כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת הפנים/8405



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
15.4.2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
 


פרוטוקול מס' 193
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום חמישי, כ"ד בניסן תשס"ד, 15.4.2004, שעה 09:30

תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית).

חברי הוועדה: יורי שטרן - היו"ר
דוד אזולאי

עו"ד אבי פורטן - יועץ משפטי למינהל התכנון, משרד הפנים
דוד פילזר - מנהל אגף התכנון, משרד הפנים

עידו בן יצחק – מתמחה בלשכה המשפטית

טלי רם


















 





 
תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית)

בוקר טוב. על סדר היום תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית). משרד הפנים, בבקשה.

הצעת חוק התקנת מעלית שבת בבניינים ציבוריים ובבתי מגורים (הוראה ותיקוני חקיקה), תשס"א-2001, נדונה בוועדת הפנים - כאשר היתה הסכמה רחבה לגבי הנושא. נקבעה עצם החובה בחוק התכנון והבניה, ואני אקרא את הסעיף הרלוונטי: "בכל בניין מגורים, ובכל בניין ציבורי כהגדרתו בסעיף 158ב, שבהם מותקנת יותר ממעלית אחת יותקן באחת המעליות מנגנון פיקוד שבת; שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור סוגי בניינים או מקומות מהוראות סעיף זה".
 
אנחנו באים היום עם הצעת תקנות, שנדונו במועצה הארצית לתכנון ולבניה, שהמליצה עליהן. שר הפנים ביקש שינויים מסוימים בתקנות אלו, כפי שהן הועברו לוועדה, וזה מה שעומד בפנינו. עורך-דין אבי פורטן ליווה את החקיקה הראשית וגם את חקיקת המשנה, הוא יפרט את סעיפי החוק.

"תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית), התשס"ד-2004
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 158א(א1)(1) ו- 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן- החוק), ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות
1. בתקנות אלה -
"בית חולים", "בית לאסיפות" ו-"בית לעצרות עם" - כמשמעותם בחלק ח' שבתוספת השנייה
לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן - תקנות בקשה
להיתר);
"בניין ציבורי" - כהגדרתו בסעיף 158ב לחוק;
"בקשה להיתר" - בקשה לקבלת היתר לפי פרק ה' לחוק;
"ועדה" - "ועדה מקומית" כהגדרתה בתקנות בקשה להיתר;
"מנגנון פיקוד שבת" - כהגדרתו בסעיף 158א(א1)(3) לחוק."

לאיזה חוק?

חוק התכנון והבניה.
 
תקנה 2 היא התקנה המהותית, שהיא למעשה קובעת באיזה מצבים יהיה פטור.

"2. פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת
אלה סוגי הבנינים והמקומות הפטורים מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית לפי
הוראות סעיף 158א(א1)(1) לחוק."
 
פה הלכנו על בניינים שבהם התושבים למעשה אינם יהודים, ולכן אין שם אינטרס למנגנון פיקוד שבת.
 
 
"(1) בניין מגורים, בית אבות, בית לאסיפות ובית לעצרות עם, שמצויים ברשות מקומית, ברובע
או בשכונה ששיעור היהודים המתגוררים בהם דרך קבע, לפי נתוני הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה, אינו עולה על עשרה אחוזים מכלל התושבים;"
 
תקנה 2(2) אומרת שלמעשה, הבניינים הציבוריים יהיו פטורים מהתקנת מנגנון פיקוד שבת, שכן רובם סגורים בשבת, למעט - ופה ערכנו רשימה של מי שחשבנו שפועלים בשבת.

"2(2) בניין ציבורי למעט הבניינים המפורטים להלן:
(א) בית אבות;
(ב) בית-חולים;
(ג) בית-כנסת;
(ד) בית-מלון, פנסיון, בית-מרגוע, בית-אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים לינה
בתמורה והמכיל 20 מיטות לפחות;
(ה) בניין ציבורי אחר שלדעת הוועדה יהיה פתוח בשבת או בחג" - כלומר אם מתכננים איזשהו מתנ"ס, וכו'.

פה חשבתי על מוסדות תרבות, נוער וספורט. יש מידה שונה של שמירת מצוות. יש אנשים שיבואו למקום שיש בו חילול שבת, כמו לבית-מלון, אבל לעצמם שומרים על הצורך ועל המחויבות לשמירת שבת. לכן, אם מתנ"ס או מרכז ספורט פתוח שבת, ואדם מסורתי ירצה ללכת לשם - וחשוב לו שתהיה שם מעלית שבת - למה שהבניינים האלה יהיו פטורים?

בגרסה הקודמת היתה עוד אופציה כזאת. השר סבר שברגע שיש הגדרה כללית בתקנה
2(ה), שמדברת על בניין ציבורי אחר שלדעת הוועדה יהיה פתוח בשבת או בחג - זה נותן מענה לכך, שכן רשויות מקומיות נוהגות בשיטות שונות. יש כאלה שבהן המתנ"סים פתוחים בשבתות, יש כאלה שהם לא פתוחים, כך שאם יודעים מראש שזה לא הולך להיות פתוח - אין טעם להשקיע בהתקנת מנגנון פיקוד שבת כשזה ממילא סגור.

ומה עם מוסד שבעת בנייתו ואישורו בוועדה איננו מתכוון להיות פתוח ולא מתוכנן להיות פתוח בשבת, ואחר כך חלים שינויים? אני לא מניח שוועדת תכנון תדון נניח בצורך או בהיעדר הצורך בהתקנת מעלית כזאת במתנ"ס, כשבעת אישורו כבניין לא היה אמור להיפתח בשבת, ואחר כך החליטו כן לפתוח אותו. זה לא יעלה שוב בוועדת התכנון.

זוהי בעיה כללית בחוק התכנון והבניה, שאחריות הוועדה מסתיימת עם קבלת הרישוי של הבניין.

הייתי מכניס את המוסדות לפעילות בתחום תרבות, נוער וספורט להוראה. אני עכשיו מנסח זאת במילים שלי - פרט לאלה שבאופן מוחלט יישארו סגורים בשבת - נניח אם מדובר במתנ"ס בשכונה חרדית, אני מניח שהוא לעולם לא ייפתח בשבת.

אלא אם מתקיימים שם שיעורי תורה.

הוא יכול להפוך לבית-כנסת, ולא פעם זה קורה. אל תשכחו שמדובר גם באנשים עם מוגבלויות, כלומר מקום שלא תפעל בו שום מעלית יהווה קושי לנכים.

יש דרישות נפרדות לנכים ולמוגבלים.

אם אין מעלית שבת, ונניח המתנ"ס נפתח כבית-כנסת - נכה לא יעלה לשם, או שיהיה לו מאוד קשה לעלות.

אבל אם הוא משמש כבית-כנסת, זה נכנס - - -

זה נכנס כאשר זה מאושר כבית-כנסת בוועדת התכנון. בית-כנסת שישתכן במתנ"ס - לא יהיה לו כסף להתקין מנגנון פיקוד שבת במתנ"ס.

גישת השר היתה שמוסד התכנון בכל זאת הוא הגורם שיהיה לו שיקול הדעת, והוא הכי קרוב לעניין לדעת מהם הסיכויים לפעילויות שונות.

מוזיאון, או בניין המשמש באופן קבוע לתערוכות שהן ברשות מוסד ממשלתי, לאומי או עירוני, וכל מקום כיוצא באלה, ואז השר אמר: בואו נשאיר זאת לסעיף של שיקול הדעת.

אם אפשר בבקשה להכניס אותי לעניין. זאת היתה בעבר הצעת חוק של חבר הכנסת בני אלון, אני טיפלתי בכך בזמנו.

אלה התקנות של אותה הצעת חוק. דובר פה על כך שמוסד ציבורי - פרט לאלה ואלה - יהיה פטור, ואז יש שורה של יוצאים מן הכלל, כמו בתי חולים, בתי כנסת, בתי מלון, פנסיון, בתי מרגוע, וכן בניין ציבורי אחר שלדעת ועדת התכנון יהיה פטור בשבת או בחג.
 
אני טוען שיש לא מעט מוסדות, כגון מתנ"סים, שהיום אינם פתוחים בשבת. מחר הם ייפתחו, ואנשים שהם שומרי שבת יבואו למקום שהוא פתוח בשבת, אבל הם זקוקים למעלית הזאת.
 
בעת אישורה של התוכנית, הבניין לא היה מיועד לפעילות בשבת, אבל במשך הזמן ייתכן שכן יהיה מיועד לפעילות בשבת.
 
לכן הייתי מכניס את מוסדות תרבות, נוער וספורט לרשימה הזאת.

יש דוגמאות רבות לכך במקלטים, במתנ"סים, בהרבה מבני ציבור. למשל, אצלנו ברשות המקומית ישנם כמה מבנים שבימים כתקנם הם משמשים כמבני ציבור ואינם פועלים בשבת. בימים נוראים - בגלל הצורך הרב - פותחים מועדונים ומתנ"סים וכל מיני מקומות כאלה. לכן, צריך לקחת זאת בחשבון.

מעלית שבת זו הרי לא מעלית מיוחדת. מדובר באותה מעלית, עם מנגנון מיוחד שמוסיפים עליה.

בעניין הזה, עם כל הכבוד ליידע שלכם, אני רוצה להגיד ליושב-ראש - להתקין מנגנון שבת זוהי ההוצאה הקטנה ביותר בהוצאה על בניין. מדובר על סדר גודל של אלף דולר, וגם זה בהגזמה.

כ- 2,000 שקל.

כאשר המנגנון ישנו, אזי יש תמיד את האופציה הזאת להפעיל אותו אם המוסד ייפתח בשבת. כשהוא איננו - זה יהפוך למטרד. לכן, אני חושב שיש לחייב כל מוסד שמיועד לפעילות תרבות, נוער וספורט.

אני חושב שמבני ציבור - גם אם אינם פועלים בשבת - צריך שיהיה בהם את המנגנון של הפעלת המעלית בשבת.
 
החוק הזה בזמנו נועד כדי לפתור את הבעיות של מבנים רבים. כאשר קבלן בונה בניין, מדובר בהוצאה כל-כך גדולה. כך יש בידך השליטה להפעיל או לא להפעיל. גם אם ברצונך להפעיל את המנגנון - זה לא פועל אוטומטי, אתה חייב להפעיל זאת כמו שעון שבת.

אני מניח שבבית מגורים אתה צריך את הסכמת הדיירים. לכן, כדי לא להחזיר את התקנות האלה חזרה לשר, בואו נוסיף את הסעיף הזה.

יש בעיית ניסוח כי החוק מחיל את החובה על בניין ציבורי, ולגבי "בניין ציבורי" הוא מפנה להגדרה בתקנות. יש רשימה ארוכה, אין פה הגדרה שממש נכנסת לנושא של מתנ"ס - מדובר בהגדרות מתחילת שנות השמונים: אולם שמחות, בית אבות, בית לאסיפות ובית לעצרות-עם, בית-חולים...

דרך אגב, ישנם הרבה אולמי שמחות בבני-ברק שפועלים בימים הנוראים. רוב אולמי השמחות בבני ברק פועלים בימים הנוראים כבתי-כנסת.

לא רק בבני-ברק, גם בירושלים.

אני מציין את בני ברק, שידועה בהרבה בתי-כנסת, בהרבה מוסדות תורה, ולמרות הכל יש חוסר בימים הנוראים.

"בית-ספר למבוגרים ומוסד להשכלה גבוהה; מוזיאון או בניין המשמש באופן קבוע לתערוכות; בניין המשמש מגרש ספורט או מקום למתקני ספורט; חנות כל בו; בית נתיבות לנוסעים; בית דואר; בית-כנסת; בית קולנוע, לקונצרטים ולתיאטרון; בית מלון; בית מרחץ; בנק; בריכת שחיה; בית ספר עממי, תיכון, או מקצועי".

בית מרחץ – מה ההגדרה שלו?

זו ההגדרה, אין הגדרה.

האם הוא נחשב למבנה ציבור? אני שואל אותך – אם בית מרחץ נמצא בקומה שנייה, האם אין צורך במעלית שבת?

זו שאלה.

אם יש שם מקווה – המקווה מוכר כבית מרחץ.

ליד הבית שלי יש בריכה שפתוחה בשבת. יש אנשים דתיים שמגיעים. מדובר במנוי – הוא לא משלם שום דבר, הוא נכנס לאכול.

מה שהיושב-ראש אומר הוא שיש אנשים שהם שומרי מסורת. אדם בא מטעמים רפואיים לשחות בשבת. יכול להיות שהוא קיבל היתר לכך, אבל ברגע שאין לו מעלית שבת, בעצם הוא לא יכול לבצע את הפעולה הרפואית הזאת.

אמרנו – בית ספר עממי, תיכון, או מקצועי; מוסד ציבורי לילדים; מסעדה, חדר אוכל, או בית קפה; משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומיות.
 
זה סך הבניינים הציבוריים שלמעשה החוק מחייב בהם מעלית שבת.

ואתה לא יכול להשתמש בהגדרה שאיננה נכללת בתקנות האלה.

לא, כי החוק הפנה למעשה להגדרות.

אפשר לכתוב: מוסדות לפעילות תרבות, נוער וספורט, כמו המוזכרים בסעיפים אלה ואלה של התקנות.

פנסיון, בית מרגוע – גם זה פטור?

לא. כל מה שברשימה זה מחייב.

מה שכתוב בסעיף (1) – בניין מגורים, בית אבות, בית לאסיפות ובית לעצרות עם.

זה ביישובים שהם לא יהודיים – פחות מ- 10%.

איך זה שבתי-ספר לא? בית-ספר נפתח לעתים לכל מיני פעילויות בשבתות. אני לא מדבר על כך שבחגים, הרבה מאוד בתי-ספר הופכים להיות בתי-כנסת. בשכונת גילה, במשך שנים לא היה בית-כנסת, וכל הפעילות בחגים התקיימה בבתי-ספר.

כאשר אני ניהלתי את בית-הספר שלי, קיימנו בבית הספר ביום שבת בשעות אחר-הצהרים פעילות תרבותית לנוער.

בשכונת גילה לא היה בית-כנסת עד שנות ה-90. בית-ספר מקיף היה הופך לבית-כנסת של חב"ד בחגים.

כתוב בסעיף (1): במקום שיש בו פחות מ- 10% יהודים, וכלול גם בית אבות. פה אני לא מסכים. כתוב בניין מגורים או בית אבות – לגבי בניין מגורים אין לי בעיה, אבל לא כך לגבי בית אבות.
 
כבר עכשיו אני יכול לחשוב על דוגמאות, אני שולף מהמותן: בירכא יש בית אבות, בפסוטה יש בית אבות, ואני יודע שבאים לשם גם יהודים. מקבלים שם תעודת כשרות.

זה עסק שהולך ומתרחב.

אני מבקש להוריד את זה מבתי אבות מפני שאני יודע על שני מקומות: ירכא ופסוטה, יש להם תעודת כשרות, באים יהודים שומרי תורה למקומות הללו, והם עושים הכל כדי להביא לשם יהודים. בגלל המצוקה של בתי אבות באזור הצפון, פתחו את שני בתי האבות האלה – ברמה יוצאת מן הכלל.
 
אני חושב שצריך להוריד לאלתר בסעיף (1) את בתי אבות, בשום פנים לא להשאיר את זה.

ומה עם בתי אבות שהם לבני דתות אחרות? אני מבין את ההסתייגות שלך, אני פשוט חושב בכל זאת – אפילו בית אבות נוצרי של הכנסיות בירושלים, או בחיפה, הוא יכול להיות פטור.

אם הייעוד שלו הוא רק ללא יהודים – אין לי בעיה עם זה.

אם כך, בתי אבות לפי הייעוד ולא לפי היישוב.

אנחנו נכנסים פה לסוגיה שאני לא מבין אותה. מדובר בקבלנים שבונים בניינים בסדרי גודל של מיליונים, ואנחנו מגיעים פה להוצאה הקטנה ביותר בבניין – לכרטיס שמכניסים לתוך המעלית, בסדר גודל של אלף דולר. ריבונו של עולם, על מה אנחנו מדברים כאן?

אני לא נציג התאחדות הקבלנים.

אני גם לא נציג התאחדות הקבלנים, אני נציג הציבור פה, אבל שמישהו יסביר לי.

אני מציע כך – בניין מגורים, בית לאסיפות ובית לעצרות עם, שמצויים, ובתי אבות המיועדים לאוכלוסייה לא יהודית.

באותה רשות מקומית.

לא, לאו דווקא. בחיפה אני מכיר בית אבות של המנזרים. בחיפה יש יותר מ- 10% יהודים, עדיין.

כלומר, לא לחייב את אלה שנמצאים בחיפה, לעומת אלה שנמצאים בירכא – כן לחייב אותם?

אם הייעוד שלהם - - -

הקבלן יכול להגיד: אני נותן את זה ליזם, מאין אני יודע את מי הוא הולך להביא? מחר יהיה ביקוש לדרוזים ביישוב הזה – יבואו דרוזים; מחר יהיה ביקוש ליהודים – יבואו יהודים.
 
מדוע להגביל את זה? אני אומר – בית אבות באופן טבעי אמור לשרת אוכלוסייה מסוימת. מה אכפת לנו שנוריד את בתי האבות האלה?

כי הקבלן יבוא אפילו לבתי דין- גם אלף דולר זה סכום – ויגיד: למה אתם מחייבים אותנו? אני בונה פה לנוצרים, אני בונה למוסלמים, זה אבסורד לדרוש זאת.
 
לכן, עדיף לדעתי לצאת ידי חובה באזכור של יהודים.

זה כמו המסעדה הכשרה בירושלים. בירושלים אין הרבה מסעדות לא כשרות – לא בגלל שאין פה מספיק יזמים – אבל זה משתלם, יש דרישה. גם פה, אם הוא בונה בית אבות ליהודים, הוא יחשוב שאם יבוא אליו אדם דתי, למה שהוא לא יוכל לשרת אותו בגלל שלא התקין מעלית.
 
ההנחיה הזאת היא לוועדות תכנון. ועדת תכנון מקבלת פירוט של אוכלוסיית היעד.
 
אני מציע כך – אל"ף, לשנות את ההגדרה לגבי בתי אבות; בי"ת, לכתוב: בניינים לפעילות תרבות, מדע, נוער וספורט.

אולי אפשר להכליל את זה ב"בית לאסיפות עם". לקחת את בית לאסיפות עם, שהשימוש בו מיועד ל... – אני מדבר על סעיף 2(2). אם רוצים להכניס מתנ"ס, ואי אפשר להכניס מתנ"ס כי זה לא מופיע בחוק – "בית לאסיפות עם" זה רחב יותר, אפשר לכתוב: בית לאסיפות עם, המשמש לפעילות...

האם כל מוסד כזה הוא לאסיפות עם? האם מרכז ספורט נחשב לאסיפות עם? נניח בית מרחץ – מי ששוחה בו, האם זו אסיפה או לא?

אולי נוכל להגיד לגבי אלה שחייבים, כלומר בית לאסיפות ובית לעצרות עם חייבים במעלית, לרבות מוסדות לתרבות, נוער וספורט.

בסעיף (ה) כתוב: "בניין ציבורי אחר שלדעת הוועדה יהיה פתוח בשבת או בחג". זה למעשה נותן מענה חלקי למה שאתה אומר.

מאפשרים מתנ"ס בשכונה, והמתנ"ס הזה לא אמור לפעול בשבת. בעוד שנה מחליטים כן להפעיל אותו. הרי האישור של ועדת התכנון הוא רק בהתחלה.

אפשר ללכת על ההצעה שהציע נציג היועצת המשפטית – בית לאסיפות עם או בית לעצרות עם יכול לענות על כך.

אבל שוב, האם מתקני ספורט נכנסים כאן?

לכן אני אומר לסייג את זה. לא כל בית אסיפות עם וכל בית לעצרות עם, אלא בית עצרות עם שמשמש לפעילות.

אני רק אציין שזה היה בנוסח המקורי, ואז שיקול הדעת של שר הפנים – שהוא זה שמתקין את התקנות – היה מכיוון שאנחנו לא יודעים את כל המקרים ולא רוצים להיכנס לפירוט היכן כן והיכן לא, שנשאיר זאת לשיקול דעת הוועדה.

סעיף (ה) יישאר, כי בוודאות אנחנו לא יכולים פה למנות את כל האופציות. לגבי בתי-ספר לדעתי זאת חובה. בין היתר, אני חושב שיש היבט חינוכי בכך שעל אחת המעליות כתוב מעלית שבת כי זה מכניס את אלמנט כיבוד המסורת גם לבית-ספר חילוני למשל, או למתנ"ס.

סמינר למורים – מה דינו? הוא חייב במעלית שבת, או לא חייב?

לפי ההצעה פה הוא לא חייב, אלא אם כן לפי (ה) יודעים שהוא הולך להיות פתוח בשבת.

איך יודעים?

איך אפשר לדעת? למה הבאתי את הדוגמה של סמינר מורים? אני מביא דוגמאות מחיי היומיום. בחיפה יש סמינר למורות, שם הכניסו מעלית וידוע שבשבת הוא משמש, בין היתר, גם כמקום לפעילות הקהילה וגם כבית-כנסת.

לא בונים בניין אנונימי. למשל, באה האוניברסיטה העברית ואומרת: אני רוצה היתר בנייה לבניין מעבדות.

ארגון "אמונה" פותח איזשהו סמינריון לבנות, כאשר בהתחלה אין שם פעילות בשבת. אחר כך מכניסים פעילות בשבת, והבניין ללימודים נשאר אותו בניין.
 
הדברים האלה משתנים. אחר כך זה ייפול על הארגון, במקום שזה ייכנס מלכתחילה. הרי הרבה יותר זול כאשר זה בבנייה מאשר ההתקנה לאחר מכן. לכן, כאשר אנחנו מכניסים זאת מראש, אנחנו חוסכים עלויות הרבה יותר גדולות מאותם ארגונים.

גם עלויות וגם ויכוחים מיותרים.

יכולים להיות כאן שיקולים שהם תלויים בבניין עצמו, שאנחנו או מתקין התקנות לא יכולים לדעת או לצפות אותם.
 
לדוגמה, אותו סמינריון – יכול להיות שהמקום לאסיפות הוא בקומת הכניסה, ויש מעלית בבניין, אבל אם נכתוב זאת בתקנות, זה מחייב.

קודם כל, סעיף (ה) יישאר. אם נכלול בתי-ספר ובתים לעצרות עם המיועדים לפעילות תרבות, נוער וספורט – הייתי מוסיף גם מדע, עכשיו זה גם מתפתח – אני חושב שאנחנו מכוונים את המערכת בצורה יותר מדויקת.

אני רוצה להבהיר. בדרך כלל, אנשים בריאים שמסוגלים לעלות במדרגות – עולים. זה בא בעיקר לשרת את אותה אוכלוסייה שנזקקת לזה.

הבנתי את זה, אמרתי שאנשים עם מוגבלויות, ברגע שמקום כזה נפתח לפעילות – ובקומה שנייה מתקיימת פעילות – הם כבר לא יכולים לעלות.

אני מבקש בסעיף (1) להוריד "בית אבות".

לא להוריד, נכתוב אותו כפי שאני ציינתי.

אדוני היושב-ראש, אני מחקתי בסעיף 2(1) את המילים "בית אבות", ובסעיף 2(2)(א) כתוב בית אבות, כלומר שיש חובה למעשה בבית אבות להתקין מעלית שבת.

אלא אם כן בית האבות מיועד לאוכלוסייה שאינה יהודית.

כן, פרט לאלה המיועדים לאוכלוסייה...

סעיף (ה) יהיה בית-ספר. מה שכיום סעיף (ה) יהפוך לסעיף (ז).

במקום בניין ציבורי, יהיה בית ספר.

בית ספר או מוסד חינוכי, כפי שנאמר כאן לגבי סמינר.

לא. בהגדרה יש בית ספר למבוגרים ומוסד להשכלה גבוהה.

אם כך, זה עונה. לפי סעיף כך וכך.

סעיף (ו) – בית לאסיפות ובית לעצרות עם המיועדים לפעילות תרבות, נוער, ספורט או מדע. סעיף (ז) זה מה שהיה סעיף (ה): בניין ציבורי אחר שלדעת הוועדה...

תסביר לי בבקשה את סעיף 3 – "בניין מגורים שרק מעלית אחת שבו מגיעה לכל קומה מקומות הבניין..."

הרי החוק חל במצב שיש לפחות שתי מעליות בבניין. אם יש רק מעלית אחת – החוק לא חל. ישנם בניינים שבהם יש שתי מעליות, אבל כל מעלית מגיעה לקומות אחרות – מעלית אחת שמגיעה לחמש הקומות הראשונות, ומעלית שנייה מהקומה השישית ומעלה.

זה מצוי בעיקר בבניינים שבהם עד קומה מסוימת יש משרדים ומסחר, ולאחר מכן קומות מגורים.

אלה בתי יוקרה. שם בדרך כלל הקבלן דואג לכל דורש. מי שקונה שם, יכול גם להרשות לעצמו מעלית נפרדת.

"3(א) תחילתן של תקנות אלה ביום תחילת חוק התקנת מעליות שבת בבניינים ציבוריים ובבנייני
מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), התשס"א-2001 (להלן – יום התחילה).
(ב) תקנות אלה יחולו לגבי סוגי הבניינים כאמור בתקנה 2 שבקשה להיתר לגביהם הוגשה
לוועדה לאחר יום התחילה."

מתי זה נכנס לתוקף?

זו תחולה רטרואקטיבית מפני שהחוק כבר בתוקף.

אנחנו אמרנו שאם למשל ביישוב דרוזי התקינו ללא פיקוד שבת, אין אינטרס ציבורי עכשיו להעמיד אותם לדין שהם היו עבריינים, אם ממילא הכוונה לפטור אותם.
 
קיבלנו אישור מיוחד מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משום שזוהי תחולה רטרואקטיבית.

אני מעלה את התקנות להצבעה. מי בעד?

ה צ ב ע ה
 
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
תקנות התכנון והבניה (פטור מחובת התקנת מנגנון פיקוד שבת במעלית), התשס"ד-2004,
אושרו, בכפוף לתיקונים.

התקנות אושרו, בכפוף לתיקונים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15.