פרוטוקולים/כלכלה/8432



2
ועדת הכלכלה
03.05.2004

פרוטוקולים/כלכלה/8432
ירושלים, י"ט באייר, תשס"ד
10 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 184
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני, י"ב באייר התשס"ד ( 3 במאי 2004 ), שעה: 10:00

א. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון-מיתקן מגביל מהירות),
התשס"ג-2003, של חבר הכנסת אמנון כהן (פ/521)
ב. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה), התשס"ג-2003,
של חבר הכנסת איתן כבל (פ/356)
ג. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אחריות פלילית של מעביד), התשס"ד-2004
של חבר הכנסת דוד טל, עמיר פרץ, אילנה כהן

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
דוד טל – מ"מ היו"ר
איתן כבל
אמנון כהן
אליעזר כהן
מלי פולישוק בלוך

שוקי שדה – מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה
עו"ד שרית זוכוביצקי – הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
ד"ר דן לינק – מנהל אגף בכיר מחקר מידע ופיתוח, משרד התחבורה
ישעיהו רונן – משרד התחבורה
אבישי מיכאלי – משרד התחבורה
יפעת רווה – משרד המשפטים
עו"ד עודד ברוק – הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק דנית עזריה – קמ"ד תביעות, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ שולמית שמעון – קמ"ד תעבורה אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים
עו"ד שי גלעד – לשכת עורכי הדין
מיכה גולד – חבר הנהלה, איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
יוסף ספי דיין – מזכיר האיגוד, איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
דוד כוכבא – מנכ"ל מועצת המובילים והמסיעים
רפי בן זקן – חבר הנהלה, מועצת המובילים והמסיעים
אברהם פריד – יו"ר ארגון המוניות הארצי
דן ארצי – מנהל מחלקת בטיחות ארצי, "אגד"
משה נחום – ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים, התאחדות התעשיינים
מאיר אלבז – איגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה
יהודה בר-אור – יו"ר ארגון נהגי המוניות גוש דן
אהרון כהן – סגן יו"ר איגוד נהגי המוניות גוש דן

אתי בנדלר

לאה ורון

אושרה עצידה


א. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון-מיתקן מגביל מהירות),
התשס"ג-2003, של חבר הכנסת אמנון כהן (פ/521)

חברים, בוקר טוב. אני שמח לפתוח את הישיבה הראשונה של מושב הקיץ של הכנסת. השבוע אנחנו נעסוק בענייני חקיקה. הנושא הראשון על סדר היום הוא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון-מיתקן מגביל מהירות), התשס"ג 2003 של חבר הכנסת אמנון כהן יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה. לאחר מכן אנחנו נעסוק בהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה) של חבר הכנסת איתן כבל, ואחר כך נדון בהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (אחריות פלילית של בעל הרכב), התשס"ד-2004, של חבר הכנסת דוד טל וחבריו לסיעת "עם-אחד".

חבר הכנסת אמנון כהן, תציג בפנינו את הצעת החוק בבקשה.

אדוני היושב ראש, בראשית דבריי אני רוצה להודות לך על כך שהבאת את הצעת החוק הזו לדיון ולהכנה לקריאה ראשונה.

במדינת ישראל מתרחשים הרבה אירועים. לצערנו, רק אתמול אירע אירוע חבלני מאוד קשה. נוסף לכול התופעות האלה ישנה גם תופעת הקטל בדרכים שבה יש מעורבות רבה של משאיות. על-פי נתוני המשטרה, משאיות מעורבות בתאונות דרכים פי 2.5 מכלי רכב אחרים, כאשר סטטיסטית הן רק 2.5% מכלל כלי הרכב שנעים בכבישים.

יש כאן תקנות של משרד התחבורה, אבל כנראה שהן לא מספיק חמורות והן לא מספיק ממוקדות, ולכן אני ביקשתי להציע את הצעת החוק הזאת שעניינה מיתקן מגביל מהירות. בהינף יד ובצורה פשוטה ביותר ניתן לבטל את השפעתו של המכשיר הזה כך שאין הגבלת מהירות ברכב וניתן לנהוג בכל מהירות. במצב כזה אין שליטה על כלי הרכב וכך נגרמות תאונות דרכים קטלניות ביותר. מטרת הצעת החוק הזאת היא להטיל אחריות על נהג הרכב כך שלפני שהוא או מישהו אחר מטעמו עולה על כלי הרכב, הוא יצטרך לדאוג לכך שמגביל המהירות אכן מותקן בצורה טובה ושאף אחד לא ניתק אותו. בכל מקרה, צריך להיות מישהו שאחראי על כך . אני הייתי רוצה להחמיר גם בעונש ובגובהו כך שהוא יהווה כלי יותר מרתיע ויותר רציני.

האם אתה רוצה שזה יהיה יותר משנה?

לא, שנה זה בסדר, וגם סכום יותר גדול. אני מצפה שאנשים יתחילו לשמור על מד המהירות וכך ישמרו גם על החוק.

כמובן שיש את הדרישה של תיקון 39 לחוק העונשין מ-1977 ולמעשה זה עולה בקנה אחד עם דרישות חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. אם נהג יוכיח שהוא לא היה אחראי או משהו כזה, אז כמובן שזה לא גורף.

בנוסף לכך, בהצעת החוק שלי אני מבקש לתת לשר התחבורה סמכות לפטור כלי רכב מסוימים כמו רכבי ביטחון וכיבוי אש מלהתקין מגביל המהירות. כמובן שזה יהיה נתון לשיקול דעתו. השר ביקש להרחיב את הסמכויות שלו כך שאם בעתיד הוא ירצה לשים מגביל מהירות ברכבים מסוגים אחרים, הוא יוכל לעשות זאת. אני כמובן לא מתנגד לכך.

ועדת הכלכלה עבדה בכנסת ה-15 על הצעת חוק דומה שהוכנה ופורסמה לקריאה ראשונה. כדי לקצר תהליכים וכדי שאפשר יהיה להעביר את הצעתך לקריאה ראשונה, אני מציע שאנחנו נעבוד על הנוסח שכבר היה פה בוועדת הכלכלה ושכבר נעשתה עליו עבודה.

אני מבקש לדעת מה הם ההבדלים בין שתי ההצעות?

קודם כל ראוי להזכיר שנושא של מיתקן מגביל מהירות מעוגן גם היום בתקנות התעבורה. זה לא משהו חדש. אבל, בכל זאת יש מספר שינויים בהסדר המוצע לעומת ההסדר הקיים היום בתקנות התעבורה.

האם יש רכבים שיש בהם מגביל מהירות?

כן, למשל רכבים כבדים. החובה חלה על רכבים כבדים במשקל העולה על עשרה טון אם אינני טועה.

חבר הכנסת כהן שאל מהם ההבדלים בין ההצעה שלו להצעה שנמצאת בוועדת הכלכלה.

אני אתן דוגמה. ההצעה שהוכנה על-ידי חבר הכנסת אמנון כהן מפרטת את סוגי כלי הרכב שעליהם תחול החובה להתקין מיתקן מגביל מהירות. אנחנו סבורים שנושא כזה מן הראוי שהוא יעוגן בתקנות. דהיינו, עצם החובה, הנורמה העיקרית, ההסדר הראשוני, יעוגן בפקודת התעבורה. הפרטים, איזה סוג של מיתקן מגביל מהירות, איך להתקין אותו ברכב, ואיזה סוגי כלי רכב וכיוצא באלה דברים, מן הראוי שיעוגנו בתקנות התעבורה ולא בפקודה, כדי שהשינוי שלהם באמת יהיה יותר גמיש לאחר מכן שכל נושא שהוועדה תחליט שהדברים ייעשו באישור ועדת הכלכלה, הם יובאו לאישור ועדת הכלכלה אף אם אינם פליליים.

יפעת רווה

גם העונש.

נכון, ונקודה מאוד חשובה שמזכירה לי גברת רווה ממשרד המשפטים היא שראוי שהעונש המיוחד שנקבע למי שעובר על הוראה זו, ייקבע גם הוא בפקודה ולא בתקנות.

אני אומר שהאחריות לבדיקה ולאי הסרת המיתקן היא על הנהג או על החברה שנותנת את השירות. על מי מוטלת האחריות הזאת כיום?

היום זה רק הנהג. לפי הנוסח המוצע זה יהיה: "לא ינהג אדם ברכב ולא ירשה בעל רכב ומי שהרכב נמצא בשליטתו". זאת אומרת יש שלושה אחראים: בעל הרכב, הנוהג, ומי שהרכב נמצא בשליטתו, כי לא תמיד הוא הבעלים.

מה מציעה הוועדה לגבי חומרת העונש, הסכומים והמאסר, לעומת ההצעה שלי?

לפי ההצעה פה זה יהיה שנתיים.

אנחנו יכולים להשתמש בבסיס של הצעת החוק שכבר הוכנה על-ידי ועדת הכלכלה ובכך אנחנו יכולים לחסוך זמן.

אבל נוסיף את השינויים שאני מבקש.

כן, בוודאי.

לגבי עניין העונש, זו הייתה אחת הסיבות שאנחנו חשבנו שצריכה להיות התאמה, למרות שהיום בתי הסוהר לא מלאים באנשים, בין אם זה שנה ובין אם זה שנתיים. אבל, לפי ההצעה שלך העונש הוא שנה כשזה בעצם פחות מהעונש שקיים כיום. אנחנו מציעים להחזיר את זה לפקודת התעבורה שהעונש הכללי שם למי שעובר על פקודת התעבורה הוא שנתיים מאסר.

יש שלוש סוגים של קטגוריות. לא תמיד זה שנתיים. יש חצי שנה, ויש גם 12 חודש.

שנתיים הם בדרך כלל לעבירות תעבורה. עבירות שהן עבירות קנס אז זה רק קנס אם יהפכו בזמן כלשהו את זה לעבירת קנס, אינני יודעת.

מה העונש היום של מי שהוריד את מגביל המהירות וכתוצאה מזה אירעה תאונה?

לפי ההצעה הזו זה יהיה שנתיים מאסר. לפי ההצעה שלך זה שנה. לפי ההצעה של הוועדה לא נקבע עונש ולכן זה העונש הכללי של פקודת התעבורה שהוא שנתיים מאסר על כל עבירה.

מהו גובה הקנס הכספי?

נדמה לי שזה 67,000.

67,300.

משרד התחבורה לא מתנגד. אנחנו נקריא עכשיו את הנוסח שהיה פה בפעם הקודמת, שיולבש על הצעת החוק של חבר הכנסת אמנון כהן. הוא יגיע לקריאה ראשונה בנוסח שעליו כבר עבדה הוועדה. אנחנו מלבישים את הנוסח הקודם.

האם אתם דנתם בעלות של המכשירים האלה על בעלי הרכב?

החובה הזו כבר קיימת.

אני מציעה שהגברת רווה תקריא את הצעת החוק. אנחנו עבדנו עליה ביחד בזמנו.

" הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מיתקן מגביל מהירות)

1. בפקודת התעבורה בסעיף 1 לפני הגדרה "רכב" יבוא: "מיתקן מגביל מהירות" – מכשיר מסוג שקבע השר, המגביל את מהירות הרכב והמותקן ברכב כפי שקבע השר." למעשה, בתקנות ישנו כבר הפירוט. השר כבר קבע את פירוט כלי הרכב.

מהו ק"מ לשעה שקבע השר?

לאוטובוס ולטיולית זה 100 קמ"ש, ולרכב מסחרי ולרכב המורכב זה מהירות מרבית של 85 קמ"ש.

"2. בסעיף 62 לפקודה בסופו יבוא:

"(11) משבש את פעולתו התקינה של מיתקן מגביל מהירות שהותקן ברכב לפי הוראות סעיף 65א."

סעיף 62 לפקודה הוא הסעיף האומר: "העובר אחת מעבירות אלה דינו מאסר שנתיים או קנס".

"3. אחרי סעיף 65 לפקודה יבוא:
65א. (א) השר רשאי לקבוע כי ברכב מסוג מסוים שקבע יותקן מיתקן מגביל מהירות.
(ב) קבע השר כאמור בסעיף קטן (א)-
(1) לא יירשם הרכב ולא יחודש רשיון הרכב לפי הוראות פקודה זו, אלא אם כן
מותקן בו מיתקן מגביל מהירות כפי שקבע השר". זה עבירה פלילית.
(2) "לא ינהג אדם ברכב ולא ירשה בעל הרכב ומי שהרכב נמצא בשליטתו לאחר, לנהוג ברכב, אלא אם כן מותקן בו מיתקן מגביל מהירות והמיתקן תקין."

אנחנו מציעים להוסיף פה עוד הוראה לעניין היסוד הנפשי. בדרך כלל בעבירה פלילית צריך להוכיח גם את היסוד העובדתי, ובמקרה הזה שאדם נהג ברכב והוא הרשה לנהוג ברכב שלא מותקן בו מגביל מהירות או שהמיתקן לא תקין.

האם אין בעיה עם נושא עם הנושא של היסוד הנפשי? אני נתקל בזה חדשות לבקרים.

יש בעיה וזה מה שאנחנו רוצים להציע לפתור כאן. ככלל, בכל עבירה התביעה אמורה להוכיח שגם אדם עשה את המעשה וגם היה מודע למה שעשה. זאת אומרת, אם אדם גנב, ברור שצריך להוכיח שהוא התכוון לגנוב. יש עבירות מסוג שונה, קוראים לזה עבירות מסוג הסדר. למשל, עבירות תעבורה. זה לא עבירות מטבע בריאתן. זה לא כמו אונס או רצח או גניבה. זה עבירות שמיועדות להסדיר את החיים ולעודד לרמת זהירות יותר גבוהה במקרה הזה. בעבירות אלה העונשים הם בדרך כלל הרבה יותר נמוכים מצד אחד. מצד שני, ברבות מהן חוסכים לתביעה את הצורך להוכיח יסוד נפשי. למשל, אם אני עברתי באור אדם, התביעה לא צריכה להוכיח שאני התכוונתי לעבור באור אדום. אומרים לי שאני לא צריכה להיות רשלנית. מספיק שהוכיחו שעשיתי את זה. אני צריכה להוכיח שמשהו גרם לי לא להתרשל. זה נקרא אחריות קפידה. כלומר, מעבירים את הנטל להוכחת אי ההתרשלות על בעל הרכב במקום שהתביעה תצטרך להוכיח שהוא כן התרשל. אנחנו מציעים להוסיף את זה גם כאן.

במקום שהפרקליטות תצטרך להוכיח יסוד נפשי, הנהג יצטרך להוכיח.

היא תצטרך להוכיח יסוד עובדתי. היא תצטרך להוכיח שהמיתקן לא היה תקין, למשל. הוא יצטרך להוכיח שהוא עשה כל מה שהוא יכול. למשל, שהוא בדק את זה.

הנהג או בעל הרכב, או מי שהשליטה על הרכב בידו. זאת אומרת, מה שמוצע כאן זה להפוך את זה לעבירה של אחריות קפידה. פעם זה נקרא אחריות מוחלטת, אבל נמצא שהביטוי הזה לא נכון, כי זה לא מוחלט באופן מוחלט.

אני מסכים. אתם תוסיפו את זה?

כן.

אנחנו מסמיכים את היועצת המשפטית שלנו לנסח את זה.

התוספת היא שבעבירה לפי סעיף קטן (ב) אין צורך להוכיח מחשבה פלילית או רשלנות.

כפי שמופיע בנוסח שצילמנו לכם, זה יהיה אותו הדבר עם התוספת של הסעיף שדיברה עליו עו"ד רווה. אלא שלמטה במקום חברי הכנסת אמנון רובינשטיין ונחום לנגנטל, יופיע חבר הכנסת אמנון כהן.

האם יש למישהו השגות או הבהרות? עו"ד שי גלעד, בבקשה.

אני מתייחס להצעת החוק הנוכחית של חבר הכנסת אמנון כהן. ישנם כמה הבדלים קטנים שמין הראוי לשים לב אליהם.

הנוסח שקראה כרגע עו"ד רווה הוא הנוסח שיהיה.

בנוסח שחולק, למרות שבדברי ההסבר מדברים על כלי רכב שהם משנת ייצור 96 והלאה, אני לא ראיתי היכן יש את המגבלה בהוראות החוק עצמו.

יש הפנייה לתקנות. התקנה תישאר.

שנית, בתקנות מפנים לתקן האירופאי ל-EEC לגבי מגביל המהירות. כאן העברתם את הסמכות לקבוע את סוג המכשיר לשר עצמו. יכול להיות שיש איזשהי סתירה בין הדברים.

השר יקבע, וייקבע זה תמיד בתקנות. זה ייקבע בתקנות. דהיינו, אם הצעת החוק הזו תתקבל בסופו של דבר, מה שיקרה הוא שיהיה צורך לתקן את התקנות שקיימות היום בתקנות התעבורה ולהתאים אותן לתיקונים שנעשו.

אנחנו מכינים את הצעת החוק לקריאה ראשונה. אנחנו ממילא נצטרך לחזור על הפרטים האלה גם לאחר הקריאה הראשונה. אין פה עניין חדש. לכן אני מציע להיות יותר פרגמטיים. אנחנו נאשר את הצעת החוק הזו שנוסחה כרגע על-פי מה שסיכמנו לקריאה ראשונה.

אני מבקש להוסיף בכל מקום שכתוב: בתקנות שהשר יאשר, שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה.

האם מדובר בכל הנושאים? האם מדובר גם בסוג המיתקן, למשל?

אני צריך לראות מה יהיה יותר רלוונטי אלינו, ומה לא רלוונטי. אני חושב שאם אני עושה את זה גורף - - -

בשלב זה אתה רוצה שהתקנות לפי סעיף זה יהיו באישור ועדת הכלכלה, ובהכנה לקריאה שנייה ושלישית נדון בדיוק האם יש או אין צורך בכולם?

מאה אחוז.

אני מעמיד את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון-מיתקן מגביל מהירות), של חבר הכנסת אמנון כהן להצבעה על פי הנוסח שהסכמנו.

ה צ ב ע ה
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון-מיתקן מגביל מהירות), של חבר הכנסת אמנון כהן (פ/521), אושרה פה אחד להכנה לקריאה ראשונה

אני מודה לאדוני היושב ראש.






















ב. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה), התשס"ג-2003,
של חבר הכנסת איתן כבל (פ/356)

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום והוא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה( של חבר הכנסת איתן כבל. חבר הכנסת כבל, בבקשה.

נקודת המוצא היא שמשאיות כמעט ולא צריכות לעקוף, ואני אומר את זה כמעט קטגורית. אני לא חושב שמשאיות צריכות לעקוף, אלא בתנאים ובנתונים כפי שייקבעו. עקיפה של משאית גורמת בדרך כלל נזק גם אם לא מדובר בתאונה. תוך כדי נסיעה בכביש ירושלים תל-אביב, אתה יכול לראות משאית שנוסעת 30 קמ"ש, עוקפת משאית שנוסעת במהירות 40 קמ"ש כדי לחזור חזרה לנתיב ולנסוע במהירות של 40 קמ"ש. הסיכויים לגרימת תאונה עולים כשמשאית עוקפת. נוסף לזה, משאית עוקפת מעכבת את התנועה בצורה דרמטית. מי שנוסע בכביש ירושלים תל-אביב רואה את הדברים האלה יום יום. לפעמים נהגים בכביש הזה עומדים בפקק ארוך וחושבים שהוא נגרם חלילה כתוצאה מתאונה. בסופו של דבר מתברר כי כל זה נגרם בגלל משאית עמוסה לעייפה שעוקפת משאית אחרת שגם היא עמוסה לעייפה. נסיעה של רכב כבד היא דבר לא פשוט. רכב כבד הוא כלי רכב שמפחיד נהגים אחרים על הכביש, ונהגים מנסים להימנע מנסיעה לידם. מהות ההצעה שלי מדברת על כך שיצטרכו להתקיים תנאים מסוימים כדי שמשאית תוכל לעקוף.

אני רוצה לשאול את נציגי משרד התחבורה או נציגי המשטרה, למה לא אוסרים נסיעה של משאיות כבדות בכביש לירושלים בשעות עמוסות?

יש בתמרור איסור עקיפה למשאיות מעל עשרה טון משער הגיא עד נווה אילן מהסיבות שהוזכרו. הבעיה היא שחלק מהמשאיות שהן במצב טוב ובעלת יכולת נסיעה, לא מכבדות את זה.

האם גם כאשר ישנם שני מסלולים זה נקרא אצלכם עקיפה?

גם כשיש שני נתיבים.

האם מדובר במשאיות של עשרה טון ומעלה?

כן.

יש כמה דרגות של טיפול בבעיה הזו. ראשית, איסור עקיפה לפי תמרור. בתמרור אפשר לציין על מי אנחנו מטילים את זה, על איזה משאיות, מאיזה משקל, ואפילו באילו שעות ובאילו ימים. שנית, מנסים להטיל כאן איסור גורף. אגב, מה שמוצע כאן בכלל לא יחול על שער הגיא מפני שמדובר כאן שלא יעקפו, אלא בכביש שיש בו שני נתיבים באותו כיוון. יש פה גם מגבלות נוספות.

בדיוק. כשאתה מכין הצעת חוק אתה לא מתייחס לכביש מספר זה וזה, אלא אתה מנסה ליצור נורמה כללית בחוק.

הרעיון וההיגיון שעומד מאחורי ההצעה הוא נכון, והוא למנוע עיכובים ועגמת נפש מנהגים אחרים שלא לצורך. אבל ההצעה כפי שהיא מנוסחת תביא לכך שמבאר-שבע ועד אילת אסור יהיה למשאית בכלל לעקוף, גם אם אין אף אחד בכביש כי הכביש הוא דו סיטרי. בכביש הביקעה שהוא דו סטרי ויש בו רק נתיב אחד לכל כיוון, אסור יהיה לעקוף בכלל. אנחנו חושבים שהניסוח של הצעת החוק הוא לא טוב. נציגי המשטרה יאמרו בהמשך עד כמה המשטרה יכולה או לא יכולה לאכוף את הנושא הזה של מינימום 50 קמ"ש ומקסימום 70 קמ"ש . אגב, אם אנחנו מגבילים את העקיפה למהירות של 70 קמ"ש אז גם כלי רכב שיהיה מותר להם לעקוף יעכבו ממש ללא צורך את אלה שמאחוריהם אם הם יעקפו במהירות של רק 50 קמ"ש כשזה מותר. ההצעה הזאת מנוסחת בצורה שלא ניתן יהיה לאכוף אותה. אפשר כבר היום לטפל בבעיה הזו על ידי מה שנקרא הפרעה לתנועה, ונציגי המשטרה יוכלו לדבר על כך.

המטרה כפי שהיא הוצגה על ידי חבר הכנסת כבל היא מטרה מאוד נעלה. היישום כמו שהוא בא לידי ביטוי בנוסח התיקון לא ישיג את המטרה שהוצגה. כי אם אנחנו נבחן את כל כבישי הארץ וננסה לראות איך ההצעה לתיקון החוק מתייחסת אליהם, אז מהדרום ועד הצפון כביש מספר 90 הוא בנתיב אחד ותהיה שיירה אחת של כלי רכב מעל ארבעה וחצי טון שתיצור מצב שכלי רכב לא יעקפו אותה, או שיעקפו אותה בצורה מסוכנת. לא ניתן יהיה להיכנס ביניהם כי המהירות שלהם היא מוגבלת. אם המטרה שלנו היא להזרים את התנועה אז הצעת החוק הזו תגרום לעיכובי תנועה ולפקקים.

הצעת החוק גם מרוקנת מתוכן את תקנה 48 לתקנות התעבורה, גם (א), גם (ב) וגם (ג), שמדברות על ירידה לשוּל ומתן אפשרות לרכב אחר לעקוף אותו. במצב כזה כשיש שני כלי רכב מעל ארבעה וחצי טון כאשר רכב אחד יורד לשוּל, לרכב השני אסור יהיה לעקוף אותו כי אין שני נתיבים באותו כיוון נסיעה.

את אמרת שהמטרה היא נעלה. אם המטרה היא נעלה אז צריך למצוא לה פתרון.

הפתרון קיים בתקנות התעבורה. בתקנה 47, וגם בתקנה 48, ובתקנות נוספות, כולל תמרור של איסור עקיפה, כולל עניין של הפרעה לתנועה, יש מספיק כלים כדי להתמודד עם הקטע הזה של עקיפה על ידי משאיות. לעניות דעתנו אין מקום להיכנס. בנוסף, מה שהוצע הוא גם לא ישים. לא ניתן להטיל על העם גזירה שהוא לא יכול לעמוד בה. רכב מעל ארבע וחצי טון, המהירות שלו שקבועה בחוק היא בדרך עירונית כמו כל רכב רגיל, ובדרך בינעירונית כמו רכב פרטי. ההגבלה שקיימת לגבי משקל רכב במהירויות היא רק כאשר אנחנו מדברים על רכב מעל 12,000 ק"ג שהמהירות שלו בדרך עירונית יכולה להיות רק 50 קמ"ש, ובדרך בינעירונית ובדרך מהירה רק 80 קמ"ש. ההקבצה של אותם כלי רכב מארבעה וחצי ומעלה עם מגבלות כאלה, לא רק שתעמיד את כל מדינת ישראל בפקק אחד גדול, אלא גם תגרום סיכון לתנועה ולתאונות דרכים.

אם משאית יכולה לעקוף והיא עומדת במהירות הנדרשת אז אין בעיה. מה שקורה בכביש מס' 90 או בכביש מס' 1 הוא שהמשאיות הכבדות נוסעות מאוד לאט, ולעיתים הנהגים האחרים שבכביש נקלעים בשיירה של משאיות שיצאה כנראה מכמה מפעלים. משאיות נוסעות לאט בגלל המגבלות הקיימות מבחינת הרכב, מבחינת המטען. אם היה מצב שבו המשאית התחילה לנסוע והמהירות שלה עלתה מ-40 קמ"ש ל-80 קמ"ש, ניחא. אבל זה לא המצב.

אני מבין שאתם טוענים כי אין מקום להצעת החוק כי הכל מצוי בתקנות. אבל, חבר כנסת כבל טוען שכן יש צורך בהצעת החוק.

הצעת החוק כפי שהיא מנוסחת כרגע, היא לא ישימה מבחינת אכיפת החוק. אין לנו שום כלי להתמודד עם מה שמוצע כאן.

האם אני יכול לקבל נתונים מהמשטרה כמה דוחות תעבורה או כתבי אישום הוגשו בשל אי קיום הוראות התקנות בנושא העקיפה?

אין לי את הנתונים כרגע. אני אוכל להשיג אותם לישיבה הבאה.

לא נעים לי לומר לך, אבל הם לא יהיו גם בישיבה הבאה

לא, הם יהיו בישיבה הבאה.

אני מחכה לנתונים האלה כבר שנה מאותה ישיבה ראשונה של ועדת הכלכלה בראשותי שבה היה גם ניצב רז.

גם יושב ראש ועדת המשנה למאבק בתאונות הדרכים ביקש את אותם הנתונים מהמשטרה לגבי אכיפת העבירות, כמה עבירות נאכפו, אלו סוגים של עבירות. הוועדה לא קיבלה את זה עד היום.

כחבר כנסת אני מבקש שהנתונים האלה יוצגו בפניי בפעם הבאה.

אנחנו לא יכולים לצפות מראש שמשאית עומדת לצאת לעקיפה בדיוק בתנאים האלה, כלומר, במהירות שהיא אינה גבוהה מ-70 קמ"ש ואינה נמוכה מ-50 קמ"ש, ולאכוף. פרקטית העבירה הזו לא ניתנת לאכיפה.

בעיה נקודתית בכביש מסוים בו יש למשל עליות, יכולה להיפתר באמצעות תמרור. השאלה היא, האם יש מקום לאיסור גורף בכלל הארץ?

דנית, הצעת החוק הזו הרי תהיה בסופו של דבר. אבל, אני רוצה שהיא תהיה בצורה כזו שהיא גם תתאים אליכם. תאמרו לי בבקשה איך אתם רוצים לראות את הצעת החוק הזו כדי שנוכל להשלים אותה.

אדוני היושב ראש, השאלה היא האם יש מקום להצעת החוק הזו? אנחנו שומעים כאן שאין מקום להצעת החוק.

נניח ויש שתי משאיות של ארבעה וחצי טון או יותר שנוסעות בכביש שהוא נתיב אחד לכל כיוון, ורכב פרטי רוצה לעקוף אותן. מאחר ומדובר בשתי משאיות שהן לא יכולות לבצע עקיפה אחת של השנייה, הן ממשיכות לנסוע אחת אחרי השנייה. הרכב הפרטי ייאלץ לעקוף למסלול הנגדי והוא יימצא בסיכון.

בסעיף 47(ג) כתוב: לא יראו כעקיפה את תנועתם של כלי רכב הנעים בנתיב אחד הנוסעים במהירות העולה על המהירות שבה נוסעים כלי ה רכב שבנתיב האחר. כשיש שני נתיבים לאותו כיוון זה לא עקיפה. אם אנחנו הולכים לכיוון הזה אז צריכים לשנות גם את החוק הזה, מה שמביא לעוד קצת נזק בכיוונים האחרים.

אני מסכימה עם המהות של החוק שצריכים למצוא כל דרך לעצור את המשאיות שהן כלי הרצח העיקריים בכבישים. אין ספק שזה הגורם העיקרי לתאונות. לא צריך נתונים בשביל העניין הזה. אלה כלי הרצח. אני רק טוענת שצריכים לעשות את זה בצורה כזו שזה לא ייתר או יסתור סעיפים אחרים שעושים את הנהיגה סבירה. נוסף לכך, כל חוק צריך להיות הגיוני מבחינת האכיפה שלו. אין סיכוי בעולם שייאכפו את החוק הזה. ככל שאנחנו נחוקק יותר חוקים שאי אפשר יהיה לאכוף אותם, כך אנחנו מביאים לזילות של החקיקה במדינת ישראל. אני חושבת שצריך להיזהר מזה. הצעת החוק הקודמת שמדברת על מיתקן מגביל מהירות היא מעולה. אולי אתם אנשי מקצוע יכולים להביא הצעה או רעיון להגבלת המהירות ולהגביר את יכולת האכיפה לגבי המשאיות. זה יהיה דבר מבורך. הצעת החוק הזו כפי שהיא מנוסחת עכשיו היא פשוט לחלוטין לא ישימה והיא רק תביא נזק.

אנשי משרד התחבורה ונציגי המשטרה, אני רוצה להרחיב את בקשתי הקודמת לגבי דוח הנתונים. ראשית, אני רוצה לקבל לישיבה הבאה את כל הפתרונות שקיימים בתקנות ובחוקים שנותנים מענה להצעת החוק של חבר הכנסת כבל.

לא רק להצעת החוק, אלא בכלל לעניין הגבלת משאיות. לא רק מהירות.

הצעת החוק הזו מדברת על איסור עקיפה, ולחבר הכנסת כבל יש מטרה בהצעת החוק הזאת. אני רוצה שתציגו לנו בדוח מסודר את כל הפתרונות שקיימים בחקיקה ובתקנות שנותנים מענה להצעת החוק של חבר הכנסת כבל. כמובן שאם תצליחו אז הצעת החוק של חבר הכבל היא זו שתישאר. שנית, אני מבקש לקבל את הנתונים שביקשתי.

האם אפשר לבקש גם בקשה שלישית?

כן.

אם כך, אני מבקשת לקבל את כל הכלים שיש כדי לעצור משאיות. יש למשל מכשיר שהוא כמו קופסא שחורה במטוסים. עד כמה שהבנתי זה עוד לא הוכנס כחקיקה, זה רק כוונה.

זה מעוגן. הוועדה דנה בנושא הטכוגרף מספר פעמים.

השאלה היא, האם זה כבר בחוק?

כן, גם בפקודה וגם בתקנות.

אני לא מבין את מטרת הצעת החוק אף שהיא נעלה. האם מדובר כאן בנוחות של נהגי הרכב הפרטיים שנוהגים בכבישים האלה או שמדובר באיזשהו מאמץ להתגבר על תאונות דרכים כשהמשאיות מוצגות כאן כפגע רע? אומרים כאן שמטרת הצעת החוק היא נעלה, ואני הייתי רוצה שיגדירו אותה.

הצעת החוק מוצגת היום בצורה כל כך גורפת ואני חושב שבצורה הזו ישיגו את הדבר ההפוך. ייווצרו שיירות בכבישים דו מסלוליים לא של שתי משאיות אלא של עשר ועשרים משאיות כי הנהג הראשון ייקבע את המהירות ושאר הנהגים יתיישרו אחריו. יש פה עניין של הזרמת תנועה, וכל המאמצים של כל מי שמתעסק בתנועה הם להזרים את התנועה. גם משאית שמצליחה לפתח מהירות גבוהה ב-15% ממהירות של משאית אחרת, כדאי לאפשר לה לבצע את העקיפה כדי שיווצרו פערים בין המשאיות וכך נהגי מכוניות פרטיות יוכלו להיכנס בינהן, אחרת כביש חיפה תל-אביב יהפוך לכביש חד מסלולי. נהג מכונית הפרטית שייסע ראשון במסלול השמאלי שנוהג במהירות של 70 קמ"ש, יגרום לכך שכל המכוניות שנוסעות אחריו ייסעו גם הן במהירות של 70 קמ"ש. חבר הכנסת כבל, אתה לא תשיג את המטרה שלך.

אני מציע שלא תהיינה החלטות גורפות בעניין הזה. שנית, יש ליצור מרווחים גם כאשר ממקמים תמרורים. כלומר, לא צריך לקחת מקטעים של 50 ק"מ או 100 ק"מ שבהם לא ניתן יהיה לאכוף בהם, אלא יש ליצור מקטעים על הציר שבהם כן ניתן לבצע אכיפה על מנת שיווצרו אותם מרווחים, כיוון שרכב פרטי חייב להיכנס בין משאיות. אני מבקש שתהיה מגבלה בהצעת החוק של המקטעים בקילומטר לעניין התמרור, ולא לתת קטעים שלמים של 50 ק"מ ו-100 ק"מ קילומטרים בהם משאיות לא יכולות לעקוף.

האם יש היום קטעים של 50 ק"מ ושל 100 ק"מ?

אין היום מקטעים, אבל יש היום תמרור ומתמררים במקומות שחושבים שבהם אפשר לתמרר. ברגע שתהיה הצעת חוק, העניין יהיה גורף.

אם אכן הדברים יתנהלו על הכביש כפי שמתואר כאן, ייווצר פוטנציאל של תאונה דה-פקטו יותר מכפי שהוא היום. אנחנו יודעים שפוטנציאל לתאונה הוא ביחס ישר לזמן החשיפה של רכב עוקף.

האם אתם מתנגדים להצעת החוק?

אנחנו מתנגדים להצעת החוק. אנחנו חושבים שיש בזה מילכוד ופוטנציאל לתאונה. אני אומר לך שתקנה 47 פותרת את זה. אנחנו היינו רוצים שהדברים ייגזרו לגופו של עניין, לא בקונפקציה, אלא בתפירה ידנית על-פי תמרור. ניתן לתמרר מקום שיש בו בעיה אמיתית ולאסור עקיפה ולהטיל כל מיני דברים. איסורים גורפים של עשרות ומאה ק"מ הם דבר שהוא לא ניתן.

אני רוצה להשלים את הבקשה שלי. אני מבקש שבנתונים שאתם מעבירים אליי יהיה פילוח לגבי סוגי כלי הרכב.

מההיבט המשפטי, הבעיה מתחילה ברישא של הסעיף, במילים: "על אף האמור בכל דין". ההצעה שלי היא לעבד את הצעת החוק הזו מחדש תוך פזילה עמוקה לעבר תקנה 47. ההצעה כפי שהיא תביא לידי אבסורדים בכביש. לדוגמא, נניח ויש שלושה נתיבים והנתיב השמאלי הוא לפנייה שמאלה. מי שירצה לציית להוראות החוק יצטרך לעצור באמצע הכביש ולחכות שהרכב מצד שמאל יפנה את הכביש כדי לא לעקוף אותו ולא לעבור על ההוראה הזו.

אני יכולה לתת עוד שתי דוגמאות לאבסורד שישנו.

אני מציע שחבר הכנסת כבל ישב עם נציגי משרד התחבורה ועם נציגי המשטרה. יכול להיות שחלק מהטיעונים שהוא ישמע מהם יניחו את דעתו, יכול להיות שלא. אני אתן פרק זמן סביר של שלושה שבועות.

אני רוצה לסכם בצורה מסודרת את הבקשות שלי במהלך הישיבה. אני ביקשתי מהמשטרה להביא לקראת הישיבה הבאה נתונים לגבי אכיפת עבירות עקיפה, מספר העבירות שנאכפו בהתאם לסוגי העבירות וסוגי כלי הרכב החל משנת 2001 ואילך, וכן את כל סעיפי החקיקה והתקנות שנותנים מענה לאיסור עקיפה על ידי משאיות, בהתאם להצעת החוק של חבר הכנסת כבל. אני גם מבקש שחבר הכנסת כבל ישב יחד איתכם עד למועד הבא שנקבע אותו בלוח הזמנים ותנסו להגיע לאיזשהן התאמות ולתיקונים. חבר הכנסת כבל נחשב לחבר כנסת שיש לו הרבה חוקים כך שזו לא תהיה להסתדר איתו.





3. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 60) (אחריות פלילית של מעביד),
התשס"ד-2004 של חבר הכנסת דוד טל, עמיר פרץ, אילנה כהן

אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק הבאה והיא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אחריות פלילית של מעביד), התשס"ג-2003 של חבר הכנסת דוד טל, עמיר פרץ ואילנה כהן, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. חבר הכנסת דוד טל, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שאין מה להוסיף על כל מה שאמרנו בהכנה לקריאה ראשונה. כאמור, אנחנו מבקשים פה לתקן את החוק כך שתהיה פה איזשהי אחריות ישירה לגבי עבירה לפי תקנה 85 ולפי תקנה 168. אני חושב שנכון לתקן את התקנות הללו. שמעתי נציגים של בעלי המוניות הטוענים ואולי בצדק, שיש הרבה מאוד אנשים שיש להם מספרים למוניות והם מעבירים את המספרים ואז נוצרת בעיה. לפעמים מדובר באישה מבוגרת שהמספר שבבעלותה הוא מקור ההכנסה שלה, וכנראה שהחוק מטיל עליה איזשהי אחריות. זו נקודה שאולי כדאי שנדון בה. לגבי כל שאר הדברים, אני חושב שאפשר לאשר את זה כפי שזה ככתבו.

האם הם מבצעים את זה כעבודה עבורה או כשירות עבורה? אני מעלה שאלה, כי העבירה כפי שהיא נכתבה כאן זה "בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע ביצוע עבירה המנויה בתוספת השמינית בידי אדם הנוהג ברכב ברשותו והמבצע עבורו עבודה או שירות". השאלה שלי היא, האם זה עבודה או שירות?

מוצע כאן נוסח חדש. כשנקטנו בנוסח הזה בעקבות הדיון בוועדה בהכנה לקריאה ראשונה, ניסינו להכניס תחת כנפי ההוראה הזו שני סוגים. אחד, עובדים שמבצעים עבודה עבור מעביד כשיש יחסי עובד מעביד בינהם. שניים, אין דווקא יחסי עובד מעביד, אלא יחסים קבלן נותן שירות עבור מזמין שירות, אבל הוא משתמש לצורך ביצוע העבודה הזאת, השירות הזה, ברכב של מזמין השירות. לא תמיד יש יחסי עובד מעביד, אבל לפעמים הוא פרילנס או משהו כזה .

כשגברת ורון הציגה לפניי אתמול את הבעיה בעקבות פנייה של נציגי בעלי המוניות, אמרתי שהוועדה צריכה לשמוע קצת יותר פרטים על מהות היחסים בין בעל המונית לבין מי שהרכב הושכר לו כדי להבין האם הוא עלול להילכד בתוך הנוסח הזה או לא. אני לא יכולתי לתת חוות דעת משפטית רצינית בעניין הזה על סמך מספר מלים בטלפון. לכן אני מציעה שיתאפשר לנו לשמוע מה מהות היחסים שיש בין בעל המונית, בין משכיר המונית, לבין מי שמבצע את הנהיגה.

אני מוכרחה לומר שאגב דיון שהתקיים הבוקר בחדרי בהצעה הזו, עלינו על בעיה נוספת שאני לא בטוחה שחשבנו עליה מראש, והיא מה דינם של חברות הליסינג שהן מוגדרות כבעלי רכב.

דיברתי על זה בפעם שעברה והוצאתי אותם מהכלל.

אני לא בטוחה שהוצאנו.

גברתי תבדוק בפרוטוקול. אני זוכר שאני העלאתי את זה. אגב, זה על-פי בקשה של משרד התחבורה או משרד המשפטים אלינו.

לדעתי לא, אני אבדוק את זה שוב.

ישנן שלוש אפשרויות במוניות. ראשית, בעל המונית עצמו עובד על המונית. ישנה אפשרות שניה, משכירים את המספר כשהרכב הוא בכלל לא של בעל המספר, אלא של בעל המונית. אפשרות שלישית, הוא נותן לקבלן משנה את המונית למשמרת. ברגע שאני נותן למישהו אחר את המונית כקבלן משנה, אותו נהג חתום אצלי על כך שהוא אחראי על כל הבעיות של האוטו, ואם הוא מבצע עבירות העבירות הן שלו. מה שקורה בפועל הוא שאם הוא מקבל דוח בגלל שהוא עמד בתחנת אוטובוס, אז הדוח מגיע לבעל האוטו, לבעל המספר. אנחנו באים ומוכיחים מי נהג באוטו באותו זמן וזה היה צריך לפטור אותנו מאחריות לנושא. בפועל זה לא מתבצע כך משום שמשרד התחבורה לא מקפיד על החוקים. קרה לנו מקרה שבו נהג מסוים לקח מונית מבעל מונית והוא ביצע עבירה של אי הפעלת מונה.

זה לא שייך.

בעל הרכב הסביר שהוא פנסיונר ושהוא לא עובד על הרכב, אלא מסר את המונית לנהג אחר שביצע את העבירה. הוא גם הסביר שיש לו התחייבות כתובה שהמונית נמצאת אצל מישהו אחר. משרד התחבורה דרש שהנהג עצמו יישפט והוא נשפט וקיבל את עונשו על פי הדין. אבל, מאשימים גם את בעל הרכב משום שיש לו אחריות שילוחית ו עומד נגדו היום כתב אישום על זה שהוא לא פיקח עליו שהוא לא הפעיל את המונה.

האם יש לך העתק מכתב האישום?

יש לנו.

אדוני היושב ראש, אני חושב שכל הטענות הללו שהוצגו כאן הן לא רלוונטיות מפני שאנחנו מדברים על עבירה לפי תקנה 85 כשמדובר על מטען עודף. אני לא מכיר מטען עודף במוניות. אני מדבר על תקנה 308 של אי שמישות ברכב. במקרה כזה אני בהחלט רוצה שבעל הרכב ייענש. אני מדבר על עבירה לפי תקנה 168 של חריגה משעות הנהיגה ופה יכולה להיות אולי איזשהי בעיה.

אין בעיה במוניות.

בחוק הזה אין שום דבר שהוא רלוונטי למוניות. זה לא חל עליהם.

יפעת, אומר פה חבר הכנסת טל שהצעת החוק הזו עוסקת בשלושה סעיפים ושניים מהם לא נוגעים למוניות ותקנה 168 אולי יש לה במידה מסוימת נגיעה למוניות. האם זה נכון?

יכול להיות שהכוונה היא בפועל. זאת אומרת, תקנה 85 זה עניין של הובלת מטען. החוק עצמו חל על כל רכב.

מה שמאפיין את נסיעת המוניות זה לא הובלת משאות.

אנחנו אמרנו שתקנה 85 זה מטען חורג וזה לא שייך.

תקנה 308 זה עניין של הודעת אי שימוש. תקנה 308(ד): "לא ישתמש אדם ברכב", כל רכב, "שעליו נמסרה הודעת אי שימוש אלא לשם נסיעה לתיקונו." זאת אומרת, זה חל על כל רכב גם פרטי וגם אחר.

אני רוצה לבדוק את הנושא, אני לא בטוחה. נניח שיש רכב מושכר בהתאם למה שנאמר כאן שהסתבר שהוא לא תקין, והוצאה עליו הודעה של אי שימוש. הרכב מושכר, הנהג - - -

אני רוצה לתקן את עצמי. כאן אנחנו הגבלנו את זה. אומנם התקנה חלה על כל רכב, אבל כאן זה הוגבל. כאן כשזה נכתב ל-308, רק לרכב מסחרי, רכב עבודה ורכב ציבורי. זה כולל מונית.

אני רוצה שזה יכלול מונית.

אני רוצה לדעת מה זה אי שמישות?

ברגע שהרכב מהווה סיכון על הכביש הוא מורד מהכביש ואז נלקח לו רשיון הרכב. יש מספר סוגים של הורדה מהכביש לפחות על-פי 308(ד). זה מצב כאשר הרכב הורד מהכביש או על ידי משרד התחבורה או על ידי משטרת ישראל, ולמרות שהוא הורד מהכביש הוא ממשיך לנוע על הכביש.

מה שאתם אומרים הוא שאי שמישות הוא רק אם בפועל ניתנה הודעה לגבי אותו רכב על אי שימוש. זאת אומרת, אם לא ניתנה הודעה כזו ותוך כדי מהלך העבודה שלו הוא נתפס ונאמר לו שהרכב הזה לא תקין אז זה לא נחשב.

זה לא 308(ד), זה 306.

נניח ואני נוהגת ברכב שהוא איננו שלי. עוצרת אותי ניידת של משרד התחבורה או של המשטרה ובודקת את תקינות הרכב ומוצאים שיש איזשהו פגם ברכב.

זה לא 308.

האם אתם בטוחים?

לפי תקנה 308(א): אם סבור בוחן או שוטר, זה לא סתם שוטר, אלא שוטר שעבר הכשרה מיוחדת בנושא הזה, שהרכב שניתן עליו רשיון רכב עלול לסכן את התנועה או לא נתמלאו בו תנאים שנקבעו לגביו כדין, ימסור לנוהג הודעת אי שימוש בה מפורטים מה הפגמים שיש ברכב, וגם מודיעים על כך לרשות הרישוי ולוקחים לו את הרשיון.

האם סיטואציה כזו יכולה להתקיים כשאני נוהגת ברכב ויש ניידת של משרד התחבורה או של המשטרה שעושה בדיקות תקינות ורואה שהרכב איננו תקין ונותנים לי הודעת אי שימוש. אומרים לי שאני יכולה לנסוע עם הרכב רק לצורך תיקון הרכב? יכולה להיות סיטואציה כזו.

זה עדיין לא העבירה של 308(ד).

נניח עכשיו שאני לא נהגתי ברכב שלי, אלא אני נהגתי ברכב של מעבידי. מעבידי לא יודע אפילו שקיבלתי את הודעת אי השימוש והמשכתי לנהוג שלא בהתאם להודעת אי השימוש. אני שואלת, האם בהתאם למוצע תוטל אחריות קפידה על המעביד כשהוא לא מודע לזה בכלל?

תוטל עליו אחריות ישירה לפקח שזה - - -

כל ההצעה באה להטיל אחריות ישירה על מעביד לפקח.

נניח שניתנה לי הודעה ביד שהרכב לא תקין. אבל, אני לא הודעתי מייד למעביד שלי שקיבלתי הודעת אי שימוש. מצב כזה יכול לקרות באותו יום, לא מעבר לכך.

אפשר לפתור את זה על ידי זה שהודעת אי השימוש תישלח לבעל הרכב עצמו, ואז הוא לא יכול לומר שהוא לא ידע.

זה פתרון. כך עשינו למשל בהסדר של השבתת רכב. שנית, זה אחריות קפידה, זה לא אחריות מוחלטת. זאת אומרת, בעל הרכב יצטרך להוכיח שהוא עשה כל שניתן כדי למנוע את עבירה מהסוג הזה. זאת אומרת, אם הוא יראה שהוא נתן הנחיות שבמקרים כאלו יודיעו לו ולא משתמשים ברכב, אז יפטרו אותו מהאחריות. זה הרעיון של אחריות קפידה. יהיה עליו להוכיח שהוא לא התרשל.

ישנם ימים בודדים בין ביצוע עבירה ובין הודעת המשטרה למעביד. למעביד או לאותה חברה מגיעה הודעה בדואר רשום שיש לרכב הורדה מהכביש. אי אפשר שתהיה אחריות על המעביד בכמה ימים האלה משום שהוא לא ידע מכך.

צריך לבדוק את זה. יש לשקול את נושא ההודעה לבעל הרכב בדומה לאיסור שימוש.

חייבים להשלים את ההוראה הזו על-ידי מתן חובת מסירת ההודעה, העתק מההודעה, לבעלי הרכב, ושרק מרגע שהוא קיבל את ההודעה הזו תחול אחריות הקפידה.

אין לי שום בעיה בנושא הזה.

דוד, זה צריך לבוא לידי ביטוי בחוק. זה לא סתם עניין של נוהל.

יש פה מקרה של בעל מונית, בעל מספר, פנסיונר שהשכיר את המספר שלו. הנהג לא הפעיל מונה, אבל מאשימים גם אותו.

זה בכלל לא שייך לפה. זה לא מדבר על המונה.

אני רוצה שיכניסו את זה. יש דבר כזה, אני רוצה שיתייחסו לזה.

למה להכניס? זה לא קשור להצעה הזו.

אני לא נכנס לעניין המונים, אלא דווקא לעבירות שאתם מדברים עליהם. אתם לא נתתם תשובה או הוצאה מהכלל, לאותם אנשים או לאותן נשים צעירות או מבוגרות שמשכירות את המספר. תוציאו את זה מהכלל וזהו.

הסיכום שלנו הוא כזה. יהיה פה פתרון כתוב שבו יקבל בעל המספר או בעל הרכב - - -

אם זה לא בשירות עבורו, זה לא נכנס.

אנחנו סיכמנו עכשיו שאתם מוצאים פתרון יחד עם משרד התחבורה לשלוח הודעת אי שימוש לבעל הרכב או לבעל המספר.

אנחנו עוברים לתקנה 168.

מלכתחילה תקנה 168 כוללת רכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל עולה על שישה טון, והנוהג רכב מנועי מסוג אחר המסיע או המורשה על פי רשיון או היתר להסיע אחד עשר אנשים או יותר בנוסף לנהג, וזה עניין של שעות עבודה.

מונית זה לא שישה טון.

אם זה נעשה כשירות עבורו או כעבודה עבורו וזה 11 אנשים, אז זה גם כן ייכלל. אם זה לא נכנס בדברים האלה ולא כעבודה עבורו ולא כשירות עבורו זה לא ייכלל כמו הדברים האחרים.

לגבי עבירות עומס יתר, דיברנו על זה בדיון הקודם וקיבלנו המון סימפטייה מכל חברי הכנסת שהיו כאן. בסופו של דבר זה לא מופיע פה. מדברים על זה כבר כמה שנים ואני חושב שזו ההזדמנות לטפל בבעיה הזו, אנחנו מבקשים להחיל אחריות שילוחית על בעל המטען או על מי שהייתה בידו השליטה על המטען בעת העמסתו. זה נכון שיש ויכוח גדול ביננו ובין בעלי המטענים. אני מאמץ את הפתרון של מנכ"ל משרד התחבורה מר בן ציון סלמן. הוא אמר כך: אנחנו נטיל אחריות על בעל המטען או על מי שהייתה לו השליטה על המטען בעת העמסתו, אם ביודעין, והדגש הוא על המילה "ביודעין", נעברה כאן עבירה של עומס יתר. אני לא יודע מי יכול לייצג בעל מטען שביודעין עבר עבירה של עומס יתר ועדיין רוצה להגן עליו.

מר כוכבא, האם לא אמרו לכם בדיון הקודם שהאכסניה לנושא הזה זה בחוק שירותי תובלה ולא פה? האם זה לא מה שנאמר לכם בדיונים?

זה מה שנאמר.

חבר הכנסת גלעד ארדן הציע לך לפגוש אותו ואולי להכין נוסח.

אין הבדל מהותי בין חוק שירותי תובלה לחוק הזה כיוון ששניהם מתייחסים לתעבורה.

אני לא חושב שצריך לערבב את זה עם זה כרגע.

אם זה נתפס כערבוב אז זה נתפס כאילו זה דבר שולי. רבותיי, זה הדבר הכי מהותי בחוק כי תופסים פה את הקורבן שהכי קל לתפוס אותו, והאשם העיקרי נמצא באיזשהו מקום ונהנה מהעבירה הזו. למה לעשות את העיוות הזה? הנושא הוא מאוד מהותי. כל התשתית של חוק שירותי הובלה היה מושתת על העניין הזה. אלי גולדשמידט שהיה בזמנו יושב ראש ועדת הכלכלה, ביקש לשים את זה בצד ברגע האחרון בגלל איזשהי הידיינות עם בעלי המטענים. זה יצא באופן זמני, אבל הזמני הזה נמשך כבר חמש שנים.

הנושא הזה עלה בקדנציה הקודמת וירד מסדר היום. גם היועצת המשפטית של משרד התחבורה יצאה מפה בבושת פנים על חוסר המקצוענות בהכנת ההצעה. זה נגמר. לגבי הצעת החוק הזו שנדונה עכשיו, נושא בעל מטען נזרק לחלל האוויר. אבל , אחד לא שייך לשני.

איך אפשר לתת סעד בהליך חקיקה מהסוג הזה לבעל מטען שביודעין עובר עבירה? אנשים מתעלמים מזה פה ובעצם הכנסת מאשרת לבעלי מטען לעבור עבירות עומסים ביודעין.

תולדה של ההצעה הזו היא כתוצאה מהמצב העקום שנמצא בשטח. אנחנו רואים יותר ויותר נהגים שמתלוננים על מטען חורג. אבל, צריך לטפל בזה במקום אחר, לא כאן. למה להיתפס רק לדבר הזה? איש שקיבל את המשאית צריך לדעת את המגבלות שלו, הוא צריך להיות אחראי להעמסה שלו. לפעמים זה עניין של אחריות שהיא בינו לבין הבעלים, ולאו דווקא זה ששם את המטען. יש כאלה שחורגים ביודעין והשכיר שעובד במשאית הזו מתלונן. אנחנו מקבלים הרבה מאוד תלונות בנושא הזה. המקום הוא בחוק שירותי תובלה כפי שנאמר בפעם שעברה. לא זה המקום.

דוד, אני מוכן לקיים דיון נפרד על הנושא הזה. האם יש למישהו הערות לגבי תקנה 168? לא.

למשטרה יש בקשה שהועברה גם לעיון משרד המשפטים, משרד התחבורה ולמשרד לביטחון פנים. הבקשה היא להוסיף עוד מספר עבירות לתוספת השמינית. בנוסף לתקנה 308(ד) שקובעת את איסור השימוש עקב אי תקינות של הרכב, ישנו סעיף 67 לפקודת התעבורה שקובע עבירה של נהיגה ברכב שלגביו ניתנה הודעת אי שימוש או צו איסור שימוש שיפוטי עקב עבירה של נסיעה במטען יתר או נוסעים מעל המותר, מה שמוסדר בסעיף 57. אנחנו מבקשים שגם במקרה הזה שהרכב הורד מהכביש עקב מטען יתר, יהיה צריך להעביר לחובת דיווח על בעל הרכב, במיוחד כשבעבירה הזו בעל הרכב מקבל הודעה.

חבר הכנסת דוד טל, האם יש לך בעיה עם זה?

לא.

האם יש מישהו שיש לו בעיה עם התוספת הזאת? בסדר.

ישנה עבירה נוספת, תקנה 364(ד) שמדברת על החובה להתקין טכוגרף, שבעל הרכב יפקח.

עלולה להיות עם זה בעיה בהטלת אחריות על בעלים של הרכב בנושא של הידיעה, לא?

למה שלא תהיה חובת פיקוח על בעל הרכב לוודא שגם הטכוגרף תקין?

אני לא יודעת אם בדקנו איך הוא יכול לוודא את זה. זה לא נבדק עד הסוף.

העבירה האחרונה שחשבנו שיש מקום לכלול אותה היא עבירה של מיתקן מגביל מהירות, העבירה שנדונה היום. ההצעה הזו קיימת היום. יכול להיות אפילו שהכללה של העבירה הזו בתוספת השמינית תייתר את הצעת החוק.

אי אפשר לעשות את זה. אני מציעה שאחרי שהצעת החוק של חבר הכנסת אמנון כהן תעבור קריאה ראשונה, נוסיף את זה גם להוראה הזו.

אז אנחנו נסתפק בסעיף 67. אני מבקשת להדגיש לעניין סעיף 67 שלא יהיה ספקות, כי סעיף 67 גם קובע עבירה של נהיגה בזמן פסילה. אנחנו רק מסייגים את זה רק לעניין עבירה של נהיגה ברכב. רק סעיף 67 לעניין עבירה של נהיגה ברכב. רק זה, כי אמרתם ש-364(ד) יש בעיה עם התקינות. לגבי ההצעה של מיתקן מגביל מהירות יש את ההצעה של חבר אמנון כהן. 313 אנחנו מוותרים.

לגבי נושא אי השימוש אני מבקש שתציעו נוסח כך שבעל הרכב יקבל הודעה על כך, וכל עוד לא קיבל הודעה הוא אינו אחראי על העבירה. אנחנו מסמיכים את היועצת המשפטית לסכם את העניין הזה בתיאום איתכם. שנית, לפי בקשת המשטרה, תוספת העבירות זה סעיף 67 לעניין עבירה של נהיגה ברכב לגביו יתנו הודעת אי שימוש וצו איסור שימוש. אנחנו נאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית עם ההנחות האלה.

יש זוג מילים שחוזרות על עצמן בחלק הראשון ובחלק השני והן המילים: "כל שניתן", ולאחר מכן "כל שאפשר". אני לא יודע אם הייתה איזשהי כוונה בהבדל במילים האלה, אבל זה לא העניין. אנחנו קודם כל מטילים אחריות קפידה לבעל הרכב. שנית, אנחנו מטילים עליו משא שהוא כמעט ולא יוכל לעמוד בו. המילים "כל שניתן" ניתנות לפירוש. במידה ויוגש כתב אישום נגד בעל רכב בגין עבירה שנעברה על ידי נהג שביצע אותה, הוא יצטרך ללכת לבית המשפט כדי ללמוד מה דעתו של שופט זה או שופט אחר, מה זה "כל שניתן לעשות". אנחנו מדברים על חוק פלילי. אנחנו מעבירים אחריות לבעלים ועוד מטילים עליו בנוסף לזה נטל שאף אחד לא יוכל לעמוד בו. למילים האלה "כל שניתן" אין אח ורע בפקודת התעבורה ותקנותיה. זה מצוי בחוקים אחרים. זה מצוי בחוק העונשין בסעיף 22, זה מופיע בחוק הכניסה לישראל ובעשרות חוקים אחרים. אגב, חוקים די צעירים. אני חושב שהנטל הוא גדול מידיי. אנחנו דיברנו קודם על חוק שירותי הובלה. סעיף 20 לחוק מדבר אחריות עבירות תעבורה של המוביל, ושם מדברים על "כי הוא נקט באמצעים סבירים". אני סבור שאם אנחנו העברנו אליו את הנטל, לפחות הנטל שהוא יצטרך להוכיח כדי להסיר מעליו את העבירה הוא, כי הוא נקט באמצעים סבירים ולא כל שניתן או כל שאפשר.

אדוני היושב ראש, אני חושב שהדברים הללו שנאמרים כרגע, נאמרו כבר בעבר ונדחו.

כדאי באמת להתאים את "כל שניתן" ל"כל שאפשר", לא משנה איזה מהם. צריך לבחור אחד מהניסוחים.

מה את מציעה?

כל שניתן.

נוסף למה שנאמר פה לגבי מידת האחריות ובחינה, יש פה גם חזקה שבדין, וזאת חזקה מאוד חזקה שעליו גם להוכיח. אותו בעל משאית הוא אשם מראש, לא משנה מה הוא עשה או לא עשה. הוא קודם כל אשם. הוא צריך להוכיח שהוא לא אשם. האחריות שלו כמעט בלתי מוגבלת. הוא בוודאי יצא אשם. יהיו לך בעלי משאיות או אפילו בעלי חברות שיש להם משאיות - - -

לא, יהיו לנו בעלי משאיות שינהגו על פי החוק מפני שהם מאוד יחששו מלקבל כתב אישום, והם מאוד יחששו מלהטיל על עובד שלהם לעבוד סביב השעון. הם מאוד יחששו להעמיס על המשאית שלהם מטען חורג שהוא מעל ומעבר למותר. הם מאוד יחששו מלתת לעובד שלהם רכב שהוא לא שמיש.

מי בעד הצעת החוק להכנה לקריאה שנייה ושלישית?


ה צ ב ע ה

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 60) (אחריות פלילית של בעלי רכב), התשס"ד-2004, אושרה פה אחד להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:35.