פרוטוקולים/ועדת הפנים/8489



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
14.04.2004

פרוטוקולים/ועדת הפנים/8489
ירושלים, כ"ב באייר, תשס"ד
13 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 189

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום רביעי, כ"ג ניסן תשס"ד (14 באפריל 2004), שעה 10:00

1. הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשס"ג-2003 – חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/26) – הכנה לקריאה ראשונה.
2. הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל ורבני ערים (תיקון), התשס"ג-2003 – חברי הכנסת מיכאל מלכיאור, אריה אלדד, אבשלום וילן (פ/27) – הכנה לקריאה ראשונה.

חברי הוועדה: היו"ר יורי שטרן
דוד אזולאי
אריה אלדד
אורי יהודה אריאל
משה גפני
חמי דורון
מיכאל מלכיאור
לאה נס
אופיר פינס-פז

יחזקאל לביא – מנהל האגף לתכנון אסטרטגי, משרד הפנים
עו"ד יעקב שפירא – לשכת היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
עודד וינר – מנכ"ל הרבנות הראשית
אברהם רוזנטל – יו"ר אגף שירותי הדת, מרכז השלטון המקומי
נועה בן אריה – יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי
עוד"ד דב פרימר – פרופ' למשפטים, לשכת עורכי הדין

עו"ד מרים פרנקל-שור

יפה שפירא

רשמה: שושנה מקובר



1. הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – רב ראשי אחד), התשס"ג-2003 – חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/26) – הכנה לקריאה ראשונה.

2. הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל ורבני ערים (תיקון), התשס"ג-2003 – חברי הכנסת מיכאל מלכיאור, אריה אלדד, אבשלום וילן (פ/27) – הכנה לקריאה ראשונה

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. לאחר המתנה ממושכת, אנחנו מתחילים לדון בהצעות חוק הרבנות הראשית לישראל – הצעת החוק של חבר הכנסת פינס-פז, והצעת החוק של חברי הכנסת מיכאל מלכיאור, אריה אלדד ואבשלום וילן.

אני לא אוהב את המצב שבו הכנסת צריכה להתמהמה ולמשוך כה רבות את הדיונים בחוק שעבר קריאה טרומית. עם זאת, היתה בקשה מפורשת של הממשלה להמתין עד שתגובתה תגובש. למיטב ידיעתי – היא טרם גובשה. ייתכן שהיום נשמע מנציג משרד המשפטים את דעתו על הצעות החוק הללו.

אך הנוהל מחייב אותנו לדון בהצעות חוק שעברו בקריאה טרומית, ולא פעם נאלצתי להתנצל בפני החברים המציעים של ההצעות הללו על כך שאנחנו דוחים שוב ושוב את הדיון.

אבקש מהמציעים להציג את הצעותיהם בקצרה, ולאחר מכן נעבור לדיון. חבר הכנסת פינס פז, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אכן צדקת בתיאור המצב. הצעות החוק הללו עברו בקריאה טרומית – נדמה לי שהן היו בין הראשונות בקדנציה הנוכחית. אני באמת כואב את המצב שבו הצעות החוק הללו לא התקדמו מאז ועד היום, במיוחד כאשר הצעות החוק הללו התקבלו בקריאה טרומית בתמיכת הממשלה – בהסתייגות, לפיה אנחנו צריכים להמתין 60 יום. על כך התחייבנו, וזה גם מה שממשלה ביקשה מאיתנו – היא לא ביקשה יותר מכך.

ואז קרה בממשלה דבר שאני מתקשה להבינו עד לרגע זה – הקימו ועדת שרים בראשותו של שר החוץ, לדון בנושאים הקשורים לדת ולמדינה.

אולי הוא עושה outsourcing ברבנות, ולכן הוא שר החוץ.

הוא הכי מסורתי בממשלה.

לצערי, הוועדה הזאת איננה מתפקדת – דיברתי עם השר שלום ועם שר המשפטים. הוועדה איננה מתכנסת, יושבת ומקדמת את הצעות החוק, אלא היא פשוט מנטרלת; היא לא עושה כלום.

מה אמר לך שר החוץ?

שהיא לא מתכנסת, אבל הוא יגיע לכך מתישהו. אני מניח שהוא עסוק בענייני משרדו, ואני בהחלט יכול להבין שהנושא איננו בראש מעייניו.

לגופו של עניין, אני סבור שהכנסת – כולל חלק מהמפלגות הדתיות – רואות בחיוב את הצעת החוק. אגב, יש הבדל בין שתי הצעות החוק שלנו: אני הצעתי לתקן תיקון אחד יסודי לגבי הרבנים הראשיים בעתיד, כך שלהבא ייבחר רב ראשי אחד. הממשלה הציעה באופן לא רשמי לקצר לו את הקדנציה. לדעתי, אנשים נבחרו כדת וכדין, על פי שיטה מסויימת, ואני מכבד זאת. עם זאת, אני מציע שבפעם הבאה שייערכו בחירות לרבנים הראשיים, נבחר רב ראשי אחד, משום שאני סבור שאותו תהליך בו בוחרים ספרדי ואשכנזי הוא תהליך משפיל.

מדוע הוא משפיל? כסניגורה של העדה התימנית, אני חייב לומר שזה משפיל אולי את התימנים.

אני סבור שמדינת ישראל בשנת 2004 צריכה לראות את הדברים בראייה של עם אחד. אנחנו לא יושבים בגולה; ברוך השם, יש לנו מדינה לעם היהודי, והגיע הזמן להגיע בתהליך הדרגתי גם לדברים הרגישים הללו, ולאחד את הדברים.

אני יודע שיש מסורת שונה ליהודים שבאו מארצות אשכנז וליהודים שבאו מארצות ערב, אבל ההבדלים ידועים ומוכרים. אגב, הרבנות הראשית איננה פוסקת במקום גדולי תורה אחרים – יש להם את המעמד שלהם. אלו הם תפקידים ממוסדים במסגרת מדינת ישראל – זה לא במקום, וזה לא מונע מחבר הכנסת גפני להתייעץ בנוגע לעניינים הלכתיים עם רבנים אחרים.

מחבר הכנסת גפני אף אחד לא ימנע.

הוא מכבד את הרבנים הראשיים לישראל, אבל יש לו את הרבנים שאתם הוא מתייעץ בענייני הלכה.

אני יכול לקחת אותך בתור דובר קבוע? זה מוצא חן בעיניי.

קבוע – לא, אבל בנושאים מסויימים – כן.

הכנסת איננה שלוחה של הממשלה. הקואליציה בוודאי צריכה לעבוד בתיאום, וכיושב ראש אתה חבר בקואליציה ואני לא מציע לך למרוד בקואליציה. אני לא עוסק בקונספירציות, אבל גם אני הייתי יושב ראש ועדה, וכשהממשלה התנהלה בצורה לא הוגנת ידעתי להעמיד את הדברים כהווייתם בצורה מכובדת. לא פעם ולא פעמיים שכנעתי גורמים ממשלתיים, שבתחילה התייחסו להצעות חוק של חבריי ועמיתיי בהססנות.

לכן אני סבור שהוועדה צריכה לקדם את הצעת החוק הזאת. הציבור בישראל רוצה בה, רוב רובם של חברי הכנסת רוצים בה, הממשלה רצתה בה – והיום היא לא יודעת מה היא רוצה מעצמה.

מי מתנגד? שר המשפטים?

לא ברור מי מתנגד.

שר המשפטים התנגד במליאה.

האם יש התייחסות בהצעת החוק שלך לרשויות המקומיות?

אין התייחסות. הצעתי נוגעת רק לבחירתם הבאה של שני הרבנים הראשיים.

חבר הכנסת הרב מלכיאור, אבקשך כי תתרכז בדבריך בהבדל שבין הצעתך להצעתו של חבר הכנסת פינס-פז.

ראשית, אני רוצה להתייחס להתנהלות הדברים שנמשכה במשך שנה כמעט. קיבלתי מספר פעמים מכתבים משר המשפטים, שהבטיח לי בכתב כי עד סוף חודש אוקטובר – ואחר כך עד סוף חודש דצמבר – הדבר יבוא על פיתרונו, וכי הממשלה תומכת בכך לגמרי, וכי נקודה אחת נותרה שנוייה במחלוקת. בכל פעם זה נדחה, ואנחנו התחשבנו במצבה הקשה של הממשלה, ולא דחפנו לקיום הדיון כאן. עם זאת, הגיעו מיים עד נפש, ואי אפשר לנהל כך מדינה וממשלה. בכנסת, אנחנו בוודאי צריכים להתקדם.

כל נושא הרבנות הראשית בישראל הוא נושא מורכב ובעייתי מאוד. לדעתי, יכול היה להיות מצב שבו תפקידו של הרב הראשי היה מרכזי מאוד במדינת ישראל. הוא יכול היה להשתמש בכלים ממלכתיים למען קירוב לבבות, וזה לא מה שקורה וקרה הרבה מאוד זמן – מכל מני סיבות, שלא כאן הזמן והמקום לנתחן.

אחד הדברים הבסיסיים הוא נושא העדתיות – חלוקה זו איננה קיימת בשום גוף שלטוני אחר במדינת ישראל. זוהי תופעה שאין לה מקום אחרי כל כך הרבה שנים בהן יש לנו מדינה אחת. אין לנו רמטכ"ל ספרדי ורמטכ"ל אשכנזי.

יש מקומות אחרים בהם יש לקהילה היהודית רב ראשי. האם בכל מקום יש רב אחד? גם בצרפת, בה יש קהילה ספרדית וקהילה אשכנזית?

בוודאי – בצרפת יש רב ראשי אחד. היו תקופות בהן הקהילה האשכנזית היתה דומיננטית יותר, ולכן היה רב ראשי אשכנזי בצרפת. אחר כך, בעקבות הגירת היהודים מצפון אפריקה, כל הרבנים היו ספרדים.

מלבד זאת, גם רב ספרדי יכול לפסוק הלכה לאשכנזים. אם אני הולך לרב עובדיה יוסף ומבקש ממנו פסיקה, הוא יודע לפסוק גם לפי ההלכה והמנהגים הספרדיים, וגם לפי הנוהל האשכנזי. בנוסף, למספר הולך וגדל של אנשים במדינת ישראל אין זהות מובהקת של אשכנזים או ספרדים. נוכחתי בכך בחג הפסח האחרון, שבו יש מנהגים שונים לאשכנזים ולספרדים – הרבה מאוד משפחות שבהן אחד מבני הזוג הוא אשכנזי והשני ספרדי הגיעו לשאול אותי. גם אצל הילדים שלי זה כך.

דיברתי בשיחות פרטיות עם גדולי הרבנים בישראל – יש עניין של תפקידים נוספים – אבל אין סיבה אמיתית לכך. בהצעתי, הרחבתי את אותם הטיעונים לגבי כל רבני הערים. אין שום סיבה להפריד בין הנושא של הרב הראשי לישראל לבין רבני הערים.

כמו כן, הצעתי לבצע הפרדה בין תפקידי נשיא בין הדין הגדול לבין הרב הראשי בישראל. ראשית, מדובר כאן על בחירה בהתאם לקנה מידה אחר לחלוטין. כדי לכהן כרב ראשי – יש צורך בייצוגיות ובקירוב לבבות, אבל הוא לא גדול בהלכה והוא לא צריך לכהן כראש הדיינים. החיבור הזה הוא חיבור בלתי טבעי. לפעמים זה מתאים, אבל בדרך כלל זה לא מתאים. אני מדגיש שהצעה זו מנותקת לגמרי ממי שנבחרו לאחרונה לרבנים ראשיים, כיוון שהצענו אותה כבר בכנסת הקודמת. אך המצב היום הוא שאחד הרבנים הראשיים לא היה דיין, ופתאום הוא צריך לעמוד בראש המערכת, כנשיא בית הדין.

הוא כן דיין.

בנוסף, המשרה של נשיא בית דין רבני היא יותר ממשרה מלאה; יש עומס בלתי רגיל של תיקים קשים ביותר, ומדובר בנפשות, בעגונות ובנושאים מורכבים אחרים. בדקתי ונוכחתי לראות שהרבנים הראשיים הקודמים ישבו בבית הדין מעט מאוד זמן. צריך באמת גדול בתורה שיישב כנשיא בית הדין הגדול, זה לא דבר שיכול להיות מחובר לתפקיד הרב הראשי, אלא אם כן מדובר באדם שהוא באמת גדול בתורה, ומתאים לכהן בשני התפקידים בו זמנית. לפיכך, כשאנחנו עושים את השינויים הללו, אני חושב שנכון לתקן גם את הדבר הזה.

לגבי נשיא בית הדין הרבני – האם הייתה לכך התייחסות כלשהי מצידה של הממשלה בדיונים המוקדמים? לאיחוד שני תפקידי הרבנים הראשיים היתה תגובה חיובית מיידית. מה היו התגובות הספציפיות לנושא איחוד תפקידי הרב הראשי ונשיא בית הדין הרבני?

אני לא יכול לדבר בשם הממשלה. אותם אלו שדיברתי איתם אמרו שזה נשמע מאוד הגיוני וסביר. עם זאת, הצטערתי מאוד על כך שנכנסו שיקולים אישיים לגבי הרבנים הנבחרים, ולא הסתכלו על החוק. החוק לא שייך לקדנציה זו או אחרת – וחבר הכנסת גפני אף התנה זאת בתמיכתו בעניין – ולא קשור באופן אישי לאף אחד. אומנם רצינו להעביר זאת לפני הבחירות, אבל לא הצלחנו בכך.

אז למה לדון היום, כשמדובר ב-9 שנים נוספות? הרי רבנים ראשיים נבחרים ל-10 שנים.

ראשית, בהצעת החוק של חבר הכנסת מלכיאור, מדובר גם ברבני הערים.

חברת הכנסת לאה נס, הצענו את זה שנה לפני הבחירות.

אז היה הגיוני לדון בכך.

אבל אז אמרו שזה לא הגיוני לדון בכך, כי דובר אז על הבחירות הבאות.

אולי אוכל להסביר לחברת הכנסת נס למה זה לא אושר שנה לפני הבחירות? הרי אנחנו ביקשנו שזה יאושר. היה מי שהיה בטוח שייבחרו רבנים ראשיים אחרים, לכן הם רצו שהמצב יישאר. זוהי הסיבה האמיתית.

חבר הכנסת אלדד, כאחד המציעים, האם תרצה להוסיף על הדברים?

אני מבקש לציין שני דברים: ראשית, נדמה לי שמערכת החברה הישראלית תהפוך בשנים הקרובות את היכולת לסמן רב ראשי כאשכנזי או כספרדי לבעייה גנטית בכלל. אנחנו נגיע לביזוי תורת ישראל אם יום אחד מישהו יגיש בג"ץ נגד מועמד פלוני, ויגיד: הוא בכלל לא אשכנזי. ראינו זאת בערב פסח האחרון, כיצד ההחלטה אם אנשים הם אוכלי קטניות או לא איננה חד משמעית ופשוטה, כי ישנם אנשים רבים המגיעים ממשפחות מעורבות, ברוך השם.

שנית, אף אני כחבר הכנסת פינס-פז מתייחס להצעה שלי כמי שתחול לגבי הרבנים הראשים מהבחירות הבאות. אני לא מדבר על הפסקת כהונה או על בחירות חדשות.

תודה. חבר הכנסת אריאל, בבקשה.

השאלה שנשאלה כאן על ידי חברת הכנסת לאה נס נכונה, אבל התשובה היא שאי אפשר להגיד שהוועדה הזאת מיהרה מאוד עם החקיקה. חברי הכנסת הללו שואלים את עצמם עד מתי הם יהיו חברי כנסת. אם את יכולה להבטיח להם שהם יכהנו כמו הרבנים הראשיים 9 שנים נוספות, אני אסדר לך את זה, והם לא ילחצו. היות ואני לא בטוח שאת יכולה להבטיח זאת, הם בכל זאת היו רוצים למצות את העניין.

שהרב גורן, הרב הראשי לצה"ל ולאחר מכן הרב הראשי לישראל, עשה את הנוסח האחיד. הוא היה בצבא, ואמר שיש המון עדות וזה לא מתקבל על הדעת, וחיבר נוסח אחיד. אמרו לבן גוריון – בואו נעשה טקס, עשינו נוסח אחיד כפי שהיית רוצה. באו לבן גוריון ועשו טקס גדול. הוא אומר לרב גורן: תגיד, מכמה נוסחים הכנת את הנוסח האחיד? הוא אומר לו: לא תאמין, ישבנו על 18 נוסחאות וחיברנו. הוא אומר: הבנתי, עכשיו יש 19.

זה המצב – אתם תעשו את כולם רבנים, אבל זה עם ישראל. אז יקח עוד אלפיים שנה – יש סבלנות. העם הזה הוא עם עתיק, והוא לא ממהר. אם כי בגדול אני בעד החקיקה, בעיקר משהובהר שזה לא חל מעכשיו ולא מפטרים מישהו.

אני מציע ליושב ראש לחלק בין נושא רבני הערים – זהו דבר מתמיד, ואין עניין של תאריך – לבין נושא הרבנים הראשיים. אני חושב שאפשר לקדם חוק אחד מהר יותר.

הערה נוספת לדבריו של הרב מיכאל מלכיאור: להבנתי, יש היגיון בהצעתך להפריד בין תפקידי הרב הראשי לישראל לבין משרת ראש אב בית הדין, אבל זה דבר מסובך מאוד, ויכולות להיות גם סתירות. אני באותו כיוון, אבל צריך למצוא כאן את ההיררכיה ואת הדירוג לגבי האופן שבו הדברים יעבדו. ביהדות הדברים אכן משתנים, אבל מדובר בתהליכים ארוכים. מצד אחד לא צריך לסחוב את העניין ללא סיבה, מצד שני גם לא להפעיל כוח גדול ולדחוף את הנושא, כאילו הלילה זה צריך להיסגר. אני חושב שהוועדה צריכה להשקיע כאן מאמץ גדול בתיאום עם הרבנות, כדי שזה יהיה באחדות, ולא בכפייה. אני חושב שבסך הכל יש התקדמות בתחום.

תודה רבה. לפני שאנחנו ממשיכים עם חברי הכנסת ושאר המשתתפים, אני מבקש לשמוע את תגובת משרד המשפטים. עו"ד שפירא, בבקשה.

אני מבקש לדעת אם זוהי עמדת משרד המשפטים או עמדת הממשלה.

זוהי עמדת משרד המשפטים – חד משמעית.

האם תוכל להציג בפנינו גם את עמדת הממשלה?

אין – מייד אתאר את המצב. אני כיהנתי כנציגו של היועץ המשפטי היוצא בוועדת השרים לבחינת הצעת חוק לרב ראשי אחד למדינה ולערים.

האם הוועדה התכנסה?

כן, היו 2-3 ישיבות.

כי חבר הכנסת פינס-פז אמר שאותה ועדת שרים לא התכנסה כלל.

האם הישיבות היו בנושא החוק המדובר?

כן. אצלי רשום שהיא החליטה לאשר את הצעת החוק בקריאה טרומית. אני מדבר כעת על הוועדה של סילבן שלום. לא הייתי בוועדת השרים לענייני חקיקה.

ראשית, הייתי רוצה לחזור להחלטת הממשלה להקמת הוועדה. כשהממשלה הקימה את הוועדה, היא כתבה חד משמעית ב-20.3.03: "בחירות לרב ראשי אחד במדינה ובערים, יכול שיתקיימו תוך פחות מ-10 שנים ממועד הבחירות הקרובות לרבנים הראשיים". בעקבות אותה החלטת ממשלה, כתבתי אל הרב אלמליח, שהיה יושב ראש ועדת הבחירות לרבנים הראשיים, הבאתי בפניו את החלטת הממשלה בשם היועץ המשפטי לממשלה, וכתבתי לו: "נודה להפניית תשומת לבם של המועמדים, כי הממשלה החליטה על הקמת ועדת השרים, תוך שצויין כי יתכן והבחירות תוך פחות מ-10 שנים ממועד הבחירות הקרובות לרבנים הראשיים." קרי: המועמדים ידעו, ועל דעת כן התנהלו הבחירות.

שאלת התאריכים איננה השאלה המרכזית העומדת על סדר היום. יש כאן שלושה רעיונות: (1) לאחד את תפקידיהם של שני הרבנים הראשיים; (2) לאחד את התפקידים של רבני הערים; (3) להפריד בין תפקיד נשיא בית הדין הרבני לבין תפקיד הרב הראשי.

הגשנו לוועדת השרים להכנת הצעת החוק עמדה מסודרת מטעמנו. בעמדה תמכנו בבחירת רב ראשי אחד במדינה ובערים. הנימוק המרכזי היה אותו נימוק שהזכיר חבר הכנסת אריה אלדד: במציאות הישרלית הקיימת, נמצא את עצמנו תוך זמן קצר נתונים בדיונים מאוד-לא-נעימים לגבי השאלה מיהו אשכנזי ומיהו ספרדי. לא ירחק היום שבו יגיש מועמדות לתפקיד הרב הראשי אדם שאמו אשכנזיה ואביו ספרדי – או להיפך – ויתחילו דיונים שלמים לגבי הגדרתו. במציאות הנוכחית במדינת ישראל, בציבורים משמעותיים מאוד, אנשים מתחתנים ללא הבדלי עדה. ברוך השם, יש נישואים בכל קשת החברה הישראלית. לטעמנו, במציאות הזאת, יצירת הפרדה של רב ראשי ספרדי ואשכנזי במדינה ובערים איננה תואמת את ההוויה הישראלית. לא זו בלבד, היא אף מנוגדת להליכים הקיימים, ומנציחה איזושהי הוויה ארכאית, שאנחנו מקווים כי היא תלך ותשתנה עוד יותר.

לגבי ההפרדה בין הרבנות לבין הדיינות: תמכנו בהפרדה הזו, מתוך התפיסה הזהה לזו שהציג חבר הכנסת הרב מלכיאור, לפיה התפקידים הללו הם למעשה שונים מבחינת מהות התפקיד; הרבנות הוא תפקיד של כריזמה, של הנהגה, של כושר ביטוי ושל הסברה. תפקיד הדיינות הוא אחר לגמרי – תפקיד של יכולת יישוב סכסוכים ושליטה בדין. לרוב, בעלי התפקידים הללו הם בעלי אופי שונה וכישורים שונים.

אנחנו תמכנו בהצעה הזאת, וזוהי העמדה שהבענו בשם היועץ המשפטי לממשלה. לגבי הדיונים בוועדה: היתה ישיבה אחת שבה היתה החלפת דעות. לישיבה השנייה הוזמן הרב הראשי היוצא, הרב בקשי דורון, ולמיטב זכרוני הוא תמך בהפרדת הרבנות והדיינות. הוא טען שאין מקום לאחד את שני התפקידים. לטענתו, הרב הראשי עסוק מאוד בעבודתו. עבודתו היא עבודה מקיפה, הדורשת ממנו השקעה מלאה במשך היום. יתירה מכך, הוא טען שהוא כרב ראשי ישב בבית הדין יום אחד בשבוע, וגם אז אני לא בטוח שזה היה יום מלא. לפיכך, הוא תמך בהפרדה וטען שמתאים מאוד לחלק את התפקידים. בנוסף, הוא תמך גם ברעיון של רב ראשי אחד.

האם היו מסתייגים?

בוודאי. מי שהסתייג היה השר סילבן שלום, שתמך מאוד במצב שבו הרב הראשי יוסיף לכהן כנשיא בית הדןי הרבני. אני חושב שזו אחת הסיבות לכך שהוועדה לא המשיכה בעבודתה. השר שלום טען שכוחו של הרב הראשי נובע מהיותו ראש הדייינים והאחראי על בית הדין. לטענתו, אם אתה נוטל ממנו את התפקיד הזה, אתה למעשה מעקר את כוחו.

למה הוזמן רק הרב הראשי הספרדי, ולא הרב האשכנזי?

הרב הראשי האשכנזי הוזמן, אבל הוא לא יכול היה להגיע.

לישיבה כל כך חשובה?

מתי התקיימה הישיבה האחרונה?

אדוני היושב ראש, זה בסדר שמזמינים את הרב הראשי הספרדי, ולא את הרב הראשי האשכנזי?

בישיבה האחרונה של אותה ועדת שרים, ביקש השר סילבן שלום ממשרד הדתות, שעדיין היה קיים אז, להכין תיקוני חקיקה. הוועדה קיימה שתי ישיבות, ואמציא לוועדה את התאריכים המדוייקים – לפני כשלושת רבעי שנה. משרד הדתות הגיש תיקוני חקיקה מטעמיו-הוא – הוא עדיין תמך בכך שהרב הראשי יהיה נשיא בית הדין, והוא תמך בכך שבעיר מעל 100 אלף תושבים יכהנו שני רבנים.

ההצעה היא שבמדינה יהיה רב ראשי אחד, ובעיר גדולה – שניים?

הגשנו את ההערות שלנו, ומאז לא התקיימו דיונים בוועדה. שלחתי מספר מכתבים אל השר סילבן שלום, וביקשתי שדיוני הוועדה יחודשו.

אין ספק שכולנו כאן מאוחדים ברצון לכך שבאחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, ולא רק היהודים ינהרו אליו, אלא גם כל הגויים, ובאו שלום ושלווה לעם ישראל.

דא עקא, עם ישראל היה בגולה במשך מאות דורות, והמצב הוא שישנן קהילות שונות ומפורדות. למרות שזה נשמע יפה מאוד, האמת ידועה לכולם – בעם ישראל ישנם עדות וגופים שונים, והדוגמה שהביא חבר הכנסת אורי אריאל היא דוגמה נכונה; היא הנותנת – בזמנו אכן היה ניסיון לתת נוסח אחיד בצה"ל, וברוב בתי הכנסיות של הציבור הציוני-דתי התפללו בנוסח אחיד. אך מסתבר שבהדרגה רוב בתי הכנסת עוברים איש-איש לסגנונו-הוא. בתי הכנסת הספרדיים מתפללים בנוסח שלהם, והאשכנזיים בנוסח שלהם, ומעטים נשארו בנוסח האחיד הכולל, כיוון שבסופו של דבר המסורת היהודית והמסורת של בית אבא גוברת בהרבה מקומות.

לגופו של עניין, צריך לזכור שהרבנים הראשיים בישראל נתפסים בעולם כרבנים הראשיים של כלל הציבור היהודי בעולם. אילו היינו מביאים בפני הוועדה את כמות הפניות מקהילות יהודיות שונות – אלו לרב האשכנזי ואלו לרב הספרדי – ישנם אזורים שלמים בעולם--

אדוני, אני בכל זאת מנסה להתחיל מהסוף: אתה אומר שעמדת הרבנות היא נגד איחוד התפקידים.

בוודאי.

לעמדה זו יש מקום, אבל הנימוק בריבוי הפניות אל הרבנים – איננו הגיוני. לפי זה, צריך אולי למנות שלושה רבנים או ארבעה, לפי מספר הפניות.

הוא דיבר על אופי הפניות, ולא על הכמות.

בצרפת – מדינה שבה היתה בעבר דומיננטיות אשכנזית – כשלושה רבעים של יהדות צרפת הם ספרדים היום. למרות זאת, מתקופתו של נפוליאון, שיצר את התפקיד הזה לעם היהודי, יש רב ראשי אחד. זה לא מפריע לקהילות השונות להתקיים, ולכל בתי הכנסת להתפלל בנוסח האהוב עליהם.

ולהחזיק את הרב האורגני שלהם, של הקהילה או של בית הכנסת – אל תשכח את זה. היא הנותנת. ניקח את צרפת כדוגמה: בעוד כשבועיים מתקיים בצרפת כנס רבני אירופה, מתוך 550 הרבנים המאוחדים בוועד רבני אירופה, מגיעים כ-300 רבנים. ועד רבני אירופה עומד על כך שיגיעו שני הרבנים הראשיים לישראל, כי יש מכלול נושאים והם רוצים לשמוע את שניהם.

כך למשל, בהצעת החוק שלך, חבר הכנסת פינס-פז, אתה מביא את דברי הרב בקשי דורון. עם זאת, ישנם כמה וכמה רבנים ראשיים החיים אתנו היום, והיה כדאי לשאול גם את דעתם לגבי העניין הזה, ולקבל את כל הדעות. אולי היינו נוכחים לראות שמדובר בדעת יחיד בנושא הזה.

לגופו של עניין, היום מכהן רב ראשי אחד במקומות רבים, ברשות מקומית כזאת או אחרת. הרשות המקומית מכירה את צרכי המקום – הן מבחינת היכולות התקציביות והן מבחינת צרכי המקום – ואין פוצה פה ומצפצף, כי בדרך כלל אין התערבות. לכן אני לא רואה מקום להתערבות הממלכתית בנושא הזה. בסופו של דבר, עיר דוגמת תל אביב הגיעה למסקנה שהיא צריכה רב ראשי אחד – ואם היום ייבחר רב ראשי אחד, אני מניח שכל עם ישראל יקבל זאת, כיוון שאלו הם צרכיה של אותה העיר. לעומת זאת, על פי הנתונים המגיעים אלינו, ירושלים תעמוד על כך שיכהנו בה שני רבנים ראשיים.

האם החוק מכוון את העיריות היום?

כן. אני רוצה להעיר שהדברים אינם מדוייקים לגמרי. בעבר, כל רשות מקומית בת יותר מ-20 אלף תושבים היתה חייבת לבחור שני רבנים. הממשלה שינתה את החוק – זו היתה התערבות. אמרו שמעל 20 אלף תושבים – הרשות תחליט. העובדה שההחלטה אם למנות רב אחד או שניים נתונה היום בידי הרשות, היא בעקבות שינוי התקנות.

בסופו של דבר, דווקא כעת, לאחר הקיצוץ במועצות הדתיות, ישנו ניפוח מיותר ולא נכון לגבי העלויות הכרוכות במשרותיהם של הרבנים בהם אנחנו דנים. אני חושב שדווקא בתקופה כזאת של מתח ולחצים, העובדה שאותם מקומות שזקוקים לשני רבנים מאפשרים לשני רבנים להיבחר, מעידה על כך שהדבר מוריד ומשכך הרבה מאוד מתחים וכעסים מקומיים.

אני רוצה לשאול את המציע הראשי, חבר הכנסת מלכיאור: אולי המצב הנוכחי, שבו הרשות היא זו שמחליטה על רב אחד או על שניים, עדיף על הכתבה; בעבר היתה הכתבה של שני רבנים, וכעת אתה מציע להחליף זאת בהכתבה של רב אחד.

ראשית, זהו עניין עקרוני מאוד. כל הויכוח בנושא תורם להורדת קרנה של הדת ושל תורת ישראל בעיני הבריות. הרי בירושלים כבר הרבה שנים אין רב מכהן בפועל. כל הדיון סביב משרות הרבנות בערים השונות נסוב על עסקנות מפלגתית. אנחנו רוצים להרים את הענין לרמה עקרונית, ולא לרמה של הסכמים קואליציונים. זו צריכה להיות עמדה עקרונית של כנסת ישראל בנוגע לשאלה הזאת – אם צריך רב ראשי אחד או שני רבנים ראשיים. מה פירוש "צרכיה של העיר תל אביב הם רב ראשי אחד"? באותו היגיון אפשר לומר שהצרכים מכתיבים שלושה רבנים ראשיים. הצרכים של תל אביב הם רב ראשי אחד, כי כך היה ההרכב הקואליציוני בתל אביב. אני סבור שיש להתנתק מההרכב קואליציוני הקיים בכל מקום, ולקבוע עיקרון של אחדות ישראל.

אתה לא סומך על שיקול הדעת של ראש הרשות?

הרכב הקואליציה הוא גם הרכב של אופי היישוב.

הרב מלכיאור, בדבריי לא דיברתי על צרכים, אלא על השארת שיקול הדעת לרשות המקומית, המכירה את מכלול הנתונים של אותה עיר. אין צורך בהתערבות ממלכתית כאן. זה עובד יופי, וברוב המקומות זה גם מוכיח את עצמו לאורך זמן ונותן את התשובה לכולם. באותם מקומות בהם היה צורך בכך זה בדרך כלל הצדיק את עצמו, ולא עורר שום מחלוקת.

זה לא נכון.

עו"ד בן אריה, האם את יודעת בכמה ערים מכהן רב אחד ובכמה ערים מכהנים שניים?

אין לי את הנתונים הללו.

נוכל להעביר נתונים מדוייקים לידי הוועדה.

חברת הכנסת לאה נס, בבקשה.

לדעתי, צריך להפריד בין הדברים. לגבי רבני ערים, צריך לתת לכל רשות להחליט – לא לכפות שניים וגם לא לחייב אחד. אני לא מוצאת פסול בכך שהנושא מוכרע בהתאם לשיקולים קואליציונים – בסך הכל הקואליציה נבחרה לפי מרקם האוכלוסיה של העיר והיישוב; אפשר לקחת את זה בחשבון, ולא לכפות לכאן או לכאן.

לגבי הרבנים הראשיים, אמרתי בראשית דבריי שאני לא מוצאת את הדיון הזה הכרחי בשעה זו, כיוון שאחרנו את המועד. הדיון הזה היה צריך להתקיים לפני שנה, לפני שנבחרו הרבנים הראשיים. אני מאחלת למציעים אריכות ימים בכנסת ישראל, כך שיש לנו עוד שנים כדי לדון בעניין.

דיברו כאן על נוסטלגיות ועל העובדה שהגדרה נפרדת לאשכנזים ולספרדים היא משהו ארכאי. נמצאים כאן בוודאי גדולי תורה גדולים ממני, והם עדיין לא מבטלים את העניין – יש הבדלים הלכתיים בןי ספרדים לאשכנזים, עיין ערך ה"שולחן ערוך" והרמ"א. יש הבדלים הלכתיים בין אשכנזים לספרדםי, ואף אחד לא בודק בציציות. גם כאשר זוגות מעורבות נישאים, כל כל אחד יודע מה הוא מקבל עליו, וברגע שמישהו מחליט שהוא מקבל עליו את ההלכות ואת הנוסחים הספרדים – הוא מקבל.

האשכנזי לא יכול ללכת לרב עמר ולשאול שאלה הלכתית?

הוא יכול – ויש לו אפשרות נוספת. אני חושבת שצריך לתת את האפשרות הזאת.

אתן דוגמה אחת לדברייך. אנחנו עכשיו בספירת העומר. מל"ג בעומר ואילך, הספרדים נוהגים להתחתן, והאשכנזים אינם נוהגים להתחתן. רב ספרדי יחתן--

הרב מלכיאור, מהו האסון הגדול בכך שיכהנו שני רבנים? הרי אתה לא רוצה לחסוך משרה אחת. אולי בערים מדובר במשרות רבות שגוררות משרות נוספות, ואפשר להבין את עניין הקיצוצים. אבל כשמדובר ברבנות הראשית – משרה אחת נוספת וייצוגית – אני רואה בכך אחדות ולא פילוג. אם היה רב אחד, זה היה פילוג ולא אחדות. דיבורים נוסח אחיד לא מוכיחים שמדובר על אחדות; יש אנשים שזה לא מדבר אליהם. עדיין בעם היהודי ההלכות של הספרדים מאוד ברורות. אני חייבת להודות שאותי זה עדיין מזעזע שקטניות לגביי הן חמץ גמור, ולגבי חבר הכנסת אזולאי זה בסדר.

חשבתי שתציעי קדמה, חשבתי שתציעי התנתקות, חשבתי שתציעי מהלכים חד-צדדיים – שום דבר. את תקועה בזה.

אתה תקוע, היא דווקא מדברת לעניין.

אני לא תקועה בשום דבר.

בנוסף, עלה כאן הנושא של הפרדת התפקידים המוצעת בין משרד הרב הראשי לבין ראש אב בית הדין. כל עוד לא הפרידו בין השניים, בוודאי שצריך שני רבנים; רב אחד מתעסק בדיינות, והשני עוסק בהכשרים וברבנות עצמה. כך שהיום אין מה לעשות בעניין הזה, אלא אם כן יחליטו להפריד בין התפקידים, כהצעתך. עם זאת, הדיון בנושא הזה רק מחזק את הקביעה בכל שאנחנו לא בשלים עדיין לעניין הזה. בכל מקרה, צריך להמתין למסקנות הוועדה בראשותו של סילבן שלום, כך שזה עומד עכשיו בדיון הממשלה. זהו נושא כבד מאוד, ואני חושבת שזו באמת צריכה להיות הצעת חוק ממשלתית.

- -

חבר הכנסת גפני, בבקשה.

הנושא הוא נושא כבד מאוד. ראשית, עם ישראל בנוי משבטים. הוא נבנה כך, ולהיפך – דווקא אחדותו היא בכך שכל אחד שהוא משבט אחר. כך למשל, מעמד הכוהנים שונה עד היום הזה, וכך זה יהיה לעולם ועד. מצבם של הלוייים שונה, וכך גם ישראל. השבטים בנויים כך שלכל אחד יש תפקיד ולכל אחד יש את חלקתו בארץ ישראל. האחדות היא בין השבטים. על כך אני רוצה לדבר באריכות, מכיוון שזהו נושא קריטי מאוד.

חברת הכנסת נס צודקת לחלוטין בדבריה, כיוון שיותר מכל דת אחרת, העם היהודי בנוי על מסורת. בלי מסורת לא היינו קיימים בכלל. מה שהחזיק אותנו בגלות הארוכה יותר מכל דבר אחר הוא העובדה שהקפדנו על שמירת ההלכות הברורות ועל חוקי היסוד של היהדות, לצד ה"אל תטוש תורת אמך". כל אחד מקפיד לשמור על המנהגים שלו, וזה לא סותר את העובדה שאנחנו חיים יחד ושיש לנו מטלות משותפות.

בהערת אגב, חברת הכנסת נס, אני רוצה להבהיר שלא תמיד האשכנזים מקופחים. יש דברים שמותר לך, ואילו לחבר הכנסת אזולאי הם אסורים – כך אין כאן הפלייה מובנית בעניין הזה. על כל פנים, ברור שתפקידו של רב הוא תפקיד הנוגע להלכות ולמנהגים, ולא כל אחד יכול לתת תשובות מדוייקות בעניין. גם בכך הייתי רוצה להרחיב, אבל מקוצר הזמן אשאיר זאת להזדמנות נוספת.

אני שמח על הדברים שאמרו חברי הכנסת מלכיאור ופינס-פז. כשהוקמה הרבנות הראשית, היהדות החרדית הכריזה על צום ועל תענית. הרי בין היתר טענו שאם יהיה גוף בוחר, תיכנס פוליטיזציה ורב לא ייבחר על פי גדלותו בתורה. שהרב מלכיאור יגיד זאת היום? אני לא מאמין למשמע אוזניי. היה מתאים לגפני לומר את זה. הרי מה אנחנו החרדים אומרים? אנחנו אומרים שהסמכות הרוחנית העליונה אצלנו לא נבחרת באופן פוליטי.

היום אני הלוחם הראשי בעד הרבנות הראשית. אני צריך להילחם עם אנשי מפד"ל? זה עוד קודם שנבחר הרב מצגר. נמצא כאן עודד וינר, וחבל שלא נמצא כאן הרב בן דהן. אני הוא הלוחם הראשי בעד הרבנות הראשית ובעד הדיינות במשך 10 שנים כאן בכנסת. מדוע? כיוון שאתה יודע בדיוק מהי האלטרנטיבה היום לרבנות ראשית, במצב הנוכחי של עם ישראל נמצא במדינת ישראל; יושב לידי חבר הכנסת חמי דורון, חברי הטוב – אתה יודע מה יכולה להיות האלטרנטיבה. לכן מבחינתי, הרבנות הראשית היא הגוף שאני אלחם בשבילו, ולא משנה מיהו הרב הראשי.

זוהי הסיבה לכך שאני די משתומם מדברי הרב מלכיאור, ואזדקק לכמה שעות כדי להתאושש מהם. הרי אצלנו החרדים הסמכות הרוחנית היא לא מי שנבחר בבחירות פוליטיות, אלא מי שבסופו של דבר הולכים אליו בגלל גדלותו בתורה. ואנחנו עוד נקראים "חשוכים" ו"לא נאורים". פתאום אומרים שבחירת רב ראשי היא פוליטיקה? הרי זה מה שאתם דרשתם; אתם, הציונים של אז, אמרתם לנו שצריך לבחור רב ראשי ורבנים ראשיים בבחירות ממלכתיות.

פעם, בבחירות לרבנים הראשיים – לא של אלו המכהנים היום – נסע ראש עיר עם רב נוסף לבחירות בירושלים. בדרך, אמר אותו ראש עיר של עיר גדולה ומכובדת לרב שלצדו: הייתי עכשיו בכנס במפלגה, אמרו לי לבחור ברב ראשי, ואני לא מבין: הוא גם יו"ר ועדת כספים, גם יש לו מפעל שטיחים והוא גם רוצה להיות רב ראשי? אבל כך אמרו לי במפלגה, אז זה מה שאני עושה.

אני לא רואה בחוקים הללו חוקים אנטי דתיים. להיפך, חלק גדול מהחוקים אני עצמי הגשתי – בחירת רב ראשי אחד בעיר וניתוק נושא הדיינות מנושא הרבנות. חברת הכנסת נס, אין חיסכון כספי כתוצאה מצמצום משרת הרב הראשי. הרי על פי הצעת החוק של חבר הכנסת מלכיאור נוצרות שתי פונקציות חדשות – רב ראשי ונשיא בית הדין הגדול. יצטרכו לבחור מישהו חדש, והמשכורת תהיה גבוהה יותר מזו של הרב הראשי. אבל הצעת החוק מאוד מורכבת ומסובכת. כך למשל, הנקודה שהעלה השר סילבן שלום כפי ששמעתי עכשיו, וכך גם ציינתי כאשר הגשתי את החוק – מהו מעמדו של הרב הראשי לאחר שמתמנה נשיא בית הדין הרבני הגדול? האם הרב הראשי הופך להיות כמו נשיא המדינה? מהן סמכויותיו?

אגב, אני לחלוטין לא מקבל את הדברים שאמר חבר הכנסת מלכיאור על כך שאין רב ראשי בירושלים ובתל אביב. המצב הוא קטטסטרופה באופן אמיתי. מה אתה מציע? שלא יהיה רב ראשי בכלל? אם אתה הולך בדרך שלי, אז באמת מוטב שלא יהיה רב ראשי בכלל.

אני מציע שלא לקבל את החוקים הללו, כי הממשלה עומדת לבצע היום שינויים בכל המערכות הללו – היא ביטלה את משרד הדתות, היא דנה במועצות הדתיות, הדיינות נמצאת עכשיו במשרד המשפטים, ואתה לא יודע מי נותן שירותי דת – המערכת הדתית במדינת ישראל תחת הממשלה הרעה הזאת קרסה. לכן איני רואה מקום לדבר על הרבנים הראשיים ועל מערכת הרבנות בשעה שאתה לא יודע לאן המדינה הולכת עם כל העניין עצמו.

לכן, כל ההצעות הללו הן הצעות טובות, אבל תפקידך כיושב ראש ועדת הפנים הוא לראות את המערכת הכוללת שאנחנו מופקדים עליה פרלמנטרית. רק אז אפשר יהיה לדון על רב ראשי, על רב עיר ועל הדיינות.

תודה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.

עם ישראל מחולק עדיין לשבטים ולעדות, וזהו היופי של עם ישראל מאז קיומו ועד היום, עוד מקבלת התורה בהר סיני. אי אפשר לעשות את ההפרדה הזאת, הרב מלכיאור, גם אם אתה רוצה. אי אפשר לבוא ולקבוע היום שיהיה רק רב ראשי אחד בישראל. זה לא בא בחשבון.

ראשית, אני מצטרף לדעתה של חברת הכנסת לאה נס – מה בוער? מה קרה? יש תשע שנים נוספות עד שהרבנים הללו, שרק התחילו לכהן, יסיימו את תפקידם. למה לעמוד עם השוט הזה? מחר יבוא חבר הכנסת חמי דורון ויגיד: למה צריך לתת קדנציה של 9 שנים--

אני חייב לציין שהוא משכנע אותי.

לכן אני חושב שצריך להעביר את הנושא מסדר היום כרגע. לגבי רבני הערים, יש החלטה היום, והיא טובה. אני לא מסכים אתה לגמרי, אבל היא טובה. היום יש לראש הרשות סמכות לבוא ולהחליט בנושא.

החליטו לפני שנים שבמדינת ישראל צריך להיות משרד דתות, שיטפל בכל ענייני הדת במדינה. היום קם מאן דהו והחליט שמשרד הדתות מיותר. מחר יחליטו שצריך למחוק את המועצות הדתיות, ויחליטו שלא צריך בכלל רבנים – לא צריך רבני ערים ולא צריך רבנים ראשיים. איך אמרת? עובדה שבירושלים הסתדרו בלי. הרב מלכיאור, אתה לא יודע כמה בעיות מתעוררות יום יום, שעה שעה, בתל אביב ובירושלים כתוצאה מכך שאין רבני ערים במקומות הללו.

לכן, צריך לדעתי לדחות את הצעות החוק הללו כרגע. אני בהחלט חושב שהרב גפני צודק. הממשלה עושה רה-אורגניזציה בכל שירותי הדת, מתוך מגמה לפגוע ולחסל את שירותי הדת במדינת ישראל. לכן בואו נראה לאן הממשלה הזאת תגיע עם זה, ורק לאחר מכן נוכל לבוא ולדון על שתי הצעות החוק הללו.

אני חושב שמיצינו את הדיון. חבר הכנסת דורון, בבקשה.

הוא צריך להסביר למה הם הסכימו שהאשכנזים ייכנסו לקואליציה, והספרדים לא; למה הם היו בעד יהדות התורה ונגד ש"ס. שיסביר. מה, הם הולכים לפי הרמ"א?

היינו גם נגד יהדות התורה, תהיה רגוע.

אני מבקש לדעת מתי יהיה הדיון הבא בנושא הזה.

בחודש מאי.

אם כך, חלק מהדברים שאני רוצה לומר אשמור לישיבה הבאה, כדי לחסוך לך זמן.

ברמה העקרונית, אני רוצה להזכיר לשני החברים המכובדים חברי הכנסת גפני ואזולאי, שדיברו בהרחבה על תופעת השבטים ועל היופי שבכך. למרות זאת, בבית המקדש כיהן כהן גדול אחד. אז אל תמכרו את הבלוף הגדול הזה, לפיו צריך הרבה רבנים.

מספיק רב אחד, מכיוון שבסופו של דבר אכן יש יותר ויותר התערבבות בין עדות ישראל, וטוב שכך. חברת הכנסת נס, אני יכול להגיד לך שכאשכנזי אני אוכל קטניות בפסח.

אם זה רק קטניות, זה בסדר.

אצלי בבית כשר. אבל עדיין קטניות אני אוכל. זה מותר – מה שמותר ליהודי אחד מותר ליהודי אחר.

מה זאת אומרת, אצלך כשר?

בדיוק מה שאמרתי לך – כשר למהדרין. זה עניין פרטי ואישי שלי, זהו ההבדל. במפלגת העבודה יש בעייה של פלורליזם – אצלנו אין.

חבר הכנסת דורון, אם תתווכח עם כל אחד מהנוכחים כאן, כל הדיון הזה יהפוך לויכוח שלך עם אחרים.

אדוני היושב ראש, שמתי לב לכך שמאז ששינוי הודיעה על כך שהיא תומכת בנושא ההתנתקות, יש לך מגמה של התנתקות מאנשי שינוי בוועדה. אני אומר לך שהדבר הה לא מוצא חן בעיניי.

אני מבקש להתייחס לנושא ההרחבה. צדק הרב גפני בכך שאמר שהיהדות החרדית התנגדה להקמת הרבנות הראשית. גם היום, היהדות החרדית לא-בדיוק מכירה בנושא הרבנות הראשית. לכן, החקיקה בנושא הזה היא חקיקה של מוסד חילוני, כי הכנסת היא מוסד אזרחי חילוני בסופו של דבר. כפי שיש ראש ממשלה אחד, ולא ראש ממשלה של אשכנזים וראש ממשלה של ספרדים--

אבל יש לנו שני שרים במשרד האוצר.

כפי שיש נשיא אחד, צריך להיות רב ראשי אחד, כיוון שזהו מוסד ממלכתי. אלא שהקהילות חרדיות מצאו שיש מה לעשות שם מבחינה פוליטית וכלכלית. אבל בעיקרון זהו מוסד ממלכתי, ועל כן צריך להיות רב ראשי אחד.

שמעתי שבמשרד החוץ עומדים להכניס שר חוץ נוסף – אחד ספרדי ואחד שמעון פרס.

קיבלתי מסמך מהשלטון המקומי, לפיו הוא תומך.

נציג לשכת עורכי הדין, בבקשה.

הייתי רוצה לשים את כובד המשקל על בית הדין הרבני.

לא עכשיו, כי טרם הגענו לנושא. ראשית, יש כאן מחלוקת בסיסית לגבי איחוד שני התפקידים של הרבנים. חברים, הצבעה לא תתקיים, כמובן.

בשם הוועדה אנחנו נפנה לשר החוץ בבקשה לכנס בדחיפות את הוועדה עליה הוא ממונה, כי בכל זאת אנחנו מעוניינים לשמוע את דעתה של הממשלה. שנית, אני מבקש לקרוא למציעי החוק לגלות פחות התלהבות. עם כל העובדה שיש לנו נשיא אחד, ראש ממשלה אחד – ובעבר היה לנו גם כהן גדול אחד – יש כאן לא מעט מסורת, ואני חושב שכשאנחנו נוגעים במסורת אנחנו צריכים לעשות זאת בזהירות-יתר.

יש לי הצעה לסיכום, ברשותך. היות ורוב היושבים כאן הם אנשי ציבור, הייתי מציע שגם הרבנים הראשיים יביעו את עמדתם, וכדאי מאוד שנקיים דיון אצל הרבנים הראשיים, ונשמע את עמדתם לגבי הצעות החוק הללו.

האם יש הצעות סיכום נוספות?

כשציינת "מסורת", צריך למקם את עצמנו: המסורת של שני רבנים ראשיים היא תקנות כנסת ישראל משנת תרפ"א. זאת איננה מסורת מבית שני.

אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה. אמר חבר הכנסת גפני בצדק שזה איננו חוק אנטי דתי. אני מכבד כל עמדה, ומסכים שצריך לעשות את הדברים הללו בזהירות. אבל אני לא מסכים לכך שיוליכו אותי באף.

ברשותכם, אוסיף גם לפרוטוקול, שהוועדה אף מביעה צער והתפעלות מכך שממשלת ישראל מושכת את העניין.

לא אתן לפגוע בממשלה. אדוני היושב ראש, מה זה "צער בעניין"? השר סילבן שלום הביע את עמדתו. חברת הכנסת נס, אני צריך להגן על הממשלה?

הישיבה סגורה. תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:23