כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת הפנים/8551



5
ועדת משנה לנושא מפגעי איכות הסביבה
4.5.2004

פרוטוקולים/ועדת הפנים/8551
ירושלים, ד' בסיון, תשס"ד
24 במאי, 2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 24
ועדת המשנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה) לנושא מפגעי איכות הסביבה
יום שלישי, י"ג באייר התשס"ד (4.5.2004 ) , שעה 14:00

מפגעים סביבתיים בחופי הרחצה

חברי הוועדה: לאה נס – היו"ר
דני יתום

רני עמיר - ראש אגף ים חופים, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד עדי ביתן - לשכה משפטית, משרד הפנים
אשר גרנר - מנהל מחלקה לאתרי רחצה, משרד הפנים
זאב פיש - מפקח ארצי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
גיל אשבל - עוזר ראש מינהל התפעול, עיריית חיפה
יוסף ברנע - מנהל מחלקת חופים – עיריית תל אביב-יפו
ציון שדה - הממונה על החופים, עיריית נתניה
אלי שוורצברג - מנהל אגף חוף הים, עיריית ראשון לציון
אבי אפיה - יו"ר ארגון המצילים הארצי, הסתדרות
עדי שפריר - צלול
שמעון צוק - הידרולוג, אדם טבע ודין
ליאורה אהרון - עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל
ניר פפאי - רכז חופים, החברה להגנת הטבע
עו"ד גדי פרישטיק - איגוד ערים דן לאיכות הסביבה
ירון דיאמרט - ארגון הגולשים
דוד בר דרור - ארגון הגולשים
עדי גלוסקא - ארגון הגולשים

יפה שפירא

חבר המתרגמים בע"מ



מפגעים סביבתיים בחופי הרחצה

אני שמחה לפתוח את הישיבה הראשונה בפתיחת המושב. אני רוצה לברך את חברי, חבר הכנסת אהוד יתום, הוא לא מתנתק לא מהוועדה ולא משום מקום, חזר להיות פעיל בועדת המשנה לאיכות הסביבה ואני רוצה לברך אותו על זה, את כל הצוות, את מנהלת הוועדה.

אני בישיבה הזאת קצת חורגת ממנהגי, בדרך כלל אנחנו שומעים על קטסטרופה ואז באים ומבקרים אותה. עכשיו אנחנו הולכים לדבר לפני שתהיה קטסטרופה, הולכים להקדים את זה. זה באמת מטרת הישיבה.

עונת הרחצה נפתחה באופן רשמי כבר לפני שבועיים, אבל כמעט כל שנה אנחנו מתבשרים על סגירה של חופים. על פעם זה מסיבות אחרות, פעם זה מגלישת ביוב כזה או אחר, זיהום ממפעלים, מנחלים. הנושא הזה של טיפול בנושאים של חופי הים, מטופל על ידי מספר משרדים. אחד הדברים שאנחנו רוצים לברר פה אם אפשר לייעל ולשפר את המערכת, את המצב הקיים, כדי שנוכל להגיע למספר רב יותר של חופי רחצה מותרים לשימוש, וגם שיהיו ברמת איכות גבוהה.

מה שקורה היום שלפי הצו החדש מספר חופי הרחצה יורד וגם אורך חופי הרחצה יורד עם הזמן. לחשוב על זה שיש לנו רצועת חוף של בערך כמעט מאה שבעים קילומטר, ורק עשרה אחוז מזה אנחנו יכולים להשתמש, כשזה אחד ממשאבי הטבע המיוחדים והנצרכים במדינת ישראל, זה באמת עצוב ועגום. כל זה כשאנחנו עדיין פועלים היום משנת 92, שאפילו לא מעוגן מבחינה סטטוטורית, אלא הוא רק המלצה בלבד. ברור שאחת ההמלצות שיהיו בוועדה זה גם לעגן את זה בחוק וגם לעדכן את זה.

כמו שאמרתי, למרות שהעונה הרשמית החלה, בכל אופן אנחנו לפני העונה הבוערת והייתי רוצה שבישיבה הזו נוכל למצוא פתרונות ושלא נדבר אחר כך ונעשה ישיבה על מחדל שהיה, על גלישת ביוב ממקום זה או אחר. נמצאים פה מהשפדן, שהוא אחד הידועים בתחום הזה, באמת שנוכל למנוע את המפגע הבא.

אנחנו נשמע פה את המשרדים ואת כל ארגוני הסביבה, אני רוצה שנתחיל עם משרד הבריאות, נמצא פה מר זאב פיש, סגן מנהל המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות. הוא ידווח לנו גם על היערכות המשרד לפתיחת עונת הרחצה, ועל כל הטיפול של המשרד בנושא.

אני מפקח ארצי לבריאות על סביבה, זה התפקיד הרשמי שלי. קודם כל אני רואה פה בדף שחולק עכשיו שלא התקבל מידע ממשרד הבריאות לגבי תדירות הדיגום. אנחנו שלחנו, פיקססנו ואם זה לא הגיע מאיזה שהיא סיבה.

אז עכשיו אתה תעדכן אותנו.

ההערכות של משרד הבריאות היא שכל חוף רחצה כשגרה, נדגם פעם בשבוע, כשהכול בסדר, וכשיש איזה שהיא בעיה, אנחנו עושים בדיקות מיוחדות, גם דיגום וגם מה שנקרא סקר סביבתי. אנחנו עושים את זה במשותף ובמשולב עם לשכות הבריאות הנפתיות והמחוזיות שלנו, ועם המשרד לאיכות הסביבה, גם אגף ים וחופים, כשאנחנו מודיעים הדדית על כל חשד לאירוע.

זה נעשה סביב השעון כל ימות השנה, זאת אומרת גם אם אנחנו בשבתות ובחגים מקבלים איזה שהוא מידע, מוציאים אנשים לשטח ובודקים. אני רוצה לומר שגם אם הדיגום עומד בקריטריונים, אבל אנחנו רואים הזרמה או חשד של הזרמה של שפכים או קולחים בקרבת חוף רחצה, ככה התקן בנוי, ההנחיות שלנו יותר נכון ככה בנויות, החוף נעצר לרחצה.
זאת אומרת אנחנו לא סוגרים או פותחים חוף, אנחנו מודיעים הן לרשות המקומית והן למשרד הפנים שאנחנו דורשים לסגור את החוף מבחינת הסכנה לבריאות הציבור, ומודיעים בתקשורת את הנוסח הבא - משרד הבריאות מזהיר מרחצה בחוף, בגלל סכנה לבריאות הציבור, ואנחנו מסבירים מהי התקלה. אנחנו פונים לרשות המקומית ולמשרד הפנים על מנת לבצע סגירת החוף לפי הנהלים.

נכון לעונת רחצה זו כרגע, ואני מדגיש כרגע, כי הנושא הזה מאוד, מאוד נזיל וכרוך ומותנה במצב תשתיות הביוב במדינת ישראל, שלא בכל הרשויות המקומיות הפעולות המונעות הן סבירות. נכון לרגע זה החופים האסורים לרחצה הם החופים של העיר עכו כולם, זולת החוף הצפוני המרוחק מנחל הנעמן. הקטע של מאה המטר הצפוניים בלבד. זאת אומרת חוף התמרים, חוף בית המלון, כל מה שקרוב לחוף התמרים, לא עומד בשום קריטריון, כפי שאנחנו הודענו בדיון קודם של הישיבה הזאת.

עשינו פה כבר ישיבה רק על הנושא הזה.

אנחנו עושים את זה אחרי סידרה של בדיקות מיקרוביאליות וכימיות כפי שאמרנו, ויש לנו פה תוצאות.

דרך אגב, כשאמרת פעם בשבוע, זה גם כימיות או זה רק –

הבדיקה המיקרוביאלית זה פעם בשבוע, בדיקה כימית אין שום היגיון ואין שום טעם מקצועי לעשות פעם בשבוע.

אז כמה עושים את זה?

אנחנו עושים את הבדיקות הכימיות רק במקומות שאנחנו יודעים על סמך הנתונים שלנו ועל סמך הנתונים של איכות הסביבה שיש חשד מפעלים, נחלים, דברים מהסוג הזה, אנחנו עכשיו בתחילת העונה כמובן במקומות הרגישים, זאת אומרת בעלי פוטנציאל - -

מקומות יודעים, איפה שיש מפעלים זה מקומות ידועים.

למשל בחופים של עכו שמבחינתנו זה בראש סולם סדר העדיפויות, אנחנו כדי לאשר את החופים עשינו סידרה של בדיקות פעם בשבועיים, גם של מים ושל סנדימנטים, של משקעי קרקע, כל המרכיבים שבגוף הבין משרדי.

זאת אומרת שבמקומות שנמצאים, שידוע שיש שם מפעלים, לא רק בעכו, אתם פעם בשבועיים בודקים?

לא, לא, בשום אופן לא, אין צורך, אני אומר בחוף של עכו –

אם יש נחל שמגיע ועליו מוזרמים שפכים תעשייתיים?

כדי לקבל את המצב בחופי עכו וביקשו מאיתנו לפתוח את החופים, אמרנו מבחינה סביבתית המקום הזה, ברור על פניו שאי אפשר לפתוח כזה חוף. כדי לפתוח את החוף המרוחק יותר, מאה המטר הצפוניים של החוף המרוחק ביותר, התנינו את זה בבדיקות מאוד, מאוד תכופות.

חוף ששם יש איזה שהוא חשד לזיהום כימי, אנחנו עושים בדיקות במהלך העונה.

אולי באמת תגיד לנו על החופים האחרים שמועדים, מעבר לחוף של עכו.

החוף השני שהיום התקבל לי מידע, היום, ואנחנו הודענו את זה גם לעירייה, חשבתי שזה חוף שהבעיה נפתרה ולצערי הרב היא לא נפתרה. זה חוף פולג בנתניה, הסתבר שנחל פולג עדיין מזרים –

טוב שבאת היום, אתה בטח משתמש בחוף הזה.

כרגע קיבלתי טלפון מנפה שלנו, ממש לפני שהגעתי הנה, אומרים שהנחל –

מה מקור השפכים?

זה עודפים של קולחים, זה לא שפכים, זה עודפים של קולחים ממתקן הטיפול בביוב האזורי, העודפים מגיעים להשקיה חקלאית ואלה שלא מנוצלים עד תום להשקיה חקלאית, כפי שסברנו בהתחלה, מוגלשים לנחל ודרומית לחוף הירוק. המידע שקיבלתי חצי שעה לפני שהגעתי הנה –

הוא חוף נגוע, חדשות לבקרים.

אנחנו במשך הרבה מאוד שנים אסרנו את הרחצה שם, בשנים האחרונות אישרנו את הפתיחה שלו ממש באמצע עונת הרחצה, מכיוון שהפסיקה ההזרמה שם, מבחינת השימוש בקולחים. עכשיו נודע לי שעדיין המצב אותו דבר, למרות שהובטח לנו שהקיץ יהיה יותר טוב.

אז כרגע רק החופים המסוימים של עכו וחוף פולג, נכון לרגע זה, מבחינת משרד הבריאות אסורים לרחצה.

כמו שאתה אומר בטח לפני שבועיים שלושה, לפני שנפתחה עונת הרחצה נפתחו כל החופים המותרים שמספרם הוא - ?

למעלה ממאה, כן, המוכרזים, אנחנו מטפלים רק במוכרזים.

אני הבנתי, אחר כך באמת נדון מה קורה לגבי אותם חופים שהם לא מוכרזים. כי יש חופים לא מוכרזים וגם לא אסורים, איכשהו הם נמצאים באמצע. יש וואקום והשאלה אם באמת לא מוטלת על הממשלה אחריות לפחות לבצע שם בדיקות. כי איך אומרים, לא מעמידים מכשול בפני הציבור, כשהוא יודע שהוא משתמש בחופים, גם כשהם לא מוכרזים.

זה נקרא חופי ברי רחצה, זאת אומרת הם לא מוכרזים, אין שם שירותי הצלה, אבל ידוע לכל שמתרחצים שם אלפי אנשים, בעיה, כן בהחלט. אין שם שירותי הצלה וכדאי לתת את הדעת על זה.

זה נכון, בעצם אתם ממליצים, האחריות הכללית היא על משרד הפנים, הוא זה שבעצם מודיע, למרות שההודעה יוצאת מכם, למרות שהאחריות היא על משרד הפנים.

אנחנו נותנים את חוות הדעת שלנו.

מה שקורה פה, לכן אמרתי שאנחנו נצטרך לדעת, קודם כל לפני שאנחנו נדבר יש פה מספר משרדים. אתה בעצם הבודק, אבל המנטרים זה בעצם הרשויות.

הרשויות המקומיות עושות את הדיגום.

את הדיגום, אתה בודק את זה, איכות הסביבה אוכף והאוסר ומתיר זה משרד הפנים.

חוות הדעת המקצועית מבחינת בריאות הציבור היא כמובן של שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. כי זה לא שאתה בודק ואתה רואה זה מספר מסוים ואתה אומר טוב או לא טוב. לפעמים זה מתחת לתקן, כמו שאמרתי. אבל יש איזה שהוא הליך אוקיאנוגרפי שאנחנו מנתחים אותו ואומרים אומנם זה מתחת לתקן, אבל יש סכנה לבריאות הציבור. אצלנו שירותי בריאות הציבור מורכבים גם מאנשי סביבה כמוני, גם מאנשי מעבדות, גם מרופאי בריאות ציבור, ההחלטות הן החלטות בין מקצועיות.

השאלה אם לא כדאי שבאמת גוף אחד יעשה את הכול. רציתי לשאול אותך, אתם בטח מודעים מי מהרשויות, אם באמת אנשי מקצוע אלה שלוקחים את הדגימה. כי הרי דיגום זה אחד מהדברים החשובים. דיגום לא נכון כזה או אחר, התוצאה יכולה להשתנות פלאים.

זו שאלה נכונה, כל הדיגום שמשרד הבריאות מבצע אם בעצמו ואם באמצעות הרשויות המקומיות, של כל הנושאים, לא רק של מי ים, זה רק על ידי דוגם מוסמך שהוכשר והוסמך.

על ידיך?

על ידי המחלקות שלנו.

אמרת שגם בחלק מהמקומות אתה דוגם, באיזה מקומות אתה דוגם?

בחלק מהמקומות אנחנו דוגמים.

לפי מה?

איפה שיש סכנה, איפה שאנחנו רואים שיש בעיה מקצועית ו/או חשד לחוסר אמינות, אנשים שלנו דוגמים ומצליבים מידע.

ואתם בתור משרד הבריאות לא חושבים שצריך לעדכן את התקן, שהוא כבר משנת 92? לא נדבר על זה שהוא לא מעודכן בחוק, וזה אנחנו נסדר את זה בוועדה, אבל לעדכן את התקן הזה. משנת 1992 אנחנו אמורים להשתפר. יש לי עוד שאלה.

אני רוצה לענות על השאלה הזאת, זאת שאלה שאני נשאל ואני שואל, התקן שלנו משנת 92, המיקרוביאלי, זה תקן מהמחמירים בעולם, שיהיה ברור.

שהוא עדיין נחשב מחמיר, זו השאלה.

מהמחמירים בעולם, השאלה שאת שואלת זה בוודאי לגבי החיידק האינדיקטורי כוליפורם צואתי. כי יש מדינות בעולם שרוצות לעשות חיידק אינדיקטורי אחר. בישיבה שעשינו עם כל הגופים המקצועיים במדינה ועם אנשי המעבדות שלנו, הם הסבירו לנו מהבחינה המקצועית שזה עדיין מבחינת שירותי בריאות הציבור במדינת ישראל, זה החיידק הטוב ביותר, האינדיקטורי הטוב ביותר, והם בפירוש לא ממליצים לשנות אותו.

מה עם התקן הכימי?

לגבי הכימי אנחנו בעצם בין המדינות נקרא לזה הראשונות, אם לא הבודדות בעולם שמבצעות ניטור כימי במי ים בחופי רחצה מוכרזים. זאת אומרת שאנחנו מאוד מעודכנים.

אין לך למי להשוות אם אתה היחיד בעולם.

לא, אני מדבר שלמשל במדינות הים התיכון שכוללות כידוע גם מדינות אירופאיות, כשאנחנו מסתכלים על רמת הניטור שלנו והדרישות המקצועיות, אני מדבר בחופים המוכרזים ולא בזיהום ים כללי, אנחנו בין המתקדמים. זאת אומרת אין שום טעם להחמיר בדברים האלה.

ציינת עוד דבר, שגם כשזה מתחת לתקן, אתה רואה כבר סימנים אתה מודיע. לי יש שאלה אחרת, אפילו דרישה אחרת, אני חושבת שהנתונים שאתם מוציאים צריכים להיות מודעים לציבור. כך שיש רמה טובה, לי יש בחירה, בתל אביב יש חופים, בוא נגיד שהתקן בסדר, לפי התקן, יש טוב, יש טוב יותר, יש כמעט טוב מאוד, יש טוב מאוד.

אנחנו עושים את זה,

איפה זה מודע, איפה הציבור יודע איזה ערכים.

אנחנו חילקנו את התוצאות השבועיות שלנו לכמה רמות, בין 200 כוליפורם צואתי ל- 400, אנחנו מדברים על רמה – אנחנו קוראים לזה מותר לרחצה, בין 200 ל- 100 רמה טובה ובין 100 לאפס רמה טובה מאוד.

אנחנו לקראת יוני, יולי, אוגוסט, אנחנו כל שבוע שולחים בכל אמצעי התקשורת בדיוק טבלה של כל החופים במדינה, כל שבוע המצב של החופים וזה מתפרסם, לפעמים יותר ולפעמים פחות. אנחנו באפריל מאי משתדלים לעשות את זה, אבל פשוט זה בלתי אפשרי, זה בסדר העדיפויות שלנו עולה. כשיש בעיה אנחנו כמובן פונים.

אתה אומר שאתה באופן קבוע עושה את זה.

את הניטור אנחנו עושים כל שבוע, את הפרסום של כל חוף וחוף, גם אם הוא מותר לרחצה ובמצב טוב מאוד, אנחנו עושים ביוני, יולי, אוגוסט. אבל אם יש בעיה בחוף אסור לרחצה, אנחנו מודיעים את זה.

בקיצור בעונה הבוערת כל שבוע אני יכולה לדעת באיזה חוף - -

כן, כן,

אפשר אולי לפרסם את אתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה?

יש באתר האינטרנט של משרד הבריאות גם.

ישנם חופים שהם באחריות הרשות המקומית וישנם חופים שהם באחריות חברה פרטית או רשות גנים, כמו שאצלנו בעמק חפר למשל.

כן, ההתייחסות שלנו זה אותו דבר.

האם אתה יכול לסבר את אוזננו ולומר מי באמת פועל על סמך ההנחיות שלכם בצורה חורגת. אם יש דבר כזה.

שני החופים כפי שציינתי.

לא, לא, אני לא הבהרתי את עצמי.

מי לא נשמע להנחיות שלנו? כרגע אני מקווה מאוד זה חברי מנתניה אומר לי שזה לא נכון לגבי חוף פולג, אנחנו כנראה נהיה קצת חורגים.

מה אמצעי האכיפה אם בכלל?

מי שאוכף זה איכות הסביבה.

לגבי הדבר הזה מי שצריך לסגור את החוף זה משרד הפנים, אבל אם יש סכנה לבריאות הציבור אנחנו מודיעים לתקשורת, ואם יש חילוקי דעות קשים, אז זה עולה לרמת הנהלת המשרד.

כלומר אתם לא מותירים את זה לברירת הרשות.

אם אנחנו רואים שלא נשארת - -

אתם מודיעים?

בוודאי,

רגע, מה יש פה בכלל חילוקי דעות? הרי יש תקן, זה מספרים, על פה חילוקי הדעות?

אני אומר שלפעמים כמו שאמרתי, הדיגום הוא בסדר, זאת אומרת עומד בתקנים, אנחנו רואים שזורמים שפכים אבל זה לא כמו מערכת מי שתייה, שאם יש זיהום אז אתה מיד רואה את זה. זאת מערכת אוקיאנוגרפית עם זרמים, אתה יכול בחוף פולג,בתקופות היותר גרועות שלו - -

בגלל זה אני מאוד מוטרדת מעניין הדיגום. אני מכירה מעירייה, כשאתה אומר מוסמך שעבר אצלך, השאלה אם באמת דוגמים - -

אנחנו בודקים את זה אישית.

כי אם יש לך חילוקי דעות עם עירייה, זה בדיוק המקום לדגום שרק משרד הבריאות יעשה את זה.

אני חוזר ואומר, גם אם הדיגום מצביע שיש עמידה בכל התקנים אבל אנחנו רואים שיש שפכים או אפילו קולחים בקרבת החוף, החוף אסור לרחצה. מכיוון שזו מערכת דינאמית, לפעמים הזרמים לכיוון הזה, לפעמים זה נמהל, לפעמים זה לא נמהל. לכן אם יש הזרמה, אין ויכוח בכלל, פשוט אין ויכוח. התוצאות יכולות להיות ברמה של טובה מאוד. אבל אם ההזרמה בקרבת החוף, לפי ההנחיות הברורות של משרד הבריאות, החוף יפסל מבחינתנו לרחצה.

נמצא כאן נציג משרד איכות הסביבה, אם אתה יכול לומר איך אתם משתלבים במערכת הזו.

שמי רני עמיר, אני ראש אגף ים וחופים במשרד לאיכות הסביבה. למעשה העברתי בצורה מרוכזת את כל הפעולות ואני רואה שזה נכנס פחות או יותר בצורה מדויקת לחומר רקע שחילקתם פה.


אני יכול להוסיף ולומר את הדברים הבאים – קודם כל מבחינת אגף ים וחופים העבודה נעשית קודם כל במטרה למנוע זיהום ים, אחר כך כל היתר. זאת אומרת אם אנחנו נמצאים במגע מול מפעלים שמצויים בדרך כלל, או בוא נגיד ברוב המוחלט תחת היתרי הזרמה לים, המטרה שלנו היא לפקח עליהם ולבצע בקרה צמודה, על מנת שככל שיעבור הזמן האיכות תשתפר והכמות תפחת, עד השאיפה שהיא אפס הזרמה.

במקרים האלה אתם המנטרים והבודקים?

אנחנו המנטרים והבודקים על השפך של המפעל, להבדיל ממה ששאלת קודם את משרד הבריאות, במה שמגיע לים. אנחנו עושים את הבקרה בתוך חצר המפעל, ממש לפני המוצא. אני חושב שזה היקף הפעילות העיקרי שלנו בשגרה, מול המפעלים.

זאת אומרת אם בעצם אתה היית דואג שלא ישפכו לים את השפכים, יהיו כבר לפי התקן שלך, נוכל למנוע את התקן השני.

כן, אפשר לומר שאם לא הייתה שום הזרמה לים, אז למשרד הבריאות לא הייתה עבודה. לצערנו הדבר הוא לא כל כך פשוט וזו לא המציאות. לכן היום המשרד לאיכות הסביבה באמצעות אגף ים וחופים, מבצע בקרה ופיקוח שוטפים על סדר גודל של שישים היתרים, שאנחנו קוראים להם היתרים כבדים במירכאות כפולות, שזה היתרים של שפכי תעשייה, קולחים, כל מה שיש לו פוטנציאל משמעותי להזיק לסביבה הימית ועוד כסדר גודל של מאה שלושים היתרים, סך הכול מאתיים, היתרי הזרמה לים, שהם היתרים עבור תימלחות.

אני חייב לומר שאין היום מצב שבו מישהו מזרים לים ולא נמצא בטיפולנו, באחת משתי הדרכים הבאות. אחת – זה דרך היתר ההזרמה לים שזו הדרך החוקית ובאמצעותה אנחנו מפקחים, מבקרים ואם צריך אז אוכפים. הדרך השנייה זה אם מישהו מזרים ללא היתר, ואז המשמעות היא אחת - חקירה פלילית והגשת כתב אישום במטרה שזה יזיז משהו. אני יכול להגיד שמול למשל עיריות עכו ונהרייה, אני חוזר בי, נהרייה כבר קיבלתי היתר הזרמה לים, אז היא נמצאת כבר בצד של הצד המנוהל והמבוקר יחסית, אבל עיריית עכו למשל - -

דרך אגב מבוקר אבל עדיין מזהם את הסביבה, כך שזה לא עוזר לנו. זה שיש לכם פחות תיקים לפעול עליהם, זה מה שזה בעצם אומר.

לא מדויק, מפני שגם כאלה שיש להם היתר הזרמה לים, לצערי הרב אני אומר, יש חריגות, ועל חריגות מתנאים להיתר יש לנו הליך מאוד מסודר של אכיפה ובמידת הצורך פתיחת חקירה והגשת כתב אישום.

יש את התיקים שבהליכים, זאת אומרת המזהמים, שהם בתהליכים במהלך האכיפה. הם עדיין בתהליך הזה ממשיכים לזהם? כי אז זה פתרון לא רע, כי סך הכול תהליכי האכיפה אני יודעת שהם לצערי ארוכים וגם לא בדיוק מפחידים ומשתלמים, שעדיף לא לזהם. אם בזמן כל התהליך הזה, אני את שלי איכשהו התחלתי לעשות ואם הם ממשיכים, מה כלי שלנו, מה הכלי שלכם למנוע את זה? לי יש בכלל בעיה עם כל אלו שיש להם את רישיון ההזרמה, אני חושבת שההזרמה צריכה להיות הרבה יותר רחוק. אני לא יודעת אם פועלים לפי הכיוון הזה שההזרמה היא ממש קרובה לקראת החוק או שצריך להשקיע יותר ולהזרים רחוק יותר, שזה צריך להיות אחד הכלים ברישיון.

קודם כל אני אענה לך, ההערה היא הערה טובה מאוד, לצערי הרב אנחנו כפופים לחוקים, אנחנו לא עובדים כי בא לנו ולא כי אנחנו רוצים, אלא כי החוק מתיר לנו ודורש מאיתנו לעשות את זה. לצורך העניין אין לנו שום אמצעי היום בחקיקה הקיימת, להפסיק את הזיהום, אם הוא למשל עובר על תנאי ההיתר. זה מעביר אותי ישר לתיקון לחוק מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים, שעבר ועדת שרים כבר, תיקון שיזמה השרה יהודית נאות ולכשהוא ייכנס לתוקף, זה בהחלט ייתן בידינו את האפשרות להוציא צו מנהלי שאוסר על המזהם להפסיק לזהם וזה בכיוון, זה בהחלט אחד הכלים שאנחנו עובדים עליו.

עכשיו שוב, גם אלה שיש להם את ההיתרים.

יש כמו שאתה אמרת בעלי היתרים, אנחנו יודעים ואני לא אכנס כרגע לשמות מפעלים, שלמרות ההיתר מה שניתן לו היתר בחומרים מסרטנים וכדומה, במפרץ חיפה, אזור אשקלון, אני לא אכנס לפירוט. אני שואל שאלה אחת פשוטה, איזה קריטריונים יש? כי הדברים האלה אנחנו אחר כך פוגשים אותם, באים ילדים עם פטריות, באים חיילים אחרי אימון חוף, אני לא רוצה להיכנס כרגע לדברים.

או שאתה אומר או שאתה לא אומר.

באים חיילים ממסע אלונקות בחוף הים, כולם עם כל מיני פטריות, מהחוף, למה זה צריך לקרות?

התשובה היא כזו, קודם כל אני נמצא פה במצב מוזר מסוים, כי אני נמצא בצד שהרבה פעמים גם מטעם המשרד לאיכות הסביבה אני הקיצוני הימני, כי אני דורש מניעת זיהום ים בכל מחיר.

זה לא מוכרח להיות קיצוני ימני.

אתה פה האיש האמון על האכיפה, השאלות הן אליך, זה לא יעזור.

אני עונה כי הוא שאל, השאלה שנשאלה הייתה האם יש קריטריונים לפיהם הועדה מחליטה למי ואיך לתת היתרי הזרמה לים. עכשיו הועדה כמו שאתם יודעים בנויה ומורכבת משבעה משרדי ממשלה שונים, שבראשה עומד המשרד לאיכות הסביבה והיא זו שנותנת את ההיתר. בנהלי הועדה יש קריטריונים, אם תרצי אפשר לשלוח אליך את הנוהל ואת הקריטריונים שכתובים בנוהל. אני יכול לומר בצורה ברורה ומוחלטת שהמטרה של הועדה בראש ובראשונה זה לא לתת היתר. וכשכבר נותנים היתר, מוודאים שכל השלייקס והחגורות יושמו על ההיתר, כך שלנו, לגוף המנהל את האכיפה, יהיה את הכלי לבוא ולדרוש את הדרישות המתאימות, עד כדי, אני אומר עד כדי הפסקת הזיהום לחלוטין.

יש הרבה סתירות פנימיות בעבודה שלנו, אנחנו לא שלמים עם היתרים שהועדה נותנת לפעמים, אבל מה לעשות, הועדה היא הגוף הסטטוטורי שנותן את ההיתר, אנחנו צריכים לאכוף אותו.

מה באמת לגבי עניין המרחק של הגלשת או שפיכת המזהמים?

בדרך כלל רוב ההזרמות בישראל היום מתבצעות דרך צינורות מוצא מוסדרים לתוך הים.

אני שואלת עד כמה, האם לא ללכת לכיוון הזה שזה יהיה כמה שיותר רחוק ופחות מזהם.

יש פה מצב שבו אותם צינורות מוצא חושבו לפי מודלים ולפיהם נקבעו האורכים האלה. לצורך הדוגמא – צינור השפדן שמוציא את בוצת השפדן הידועה לשמצה, נמצא ארבע וחצי קילומטר מהחוף. זה נקבע להיות ארבע וחצי קילומטר מהחוף, בגלל הזרמים.

ולמרות זה כשיש לו תקלה, עם המרחק הזה הוא גורם בעיה חמורה מאוד.

המוצר המוסדר הזה מזרים - -

אבל גם את השפכים הם מקבלים היתר, אז בוודאי שהאורך של המוצא הוא גם חשוב, גם הזרמת הזרמים לא רק הבוצה, הוא מקבל היתר אני מבינה גם מכם, כשיש הזרמות מותרות לפרקים בגלל כל מיני סיבות שגם עליהם אחר כך נדון, אז גם כאן העניין של המרחק הוא מאוד משמעותי.

יש שני היתרי הזרמה לאיגוד ערים דן, היתר אחד מתייחס לבוצה שהולכת ארבע וחצי קילומטר לתוך הים, וההיתר השני זה היתר חירום למצב של הגלשות בימי גשם, כשהתחנה לא מסוגלת להעביר את כל הביוב הגולמי.

על זה שאלתי, אם גם שם בהגלשה אפשר.

שם הועדה דרשה בהיתר האחרון לפי מיטב זיכרוני, להאריך את המוצאים, האורך שהיה קיים בזמנו אם אני לא טועה זה משהו כמו שמונה מאות מטר, אבל אל תתפסו אותי במילה. אני לא זוכר בדיוק איפה זה עומד היום ואם זה באמת שמונה מאות מטר, אבל אם זה מה שנקבע זה מה - -

חשוב שתבדוק את זה, כי זה אחד הדברים החשובים ובעצם אתה אחראי על זה.

אני אחראי על אכיפת ההיתר, נכון.

שמעון צוק, אנחנו במסגרת הליך שעשינו נגד השפדן, באותו נושא של הזרמת השפכים לים, שלחנו צוללנים לצלול ולראות את המוצא הימי, מוצא החירום והמוצא הימי רקוב, אין יותר ממאתיים מטר. זאת אומרת השפיכה של השפכים היא קרוב מאוד אל החוף. גם שמונה מאות מטר זה לא מה שלפחות פרופ' מיכל גרין ודר' חואניקו המליצו למשרד לאיכות הסביבה בשנת אלפיים, הם דיברו על מוצא ימי של 1800 מטר, ועל רצועה סניטארית של מינימום שלוש מאות מטר, שלא יהיה בה בעצם מזהמים שיפגעו בסביבה. זאת אומרת שאין מענה לנושא.

לגבי הארבע וחצי קילומטר, זה מספק?

מבחינה זו כן, אנחנו לא רואים שום אינדיקציה לכך שזה מגיע ממש על החוף. מה שלא בסדר זה באמת בנחל שורק, שממש יש זרימות קרוב לחוף, אם אני לא טועה ממפעל ארגמן, סגרתם אותו כבר?

מפעל ארגמן זו דוגמא טובה שאנחנו באמת פעלנו נגד המפעל הזה, והבאנו לצערי הרב אני אומר, לסגירת המפעל, לפחות כך הם טוענים כלפינו, שכתוצאה מהפעילות שלנו, בגלל שנפתח שם תיק חקירה ולא ניתן להם היתר הזרמה לים, להזרים על החוף, הצינור שלהם הזרים על החוף, אז נסגר המפעל והם אכן לא מזרימים יותר.

דוגמאות נוספות זה מוצא צינור של תעשיות אלקטרו כימיות וצינור תימלחות של חברת אלה בעכו, הצינור הזה הונח כבר בים במרחק של 1300 מטר. לטענתו זה עדיין לא מספיק, יכול להיות שאנחנו נדרוש הארכת הצינור הזה עד מעבר לרכס הכורכר של מפרץ חיפה, באורך כולל של כמעט שני קילומטר.

אם כבר העלו כאן אתה נושא של השפדן, אני רוצה לשמוע פה מנציג השפדן, כי סך הכול זה במיוחד בחופי תל אביב, אחד המזהמים הכבדים. רק לפני כמה חודשים, למרות שזה לא הי העונת רחצה אבל היה יום חם, למרות שהיה אישור מתואם מראש, אבל שוב, התיאום הזה , זה שאלה בעצם גם לכם וגם למשרד איכות הסביבה, מי שנותן את האישור, גם אישורי החירום, שנכנסים לתיקונים וכו', על הטיימינג, מבחינתנו האזרחים זה צריך לשאוף לאפס.

אותנו זה כל פעם מצמרר כשאנחנו שומעים על אלפי הקובים שנשפכים, זה פשוט מצמרר אותנו כשאנחנו רואים ורק שומעים על זה. כשאין את הפתרון במערכת של התקינות וההקבלה של השפדן. גם כשזה קורה לצערנו, הטיימינג שזה נעשה, כשזה בעונת הרחצה או יום כזה, אני חושבת שאסור שיינתנו בכלל היתרים. אז אם אפשר לשמוע מנציג השפדן, המייצג.

אני אתן כותרת ואחר כך אני אשתדל גם להצדיק אותה. אני חושב שבאיגוד ערים דן לביוב איכות הסביבה, מאז אירוע הגלשת החירום בינואר 2003 ועד היום עושים את הכול כדי שאירוע הזרמת החירום הזה ודומים לו לא ישנו.

בגלל זה באנו לפה, מה בדיוק אתם עושים כדי שהפעם לא יקרה לנו את זה, ב- 2004.

למעשה על פי החלטת ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ועדת האם של הועדה כאן שאנחנו יושבים, כבר מה- 18.6.2003 התבקשנו להכין דוח מסודר איך אנחנו דואגים שאירוע שכזה לא ישנה בעתיד. אני פה כי בין השאר שקדתי עם אחרים על אותה הכנת דוח ויחד הומלצו שורת המלצות ארוכה. אכן ההמלצות בתחום ההנדסי, ביקורת הצינור, סוגי בדיקות שצריך לעשות לצנרת, נושא של טיפולי מניעה, למשל פעילות למניעת הזרמת מי גשמים בצינור, מה שקורה כשמי גשמים זורמים בצינור, ואגב אסור שזה יקרה על פי חוק. הם מסיעים חול ובוץ בתחתית הצינור וזה עלול להזיק לצינור.

למשל המלצות שלנו איך אנחנו מונעים את זה בהמשך. ההמשך בפעולות ניקוז באותה נקודה ספציפית שהצינור קרס. שורה ארוכה של המלצות הנדסיות וטכניות שאנחנו המלצנו והגשנו לוועדה, לחבר הכנסת יורי שטרן כבר בנובמבר, מה שסוכם שאולי בניגוד לדוחות אחרים מיד כעבור חצי שנה נגיש דוח מעקב וביצוע, אלו מההמלצות בוצעו ואלו לא, ואכן לפני חודש הגשנו את הדוח מעקב ובו כבר מופנמים כל אותם דוחות הנדסיים שאכן ביצענו את כל שורת ההמלצות שהומלצו בדוח.

זה כלל החלפת צינורות, או שזה רק היה תיקונים?

בגדול זה כלל שורה ארוכה של המלצות טכניות, החל מבדיקות אולטרה סאונד ובדיקות טלביזיה לתחתית הצינור. גולת הכותרת היא כמובן המלצה שהאיגוד ידע כבר לפני שנים שהוא צריך לעשות, אבל אירוע הגלשת החירום בינואר 2003 היה טריגר רב משמעות וזה הנושא של קידום הקו המזרחי. בגין האירוע הייתה פנייה למשרד ראש הממשלה שילווה את יישום הקו המזרחי. משרד ראש הממשלה אישית נרתם לטובת העניין. הוגברו החסמים שמנעו את ביצוע הפרויקט משך אחת עשרה, או שתים עשרה השנים האחרונות, מרבית החסמים הוסרו, ובשעה טובה יש עכשיו ביצוע של פעולות הנדסה בשטח.

לפני חודש וחצי ראש הממשלה אישית חנך את תחילת העבודות ההנדסיות להטמנת הקו המזרחי, והקו המזרחי בגדול אמור להיות האופק שיפתור וישחרר אותנו מהדאגה האקוטית לזה שאין קו חלופי.

מתי זה צפוי להסתיים?

אני מתקשה לתת תאריך מדויק, כי בין השאר זה תלוי ברישוי אחרון.

מה בערך?

אני באמת לא רוצה לתת תאריכים, אנחנו לא מדברים שזה ייגמר השנה, אנחנו מדברים שזה ייגמר בשנים הקרובות.

- - יקרו מקרים כפי שהתרחשו ב2003?

אנחנו הרי בקיאים בנושא של ביקורת, אני חושב שמי שיראה פה את הדוחות וזה לא דוחות של מילים, אלא זה דוחות של ביצוע של פעולות הנדסיות. אני חושב, לעניות דעתי ואני צד לעניין, מתרשם שנעשתה פה עבודה מאוד יסודית לנסות כל מסקנה וכל המלצה שיכולה לעזור ולקדם את אותה תוצאה שלא ישנה שוב אירוע הגלשת חירום, זה הופנם בדוחות, נבדקה ההיתכנות והסטביליות שזה יקדם את הנושא. מה שיכולנו להמליץ המלצנו והרוב המכריע בביצוע מתקדם.

אבל ההמלצות הם גם במישור הארצי או רק במישור הספציפי לתקלה הספציפית, שהתרחשה במקום ההוא. השאלה איך מעבירים את הטראומה הזו ליתר – כמה קילומטרים יש פה? שלושה עשר וחצי או יותר. מאה שמונים ושמונה קילומטר של חוף.

מטבע הדברים איגוד ערים דן לביוב ואיכות הסביבה מופקד על הנושא של הצנרת שיש באיגוד ערים דן.

ברור לי, השאלה אם יש לקחים כלל ארציים.

אתה מדבר על הידע בעניין הזה.

כן בהחלט, איזה שאלה.

זאת נקודה נכונה, אנחנו בחיפה -

מי האדון?

שמי גיל אשבל ואני מעיריית חיפה, ממנהל התכנון. אנחנו הפקנו לקחים של איגוד ערים דן לנושא הזה, אני באמת חושב שזה רעיון טוב לפרוש את הידע, כי פה אני לא רוצה להיכנס, אני לא איש מקצוע בתחום של הביוב, אבל את הכשל שאירע שם, אפשר לנסות ולאתר או לצפות במקומות אחרים. מה גם שחלק ברור וידוע, שזה נושא של תשתיות ישנות. זאת אומרת שזה עלול להיות כשל צפוי ידוע מראש, שיהיה קשה מאוד למנוע אותו גם בעתיד, אבל יכול להיות –

השאלה אם אפשר ליצור איזה שהוא מרחב – כזה או אחר, שהידע הזה לא ילמד ולא יופק מבחינת לקחים התנדבותי, בחיפה יכול להיות שהם עושים את זה, יכול להיות שבמקומות אחרים לא. השאלה אם יש משרד מבחינתנו, שיכול ליצור מצב שבו הוא באחריותו להעביר את הידע וגם לפקח.

המשרד לאיכות הסביבה הוא הגוף שאמור ללמוד את כל המערכת וליישם את זה. הוא בעצם אחראי.

הדוח פתוח לחלוטין וגם העברנו עותקים בין השאר למרכז המחקר של הכנסת ובמקומות נוספים. רק במילה אחת, לבסוף הסתבר שלא התשתית הישנה היא זו שגרמה לקריסה, אלא אירוע נקודתי של לחץ של מי גשמים שהיו בהיקף נרחב בימים שלפני כן, כנקודה ספציפית שבגללה זה קרס.

אמרתי לגבי הכשל הספציפי הזה, זה גם נקודה איך ללמוד אותו.

אני רק רוצה עוד שאלה לשאול לגבי העונה הקרובה, אם יש איזה שהן תוכניות או אישורים מוקדמים לגבי העונה הקרובה.

מה שמבחינתנו בהקשר הזה אנחנו עושים את הכול בתיאום עם המשרד לאיכות הסביבה, אני יכול למשל לעדכן שבהקשר של בניית תשתית של רכבת קלה, צריך הרי את התיאום איתנו על כל עבודות תשתית שמבוצעות סמוך לקווים. אנחנו בעצה אחת עם המשרד לאיכות הסביבה, למיטב ידיעתי, לא אישרנו את הביצוע של העבודות האלה מחשש שנצטרך לנתק את הקו ולגרום להגלשת שפכים בעונה הזו. לכן העדפנו שעבודות התשתית החשובות האלה ידחו ושוב הכול בעצה אחת עם המשרד לאיכות הסביבה.

א' זה נכון, אני ארחיב, היו שתי בקשות של איגוד ערים דן, לא שלהם ישירות אלא של הרכבת הקלה, פלוס בקשה אחת שלהם לוועדה, והוועדה דחתה אותם בדיוק בנימוקים שאת העלית, לכן שום עבודה לא תתבצע במהלך התקופה הקרובה.

אתה יודע למה אני שואלת את זה, היה יום אחד שהוא היה יום רחצה שאלפים היו בחוף תל אביב ואומנם היה אישור שבוע מראש או לפני זה, אבל בסדר, סך הכול גם מזג האוויר הוא איזה שהוא דבר שצפוי מראש ויודעים וידעו ולמרות זה, זה לא נעשה. לכן אנחנו מרשים לעצמנו לשאול את השאלה הזאת שוב, למרות שזה נראה מאוד הגיוני שזה לא יקרה, אבל אנחנו כבר לא יכולים לסמוך על ההיגיון.

לקחו את העניין הזה לתשומת ליבם כל מי שנוגע בדבר והוועדה לא נתנה היתר להזרים לים, למרות שהעבודות מתוכננות ורצויות. אגב, ההיתר השני, וזה לא הזכיר גדי פרישטיק, זה עבודה לצורך שרוול הצינור שפרץ, זאת אומרת בהחלט בעניין הזה איגוד ערים דן, אפשר לומר שלקח את הנושא של מערכת ההובלה בצורה מספיק רצינית ומתכננים לשרוול את כל אורך הצינור. כך שלא ייווצר מצב שבו תהיה קריסה כמו שקרתה בינואר 2003.

אני רוצה עכשיו לשמוע את נציג החברה להגנת הטבע, ניר פפאי, רכז החופים.

רק בהקשר למה שאמרת, למה אנחנו צריכים אירוע כזה כדי להתעורר וכדי לגלות את כל הבעיות, אבל זה כנראה הנוהג הרגיל.

אני רוצה לחזור לנושא, סך הכול ההגדרה פה של הדיון הייתה מפגעים סביבתיים בחופי רחצה ואפשר לדבר על מפגעים רבים, חלקם אנחנו מדברים בכובע אחר, כולל מה שהיה היום בבוקר, סביב הנושא של חוק חופים, הנושא של תשלום, נושא של מעבר, גידור, דברים אחרים.

אנחנו אמרנו שאנחנו מדברים על האחוז הקטן מהחוף שמותר לרחצה.

אני אתמקד באמת בנושאים שהדגשתם כאן ובהיבטים של זיהום חופי רחצה שהתחלתם, אני חושב שבאמת אחד הנושאים המרכזיים זה מידע. התחילו לדבר על זה, הנושא של מידע לציבור. המידע היום למשל הוא לא קיים, הוא קיים רק בשיא העונה ואנחנו יודעים –

כשיש משהו שמחייב מבחינתנו פסילת חוף –

אנחנו מדברים על חופים מותרים, אני רוצה ללכת לחוף הים, אני רוצה לבחור איזה חוף, חוץ מזה אני חושבת שאחר כך נדבר על משרד הפנים, שיהיה באמת מדרוג של החופים, שיהיו חופים שייקחו את זה בחשבון ותהיה מוטיבציה למי שאחראים על החופים להעלות את רמת החוף באופן כללי, כשאחד הפרמטרים העיקריים זה באמת איכות המים.

רעיון נהדר, יש עבודה בנושא שאנחנו נוכל לתרום את זה לכל גוף שייקח את הנושא.

אני חושבת שזו המטרה, אנחנו צריכים שכל דבר שיהפוך להיות כלכלי יותר ואולי יניע את המערכת ואז זה יגרום לכולם לדאוג שיזהמו פחות את החוף, בעיקר מהמזהמים שדיברנו, אבל יש גם מזהמים אחרים של פסולת וכו', דברים אחרים שנמצאים בחוף.

מתקני חוף,

מתקני חוף, שאי אפשר לזלזל בהם שהם מזהמים את הסביבה ואת החוף וגם את הים.

בהמשך לדברים האלה חשוב שהמידע הזה, כמובן אינטרנט זה דרך אחת, אבל אני חושב שרוב האנשים עם כל הכבוד לעם ישראל המשכיל, רוב האנשים לא בודקים באינטרנט לפני שהם הולכים לחוף הים. אני חושב שהמידע הזה מלבד בעיתונות המקומית, המידע הזה חשוב שיהיה וזה אני חושב שיש אפשרות, ויושבים פה נציגים של מנהלי חופים מנתניה, תל אביב ואחרים, שהמידע הזה יהיה כתוב. אפילו בתחנות הצלה יהיה –

אפשר אפילו כמו שיש דגלים של ים, שלאנשים מותר להיות, אבל כתוב לך מסוכן יותר, מסוכן פחות, אותו דבר יהיו דגלים ואנחנו נדע בדיוק.

על מדרג של מה את מדברת?

עוד מעט נגיע אליך ואתה תגיד, יש מדרג מסוים גם של חוף ים, אני מבינה, אני מקווה שמדרגים את החוף ומאשרים לו להיות מותר או אסור, היינו רוצים להוסיף לזה עוד כמה דברים, אנחנו נגיע אליך.

אני אשמח להבהיר את זה.

בהחלט, אנחנו נגיע גם אליך.

אני חושב שאפשר לקחת את משרד הבריאות שלקח את מה שלא בהיר לציבור מה זה כוליפורמים וחילק את זה לשלושה מדרגים, פשוט לתרגם את זה ולהעביר בצורה בהירה לציבור. זה אני חושב שחשוב לפרסם, שהציבור ידע.

דבר שגם הוזכר פה אבל צריך לחדד, וזה דברים שניתן לשנות אותם, זה בשני היבטים של הניטור שהיום מתבצע כמו שנאמר רק בחופים מוכרזים ואנחנו יודעים שציבור גדול מתרחץ בחופים שאינם מוכרזים, והגיע הזמן באמת שבאותם חופים יתבצע ניטור. אותו דבר גם לגבי החוף, הניטור מתבצע ככל שידוע לי רק בעונת הרחצה, ואנחנו יודעים שיש חופים, בטח של גולשים, שבנוסף לזה גולשים במשך כל השנה ואת הנושא הזה צריך להרחיב את הניטור.

דבר נוסף שנאמר פה ולדעתי לא ניתן מענה מלא, זה הנושא של העיגון החוקי. יכול להיות שהתקן הוא סביר, אבל שיהיה לו מעמד ולא מחר בבוקר –

אמרו כבר שהוא לא סביר, אמרו שהוא מעולה.

גם אם הוא טוב צריך לעגן אותו.

זו באמת תהיה אחת ההמלצות של הועדה.

יש שאיפה, זה לא באחריות משרד הבריאות, אנחנו נותנים רק את הנישה של בריאות הציבור, בחקיקה של משרד הפנים שיוצאת ממש עכשיו, אנחנו נתנו את ההנחיות שלנו מבחינת בריאות הציבור וזה יהיה בתקנות של משרד הפנים, הגישה של משרד הבריאות מבחינה מקצועית שמופקדת עלינו. שאר הדברים כמו הצלה ודברים כאלה, זה לא בסמכותנו.

משפט אחרון, זה בעצם הנתונים שאנחנו רואים פה, אם אני מסתכל על הטבלה שמצורפת, שבעצם יש ירידה דרמטית באורך החופים יבין הצו הישן לחדש.

אני אתייחס לזה, הנתונים לא נכונים.

ברשותך, אני אגיד ואחר כך, יש פה ירידה, לפחות במספרים שמוצגים בפנינו, של החופים ואני מדבר על הים התיכון מ- 18 ל- 13 קילומטר, יותר מזה, של החופים האסורים לרחצה, שזה בן אדם יכול על דעתו, רוב החופים שהיו עד היום, שכל בן אדם יכול היה להתרחץ בהם, אבל אין בהם שירותי הצלה, הם עלו מ- 12 קילומטר ל- 70 קילומטר של חופים שאסורים לרחצה, לפי המספרים שמופיעים פה. אני חושב שצריך להבין על מה מדובר.

יש תופעה וזה מתקשר גם לנושאים האחרים, אני חושב שהמדינה במידה מסוימת מתפרקת מהנכסים הציבוריים שלה, המדינה לא עוזרת היום להחזיק חופי רחצה, המדינה לא עוזרת למשרד או לרשויות מקומיות בנושא של ניקוי החוף, הכול נופל במקרה הזה על הרשויות. דבר שמוביל אותם או לסגור חופים, כי זה עולה הרבה כסף, או גורם לרשויות להעביר את זה ליזמים פרטיים ולהפוך אותם לגני אירועים שיכניסו כסף. אני חושב שהמדינה צריכה לקחת פה אחריות על שטחים ציבוריים ולסייע בידי הרשויות.

תודה, נשמע את נציג משרד הפנים.

אשר גרנר, ממונה על רישוי עסקים והיתר רחצה. ראשית אני רוצה פה לתקן אולי לא לעשות את זה כדמגוגיה כמו האחרון שדיבר. אנחנו עשינו עדכון מבחינת החופים במצב שהצו הישן הוא היה ישן, כמו שנשמע, הוא דיבר על חופים שהיו בסיני, שכבר עברו מזמן והוא דיבר על זה שהיה שם באזור ים סוף אזור של שמורת האלמוגים, שאף פעם לא היה חוץ רחצה.

כאן פשוט עשינו משהו, לקחנו ועשינו אותו מעודכן נכון להיום. עשיתי בדיקה מסודרת אם קטנו החופים, אני מסתכל ואני אומר לכם שמבחינת תחנות הצלה, חלק זה כולל גם גוש קטיף, יש 135 בהכרזה, ונכון לשנה 134, לא קטן שום דבר. רבותיי, עשינו תיקונים, בכוונה אני אומר, בכינרת הייתה בעיה גם מבחינת בטיחות רחצה, החופים שהיו לא מסודרים, עשינו סדר. לא קטן שום דבר, מה שנאמר, פשוט זה היה בעלמא ולא נכון. זה ככה הערה.

הוא יסיים ואני אתן לכל אחד להגיב.

אני רוצה להמשיך ברשותכם. יש נקודות שעשינו כחופים אסורים לרחצה מסיבות שיכולים להביא לפגיעה לציבור. אנחנו חדשות לבקרים מופיעים בבתי משפט, המדינה נתבעת בגלל בעיות בטיחות.

כמו, אתה יכול לפרט לנו?

אני לא מדבר על שירותי הצלה, אני מדבר על נפגעים כמו סלעים בים כמו שהיה בהרצלייה, עם הנמל, היו מקומות בכינרת, באזורים, היו הרבה מקומות שאנחנו נתבענו כמדינה על סמך זה שלא אסרנו רחצה, לא בגלל שלא אפשרנו שירותי הצלה.

מה שאני יכול לבוא, וזה גם עשינו פילוח של התובעים, בפילוח לגבי אלה מבחינת התובעים בשנת 2003, היו שלושים ושלושה מקרי תביעה, כולם רחצה בקטע אסור, לאחר שעות הפעילות, 14 אישר אחרי שעות הפעילות, ללא השגחת הורה.

השאלה היא איך אתם מחפשים דרך איך כן למנוע את המפגעים הללו, ולא מקום שיש מפגע לחפש את המפגעים ולסגור ואז כאילו הדרך הקלה ביותר זה לסגור. זו שאלה חשובה, כי סך הכול באמת זה עלול להיות נושא מאוד כאוב, שאנחנו יודעים שיש לנו רצועת חוף כזאת ארוכה, ובעצם אנחנו יכולים להשתמש בה.

אני אענה ברשותך, היינו ערים לנקודה שציינת, משרד הפנים לקח עכשיו חברה שעושה לנו סקר סיכונים מבחינת החופים, כדי שתהיה לנו אמת מידה מדויקת לבוא ולהגיד לסגור את החוף או לא לסגור את החוף בעילה אלף בית גימל, יש עכשיו עבודה מסודרת.

מה עם לפתוח חופים? הרי יש המון חופים כמו שאמרנו, שהם לא מותרים אבל הם גם לא אסורים.

כתוב בנייר שלכם שהכנתם, יש מצב שמבחינת סטאטוס של חופים אחד מוכרז, אחד אסור לרחצה, ויש סטאטוס שהוא לא אסור ולא מותר, הוא פתוח לכל הקהל הרחב. הוא יכול לבוא, לשהות, אבל על אחריותו הוא נכנס למים, גם למדינה יש משאבים מצומצם ובלאו הכי הרשות המקומית היא זאת שאחראית להפעיל את החוק ואז היא מסתכלת כמובן במשאבים שיש לה והיא אומרת אני לדעתי יכולה להפעיל אלף בית גימל.

אנחנו היום נמצאים במצב כלכלי כפי שכולם יודעים, אני לא מגלה דבר, מצב לא טוב, לכן יש לנו רשויות שהולכות אפילו לקבלנים ומשכירות את המקום, מפני שאין להן כסף להפעיל את המקום. אז מגיעים האזרחים ואומרים אנחנו צריכים לשלם עבור כניסה, פה ציינתם.

אנחנו קבענו כללים איפה מותר לגבות כסף, איפה אסור לגבות. לדוגמא, מותר לסגור חנייה ועל חנייה כן לגבות כסף ולקבל שירותים בחוף הם חינם. זאת אומרת קבענו כללים מסודרים בתחום הזה. אבל אנחנו לא מתעלמים ממצב קיים.

לגבי המפגעים אתה אומר שאתם עושים עכשיו סקר סיכונים איפה אפשר לסלק את המפגע כדי לפתוח את החוף. עדיין לא הבנתי איך אתם הולכים לגרום לחופים שנמצאים בוואקום הזה להיות מותרים.

אני חוזר ואומר זה לא נעשה.

לא נעשה בגלל שאין משאבים?

נכון, יש משאבים מצומצמים למדינה, אנחנו קבענו על פי מה שהרשויות ביקשו לפתוח את החופים, אנחנו פותחים באותו מקום ואנחנו מכריזים עליהם. יש חופים שהם מסוכנים, ואנחנו לא ניתן. אבל יש את החופים הפתוחים, המדינה מבחינתנו, משרד הפנים כמי שאחראי על החופים הללו, הוא לא מתכוון, אם הרשות המקומית תרצה לפתוח חוף נוסף, אנחנו לא נאסור. מבחינתנו, גם מנכ"ל משרד הפנים אמר, שבאמת החופים הם משאב לאומי, צריך לאפשר לאנשים להגיע לחוף ולא לצמצם אותם בשום מקום.

השאלה אם באמת בחופים הללו לא צריך לעשות את הבדיקות של משרד הבריאות.

אני לא נכנס לזה.

למה לא, אתה בעצם האחראי. אז בוא נעשה סדר באחריות.

אני לא האיש המקצועי בהיבט המקצועי הטהור, זה משרד הבריאות, זה נכון זה מופיע בחוק שלנו בתחום הזה.

אבל האינפורמציה שלו מגיעה אליך, אתה זה שסוגר את החוף ופותח.

ברשותך, אני אסביר, הנוהל של סגירת חוף מתבצע בתחום התברואי. מבחינת המנדט, המחוקק נתן לשר הפנים, למפקחים שלו לסגור את החופים בהתאם להמלצה של משרד הבריאות. ברגע שמשרד הבריאות אומר יש פה זיהום, אני מבקש לסגור, אנחנו מתייעצים עם הרשות המקומית. עוד לא קרה מקרה שרשות מקומית ברגע שאמרנו לה תסגרו, הם לא סגרו. לא קרה מקרה כזה. בעניין הזה כל הרשויות צייתניות לחלוטין.

למשל בעונת הרחצה באילת, היה שפך, פגיעה באיזה שהוא צינור, נשפך לחוף רחצה באילת. איכות הסביבה הודיעה לנו, אחר כך משרד הבריאות נכנס לזה, ברגע שאמרנו, הודענו לרשות המקומית. הם התנגדו בהתחלה אבל בסוף הם קיבלו ועברו לסדר, והם סגרו את המקום.

אין לנו בעיה בעניין הזה בנוהל עצמו, יש נוהל מסודר שהוא מקובל על כולם מבחינת הסגירה. אנחנו מבחינתנו אומרים האחריות שלנו לצורך העניין רק בחופים שהכרזנו עליהם ושם יש את המצילים, שם האחריות, יש את הפקחים ואת כל התפוקה הנדרשת להפעיל את החוף. נותנים לאזרח החופשי שאם הוא רוצה הוא יכול ללכת למקום אחר, אבל הוא צריך לדעת שהוא מסתכן בזה שהוא הולך ונכנס לחוף רחצה ויכול לקרות משהו.

אנחנו נתנו עזרים נוספים לאותם חופי רחצה, שילוט מתאים, שילוט יפה, אין אף מקום כמעט בעולם, שעשינו שילוט, למעלה מחמישה מיליון שקל הוצאנו על שילוט. בעניין הזה אנחנו חושבים שאכן צריך לתת לאזרח, ואנחנו רוצים לתת לו עם המשאבים הקיימים היום.

אני רוצה לציין שאנחנו עשינו, לפני שהודענו על פתיחת עונת הרחצה, קיימנו התייעצויות עם משרדי הממשלה לגבי עניין של פתיחת החופים, גם הכרזנו בצורה מסודרת, ניכנס לאינטרנט, איזה חופים פתוחים ואיזה לא. אבל מהבחינה הזו אנחנו גם אומרים שהאחריות היא של הרשות המקומית להודיע איזה חוף מופעל, איזה חוף סגור, אסור רחצה.

הם צריכים להודיע, אתה מאשר את הפתיחה אבל הוא צריך להודיע.

הוא צריך להודיע, לקבוע את השעות של ההפעלה והסגירה, הוא צריך מבחינה זאת לקבוע את המועד ממתי עד מתי החוף הזה פתוח. יש חופים שכל השבוע סגורים ורק בשישי שבת, יש להם את האפשרויות. המחוקק נתן לרשויות לקיים את הדברים האלה, מפני שזה אוטונומיה שלהם בהיבט הזה של הפיקוח, של האכיפה, ובתחום של הניהול של החוף.

עוד נקודה, אמרתם זה בעיקר משרד הבריאות יגרמו לכם לפתוח או לסגור. אין עוד מפגעים אחרים שגורמים לכם לסגור חוף?

אנחנו לא מדברים על מפגעים בטיחותיים שיכולים לגרום למצב של סגירת חוף, אבל אני מדבר על המצב התברואי, שבדרך כלל שיתוף הפעולה הוא בתחום הזה, התברואי, שיש הזרמה של שפכים לים.

שוב, הם מדברים על זה, אבל יש עוד בחוף עצמו, עוד מפגעים תברואתיים שנמצאים בחוף עצמו כמו פסולת, מתקנים על החוף שיכולים לזהם. הנושא הזה אתם לא עוקבים אחריו?

האחריות היא של הרשות המקומית, אם היא רואה יש איזה שהוא מפגע שהוא מפגע בטיחותי –

אני לא יודעת למה אתה מגחך כשאני אומרת, אם אתה זה שנותן את האישור, אתה צריך לתת כלים לרשות מה לאכוף.

אני לא מגחך, אם זה נראה ככה, זה משהו לא רציני אבל לא לזה הכוונה, לא לעניין של השאלה שלך. מבחינתנו ברגע שיש מפגע, אנחנו אומרים לרשות המקומית יש סמכות לבוא לקבוע לעצמה אם היא רוצה לסגור את החוף או לא. אם יש מפגע שכרגע אני לא יודע אולי להגדיר אותו והרשות חושבת שצריך לסגור, לא בהיבט הכלכלי, בהיבט אחר, אז סמכותה לבוא להמליץ.

אני חושבת שמתקנים שנמצאים על החוף יכולים לזהם, ביוב וכו', ופסולת, יכולים לזהם את החוף במידה לא פעוטה.

יש לנו כללים לגבי עניין של ביוב.

בגלל זה שאלתי, אבל הביוב שהוא מדבר, הוא מדבר על המים עצמם, על הים עצמו ועל השפכים. אני מדברת על החוף עצמו. כי חול עצמו מזוהם, שאלה אם יש בדיקות חול.

כל מה שקשור לתברואה, זאת אומרת כל סיכון, בהנחיות שלנו כתוב עוד לפני שיש בכלל התקן המספרי, התוצאות של המעבדה, יש ארבעה סעיפים שמדברים בין השאר על כל סכנה לבריאות הציבור, גם אם היא לא קשורה למים – מתקני חוף, מתקנים שלא מתוחזקים מבחינת הבריאות, כל הדברים האלה.

זיהום החול עצמו,

זה בעיה, כל בעיה של סכנה לבריאות הציבור, שלא קשורה לבטיחות. בבטיחות אנחנו לא עוסקים.

מבחינתנו כל מה שקשור לתברואי הוא הסביר את זה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה בתחום הזה.

עכשיו נחזור לשאלה שהתחלנו ואמרת שלא מובן לך למה אנחנו, אני בכל אופן חושבת שצריך מדרוג של חופים, חופים טובים יותר, טובים מאוד, או טובים עוד יותר, אנחנו לא רוצים לדבר על פחות, אמרת שזה לא ברור. אני חושבת שבהחלט, כמו שמשרד הבריאות עובד לפי תקנים, אנחנו רוצים שהנושא הזה ימודרג ויהיה ידוע לציבור. אנחנו מדברים רק על חופים שעומדים בתקן, שאותם נמדרג כטובים יותר, טובים עוד יותר, טובים מאוד וזה יהיה ידוע לציבור, גם לפי איכות המים, לפי איכות החול וכל המתקנים, זה בהחלט דבר שיעורר מוטיבציה, לשמור גם על החופים וגם ייתן אפשרות לאזרחים להשתמש במתקן שמתאים להם יותר והם יהיו מוכנים לנסוע עוד כמה קילומטרים לחוף שיהיה יותר טוב.

אני חושבת שאת הנושא הזה כדאי לבדוק ושוב, מכיוון שאתם אני חושבת, צריך לעשות פה סדר, לראות אם אפשר לייעל את זה, שאחד אוכף, אחד בודק, אחד מנטר, הרשויות – משרד הפנים, משרד הבריאות. אני לא רואה שיש פה גג אחד, למרות שאני חושבת שהגג בסופו של דבר הוא אתה, כי אתה הוא זה שפותח וסוגר, לכן אני מפנה אליך את הדברים, שאלתי מבחינת המשרדים, בסופו של דבר הכול מתנקז אליך ובעצם האחריות היא על משרד הפנים.

השאלה היא גם לייעל את כל מערכת האכיפה, ניטור, בדיקה, והקשר עם הרשויות וגם למדרג את החופים, שיהיה גוף שימדרג את החופים מכל הבחינות. אחת הבעיות זה המים עצמם, איכות המים, אבל ישנם עוד גורמים שהם חשובים כמו שציינתי, שהם לא שוליים.

יכול להיות שכרעיון זה רעיון אפשרי, אבל אני לא רואה היום במצב הנתון שאני יכול לפלח ולעשות מדרג עם משרדי הממשלה בשיטה זו, א' בגלל המצב –

זה לא נראה לי משהו שהוא היקף כזה גדול, זה מידע שצריך לסדר אותו ולעדכן.

יש סדרי עדיפויות, לכל משרד יעסוק בשלו וכל רשות שרוצה להביא את האנשים היא תעסוק בשלה ותציין. אני לא יכול לבוא ולהתחיל לעשות, מבחינת סדרי העדיפויות שלנו, אני יותר קובע איפה החופים המסוכנים, לא המטרה שלי להזרים אנשים לחופים מסוימים.

זו לא המטרה שלך אבל אנחנו באים פה, ועדת כנסת וגם בתור אזרחים ואני חושבת שזה זכות, עניין של מידע לציבור הוא דבר נורא חשוב, אנחנו מפתחים את זה בחוק שעומד אני מקווה להתקבל, חוק המידע הסביבתי. לתת את האינפורמציה לציבור, כל האינפורמציה שקיימת לתת. אני חושבת שפה זה אינפורמציה שקיימת, אם מישהו לא רוצה לעשות שום מאמץ, זה תשובה. אני חושבת שזה לא משהו –

לנו אין את המערך –

בוודאי שכן, אתה מקבל את האינפורמציה ממשרד הבריאות.

סליחה, לא, אני לא מקבל את האינפורמציה.

אתה ניזון ממנו, היא קיימת.

אני חוזר ואומר, אני ממשרד הבריאות מקבל אינפורמציה שאומרת צריך לסגור את החוף, הוא לא נותן לי אינפורמציה יותר.

האינפורמציה הזו קיימת.

משרד הבריאות שיפרסם, אני לא מתכוון לפרסם.

אתה בסופו של דבר אחראי על החוף .

לא, אני לא אחראי, כל רשות אחראית על החוף שלה ועל האזורים שלה.

אני רוצה לומר לכם על ביקורת שקיבלתי מהכיוון ההפוך ואני רוצה לומר שאני לא הייתי מודע לזה וקיבלתי את הביקורת כפי שהיא. אנחנו כן מפרסמים, כמו שאמרתי ביוני יולי אוגוסט בעיקר, את המדרג, לפי הציונים שנתתי. הציונים שלנו לכל חוף מתייחסים כמובן לאיכות המים, ואז באים אלינו אזרחים ואומרים רבותיי, אתם נותנים לאיכות המים אבל בחוף הזה אין מציל, או מבחינת הצלה –

בגלל זה ביקשתי שהוא ייתן.

לכן יש פה בעיה, אנחנו מדגישים רק לגבי איכות המים.

אתה צודק, האינפורמציה נמצאת, לך יש את האינפורמציה גם של המים וגם של החוף עצמו, אתה אמרת שאתה אחראי על כל הדברים התברואתיים של החוף. זה גם החול והחוף עצמו, כך שאינפורמציה לך ישנה, הנתונים נמצאים, צריך רק לפרסם אותם. אינפורמציה אחרת של החוף עצמו כמו הצלה וכו' היא גם נתונה. זאת אומרת הנתונים נמצאים ואז צריך לרכז אותם ולפרסם אותם, ואין כאן עניין לא של כסף ולא של תקנים. אני מקווה שזה יגיע לגוף המוביל במשרד וזה כן יתקבל. אני יודעת שלך כנציג המשרד זה לא נראה לך, אבל זה יישאר המלצה, כי אני חושבת שזה שירות או אינפורמציה לציבור. גם בתור אחת שמסתכלת על המשרד הממשלתי, עם התקציבים הקטנים שלו והמשאבים המדולדלים שלו, אני חושבת שזה אחד הדברים שיתנו הרבה מאוד לאזרחים, והתמורה והמשאב שצריך להשקיע הוא ממש זניח.

כשאני באתי בדרישה אחרת, כמו שאמרתי, לקחת את החופים שנמצאים שהם לא אסורים אבל לא מותרים, דיברנו על זה שגם לזה אין משאבים. צריך להיות פה כיוון ללכת לשיפור, מצידך אני לא רואה מקום לשיפור אפילו לא בדבר הקטן הזה, בליידע את הציבור. אנחנו בכל אופן נבוא בדרישה ואת תהיה אחת מההמלצות של הוועדה.

אולי לא הובן, האחריות של השירות לאזרח באותו חוף שהרשות המקומית החליטה שהיא רוצה שהחוף הזה יהיה מוכרז, האחריות המלאה על כל המתקנים ועל כל הדברים, האחריות היא על ראש הרשות. אם רשות רוצה להכריז על עצמה - -

המידע הזה נמצא ברשות, נמצא במשרד הבריאות, אפשר לרכז אותם. אנחנו לא ננהל את הויכוח הזה, הרעיון הזה עלה ונראה שהוא כן יכול להיות מתאים, ננסה בכל אופן לקדם את זה.

אנחנו ניתן זכות דיבור, אתה באמת ביקשת קודם ונתחיל, כל אחד שיציג את עצמו, אם אפשר בקצרה.

ירון דיאמנט, נציג הגולשים, שזו אוכלוסיה של גולשי גלים, גולשי רוח וגולשי קיט, כל אחת מהקבוצות היא מעל עשרת אלפים אנשים.

הייתי קודם כל רוצה לשאול את נציג איכות הסביבה, האם מפורסם במקום גלוי רשימה של ההיתרים להזרמה. מי המפעל המזרים, מה מזרימים, היכן, מה החומרים, מה הם עלולים לגרום, אני חושב שנתון כזה יכול לעורר רעש ושקיפות בנושא הזה יכולה לתרום להפסקת ההזרמה. האם יש מידע כזה גלוי.

אני שמח ששאלת את זה, בתוכנית העבודה שלנו לרבעון הקרוב, אני יכול להבטיח שעד סוף יוני באתר האינטרנט של המשרד תהיה רשימה כזו. יותר מכך, אנחנו מתכננים כבר הרבה זמן, זה לא הלך מסיבות משפטיות, לפרסם היתרי הזרמה או תקציר היתרי הזרמה כלשונו, כולל תוצאות של דיגומים שאנחנו עושים במפעלים ספציפיים, כדי שתהיה שקיפות לציבור וזאת בהחלט התוכנית שלנו.

נושא המרחק של ההזרמה בתוך הים, כגולשים אנחנו במהלך החורף בוודאי, אבל גם בקיץ, כל פעם שיש סערה או כשיש תנאי רוח חזקים וזה הזמן שכל הגולשים נכנסים למים, ולא יעזור אם משרד הפנים יסגור את החופים האלה או ייתן אזהרות, גולשים ייכנסו למים גם אם יצטרכו לנסוע עשרה קילומטר, תמיד ייכנסו למים. בכל פעם שיש סערה, אז כל הדרעק חוזר אלינו, אנחנו שוחים במים לא נקיים.

אני רוצה לשמוע על מה אתה מתלונן, על זה שהמוצא של השפכים הוא קרוב?

אני מציין עובדה, צריך לצמצם את ההזרמה כמה שאפשר, זה שמזרימים אותה קילומטר מהחוף, או שמונה מאות מטר מהחוף, לגבי הציבור שלנו זה לא עוזר, נכנסת סערה, כל הג'יפה חוזרת. נמצא פה עדי שהוא גולש והוא יכול לספר על המצב הבריאותי שנוצר כתוצאה מזה, עם הנציג של חיפה אנחנו גולשים בבת גלים ליד המכון הימי. במהלך החורף הזה פשוט שחינו בביוב, כמעט כל סערה, גם אם זה לא חוף שמשרד הבריאות, זה המקום הכי טוב בארץ לגלישה, פשוט בכל פעם הביוב מוזרם לים שם, באופן די קבוע.

זה לא מדויק,

אני מבקשת לא לנהל פה דיון, רק שיהיה ספציפי לעניין.

עובדתית החוף שנקרא חוף הגולשים, היה מזוהם במהלך החורף במקרים רבים. נושא איכות מי הים, יכול להיות שאיכות מי הים עומדת בתקנים של משרד הבריאות, אבל אם רוצים להתייחס אל הים כאל נכס, ואנחנו מסתובבים הרבה בעולם באתרים טובים ופה יש תנאים בסיסיים שיכולים להיות מצוינים, במיוחד על רקע זה שיש לנו ספורט שנקרא טייצ'ר שהתנאים בארץ הם מושלמים, הם יכולים להיות פתח לתיירות שתגיע הנה, יש פה כמעט עשרים, עשרים וחמש ימי גלישה לספורט הזה בחודש, שזה המון, וזה נכס למדינה.

איכות מי הים פה, גם אם בריאותית אנחנו עומדים בתקנים, היא לא באותה רמה של מי ים שרואים במקומות אחרים.

מה זה רואים?

אתה נמצא במים אתה רואה, מקומות שמייחסים חשיבות –

מה שאתה אומר הוא מאוד חשוב, שאלה אם זה מבוסס באמת מדעית.

איכות הסביבה היא אמורה לבסס את זה מדעית מנתונים שלה.

שאלה אם יש לך נתונים, כי דיברנו פה שאנחנו מהמחמירים בחו"ל וזה הפתיע אותי מאוד, זה לא קורה הרבה, אני מצטערת, אני מכירה את התקנים שלנו ואנחנו לא מצליחים תמיד להגיע.

בתקנים האלה, אנחנו מובילים.

בסדר, אז לכן אם צריך לשמוע את זה.

לסבר את האוזן, אני רק מניסיון אישי ומשימוש, אבל כמשתמש המים פה זה לא המים שרואים באנגליה, זה לא המים שרואים בספרד, יכול להיות שזה נובע מהמיקום שלנו, יכול להיות שזה נובע מזה שיש פה הרבה מאוד הזרמה לים שחוזרת חזרה בכל סערה. יכול להיות שתגידו שזה נפלא שמזרימים את השפכים ארבע וחצי קילומטר מהחוף, אבל זה חוזר בסערה הראשונה. מה שלא מתפרק חוזר אלינו, רואים את זה, גם כשלא מזרימים בכלל.

תודה, נלך לפי הסדר.

שמי אבי אפיה יושב ראש ארגון המצילים הארצי, אני רוצה לדבר על כמה נושאים. אחד מהם זה החופים הלא מוכרזים והאסורים לרחצה. זה דומה לאדם שרוצה לעבור רמזור אדום, הוא יכול לראות אם בכלל מגיע אליו אוטו ואז הוא יכול למנוע את התאונה. אנשים לא מודעים בכלל לים, הים יכול להיות שקט רגוע, ואנשים טובעים בו. ככה שמי שמדבר על זה שהים לא מוכרז, ואפשר להתרחץ בו, הוא פשוט שם מכשול בפני עיוור.

שאנשים יבינו על מה מדובר, יש בים זרמים, יום לפני כן כשהיו סערות, נוצרים בו מערבולות, כשאדם נכנס לאותו אזור הוא טובע בו. שלא לדבר על כך שאותם אזורים הם כמעט מאה מטר מתחנת הצלה. אני יכול לשמור על אותו אזור שלי, מונע את הרחצה בים סוער ולהציל את אותם אנשים, ולעומת זה אנשים יגידו לי, תשמע, זה חוף על אחריותו אני אכנס פה מאה מטר. פשוט נכנס אחד שניים, רצים אחריו עוד מאה ויש לי טביעות המוניות שם. אנחנו עוזבים את תחנת הרחצה ורצים להציל מחוץ לתחום הרחצה בכלל. אין כזה דבר לתת לאנשים להתרחץ על אחריותם, זה דבר שלא יאמן מה שנאמר פה, זה אבסורד.

אני אומר להוסיף שירותי הצלה, או למנוע את הרחצה, אחד משניהם. אותם אזורים לסבר את האוזן, אפשר למנוע את זה או בפיקוח מאחר ואנחנו מצילים ולדבר על המצילים אז ככה, אנחנו חתמנו הסכם עם משרד האוצר ומשרד הפנים, שהוזילו את שעת המציל ל- 18.5 שקלים לשעה. אבל אם מדובר על רחצה בחוף לא מוסדר, אני מדבר על זה שהעלויות זולות מאוד. בתל אביב היו משהו כמו 17 תחנות הצלה, צמצמו אותם לשבע או שמונה תחנות הצלה. זה לא שאי אפשר להתרחץ –

בתל אביב יש תשעה חופים,

לתשעה, זה לא שפתאום קרה איזה משהו ואי אפשר לפתוח את תחנות הרחצה, פשוט צמצמו שם את התקנים ואנשים לא יכולים לרחוץ שם.

אנחנו בהחלט רואים בזבה משאב טבע שבאמת צריך להגדיל אותו לפאר אותו ולא לצמצם אותו.

הדבר האחרון שפה דיבר פה חברי על סטטיסטיקה, במקומות רחצה מוסדרים כמעט ואין טביעות, ככה שאני חושב שזה מדבר בעד עצמו, שרוב התביעות הם מחוץ לחופי הרחצה המוכרזים. יש עשרים ומשהו אנשים שטבעו כתוצאה מזה שרחצו במקומות לא מוסדרים. אם אתה הולך לשנים אחורנית, זה היו גם שבעים איש. כך שאל תדבר איתי על סטטיסטיקה.

שר הפנים העביר תקנה בכנסת לגבי מספר מצילים בתחנת הצלה, מי שלא יודע זה עובר תוך מספר ימים לשני מצילים בתחנה, זה פשוט להגיד שאין יכולת להציל במצב הזה. אחרי שאנחנו מדברים פה שעות, שיהיו שירותי הצלה.

אומנם הישיבה באמת יותר מרוכזת על המפגעים הסביבתיים, אבל מכיוון שהחוף הוא משאב טבע וסביבה הכי טבעית ומתאימה למדינה שלנו, נראה שנכניס את העניין של הרחבת החופים המוכרזים, הנושא הזה גם ייכנס. סך הכול אי אפשר יהיה להכריז על חוף, בלי להכניס את נושא המצילים, תודה.

לי קוראים אלי שוורצברג, אני מנהל אגף חופים בראשון לציון, ויושב ראש תאגיד מנהלי החופים הארצי. אני מדבר בהקשר לישיבה עצמה, על מהות הישיבה. המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות, עושים את מלאכתם, עם משרד הפנים. אנחנו כמנהלי חופים עובדים מול שלושת הגורמים. בוא נאמר לא בקשר יומיומי, אבל בקשר עקיף או ישיר כזה או אחר, אנחנו מדי יום מעדכנים אותם ומעודכנים על ידם מה קורה בנושא החופים.

משרד הבריאות אחת לשבוע מעדכן אותנו כמנהלי חופים, מה מצב המים באותו תחום רחצה שעליו אנחנו מופקדים. אני מקבל את זה בפקס, אחת לשבוע, זה מונח על שולחני, במידה וזה קורה, אני רוצה להעיר פה איזה שהיא הערה למשרד הפנים, המשרד היחיד שיכול לאפשר לי לסגור חוף, המשרד היחיד, זה לא משרד הבריאות, זה לא המשרד לאיכות הסביבה, זה אך ורק משרד הפנים.

זה קורה בסופי שבוע, אין עם מי ליצור קשר, אני כמנהל חוף אמור לקחת את המושכות לידי, ולהחליט עצמאית לסגור חוף או לא לסגור חוף, בו בזמן שאין כל יצירת טלפונית או אלחוטי מול משרד הפנים.

אין מוקד חירום?

אין מוקד חירום אין שום דבר, אני באותו רגע חייב לקחת אחריות. רבותיי, יש לי קהל בתוך המים, אנשים, ילדים, שוחים, איך אני מחליט מול מי אני עומד, מול מי אני מקבל את האישור, האם אני לוקח את זה על אחריות עצמי.

הפתרון באמת בשבת לא לשחות, לי זה מתאים.

אני לא רוצה לסגור חוף, ההפך,

זו הייתה הערת ביניים שלא יכולתי להתאפק ולא לומר אותה.

אני רוצה להעלות פה איזה שהיא הערה רבותיי.

מה שאתה אומר זה מתאים לעניין של חירום, חירום זה לא רק עניין של שבת וכו'.

צריך לחשוב על הנושא הזה, זאת אומרת יש לנו בעיה תקשורתית, בפרט בסופי שבוע, שהם הקריטיים.

משרד הפנים, אולי אתה יכול להיות יצירתי עכשיו ולפתור את הבעיה? כי כשהבאנו לך רעיונות יצירתיים אתה לא היית מוכן לקבל, אולי אתה תהיה יצירתי.

אלי צודק ששי שבת לא עובדים - -

גם עיריות שלא עובדות, יש תמיד מוקד חירום, מכיוון שזה חירום וזה בריאות הציבור, צריך לחשוב על פתרון לעניין הזה. אולי אפשר לקבל את האחריות לבד, אבל צריך לקבל את זה על סמך – לא יכול להיות שלא יהיה לו אישור ממשרד הפנים.

זה נושא אחד שלפי דעתי חייבים לתת את הדעת. נושא שני לגבי המידע לציבור. כפי שהסברתי משרד הפנים מעדכן אותנו אחת לשבוע, אם את רוצה אני יכול להשמיע לך כאן ברגע זה, מענה קולי, ברשותך, ברשותכם.

מה שקורה אנחנו מעדכנים מדי בוקר ומדי צהריים מענה קולי, כל תושב ראשון לציון או פריפריה שרוצה להגיע לחוף הים, מקבל מידע על מצב הים בכללותו, צבע הדגל בתחנת הצלה, כיוון הרוח, ומה אומר משרד הפנים. אם החוף מזוהם, אז הוא יתייחס בהתאם.

(מושמע המענה הקולי של עיריית ראשון לציון )

לפי דעתי זה פתר פה את העניין.

שוב, מה שאני רק רוצה להוסיף, במים התקינים אני לא רוצה להסתפק בזה, ואתה גם מדבר באופן כללי על כל החופים, בטח יש לך מספר חופים, אני חושב שהיה צריך גם לכל חוף ספציפי ולקבל ערכים, יכול להיות שחוף א' הוא יותר טוב מחוף ב' ואני אחליט אם שווה לי ללכת עוד כמה קילומטר, ולהיות בחוף יותר טוב.

שוב אפשר דרך משרד הפנים, כמו שהוא אומר שהוא מקבל את זה, כמו שהוא צריך את האישור ממשרד הפנים להכריז כן או לא, כי זה לא בסמכותו, אותו דבר גם לגבי הדבר הזה.

נושא אחרון ואני אדבר בקצרה, בעצם לא נוגע כל כך לזיהום ים אלא למפגע בטיחותי. מפגע בטיחותי ברמה ראשונה בחופי רחצה והצלה בחופי הרחצה במדינה.

יש מגמה שאנחנו רואים אותה בשנים האחרונות, כפי שאמרו, לסגור תחנות. מפאת תקציב, ומכל מיני סיבות אחרות והסיבה העיקרית היא מפאת תקציב, חוסר תקציב. בולשיט אחד גדול, יש תקציבים, היום הצלה רעננה וחדשה כפי שצוין מקודם דור ב', מדובר בכסף קטן, זה מפגע בטיחותי ברמה גבוהה מאוד. אני מתריע, חשוב לי להתריע והתרעתי בפני שר הפנים, התרעתי בפני שר הפנים המהלכים שהולכים להתבצע בחופי הרחצה קרוב מאוד בימים הקרובים, יגרמו, אני אומר חד משמעית, יגרמו למוות, שימו לב למה שאני אומר, יגרמו למוות בחופי רחצה, לאורך חופי הים התיכון. אני אומר את זה עם שתי ידיי על השולחן. ייגרמו תביעות משפטיות, תביעות ענק, מול מנהלי חופי רחצה, שבעצם אנחנו מופקדים על אותם מצילים ואנחנו יודעים מראש כאנשיי מקצוע שהם לא מסוגלים לבצע פעולות הצלה, לא מסוגלים. אני מבקש לתת את הדעת ואולי לקיים ישיבה.

למרות שהנושא הזה מאוד חשוב, אני יודעת שכמו שציינת זה לא נושא הועדה, אבל מכיוון שזה מאוד חשוב, וזה איכשהו קשור, אני בכל אופן אדבר עם יושב ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, חבר הכנסת יורי שטרן ואנחנו באמת נוציא את הדרישה הזו ואולי את הזעקה הזו באמת פעם נוספת. כי באמת המטרה של הישיבה הזו זה למנוע מחדל וכמובן אם אפשר למנוע מחדל בחיי אדם, בדרך כלל המפגעים הסביבתיים לא חושבים שהם מחדלים שגורמים למוות, כי בדרך כלל זה לא מיידי ואתה מדבר על משהו מיידי אבל אנחנו מדברים על דברים לא פחות חמורים, שאנשים לא יודעים. אני דווקא יותר מפחדת מדברים שאתה לא יודע, ממה שאתה יודע. כי מטביעה לפחות אנשים יודעים, אבל יש כל מיני סיכונים שאנשים לא יודעים שהם נחשפים אליהם וזה דבר שיותר מטריד אותי. כשמישהו מודע, אז הוא לוקח בחשבון, כשמישהו לא מודע לכל הנזקים שלא נראים לעין, זה מה שמטריד אותי יותר, אבל תודה רבה לך.

מי עוד רוצה להוסיף, בקצרה?

אני מנהל החופים של עיריית תל אביב, א' אנחנו רואים בהסדרת מקומות הרחצה, שהשטחים האסורים גדלו בצורה משמעותית. השטחים גדלו כי היו המון שטחים שלא היו מוגדרים בכלל, ואנחנו כאנשי רשות שעכשיו מתקנים את הצו, היו אצלנו קילומטרים שלמים, כמו שאת אומרת, חוף שהוא לא מוגדר לא לפה ולא לשם, לא מותר ולא על אחריות המתרחץ.

אלה מקומות שגם אם אפשר היה להתרחץ בהם בצורה נורמאלית. אם מדברים על תל אביב, אנחנו מדברים מרידינג עד חוף שרתון, זה שלושה וחצי קילומטר, הוא לא חוץ רחצה, יש שם נמל תל אביב, הוא לא היה מוגדר ככלום, כך, שאם מישהו נכנס להתרחץ שם וטובע, הוא תובע את הרשות. הקטע של הדולפינריום עד החוף המערבי, שני קילומטר של טיילת, עם מצוק, לא היה מוגדר. מי ששם קופץ ראש ודופק את הראש בסלע, הוא תובע את הרשות.

צריך להגדיר את זה שהוא אסור.

לכן הקטעים האסורים גדלו בצורה דרסטית, זה דבר אחד. הקטע של איכות הסביבה אני חושב שאנחנו יש לנו, בהתחלה שמעתי כאילו אין לנו, בנושא איכות המים והניקיון, אז אנחנו בקשר מאוד הדוק גם עם החבר'ה של רני עמיר.

זה מאוד, להפך, כי אתה זה שדוגם, ודוגם צריך להיות בעל מקצוע. לדעתי משרד הבריאות צריך לעשות את זה.

יש דוגמים שעשו הכשרה של שלושה ימים אצלם, מסודר במעבדות.

צריך לבדוק שזה אכן נעשה, עם כל הכבוד צריך לבדוק שזה נעשה בצורה נכונה, צריך לעשות בדיקות, כמו שאומרים בדיקות יתר.

אני בודק אותו בלי שהוא יודע.

מאה אחוז, מצוין,

אצלנו החופים נבדקים שלוש פעמים בשבוע, לא פעם אחת, כי האיגוד דוגם יומיים ואני דוגם.

אני בטוחה שאתה עושה את זה, כי אתה יודע שאתה צריך לעשות את זה, כי יש את השינויים האלה.

לי יש כמנהל החופים אינטרס לסגור את החוף בלי שדיווחתי עם משרד הפנים, אני מניח את זה על השולחן, כשאנחנו רואים דגימה לא טובה ועושים עוד בדיקה, יש לנו נוהל בעירייה, נוהל עירוני פנימי, איך אנחנו סוגרים את החוף, בלי משרד הפנים, כי אנחנו יודעים שעד שזה יגיע לשם, יעברו ארבעה ימים. לכן אנחנו נותנים הודעה בתקשורת וסוגרים את החוף, סוגרים את החוף לרחצה. יש לנו אינטרס שהציבור לא ייכנס לזבל.

חבל ששר הפנים לא נמצא בישיבה היום.

הוא יכול לעשות עמידת ראש שם הפנים, אני אומר לך את זה.

אני מבקשת לא להתבטא ככה.

בגלל זה אנחנו הגענו, כי החופים לא מעניינים אותו, אני אומר את זה על השולחן. עכשיו הכדור עבר אלינו, אנחנו עושים לדעתי כולנו אותו דבר. שלום הציבור חשוב לנו יותר מאשר לשר הפנים. לכן כשאני סוגר את החוף אני מתקשר ואומר המצב הוא לא טוב, אני מעדכן את הבחור מאיכות הסביבה ואני סוגר את החוף.

קודם כל הוא כבר התחיל להתעניין בחופים, יש עכשיו את חוק החופים שצריך באמת להודות ליושב ראש הועדה, ליורי שטרן, על הקידום של החוק הזה. אז גם אם הוא לא רוצה להתעניין הוא מתעניין בחוק.

אני רוצה להעיר שזה לא נכון, שר הפנים כן הנושא הזה - -

אנחנו לא הולכים לדון פה באמת וגם אין לנו זכות לדון פה על היחס של שר הפנים לחופים. אני בטוחה שיש את חוק החופים ואנחנו גם נגיש לו מספר המלצות על מה שדיברנו פה ואני בטוחה שהוא יגיב אליהם.

רק הערה, אם זה לא היה כל כך מעניין, לא היינו פותחים את עונת הרחצה במסיבת עיתונאים, אנחנו נותנים לעניין הזה את תשומת הלב, אנחנו חושבים שהנושא הזה הוא חשוב מאוד ואנחנו ערים לכל הפרמטרים שהועלו פה, ומבחינתנו כל דבר נבדק ונשקל, ולראייה אנחנו כרגע עובדים על שינויי חקיקה, שהם למעשה לטובת כל הבאים, כולל שירותי ההצלה, וגם עשינו בשיתוף פעולה עם הגורמים שנמצאים פה.

יש עוד מי שרוצה להוסיף על מה שנאמר? ממש אם אפשר לקצר.

אני חושב שמבחינת הדיון אולי ברובד הראשוני הוא היה בסדר, אבל ברגע שהגענו למסקנות של משרד הבריאות והגענו לחוף הים וראינו את הבעיה, פספסנו את מהות הדיון. כי הבעיה מתחילה בגורם שמייצר את התופעה ופה אנחנו צריכים לראות מה אנחנו עושים. גם כאן חלק מהעניין הוא שהמשחק הוא משאבים. אני חושב שמה שאמר חבר הכנסת יתום הוא נכון. זה נושא של ללמוד לקחים, אולי בהגדרה, אני לא מדבר על חקיקה או נהלים או כל דבר אחר, ללמוד מלקחים של אחרים כדי לנסות לפתור את הבעיות לפני שהן קורות אצלנו.

אם אפשר שנייה להפסיק אותך, אני רק רוצה פשוט שמי שצריכה ללכת לישיבה אחרת, את רוצה להוסיף משהו? אני יודעת שאת צריכה ללכת למשהו שקשור גם לעניין סביבתי? זה בסדר מבחינתך?

אנחנו דיברנו על המצב בחוף הצפוני, אני רוצה לומר, אני לא יודעת מה קורה בחופי נהרייה,

תציגי את עצמך,

אני ליאורה אהרון מעמותת אזרחים למען סביבה בגליל, דיברנו בישיבה הקודמת על מצב החופים הצפוני, שם יש הזרמה של שפכים במשך הרבה מאוד שנים, בעצם מאז ומתמיד. עדיין לא הוסדרו פתרון הביוב לערים עכו ונהרייה. דיברת על עכו אבל בנהרייה יש הזרמה שנמשכת, יכול להיות שזה לא בסמוך לחוף רחצה מוסדר, וזה מתייחס לנאמר.

סליחה, תוכל להמשיך,

דיברתי על נושא שאנחנו צריכים להגיע לנקודת המוצא, ואם נקודת המוצא חלק ממנה שהעלה דיאמנט, חלק מהנקודות הם הנושא באמת של התשתיות, עם תשתיות ישנות, עם מערכות סניקה שהן בעייתיות שאנחנו מודעים , חלק מהנושא זה נושא של משאבים, שבו צריך לבדוק איך באמת מסייעים לרשויות בנושא של משאבים, כדי לפתור את הבעיות שלא אגדיר את זה כאסונות, אבל מפגעים ידועים מראש.

הדבר הנוסף שגם מתקשר לכל הנושא של התרבות, השימוש בחופים והנזק הסביבתי שאנחנו כאוכלוסייה גורמים לחופים, גם בנושא הזה צריך לבדוק ואיך אנחנו מטפלים בנושא הסברתי וההדרכתי מרמת הילדים וברמה החינוכית כדי לפתור את הבעיה. מגיעים למצב שאם אנחנו פועלים בחיפה גם לתת דוחות למי שמפצח גרעינים בחוף על הטיילת, שיחטוף דוח וישלם את הקנס.

זה באמת יפה, אבל מה שקורה שבאמת האכיפה הזו היא באמת האזרח הוא מזהם הוא משלם. המזהמים הכבדים לצערי הרב, נמצאים בהליכים וממשיכים לזהם וגם כשהם מקבלים קנס, הוא עדיף להם לשם את זה מאשר לתקן, זו הבעיה המוסרית.

אנחנו בעד שכשמישהו מזהם, שישלם, ושישלם הרבה, ואין שום ניגוד אינטרסים, כי כמה שברנע אומר שהוא סוגר את החוף, כואב לו כל מטר חוף שהוא סוגר בגלל זיהום.

התייחסות אחת שלא לנושא הדיון, אבל רציתי להתייחס, צריך לזכור שאותם חופים שאין בהם תחנות, סוכות הצלה, שהם מוגדרים על אחריות המתרחץ, צריך לדעת שאנחנו גם צריכים לתת תשובה לבקשות של הציבור ולשאיפות, יש כאלו שמעדיפים להיות בחוף שקט, בלי סוכת הצלה, בלי כל הדברים, לעצמם.

ועם סיכון,

ועם סיכון, ללא רחצה, אני מסכים, ללא רחצה, אם יודע שנכנס על אחריותו, אבל אדם הוא אדם בוגר, תבין את העניין - -

זה לא לדיון. עורך דין פרישטיק.

בכובע אחר של עיריית אילת, רק משהו אינפורמטיבי. אנחנו בעיריית אילת מופקדים על הנושא של מפרץ ים סוף, יש לנו 11 קילומטר של חוף, השנה אנחנו עושים מאמץ מיוחד להשמיש קטעי חוף שעד היום לא היו פתוחים לקהל. בין השאר על ידי ניסיון לצמצם את הנמל הצבאי ואת הנמל האזרחי. יש חוף שהוא - -

זה אותו אחוז שהוא הגדיר אותם בתור אלה שצריך לסגור אותם? אני מחפשת עוד כמה קילומטר, הם נותנים לי זיק של תקווה.

אנחנו לא רוצים לסגור ולא רוצים –

הוא אומר שהוא לוקח חופים שהם לא שמישים והופך אותם לשמישים.

הם עוד לא בשלב שאפשר להכריז עליהם, הם כרגע בחזקת משרד התחבורה, קרי רשות הנמלים, יש חוף אחד שהוא כן פתוח זה חוף מפרץ השמש שלצערנו נתפס על ידי הומלסים.

הוא לא פתוח, הוא חוף סגור, חוף אסור לרחצה.

נכון, זה המאמצים שעושה העירייה אלף לפנות ובית להתחיל בהליכי הכרזה. לנו כעיריית אילת תהיה התעוררות שסמוכה על הנושא של חופים, הנושא הרי בדמינו, אולי מבחינה זו יש פה איזו בשורה, שלפחות במפרץ אילת מעכשיו יעשה ניסיון להשמיש כמה שיותר חופים לציבור.

דרך אגב, הדבר מזכיר לי ואני רוצה לשאול את איכות הסביבה, כשדיברנו על מזהמים, מכירים באמת את המפעלים והביובים וכו', אבל גם סך הכול אזור סביבה של נמלים, יכולים לזהם ואם זה בקרבת חוף, יש איזה שהיא בדיקה של הנמלים מבחינת זיהום, שמן, דלקים וכו'?

במסגרת תוכנית הניתור הלאומית שאנחנו עושים, שני דיגומים בשנה והדוח, זה הדוח שמתפרסם אחת לשנה, נבדקים גם נמלים וגם מעגנות, גם מרינות. וכן, - -

יש אכיפה גם בנמלים?

אין מה לעשות, אני חוזר בי, קודם כל כנמלים –

צריך להכריז ולצעוק בגדול שהם מזהמים, אין מה לעשות, זה הדבר היחיד שאפשר עוד לעשות.

כל קרקעית נמל זה כמו כיור, מה שמגיע לשם לא יוצא משם כל כך בקלות ולכן כל מזהם שמגיע בדרך כלל גם נוחת ואתה מוצא אותו במשקעים. לכן קרקעית נמלים מזוהמת, גם מרינות. חומרים לא סימפאטיים בעליל וכל הגורמים יודעים מזה וברור שרחצה בנמלים זה לא דבר מומלץ.

אני מדברת בקרבת הנמל, כי בסך הכול יש זרמים. אני מדברת על החופים שקרובים, עד למקום שמותר.

חופים אני לא יודע לומר לך, נמלים זה בהחלט בתחום הניטור שאנחנו מבצעים. אנחנו מול רשות הנמלים דורשים מספר דרישות, למשל כל הנמלים החדשים שעכשיו הולכים להיבנות, נמל היובל, נמל הכרמל, יבנו עם שיפועים הפוכים, כך שכל החומרים שנפרקים על הרציפים, לא יגיעו לנמל, לקרקעית הנמל. לא רק זאת, אלא שכל הנגר העילי יעבור דרך מערכות טיפול ולמעשה אנחנו מונעים את המשך זיהום הנמל.

שוב, כמו שאמרו פה, גם כשיש את הזיהום בעכו ונהרייה וזה לא ליד חוף רחצה מותר או לא, כשאנחנו מדברים על נמלים, סך הכול רצועת החוף הזו היא קטנה, גם המאה שבעים קילומטר זה קטן ועם כל הזרמים , בסופו של דבר מה שבצפון מגיע למרכז. מדובר על כך שיש פה איזה שהיא תנועה, כך שלשאוף שהם לא יזהמו, זה הדבר הכי חשוב, כמו שאני אומרת על הנמלים וכו', עם השמן והנפט.

זו שאלה?

לא, זו עובדה.

למשל עיריית חיפה, נמל קישון, מבחינת איסור רחצה, גם נמל חיפה הקטע הדרומי, אנחנו ממש אוסרים גם בקרבת הנמל, זו המלצה.

אני מבקש להעלות שתי נקודות, האחת היא הנושא שגם כשמפעל מקבל היתר הזרמת שפכים לים, אנחנו חושבים באדם טבע ודין שיש צורך להטיל היטל, היטל הזרמת שפכים לים, כפי שהכריזו היום על היטל הטלת פסולת, הטמנת פסולת, צריך להטיל היטל לפי איכות וכמות השפכים. זאת אומרת שלמפעל לא יהיה שווה לזהם, כי הוא יצטרך לשלם את העלות החיצונית של הזרמת השפכים אל הים, זה דבר אחד.

דבר שני זה הנקודה שכאשר מצמצמים את מספר החופים המוכרזים, מצמצמים את השטחים, זה יעלה את הצפיפות של כמות המתרחצים בחופים. כאשר עולה כמות הזיהום, הזיהום עולה, כי חלק מהמים לא מתחלפים, בעיקר במקומות שיש בהם שוברי גלים, הזרימות מצומצמות ביותר, אנשים, ילדים משתינים במים, מגע גופני אחד עם השני. אני לא בטוח שיש למשרד הבריאות מענה בזמן שבאמת יש צפיפות רבה באותו חוף מוכרז, מול סוכת המציל, ייתכן ששם יש דווקא הציבור המתרחצים הוא יוצר זיהום, כשאין תחלופה גדולה של מים, זה לא קיבלנו מענה.

דבר שלישי, אני רוצה חדשה משמחת, שעיריית הרצלייה ופה אני רוצה לטפוח על השכם לעיריית הרצלייה, שקיבלה הקיץ החלטה שהיא פותחת את כל החופים לציבור ללא תשלום. בעבר היה רק חוף אחד פתוח ללא תשלום, היום הם פתחו את כל החופים שלהם.

חמישה חופים פתוחים, אבל לגבי חנייה - -

חניה זה למעלה, אבל מבחינת זה שאנשים מגיעים משכונת מורשה, מגיעים באוטובוס, מהשכונות המזרחיות של הרצלייה.

אם אני יכולה לקבל תשובה לגבי היטל השפכים, שזה באמת דבר חשוב, אנחנו מדברים כל הזמן שלא ישתלם לזהם, כי אנחנו יודעים שגם אם הקנס היה מאוד גדול, עד שהוא מגיע, כמו שאמרנו ובמשך כל התקופה ממשיכים לזהם. גם למשרד הבריאות, לגבי הנושא שהוא אמר, שהוא באמת חשוב. אומנם אמרת שבודקים פעם בשבוע, יש מקומות שאפילו יותר, גם אתה אמרת שבודקים בזמן שיא. אם אתם באמת בודקים בזמן שיא ברצועות החוף, אם באמת זה לא מזוהם.

הוא העלה פה עניין שנשמע מאוד הגיוני, שבחוף מאוד צפוף, בזמן שיא, בקרבת כמו שאומרים סוכת המציל, זיהום שהוא לא משפכים.

פעילות השיא היא לא מול תחנות ההצלה, אני כבר אומר לך.

היטל השפכים,

היטלים הזרמה לים, אותו חוק, אותו תיקון חוק שהזכרתי קודם, מכיל גם את הכלי הזה, וזה כלי אינסנטיב כלכלי שלילי בוא נאמר.

מכיוון שהחוק הזה, אנחנו יודעים עליו ומחכים לו, איפה הוא עומד ?

הוא עבר ועדת שרים, זה נמצא כרגע באישור משרד המשפטים למיטב ידיעתי. בקרוב מאוד, אבל אני רוצה להגיד בנושא הזה, שאז יבואו ויגידו גם המלעיזים, אתם נותנים להם ה יתר, אתם גם מרוויחים מהם כסף, אז יש גם עם זה בעיה.

כל קנס או כל היטל שמתקבל ממשהו שמזהם, צריך ללכת לאיכות סביבה, אני לא יודעת עוד ממך, מנציג המשרד לאיכות הסביבה לשמוע שצריך להתנצל -

לא הבנת אותי, אני אומר שיכולים לבוא אחר כך ולומר, כל מיני כאלה שאומרים – מה אתם נותנים להיתר, אז זה לא רק שאתם נותנים להם היתר, אתם גם מרוויחים מהם כסף.

אנחנו מסתכלים על זה מהכיוון שהכי הגיוני שפשוט אנחנו רוצים לגרום שלא ישתלם להם להזרים. אתה צריך לגרום לזה, אם אתה תעשה את זה בצורה שלא ישתלם, אף אחד לא ישאל אותך.

אנחנו יזמנו את הנושא הזה של היטלים.

אני מקווה שעמדתך תהיה שורה על כל חברי הכנסת האחרים, שהם לא ירצו לעשות קנס מנהלי ברישוי עסקים, ישר קופצים עלי אומרים לי מה פתאום, אתה רוצה כסף.

מה שאני רוצה, היטל שמקבלים רישוי עסקים הוא צריך להיות מאוד קשוח ומאוד מענייני, ואם הוא לא בסדר, במיוחד שלצערנו, אני לא יודעת אם לשמחתנו, הרבה דברים נכנסים ברישוי עסקים שלא נשמעים כאילו הגיוניים, המון דברים של איכות סביבה, נמצאים היום אצלך ברישוי עסקים, כך שרישוי עסקים הוא דבר מאוד חשוב וצריך להיות מאוד קשוח ומאוד נוקב. אז אני בצד הזה.

שלום אני עדי גלוסקא, אני נציג הגולשים, אני גם חבר נבחרת ישראל בחמש עשרה השנה האחרונות.

שלוש ארבע נקודות, אחד לגבי הניטור, חילקו את זה פה לארבע רמות, אנשים ביכולת שלהם להתמודד מול נזקים כאלה או אחרים, מערכת החיסון וכל הנושא הזה. זה שזה טוב לאדם אחר, זה לא אומר שאדם אחר לא ייפגע מזה, זה אלף. ברמות מסוימות –

לא הבנתי,

הוא בא לחזק את העניין של להגיד את רמות הזיהום, כי גם בתקן, זה לא רק הבחירה.

כל התקנים הבריאותיים במדינת ישראל של משרד הבריאות, בנויים, מחושבים בצורה כזו שזה על הסף של האדם הרגיש ביותר, פלוס מקדם ביטחון.

זה סטטיסטי, הדבר השני שזה טוב דווקא שאני פה בהקשר הזה, א' למה ההיתר לשפוך את השפכים לים, את כל ההיתרים האלו, מה זה? זה נשמע לי יהיר. זה דבר נוסף.

הדבר השלישי בהקשר הזה, זה קצת נאיבי, ואנשים צריכים להקשיב גם לעצמם, טוב אני אסגור את חוף הים, מה זאת אומרת לסגור את החופים? אני לא מבין איך אנשים מתייחסים לחוף בצורה כזו טריוויאלית, לסגור חוף.

אני לא יודעת אם אתה שמת לב, כל הישיבה הייתה דווקא ההפך, כדי להראות שזה לא יהיה טריוויאלי שלא לסגור את החוף. איך למנוע את זה, זה בדיוק העניין.

אני שמעתי נכון, אבל אנשים שמדברים, המעורבות הרגשית, אני שומע וגם מקבל –

הישיבה בדיוק מיועדת למנוע את המפגע, שבגללו אנחנו סוגרים את החוף. תן לו לסיים את דבריו הנאיביים ואנחנו נראה - רצית להוסיף עוד משהו?

כמוני יש עוד אלפי גולשים, כמו שנאמר פה קודם, ואנחנו חווים את הדברים, בחורף, שפה לא מדובר על חוף, פה מדובר על הרוחצים ועל עונות רחצה, אז יש לקחת את זה בחשבון שיש אלפי אנשים שבזמן החורף גולשים.

אני חושבת שאם ציינו, אני לא ידעתי, כי אני לא בקטע של הגולשים, אבל אם באמת יש חופים שמוגדרים לגולשים, ועונת הגלישה היא לא עונת הקיץ, אז באמת בעונה של הגלישה – החופים שמיועדים לגלישה, צריכים להיבדק כל השנה.

יש חופי רחצה שהם פתוחים גם בחורף, והחופים האלה בחורף הפרמטרים זה בדיוק כמו בקיץ.

אנחנו מדברים על חוף הגלישה שהוא פתוח, חוף הגלישה עצמו צריך להיבדק כל שבוע אם הם נמצאים שם. הוא צריך להיבדק בזמן שגולשים, אם גולשים כל הזמן.

אני מודה לכולם, הרבה מההמלצות הזכרנו במהלך הדיון, אני רק בקצרה למרות שההמלצות רשומות, נגיש אותם למשרדי הממשלה, כי סך הכול זה הסמכות שלנו להמליץ למשרדי הממשלה, לרשות המבצעת.

ההמלצות יכללו חלק מהעניינים שנמצאים כבר בחקיקה ממשלתית, אבל שוב צריך לקדם אותם, את עיגון התקן שיהיה בחוק, אני מקווה באמת שאכן התקן הוא מחמיר, אבל בהחלט הוא צריך להיות מעוגן בחוק.

אני חוזר, התגובה של משרד הבריאות משום מה לא נכנסה, מסרתי את זה עכשיו, אני מבקש שזה ייכנס, כי משום מה זה לא הגיע, גם פיקססנו וגם שלחנו. התגובה שלנו לשאלות שנשאלו, הכול כתוב וזה מונח.

אני מדברת על העיגון הזה שנמצא בחקיקה, סך הכול אתה הסברת, אני חושבת שצריך, זה המשרד לאיכות הסביבה לתת את הדעת שוב לגבי מוצא של הזרמה, גם השפכים, גם הביוב המקומי וגם השפכים התעשייתיים לגבי המרחק, אני מבינה שגם כשאתה אומר שצריך להרחיב את זה לשמונה מאות מטר, שזה לא קיים, אז ממה שאני שומעת פה מכל הזרימות, זה עדיין נראה קצת לא רלבנטי וצריך לתת על זה את הדעת, כדי כן להרחיק את מקום מוצא השפיכה, בהחלט גם את ההיטל של השפכים, דבר שצריך כן לעגן ולא לחשוב כמו שאמרת.

לגבי מדרוג החופים, אני חושבת שזה רעיון טוב, שיכול גם למנוע את המפגעים הסביבתיים, כי זה ייתן יותר מוטיבציה להיות טובים יותר וגם ייתן שירות לאזרחים, אני בטוחה שהאינפורמציה הזאת נמצאת ולכן אפשר יהיה לתת את השירות הזה ואנחנו נפנה, נציג השפדן הלך, סך הכול השפדן זה אחד הגורמים היותר ידועים לציבור כמזהמים, במיוחד לחוף בתל אביב, אז אני באמת מקווה שאנחנו הפעם בעונה הזו ובשאר הדברים, לא יהיו המחדלים שאחר כך נצטרך לעשות עליהם ישיבות. את האינפורמציה מכל הדוחות שהגישו מגישים ועושים, אני חושבת שמנהלת הביוב צריכה להשתמש במסקנות של כל הארץ.

הדיון הזה הוא חלק נוסף שיכול להתחבר לחוק החופים שעכשיו אני מקווה שבימים הקרובים יאושר, צריך לברך על כך את חבר הכנסת יורי שטרן, חבר הועדה שעומל קשות לקדם את החוק הזה, אנחנו כל הזמן מזועזעים מאחוז החופים שאנחנו יכולים להשתמש, מרצועת החוף שעבורנו היה הגדולה ביותר שיש, בערך מאה שבעים קילומטר, לעומת מה שנמצא. בהחלט אנחנו כן נפנה למשרד הפנים ולשר הפנים, גם כדי שיקדיש את המשאבים הללו כדי להרחיב את החופים שיהיו מותרים. ניקח את החופים שנמצאים בוואקום וכן לעשות אותם מותרים וכן שייבדקו על ידי משרד הבריאות, וידעו לציבור, גם אם אנחנו לא נאפשר את הרחצה, כמובן שצריך יהיה להגדיל את מספר המצילים, כדי שיהיה פיקוח, אבל גם השימוש בחוף עצמו, ככל שתהיה בדיקה של משרד הבריאות, ברגע שיפרסם את הנתונים הללו וידעו את הזיהומים, ככל שהיידוע לציבור יהיה רחב יותר, זה בעצם יהיה השוט כדי לא לזהם ולא אפשר את הזיהום של החופים.

זה נעשה ואנחנו רוצים רק יותר.

נכון, זה מה שאנחנו מציעים. אני מדברת על כך שיש לפרסם את רשימת המזהמים ומקבלי ההיתרים ואת רמת ההיתרים, ככל שאנחנו נגביר את יידוע הציבור ואת השקיפות, היא לפחות תהיה השוט הראשון לפני הקנס, לדעתי הוא יהיה יעיל יותר. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00











5