כנסת פתוחה

תפקיד קהיליית ההיי טק בקידום ההון האנושי של מדינת ישראל.נוכחים:



5
ועדת המדע והטכנולוגיה
11.5.2004


הכנסת השש עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן




פרוטוקול מס' 72
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, י' באייר התשס"ד (11.5.2004) בשעה 13:00

תפקיד קהיליית ההיי טק בקידום ההון האנושי של מדינת ישראל.

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך –היו"ר
אריה אלדד
עבד אל-מלאכ דאהמשה
יגאל יאסינוב
אופיר פינס-פז

אריק בן חמו – יו"ר הנהלת IVN - קרן הון סיכוי לישראל, יו"ר החברות COM3 ו-PALM
שלומית ירקוני – מנכ"ל IVN
ניר ברקת - חבר הנהלת IVN
בני לוין - חבר הנהלת IVN
חמי פרס - חבר הנהלת IVN, מנהל שותף פיטנגו, יו"ר IVN
נעמי ארנשטיין – מנהלת אדמיניסטרטיבית IVN
יואב אבטליון – חבר IVN
ארנה בארי – ג'מיני קרנות ישראליות, חברת ועדה מיעצת IVN
גידי בארי – חבר ועדה IVN
אייוי דשתי - IVN
יוסי דשתי – חבר IVN, וחברת ברודקום
אילן הדס – מנהל תוכניות, IVN
איתן הילמן – מנכ"ל האיגוד הישראלי של משקיעי הון סיכון IVN
איזבל מקסוול – חברת IVN
בנימין קרייתי – חבר IVN
דניאל סלוצקי – מנהל קרן הון סיכון בנצ'מרק
טוביה קורדובר – E.C.I טלקום
פול ישראל – מנהל לשכת המסחר ישראל-אוסטרליה
מרים כהן-נבות – חוקרת בכירה מכון ברוקדיל
נירה אלטלף – מנהלת המרכז להוראה דיפרנציאלית, חברת שילובים
אלן גולדברג – סמנכ"ל הקרן החדשה לישראל
עו"ד נעמי אסיא – יו"ר הועדה למדע וטכנולוגיה, לשכת עורכי הדין
עו"ד ענבל נבות – לשכת עורכי הדין
דניאל מורגנשטרן – יועץ סביבתי
אופיר בן-אבי – פרוייקט תהיל"ה, החשב הכללי, האוצר
אלי גוז – ראש מנהלת פרוייקט להב"ה, משרד האוצר
שי יפתח – משרד האוצר
בתיה פודרביטל – רפרנטית מדע, משרד האוצר
צבי מוצן – מרכז מקצועי אוריינות מדעית, משרד המדע והטכנולוגיה
אילן גלבר – מנמ"ר משרד הבטחון, לשכה למנתחי מערכות מדע
איתמר דר – מנהל קרן הזנק, משרד התמ"ת
גרשון כהן – מנהל תחום טכנולוגיה, משרד החינוך
רבקה לקריץ – מנהלת נוער שוחר מדע, משרד החינוך והתרבות
אביבה מישאל – אחראית על פרוייקטים ותכניות לימודים, משרד החינוך והתרבות
אמנון צ'רנוקה – מנהל השכלה על תיכונית, משרד החינוך והתרבות
יורם ביטון – מנהל רשת האינטרנט, המוסד לביטוח לאומי
זאב ינאי – יו"ר חברת אדוונקט, היי-טק
משה אלון –יו"ר חברת כלנית מוצרי היי-טק, תקשורת ואינטרנט
אבי מזור – מנכ"ל ובעלים , כלנית מוצרי היי-טק תקשורת ואינטרנט
שלמה גרדמן – מנכ"ל מונטריי דיזיין סיסטם
ערן יואלס – כותרת יחסי ציבור
אבשלום נוימן – מנכ"ל פרוייקט מחשב לכל ילד
רוני גרוס – נשיאות לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל
שרה כהן – נשיאות לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל, חברת מנהלת השווק תבונה
עדי שנאן – ראש המחלקה להנדסת תוכנה אורט סינגלובסקי, לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל
עו"ד אלה שוורצמן – יועצת משפטית מפלגת שינוי
עליזה פוגלר- גלילי – מפלגת שינוי

ענת לוי

חבר המתרגמים בע"מ




תפקיד קהיליית ההיי טק בקידום ההון האנושי של מדינת ישראל

צהרים טובים. הישיבה תהיה בעברית, כי אנחנו בכנסת.

אני רוצה לקבל בברכה את אורחנו הנכבד מר אריק בן חמו שהנמצא כאן בפעם השניה והנושא שלנו היום הוא ההון האנושי של מדינת ישראל והקשר בין מפעלי ההיי טק ושיטת החינוך או ההון האנושי בכללותו. בטרם אעביר אליך את זכות הדיבור ברצוני לומר ברשותך כמה מילים.

זו אינה ישיבה ראשונה שאנחנו מנהלים בועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא של הקשר בין ההיי טק לבין ההון האנושי של מדינת ישראל. למעשה זה הנושא המרכזי שהועדה הזאת בראשותי עוסקת מתוך חשיבה שזה הנושא החשוב ביותר לחברה הישראלית, למשק הישראלי ובעצם למדינת ישראל. נקודת המוצא שלי, אני שותפה להרבה אחרים לנקודת המוצא שהעולם הזה הוא גלובאלי, תחרותי, מדעי, טכנולוגי אנחנו במאה חדשה, להזכירכם 2004, והעובדות הם שמדינת ישראל מדינה קטנה ללא מחצבים פיזיים עם כח עבודה יחסית יקר, ובמצב הזה ובמאה כזאת, אין ספק שהעוצמה והעתיד של מדינת ישראל בהון האנושי.

הון אנושי מה זה בעצם, זה אם לא לקחתי מהמלון, אבל זה היכולת המנטאלית של בני האדם, קרי, ההשכלה שלהם, החינוך שלהם והידע שיש ברשותם. איך אנחנו מפתחים הון אנושי, יש לנו שני מישורים או שני תחומים בהם אנחנו צריכים לפעול כדי לשפר את ההון האנושי. התחום האחד הוא ברור התחום של מערכת החינוך. מערכת החינוך הפורמאלית והבלתי פורמאלית. תחום נוסף הוא, אלה שכבר סיימו את מערכת החינוך, זה תחום ההכשרה המקצועית. ואנשים שלא קשורים לשום מערכת ואנחנו רוצים לתת להם את ההכשרה המקצועית ואת ההשכלה ואת הידע הדרושים, והכלים הדרושים, כדי שיוכלו להיות אנשים פעילים ויצרניים במאה הטכנולוגית שלנו.

מה עושה מערכת השלטונית, איך היא מפתחת את ההון האנושי, יש לנו את מערכת החינוך מגן הילדים ועד האוניברסיטאות. יש לנו מכללות אבל הכל סביב אותה מערכת, והכל שייך למשרד החינוך, ויש לנו קורסים להכשרה מקצועית שנותן משרד התמ"ת. בנוסף יש פעילות שהולכת וגדלה של משרד המדע ספציפית בתחומים מסויימים. אבל לצערנו הרב, המערכת הזאת, השלטונית, לא מספקת את הסחורה. ואם פעם האמירה הזאת היתה נחלתם של בודדים, אז עם העובדות כבר לא מתווכחים, ואפילו שרת החינוך הבינה שהיא צריכה לעשות סדר והקימה צוות משימה, ומה שהכי שמח אותי שהיא בחרה דווקא את איש ההיי טק, שלמה דוברת, להוביל את המהפכה הדרושה במערכת החינוכית שלנו. לא נכנס לזה היום, זה לא הנושא שלנו, אני רק נותנת את זה כמסגרת.

אני לפני כמה חודשים ראיתי את הכתבה הזאת על קרן הון סיכוי, ואל תתבלבלו יש כאן הרבה אנשי קרן הון סיכון, וכאן מדובר על סטרט אפ מאד מיוחד שבא IVN שבא לעשות את השינוי שאנחנו כולם מייחלים לו. הרעיון הוא, ליישם את שיטות ניהול מעולם ההיי טק. היה פה, אצלנו בועדה, איש ניהול אחר, אלי הורביץ, אבל הוא דיבר על, הוא משקיע במו"פ מכל מדינת ישראל, אני חושבת, הוא דיבר בכלל על בעית הניהול במדינת ישראל. אז אם יש בכלל בעית ניהול אז בוודאי שיש בעית ניהול בבתי הספר שלנו. אין לנו הגדרת יעדים, יעדים מדידים. וכאמא לארבעה ילדים אני אומרת לכם, עדיין זכורה לי ההתנגדות של המורות בבית הספר שמא ניתן ציון לילדים וזה יכניס אותם לחרדות, ויכניס אותם למטחים מיותרים ואי אפשר ללחוץ את הילדים שלנו למצוינות כי זה עלול לגרום למי יודע מה, פגיעה בנפשם הרכה. אז אולי כשאנחנו מפסיקים ללחוץ על הילדים שלנו להיות יותר מצוינים, התוצאות הן פחות מצוינות, והמקום שלנו הגיע ל-33 בדירוג העולמי.

התוצאה היא ברורה, אין הישגים לימודיים, מקצועות היסוד שהם בסיס לכל לימוד מתמוססים ומתפוגגים, קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית, מחשב, מדעים, דברים שבלעדיהם אנחנו לא יכולים לעשות כלום, זה פשוט הולך ויורד ברמה בצורה מזעזעת. המסקנה כפי שאמרתי קשה לסמוך על המערכת הממשלתית שתעשה את העבודה, העסק לא עובד, ואנחנו צריכים לדאוג ולסמוך על עצמנו. כשאני אומרת אנחנו, אני מתכוונת בעצם אתם, ואני רוצה לעזור, משום שאתם ממערכת ההיי טק, מהתעשיות המתוחכמות אנשי קרנות הון סיכוי, אתם אלה שהתגייסתם כדי לשנות את המצב ועל כך נתנו את הבמה הזאת כדי נברך על כך נשבח, והכי חשוב, אחרי שכמובן נשמע את מר בן חמו ונשמע על IVN אנחנו נחפש את הדרכים להעלות את הפעילות המבורכת הזאת לרמה הלאומית. וזאת המטרה העיקרית שלנו. פעילות מסוג זה צריכה להיות ברמה הלאומית, היא צריכה לפעול בכל מערך בתי הספר שלנו בהכשרה המקצועית שלנו, ועם כל תעשיית ההיי טק במדינת ישראל.

אנחנו פה בכנסת, חברי חברי הכנסת, אני מודה לכם שבאתם לישיבה הזאת, אנחנו צריכים לקדם את הדבר הזה, כי זה בנפשנו, וזה לא יהיה הגזמה לומר ששידרוג, קידום, שיפור ההון האנושי שלנו זה צורך קיומי של מדינת ישראל.

אריק בן חמו, אחד ממובילי תעשיות ההיי טק בארצות הברית, לשעבר מנכ"ל טריקום וכיום יו"ר טריקום ופאלם, כולם שמשתמשים בפאלם זה הביבי שלו, הוא מעורב בעוד מספר תעשיות אחרות, אחד מהמובילים את תעשיות ההיי טק האמריקאיות, חי בקליפורניה, ובחלק הפילנטרופי שלו תורם המון לישראל, מעורב בפעילות באוניברסיטת באר שבע, בסורוקה, זהו היושב-ראש של IVN שהוא הארגון של אנשי היי טק אמריקאים וישראלים שמשתדלים לעזור לשיפור תחרות של מדינת ישראל במספר שטחים.

תודה רבה לך בני, וחברי הוועדה וחברים ואורחים יקרים. אני באמת מאושר על ההזדמנות לדבר איתכם היום. זאת הפעם השנייה בחצי שנה שיש לי הזדמנות להיות בחדר הזה ואני מדבר אליכם כאיש עסקים בתחום ההיי טק מארצות הברית שבמהלך עשר השנים האחרונות השקיע כ-250 מיליון דולר במדינה הזאת, יש לי אמון רב בפוטנציאל של הארץ הזאת, בעיקר בעולם ההיי טק.
אני גם מדבר אליכם כידיד אמת לישראל שעובד כדי לעזור לשפר את כושר התחרות הלאומי של הארץ. למעשה, הנושא העיקר של דברי נוגע לשיפור כושר התחרות הלאומי וכפי שגב' פולישוק כבר אמרה, אני מאמין אמונה חזקה כי כושר ההתחרות הלאומי קשור קשר הדוק ליצירה של הון אנושי בכלכלת ידע בחברה הזאת.
בתחום כושר ההתחרות הלאומי, אני רוצה לדבר על שלושה דברים. הראשון, אני רוצה לספר לכם על הון סיכוי ועל החשיבות שיש להון הסיכוי היום בישראל. לאחר מכם אדבר איתכם על החינוך, הן מנקודת מבט תיאורטית אבל גם מתוך פרספקטיבה מעשית, מניסיון של העבודה שלנו עם ארגון IVN. ואז אני רוצה לדבר קצת על מחקר, מחקר בסיסי מתקדם. שלושת הדברים האלה, אני מאמין, הם רכיבי מפתח שישפרו את כושר ההתחרות הלאומי של ישראל.
אני רוצה להתחיל בהון סיכוי ובקשר הלאומי של הון סיכוי להיי טק. כפי שאתם יודעים בכלכלה העולמית חשוב מאוד לעשות אופטימיזציה של הקצאת ההון שזורם לכלכלה. במצב של תת-אופטימיצזיה של ההון מאבדים את התחרותיות. בכמות המשמעותית של הון פילנתרופי שזורם לארץ הזאת שנה אחרי שנה, הוא נמדד במאות מליוני דולרים, מתקרב למיליארד דולר.
הדעה שלי, ורבים שותפים לדעה זאת, היא שההון הזה לא תמיד מנוצל היטב; הוא מפוצל מאוד בין ארגונים קטנים רבים מאוד שלפעמים אין להם מסה קריטית. יתרה מזאת, כל העולם הזה של השקעות שלא למטרות רווח חסר את הכלים הניהוליים ואת ההקפדה ואת הסטנדרטים הפיקוחיים שלהם כולנו רגילים בעולם העסקים. חסר לו גם מנגנון הרציונליזציה שיש לנו בעסקים. כאשר עסק נכשל או נחלש או שאין לו מסה קריטית הוא יימכר, הוא יתאחד, הוא יתמזג עם עסק אחר. הדברים האלה מאוד נדירים בעולם הארגונים שלא למטרות רווח.
לכן, בגלל מה שאני מאמין, כי ההון מתרומות בעולם שלא למטרות רווח בישראל, וזה נכון לא רק בישראל, זה נכון בכל העולם, ואני חושב שזה קריטי יותר בישראל, שההון יושקע בצורה אופטימלית. אנחנו יכולים להגיע למצב טוב בהרבה. זאת הבעיה. ההזדמנויות לשנות חלק גדול מהפילנתרופיה שלנו למה שאני קורא לו הון סיכוי. הון סיכוי פירושו שכאשר אנחנו משקיעים המטרה היא ליצור תשואה מוחשית, תשואה שאפשר למדוד. דוגמאות של זה יהיו להגדיל את שיעורי האוריינות של אוכלוסיית ילדי בית הספר או להפחית פליטות של גזים רעילים. התשואה הלא-מוחשית לעומת זאת תהיה לשפר את האגו של אותם אנשים שמקימים קרנות או אולי לשרת אמונות אידיאולוגיות. אלה דברים שהם אולי חשובים, אבל הם מהווים תשואות מוחשיות. ככל שהפילנתרופיה תעבור יותר לתשואות מוחשיות וככל שניישם במידה רבה יותר מושגים וכלי ניהול והקפדה פיקוחית וסטנדרטים מעולם העסקים, כך נקדם את העניין יותר לכיוון הון הסיכוי.
עכשיו, אני רוצה להגיע אל קהילת ההיי טק כאן. קהילת ההיי טק צעירה יחסית. היא צמחה למעשה בעשרים השנה האחרונות. בעשרים השנה האחרונות כמות ההשקעות בהיי טק שהתרכזו בישראל שנייה בעולם רק לעמק הסיליקון. בתהליך הזה, כמובן שיצרנו חברות נהדרות; יצרנו מוצרים; יצרנו משרות ואנחנו נדבר על זה. אבל יש נכס נוסף שעליו אנחנו לא מדברים כל כך הרבה, שהוא למעשה חשוב יותר מבחינתי. זאת העובדה שבעשרים השנה האחרונות יצרנו דור של מנהלים ברמות בינלאומיות שמבינים איך לעשות עסקים ברמה עולמית; הם מבינים איך להשתמש בכלי IT כדי לפתור בעיות; הם מבינים איך לעבוד עם שותפים ברחבי העולם; הם מבינים איך להוביל אנשים בצוותים; הם מבינים איך לשלב שותפים שונים יחדיו למטרה משותפת. לגבי זה נכס חשוב מאוד מאוד, והוא לא מנוצל במידה מספקת בישראל.
אם כן, דיברתי על בעייה; דיברתי על נכס שאינו מנוצל דיו בהזדמנויות לחבר את השניים. בעיני IVN נוצר למעשה למטרה הזאת; היא נוצרה בתור הכלי שיעזור למנהיגי עסקים מצליחים בעולם ההיי טק לעסוק בשינוי חברתי. לעסוק בשינוי חברתי אבל מתוך ידיעה שההשקעה שלהם תנוהל היטב; תיצור תשואות מוחשיות ותיצור שינוי מערכתי.
אם כן, זאת ההקדמה שלי לגבי IVN. אני שמח לראות שרבים מן החברים והתומכים שלנו נמצאים בחדר ואלה האנשים שאני חושב שיכולים לתרום הרבה יותר לכך שהיא תביא לשינוי חברתי טוב יותר בעתיד הקרוב.
עכשיו, אני רוצה לדבר איתכם על חינוך וכאשר אנחנו עוברים לנושא זה כמובן ש-IVN התמקדה בחינוך כפעילות האסטרטגית העיקרית הראשונה שלה. הגישה שלנו כאן, שהיא רק בת שלוש שנים, היתה קודם כל לחשל מערכות יחסים חזקות עם הרשויות המקומיות שבהן אנחנו מעורבים. למעשה, אני שמח לראות בחדר את ראש העיר לשעבר של טבריה בני קרייתי שהיה השותף הראשון שאיתו עבדנו ושיתוף הפעולה הזה הוא רק בן שלוש שנים אבל אני חושב שהוא יצר תשואות חיוביות משמעותיות מאוד.
חישלנו שותפויות גם עם ארגונים אחרים שלא למטרות רווח כדי להקל על בעיית הפיצול הרב שעליה דיברתי קודם לכן. באיזור נתון, בכל עיר נתונה יש עשרות, לפעמים מאות ארגונים שונים שלא למטרות רווח שמנסים להתערב בדרכים שונות. לעיתים נדירות מוצאים נסיון לתאם את ההתערבויות האלה בתוכנית אסטרטגית מלוכדת. כך שהדבר הראשון שעשינו היה לנסות ליצור את התוכנית הזאת בכל הערים שבהן השתתפנו וטבריה היתה הראשונה. אז זה החלק הראשון של הגישה שלנו.
השני הוא לנסות ליצור שינוי מערכתי, בניגוד לשינוי טקטי. במילים אחרות, לנסות להקיף את המערכת כולה, ולא רק לשפר את התוצאות הזמניות למשך מספר שנים. אנחנו חייבים לעבוד עם המורים הקיימים, עם ההורים הקיימים, עם התלמידים הקיימים, עם התשתית הקיימת. אנחנו לא יכולים באמת לשנות כל כך הרבה, אבל אנחנו יכולים לשפר את הקיים באמצעות כלים וטכניקות ניהול והמחויבות שיש לנו כארגון.
הגישה שלנו גם התמקדה בכישורי בסיס וגב' פולישוק דיברה על זה כשכבה ראשונה לפני שאפשר לבנות כלכלת ידע, חייבים לשלוט בכישורי הבסיס. כישורי הבסיס מתחילים באוריינות בסיסית, כמובן שהם ממשיכים במתמטיקה ומדעים וכישורי מחשב, אנגלית כשפה שנייה. אנחנו גם מוסיפים לזה משהו שנקרא חינוך לאזרחות, כי אתם יודעים שתלמידים שעוברים בית ספר יסודי ובית ספר תיכון חייבים לדעת איך לתפקד בחברה. זאת היתה הגישה שלנו, זאת גישה של מינוף כיוון שאנחנו עובדים עם מנהלים ועם מורים ועם הרשות המקומית, ואנחנו עובדים פחות עם התלמידים. אם היינו עובדים עם התלמידים היינו עוקפים את המערכת והמערכת לא היתה משתפרת. אז זאת הגישה שלנו עד היום. אני אחסוך מכם את הפרטים של איך עשינו זאת, אבל אלה העקרונות.
הרשו לי רק לסכם חלק מן התוצאות הקודמות שלנו שכבר השגנו. קודם כל אוריינות, ידיעת קרוא וכתוב. אוריינות היא באופן בסיסי הכישור היסודי ביותר, בלי אוריינות אין סיכוי ללמוד שום דבר אחר. מסתבר שבמשך העשורים האחרונים שיעורי האוריינות בארץ ירדו בהדרגה ואתם יודעים חלק מן הסיבות לכך. לא אכנס לזה כי זה דיון ארוך. אבל שיעורי האוריינות בעיר טבריה היו בערך 43% אחרי כיתה א', במילים אחרות 43% מתלמידי בית הספר ידעו לקרוא ולכתוב עברית ברמת הכיתה. זה היה נמוך יותר ממה שחשבתי אבל זה המצב. אבל אני מרוצה לדווח שהיום שיעורי האוריינות הם למעלה מ-90%, זה המקום שבו הם צריכים להיות, ברמה השוואתית. גם בתחום המתמטיקה ראינו עליה של 25% בתוצאות מבחינים בכיתה ו' ברמות של טרום-אלגברה. אם כן אלה רק שני גורמים מעניינים לגבי השיפורים שנעשו. יש רבים רבים אחרים. כמובן מדדנו את כל מה שעשינו כמיטב יכולתנו וראינו איך תוך שנים מעטות הנהלות טובות, תשומת לב טובה, שילוב של החלקים השונים והתוכנית האסטרטגית יחדיו הרימו את המערכת במידה משמעותית מאוד. שיחזרנו את התוצאות האלה גם במקומות אחרים.
אני רוצה עכשיו להתמקד במסקנות העיקריות שאני חושב שמהן נוכל לבנות. המסקנה הראשונה היא שבכלכלה עולמית, חשוב לבזר את קבלת ההחלטות במידה רבה ככל האפשר. אנחנו עושים את זה בעולם העסקים. אני עשיתי זאת בכל החברות העולמיות שלי. עשיתי זאת ב-3Com, עשיתי זאת בפאלם; ניסיתי להעצים מנהלים רבים ככל האפשר בשטח. בתחום החינוך מנהל בית הספר הוא איש המפתח שיכול לעזור ליצור שינוי ושיפור. לכן העצמה של מנהלי בתי ספר היא מושג יסודי שאני חושב שגילינו והוכחנו בניסויים שלנו.
הכשרת מנהלים ומורים היא באמת גישת המינוף היסודית ביותר שיכולה ליצור שיפורים מערכתיים. ההתמקדות בכישורי הבסיס יסודית גם היא; אישרנו זאת שוב ושוב. החשיבות של הערכה קפדנית, כפי שאתם יודעים אי אפשר לנהל את מה שאי אפשר למדוד. לכן כלי מדידה טובים הם החלק הראשון. אחריו יש צורך לשילוב כל החלקים יחדיו. תמיד יהיו רכיבים שונים שצריכים להשתלב, ולכן שילוב מערכת לתוכנית אסטרטגית הוא ערך מוסף חיוני ביותר. הוא גם חלק מבנייה של מחויבויות לשיפורים.
עניין אחרון, אני מציין שם עוד כניסה פחותה של חינוך לאורך הדרך. חינוך פורמלי הוא ערך מרכזי, אבל קיים גם החינוך שמתרחש מחוץ לשעות הלימודים, חינוך בלתי פורמלי. חייבים למצוא דרכים לקשר את החינוך הבלתי פורמלי ואת החינוך הפורמלי יחדיו וליצור מחנה מלוכד.
אם כן אלה הלקחים העיקריים. אולי תגידו, "אז איך ממשיכים עכשיו?" טוב, ברור שאנחנו מרוצים מאוד לראות את מה שהצלחנו להשיג תוך שלוש שנים בלבד, אבל רק גרדנו את פני השטח, זה לא הרבה. כמה ערים, במדינה של ששה מליון בני אדם, אנחנו צריכים לעשות הרבה הרבה יותר ואנחנו חייבים לצמוח מהר. אם כן, ברור שנצמח גיאוגרפית. אתם יכולים לצפות להתרחבות לערים רבות יותר באיזורים נוספים של הארץ. אבל, מה שאולי יותר חשוב הוא שאנחנו חייבים להתרחב מוסדית, אנחנו חייבים להתרחב ארצית. אין לכם עשר שנים לשיפור המערכת, בעיקר כאשר היא ממשיכה להידרדר.
אז יש הזדמנויות לעשות זאת. אני אציין שלוש שאני חושב שהן חשובות מאוד. קודם כל, הזכירו את שלמה דוברת כאחד החברים המייסדים שלנו וכפי שאתם יודעים היתה לו הזדמנות להוביל צוות משימה לרפורמה של החינוך וצוות המשימה הזה, ועדת דוברת, עומד להגיש את מסקנותיו. היתה לנו הזדמנות לעבוד איתו, רבים מן החברים שלנו השתתפו בצוות המשימה ומצפים למסקנות, ההמלצות שלהם יהיו תואמות במאה אחוז למה שסיכמתי עד כה. אני חושב שחשוב מאוד לקחת את התוצאות של צוות המשימה הזה ברצינות והממשלה, הקבינט, משרד החינוך, חברי הכנסת צריכים למצוא דרכים לפעול לפי ההמלצות האלה ולפעול מהר.
הדבר השני הוא שהזכרתי הכשרה למנהלי בתי ספר. זה אחד מלקחי המפתח ואני צופה שצוות המשימה יתמקד גם הוא בזה כאחת ההמלצות היסודיות שלו. אם יש דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות היטב בשנים הקרובות הבאות, הרי הוא להרכיב קורס ארצי להדרכת מנהלים שירים את כל בתי הספר בארץ. אנחנו עושים את חלקנו ב-IVN, אנחנו בונים את קורס ההדרכה למנהלים. הוא יתחיל בסתיו של השנה הקרובה. הוא יעזור להדריך מנהלי בתי ספר ולהפוך אותם למנכ"לים. הוא יעזור ללמד את המנהלים האלה כישורים פדגוגיים נוספים. הוא גם יעזור להם לנהל משאבי אנוש והם יקבלו כלי מדידה לניהול ומערכות הערכה. אלה רכיבים מרכזיים מאוד מאוד בהפיכת מנהלי בתי ספר למנהלים טובים יותר. אבל אנחנו ניקח רק שנים-עשר, עשרים, שלושים וכמה מנהלים בשנה הבאה. אנחנו חייבים למצוא דרך להרחיב את זה ללפחות 1,000 עד שנת 2005. האתגר שאני מציב לכולכם, לשרת החינוך, לחברי כנסת, הוא לעבוד איתנו כדי לעזור להרחיב את התוכנית מכמה עשרות לכמה מאות, אפילו לאלף בשנת 2005, זה מספר עגול ונחמד, ואני מאמין שניתן להשיג אותו באמצעות שיתוף פעולה טוב. אמרתי 1,000, פישטתי כי זה מספר עגול וקל יותר לזכור אותו. זה גם בערך שישית מאוכלוסיית המנהלים בארץ.
זה אתגר, ואני מקווה שיקחו אותו. תהיה לי הזדמנות להיפגש עם כמה שרי ממשלה בימים הקרובים, כולל השרה ליבנת, שכמובן יש לה הרבה מה לעשות ברפורמה במערכת החינוך ויש לה הזדמנות לקחת על עצמה את האתגר הזה ואני מקווה שהיא תעשה זאת.
אני רוצה עכשיו לעבור להשכלה הגבוהה, למחקר ואז להגיע לכמה מסקנות. לפני כמה חודשים, למעשה לפני חצי שנה, הפעם הקודמת שהייתי בחדר הזה, לחברי קרייג בארט, מנכ"ל אינטל, היתה הזדמנות לפנות לוועדה והוא ציין כמה נקודות חשובות מאוד לגבי הסיבות לכך שאינטל החליטה להשקיע בישראל. אם לומר בכנות, הסיבות שהוא נתן הן בדיוק אותה הסיבה שאני הייתי נותן מטעם 3Com לדוגמה או כל אחת מן ההשקעות האחרות שלי בישראל. קודם כל מערכת ההשכלה הגבוהה האיכותית, שהיא באופן בסיסי הסמל וההוכחה המוחשית לכלכלת ידע. הסיבה לכך שאנחנו משקיעים במפעלים, מעבדות, מרכזי מחקר ופיתוח היא בעיקר הודות למערכת ההשכלה הזאת, שהיא ברמה עולמית.
כפי שאתם יודעים, אין לנו זכות משמיים על מערכת השכלה ברמה עולמית, היא נעה לכאן ולכאן. כרגע היא נעה כלפי מטה וכיוון שההידרדרות בבתי הספר היסודיים תלולה אפילו יותר, אפשר לצפות שבתוך מספר שנים, אם לא יקרה שום דבר, האוניברסיטאות הטובות בישראל יהפכו להיות בינוניות ולאחר מכן הן ירדו לליגה ב'.
לכן, אני חושב שחשוב מאוד להתמקד גם בהשכלה הגבוהה. אני מודאג, כמנהל בעולם העסקים, כי חלק מן האוניברסיטאות הטובות יותר עומדות לפשוט את הרגל בארץ, אני מודאג מזה. כי אם יניחו להן לפשוט את הרגל הרי שרמת ההשכלה תתחיל להיסחף כלפי מטה. הערך של תואר שני במדעים מהטכניון, מאוניברסיטת תל אביב או מאוניברסיטת בן גוריון יתחיל לרדת. המטבע הזה יהיה שווה פחות. אתם אומרים שהוא יורד והיסחפות כלפי מטה עלולה להאיץ.
אני מודאג לדוגמה מכך שהאוניברסיטאות מנוהלות ברסן קצר מאוד. לדוגמה, הן לא יכולות להחליט האם לקבל או לדחות סטודנטים; הן לא יכולות להחליט איפה למתוח את הקו; הן לא יכולות להחליט אם להעלות את שכר הלימוד או לא. כפי שאתם יודעים, מדינות רבות אחרות ברחבי העולם והאחרונה בהן היא אנגליה נאלצו להתמודד עם הבחירה הזאת. היא נאלצה להכיר בעובדה שבכלכלת ידע המוצר שנקרא תואר מתקדם במדעים וטכנולוגיה, המוצר הזה עולה יותר כסף. המוצר הזה עולה יותר כסף, המחירים יהיו חייבים לעלות. בכל פעם שיש מחירים נמוכים בצורה מלאכותית הדבר תמיד גורם להקצאת הון תת-אופטימלית. לכן אני מאמין שמשהו חייב להשתנות בשנים הקרובות. אני אטען שכאשר תארים גבוהים מתקדמים באיכות גבוהה ניתנים, המחיר של התארים האלה חייב להיות מורשה לעלות.
עניין נפרד מזה הוא שאנשים נזקקים, סטודנטים ראויים שאינם יכולים לקבל גישה לבתי הספר האלה, חייבים להתייחס אליהם בנפרד, חייבים לעזור להם באמצעות מלגות, באמצעות הלוואות, באמצעות צורות אחרות של סיוע כספי כדי שעדיין תהיה לכם איכות הגישה לסיכויים. אבל אסור לכם לעשות זאת על ידי הגבלה מלאכותית של המחירים כי זה גורם לשווקים מעוותים ושווקים מעוותים אינם יעילים. בכלכלות עולמיות חייבים שווקים יעילים.
אני רוצה עכשיו לעבור למחקר ואז אסיים. מחקר מתקדם הוא האינדיקטור החשוב ביותר של מה שיקרה בתעשייה חמש עד עשר שנים מעכשיו. למרות שיש מגזר היי טק חזק ומשגשג בישראל, אל תחשבו שהחברות האלה עושות מחקר מתקדם. הן עושות מחקר יישומי, הן עושות פיתוחי מוצר, אבל זה לא אותו הדבר. מחקר מתקדם מכוון לטווח ארוך, הוא מסוכן ולפעמים אנחנו מתמקדים כאן והתגלית העיקרית מתרחשת שם. זה קורה כל הזמן. לכן אינדיקטור למה שיקרה בעתיד הוא באמת שהממשלה תיקח את האתגר הזה ברצינות ושהיא תעזור לממן מחקר מתקדם. יש תחום אחד שבו אנשי עסקים לא יתרעמו על הסיוע והתמיכה של ממשלות והוא בהחלט מחקר מתקדם. חברות עסקיות לא תהיינה מסוגלות למלא את הפער כיוון שהן לא מתוגמלות על כך, זה לא העסק שלהן. הן מפעילות עסק בהמשכים מתאימים משם.
אני מוטרד מהצטברויות סכומי הכסף שמופנים למחקר מתקדם ואני מודאג גם מאיכות המימון של מחקר מתקדם. אומר לכם מדוע. קודם כל כפי שאמרתם קודם לכן עתידה של ישראל הוא בכלכלת הידע והדבר הראשון של כלכלת ידע הוא מחקר מתקדם. זה מה שיוצר את הידע בהמשך הדרך. השני, כפי שאמרתי, הוא שכיוון שהתעשייה לא תמלא את הפער, אי אפשר להסב פשוט את המבט ולצפות מן התעשייה לעשות זאת. היא תממן דברים שונים אבל לא מחקר מתקדם. שלישית בגלל שמתחרים אחרים, המתחרים האמיתיים שלכם, ארצות כמו סין והודו, מעצמות ההולכות ונבנות בתחום ההיי טק עושות את זה. הממשלות שלהם מעורבות מאוד בסדר היום של המחקר של הארצות האלה.
כך שהטכניון היום, כמובן, הוא מתחרה ב-MIT, הרווארד וסטנפורד אבל הם גם מתחרים עם המכון הטכנולוגי ההודי. הם מתחרים נגד אוניברסיטאת טייוואן, הם מתחרים נגד אוניברסיטת בייג'ינג. אז אלה הסיבות.
אבל עכשיו אני רוצה לספר לכם על מה שהשתנה בטכנולוגיה ובמדע בשנים האחרונות. העולם הזה שונה משהיה בעבר. קודם כל היום זאת תקופת המדע הגדול, לא המדע הקטן. המדע הקטן היה מדען חכם אחד שישב במעבדה קטנה ויכול היה להגיע לתגליות פורצות דרך. היום התגליות פורצות הדרך דורשות השקעות משמעותיות. לא רק זה, הן דורשות יכולת לעבוד בצוותים ודורשות השקעות הון משמעותיות. מעבדת נאנוטכנולוגיה עולה שבע מאות מליון דולר ובלי מעבדה אפשר רק לעשות עבודה תיאורטית והיא פחות רלוונטית. רוב התגליות פורצות הדרך יתרחשו בגבולות שבין דיסציפלינות שונות. כך שהיכולת לעשות מחקר אינטרדסציפלינרי חיונית. אנחנו לא במקום שהיינו לפני עשרים שנה.
דבר אחרון, חייבים להשקיע בתחומי חוזק ולא בתחומי חולשה. חשוב להבין היכן המחקר הישראלי יכול להיות הטוב ביותר בעולם. אני אציג לכם כמה אשכולות ברמה גבוהה שאני חושב שצריכים להוות את הבסיס לסדר היום המחקרי בארץ. היום אין סדר יום מחקרי לארץ, לא שאני יודע. שם אני מדבר אליכם בתור חבר בוועדת המדע והטכנולוגיה אמריקה-ישראל. אני מביט בזה ברמה גבוהה או ברמת מדיניות ואני לא רואה שיש תחושה ברורה של איך הכסף למחקר יחולק.
אז אני רוצה לשים דברים על השולחן. מדעי החיים, אבל לא מדעי החיים באופן כללי, באופן ספציפי מחקר תאי גזע שבו יש לומר גלויות, אתם יכולים לעשות דברים כאן שאנחנו בארצות הברית לא יכולים לעשות בגלל מגבלות מדיניות. נאנו טכנולוגיה, דיברתי על זה פעמים רבות אבל בעיקר נאנו טכנולוגיה המכוונת ליצירת תרופות מתקדמות ומובילים למחצה מתקדמים. טכנולוגיית מידע, תחום רחב מאוד, זה למעשה תחום ההתמחות שלי, אבל לא כל דבר ב-IT. בעיקר אבטחה בתקשורת אלחוטית, זהו המקום שבו פריצות דרך גדולות צריכות להתרחש וזהו המקום שבו למדע הישראלי יש יתרון. ולבסוף אנרגיה ואקולוגיה, אבל בעיקר אקולוגיה מדברית ומדעי המים.
הזכרתי בעיקר מחקר אזרחי, בניגוד למחקר צבאי, וזה שינוי אחרון שחייב להתרחש בהלך המחשבה. רוב המחקר המתקדם שלכם ב-56 השנים האחרונות באמת היה מונע על ידי פריצות דרך של מחקר צבאי וזה היה טוב. אבל אנחנו חיים היום בזמנים אחרים. אתם לא יכולים להרשות לעצמכם לחכות לפריצות דרך צבאיות שיקרו לפני שתעברו לאזרחות. אם כן, תיארתי גורמי מפתח של מה שצריך להיות סדר היום המחקרי של הארץ.
עכשיו אסכם. ניסיתי להדגיש רק כמה נקודות כאן ואני מבקש מן הקהל וכמובן מחברי הכנסת שתחת הנהגתך, גב' פולישוק, להפיץ בבקשה את החשיבות של המושב כיוזמות למשימה. זה כסף טוב יותר להוצאה, כסף טוב יותר להשקעה בארץ, זה דבר חשוב מאוד שעוזר לשינוי הזה בהלך הרוח שדבר חייב לקרות.
שנית, חייבת להיות פעולה בהזדמנות שמציגה הרפורמה בחינוך. הזמן מתאים, כולם מרגישים שחייבת להיות רפורמה בחינוך. תוצג מערכת משכנעת של המלצות, שתיבחן בחלקה על ידי העבודה ש-IVN עשתה וגם רבים אחרים. אני חושב שחשוב מאוד לנצל את הרגעים ולעזור לממן את זה ולבצע את הפורמות האלה. חשבו על האתגרים שהצבתי לפניכם, עלינו להכשיר 1,000 מנהלי בתי ספר עד 2005. זה אפשרי אם תקדישו לזה מחשבה.
עניין אחרון, חשבו על הצורך ליצור לא רק את סדר היום של המחקר הממומן במלואו, אלא סדר יום מתוכנן היטב, מאוזן היטב, שיגביר את התחרותיות הלאומית. תודה רבה לכם.

תודה רבה לך, היה מעניין מאוד וזה בדיוק מה שהוועדה הזאת עוסקת בו מזה יותר משנה.
אני רוצה להזמין את כולכם לישיבה בשני נושאים שעכשיו הוזכרו, האתגר מן המזרח, אני קוראת לו.
האיום או הסיכוי ממזרח, סין והודו בהשתתפות שוקי גליצמן, ברוך גינדי ואחרים שיתנו לנו סקירה, וישיבה עם השר אולמרט בנושא של חוק עמוק, שגם הוא מתייחס לכושר התחרות שלנו בעולם, מבחינת הוצאת ידע, והנושא האחרון שהוזכר פה, תוכנית לאומית למדעים, תהיה לנו ישיבה עם שר המדע שאולי סוף סוף נוכל לראות תכנית לאומית למדעים גם באנגלית

התוכנית הלאומית כפי שאמרת. אם כן זהו בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות כאן בכנסת.


יש כאן אנשים מתחומים שונים, מי ממשרד החינוך, ומי ממשרד האוצר, אתכם אנחנו כבר מכירים, וטוב שאתם פה, כי שמעתם ואני מקווה שתעבירו את המסרים. ראיתי שאנשי משרד החינוך לא מאושרים מחלק מהמספרים שהועלו פה לאוויר, מי שרוצה להתייחס, זה הזמן.

אני מכירה במקרה קצת מהתוכנית הזאת שרצה בטבריה, ופשוט היה תמוהה בעיני שפה מדובר על 43% מה שנקרא אוריינות במתמטיקה והבנת הנקרא, אני לצערי אין לי פה נתונים, לא קיבלתי תקציר, אבל תמוה בעיני שבבתי הספר למרות שזה רק נקודתית יש מצב כזה שבו - -

לרוע המזל יקירתי.

אני לא בדיוק, צריך לבדוק את הנתונים, אבל אני לא יודעת עד כמה זה באמת מספר שיצא. זה דבר שהיה תמוה בעיני. זה דבר אחד, הנתון הזה הוא בוודאי לא מקומם אותי, אבל אני לא מאמינה שיש היום מצב במדינת ישראל שמה שנקרא מבית ספר יסודי ועד סוף י"ב יש מצב שבו 43% מתלמידי טבריה, גם בסוף כתה א' 43 תלמדים מישראל לא יודעים קרוא וכתוב, זה מעניין מאד, אני צריכה לבדוק את העניין הזה. זה מאד מקומם, לדעתי זה לא יתכן. למרות שאני לא נציגת הגיל הרך, זה דבר אחד.

דבר שני, זה ברור לגמרי שאם תהיה השלמה במערכת החינוך ממקומות כאלה חיצוניים שיתמכו חזק מאד, אם זה בנושא קורסים ואם בכל דרך אחרת, במערכת היא תוכל להתקדם ולהפתח. עד כה עושים את זה נקודתית ואין היום מספיק ראייה מחשבה או כסף להכין, לשים באמת את מערכת החינוך על סדר היום הציבורי כמטרה לאומית. נכון שיש ועדות אבל צריך גם משאב מאד מאד רציני. כדי לקחת אחריות. אנחנו רוצים לראות שינוי. דבר שני, מה שנאמר שההשקעה היא בעיקר במורים ובמנהלים, לא ירדו לרמת תלמיד. ואני תמיד שואלת את השאלה איך הוא משהל'ה כתלמיד. התלמיד של המורה. אני מתכוונת, לקטע של איוולואישן, איפה ההערכה או הבדיקה, אחר כך, מה קורה אחרי שלוש שנים, אולי זה לא מספיק זמן אבל בהחלט הייתי מאד שמחה אם ניתן היה לראות משהו אם מדברים על שיפור ומהפכה יחד עם.

אני רק רוצה שנבין דבר אחד, פה אני פונה בעיקר לאנשי משרד החינוך. אנחנו כאן לא מדברים על משאבים כספיים. זה תמיד טוב, תמיד טוב שיש עוד כסף. הטענה שנשמעת פה, מהשולחן הזה, ואם אני מבינה נכון את הפעילות של IVN הרעיון הוא שינוי התפיסה. שינוי שיטת הניהול, ההתייחסות אחרת אל המקצועות, אל התכנים, הן לתלמיד במערכת, לכל הסיסטם לכל המערכת שינוי תפיסתי, ורק אם נתייחס אחרת למערכת הזאת, אני לא רוצה להגיד תוצר, כי זה נשמע נוראי, מה ילד תוצר?, כן, הוא צריך להיות תוצר מדיד של מה שאנחנו מעסיקים מפעילות כזאת וכזאת, ואם אנחנו לא נתחיל לעשות עבודה כמותית מדידה, אנחנו מגיעים למצב שאנחנו רק יורדים ברמה, וכאן אני חושבת התרומה העיקרית של אנשי ההיי טק, שלא אומרים לך תקימי מפעל היי טק, כי אנחנו לא עוסקים בשבבים, אנחנו עוסקים בבני אדם, אבל אנחנו רוצים לראות תוצאות כמו בעולם ההיי טק. יש יעד, יש מטרות, יש אסטרטגיה ואז יש גם תוצאות. ויושבים כאן אנשים שמתרגם, שישב עם עוד בן אדם אחד בחדר והקימו משהו יש מאין, וכמה אתה שווה, לא מדבר, הרבה מיליונים. זה התוצאות של חברות ההיי טק, וזה מתחיל מהשכלה, מיכולת, מחזון, מחדשנות כל הדברים האלה שיש לנו את הכלים האלה, אנחנו מאד מיוחדים בהם ואנחנו זורקים את זה לרחוב. זאת הבעיה שלנו.

עובדת ב-IVN אני מפעילה תכנית של קריאה והבנת הנקרא, בטבריה, וכנראה בשנה הבאה גם בקרית שמונה, ואני רוצה לומר שבאמת המצב הוא חמור ביותר, אנחנו בודקים את כל התלמידים בקריאה ובהבנת הנקרא ולצערי הרב יש הרבה מאד ילדים עם בעיות בקריאה, לא רק בהבנה, עיקר הבעיות הן בקריאה, ועד כמה שקשה להאמין בזה אבל זאת העובדה. וילד שיש לו בעיות בפענוח ובקריאה הוא כמובן לא יכול להבין, לא מדע ולא טכנולוגיה ולא חשבון, וכמובן לא ספרו ולא היסטוריה. אז הבעיות הן חמורות ואני רוצה קצת לספר בקצרה על מה שקורה בטבריה.

אני חושבת שהעבודה היא פשוט אדירה בזכות באמת הארגון הגדול הזה, וההשקעה האדירה. אני לא מדברת על הכספים כי אני לא יודעת, אבל על ההשקעה של האנשים שנרתמו לעניין הזה. העבודה בהחלט צריכה להעשות עם מנהלים, עם מורים, וגם עם תלמידים. ואכן זה מה שאנחנו עושים בטבריה. עם מורים עם מנהלים ועם תלמידים. למה חשוב לעבוד עם מנהלים ועם מורים, מכיוון שאנחנו רוצים לעזוב את טבריה כעבור 3 או 4 שנים, ומישהו צריך להמשיך אותנו. אם נעבוד רק עם תלמידים זה יהיה נהדר, בוודאי שזה טוב, אבל אנחנו נעבוד על כמות מסוימת של האוכלוסייה. אנחנו מעונינים להכשיר אנשים שיהיו מסוגלים להוביל אחר כך את המהלך גם בלעדי IVN גם בלעדי כל מיני גופים מתערבים.

עד לא מזמן ראש עיריית טבריה, וחלוץ הייתי אומר בקשר הישראלי של IVN, שזו היתה זכות גדולה גם לטבריה וגם לי להיות הראשונים שזכו באמת לעבוד עם IVN מכיוון שהגישה שהביאו אנשי היי טק כמו אריק ובני, והיא גישה שאנחנו לא הכרנו אותה אז, זו גישה הוליסטית שלא מסתכלת על נקודה אחת בתוך המערך הכולל, אלא מסתכלת על המערך הכולל עצמו בתור משימה ומטרה שצריך לטייב אותו, ולהביא אותו למקום שבו אנחנו רוצים שהוא יהיה. אני כבר אומר לכם, זה לא משנה כרגע אם זה 43% או 45% או 41%, מה שברור היה שכאשר IVN נכנסה לטבריה מערכת החינוך היתה עם בעיות קשות מאד. כל המערכת, חלק מהבעיות היו אחוז גבוה מאד של תת משיגים, ובעקבות הכניסה של IVN, שהתמקדה לא רק בתלמידים אלא בעיקר בניהול ובסגל ההוראה, אנחנו ראינו שינוי מערכתי כולל במערכת החינוך הזו, כאשר אחד האלמנטים המרכזיים במסגרת העבודה של IVN, זה הנושא של מדידה. זאת אומרת, כל הישג בסופו של דבר צריך להיות בר-מדידה לא ברמה של דיבורים בעלמא וכאן אנחנו רואים שאותה השקעה שהיתה במערכת, בהנהלה,במורים, בסופו של דבר הביאה לתוצאות ברות מדידות שהראו שיפור גדול מאד במערכת, כמו שאמרה נירה אלטלף, בסופו של דבר הכוונה היא בכל מערכת כזו לעשות כמה שנים אקזיט, לצאת ולהשאיר מערכת שמסוגלת לקחת ולהמשיך להוציא, להפיק, תלמידים שהם ברמה גבוהה, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו, פשוט להודות לסגן בתפקידי לפני כחמישה חודשים, להודות מכל הלב לאנשים היקרים לאריק, לבני ולקבוצה גדולה מאד של אנשים שהיו איתנו שנטלו על עצמם דברים במשא הכבד הזה ועשו זאת.

מאחר והגישה שלהם, של IVN, היא גישה הוליסטית, בעצם החינוך הוא רק אלמנט אחד מתוך מספר אלמנטים שאמרים בסופו של דבר להיות מטופלים בתכנית הזאת של IVN. יש גם אלמנט של רווחה שמשולב בנושא של החינוך, וגם המעגל הגדול יותר שקוראים לו מעגל של תעסוקה.

אתה יודע, אני כבר נותנת לך לדבר, ניר, אבל כשאנחנו מדברים על דברים נוספים ו-basic, לרדת ל-basic, אני חושבת שאחת הבעיות במערכת החינוך, אנשי משרד החינוך אני אומרת לכם את זה, זה שתלמידים גם אם הם נורא רוצים הם לא יכולים לשמוע מה מלמדים אותם. הרעש, תכנסו למערכת החינוך, לבתי ספר, בכתות ותשמעו את הרעש בכתות, ילדים לא מדברים הם צועקים. המורה לא מדברת, היא צועקת. ואי אפשר, בן אדם נורמלי לא יכול לקלוט שום דבר בכאלה דציבלים, ואני אומרת את זה מתוך נסיון, ובבית ספר טוב ברעננה שלנו, במקום טוב ובית ספר מעולה עם ילדים מקסימים, עם 26 ילדים בכתה, חלום חייה של כל מורה. ואי אפשר ככה ללמוד, אני מודיעה לכם. אי אפשר ללמוד. כשבן אדם לא מקשיב אחד לשני, ולא שומע אחד את השני. אולי לפני שמתחילים ללמוד איך קוראים, צריך קודם כל לדעת איך שומעים.

אני אדבר באנגלית, יש לנו אורחים חשובים. אם מסתכלים על IVN בתור תהליך או משהו שמעורב, הוא התחיל לפני כשלוש שנים בגלל שכמה מאיתנו ידעו שאנחנו יכולים להשפיע. כמו שלמה ואני ואריק ואחרים, הרגשנו שאנחנו יודעים שאנחנו יכולים להשפיע לטובה, כלומר לקחת את הנסיון שלנו, שצברנו בשוק העולמי, ולהביא אותו לתוך ישראל. אני חייב להודות שאחד מן השלבים הראשוניים המאתגרים ביותר היה לשכנע אנשים שבאמת יש לנו כוונה טובה. היחס של הרבה אנשים היה, "רק רגע, החבר'ה האלה עובדים עלינו, הם רוצים כסף? מה הכוונה האמיתית?" אני חושב שאחרי ש-IVN הוכיחה בישראל שיש לנו כוונות טובות ורציניות, הרבה מחסומים התחילו להתפרק.
אני חושב שהמעורבות בטבריה נתנה ל-IVN הרבה בטחון עצמי שבאמת אנחנו יכולים להצליח גם בקנה מידה גדול יותר, אנחנו באמת יכולים להשפיע. אני נדהם לראות איך IVN כארגון למידה, מספר 1, יוצר מערכות יחסים אסטרטגיות ואני חושב ששלמה דוברת וכוח המשימה יוצרים מערכות יחסים אסטרטגיות שישראל תהיה טיפשה אם לא תיישם ותניב תועלת מן התמיכה ששלמה ישיג וכל כוח המשימה ישיג מקהילת ההיי טק. אנחנו מרגישים שהם מתקדמים בדיוק בכיוון הנכון ואנחנו רוצים שישראל והכנסת והשרים באמת יעשו כמיטב יכולתם כדי להביא לניצול הפוטנציאל שאריק ציין.
כשנכנסים לפרטים, מדהים לראות שאנחנו מדברים על מערכות שונות במידה יסודית מאוד. מערכת החינוך, ואני מכיר אותה היטב, היא מאוד שמרנית, קשה לשנות אותה, היא לא טובה לרפורמות. מצד שני יזמי ההיי טק של IVN מכוונים ליצירת שינוי ולעשות רפורמות ולנהל שינוי. אז שתי המערכות האלה, עכשיו שאנחנו יודעים שמערכת החינוך חייבת להשתנות, זאת חוויה ייחודית והזדמנות ייחודית שאם נעשה עבודה טובה ואתם תעזור לפתוח דלתות ל- IVN, אני חושב שנוכל להביא להשפעה גדולה מאוד.

בעיקר במפלגה הנוכחית שלנו שנקראת שינוי.

כן, כמובן זה מעל לכל. כמו שאריק ציין, אני חושב שהמפתח הוא מנהלי בתי ספר מעלה, לא בגלל שאני לא חושב שזה חשוב, אלא בגלל שאנחנו לא רוצים לתפוס את מקומה של מערכת החינוך. אנחנו רוצים לאפשר למערכת החינוך לעשות את זה בדרך הנכונה או שידעו להשתנות כפי שחייבים להשתנות. אבל אני צופה שעם כל התהליך הזה, יהיה כאב מסוים. אני מרגיש את זה במגע שיש לי עם המערכת בירושלים, אני מרגיש הרבה כאב שמקושר לזה כי חלק מהשינויים האלה אינם פשוטים במיוחד. אנחנו צריכים לצפות לכך שלמורים יהיו הסתייגויות; למנהלים יהיו הסתייגויות; הרשות המקומית, אם אלה עיריות או רשויות אזוריות, שיהיו להם הסתייגויות רציניות כי השינוי הוא בכל הרמות הניהוליות. אנחנו חייבים להיות חזקים מאוד, להיות פתוחים מאוד, והשינוי יתרחש. אנחנו זקוקים להרבה גיבוי.
מנהל בית הספר כמובן לדעתי הוא דבר גדול וחשוב מאוד. עשיתי קורס מנהלי בתי ספר בקנה מידה קטן בעבר ואני יודע שאם אנחנו מסוגלים לשנות את המנהלים בדרך המחשבה שלהם, ממנהלן אדמיניסטרטיבי למשהו קצת יותר גדול, הם בעצמם יוצרים שינויים אדירים. יש הבדלים אדירים בין מנהלי בתי ספר בישראל. המנהלים הטובים חוקרים, אנחנו צריכים לוודא שהאחרים יקבלו יותר כלים ונוכל להביא לשינוי. אני אופטימי מאוד, אני יודע ש-IVN יכולה להיות קטליסט לשינוי בעתיד אני מאמין ואני מקווה ש-IVN גם תהיה מעורבת בצורה רצינית ביצירת משרות, אתם דיברתם על תיירות בטבריה, נכון. זה יצירת משרות. אני בדיוק חזרתי מסוף שבוע שם, היה נהדר, אבל יצירת משרות היא תחום שבו לחברי IVN יש מיומנות, הם יכולים לעזור גם בתחום הזה
אם כן, שוב, אני אופטימי ואל תדאגו בגלל השינויים, כלומר הם יהיו כואבים, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה.

רק הבהרה אחת לאנשי חינוך לגבי קורס ההכשרה של המנהלים. הוא נעשה בשילוב עם האנשים למען החינוך. לא ההיי טק החליט מה לעשות עם החינוך. יש לנו צוות שעבד ביחד, באותה הרמה, וכולם ביחד בנו את קורס ההכשרה. אנחנו מביאים מתודולוגיה מתחום ההיי טק והם מביאים את הצרכים מהחינוך. אז זאת דוגמה לכך שאנשי היי טק ואנשי חינוך יכולים לעבוד ביחד ואנחנו מקווים ליצור משהו שיהיה לתועלת החינוך.

יש דבר אחד שצריך להבין שאתם מדברים על מערכות ואופן הניהול שאתם מביאים ממערכת ההיי טק לשרת החינוך לחינוך בשטח. אני לא יכולה להבין מה העקרונות שאתם מביאים משם לתחום הזה הם לא קיימים, כי ממה שאני שומעת מהאנשים אנחנו צריכים לשפר את החינוך השונה לשפר את המורים ואת המנהלים. אני חושבת, מה ההבדל? מה החידוש?

אני רוצה לומר כאן עוד משהו, יש כאן כמה ארגונים, להבה, תפוח, יש כאן מכל הסוגים. אני רוצה באמת שתגדיר לנו מה החידוש הגדול שאתם מביאים מעבר למשפט שאתם אומרים, אנחנו עושים את זה דרך המנהלים, ומלמדים את המנהלים לנהל. תן לנו קצת יותר בהרחבה את הדרך שלכם, את ההסבר, ואחר כך נשמע מעוד כמה אנשים שעוסקים באותם תחומים לראות איך מחברים את הכל לפעילות אחת מבורכת לאומית.

אני אפריד בין הפעילות של המעורבות בעיר לקורסים שאנחנו רוצים לעשות. ההתערבות שלנו בערים, אנחנו מסתכלים על עצמנו כמה שנקרא בשפתנו, סיסטים אינטגרטורים, אנחנו לא מביאים משהו שלנו, אנחנו דואגים שדברים יתחברו ביחד ונביא את מה שנקרא best solution הפתרון הכי טוב שקיים לצרכים של העיר כשהם קובעים את הצרכים, אנחנו לא מכתיבים כלום. הדוגמה הטובה בטבריה שהתחלנו לעבוד עם 8 בתי ספר, אחרי השנה הראשונה כל בתי הספר הצטרפו לתכנית שלנו, לא היתה הכתבה, לא היה שום דבר. הם שמו את הצרכים וכתוצאה מזה עבדנו איתם על עזרה להכין תכניות עבודה, מה לא לעשות מה כן לעשות, מה למדוד איך למדוד, איך התוצאות שלך משתפרות, לא נכנסנו לאלמנטים החלופיים. באלמנטים החלופיים היו לנו גופים כמו ליטף, את הכי טובים שישנם כדי שיעשו את העבודה בהסכמה של המנהלים והרשות. לא כפינו שום דבר. ויש נימוק מדהים שיש היום ועדת היגוי שמנהלת את זה על ידי העירייה ולא עלידינו, אנחנו שותפים בה, אבל עזרנו להם לתת כלים איך עושים סטריקולי . אנחנו יודעים את זה, עשינו את זה מיליון פעמים באינטסי שלנו, ועשינו איך ועדה, איך עושים ועדה. איך קובעים עדיפויות, כתוצאה מזה עיריית טבריה כדוגמה, וקטנה וקרית שמונה והאזור, שזה המקום שיש לנו אותו, והחליטו מה הם עושים ומה הם לא עושים. ואיך עושים פרוטשיף, איך משתפים פעולה ולא כל אחד נלחם בשני. ותוצאות מדהימות בתרבות הניהולית שתוצאה מזה יש שינויים בתוצאות של הילדים. השינוי האמיתי הוא דרך השינוי בתרבות הניהול, שהביאה לשינוי בביצועים של הילדים. זה התפיסה שלנו, אנחנו לא מכתיבים. זה מההיבט הזה.

בהיבט של קורס המנהלים אני יכול לעבור אלמנט, מחיי בניהול בחברות היי טק, כמעט הכל רלוונטי לחינוך. אם תזכירי משאבי אנוש, טוענים שלנו קל לפטר עובדים, תאמיני לי שמנהל היי טק צריך לפטר עובדים עומד מול משברים לא קטנים, כשצריך לפטר עובדים. הראיון של מורה כמו הראיון של מנהל, של עובד שלך, איך אתה קובע תקציב, איך אתה קובע בקרה, איך אתה קובע מדידה, מה הם היעדים שלך. אם החזון שלך באמת מתפרק ליעדים אמיתיים בבית ספר, הכוונה שלנו לתת קורס מאד מאד מעשי עם תרגול וחונכות של אנשי חינוך ועסקים לכל מנהל. שיקבלו כלים טכנולוגיים מתקדמים, שיעזרו להם לנהל, כמו שנאמר קודם כלי ההיי טק, כלי העיתים מתקדמים, שיעזרו להם לנהל את בית הספר, באופן בסיסי, כמו בעולם העסקים. זה המקורות שלך, לשמה אתה רוצה להגיע, איך אתה מודד שהגעת לשם, איך אתה מתקן אם לא הגעת לשם. מי סביבת העבודה שלך, איך אתה מטפח את ההנהלה הפנימית של בית הספר, איך אתה יוצר פורום מנהלים אזורי, איך אתה אחראי וחייב לתת דין וחשבון למה שאתה. זה תפיסת קורס הניהול שלנו. שום נושאים חינוכיים, שום נושאים פדגוגיים, זה לא המקצוע שלנו. אבל אנחנו למדנו שאפשר לעבוד עם אנשי חינוך ביחד ולתת את הטוב שלנו, הרלוונטי להם, עם מה שהם צריכים. זה כל התפיסה שלנו.

בעצם מה שמוביל פה זה אין עובדים גרועים, יש רק מנהלים גרועים.

אנחנו לא מזניחים ילדים בעבודה שלנו, כי כתוצאה מהעבודה עם ארגונים נוספים, שותף אסטרטגי שלנו זה קרן סקטרה, וסקטרה שהיא מטפלת בילדים, אז התפיסה היא, בוא נשקיע במנהלים ובמורים אבל לא נזניח את הילדים בינתיים. ובינתיים עובדים עם הילדים החלשים ועוזרים להם להתגבר על הצרכים שלהם, כשאנחנו בונים כלים ואנחנו מקווים שעוד כמה שנים לא יצטרכו לא אותנו ולא את סקטרה שבמקום אחר.

זה נפלא, זה נשמע יוצא מהכלל, אני אומרת שוב, אבל.

זאת התפיסה של מה שאנחנו רוצים לעשות. יש פרטנר, יש חוזה בינינו, בין ועדת החינוך והעירייה ורשיש ואנחנו ויש חוזה סגור עם התחייבות כולל משאבים, כולל שותפות בועדת היגוי,

זה בכל מערכת החינוך בטבריה?

שותפים בכל, אין הכתבה על שום דבר.

אבל צריך להכפיל את זה פי 265.

לא, 265. זה מספר הישובים שיש למדינת ישראל.

הסברתי לכם את הכיוונים שאנחנו עומדים לעשות.

שלמה, מה דעתך, בארגון שאתה מרכז מנהל, תציג אותו גם, מה שצריך, נכון שיש כאן קבוצה מאד נמרצת של אנשים שמובילים, אבל אני חושבת אסור להשאיר אותם לבד במערכת, וצריכים איך שהו לסחוף את כל אנשי ההיי טק במדינת ישראל להיות שותפים לעסק הזה. אבל בכמה כסף זה כרוך? האם הכסף כאן הוא יש לו פרמטר משמעותי בכלל.

אולי אני יכול לענות על זה. לא דיברתי הרבה על ההיבטים הכספיים אבל חשוב להבין שאנחנו לא מדברים על סכומים גדולים. ההתערבות בעיר בגודל בינוני כמו טבריה נמדדת בקנה מידה של מיליון דולר לשנה לשמונה עשר בתי ספר. מיליון דולר לשנה לשמונה עשר בתי ספר.

כולל ילדים בסיכון לעבר בכישורי בסיס.

זה לא בשמיים.

סליחה זה נכון, זה לא סכום כסף אדיר יותר מדי, כי באופן כללי אנחנו לא חושבים שהבעייה היא סכום הכסף הכולל שמוּצא. יש מספיק כסף שמוצא על חינוך בארץ. השאלה היא איך מוציאים את הכסף ואיך מודדים את ההוצאה, איך מודדים את התשואה ואיך עושים אופטימיזציה של ההקצאה.

אבל צריך להבין שהמיליון דולר זה החלק שלהם וזה היה חלק מתכנית כוללת שהוכנה ביחד עם שותפים נוספים כמו בכפר תרשי ותרומת העירייה, וכו', והתכנית הכוללת היא כמובן בהיקפים גדולים יותר.

אני רוצה לשאול עוד שאלה. האם כל הגורמים האחרים שישנם לנו פה, מה שהזכרתי תפוח, להבה, מחשב לכל ילד.

חברת פוש,

חברת פוש מה זה,

גם כן ארגון של אנשים מתנדבים שמדריכים בבתי ספר באור יהודה. שאלה אם אפשר לחבר ביניהם.

בעצם אני לא רואה שם סיבה שזה לא יתחבר כי אתם עוסקים על המעטפת.

החיבור הוא ברמת ישוב.

אני מדברת ברמת ישוב.

IVN מאד מעודדת את זה. מאד מעונינת שאפשר לעשות איזה אופטימיזציה לפי הצרכים הספציפיים של אותו ישוב.

למה אין שום ארגון שהוא שלנו, לכן אנחנו לא חייבים לשום משהו שהוא פנימי שלנו, אבל אנחנו רוצים לבחור את הכי טוב שיש לנושא הספציפי.

אני שלמה גרדמן. ביומיום אני מנהל חברה בשם מולטי ריי דזיין סיסטמז אבל אני גם יו"ר של פורום שנקרא Hi-tech CO Forum. בפורום הזה יש לנו פגישות חודשיות ובנובמבר שעבר היה לנו הכבוד לארח את אריק שדיבר בפורום שלנו. אני הזמנתי את אריק לדבר על מנהיגות, ביקשתי ממנו לדבר על IVN. אני חושב שלאריק היתה הזדמנות לומר כמה מילים על IVN, זה לא היה הזמן הנכון לדבר על זה בהרחבה, אבל אחרי הפגישה הזאת היתה לי פגישה עם שלומית ודיברתי על זה גם עם בני ואני בהחלט מוכן לקחת את הפורום שלי ולהביא עוד מנכ"לים ומנהלים מההיי טק בישראל להיות מעורבים בזה. בהחלט אני חושב שזאת מטרה טובה ובהחלט אני חושב שמנכ"לים רבים מעוניינים לשפר את מערכת החינוך בישראל, אנחנו מודעים לבעיות, אנחנו מודעים לכך שאנחנו צריכים לעשות משהו כדי לשפר אותה ואני יכול להשתמש באירוע הזה היום גם כדי לומר שאנחנו מקווים לשתף פעולה. אני חושב של-IVN אין עדיין תוכנית בשאלה איך להביא עוד אנשים שיעזרו להם אבל אנחנו צריכים לשבת ולדבר ובהחלט לקוות שמשהו טוב יצא מזה.

זאת הצעה נהדרת לשיתוף פעולה ואני חושב שהיתה לנו התחברות בנובמבר ואני חושב שאנחנו חייבים לתרגם אותה לתוכנית קונקרטית. האמת היא של-IVN בדרך-כלל יש מאה חברים, אז אנחנו ארגון צעיר. אבל האנשים האלה הם אנשים מחוייבים ובעלי השפעה ואני יכול לראות איך אנחנו יכולים לעשות פי עשר ממה שאנחנו עושים היום אם היה לנו רק מספר כפול של אנשים.

אני רוצה להתייחס לנושא. אני חושב שהמדינה שלנו בסופו של דבר בונה את עצמה כמדינת מדע וטכנולוגיה. ואני חושב שהאתגרים שהולכים להיות בפנינו בעתיד, הם אתגרים מאד מאד קשים. אנחנו לפעמים טועים בתחושה שישראל היא מעצמה של טכנולוגיה, אנחנו עמק הסיליקון של אירופה, מדינה מאד טובה וחזקה בתחום הזה, היקף השקעות כאן בסטארטאפים עולה על מיליארד דולר בשנה. אנחנו מתגאים בזה שיש לנו יותר חברות בנסד"ק מאשר כל מדינה אחרת חוץ מאשר ארצות הברית וקנדה, ובאמת מיטב הנוער היום, מלבד אלה שמשרתים בצבא ובמערכת החינוך הולכים לתעשיית ההיי טק. שם נמצא העתיד שלנו. אין לנו שוק מקומי, לצערי אין לנו גם שוק אזורי, אין לנו משאבים אנשים לא באים לישראל בגלל שיש פה שוק גדול כל כך כמו שבאים לסין. האתגרים שלנו קדימה הם מאד קשים, מפני שהיום כל ראש מדינה וכל ראש עיר, אני חושב, בסופו של דבר רוצים מערכת חינוך מאד טובה אצלם, רוצים תעשיית היי טק אצלם, ואם אפשר גם איזה שהוא קניון, וכן הלאה.

העולם הופך להיות מבוסס על מדע וטכנולוגיה. ובמדע וטכנולוגיה אין מקום שני, יש רק מקום ראשון. התחרות בעולם הולכת ונהיית קשה יותר ויותר משנה לשנה. אני מסתובב הרבה בעולם, אני מסתובב במזרח, אני מסתובב בארצות הברית, באירופה, ואני רואה יותר ויותר מהנדסים חכמים, יותר ויותר דומים לישראלים, יותר זולים מאיתנו. יותר מהירים מאיתנו, חלק מהם יותר נאמנים מהמהנדסים שתמצא בישראל. והעולם לא עיוור והעולם רואה את זה. הייתי לפני שלושה שבועות בהודו, ויש לי חברה בשם אינפוסיס, חברה מדהימה שנותנת שרותים היום לחברות זרות, אמר לי מנכ"ל החברה שהוא מקבל מיליון רזומ'ס בשנה. מיליון רזומ'ס בשנה. ישראל מיצרת 6,000-7,000 בוגרים בשנה בתעשיות ההיי טק. שאלתי אותו מאיפה מגיעים מיליון, הוא אומר,בערך 700,000 מרחבי העולם, 300,000 בוגרים בהודו. 300,000 בוגרים בהודו תוסיף לזה את סין המספרים מטורפים.

התחרות היא איומה. והיא הולכת להיות יותר קשה מפני שהם לא עושים רק, הם מתחילים בייעול תהליכים עסקיים. אבל הם מהר מאד יכנסו לחדשנות ויתחרו בנו. הם כבר נכנסים עכשיו.

מצד שני, מערכת החינוך שלנו, ואני לא מבקר את מערכת החינוך כי זה נורא קל לבקר את מערכת החינוך, אבל התוצאות שלנו ביחס לעולם, באיזה שהוא מקום נסוגות. יכול להיות שבמקומות אחרים עושים יותר טוב מאיתנו, מאמצים שיטות יותר טובות מאיתנו, התוצאה היא שאנחנו הולכים אחורה. אסור לנו להרשות לעצמנו ללכת אחורה. אני חושב שמה שאריק מיצג ומה ש-IVN מיצג זה דבר שאני עוד לא ראיתי בישראל, אדם בסדר גודל של אריק, מבחינת ההכרה בעולם תעשיית ההיי טק, מגיע לישראל עם חזון מאד רציני שאף אחד בארץ, לפניו, לא הרים בצורה כוללת, ובא ואומר בעצם, בואו נקים רשת והדגש הוא פה על רשת, נחבר אנשי היי טק, נחבור יחד לאנשי החינוך וננסה ביחד להשביח את המערכת הזאת. מפני שבסופו של דבר לכולנו יש אינטרס משותף, אם אנחנו כמשקיעי הון סיכון, ואני גם אחד מתפקידי אני יו"ר קרנות הון סיכון, אם לנו לא יהיו יזמים טובים וחכמים ומוכשרים, לא נוכל להשקיע פה. וכל הקרנות האמריקאיות שבאות להשקיע פה פשוט ילכו אחורה. גם אינטל שהגיע לכאן והשקיע כאן 4 מיליארד דולר, וגם היה לי את העונג להיות פה יחד עם אריק בפגישה עם קריג ברט, המנכ"ל של אינטל, הוא אמר שני דברים, תשקיעו בחינוך ותשקיעו במדע וטכנולוגיה. לצערי אנחנו לא עושים מספיק טוב את שני הדברים. אנחנו לא משקיעים מספיק במדע וטכנולוגיה, אנחנו מקצצים את התקציבים שלנו אנחנו לא מורידים את המחסמים שקיימים, ואני מברך על ההזדמנות להיות פה אני מקווה בדיון על חוק עמוק, כי זה פשוט שערוריה שחוק כזה פשוט נשאר ללא שינוי ולא מאפשר לעבוד כמו שצריך, ואני חושב שגם במערכת החינוך אנחנו לא עושים מספיק, אני לא בא ואומר, אנשים שנמצאים בשורה האחרונה עושים עבודה נהדרת, אני חושב שהסגרים כאלה גדולים שאנחנו כנראה צריכים יותר לעבוד, יותר משאבים וזה לא דווקא כסף. אנחנו צריכים לפעול אחרת, חלק גדול תעשיית ההיי טק יכולה לתת מידע מאד חשוב, בסופו של דבר כמו אותם ילדים שעוברים בגן הילדים, בבתי הספר והולכים לאוניברסיטאות, בסופו של דבר איך הם נראים, כי בסופו של דבר אנחנו מתחרים ברמה גלובלית. וזה נכס בלתי רגיל, זה דומה מאד לתקופה שאחרי שרותי הצבאי הלכתי לעבוד בתעשייה האווירית, וראיתי שבתעשייה האווירית עושים מה שלא עושים בשום מקום. לוקחים מהנדסים או טכנאים ולוקחים טייסים וביחד מפתחים מערכות שמתאימות למטוסים מתקדמים. אפשר לעשות אותו דבר פה. לקחת את תעשיית ההיי טק, לקחת את אנשי החינוך וביחד להביא תוצר שהוא הרבה יותר טוב ויותר פרודוקטיבי ברמה לאומית.

אני דיברתי הרבה, בשורה התחתונה מה שאני חושב שצריך לעשות, ואני קצת מאוכזב, אולי לא מופתע, אבל קצת מאוכזב שבחדר הזה אין מספיק חברי כנסת, ואין מספיק שרים שבאים לשמוע אדם כמו אריק עם החזון שלו, צריך לקחת את IVN וצריך לחבק את IVN וצריך להפוך את זה לפרויקט לאומי כי אין לונו זמן ואנחנו חייבים לעשות סקיילינג ברמה לאומית. יש 265 רשויות במדינת ישראל, כל ראש עיר, כל ראש מועצה צריך להתחנן צריך לרצות בכל מאודו ש-IVN תגיע לשמה. IVN לא תוכל להגיע לשם, אריק בא והציב כמה יעדים שאני חושב שאנחנו צריכים להתייחס אליהם, כמו למשל, הכשרה של 1,000 מנהלי בתי ספר, אנחנו יודעים שאם יש מנהל בית ספר טוב בית הספר פורץ, ואם יש מנהל בית ספר רע, בית הספר גוסס. ואנחנו יודעים שאם מערכות לא עובדות יחד הם לא מתפקדות. ועל כל הדברים האלה בעצם IVN מדבר, ואני חושב שצריכים לפתח דיאלוג וצריכים, אני מאד אשמח אם יזמינו את מערכת השלטון המקומי לקחת חלק בפרויקט הזה ולדאוג שאנחנו פשוט מעלים את כל המערכת הזאת כי היא בנפשנו, בסופו של דבר מערכת החינוך ותעשיית ההיי טק זה הצבא של מדינת ישראל.

יש לנו שדולת רשויות מקומיות בכנסת, ואני הצעתי לקיים ישיבה משותפת בנושא של הפיכת הערים לערים חכמות יותר, אני לא יודעת מי מכם היה באריאל, יש שם רעיון יפה מאד, שוב זה כלי. ועכשיו בעקבות הישיבה הזאת שלנו היום, אני חושבת שזה הדרגה השניה. אנחנו צריכים באמת קודם כל לנהל את המערכת אחרת, וה-IVN הזה, זה הקונספט המסגרת, כשלתוכו אנחנו צריכים להכניס את כל הפרויקטים שכבר הזכרו פה, כמו שעכשיו הזכרתי למשל עיר חכמה באריאל, שזה גם כן רעיון מאד מאד יפה נותן את הכלים לאוכלוסייה לשפר את עצמה, גם את מערכת החינוך וגם את המבוגרים. אני מכיוון שתכננתי בלאו הכי לעשות את זה, אני אכן מתכוננת, נתת לי עכשיו עוד סיבה להזמין מי שירצה מבין ה-265 הרשויות המקומיות, נזמין אותם לכאן, נזמין את האנשים שלכם, הם יציגו את זה ביחד עם הדברים האחרים, ואולי נמצא עוד איזה ערוץ לשיתופי פעולה כפי שניסינו לעשות פה.

אני רוצה לומר, ואני אמרתי את זה הרבה פעמים בחדר הזה. המטרה היא משותפת לכולנו, אנחנו לא צריכים אפילו לשים שום סימן שאלה, אלא סימן קריאה עבה מאד. אנחנו במצב לא טוב, אנחנו במצב קשה מאד מבחינת החינוך שלנו, נתת המון נימוקים למה אבל גם שכחת לומר שזה גם הילדים שלנו. שזה גם סיבה מספקת. אנחנו מדברים על הילדים שלנו ועל העתיד שלנו פה במדינה הזאת. ואין לנו משהו אחר. אני לא אחזור על הדברים שלך כי אתה באמת סיכמת את הדברים בצורה יוצאת מן הכלל, אם אין לעוד מישהו מה לומר, אז מה שאני מבקשת מכל אחד מכם שיוצא מהחדר הזה, ללכת הביתה, לעשות שיעורי בית, לחשוב איך אני עוזר למערכת הזאת והרעיון הוא להתחבר לגוף שכבר קם, ליוזמה פרטית ומבורכת. להתחבר לגוף הזה, יש לכם כאן את השמות, יש לכם כאן את האנשים, יש לכם את הדרכים ואם מישהו לא יודע אז הוא יכול לעשות את זה דרכנו, אנחנו נעזור בכל עת. מה שציינת לגבי חברי הכנסת, ישבו פה חמישה או שישה חברי כנסת שבכנסת שלנו זה הישג, שבאים לישיבות. אני לא מאשימה אותם, אני עצמי רצתי היום באין ספור ישיבות ככה זה עובד בכנסת, הסיסטם הזה גם צריך אולי לנהל אותה אחרת, צריך גם את זה לתכנת אחרת, אני כבר אמרתי לאריק שצריך קודם כל ללמד את הממשלה לנהל, אבל זה כבר באמת סיפור אחר. אני חושבת שכל חברי ועדת המדע והטכנולוגיה מודעים לנושא ומודעים לבעיתיות ולחשיבות של לקדם את החינוך את ההון האנושי שלנו. אני רוצה לומר לכם גם, אתם יודעים בסוף שנה של פעילות אתה כחבר כנסת מכין מה עשית, ואני רוצה לומר לכם שאחד הדברים שאני מרגישה שיש לי תרומה צנועה זה שבכנסת הזאת, התחילו לדבר מדע וטכנולוגיה. את שתי המילים האלה אתם שומעים בנאומים במליאה, אתם שומעים את זה בהקשרים של כלכלה, אני אומרת לך אדוני נציג האוצר, אנחנו בנאומים בנושאים כלכליים תקציביים, חינוכיים ערכיים, מה שאתם רק רוצים אנחנו כל הזמן שומעים במליאה את המושגים האלה מדע וטכנולוגיה, לא רק ממני, אלא גם מכל חברי הבית. ובוודאי משרים. ואני חושבת שגם זה חשוב, עצם המודעות. אבל גמרנו עם השלב המודעות עכשיו בואו נלך לשלב המעשים כי רק עם המודעות עוד לא עשינו חצי דבר. ואני מברכת את כל מי שבא הנה, קחו את היוזמה תמשיכו אותה הלאה, אנחנו נעזור מפה, מה שאנחנו רק יכולים, גם עם שיחות עם שרים בנושא הזה
אתם הולכים לשרים, אני בטוחה שתדברו על מה שקרה כאן ואני אעשה את אותו הדבר כשאני אפגוש אותם. כל שבוע אנחנו כאן ביום שני, כולנו. ואנחנו ננסה לקדם את הדברים האלה.

הישיבה הבאה כפי שאמרתי תהיה בנושא של האיום מסין ב-18 לחודש, האיום או הסיכוי מסין כי אנחנו בהחלט חושבים שאנחנו צריכים להערך למה שקורה מסין, אסטרטגית פה במדינה איך אנחנו נערכים, זה הכל סביב אותו עניין. יש לנו משאב, מה אנחנו עושים איתו ואיך אנחנו מתחרים בעולם. זה גם עמוק, זה גם סין זה גם מדיניות מדע וגם חוק עידוד השקעות הון לתעשיות ההיי טק, שהעברתם בקריאה טרומית בכנסת לפני כמה ימים. הכל כדי לקדם את אותה מטרה של כולנו שיהיה כדאי לחיות במדינת ישראל. זו שורת המפתח.

אני מודה לכולם. תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 14:30