המגזר הערבי, אם הדתי, ואנחנו כרגע מנסים גם לפתח למגזר החרדי, ולנסות לראות איך בצורה שקטה נוכל לקחת את מיומנויות היסוד שמשרד החינוך קבע, את תוכנית הליבה ולנסות להטמיע אותה במגזר החרדי.

אנחנו רואים את עצמנו כמחויבים ללקוחות לשירותים, ואנחנו גוף לא למטרות רווח, שמנסה להיות בעל עצמאות כלכלית. אנחנו אחד הגופים שיכול לגייס כספי קרנות לפיתוח של מודלים ופיילוטים חדשים.

המשך שילוב פדגוגיה וטכנולוגיה, יש לנו תחום דעת פדגוגי, שאנחנו מאוד חזקים בו, זה החלק הטכנולוגי. אנחנו מנסים לראות איך הטכנולוגיה תוכל להיות לשירות הפדגוגיה בשיפור הוראה, בשיפור למידה. אנחנו יודעים שילדים נמצאים היום באתרי האינטרנט, אנחנו יודעים שלהורים יש קושי להגיע לאותם מקומות.

איזה שיעור מהילדים נמצא באינטרנט?

כשמר זנד יראה את הספרייה הוירטואלית של מט"ח, הוא יראה את מספר הכניסות בחודש לספריה הוירטואלית, וגם יראה לך את השעות שהם נכנסים, וגילאי הילדים, כדי להראות שהילדים נמצאים במאות אלפים בתוך המערכות. השאלה איך אנחנו יכולים לגייס את המורים לאותן מערכות, ואיך אפשר לקחת אותן מערכות ולעבוד אתן בפרישה מאוד רחבה, לדוגמה במרכז המורים.

אנחנו יודעים היום שלא ניתן תמיד להביא את המרצה הטוב ביותר לכל ישוב בארץ, איך יכולים באמצעות מרכז מורים וירטואלי – ופה אנחנו עושים פרוייקט מאוד גדול עם משרד החינוך – להביא את המרצה הטוב ביותר למטולה, אבל שגם קבוצת המורים באילת תוכל ללמוד ממנו במסגרת של פורום מורים שיושב ולומד יחד.

אנחנו המו"ל הגדול ביותר לפיתוח ספרי לימוד. אנחנו לא מוציאים ספר לימוד שלא עבר את אישור משרד החינוך. יש ספרים שאנחנו עובדים על פיתוחם יחד עם צוותים של משרד החינוך, ולא פעם אנחנו שומעים צרכים שהמשרד מביא בפנינו, ואנחנו עוסקים בפיתוחים שלהם.

אנחנו יודעים שאחד ממוקדי הקושי של מערכות, זה מה משמעות של איסוף נתונים לפני קבלת החלטות, מה משמעות של להפוך את איסוף הנתונים לכלי לשינוי ולשיפור. אנחנו חושבים שנוכל לסייע בנושא של מדידה והערכה למערכות שונות, אם זה בתי ספר, גופים שונים שמעורבים במערכת ואם זה משרד החינוך.

אנחנו מחכים לפרסום מסקנות ועדת דוברת.

יש גם סיכוי שיוקם גוף חדש.

אנחנו יודעים שיוקם גוף חדש, תאגיד להערכה, אנחנו גם יודעים שמדברים על אפשרות שכל בית ספר יבנה או יקנה את שירותי ההערכה. אנחנו מקווים שלא יהיה שוק פרוע, שגופים שונים שאינם מקצועיים בתחום ההערכה יהיו בשטח, אלא גופים מקצועיים בלבד. אנחנו רואים את עצמנו כאחד הגופים ואני מעריכה שיהיו גופים נוספים, שגם הם יחשבו שהם יכולים לתת שירותי הערכה.

כלי הערכה היום גם בתוך בית הספר וגם מחוצה לו הוא חובה. רק אם נצא היום לניתוח מוקדי הקושי במתמטיקה בכיתות ה' ו-ח', ולראות אם יש מאפיינים משותפים למוקדי הקושי, האם יש מאפיינים משותפים למגזרים השונים, מה המשמעות של פתיחת תוכנית הלימודים הבאה על פי מוקדי הקושי הקיימים, וכדומה.

ייעוץ, ליווי ופיתוח מקצועי למסגרות השונות, אם זה מוסדות, בתי ספר, רשויות וכדומה, מבחינת ייעוץ וליווי בבניית תוכניות עתידניות.

אנחנו עובדים עם מוסדות חינוך שפונים אלינו באופן עצמאי או מחוזות שפונים אלינו – לפני מספר שבועות פנה אלינו מחוז מרכז עם הצוות הבכיר ביותר, כדי להעלות צרכים, ואיפה יכולה להיות חבירה לפיתוחים משותפים. משפחות משקי בית, אנחנו רואים היום שהורים וילדים נמצאים ברמה הפרטנית בתוך אתרים.

מט"ח הוא בין הגופים היחידים היום שמצליח עדיין לתת הרבה מאוד מהשירותים חינם. הספרייה הוירטואלית שלנו היא חינם, יש לנו מקראנט, דיגיטציה של כל המקרא מקוריינת ופעילויות שכל תלמיד יכול להיכנס בצורה עצמאית. אנחנו מקווים שנוכל לתת שירותים מסוימים עדיין לכל האוכלוסייה.

אוכלוסיות ייחודיות, תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, חינוך מיוחד, עולים, חרדים, מגזר דוברי ערבית ועוד. אנחנו מנסים לראות איך נוכל לעבוד עם משרדי הממשלה השונים בתחומי חינוך, כי גם משרד העבודה והרווחה עוסק בחינוך, וגם משרד הקליטה עוסק בחינוך. רשויות מקומיות, גם פה אנחנו עוקבים מה תהיינה המלצות ועדת דוברת לגבי מקומן של הרשויות. האם הרשות תמשיך לנהל את החינוך, יוקמו תאגידים כאלה ואחרים, מי הלקוח שיהיה מולנו.

רשתות חינוך שונות, קרנות המלכ"רים. אנחנו עובדים הרבה עם קרן יד הנדיב, שהיא זאת שהקימה אותנו, קרן אביחי, רש"י, סוכנות ג'וינט. יש שיתופי פעולה עם הקרנות השונות, כשאנחנו מנסים לגייס את הקרנות לעבודה אתנו, כשאנחנו רואים שיש צורך מסוים שעולה מהמערכת, ויש מקום לפתח דבר חדש או לשפר דבר קיים. אנחנו גם עובדים עם תפוצות, פדרציות, האיחוד האירופי.

אחת המטרות העיקריות שלנו היא במה נוכל לסייע בבניית סביבות למידה שמשפרות הישגים לימודיים. המיקוד המרכזי הוא במיומנויות היסוד: שפה, מתמטיקה ומדעים ותקשוב, שאנחנו רואים אותם כיסוד לכל תלמיד להתקדם במערכת הלאה, כשברור שיש מעטפות נוספות שאנחנו נותנים להן דגש.

בית ספר וירטואלי, קורסים וירטואליים לבגרות, אם ברמת מורה פנים אל פנים, אם ברמת תלמיד שיכול ללמוד לבד קורס הכנה לבגרות. הקמת מערכת של מתן שירותי הערכה ומדידה, אנחנו מאוד מקווים שיצרכו יותר ויותר את הנושא של הערכה ומדידה.

זכינו במכרז של משרד החינוך למיצב, אנחנו כרגע עובדים על הכנת המיצב לקראת שנת הלימודים הבאה.

אתם מכינים את הבחינה, ואתם גם תהיו אלה שאחר כך יבדקו אותה או שזו מערכת אחרת?

מערכת אחרת של המשרד, אנחנו רק בונים את הבחינה. ראשי הוועדה הם אנשי משרד החינוך, המפמ"רים. אנחנו יושבים עכשיו עם ראשי הוועדה בכל מקצוע ומקצוע, עבודה מאוד אינטנסיבית. זכינו במכרז לפני חודש, ואנחנו צריכים לעשות את הפיילוט ביוני.

קיבלנו גם את הבדיקה של תוכנית החומש של המגזר הערבי בנושא של השפה הערבית במתמטיקה.

הוחלט שתהיה תוכנית חומש חדשה?

אני לא יודעת, בודקים את הקיימת. אנחנו מקווים שנוכל להראות עבודה הכי מקצועית שיכולה להיות בנושא הזה, ואני חושבת שיש לנו כוחות מקצועיים טובים מאוד. יש עבודה משותפת עם משרד החינוך.

תרבויות יישוביות משולבות תקשוב, היום הרשויות השונות מנסות לבנות פורטל ארגוני, איסוף נתונים, מערך מידע עירוני וכדומה. לדוגמה, המערכת זקוקה לכל המידע שצריך להיות על מורים, במה מורים משתלמים, לאיזה סוגי השתלמות אנחנו זקוקים, מה הקשר בין הדיסציפלינה שהמורה מומחה בה לבין ההשתלמויות. אלה הם איסופי נתונים שיוכלו לסייע למערכת מהם הצעדים הבאים שלה.

אני אעשה בחלק הזה הפסקה ונעבור למתמטיקה. בחרנו את נושא המתמטיקה בשלב ראשון, ואחר כך נמשיך את שאר הנושאים.










הצגת מוקדי העשייה של מט"ח

אני אדבר על התפיסה הכוללת שלנו באופן עקרוני, ואחר כך אדגים, כאב טיפוס לפיתוח של תחומי תוכן אחרים, מהו תהליך של פיתוח מבחינתנו. הוא מאוד ממוקד, מצד אחד תלמידים ומצד שני מקצועיות.

אנחנו לוקחים בחשבון התייחסות כוללת לכל תוכנית הלימודים שילד צריך לעבור בחייו במתמטיקה. אנחנו רואים לנגד עינינו את הילד מגיל הגן ועד כיתה י"ב. נכון שהפרוייקט המרכזי שלנו הוא בית הספר היסודי, אבל יש לנו קצת פיתוח לגן הילדים, פיתוח לעל-יסודי - יש לנו מודל מאוד מיוחד ולכן הוא בתפוצה יותר ניסויית ויותר קטנה. אנחנו מקווים שהיא תתפתח יותר.

אנחנו מרגישים מחויבים כלפי כל מערכות החינוך: הממלכתי, הממלכתי דתי – אנחנו מתרגמים ומתאימים. זה לא תרגום אחד לאחד, אלא יש התאמה.

במתמטיקה יש שוני בין המגזרים השונים?

לא, זו אותה תוכנית. אנחנו משתדלים מאוד לקחת בחשבון את הרצוי לכל אחד מהם בתוך אותה תוכנית. לגבי ערבית, יש מידה מסוימת של התאמות. אפילו התאמה פשוטה, סביב המספר שבע ציירו מנורה, ולערבים המנורה לא בדיוק מדברת אז מצאנו משהו אחר שמדבר אליהם. יש שם קושי עוד יותר גדול בכל מה שקשור לבעיות מילוליות, כי הבעיה של השפה המדוברת והשפה הספרותית והשפה שכתובה, יוצרת מגוון של אוסף מילים אחר שאפשר להשתמש בו, אוסף סיטואציות אחר שמתאים לילדים הערבים. כך שאנחנו מאוד ממוקדים במה מתאים לאוכלוסייה הספציפית שאנחנו עובדים מולה.

הפיתוח, מבחינתנו, לא נגמר בכתיבת חומרי הלימוד, אלא כולל גם הדרכת מורים וחלק גדול מאתנו קשור להכשרת מורים, אם זה בהשתלמויות שאנחנו יוזמים או בהשתלמויות שמזמינים אותנו. חלק מאנשי הצוות מלמדים במכללות, חלק מלמדים באוניברסיטאות, כך שאנחנו מאוד מעורבים בתהליך ההכשרה, הוא מאוד חשוב מבחינתנו, ואנחנו רואים אותו מצד אחד כתורם לפיתוח ומצד שני מקדם את הפיתוח. ההדדיות בין הדברים נראית לנו חשובה.

אנחנו משתדלים מאוד לשלב טכנולוגיות, בתקופות מסוימות שילבנו יותר. בשנתיים שלוש האחרונות היה צמצום, ואנחנו מקווים לפריחה מחודשת.

ההתאמה לכלל האוכלוסיות לא רק במובן של מיהם המגזרים השונים, אלא מי הם התלמידים השונים באופן פרטני בתוך הכיתה. אם זה לתלמידים המתקשים עם תשומת לב מאוד מיוחדת, ובאותו אופן לתלמידים המתקדמים.

דבר חשוב מאוד הוא ההקפדה המדעית. אנחנו מסתמכים על ספרות מקצועית עדכנית, מתייעצים עם מומחים, שחלקם יועצים שוטפים אצלנו בצוות, ובנושאים ספציפיים פונים למומחים באותם נושאים, בין אם זה מהארץ ובין אם זה מהעולם.

איך אתם משתלבים עם הניסוי שפרופסור יעקב כץ מדבר עליו, של חמש או שש שיטות - - -

אנחנו שתיים מתוך השש שמוערכות.

יש תקווה שהתוכניות החדשות תהפוכנה להיות חלק מובנה במערכת הלימודית, כבר נפטרנו מהשיטה התבניתית או שעוד יש איים שנוהגים על פיה?

יש איים, אבל הבדידים זה שלושה חודשים בכיתה א', אין דבר כזה שנקרא שיטת בדידים. זה כמו להגיד שיטת העיפרון. יש לה צדדים טובים ויש לה צדדים לא טובים.

יש פער בין מה שאת חושבת לבין מה שקורה בשטח.

אם יהיה לנו זמן, יהיה מאוד מעניין להיכנס לממצאי ההערכה שעשינו בתקופה האחרונה, ואני בשמחה אציג אותם.

אנחנו עושים גם דברים אחרים לגמרי. כרגע אנחנו עומדים מאחורי שתי גישות מרכזיות. אחת היא הגישה התבניתית, עם שיפורים שלה, והשנייה היא גישה אחרת לגמרי. זו גישה יותר חברתית, זה דומה למה שקורה היום בהולנד.

אנחנו מקיימים הרבה קשרים הדדיים עם העולם, מציגים בכינוסים. בעוד שבוע אסע לסינגפור לתת להם סדנה על איך מפתחים יצירתיות במתמטיקה. הם רוצים ללמוד מאתנו, וגם אנחנו לומדים מהם.

לטובת יחסי הציבור, פרסמו את זה שאתם נוסעים ללמד את הסינגפורים מתמטיקה.

יותר מזה, הם ביקשו מאתנו מאמר על איך אנחנו מלמדים פתרון בעיות מילוליות, ופרסמו אותו כמאמר פותח של הז'ורנל שלהם.

היינו במשלחת של ועדת החינוך והתרבות לסין, ושם התייחסו למערכת החינוך הישראלית כאל דבר הכי משובח והכי מוצלח בעולם. הם לא תמיד מבינים את ההבדל בין ישראלים ליהודים. יש לנו קרדיט, אבל אני בטוח שאתכם מכירים גם מקצועית.

כל מה שדברתי קודם היה יותר ארגוני, עכשיו אומר מה עומד באופן תפיסתי תכני מאחורי הגישה שלנו לפיתוח חומרי לימוד במתמטיקה. הבעייתיות הגדולה ביותר במתמטיקה היא שזה תחום ידע מופשט. הנקודה השנייה, שהיא יותר חזקה בגיל בית הספר היסודי, שהילדים בגיל בית הספר היסודי אין להם חשיבה מופשטת. צריך לפתח את החשיבה המופשטת.

למדנו מהספרות המקצועית שהחשיבה המופשטת מבוססת על בסיס העשייה. הרפלקציה על העשייה היא זו שיוצרת את ההפשטה. כך שעצם העשייה ממש, מבחינת הילדים הצעירים, בעצמים ממש, שזה יכול להיות בדידים, כפתורים או כל עצם שמחזיקים בידיים, ועליהם פועלים – הם יוצרים את ההפשטה. אצל הילדים היותר מבוגרים, זו יכולה להיות כבר עשייה על עשייה, על בסיס סכמות, ציורים, מודלים יותר מורכבים שרק מציירים אותם ועל גביהם דנים. הלמידה היא למידה של עשייה והפשטה מתוך העשייה הזאת.

יש גישות שונות להוראת מתמטיקה, מבחינתנו מגיעים בסוף לידע הפורמלי המדויק, השפה המתמטית, התרגילים המתמטיים. אנחנו לא מוותרים על הקפדנות המתמטית המאוד מאוד מוקפדת. יש שחושבים שבגיל הרך אפשר לוותר על זה, אנחנו לא מוותרים.

הויכוח התחיל עם זה שהייתה טענה שלא צריך ללמוד את לוח הכפל בעל פה, והיה עלינו כעס גדול שבחומרים כתוב: השתדל ללמוד בעל פה עובדות אלה ואלה. אנחנו חושבים שהילדים צריכים לדעת כך או אחרת, גם חלק מהעובדות בעל פה.

כלומר, אין לכם בעיה גם קצת להלחיץ את הילדים ולדרוש מהם.

אין לנו בעיה כזאת. הבעיה היא אחרת, בין מה שאנחנו חושבים, עדיין יש מרחק עד שאנחנו מגיעים אל הילד.

תהליך הפיתוח הוא מאוד ארוך. השורה האחרונה שלו היא, תהליך הפיתוח של פרק יש לו אורך חיים של כמעט שלוש שנים. זה ברור שזה לא סדרתי, תת צוותים שונים עובדים על דברים שונים. הפיתוח מתחיל מתוך היכרות עם הספרות המקצועית ועם מה שקורה בעולם, ובדיקה של מה התפיסות המוקדמות ביחס לאותו נושא לילד. אנחנו יודעים שיש תפיסות מוקדמות שהן שגויות ותפיסות מוקדמות נכונות, וכאלה שהן נכונות חלקית, ואת כל זה צריך לקחת בחשבון.

נכתבת טיוטה ראשונה תוך כדי שהכותב עצמו עובד עם ילדים במספר מצומצם של בתי ספר. על בסיס הטיוטה הראשונה והעבודה הצמודה לילדים בתוך בתי הספר, נכתבת טיוטה שנייה, שהולכת לקבוצה מצומצמת של מורים. הכותבים עובדים עם המורים, מדריכים אותם, מדברים אתם, מקבלים מהם משוב. זה ניסוי שני כבר, שהוא בקבוצה מאוד מצומצמת. רק אחריו נכתבת מהדורת ניסוי, שהולכת ל-25 בתי ספר, מ-25 מקומות שונים ברחבי הארץ, על כל מגוון טעוני הטיפוח.

הניסוי הנוכחי שלנו נערך בבתי ספר טעוני טיפוח מ-103 עד 288, שזה טווח גדול וממצה את האוכלוסיות השונות. על בסיס 25 בתי הספר האלה אנחנו מנהלים מערכת הערכה מאוד מוקפדת ודקדקנית. עוקבים באופן מאוד קפדני אחרי ביצועי הילדים, תגובות המורים, תגובות המדריכים.

רק אחרי איסוף כל האינפורמציה הזאת אנחנו מגיעים לעיבוד גרסה סופית, מגישים אותה לאישור ספרי לימוד. אנחנו לא מוציאים שום דבר ללא אישור ספרי לימוד, זה דבר מאוד חשוב מבחינתנו. בסוף זה מגיע להפקה מסחרית.

זה תהליך מאוד ארוך, שנגמר במהדורה מסחרית, אבל כיוון שהניסויים כל כך מוקפדים, אנחנו עולים על הרבה תופעות מדעיות חדשות שמעניינות את העולם. אנחנו מפרסמים אותם בספרות המקצועית, בז'ורנלים בסינגפור ובאירופה ומציגים אותם בכנסים בעולם. בקיץ יצאו שלושה חברים מהצוות לכנס בנורבגיה, להציג מאמרים שנכתבו בצוות.

הצגתי תהליך כתיבת פרק אחד, אבל בשנת לימודים יש 15 פרקים, ויש תהליך שמחבר יותר.

האם היה לכם ניסיון לחבר בין האוריינות הלשונית שפתית לבין לימודי המתמטיקה? שאלה שניה, טיפלתם בהוראת המתמטיקה וסיוע בהוראת המתמטיקה משך שנים רבות. האם בשנה האחרונה בדקתם מה קרה עם בתי הספר שטיפלתם בהם, מבחינת הנתונים?

עשינו שני דברים, אחד זה תהליך הערכה של החומרים שלנו. דבר שני, על המיצב של לפני שנה - - -

אני מדבר על המבחנים הבין-לאומיים, ה-OECD.

הפיזה מתייחס לגלאי 15, 16, ששם לא היינו, שם התפוצה שלנו מאוד מצומצמת, ובתוכנית מאוד שונה. המאסה הקריטית שלנו היא בבית הספר היסודי, שם המיצב הוא המבחן הרלוונטי. הגשנו רשימה של כ-100 בתי ספר, שאנחנו יודעים שעובדים לפי החומרים שלנו לדוקטור גילי שיל, ומה שהתקבל זה שהם עומדים בממוצע של מדינת ישראל, שהיה 78.

לשאלה הראשונה שלך, השפה באה לידי ביטוי במתמטיקה בשני היבטים. היבט אחד זה בכל מה שקשור לבעיות מילוליות, והנושא השני הוא הוראות לתלמידים איך לבצע דברים. כל מה שקשור להוראות עובר עריכה לשונית מאוד מוקפדת, של אנשים שזה מקצועם, שיודעים איך לדבר לילדים בשפה הנכונה.

לגבי בעיות מילוליות, אנחנו הקבוצה הכמעט יחידה בעולם, שפתרון בעיות מילוליות מבחינתנו, הוא לא רק: למדת כבר 2 ו-3, אתן לך סיפור שקשור ל-2 ועוד 3. גם הסיפור של 2 ועוד 3, יש בעיות של שני חרוזים ועוד שלושה חרוזים, כמה הם ביחד. יש בעיות מאוד קשות, אני יכולה לשאול: לי יש שני חרוזים, אבל מספר החרוזים שלי קטן ב-3 ממספר החרוזים שלך, כמה חרוזים יש לך.

יש לנו תהליך מאוד מוקפד של הוראת בעיות מילוליות, דרך המבנה השפתי. אנחנו מאוד משתדלים, וכל הזמן לומדים, אבל התהליך הזה של לשים לב באופן מאוד דקדקני לשפה, זה בלב העניין מבחינתנו.

תחומי הפעילות שלנו זה פיתוח חומרי לימוד כתובים וטכנולוגיים, הדרכה והשתלמויות מורים. היוזמה האחרונה – שהתחילה עם כניסתה של הגברת בן הר – מכיוון שחשובה לנו התפיסה הכוללת של הוראת המתמטיקה, כינסנו לפני כחצי שנה קבוצה של החוקרים הבכירים ביותר להוראת המתמטיקה מכל אחת מהאוניברסיטאות. פנינו באופן אישי אל אנשים מכל אחד מהמקומות, ואמרנו שנחשוב יחד מה אנחנו עושים לטובת החינוך המתמטי במדינת ישראל.

נושא חם מאוד שעלה באותו רגע היה ועדת דברת, והמשימה הראשונה הייתה, מה אנחנו, כקבוצה של נציגים משבע אוניברסיטאות ועוד שני אנשים ממט"ח, רוצים להציע לוועדת דברת. גייסנו לאותה קבוצה גם שני אנשים המובילים היום את הוראת המתמטיקה, פרופסור דן אמיר, יו"ר ועדת המקצוע, ואת דוקטור חנה פרל, המפמ"רית החדשה. ביקשנו תמיכה של מספר מתמטיקאים מהאוניברסיטאות, כמו פרופסור מגידור מהאוניברסיטה העברית, ופרופסור עדי שליט ממכון וייצמן.

הצענו הצעה שבגדול התמקדה בשלושה צירים מרכזיים. דבר ראשון, שאליו דחף פרופסור מגידור, הוא מהו דמות בוגר המתמטיקה במדינת ישראל. בנינו פרופיל ראשוני של התפתחות לימוד המתמטיקה, כך שיענה מצד אחד על התלמידים שלא ילכו לתחומים האקדמיים, וכלה באלה שיעסקו במתמטיקה באוניברסיטאות. פרופסור אמיר אמר שהוא ייקח את זה כקו מנחה לוועדת המקצוע, לחשיבה המחודשת על הוראת המתמטיקה.

פרק אחר דיבר על הכשרת מורים והתפתחות מקצועית של מורים, שלאור הפרסומים כרגע של הוועדה נראה שהרבה מההמלצות מתקבלות. הפרק השלישי היה ארגון לימודי המתמטיקה החל מבתי הספר וכלה במפמ"רות ובהסתכלות הכללית. קיבלנו כבר רמזים שהדוח היה משמעותי לוועדה.

הקבוצה הזאת ממשיכה לעבוד כרגע, פחות או יותר על אותם שלושה מישורים, ומישור נוסף של איך להסתכל באופן מערכתי ארצי על כל מה שבין חומרי הלמידה במדינת ישראל, ובעיקר בהסתכלות על החטיבה העליונה, כי שם הגופים השונים שמפתחים דברים יוצאים מן הכלל, מגיעים היום ל-10% מהאוכלוסייה. 90% מהאוכלוסייה, לימודי התיכון שלהם מבוססים על ספרי תרגילים, וכולנו באים בטענות שלא לומדים מתמטיקה. אנחנו רוצים לעשות מאמץ משותף להביא את הדברים באופן יותר מהותי.

אנחנו 30 איש בצוות, שמתוכם 12 אנשים בעלי תואר שלישי, אנשים שהם לא בעלי תואר שני או שלישי זה כל הצוות שתומך בנו, של גרפיקה, הפקה, מזכירות. אנחנו מלווים על ידי שני פרופסורים, משתדלים להיות מקצועיים ככל שאפשר. תודה.

למט"ח יש פרוייקטים מגוונים ורבים, שקשורים ללמידה מרחוק, גם לתלמידים וגם למורים. אנחנו פרושים במספר גדול מאוד של בתי ספר בארץ. קרוב ל-50,000 תלמידים לומדים אצלנו, חלקם מן היסודי, חלקם מחטיבות ביניים וגם מחטיבות עליונות, עד רמת בגרות.

יש לנו דגמים שונים של הוראה מרחוק שכוללים תיכון וירטואלי, שבמסגרתו יש לנו קורסים מלאים, קורסי עזר וקורסים ללמידה עצמית של תלמידים, קורסים שמשולבים עם מורה ממט"ח וקורסים שמשולבים עם מורה בכיתה, עד לרמת בגרות, למשל בלשון, פסיכולוגיה ועוד.

יש לנו סדרה מאוד גדולה של פרוייקטים מתוקשבים, בעיקר באוריינות, מדעים, גיאוגרפיה, היסטוריה ועוד. יש לנו גם פרוייקט שמשלב חונכות וירטואלית. זה פרוייקט קטן ובינתיים מאוד יקר, שמשלב חונכות של קצינים מהצבא, ביחידה 8200, שתומכים בילדים בפריפריה בתחומי הדעת של מתמטיקה ופיזיקה, במטרה להוות מודל אחר של התפתחות אישית, וגם לסייע לילדים האלה להגיע ללימודי מתמטיקה ופיזיקה ברמות גבוהות. מדובר על ילדים שבאופן טבעי לא מגיעים לשם.

הלימוד הוא מול בודדים, מול כיתות?

מול קבוצות של תלמידים. הילדים נרשמים בדרך כלל דרך בית הספר. בכל הפרוייקטים שלנו בתי הספר, המנהלים, המורים והיועצות מעורבים בהפניה וההכוונה של הילדים. ההתמודדות היא בדרך כלל מול קבוצות של תלמידים, אם כי יש התערבויות מרמת הפרט – של משוב אישי – ועד רמת הכיתה כולה. השכיח יותר הוא קבוצות קטנות של תלמידים.

בית ספר יכול לקנות אצלכם חבילה אתם מלווים אותה ובית הספר מפעיל אותה?

כן. יש דגמים שונים של התקשרות עם בית ספר. בית הספר יכול לקנות חבילה שמורים שלו מפעילים, הוא יכול לקנות חבילה שאנחנו יחד עם המורים מפעילים, והוא גם יכול להפנות תלמידים ללמוד בקורסי עזר שאנחנו תומכים בהם, עם מורים שלנו.

ראינו קורס וירטואלי בבית ספר בעפולה, אני לא יודע אם זה קשור אליכם.

כל פרוייקט מתוקשב הוא גם קורס וירטואלי. יש לו סביבת למידה שמנוהלת על ידי המורה, שלתוכה תלמיד נכנס עם שם משתמש וסיסמה, שבתוכה יש חומרי למידה, שיושבים ברשת. יש חומרי למידה כתובים, חומרי למידה ויזואליים, הפניות לאתרים, פעילויות לימודיות, כל מה שרשת יכולה להציע. התלמיד עושה עליהם מניפולציות לימודיות בהכוונה של מורה. מורה מרחוק שתומך בו, בלי שהוא רואה אותו פנים מול פנים.

יש יחידות לימוד מוגדרות בזמן, למשל בין יום שלישי השבוע לבין יום רביעי בשבוע הבא יש לקרוא מאמר, לדבר עליו בפורום, לעשות עליו פעולת חקר ולשלוח למורה במייל, שמגיב בתגובה אישית. יש גם לעשות פעולה עם שניים או שלושה חברים, שכוללת סקר שעושים פיזית ומדווחים עליו ברשת.

איפה משתלב פה המורה של הכיתה?

לחלק מהפרוייקטים המתוקשבים יש תוכנית לימודים שמשתלבת עם תוכנית הלימודים של המורה בכיתה. אם יש קורס וירטואלי שמחליף למידה בכיתה, בית הספר אומר לתלמיד שאם הוא נרשם לקורס גיאוגרפיה ברשת הוא לא לומד גיאוגרפיה בכיתה. הוא מקבל ציון מהמורה הוירטואלי, הציון הזה נכנס לתעודה, הוא חלק מציון המגן, אם זה קורס לבגרות. זאת למידה לכל עניין ודבר, ומתוקף זה עוברת הרבה מאוד בקרה שהיא באמת שוות ערך.

זה פתוח רק למי שנרשם, זה לא וולונטרי. יש לנו הרבה מאוד עבודה סביב הנוכחות בקורסים וירטואליים, כיוון שלכיתה חייבים להגיע, גם אם לפעמים המחשבות משוטטות במקום אחר. ברשת אם אדם נכנס והוא לא פעיל לא רואים אותו, לא יודעים שהוא היה שם. יש לנו הרבה התמחות ועבודה עם המורים הוירטואליים ועם מסגרות התמיכה בבית הספר, שהילדים יהיו פעילים, שהם לא יהיו רק רשומים לקורס.

רק ילד שבית הספר שלו רכש מכם את החבילה יכול להירשם?

אם אנחנו רוצים שזה יהיה קורס לבגרות והציון ייכנס לתעודה, רק ילד שקיבל הרשאה מבית הספר ללמוד בקורס מחליף מורה בכיתה יכול להירשם. זה יכול להיות ילד שבית הספר רשם אותו או ילד שבית הספר הפנה אותו להירשם.

למשל, קורסי עזר לקראת הבגרות, הילד לומד במסגרת הרגילה בכיתה, אין לו כסף ללכת לשיעור פרטי, אז יש את הפרוייקט המתוקשב של משרד החינוך, של למידה מרחוק באמצעות קורסים וירטואליים לילדים ביישובי אופק - - -

אבל יש לו מחשב בבית.

לא בהכרח. אם אין לו בבית מחשב ואינטרנט, בית הספר מתחייב לדאוג לו, או לפתוח בבית הספר עצמו אחר הצהרים או במקום קרוב, תפוח, אשכול פיס, ספרייה עירונית. כלומר זה מחייב מערך תמיכה ארגוני, פדגוגי, מנהלי כדי שהדברים האלה יקרו. חלק גדול מאוד ממה שאנחנו יודעים לעשות זה לדבר עם רשויות, עם בתי ספר, עם ארגונים, איך לתמוך בכל הפעילות הזאת. שהקורס לא יהיה ברשת והילד יהיה בבית ולא ילמד אותו.

בחרתי להראות לכם במבט עין איך נראה פורום כזה בשקף שלפניכם, במקרה זה, שיעור סוציולוגיה. כמובן שכל הקורסים וכל הפרוייקטים מבוססים על תוכניות הלימודים של משרד החינוך. אם זה קורס לבגרות, הוא מאוד מדוקדק, ובשקף הזה הילדים מקבלים מטלה אותנטית. אם היה לנו זמן הייתם רואים את אורך הטקסטים שהילדים כותבים, הם כותבים טקסט של עמוד או יותר. המורה מגיבה לילדים, מתפתחים דיונים בין ילדים. הם מדברים על נושאים אקטואליים ורלוונטיים לחייהם, ודרך העניין שיש להם בנושא הם לומדים את המושגים בסוציולוגיה ולומדים לעשות ניתוח, וזה מה שהם נדרשים לעשות בבגרות.

נכנסים כל הילדים בכיתה?

הילדים שרשומים לקורס הזה. יש לנו מצבים שבהם ילדים לומדים עם מורה פנים אל פנים, כי הם צריכים יותר את התמיכה של פנים אל פנים, אבל במקום שיהיו למורה 40 ילדים בכיתה, יש לו עשרה ילדים שאתם הוא עובד פנים אל פנים, ויתר ה-30 לומדים ברשת. המורה בכיתה מקבל דיווח איך הם לומדים, מה הם לומדים, מהם ההישגים שלהם, איפה הם נמצאים. אם יש מורה בכיתה ומורה ברשת, העניין של התיאום בין שני המורים האלה הוא מאוד חשוב.

אז יש לילדים שעות שלא מופיעות במערכת כי הם לומדים מהבית.

לא כולם, חלק מהילדים לומדים בבית הספר. הם יכולים לבוא למעבדת בית הספר או שהם נשארים אחר הצהרים. חלק גדול מאוד מהילדים אוהבים לעבוד אחר הצהרים, למרות שבית הספר מוכן לתת להם ללמוד בתוך שעות הלימוד. הבונוס הזה, שהם לא צריכים להיכנס לכיתה ולשבת בה, אפילו אם זה שעה בשבוע, מאוד מאתגר אותם ללמוד בקורס כזה.

יש לנו פורום פתוח, כללי, לתגובות חברתיות של ילדים, יש המון תגובות של: אני יושב עם פיג'מה וכוס שוקו ועושה שיעורי בית, מי היה מאמין. אנחנו רואים שילדים לומדים בקורסים הוירטואליים האלה כל שעות היממה.

אני רוצה גם לדבר על סביבות למידה מתוקשבות למורים. הוזכר מרכז המורים המתוקשר, שהוא יזמה של מט"ח, האוניברסיטה הפתוחה ומשרד החינוך, שמטפל בתהליך ההכשרה של המורים in service. משנת 2000 למדו במסגרת הזאת למעלה מ-5,000 מורים ב-50 קורסים. יש הרבה מאוד אתרים שמלווים את הקורסים שקיימים. היום אנחנו עושים את הצעדים לקראת העברת המודל הזה לאחריות יותר גדולה ומשותפת של משרד החינוך בראייה מערכתית.

האם יש גורמים, נוספים לכם, שמביאים את המורים למחשב?

כן, יש מערכת גדולה של המשרד של מדריכים ומנחים, שעוסקת בעניין הזה. אבל כשאנחנו מדברים על שילוב טכנולוגיה בהוראה, עד שמורה לא מתנסה בשילוב טכנולוגיה בהוראה כתלמיד, מאוד קשה לו לשבת כמורה. אנחנו מציעים שני כיווני פעילות, קורסים שממוקדים בתוך דיסציפלינות, ויש היום כשבע דיסציפלינות. אנחנו פועלים גם ברמה של אתרי קהילה דיסציפלינרית, כדי לתת את מגוון האפשרויות למורים.

לקורסים שמכשירים את המורים יש מצד אחד דגש על למידה עדכנית ותיאורטית, ומצד שני מלמדים את הדברים האלה על מנת לשלב את זה אחר כך בעבודה. זאת לא רק למידה לשמה, כדי שהאישיות והידע של המורה יתפתחו, אלא עם דגש יישומי. יש קבוצות תמיכה של מורים שמעבירים טיפים, חומרים, נוצר מאגר מידע גדול מאוד, שמורים משתפים זה את זה בתוכו. העובדה שזה נגיש לכל מורה, זה זמין, זאת תרומה מאוד גדולה למורים.

עדיין, המורים בראש אחד לפחות אחרי התלמידים. התלמידים מקדימים אותם מבחינת הכניסה, השימוש, המיומנות, ואנחנו רואים שתלמידים מושכים אחריהם מורים. לחלק מאוד גדול של התלמידים – לא לכולם – זה מאוד מתאים.

אם תורשה לי הערה, המחשב בתוך עשור שנים ייצא מבית הספר, בגלל מה שתיארת עם המורים המהססים, בשל העובדה שעל 300 תלמידים בבית הספר יש מעבדת מחשבים אחת. הם לא מגיעים, יש להם שעה אחת בשבוע. בסופו של דבר, כיוון שהילדים הם הדינמיים והקולטים, המחשב יהיה בבית. לכן, נדמה לי שמרב המאמץ צריך להיות עצמאות וירטואלית של תלמידים.

שמעתי לאחרונה חזון שונה מפרופסור חיים הררי, שאמר שתוך כמה שנים כל תלמיד יבוא לבית הספר עם לפ-טופ.

נכון. אני מסכימה שצריך להסתכל על התלמידים כאוכלוסיית יעד, ולא לעבוד רק דרך המורים ובתי הספר. התלמידים יגררו את המורים להיכנס לרשת. אני חושבת שצריך להרחיב – במיוחד נוכח המחשבה למעבר לחמישה ימי עבודה ויותר שעות בבית הספר – את המחשבה, ולראות איך פורצים את גבולות הכיתה הפיזית ומאפשרים לתלמידים מכל מקום נגישות ללמידה. לא מוכרחים לשבת בכיתה הפיזית, אפשר לשבת בכל מיני מקומות אחרים.

אנחנו צריכים לפרוץ את המסגרת שקיימת מהמאה ה-19 ואולי קודם, של כיתה, מורה, לוח וגיר.

במסגרות של הפרוייקטים שתיארתי, אנחנו רואים שהדבר הזה מתחיל להתהוות. עדיין 50,000 תלמידים, יחסית לכמות התלמידים במדינת ישראל, זה לא מספיק.

תמיד נצטרך את המורה בכיתה, נצטרך מורים מתאימים. יש פה משימה לאומית, יש לנו קרוב ל-100,000 מורים, שינוי אסטרטגית הלמידה. תודה, גברת קמחי, בבקשה.

אני רוצה להציג את התחום של חינוך אזרחי במט"ח, שעוסק באזרחות, דמוקרטיה וחברה. את בני הנוער שעובדים אתנו חלקכם פגשתם בין בסביבות וירטואליות – ראיתי אותך, חבר הכנסת שלגי מגיב בכנסת צעירה לתלמידים ששאלו שאלות – ותלמידים שלנו מגיעים לכל מיני ועדות כנסת.

העיקרון שמנחה אותנו הוא היישום של דוחות קרמניצר ושנער. אני חושבת שאנחנו מהגופים הבודדים שלקחו את הדוחות האלה ברצינות, מעולם לא שמו אותם מתחת לשטיח אלא על השולחן, וראו בהם מסמכי עבודה רציניים. אייחד את הדיבור לחינוך אזרחי, אבל אנחנו עוסקים גם בתחום של מורשת.

התפיסה היא שחינוך לאזרחות צריך להיות נחלתם של כל התלמידים בכל מערכת החינוך, וזה תהליך מתמשך ומקיף, ובטיפוח של אקלים אזרחי בבתי הספר. זה אומר כבוד, זה אומר שוויון, וכל הערכים שיושבים שם.

במט"ח אנחנו עוסקים בפיתוח של תכנים - - -

באיזה כיתות?

מבית ספר יסודי ועד חטיבות ביניים וחטיבה עליונה, וסביבות למידה במשמעות של סביבות למידה מתוקשבות. כלומר, אתרים ברשת שמאפשרים למידה משותפת, פריצה של גבולות כיתה, שנותנים אפשרות לתלמידים ממגזרים שונים ללמוד יחד, ומתוך התפיסה הבסיסית שכל התלמידים הם אזרחים, וכל המורים אזרחים, וצריך ללמוד להיות אזרחים במדינה יהודית דמוקרטית.

ראינו לנגד עינינו, ואנחנו רואים, את הצורך האדיר בקידום והכשרה של לימודי האזרחות כדיסציפלינה. אנחנו מאוד משתדלים לתרום לכך שלמקצוע הזה יהיה מקום מכובד במערכת, שייכנס בכל שכבות הגיל. את תרומתנו ותובנותינו אנחנו רואים בבתי הספר שאנחנו נכנסים אליהם, שהתלמידים רואים במקצוע הזה מקצוע מעניין, ושמורים מדברים על יוקרה של המקצוע בבית הספר, וזו אחת מהמטרות ששמנו לנו.

מטרה נוספת היא העשרה בתחומים שונים, ואני מדברת גם על סביבות מתוקשבות, גם על עבודה בבתי ספר עם צוותי מורים, עם צוותי תלמידים, כניסה למערכות כמו בתי ספר שאינם דמוקרטיים, והכנסת איים של דמוקרטיה לבתי ספר.

אם מסתכלים על הבוגר הרצוי בסוף התהליך הזה, היינו רוצים שתהיה לו הבנה במורכבות של המציאות הפוליטית, הכלכלית והחברתית בישראל. אנחנו מפתחים כל הזמן פדגוגיות והבאת תכנים באופן שיהיו רלוונטיים לתלמידים, שיהיו מעניינים, שיאפשרו להם להיפגש עם המרכיבים האלה, לעבוד אתם, ויכולת להתייחס לכל מה שקורה כאן מסביב.

מצד אחד אנחנו מדברים על הזיקה למשותף, על האזרחות המשותפת לכולנו, מדברים על מערכות בהן מפגישים תלמידים יהודים וערבים, דתיים וחילוניים. חשוב גם המשותף וגם השונות, הרב תרבותיות המורכבות.

מרכיבי הדמוקרטיה הישראלית על כל בעיותיהם, על הדרך בה נפגשים תלמידים ומורים אתם, אנחנו מנסים כל הזמן לפצח אותם בתוכניות שלנו, להביא אותם בצורה שאפשר להתמודד אתם, אפשר לנהל אתם סוג של שיח ולחשוב מה ניתן לשפר, במה ניתן להיות מעורבים.

נגישות לממשל זמין ומידע אזרחי. כאן העבודה בסביבות של טכנולוגיה והרשת, חברנו למגמה שהוביל חבר הכנסת מיכאל איתן, שדיבר כבר מזמן על ממשל זמין, וניסינו לתרגם את זה. איך מחנכים תלמידים, שהם אזרחים כבר עכשיו, להבין את המהויות של ממשל זמין מבחינת מידע, מבחינת שירותים, מבחינת שקיפות של מערכות. תלמידים ומורים נחשפים לזה בתוכניות שונות, ואנחנו מקוים שהם לוקחים את זה אתם ומעבירים את זה גם להוריהם.

חשיבה אזרחית ביקורתית, שמבוססת על ידע ותפיסה ערכית. זו תימה שמובילה אותנו. אנחנו מצפים שהבוגרים של התוכניות יודעים לעשות את זה, יודעים להסתכל ויודעים לא רק לבקר אלא גם להציע שיפורים, להבין שהדברים מורכבים לפעמים יותר ממה שהם נראים, ושבבסיס עומדות תפיסות ערכיות.

עידוד מעורבות וחברות פעילה בחברה האזרחית. אנחנו מנסים להביא את המושג של חברה אזרחית כמושג שמשותף לכולנו, שהוא בהתפתחות. עכשיו אנחנו קצת ברגרסיה, אבל הייתה תקופה שדברנו על זה שהחברה האזרחית מתעצמת בישראל. אמנם גם היום מדברים על זה, אבל אנחנו מרגישים שהמושג הזה קצת ננגס.

חלק מהחשיבה שהאזרחים הם הריבונים, ואזרחים צריכים לעשות למען עצמם ולקדם מהלכים שהם מאמינים בהם, יושבים פה עמוק בתפיסות. גם אנחנו, מתוך שאנחנו חברים בחברה האזרחית כמלכ"ר, עושים שותפות עם גופים שונים.

לפניכם דוגמה מתוך אתר כנסת צעירה, שהוא שיתוף שלמט"ח עם סנונית ועם הכנסת, שפתוח לציבור הרחב. מועלים בו נושאים לדיון, שהם נושאים שהכנסת עוסקת בהם, שהם רלוונטיים לאזרחים.

יש קבוצה קטנה של תלמידים, שנקראים שגרירי כנסת צעירה, שלאחרונה ביקרו ביקור חגיגי בכנסת. הנושאים שנבחרים הם רלוונטיים, אמיתיים. עובדים פה הרבה על נגישות של התלמידים לחברי הכנסת. יש פה התמודדות עם אחת הטענות בלימודי אזרחות, שהם בדרך כלל עוסקים רק בפורמליות, ולא במה שקורה מסביב. זה מלווה בהסברים מעמיקים ובידע.

תוכנית אחרת שלנו נקראת אומ"ץ, אזרחות ומעורבות ציבורית. זו תוכנית משותפת של מט"ח עם התנועה לאיכות השלטון. התוכנית הזאת היא תוכנית מתוקשבת גדולה, שיש בה קהילה אזרחית לומדת.

למה התלמידים האלה לא משתתפים בישיבות הוועדה באופן קבוע?

זה רעיון טוב, נאמץ אותו בשמחה.

צורפתם לרשימת המוזמנים הקבועים.

בדוגמה הזו היוזמה של נוער אומ"ץ וועדות הכנסת הייתה של דוקטור שי נחושתי, שהוא העמית שלנו.

הוא יועץ ועדת החינוך.

לקחנו קבוצת נוער מהפריפריה, ולמרות שלוקחים קבוצה קטנה ומביאים אותה לכנסת והם עושים הרבה עבודת הכנה לפני שהם מצטרפים לוועדה, הם מביאים אחר כך את המסרים לתוך הרשת. אז זה לא רק הנוער המסוים מקרית גת נחשף לעבודה, אלא קהילה שמונה כ-7,000 תלמידים.

אתם יכולים לראות שכשמחנכים לחשיבה ביקורתית, ונכנסים לישיבת ועדה עם דף שאומר לפקוח עיניים ואוזניים, אז הם מבקרים.

הם רק צופים או שהם גם לוקחים חלק בדיון?

יש נושאים שבהם הם מרגישים שיש להם מה לומר. הם עושים עבודת הכנה רצינית באמצעות המידע הרב שיש להם בסביבה המתוקשבת שהם עובדים בה. קצרה היריעה כרגע, אבל אנחנו רואים אתכם שותפים.

יש ספרייה שלמה שעומדת לרשות כל מי שעוסק באזרחות ודמוקרטיה, והיא מחולקת להרבה מאוד.

ניסיתם לתת לנערים והנערות האלה פרוייקט שבודק מדוע מקצוע האזרחות לא מקבל את הדגש הראוי במערכת החינוך?

נתנו לקבוצה אחת, והם התחילו לעשות עבודה, כי גם אותנו עניין לערב אותם. הטענה הראשונה שלהם הייתה על זה שהמורים תופסים את המקצוע כמאוד זניח.

אין מורים, שמכשירים אותם להיות מורים לאזרחות.

אנחנו עוסקים פה גם בהכשרת מורים ובמקצוע של מורים לאזרחות, זה עוד פן שלנו.

בכובעי הקודם אמרנו שבכיתות ח' כל הילדים ילמדו אזרחות. אמרנו שהרשות תיתן שעה והמשרד ייתן שעה. אמרנו למפמ"רית שצריכים מורים לאזרחות. המנהלים שלחו לא מורים שיש להם רקע בהיסטוריה אלא את המורים שהיו להם במקרה את השעתיים פנויות. יש פה בעיה כלל ארצית. זה מקצוע בעייתי, זה נושא בעייתי.

יש פה שאלה אם זה חלק מכל מקצועות ההוראה, וכל מורה צריך לשלוט באזרחות, כי כמעט בכל דבר יש נגיעה באזרחות, גם בהיסטוריה, גם בגיאוגרפיה, גם במקרא וגם במורשת.

תלוי באיזו כיתה מלמדים אזרחות, והאם בבגרות אפשר להתחיל מיחידה אחת או שתיים. חשבתי שזה רעיון ללמד אזרחות ב-ט' וב-י"א.

לא ראינו עדיין את המלצות ועדת דברת, אז נהיה יותר חכמים. מהמעט שאנחנו יודעים, בהנחה שחלק ממקצועות הלימוד יהיו בחירה וחלק חובה, ואנחנו לא יודעים מה יהיו מקצועות הבחירה, האם לא ייווצר מצב של מסחור המקצועות, מה ילמדו. תעלינה הרבה מאוד שאלות לגבי מה לומד תלמיד.

בחינת הבגרות הראשונה הייתה חמש יחידות בחינוך גופני.

אלה שאלות כבדות משקל כשעושים רפורמה, מה העדיפויות. בבקשה.

אציג בפניכם פרוייקט נוסף, הספרייה הוירטואלית של מט"ח. החזון של הקמת הספרייה היה לשרת את תלמידי ישראל מבית הספר היסודי ועד התיכון, לקידום החינוך. זאת על ידי זה שנעשיר את הרשת, וניצור מקום מרכזי שניתן להגיע למידע איכותי בשפה העברית, בתכנים שקשורים בתוכניות הלימודים שילדים נדרשים להם.

היה בינינו אתגר גם להנגיש לילדים ומורים מקורות מידע מגוונים ואיכותיים, כאלה שלא בהכרח נמצאים בכל ספריה בית ספרית, ואי אפשר להגיע אליהם בדרך כלל דרך רשת האינטרנט, אין עניין מיוחד להביא אותם לשם.

נכון להיום, מוצגים כ-7,700 פריטי מידע, הם כוללים מאמרים מתוך ספרים שבחרנו, מאמרים מתוך כתבי עת, פרסומים, תמונות, תרשימים, מפות, קבצי קול ואתרים נבחרים. הפרסומים הרבה פעמים של כל מיני גופים כמו עמותת אדם, טבע ודין וגופים אחרים שמוציאים דוחות מקצועיים אבל לא מגיעים לספריות בית ספר. אנחנו חושבים שזה מקור למידע עדכני שראוי להיחשף אליו.

על הקף השימוש, נכון להיום יש לנו בכל חודש לימודים כ-400,000 מבקרים, כאשר 87% מהם הם תלמידים. כמחצית מהתלמידים האלה לומדים בבית הספר היסודי, וכמחציתם בבתי הספר העל יסודיים. יש פה בולטות מאוד גדולה של ילדי בית הספר היסודי.

יכול להיות שיש מספר כניסות של אותם ילדים, ואז זה לא 400,000 ילדים.

בוודאי, אנחנו יכולים גם לזה לתת מענה. יש ילדים שמגיעים יותר מפעם אחת. אם הוא צריך לעשות שיעורי בית פעם במקרא, ופעם במקצוע אחר.

איך בודקים את זה?

אנחנו יכולים לבדוק את זה מבחינה טכנולוגית לפי הכתובות. אנחנו יודעים מאיזה מחשב מגיעים אלינו, אז כל עוד זו אותה כתובת, אנחנו מזהים את זה כמבקר שכבר היה אצלנו, אבל אותה כתובת יכולה להיות בית ספר שיש לו מחשב אחד.

המספר הזה הוא מרשים.

כן. יש כאן טבלה של שעות פעילות שנלקחה מה-30 במאי, תראו שהפיק הוא בשעות אחרי הצהרים. הנפילה מתחילה להיות בסביבות 11:00 בלילה, אבל גם פה יש סדר גודל של למעלה מ-1,000 מבקרים בשעה. אנחנו יכולים להבין מזה שהילדים עושים שיעורי בית ולומדים בבית בשעות האלה.

מה קורה בסופי שבוע?

סופי שבוע יש ירידה יחסית, עדיין יש התנהגות דומה של שיא בשעות אחר הצהרים והערב. אני חושב שהילדים עושים שימוש במחשב לצרכים לימודיים מחוץ לשעות הלימודים בבית הספר, ושימוש בספריה בולט מחוץ לשעות הפתיחה של בית הספר.

בזמן החופש יש פעילות, אולי יותר קטנה אבל קיימת. כלומר זה משרת מגוון מאוד רחב של צרכים.

נעשה סיור קצר בספריה הוירטואלית. הספרייה פתוחה לכלל הציבור, ניתן להגיע למידע דרך שיטוט, חיפוש, ואנחנו משתדלים להעלות דברים שאנחנו חושבים שיש בהם עניין מיוחד ולקצר תהליכים. העלינו את 100 המושגים המפורסמים של משרד החינוך, למשל. עשינו מאמץ להוסיף לכל ערך מידע להעשרה.

אפשר לראות גם טקסט וגם חומר ויזואלי, וכמובן אפשר להדפיס. זה שירות תוכן שמיועד לתלמידים לטובת עבודות ושיעורי בית.

מי מממן את הספרייה הזאת?

הספרייה הזאת היא פרי מימון של קרן שהיה לה עניין לפתח את נושא הספריות ומט"ח השכילה לבקש גם תקציב עבור פיתוח של ספריה וירטואלית. כשהתחילה ההרפתקה הזאת זה נחשב רעיון די אזוטרי.

היום, קצת אחרי יותר משלוש שנים אחרי שזה התחיל, אתם רואים שיש פה תנועה מדהימה וביקוש גדול. אנחנו עונים מידי בוקר לעשרות פניות של ילדים שמשאירים לנו בתיבת הדואר של הספרייה. אנחנו מקדישים בערך שעתיים ביום לתת מענה. חלק מהבקשות זה עזרה באיתור וחיפוש מידע, וחלק מהן בקשות למידע נוסף.

וכל זה ללא תשלום?

ללא תשלום. הבקשות למידע נוסף עוזרות לנו להכניס חומרים נוספים לתוך הספרייה. הפרופיל משתנה בהתאם לחגים או ימי זיכרון מיוחדים, כמו יום הזיכרון לרצח רבין.

מט"ח הוא לא גוף עסקי. אם היחידה של הוצאת ספרי לימוד היא יחידה רווחית יותר, היא מסבסדת לנו יחידות אחרות שהן לא יחידות למטרת הכנסות. חלק מההכנסות שלנו הן מקרנות שעוזרות לנו בפיתוח.

אנחנו בסוגיה כבדה מאוד, מחר מסתיים תקציב הקרן, עד כמה נוכל לסבסד באמצעות הכנסות מיחידות אחרות. מצד אחד אנחנו מאוד רוצים שייכנסו יותר ויותר ילדים, 400,000 ויותר, מה זה אומר לנו אחר כך מבחינת התשתיות הלוגיסטיות, כמה שרתים, כמה כוח אדם.

אנחנו מראים פה מגוון מאוד מצומצם של ספריות וירטואליות. יש לנו גם נושא של עידוד קריאה, של ספרים וכדומה, עולם ומלואו. אנחנו מנסים כרגע באמצעים שלנו, באותן הכנסות שיש לנו משירותים שאנחנו מוכרים לפתח את אותם דברים ולנסות לתחזק אותם במכסימום, ולנסות לגייס חלק מהקרנות שיחברו אלינו מבחינת האפשרות להעמיד דבר כזה.

להעמיד שירותים כאלה חינם אלה הוצאות עצומות. יש גם את הוצאות הלוגיסטיקה, התשתיות הפיזיות הכבדות וגם תשתיות משאבי אנוש כולל הנושא של עדכון כל פעם. אם מישהו השאיר שאלה, אם יש לנו חומר בנושא מסוים, מה המשמעות שמישהו יושב ועובד, מידענים ועוד.

חלק מספרי הלימוד של מט"ח יוצאים היום כבר עם אייקונים בתוך הספרים, עם הפניות לספרייה הוירטואלית להגיע לנושאי העשרה. חלק מהקישורים הם למשל לאתרים שיש בהם מידע מתעדכן, למשל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חלק מהם אלה תמונות, חלק זה מאמרי הרחבה והעשרה.

הספרייה מאוד מבוקשת על ידי תלמידים והאתגר הוא גדול להמשיך אותה ולפתח אותה. אני רוצה לסיים עם התייחסות למקראנט.

איך נכנסים לספרייה שלכם?

דרך מט"ח. פרוייקט נוסף שנולד מהניסיון שהצטבר בספרייה הוירטואלית והפך לפרוייקט בפני עצמו, הוא פיתוח נושא המקרא. הוא מנוהל במט"ח על ידי אבי וורשבסקי, זה פרי שיתוף פעולה עם עמותת סנונית וגשר, וגם הוא פועל יוצא של תרומת קרן.

הפרוייקט נקרא מקראנט, יש בו את מאגר ספרות הקודש, יש מאגר מידע של מקורות שניונים שכולם בנושא המקרא והם לקוחים מהספרייה הוירטואלית. יש הפעלות ממוחשבות, קהילת מורים פעילה. בחודש מרץ 25,000 אנשים נכנסו רק לתוך האתר, וחלק הולך וגדל מהם אלה מורים למקרא שמתעוררים לאפשרות החדשה הזאת.

מתנהלים שם ממש פורומים מקצועיים של מורים בסוגיות תורתיות, חלק מהמורים מכניסים הצעות לפעילות, שואלים שאלות.

מצליחים לדרבן את המפקחים להיכנס לאתרים ויש להם אפשרות להתכתב באופן ישיר עם המורים שלהם. יש גם הקראה של הטקסט עצמו, לתלמידים שיש להם בעיה.

זה לבית הספר הממלכתי היסודי בלבד?

לא, מיסודי ועד תיכון.

המקראנט זה תהליך שנבנה, ואנחנו מוסיפים כרגע פרקים נוספים. תודה. גברת פרוינד, בבקשה.

הנושא של ההערכה במט"ח מתייחס לשני היבטים עיקריים. אחד, השאיפה שלכל מוצר שיוצא מהמקום הזה יהיה תו תקן איכות, שהמוצר הזה נבנה בכלים הכי מקצועיים שיש, שהוא נבדק על אוכלוסיות רחבות ושיש לו תפוקות מוכחות. זאת כדי שבית ספר, מורה, הורה, יוכל – רצוי באינטרנט – לראות את כל הנתונים שמתייחסים למידה שהמוצר הזה משיג את התוצאות המצופות.

זה חשוב לנו במיוחד נוכח ריבוי גופים שעוסקים בפיתוח שהוא לפעמים קצת פירטי, ואנחנו רוצים שהמוצרים שלנו גם ייבדקו וגם ייראו כמוצרים שעברו את כל הליכי הבדיקה הנדרשים והוכיחו את עצמם.

אפיק נוסף, שאנחנו נמצאים בתחילת הדרך ורוצים לקדם, זה לספק שירותים בתחום ההערכה והמדידה לשדה. מט"ח כבר שנים רבות עוסקת בפיתוח בחינות בגרות בתחום הטכנולוגי. בחודשים האחרונים התחלנו להיכנס לתחום של המיצב, שאנחנו רוצים להישאר בו.

תחום נוסף, שהוא תחום בהתהוות בכלל במדינת ישראל, זה הרצון מול הדרישות המתרבות של בית ספר לבדוק את עצמו. לא להגיד רק מה הוא עושה אלא להראות גם מה הוא משיג, ברמה של בית הספר הבודד, ברמה של הרשות המקומית, של מחוז – בכל רמה. כדי להראות לאן אתה מגיע אתה צריך לבדוק את עצמך באמצעות כלים מקצועיים. יש לכך שתי מטרות. אחת, אם מצהירים שרוצים להגיע למקום מסוים, להראות שאכן הגיעו. שתיים, לספק למערכת כלים לתכנון קבלת החלטות על בסיס נתונים.

היום בודדים בתי הספר שתוכנית העבודה שלהם נשענת על נתונים אותם השיגו באופן שיטתי ממקורות מידע. לא תמיד יש להם את מקורות המידע האלה, ולפעמים בית ספר מתקשה לתפקד מול מגוון של נתונים, ובית הספר לא תמיד יודע לקרוא נתונים. כל העיסוק הזה של איך לאסוף נתונים, איך לקרוא אותם, איך להפוך אותם לבסיס לתכנון וקבלת החלטות מרמת המורה ועד רמת בית הספר והרשות המקומית, זה תחום שאנחנו רוצים להיכנס אליו עכשיו במלוא המרץ.

הגוף או האדם אומר שהתחייב להשיג תוצאה מסוימת, בודק את עצמו, נותן דין וחשבון אם הוא לא מגיע לאן שהוא תכנן להגיע ומתקן. כל הזמן יש מקצה שיפורים בהתאם לנתונים. אנחנו חושבים שיש לנו את היכולות לעשות את זה ומקווים שנהיה רלוונטיים לשדה בתחומים האלה.

תודה. גברת רזאל, בבקשה.

התחום שאני רוצה לספר עליו הוא התחום של ילדים עם צרכים מיוחדים. מט"ח פעל בתחום הזה כבר שנים רבות, ולאחרונה קבלנו מענק רציני מאוד על מנת לקדם את הנושא. חשבנו שזאת הזדמנות לתקוף את הנושא של ילדים עם צרכים מיוחדים מהיבטים שונים ומגוונים, לא רק מההיבט הלימודי שבדרך כלל עסקנו בו.

אנחנו פועלים בארבעה מישורים מול ילדים עם צרכים מיוחדים. ראשית, אנחנו בעולם של שילוב ודיבור על שילוב ילדים, ומספרים מדהימים של ילדים לקויי למידה שיש אתם בעיות. כגוף שמפתח חומרי לימוד, אמרנו שאנחנו צריכים מענה לילדים המשולבים, איך הם מתמודדים עם חומרי לימוד. הם יושבים בכיתה רגילה, ספר ההיסטוריה שהם נדרשים לקרוא הוא אותו ספר של 400 עמודים עמוס מאוד, וקשה להם.

מט"ח פעל בתחום הזה כבר שנים רבות, ולאחרונה קבלנו מענק רציני מאוד על מנת לקדם את הנושא. חשבנו שזאת הזדמנות לתקוף את הנושא של ילדים עם צרכים מיוחדים מהיבטים שונים ומגוונים, לא רק מההיבט הלימודי שבדרך כלל עסקנו בו.

אנחנו פועלים בארבעה מישורים מול ילדים עם צרכים מיוחדים. ראשית, אנחנו בעולם של שילוב ודיבור על שילוב ילדים, ומספרים מדהימים של ילדים לקויי למידה שיש אתם בעיות. כגוף שמפתח חומרי לימוד, אמרנו שאנחנו צריכים מענה לילדים המשולבים, איך הם מתמודדים עם חומרי לימוד. הם יושבים בכיתה רגילה, ספר ההיסטוריה שהם נדרשים לקרוא הוא אותו ספר של 400 עמודים עמוס מאוד, וקשה להם.

חיפשנו מגוון של דרכים איך לעזור לילדים בתחומים האלה, למשל מוצר בתחום של התאמת חומרי למידה. זה לקחת ספר לימוד, לעשות לו דיגיטציה, לשים אותו או ברשת או בתקליטור, כשכל הטקסט כתוב, התמונות מופיעות שם לפי המבנה של הספר. כולו מקוריין ועם עוד עזרים שונים, שהתלמיד יכול להיעזר. אותו ילד שלא יכול לקרוא טקסט ארוך, ישמע וילמד היסטוריה.

עוד תחום, טכנולוגיה. ילדים עם מגבלות קשות מאוד או רב-בעייתיים, המחשב בשבילם הוא הצלה. תחשבו על ילדים שלא מדברים, ילדים שאי אפשר להפעיל אותם בכלל, והם עובדים רק עם מתג בודד. המחשב, באמצעות התאמה של עזרים מיוחדים, זה התקשורת שלהם עם העולם. אנחנו פועלים בתחום הזה, כשאנחנו מאוד מקפידים להביא מוצרים של נגישות, שאם ילד מזיז רק את העפעף, אפשר לחבר לו מתג ועם העפעף הוא יעשה תוכנית שעניינה העשרת אוצר מילים, העשרת ידע עולם ואפילו כתיבה בסמלים.

יש לנו תוכנה שייבאנו מחוץ לארץ, שנחשבת למובילה בתחום שלה לילדים שלא כותבים. ילדים שהם מאוד מוגבלים יש להם לוחות תקשורת שעם העיניים מסתכלים לאיזה סמל והמטפל יודע. החידוש הוא שעכשיו הילד יכול ליצור בעצמו מסמך. לפני כן הוא הסתכל לכאן ולכאן והמטפל ראה שהוא רוצה לשתות. עכשיו הוא כותב במחשב ”אני רוצה לשתות", והסמלים נכתבים ויחד עם זה נכתבות המילים.

זו טכנולוגיה מדהימה, שלשמחתנו יש מעט משתמשים, אבל אם לא תהיה קרן פילנתרופית שתתמוך בהם.

איך מאתרים את האנשים שזקוקים לטכנולוגיה הזאת?

אנחנו עובדים הדוק מאוד עם משרד החינוך ועם מגוון רחב של מוסדות. מאחר וזה ילדים, אז כל הילדים רשומים בבית ספר, וזה המקור הטוב ביותר. אנחנו עובדים עם קלינאיות תקשורת ועם מרפאות בעיסוק.

זה תחום שלא הייתה לנו את המומחיות בו, לא הייתה אף קלינאית תקשורת במט"ח לפני כן, אבל קבלנו את המשאבים, עשינו סקר מהם הצרכים, ואנחנו עובדים עם הגופים המקצועיים ביותר גם באקדמיה וגם בשדה על מנת לקדם את המוצרים האלה.

לגוף מסחרי לא תמיד כדאי להיכנס לפיתוח בשדות האלה, כי הם קטנים. אנחנו, בזכות המענק, יכולים לפתח מוצרים שלשום גוף מסחרי לא יהיה כדאי להיכנס אליהם.

בתחילת דרכנו חשבנו שננסה בעיקר לייבא כי בחוץ לארץ יש הרבה מוצרים. לא הצלחנו למצוא חברות שהיו מוכנות לעשות אתנו עסקים, כי ישראל זה לא שוק בשבילם.

אם עובדים לפי סמלים ולא לפי שפה אז אין להם בעיה של מוצר שמתאים אלינו.

הטקסט נכתב מימין לשמאל ולא משמאל לימין, מעל הסמלים נכתבות המילים. ההסבה של מוצר כזה לעברית היא המון עבודה והמון השקעה. אז אנחנו גם מייבאים וגם מפתחים. זו אוכלוסייה מאוד נזקקת, וזה לאתר אותם אחד אחד.

תחום נוסף, שלא היינו בו לפני כן, לתת מענה לילדים עם צרכים מיוחדים. אמרנו שאנחנו לא יכולים להסתמך רק על בית הספר, לילדים האלה יש גם אחר צהרים, יש להם גם צרכים חברתיים. באינטרנט הילדים מצ'טטים, הם עם החברים שלהם קודם כל, אחר כך הם מחפשים מידע. האינטרנט זה פלטפורמה לתקשורת עם אנשים, ויש לנו הזדמנות לתת מענה לילדים עם צרכים מיוחדים באמצעות הפלטפורמה הזאת.

למדנו שאנחנו צריכים גם לפתח את הכישורים החברתיים שלהם, כי ילדים עם צרכים מיוחדים הרבה פעמים אין להם כישורים חברתיים כי אין להם הזדמנות להתחככות חברתית. אנחנו מדברים גם על ילדים עם בעיות התנהגות, גם על ילדים לקויי למידה, וגם על ילדים נכים, שפיזית מוגבלים. יש לנו קהילות שיצרנו לילדים לקויי ראייה, קהילות של ילדים נכים.

יש לנו פרוייקט שמובילה אותו בחורה נכה 100%, שמפעילה חונכים נכים בוגרים, סטודנטים, שחונכים ילדים לקויים. הם מתקשרים אתם דרך האינטרנט, וזה הכל תפירה של אחד לאחד, זה לא mass production. אם אנחנו מצליחים להגיע ל-150 ילדים רגילים מול 150 ילדים עם צרכים מיוחדים, או 70 ילדים מול שבעה חונכים אנחנו מאוד מאושרים.

התחום האחרון שאנחנו עוסקים בו זה אתר להורים ולבני משפחה. היה לנו ברור שאם אנחנו רוצים לעזור לילדים עם צרכים מיוחדים, במי שהם הכי תלויים זה בהורים, ואת ההורים צריך להעצים. הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, מוטלת עליהם מטלה כבדה מנשוא וחייהם קשים מאוד.

בנינו אתר מידע להורים ובני משפחה של ילדים עם צרכים מיוחדים עם כל המידע, עם כל הזכויות, עם כל החוקים, עם כל המוסדות והארגונים. עשינו את זה יחד עם עמותת קשר, שנותנת מענה פנים מול פנים להורים. זה לא היה ידע שהיה לנו קודם, אבל התחברנו לגוף. המידע הזה מתעדכן, יש שם את כל הכנסים, יש לנו קהילות עם מומחים שאנחנו מגייסים: מומחה למס, מומחה ללקויות למידה ועוד.

הורים לילדים עם לקויות, כל כך קשה להם, ויש להם חוסר אמון במערכת. אנחנו עובדים הדוק מאוד עם משרד החינוך, וזו פעם ראשונה שהמפקחת לחינוך מיוחד בקשה מכל המוסדות לתת כרטיס זיהוי, שהורים יוכלו לדעת איזה מוסדות יש במקום מגוריהם ובמה הם מטפלים. הורים מרגישים אחרת כשזה גוף חיצוני, ולא משרד החינוך.

באתר שלנו יש סדר גודל של 10,000 כניסות בחודש, צריך לחנך את הציבור. אנחנו רואים שהאתר הזה הוא מאוד לעזר לאנשי המקצוע, שבאים אליהם הורים. תודה.

תודה. מרגלית, בבקשה.

אני רוצה לייצג את כל אותם אנשים מטעם מט"ח שעובדים בתוך בתי הספר. רוצים להגיע להישגים לימודיים וצריכים שמישהו יתמוך במורה, ויש קבוצה של אנשים מיומנים לכך שמלווים את המורים בכל בתי הספר, גם ביסודי וגם בעל יסודי.

המורים עושים שינוי די דרמטי בשיפור יכולת ההוראה שלהם, על מנת שבסופו של דבר יהיה מעקב מאוד פרטני אחרי הישגים של כל תלמיד, על מנת שאפשר יהיה להתאים לכל אחד ואחד את תוכנית הלימודים. למרות שיש כיתה של 40 תלמידים, למרות שהמורה עסוקה ועמוסה, היא לומדת לנהל אחרת את הזמן שלה, את תוכנית הלימודים שלה. היא יוצרת תוכניות הוראה לתלמידים בצורה כזאת שהתלמידים מצליחים להתקדם בהתאם ליכולת שלהם.

זה נעשה בקרוב ל-100 בתי ספר, גם יסודיים וגם על יסודיים. בשנתיים האחרונות יש לנו נתונים מאוד ברורים לגבי קידום בהישגים לימודיים של מורים שעובדים בצורה כזאת.

תודה. נתנו לכם מעט מהדברים שקורים במט"ח, ונשמח לשמוע הערות, שאלות.

אני מניח שיש ביניכם כאלה שהם ותיקים פה, יש מי שהתחברו לאחרונה, יש מי שיותר בשטח ומי שיותר בבית היוצר. ברור לי שגוף כמו שלכם, שקיים הרבה שנים עם הרבה ניסיון והכרות של השטח תורם הרבה מאוד להעלאת הרמה של מערכת החינוך, אולי של החברה הישראלית.

היום האתגר שלנו הוא להביא את דור העתיד למאה ה-21, להשתלב בטכנולוגיה, בכפר הגלובלי, להתמקצע, שיהיה לו ארגז כלים לחיים. אנחנו רואים ממצאים במבחנים הבין-לאומיים, המיצב, כשאנחנו פוגשים את השפה – גם העברית, גם אופן ההתבטאות וגם הסגנון של הישראלי המצוי – אז באיזה שהוא מקום מערכת החינוך נכשלה. הכישלון הוא גם בהקניית הידע והכלים הנחוצים וגם בהנחלת ערכים ונורמות, ודפוסי התנהגות.

נכון שיש שכבה רחבה של אלה שעושים את העבודה ומחזיקים את המדינה, וביניהם יש את השכבה שמזניקה את מדינת ישראל קדימה, בהישגים המדעיים, הטכנולוגיים, בהיי-טק. אבל אני לא משוכנע שזה יישאר לתמיד. אם נמשיך להיות בעשירייה הרביעית במבחנים הבין-לאומיים, אנחנו שומעים כבר היום מהאוניברסיטאות, כי הסטודנטים שמגיעים – גם הטובים שבהם – צריך לעשות פעולות כדי להשלים להם ידע, ואנחנו שומעים את זה מצה"ל. השאלה היא באיזה שלב יקרה פתאום איזה משבר, חס וחלילה.

אתם, בפעולות שאתם עושים, גם בתוכניות הלימוד, גם בבדיקות שאתם בונים, גם בספריה כזאת שהיא השקעה נהדרת. זה מגיע לא לכל האזרחים, אבל אני חושב שזה בסדר. החברה הישראלית צריכה לדעת להשקיע בחלשים ובאלה שסובלים מפערים חברתיים של שנים, במגזר הערבי שמקופח בתשתיות שלו ובהשקעה בו. את כל זה צריך לעשות אבל צריך לדעת איך לעזור לבינוניים וגם למחוננים, איך להתקדם ולפרוץ למעלה.

הספרייה הוירטואלית שלכם היא דבר מאוד מרשים. אני ארשה לעצמי להיכנס אליה ולהיעזר בה. זה שאתם משפרים ומשקיעים, זה דבר שראוי להערכה. אנחנו כל הזמן שומעים על עוד קיצוצים במערכת ועוד מצוקות, וחלק מהדברים צריך לעשות וחלק אולי אפשר לעשות אחרת, אבל טוב לראות שיש עוד מקומות שבהם עושים עבודה מקצועית וטובה, ולא לשם רווח. אני יודע שהכסף בא מאיזה שהוא מקום, זה מגיע מתורם שמסכים לתת כסף למטרה כזאת, אבל אתם הצינור שמביא את זה לציבור.

אשמח לשמוע מחשבות ומשאלות שלכם. איך אתם רואים לאן הולכים הדברים מבחינת ההתמקצעות של מערכת החינוך, היכולת שלנו להגיע עם חינוך נכון, גם בהקניית ידע וגם בהערכת נורמות ואזרחות טובה אל כלל הנוער.

אנחנו נמצאים היום בדילמה של מט"ח לאן. אנחנו רוצים לדעת אם אנחנו קוראים את המערכת נכון מבחינות מוקדי הקושי. האם מדינת ישראל יכולה לומר לאן היא רוצה להוביל את המערכת שלה. כרגע כולם ממתינים להמלצות ועדת דברת, שיביאו לאיזה שהוא שינוי במערכת.

אנחנו לא מצפים לדוח אלא ליישום של הדוח.

אנחנו כמט"ח ננסה לעשות תרגום של ההמלצות, ולראות מהן יכולות הליבה של מט"ח והיכולות המקצועיות של מט"ח, שיוכלו לתת כלים ליישום אותם תחומים בהם יש לנו את הידע.

אנחנו יודעים היום שאחד ממוקדי הקושי זה הנושא של שפה במתמטיקה, ראינו את זה במבחני המיצב, במיוחד בכיתות ח', ובמבחנים הבין-לאומיים.

אם מתמטיקה ניתן לייבא ממקומות אחרים, את העברית קשה לייבא.

בחלק הזה ננסה לראות איפה היכולות שלנו יוכלו לסייע בהטמעה של ההמלצות וביישום. נצטרך להיות עם אוזן קשבת למה אומר השדה, מה אומר המשרד, מה אומרת ועדת היישום. אנחנו עדיין לא יודעים מי מיישם.

אנחנו גוף שמצליח לגייס מקרנות, אבל אנחנו לא גוף עשיר. עולה השאלה בשאלה מאוד משמעותית היום בשדה, שכוחות נוספים נכנסים לשדה החינוך ולשוק, כוחות עסקיים, בעלי ממון וכדומה. חלקם בעלי ידע בשדה החינוך, וחלקם ללא ידע. איפה כל אותם כוחות יעמדו מול הכוחות המקצועיים, ואיך נדע לומר לשדה: שימו לב.

אני לא יודעת לאן זה יקח אותנו. האם כל בעל ממון יאמר שהוא מוכר תוכנית? זו שאלה מאוד משמעותית.

יכול להיות מצב שבעל ממון, יש לו יכולת לשכור אותך במשכורת כפולה ולומר לך שתעבדי אצלו, בצורה יותר יעילה עם השקעה יותר גדולה. לכן, לא צריך מראש לפסול את אלה שהם בעלי הממון. אתם צריכים לדעת לעמוד בתחרות. יש לכם "פור" על רוב האחרים, ובמגרש הזה צריך לשחק.

יש כוחות שוק שלא היו בעבר, ומט"ח יצטרך לראות איפה הוא נמצא, וגם משרד החינוך, במיוחד בתקופה של צמצומים. אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה, האם 12,000 מורים הולכים להיות מפוטרים, אולי פחות.

אנחנו מאוד מקווים שהיכולות המקצועיות שלנו בהיבטם הוירטואליים שראיתם פה, אם יחליטו שכל המורים צריכים להוכיח ידע בתחומים מסוימים, תהליך הפיתוח - - -

אם אותם 12,000 שיפוטרו יהיו המורים הפחות טובים, אז יש סיכוי שהמורים שיישארו יהיו אלה בעלי הידע, ואלה שאפשר להשקיע בהם, שתהיה שותפות טובה.

נשמח לשמוע מאדם כמוך, שעומד בראש פירמידה כזאת, מה אתה חושב שמט"ח יוכל לתרום בראייה עתידית למערכת החינוך.

אמרתי את דעתי, יש לכם יתרון על אחרים. יש לכם מקדמה מעצם החומר האנושי שיש פה, הדברים שכבר עשיתם, היותכם מערכת שמלווה את מערכת החינוך כל כך הרבה שנים. יחד עם זה, אתם ודאי צריכים לקחת בחשבון שיש תחרות, יש גם כוחות חדשים שהם אולי עם ממון. הם אולי רק בנישה מסוימת ואתם מתפרשים על שטח יותר רחב. יכול להיות מצב שיהיו כאלה שישיגו אתכם. אתם צריכים להשתדל להישאר הטובים ביותר או בין הטובים ביותר.

אם אתם מסוגלים למכור חבילות – כלומר לא רק נושא מסוים – לתת תמיכה למערכת בין אם זה בישוב מסוים ובין אם זה במגזר מסוים, אז אני מאמין שיש לכם יתרון. אני מניח שאתם גם חושבים באופן לא שגרתי, ונערכים לקראת מה שיהיה לא רק בשאלה אם ישנו את תוכניות הלימודים במתמטיקה או האם יתגברו את לימודי האזרחות.

אולי צריך גם לחשוב מה יקרה כשהמערכת תעבור לחמישה ימי לימודים, מה יקרה מבחינת העברת החומר והקשר עם השטח. היכולת שלכם להיות מקושרים לכל מקום באמצעות התקשוב והאמצעים שאתם מעמידים כבר היום לרשות השטח, זה בטח דבר שיעניק לכם יתרון על אחרים.

דומני שגם משרד החינוך והתרבות, עם כל הצורך בהתייעלות, גישה עסקית וקיום מכרזים, צריך לתת למערכת כמו שלכם איזה שהן נקודות נוספות כשבאים להחליט באמצעות מי ואיך פועלים.

אחד הדברים שאני חושבת שצריך להעלות בשיחה עם אנשים מוועדת החינוך של הכנסת, זה הדאגה לזה שהמערכת לא תהיה מופרטת, או שאם היא תופרט, היא תופרט במידה ובשום שכל.

אנשים שחיים בפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות של מדינת ישראל מתקשים להגיע לחלק ממה שראיתם כאן היום. אנשים שחיים במרכז, והם בעלי אמצעים, מגיעים מט"ח ובלעדיו לדברים האלה, עם בתי הספר ובלעדיהם. אני חושבת שמה שהגברת בן הר ניסתה לרמז עליו הוא השאלה, שכשנכנסים לתוך השדה הזה שיקולי דעת של רווח והפסד, פרסום, שיווק ותדמית, תחרות – איזה כלים צריך לתת למנהלים, מורים ואנשים שחיים בפריפריה כדי לדעת לשקול את הדברים בשום שכל. לא כל בעל מאה שמביא תוכנית, יש ביכולתו לקדם את התלמידים שמגיעים אליו.

הבאתי דוגמה, מה אם אותו בעל מאה אומר לך לעבוד אצלו.

הוא המקרה שעליו אתה ואני מסכימים. אני רוצה לדעת איך אנשים שמסתכלים על המערכת בצורה ממלכתית דואגים שזרמים בלתי רצויים ימותנו. השאיפה היא שאנשים מצד אחד יוכלו להגיע לידע והמשאבים, אם באמצעות האינטרנט או אמצעים אחרים, ומצד שני שהדברים לא יקבלו גוון של שוק חופשי פרוע.

אני שומע את החשש שלכם, אני מקווה שהוא מוגזם. אני מניח שאתם עוקבים אחרי מה שרוחש בשטח, מי עוד מתכונן ושואל שאלות. יש לכם את היתרון, ולמערכת החינוך אסור להיות הרפתקנית לעשות ניסויים בילדים שלנו. צריך לעשות את הדברים בזהירות.

אני חושב שהחשש שתהיה הפרטה כללית ויבואו כל מיני גורמים שהיום הם פה ומחר אינם, והם אלה שיעשו את הדברים – אני מאמין שזה לא יקרה. אם יקרה זה יהיה בזהירות ובשוליים, בצורה ניסויית.

המערכת שלנו מכוונת את עצמה כל השנים בעיקר לבינוני, כי זה הרוב. גם המורה, בתוך כיתה של 40 תלמידים, אין לו זמן לתת את תשומת הלב הראויה לחלשים מאוד, וגם לא למחוננים. הטיפוח של החלשים קיים, ויש השקעה בנושא הזה - לא מספיק. הטיפוח של המחוננים גם הוא קיים, אבל גם כן לא מספיק. לזה צריך תשובות, שגם המורה בכיתה וגם האמצעים שאתם מגיעים אתם וגם המשאבים יהיו מכוונים לכולם.

צריך לדעת להביא את כולם למעלה. הילד החלש, שבגלל חוסר יכולת של המערכת או חוסר תשומת לב של המערכת, מתחיל לפגר בכיתה א' או ב', לא קיבל את העידוד והסיוע המתאים. לא תמיד יודעים לזהות ילד לקוי למידה, אז הוא כבר נשאר כזה. הוא מאבד את הביטחון העצמי, ולא תמיד ההורים בבית יודעים לתמוך בו, אז הוא כבר מקבל את זה שהוא מהחלשים והוא יישאר כך עד סוף המערכת ולכל החיים. לכם אני לא צריך לספר עד כמה זה שגוי.

ההצגה שלכם הייתה מרשימה מאוד, בחרתם את הדברים הנכונים בהצגה מקצועית ראויה מאוד לטעמי. במיוחד התרשמתי מעניין הספרייה. אני חושב שעם התחלה כזו אפשר להיות ספריית הקונגרס הוירטואלית של מדינת ישראל.

נגע ללבי הנושא של הילדים עם הצרכים המיוחדים. עושים ועשו הרבה מאוד במערכת בנושא הזה, אבל המחשב הוא כלי נדיב מאוד, יותר נדיב מהמורה. הוא משחרר ילדים עם מעצורים, עם פחדים. זה לדעתי שירות מופלא למערכת החינוך. הוא הדין כל הנושאים שהועלו כאן, ואני מודה לכם על כך.

חבר הכנסת שלגי נגע בעצם בלב העניין – הפערים. המשרד יצטרך להתמודד עם זה, צריך לעשות למען כולם, וצריך להבטיח שיש חוד חנית שמוביל, ומוביל ברמה עולמית. האחוז האחד שבראש הוא זה שמקדם את העולם, וישראלים צריכים להיות שם. אם נקצץ בהשכלה הגבוהה, ישראל לא תהיה במועדון של האחוז האחד הזה שמקדם את העולם.

לשאלה של ועדת דברת – לא ארשה לעצמי לדבר לפני שאקרא את הדוח, אבל - בגדול זה סיפור המורה. המורה, דמותו, הבנת התפקיד, והגישה שלו לתלמיד, זה יהיה הסיפור.

לעניין הפער הדיגיטלי, הראיתם שאתם עושים הרבה מאוד. אני לוקח את זה צעד קדימה עם מסר האומר שמי שיפגר בטכנולוגיה יישאר מאחור. בעוד עשור נמצא את עצמנו אומרים שהשקענו והשקענו ובכל זאת הפער לא מצטמצם. בכותרת שלכם נמצאת הטכנולוגיה, כך הובלתם – קחו את זה כמסר, כחזון. בכל מה שאתם תעשו תבטיחו שאחרון הילדים יגיע לטכנולוגיה.

יש תשתית צרכים לבני אדם וזה הקשר, השייכות והביטחון. המחשב נותן את זה, הוא קושר. אני מדבר עם ילדים, הם אומרים שהם עם חברים בצ'טים. אמרתי להם שזה לא חברים, אמרתי שנקים תנועת נוער שנקראת "מחשבים". תבואו אחרי הצהרים ונעשה את מה שאתם עושים, אבל יחד. תבנו אתרים, תלמדו ילדים אחרים. הם מבינים את הדברים האלה.

היה חסר לי רק דבר אחד, אבל אני מניח שאתם עושים את זה, וזה תחום היצירה והאמנות. על זה לא אמרתם מילה.

אחת ההערות שאנחנו מקבלים, האם אנחנו עוסקים בכל. אנחנו צריכים לקבל את ההחלטות במה כן ובמה לא. תודה לכולם.

תודה רבה.


הסיור הסתיים בשעה 13:45.