פרוטוקולים/ועדת חינוך/8475



13
ועדת החינוך והתרבות
3.5.2004

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8475
ירושלים, כ"ב באייר, תשס"ד
13 במאי, 2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 218
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, י"ב באייר התשס"ד, 3.5.04 שעה 11:40


ס ד ר ה י ו ם: מרכז רישום ארצי למוסדות אקדמיים

חברי הוועדה: היו"ר אילן שלגי
אורי אריאל
יוסי שריד

משה אהרוני – ממונה על פרוייקטים מיוחדים – משרד החינוך,
התרבות והספורט
ניסן לימור – מל"ג
עדי וזאן – רמ"ח אקדמיה – התאחדות הסטודנטים

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ

גבירותי ורבותי, אנחנו בדיון בנושא מרכז רישום ארצי למוסדות האקדמיים. הנושא כבר עלה בכנסת וגם בוועדה הזו בכנסת הקודמת. הנושא עלה בכנסת החמש עשרה בעקבות הצעת חוק של חברות הכנסת יהודית נאור וקולט אביטל וגם ח"כים נוספים. ואז הודיעה כאן מל"ג שהם עומדים להקים צוות שיבחן את הנושא, ואני פניתי לפרופסור גרוסמן בחודש פברואר ושאלתי היכן עומדים הדברים, ותשובתו היתה שהצוות יגיש את מסקנותיו בסוף חודש אפריל. לכן קבעתי את הדיון להיום, תחילת חודש מאי. עכשיו אם תואילו מר לימור ומר אהרוני להסביר מהו הצוות ומהי הוועדה ואחר כך ניכנס לתוכן.

בעקבות ההודעה שהיתה כאן לפני הוועדה על הקמת צוות הוקמה ועדה שעמדתי בראשה. היו שם נציגים של כל המוסדות, של סוגי המוסדות השונים להשכלה גבוהה. אנחנו עבדנו במשך למעלה משנה וגיבשנו הצעה שאומרת צריך להקים מרכז רישום ארצי בתנאים אלה ואחרים. כמובן שהיו מאחורי זה גם הרבה מאוד היבטים כלכליים ואחרים שאני אתייחס לזה בהמשך. הוחלט להקים בעקבות המסקנות של הוועדה שלנו ועדה שתבדוק לגופו של עניין את הנושאים הכלכליים והאחרים שנדרשים. זאת הוועדה שיושבת היום שאני מבין שעדיין לא הגישה את ההמלצות אבל נמצאת לקראת הסוף, זה לפחות היה הדיווח של משה אהרוני שאני מניח שימסור את זה ישירות לוועדה.

אני אעשה איזו הבחנה בטרמינולוגיה, לזאת קראו ועדה ולזה צוות, אני אגיד מה המהות. תראו, הדו"ח הזה שהוגש לות"ת בנובמבר 2003, דו"ח מאוד מאוד מקיף,

אנחנו נוכל לקבל את הדו"ח הזה? כי לא קיבלנו אותו. אולי העברתם אבל לא הגיע.

אני אשאיר לכם עותק. בנובמבר 2003 זה נדון בות"ת.

כשכותב לי גרוסמן שהצוות יסיים עבודתו בסוף אפריל זה הצוות השני. אבל סוף אפריל זה לא הסתיים.

נכון. הדו"ח הזה שהוא דו"ח מאוד מאוד מקיף שמתייחס לנושא של הקמת מרכז רישום ארצי באופן כוללני, שזה נושא מאוד רחב עם המון היבטים, הגיש את ההמלצות שלו, שורה של המלצות במספר תחומים שקשורים גם למוסדות להשכלה גבוהה, גם למשרד החינוך והעברת ציוני הבגרות, העברת ציוני הפסיכומטרי, האחידות במועדי הודעה על קבלה למוסדות להשכלה גבוהה, שורה שלמה של המלצות שבעיקר קשורות למהות של מה זה מרכז רישום ארצי, מה היתרונות של זה, מה החסרונות של זה, איך נכון לעשות את זה, איך מומלץ וכו'.

ות"ת דנה בכובד ראש בהמלצות ועדה בראשותו של ניסן לימור. וות"ת הבינה שהנושא הזה הוא נושא מאוד מורכב. היא ראתה בחיוב את ההמלצות, היא ציינה את בהחלטתה. אלא שהיא רצתה להבין בצורה יותר פרקטית, מעשית, יישומית, מה זה אומר. מבחינת הערכת עלויות, מבחינה חישובית וכו'. כידוע מצב של מערכת ההשכלה הגבוהה מבחינה תקציבית הוא לא קל היום. ולכן רגע לפני שות"ת החליטה ללכת לצעד הזה, שהיא רואה אותו בעקרון בחיוב, היא רצתה לבדוק מה המשמעות, האם מדובר בכמה מאות אלפי שקלים, בכמה מליונים, בעשרות מליונים, במאות מליונים.

אתה מדבר על עלות ההקמה או על ההכנסה שתימנע מהאוניברסיטאות?

אנחנו מדברים על עלות הקמה, על עלות של טיפול שוטף, על המשמעות להכנסות שיימנעו מהאוניברסיטאות בגלל שדמי רישום יותר לא יועברו אליהם.

תסכים אתי שמניעת הכנסות מהאוניברסיטאות פירושו חסכון בהוצאות לסטודנטים. על זה אנחנו מדברים.

כל הרעיון של מרכז רישום ארצי, אחד הנימוקים הראשוניים שהביאו להעלאת הרעיון הזה היה שהסטודנט היום בישראל משלם דמי רישום פר מספר מוסדות שאליהם הוא נרשם, ובדרך כלל על מנת למקסם סיכויי קבלה הוא נרשם למספר מוסדות. הוא גם צריך בדרך כלל להיות מטורטר ולשלוח המון מסמכים לכל מיני מוסדות ולפעמים ללכת לראיונות וכו'. כל הרעיון היה שסטודנט יצטרך להרשם פעם אחת בלבד, דרך איזה שהוא מערך אינטרנטי, ויש דברים כאלה בעולם, בקליפורניה, בקנדה, יש מעין מרכז רישום ארצי שעושה עבודה מאוד יפה, הוא גם מרכז את כל נושא הפרסום וחוסך בהוצאות פרסום של כל המוסדות להשכלה גבוהה והדיוור. הוא גם מהווה מעין מרכז שדרכו אפשר לאסוף נתונים, לעשות סטטיסטיקות ולעשות איזו שהיא אופטימיזציה בין הביקושים להיצעים. כלומר מרכז כזה בצורה האידיאלית האופטימלית שלו יכול להוות מעין מסלקה. מה זה אומר, זה אומר שסטודנט שנרשם למשל למינהל עסקים עדיפות ראשונה בתל אביב, עדיפות שניה בירושלים, המערכת יכולה און-ליין להגיד לו ידידי, כרגע, לפי הנתונים שלך, פסיכומטרי, בגרות, אתה לא יכול להתקבל בירושלים, אתה לא יכול להתקבל בתל אביב, אבל לידיעתך במכללת תל חי עדיין יש מקום. ויכול להיות שהוא בכלל לא היה מודע. זו מערכת מאוד רחבה, של חמישים וארבעה מוסדות להשכלה גבוהה, יש המון המון אפשרויות. לא תמיד המועמדים מודעים לכל האפשרויות האלה.

עוד לא סיימנו את הפרוצדורה. זה היה בנובמבר, ואחר כך אמרו רוצים לדעת מה ההשלכות היישומיות, ואז זימנו את הצוות בראשותו של ניסן, ואז הצוות הגיש באפריל,

הצוות שלנו, הצוות שהתמנה לבדוק את הדרכים המעשיות האופרטיביות להערכת עלויות סיים את עבודתו, והוא ממש בשלבים של סיום הדו"ח. הוועדה הגישה בנובמבר 2003 את הדו"ח, זאת היתה הוועדה שישבה תקופה ארוכה.

אנחנו המלצנו באופן חד משמעי, על דעת כל החברים, להקים מרכז רישום ארצי. החברים בוועדה נציגים של אוניברסיטאות,של מכללות, אני ישבתי בשעתו, הייתי מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה באותה תקופה והמשכתי הרי לעסוק בנושא הזה.

ההמלצה פה אחד?

החלטה פה אחד, זה גם כתוב בדו"ח. האמת שאני רואה רק יתרונות בכל תחום אפשרי. קודם כל לסטודנט, אין שום סיבה שהסטודנט לא יקבל את השרות בצורה הטובה ביותר, הזמינה ביותר, הוא יכול לקבל תשובה, בחלק גדול מהמקרים אין שום סיבה למשוך את הדברים.

תשובה שלילית אפשר לקבל און-ליין.

גם שלילית וגם חיובית לדעתי. כל השאלה בעצם, יש הייתי אומר שלושה רבדים. יש כאלה שאתה יודע ששום מוסד לא יקבל אותו אף פעם, או מוסד מסויים לא יקבל והוא אומר לו מייד לא. יש כאלה שעוד לפני שהוא גמר למלא את הטופס חוטפים אותו, אומרים לו כן, והשאלה מה באמצע. ואת הבאמצע הזה, ככל שדנו בוועדה ראינו שאפשר לצמצם את זה בצורה רבה מאוד ולהשאיר את המקרים האלה באמת לרובד מאוד מצומצם.

לגבי הנושא של דמי הרשמה, לא נכנסנו לזה כאן, ישנו מחיר שולי להרשמה, להרשמה נוספת, ולכן לא רצינו להיכנס לזה כאן, הנושא הזה צריך גם להיבדק כלכלית. אין לי ספק שנצטרך להוריד בסך הכל.

האם הצוות שלכם נכנס גם לנושא הכלכלי?

כן, בעיקר לנושא הכלכלי.

יש גם את הנושא הכלכלי, אני חושב שנגרם למדינת ישראל נזק כלכלי בלתי רגיל כתוצאה מזה שההרשמה מתנהלת כפי שהיא מתנהלת היום. מה שקורה בעצם סוגרים בדקה התשעים ולפעמים בתשעים ואחת את ההרשמות. התוצאה של זה שההתארגנות של המוסדות לקראת שנת לימודים היא רחוקה מלהיות אופטימלית. ומוסד להשכלה גבוהה שבאוקטובר עוד לא יודע איפה הוא בדיוק עומד עם מספרי סטודנטים ולא עם סגל ולא עם כתות ולא עם אמצעים, זו בעיה קשה מאוד. להערכתי זה בזבוז כלכלי מאוד גדול.

אני מבין שהיום מוסד גם איננו יודע אם תלמיד שנרשם אמנם יגיע, כי אולי הוא התקבל גם במקום אחר.

זה חלק מהבעיה. ולכן אנחנו המלצנו כאן על לוחות זמנים מאוד ברורים לכל התהליך, לקצוב זמן בין בקשה לסטודנט לתקופה שהוא מקבל את התשובה שלו, ומוסד יצטרך לקבל החלטה לגבי אותו רובד ביניים, קיבלת או לא קיבלת. אתה לא יכול למשוך את זה, בעיקר לא מוסדות חזקים יותר, שימשכו את זה לקראת אוקטובר ואז ישאירו את יתר המערכת עם בעיה קשה. צריך לזכור היום שההרשמה לשנה א' במכללות המתקבלים זה למעלה מחמישים אחוז. כלומר יש כאן בעיה מסויימת, ברגע שסטודנטים רוצים להיכנס למערכת הלימודים הם לא יודעים לאן הם מתקבלים וממש עד הרגע האחרון אחוז גבוה מהם לא יודע איפה הוא בכלל נמצא.

היבט כלכלי אחר שקיים פה זה כל הנושא של זמן. איבוד שנת לימודים כתוצאה מזה שסטודנט לא יודע, לא מציעים לו בזמן, הוא איחר איזה שהוא מועד בגלל איזו שהיא סיבה טכנית כזו או אחרת, הוא איבד שנת עבודה, שנת לימודים. זה הרבה כסף למדינה. אין שום סיבה להגיע לדבר הזה.

היבט כלכלי אחר, אני חושב שהיום המוסדות להשכלה גבוהה, כל החמישים וארבעה, מוציאים סכומי עתק על פרסום. אנחנו ניסינו לעשות הערכות, זה עשרות מליוני שקלים. זה פשוט סכומים אדירים. ולהערכתי מרכז רישום ארצי יוכל לחסוך עלויות רבות מאוד הוצאות גדולות מאוד בכל נושא הפרסום.

אני רואה גם את הצד האקדמי כאן, היבט חשוב מאוד. בסיכומו של דבר אם אי אפשר להכין מערכת מסודרת לפתיחת שנת לימודים מסודרת אני מניח שגם הרמה האקדמית נפגעת. ברגע שאתה מוצא בדקה התשעים עוד איש סגל, את מי שאתה כבר מוצא, או שאתה מעמיס על מישהו עבודה נוספת שאולי הוא לא היה צריך לעשות אותה בכלל, אין לי ספק שזה לא תורם, להיפך, זה מוריד מהרמה האקדמית.

אנחנו ראינו עם זאת מספר בעיות ברקע שהיום מקשות. הבעיה הראשונה, ואולי הקשה ביותר, זה כל הנושא של ציוני בגרות. המעבר צריך להיות, כפי שאנחנו ראינו אותו, דומה למה שקורה בפסיכומטרי. בפסיכומטרי אדם נבחן, ישנו מאגר, ישנו קובץ, זמין לכל המוסדות להשכלה גבוהה, ובעצם דרך המחשב אתה לא צריך שום דבר, אתה לא מעביר שום נתון, יש למוסדות את כל הנתונים. ואנחנו בעצם כאן קובעים שמה שצריך לקרות שנתוני הבגרות יהיו בידי כל המוסדות. זמינים, אין שום סיבה שזה לא יהיה.

יש סיבה שזה לא יהיה. האם אתה אומר שהיום יכול כל מוסד אקדמי להיכנס לאיזה שהוא מאגר ולדעת מה הציון הפסיכומטרי של הסטודנט, לא צריך הרשאה?

הוא מקבל את ההרשאה, בודאי. מוסד להשכלה גבוהה, הוא נכנס מתוך היתר מסודר של חיסיון, צנעת הפרט וכל יתר הדברים, אבל זה זמין לפניו. כלומר לכאורה אם אני מכניס את הפרטים האישיים שלי, את מספר תעודת הזהות, ויש באיזה שהוא מחשב שמסוגל להצליב לי ציוני בגרות שלי ופסיכומטרי, המוסד יכול להגיד לי מייד התקבלת או לא התקבלת. כל היתר זה בירוקרטיה של פקידים מיותרת לחלוטין.

אני לא מבין למה יש בעיה עם ציון הבגרות. גם אם אין מרכז,

היום הציונים הולכים בניירות. כשצריך לשבת פקיד ולבדוק את הניירות אז אתה מבין מה זה אומר. אני רוצה לרדת מכל הניירות האלה בכלל. אם המחשב יש לו את הנתונים שלי של בגרות ופסיכומטרי אני בשתיים בלילה יכול לסגור הרשמה, מכניס את הכרטיס אשראי וגמרתי את העניין, כל הפרוצדורה תיקח לי עשר דקות. הדברים יכולים להיות פשוטים מאוד.

אפשר היה ללמוד מדבריך שאולי יש בעיה עם העברת ציוני הבגרות,

כן, יש בעיה.

יש בעיה רק מהבחינה הזו שכרגע המערכת לא ערוכה לקבל את זה על המחשב, אבל לא משום שהיא לא ערוכה לתת ציון.

כן, אבל היא צריכה להיות ערוכה מיחשובית. יש פה בעיה נוספת, וזה כל מבחני המשנה. זה מתנהל בקובץ אחר לגמרי, זה לא נכנס לקובץ הראשי, וזה סיפור שצריך לשבת על זה במשרד החינוך ואת כל המערכת המיחשובית לעדכן אותה שברגע שיש לך את הפרטים המזהים של הפונה מייד יש את הציון המעודכן שלו, לא ציון היסטורי, כי אם אני תיקנתי בבחינה חוזרת זה צריך להיות בתוך הדברים. זו בעיה אחת.

בעיה שניה שאנחנו ראינו זה המצב המיחשובי של המוסדות. האוניברסיטאות יושבות בצורה מצויינת מבחינה מיחשובית. המכללות לא כל כך. חלק מהמכללות יש להן אתרי אינטרנט מאוד דלים הייתי אומר, ציוד המיחשוב שלהן, יכולת התיקשור שלהן באינטרנט היא מאוד חלשה. וכאן בעניין הזה זה גם מה שהצוות הבא עשה, הלך לעשות בדיקה יסודית יותר, כי אנחנו קיבלנו נתונים, ראינו על פני הדברים שחסר הרבה מאוד ויהיה צורך לעשות השקעה ראשונית כדי לבסס את המערכת, זה לא השקעה של מליוני דולרים, זה מליוני שקלים קטנים לדעתי, אבל עדיין צריך לעשות את זה כדי להגיע למערכת אחידה.

אלה בעצם שני הדברים העיקריים שאנחנו ראינו. ראינו גם נושא נוהלי שצריך לקבוע אותו באופן חד משמעי, אולי זה יהיה אפילו מעורב בהחלטות שהיו בוועדות ציבוריות, כי ועדות שעסקו בשכר לימוד בעבר ודמי הרשמה קבעו גם את הסכומים וקבעו גם מועדים. המועדים היו מאוחרים מאוד, עד אוגוסט, אני חושב שאפשר להקדים את הכל, אפשר ליצור אולי שני מועדי הרשמה מוקדמים יותר, אבל צריך לשנות את זה, כיוון שזה באה מוועדות ציבוריות יהיה צורך לדון בזה או לקבל איזו החלטה שתעדכן או תעקוף את ההחלטות שהיו באותן ועדות ציבוריות. אלה בעצם הדברים שאנחנו הצבענו עליהם בדו"ח שלנו, וכפי שאמרתי ההמלצה היתה פה אחד של כל החברים, ויש כאן פירוט שלם של המלצות, אין טעם כרגע להיכנס לכל הפרטים, תוכלו לקרוא, לראות את זה. אנחנו בדקנו גם בעולם כפי שמשה הזכיר קודם, ההערכה שלי שבאמת אין שום סיבה בעולם שבמדינת ישראל הקטנה באמצעי המיחשוב הקיימים היום זה לא יתקיים.

כמה עולה היום להרשם?

שלוש מאות עשרים וחמישה שקלים פלוס שמונים שקלים על הטפסים. אם אתה נרשם לארבעה מוסדות אתה משלם את הסכום הזה ארבע פעמים.

האם נכון מר וזאן שסטודנט בדרך כלל לא לוקח סיכון ונרשם ליותר ממוסד אחד?

לא רק ליותר ממוסד אחד, יותר מאוניברסיטה אחת ועוד כמה מכללות בשביל הגיבוי. אם אני לצורך העניין רוצה בשנה הבאה ללמוד מינהל עסקים אז אני נרשמתי לשתי אוניברסיטאות ועוד שתי מכללות כגיבוי במקרה ואני לא אתקבל. באופן עקרוני סטודנט שרוצה להרשם לכולם במינימום יוצא באלף מאתיים ובמקסימום באלף ארבע מאות.

האם בדקתם אפשרות שבשלב הראשון המרכז יהיה מאוחד לאוניברסיטאות בלבד, ובשלב שני ייכללו בו גם המכללות?

אני באופן חד משמעי לא רציתי ללכת בגישה הזאת, כי הבעיה זה לא האוניברסיטאות, הבעיה זה המכללות. מה שקורה היום גם אין נתונים מספיק לגבי המכללות. כל הנתונים, כל הסטטיסטיקות שיש לנו זה אוניברסיטאות. ואחת הבעיות שהמכללות לא נכנסו, ואני חושב שצריך להרים את המכללות ולתת להם את כל הגיבוי ואת כל העזרה כדי שלא יישארו במצב שהם מספר שתיים.

כמה לפי הערכתכם או ידיעתכם ערוכים לעניין הזה וכמה צריכים לקבל תיגבור.

הייתי אומר שמרביתם לא ערוכים לזה, למרות שההשקעה היא לא גדולה לדעתי. באוניברסיטאות אין שום בעיה.

אני הבנתי מפרופ' גרוסמן שיש חשיבה כזאת, בשלב ראשון האוניברסיטאות בלבד, אולי גם בגלל נושא המיחשוב.

האם הבאתם בחשבון שלהתחיל במה שיש, כמובן כדי להמריץ גם את אלה שאין, כי אחרת יש סיכוי שזה לא יהיה אף פעם, להתחיל במה שיש ולמי שאין, שזה לא טוב כמובן, זה גם מקפח, אבל מה לעשות, שנה להערכות,

אני מוכן להסתכן ולומר שכל ההשקעה במיחשוב היא אולי חצי מיליון דולר. אני לא חושב שסדרי גודל כאלה, גם אם זה מיליון דולר, לסדרי גודל כאלה לא הייתי משאיר את המכללות מחוץ למערכת, אנחנו לא מדברים פה על איזה שהם חידושים שלא קיימים. כלומר זה לא בעיה של פיתוח של שנים. אין פה גם הערכות ארוכת טווח שצריך לעשות אותה. ולכן אני חושב שאם אפריורית יעשו את ההפרדה הזאת,

אנחנו גם לא חשבנו שנכון לעשות הפרדה, אבל אם והיה אם מישהו יחליט ללכת למהלך שכזה של קודם, אז דווקא עלה הרעיון מספר פעמים להתחיל קודם כל עם מרכז רישום ארצי למכללות.דווקא בגלל שבאוניברסיטאות זה פחות או יותר היום מסודר. זאת אומרת זה אמנם לא מרכז רישום ארצי אבל כל מועמד לאוניברסיטה היום יכול להיכנס לאתר האינטרנט של כל אוניברסיטה, לבדוק סיכויי קבלה. הוא מקבל כמעט את כל היתרונות של מרכז רישום ארצי והוא יכול ליהנות מזה כבר היום. היות והוא יכול לדעת מה סיכויי הקבלה שלו הוא לא צריך לרוץ להירשם לארבעה חמישה מקומות, למרות שאולי עושים את זה לפעמים, אבל דווקא בגלל שבמכללות הם עדיין רחוקים מלהיות קרובים למצב סביר אז עלה רעיון שאולי נתחיל להקים מעין מרכז רישום למכללות, אפשר לעבוד במקביל ולשדרג את כולם, להביא את כולם לרמה סבירה.

אני לא חושב שיש איזה שהוא מוסד שנותן סיכויים. אחר כך אני אגיד שקיבלתי הודעה שסיכויי טובים ואחד שסיכוייו לא היו טובים. מה זה סיכויים, או שהתקבלתי או לא התקבלתי.

באתר המידע שמבוסס על אתרי האינטרנט של המוסדות אפשר לבדוק סיכויי קבלה על סמך הנתונים של שנה שעברה. נאמר לך שם בדיוק שזה עדיין לא שום דבר ודאי אבל על פי מה שהיה בשנה שעברה הסיכויים שלך הם טובים או לא טובים.

הרישום הנוסף יראה להרבה אנשים הכרחי ולא עשינו שום דבר.

ח"כ שריד צודק, היום זה כבר לא עובד לפי נתונים יבשים. זה לא שאם יש לך ציון תשעים ושתיים בבגרות ושש מאות בפסיכומטרי אוטומטית התקבלת. כי כל מוסד אקדמי היום מחזיק כמות מסויימת של הסטודנטים שיכולים ללמוד. אני כסטודנט זה שאני עומד בקריטריונים זה לא אומר שאני נמצא באותו אחוז המתקבלים, וזה יכול להכניס אותי מצד אחד ובסוף אני נשאר מה שנקרא בחוץ. גם הרבה אוניברסיטאות בכוונה מעלות את רף הכניסה בשביל להראות איזו שהיא יוקרתיות מסויימת, ואם אני לא עומד בתנאים זה לא בהכרח אומר שאני לא אתקבל.

גם אי אפשר לפעמים ללמוד שום דבר משנה שעברה, בעיקר כאשר מדובר בפקולטות מגבלות. ברפואה אתה לא יכול לדעת שום דבר. בשנה שעברה היה היצע כזה והשנה יש היצע אחר. בסך הכל מדובר במאה מקומות בכל בית ספר לרפואה פחות או יותר, לכן אתה לא יכול ללמוד מזה שום דבר.

דבר נוסף, אני לא יודע לגבי טווח היישום של המסקנות או הוצאה לפועל של כל נושא המרכז הארצי. השנה בוודאות אני יודע שזה נמצא מאחורינו כי הרישום לאוניברסיטאות כבר כמעט נגמר, מה שמשאיר פחות או יותר שנה להתארגן. אני חושב שאם יוכרז לדוגמא על פיילוט של האוניברסיטאות ותינתן אפשרות למכללות להיכנס יש הרי אינטרס עצום למכללות להיות חלק מהדבר הזה, כי אם הם יישארו מחוץ לסיפור הזה בעצם הסטודנטים יעדיפו ללכת לאיפה שכן יש להם את האפשרות להירשם דרך האינטרנט, מה שיתן להם את המוטיבציה הרבה יותר להתייעל, להשתפר, אולי גם להוציא כספים. כיום, לפי מה שאני יודע, המדינה הרי משלמת את כל המשרדים האלה בתוך כל מוסד אקדמי שעושה את הרישום. את כל הרישום הזה גם ככה המדינה משלמת. אם היא תיקח מכל אותם מוסדות את הכסף הזה, אני פשוט קראתי את הפרוטוקול של הישיבה הקודמת בשנה קודמת, של הכנסת החמש עשרה, ושם ח"כ יהודית נאות ציינה בפירוש שהכסף הזה מגיע מהמדינה לצורך הרישום ספציפית.

בתקציבים של הות"ת יש גם סכומים עבור מנגנון הרישום? אני רוצה לשאול אתכם, אם יהיה מרכז רישום ארצי, עד כמה עדיין יצטרכו המוסדות להחזיק מרכזי רישום אצלם ובאיזה גודל?

הם יצטרכו, כי יש פה כמה שאלות, עדיין ישנם דברים, כל אחד צריך לנהל לו את מערך הסטודנטים שלו, כי זה לא הקבלה לשנה ראשונה, גם כל ההמשך. יש אחר כך שאלה של מעבר סטודנטים משנה שניה ואילך שעוברים בין מוסדות,

אתם לא מדברים על תארים גבוהים, נכון, מדובר רק על הרשמה לתואר ראשון,

מדובר רק על תואר ראשון. תואר שני ושלישי זה כבר עניין מורכב יותר. כלומר יצטרך להישאר גרעין קטן יותר לדעתי, הרבה יותר קטן עם הזמן, אבל יצטרך להישאר גרעין, ותקופת המעבר יצטרכו לבחון אותה עד כמה המרכז מסוגל לתת יותר ויותר תשובות. להערכתי הוא יוכל לתת הרבה יותר תשובות עם הזמן, בעיקר באותם נושאים, גם לגבי תואר שני, שאלה לא תארים מחקריים אלא יותר לימודים ללא תזה שאתה לומד כדי ללמוד וללכת, אין הבדל גדול בין תואר ראשון לתואר שני מבחינת תנאי ההרשמה וצורת הרישום.

מתי הצוות שלכם מגיש את הדו"ח?

תוך שבוע יהיה לנו דו"ח סופי ואני מניח ששבוע לאחר מכן הוא יובא לדיון בות"ת.

אני סיכמתי עם פרופ' גרוסמן שאנחנו בחודש הבא נקיים פה דיון נוסף.

אתה יכול לומר לנו אם אנחנו צפויים להפתעה?

אני יכול לומר לכם שהדו"ח לא נוקט עמדה. הצוות לא נוקט עמדה. ות"ת תצטרך להחליט. הצוות שלנו מה שהוא עשה הוא פשוט בדק מספר חלופות אפשריות, מחלופה מינימליסטית עד חלופה מאוד רחבה להקמת הדבר הזה. הוא יציין הערכת עלויות ומשמעויות מיחשוביות ואופרטיביות וות"ת תקבל את זה וות"ת תצטרך לדון. אני לא יכול להגיד לך.

הפעם היא תהיה חיובית בעקרון, כשאומרים לי בעקרון אני כבר יודע שדוחים את זה. אני אגיד לך גם למה, כי על כל אוניברסיטה זה אובדן הכנסה.

מר אהרוני, האם יש לכם נתונים כמה סטודנטים באחוזים מאלה שנרשמים מתקבלים, כלומר כמה הם כאלה ששילמו דמי הרשמה וקיבלו סירוב, האם זה עשרים אחוז מהנרשמים או שמונים אחוז מהנרשמים.

לא התקבלו בכלל?

לא התקבלו בכלל. אתה בא לאוניברסיטה מסויימת ורוצה להרשם לפקולטה להנדסה. אם אתה רוצה הנדסה ו/או חוג אחר, ניחא. אתה רוצה ללמוד הנדסה. אני רוצה ללמוד הנדסה ואני פונה ליתר בטחון לשתי אוניברסיטאות ועוד שתי מכללות.

קודם כל אין נתונים לגבי המכללות. כל הנתונים שקיימים זה רק לגבי האוניברסיטאות. זה מצמצם מאוד את האוכלוסיה. שנית הנתון הסטטיסטי הכללי שהזכרתי אותו קודם שיש אחד פסיק שמונה הרשמות. זאת אומרת שיש לך בעצם, התשלום הנוסף אם אתה מחפש אותו, זה שמונים אחוז מדמי ההרשמה בממוצע, לגבי אוניברסיטאות בלבד. זה לא מייצג, כי יכול להיות שבנוסף לאחד פסיק שמונה הזה יש לנו אני לא יודע לכמה מכללות פנו, ואז זה משנה את כל הנתון. אחד הדברים שאני חושב שמרכז רישום ארצי יתן לנו, זה יזרז את כל מערך הנתונים שהיום לצערי אנחנו נמצאים בפיגור מאוד גדול כתוצאה מזה שיש הרשמה, ועד שאתה יודע ועד שזה עובר דרך הלמ"ס ועד שזה מגיע עוברת למעלה משנה, שזה בעיה מאוד קשה מבחינת נתונים ותכנון. זה תוצר לוואי שיהיה חשוב מאוד לדעתי לכל מי שעוסק בתכנון המערכת בזמנים אמיתיים ובזמנים ארוכים יותר.

עוד דבר אחד שעלה אצלנו שעשוי לשנות גם את העניין של הזמן וגם את העניין של העלות, עלו מספר הצעות תוך כדי הדיונים שלנו, לעשות אאוט-סורסינג של כל העניין. יש הרבה חברות שמוכנות לתת את השרות הזה, והם יעשו את העסקים שלהם מסביב למערכת. כלומר זה לא יעלה למדינת ישראל כי הם יקימו את כל מה שצריך. יש אגב נסיונות, מי שמכיר את האינטרנט, חלק מהנסיונות כבר קיימים היום בתוך האינטרנט, ויש כאלה שמוכנים לעשות את זה בזמן קצר, להעמיד מערכת לכולם, לכל היותר מה שיהיה צורך לעשות זה אולי לסייע למוסדות בסכומים לא גדולים כדי לחזק קצת את מערכות המיחשוב, את התוכנה, את כל האמצעים, גופים חיצוניים מוכנים לעשות את זה, ואולי זה הגיוני יותר מאשר להתחיל להעסיק אנשים וליצור מנגנונים חדשים. ואנחנו העלינו את זה פה בתור אחת ההמלצות שראוי לבדוק, זה החלטה של מדיניות שות"ת ומל"ג צריכים לקבל, אם הולכים לכיוון כזה או אחר, אבל זוהי החלטה חשובה מאוד.

אנחנו חששנו בנושא הפרטי רק מדבר אחד, מצנעת הפרט ושימוש בנתונים פרטיים. אפשר למנוע את זה לדעתי משפטית שלא יעשו בזה שימושים אחרים. כי בכל אופן אתה מקבל פה מאגר גדול מאוד, יש מאחורי זה שיקולים מסחריים. את זה צריך להגביל, ואני מניח שמשפטית אפשר למצוא לזה את הפתרון.

דרך אגב, אם אני לא טועה, מרכז לרישום עצמי לא שולח אוטומטית את כל הציונים לאוניברסיטאות. בשאלון אתה מאשר אם אתה מעוניין.

בדוגמא של מי שבא ורוצה להרשם באינטרנט, הוא צריך גם לכלול את ההסכמה שייכנסו לנתונים שלו.

לפי חוש הריח שלי זה לא עומד לקרות, אבל הלוואי שאתבדה.
למרות שהוועדה לא מקבלת החלטה אני חושב שכדי לומר לשולחיך שהבחנת בחושיך המפותחים שהוועדה חושבת שמרכז רישום זה דבר חיובי וראוי.

רבותי, תודה רבה לכם, אנחנו נחזור וניפגש בקרוב כאשר אתם תבואו, ות"ת יציג את המסקנות שלו ואנחנו נתייחס.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40