הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 26) (בית סוהר בניהול פרטי), התשס"ד-2003

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
22.04.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 183

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום שני, כ"ט אדר תשס"ד (22 במרץ 2004), שעה 10:00

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 26) (בית סוהר בניהול פרטי), התשס"ד-2003.

חברי הוועדה: היו"ר יורי שטרן
רוחמה אברהם
דוד אזולאי
רומן ברונפמן
רוני בריזון
אליעזר כהן
עמרם מצנע
ניסן סלומיאנסקי
אהוד רצאבי
עמרי שרון

סגן השר לבטחון פנים יעקב אדרי

המשרד לבטחון פנים
שמואל הרשקוביץ – מנכ"ל
גונדר חיים גליק – ראש מטה השב"ס, המשרד לבטחון פנים
גנ"מ אריה שגיא – אחראי על ההפרטה בשב"ס
עו"ד רחל גוטליב – ס' יועצת משפטית
תג"ד חיים שמולביץ – יועץ משפטי, שרות בתי הסוהר

משרד האוצר
שרון גמבשו – רכז תקציב בטחון פנים, אגף התקציבים

משרד המשפטים
עו"ד לבנת משיח – משנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים)
עו"ד גליה ניצני – הסניגוריה הציבורית
מיכל סלע – הסנגוריה הציבורית

עו"ד מרים פרנקל-שור

יפה שפירא

רשמה: שושנה מקובר



הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 26) (בית סוהר בניהול פרטי), התשס"ד-2003

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה.

אני חייב לציין שהיועצים המשפטיים התכנסו בכנסת במוצאי שבת כדי לעבוד – זהו דבר חסר תקדים שיירשם בתולדות הכנסת.

הגענו לסימן י'. אבקש מעו"ד רחל גוטליב להקריא את הנוסח המתוקן.

סימן י' – ועדה מייעצת

סעיף 128מג – ועדה מייעצת

"השר ימנה ועדה מייעצת לנציב לענין פרק זה (בסימן זה – הועדה)".

סעיף 128מד – הרכב הועדה המייעצת

"(א) הוועדה תהיה בת חמישה חברים והם:

(1) שופט מחוזי בדימוס – על פי הצעת שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, אשר ישמש כיושב ראש הועדה.

(2) נציג הסניגוריה הציבורית – על פי המלצת הסניגור הציבורי הארצי.

(3) נציג לשכת עורכי הדין.

(4) קרמינולוג בעל נסיון אקדמי ומעשי – נציג המועצה לקרימינולוגיה.

(5) עובד סוציאלי בעל נסיון אקדמי או מעשי בתחום העבודה הסוציאלית בבתי הסוהר – על פי המלצת איגוד העובדים הסוציאליים.

(ב) הוועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה כל עוד לא פחת משלושה.

סליחה, היה כאן תיקון – נציג הרשות לשיקום האסיר.

הוועדה הזאת יכולה להיות בעלת מספר זוגי של חברים, היא לא מחליטה החלטות. אם כן, מוסיפים את נציג הרשות לשיקום האסיר.

אני מציע להוסיף סעיף--

אני מציע להצביע כבר עכשיו על הפרק הזה. מדובר בתיקוני עריכה בלבד.

בסעיף 128מד(א) ייכתב: "הוועדה תהיה בת ששה חברים", ולא "חמישה". יתוסף סעיף חדש – שמספרו (6): "נציג הרשות לשיקום האסיר".

מי בעד סעיפים 128מג ו-128מד?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד

סעיפים 128מג ו-128מד נתקבלו.

סעיף 128מה – כשירות חברי הוועדה

"לא ימונה כחבר הוועדה אלא מי שהתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל.
(2) משטרת ישראל אישרה כי אין מניעה למנותו כחבר בועדה מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות מבחינת עברו הפלילי.
(3) אין חשש, לדעת השר, כי עיסוקיו או תפקידיו האחרים ייצרו ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדה."

סעיף 128מו – תקופת כהונת חבר ועדה

"(א) חבר ועדה יתמנה לשלוש שנים ואפשר לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד, על פי המלצת הגוף שהמליץ על מינויו.

(ב) כהונתו של חבר ועד התופסק במותו, בהתפטרותו ואם קבע השר כי פסקו מלהתקיים בו תנאי הכשירות האמורים בסעיף 128מה."

סעיף 128מז – תפקידי הוועדה

"הוועדה תייעץ לנציב בנושא שמירה על זכויות האסיירם בבית סוהר בניהול פרטי, וכן בענין שיקומם, רווחתם ובריאותם."

אני מעלה להצבעה את הסעיפים 128מה, 128מו ו-128מז. מי בעד?

לגבי סעיפים 128מה ו-128מו – אני רוצה לתמוך. לגבי סעיף 128מז, אני מבקש--

אם כן, מי בעד סעיפים 128מה ו-128מו?

הצבעה

בעד הסעיפים – פה אחד

סעיפים 128מה ו-128מו נתקבלו.

חמישה בעד, אין נגד ואין נמנעים. מי בעד סעיף 128מז?


הצבעה

בעד הסעיף – רוב
נגד – מיעוט

סעיף 128מז נתקבל.

אני מבקש להגיש הסתייגות – אני מבקש שהוועדה תוכל לקבל את ריכוז כל התלונות של האסירים.

אבל זה מופיע בסעיפים--

כתוב: "מידה סטטיסטית".

אני מבקש שהוועדה תקבל את כל תלונות האסירים שהוגשו במשך אותה השנה.

זה רלוונטי לסעיף 128מט.

מאחר וכתוב כאן: "לרבות מידע סטטיסטי", אפשר לכלול במילה: "מידע סטטיסטי המתייחס לתלונות אסירים".

לא, הוא לא מדבר על המידע הסטטיסטי אלא על התלונות עצמן.

לדעתנו – וכבר אמרנו זאת – יהיה נציב קבילות אסירים, והוא יטפל בתלונות ובכל הדברים הללו. זהו תפקידו, ואין זה מתפקידה של הוועדה לעסוק בדברים פרטניים. אם היא רוצה לקבל מגמות, זה מתאים למידע סטטיסטי, "לרבות לגבי תלונות אסירים". היא גם יכולה לשוחח עם אסירים, זה כתוב בסעיף באופן מפורש.

נשאיר זאת לסעיף 128מט? אם כן, אני מסיר את ההסתייגות שלי.

אם כן, מי בעד סעיף 128מז לאחר ההבהרות?

הצבעה

בעד הסעיף – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1

סעיף 128מז נתקבל.

נעבור לסעיף 128מח.

סעיף 128מח – הגשת המלצות

"הוועדה תגיש המלצותיה לשר, לנציב ולוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת פעם בשנה; ואולם, אם ראתה צורך לכך במקרים מיוחדים, רשאית היא להגיש המלצות במועדים נוספים. כן תגיש המלצותיה לענין הקמת בית סוהר נוסף בניהול פרטי."

סליחה, לא כך ביקשתי. ביקשתי שתהיה חובה להיוועץ עם הוועדה, לא שהיא תגיש המלצה.

סליחה, אדוני היושב ראש. בעניין זה סוכם שההמלצות יוגשו לוועדה, ואם היא תרצה היא תוכל לדון בכך.

אדוני היושב ראש, בכל מצב לקראת הקמת בית סוהר נוסף, יצטרכו שינוי חקיקה שיבוא לוועדה זו, כך שאם הדו"ח הזה יוגש לוועדה זו היא תדון בו מדרך הטבע.

אדוני, דנו כבר בנושא הזה. הנכון הוא שהוא יהיה לפני קבלת ההחלטה אם להקים בית סוהר נוסף, או לא. אז לא כדאי לקבוע שהוועדה תגיש את המלצותיה לאחר שכבר התקבלה החלטה. זהו אחד הפרמטרים שיסייעו לעבודת הוועדה.

אם כן, אפשר לתקן זאת ולכתוב: "הוועדה תגיש המלצותיה לעניין הקמת בית סוהר נוסף בניהול פרטי לפני קבלת החלטה בנושא".

סעיף 128מט – סמכויות הוועדה

"לשם מילוי תפקידיה תהיה הוועדה רשאית לשוחח עם אסירים בבית סוהר בניהול פרטי, ולקבל מידע בנושאים כאמור בסעיף 128מז, לרבות מידע סטטיסטי, ואולם לא יועבר לוועדה מידע, אשר לדעת הנציב יש בו כדי לפגוע בפרטיותו של אדם בלא הסכמתו, בביטחון האסירים או בביטחון הציבור".

אם כן, איך אתם מציעים להזכיר כאן את נושא התלונות?

אחרי המילה "סטטיסטי", יופיע: "בנושאים רלוונטיים, ובכלל זה מידע על תלונות שהוגשו על ידי אסירים".

עו"ד פרנקל-שור, אני מבקש שנושא זכויות האסירים יהיה מבוקר על ידי הוועדה המייעצת. שאלתי כאן היא איך אנחנו מעגנים את הדבר הזה בתוך סעיף 128מט.

למה אתה מתנגד שיהיה כתוב: "מידע בעניין תלונות אסירים"?

כי אני לא מתכוון להפוך את הוועדה המייעצת לעסוק בנושאים פרטניים. מידע סטטיסטי בנושא תלונות אסירים הוא בסדר גמור – הוא רוצה לדבר על מגמות, מה קורה בכלא, על האווירה.

מידע סטטיסטי יכול להיות למשל רצון לדעת על איזה סוהר היו תלונות.

יש הבדל בין קבלת מידע סטטיסטי לבין ריכוז תלונות אסירים.

היושב ראש שאל אם רוצים לקבל מידע לגבי סוהר מסויים. בסעיף הקודם כתוב שלוועדה יש זכות לדבר עם האסירים. כלומר, ברור לגמרי שמעצם השיחות עם האסירים היא תדע מה קורה לגבי האסירים. לא צריך לתת לה כלים שיאפשרו לה להתמודד ולהישאב לתוך העבודה השוטפת של טיפול בתלונות ובזוטות שונות.

אבל אם היא רוצה לדעת תוך כדי עבודתה אלו תלונות התקבלו בנושא האוכל? זה לא מידע סטטיסטי.

אני עדיין רואה בכך מידע סטטיסטי, משום שהוא מפולח לפי נושאים. אם מדובר בנושא מזון, יהיה כתוב: "מזון – 15 תלונות מתוך 100 תלונות".

אבל אני רוצה לדעת על מה מתלוננים בנושא המזון.

ברגע שיש מידע כזה, הוועדה לוקחת את הנתונים הללו ואומרת: חבר'ה, יש בעייה של אוכל. בואו נלך ונטפל בכך עכשיו. זה יכול ליפול בקטגוריה של בריאות, כי האוכל מקולקל, או על הקטרוגיה של רווחה – כי אין מספיק אוכל. היא יכולה לדון בכך כנושא.

מר הרשקוביץ, אני לא רואה שום סיבה להתנגדות שלכם לכך שייכתב: "לרבות מידע סטטיסטי, מידע על תלונות אסירים". למה לא להוסיף את זה?

כי "מידע על תלונות אסירים" פירושו של דבר הוא שהוועדה תקבל תלונות אסירים.

תאמין לי, אם היא תרצה לקבל את תלונות האסירים היא תוכל לעשות זאת. חבל לא להזכיר זאת.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אסביר בנושא הפרקטיקה שהצטבר בעולם וכאן אצלנו: אסירים הם עולם של אנשים שמחפשים לנגח את המפקדים ואת המנהלים שלהם. פרקטית, יושבת שם נציגות בכירה מאוד של שירות בתי הסוהר, ומהות תפקידה הוא לדעת אם יש תלונות. הלא כך אנחנו עושים זאת גם היום.

אם הוועדה תתעניין בתלונות האסירים, עומדות בפניה שתי דרכים כדי לקבל מענה: (א) לדבר עם האסירים; (ב) לקבל מכם איזשהו ריכוז. לכן אני מבקש לכלול זאת כאן – "מידע על תלונות אסירים". זה הרבה יותר טוב, תאמין לי. זה לא תלונות אסירים, אלא מידע שמגיע מכם על תלונות אסירים.

אני רק רוצה לשאול אותך שאלה ברמה הזאת, כי אני רוצה לסגור את ההצעה. כתוב כאן: "לרבות מידע סטטיסטי".

כמי שלמד סטטיסטיקה, אני יודע שלא מדובר בסטטיסטיקה, אלא גם בתוכן המכתב, לא רק הפרמטרים שלו.

אני לא מעביר עכשיו שיעור בסטטיסטיקה, אבל אתה מבין שברגע שיש כאן משהו כמותי, הוא מלמד על מגמה. מה שמעניין כרגע את הוועדה זו וודאי המגמה--

איך אתה יודע מה מעניין אותה?

השינוי הזה יהפוך את הוועדה לוועדה שתטפל בנושאים קטנים.

האסיר לא יוכל לפנות מעצמו בתלונה פרטנית אל הוועדה. מהי הבעייה להעביר ריכוז בעניין תלונות האסירים אל הוועדה?

מה זה "ריכוז"?

ריכוז זה לא נתונים סטטיסטיים.

ריכוז כולל גם ציטוטים, למשל – מה בדיוק אומרים על האוכל.

אני מבקש לכלול את זה. תלטשו זאת אחר כך.

מידע על תלונות האסירים.

מידע בדבר תלונות האסירים.

"בדבר" הוא לא המינוח הנכון. "את ריכוז תלונות האסירים". היו בעיות על אוכל, ואתה רוצה את הריכוז של הבעיות. זה מה שהם רוצים לראות.

אני מציעה להוסיף שהוועדה תוכל לשוחח עם אסיר ביחידות.

זה כבר מופיע.

זה מופיע בסעיף 128מט – ברישא.

ביחידות.

היא מבקשת להוסיף את המילה "ביחידות".

בואו לא נגביל את זה. אם חברי הוועדה, הכוללים קרימנולוגים ועורכי דין, ירגישו שמשהו מפריע להם למצות את תפקידם, הם יעירו לנו על כך כאן בוועדה, ואנחנו נדאג לכך.

אם כן, אנחנו נזכיר את נושא תלונות האסירים.

כפי שהציע חבר הכנסת שרון, "ריכוז תלונות אסירים לפי דרישת הוועדה".

לאו דווקא "ריכוז" – "מידע על תלונות אסירים". זה יכול להיות ריכוז, זו יכולה פעולה ספציפית.

אבל אם אתה אומר "מידע", יכולים לכתוב לך מה היה. לעומת זאת, "ריכוז תלונות אסירים" – לוקחים את התלונות של האסירים, ונותנים לוועדה.

זה יכול לעורר חשש שהם יבררו את התלונות--

איפה כתוב שהם יכולים לברר תלונות? אם אנחנו משאירים "מידע בדבר", ייתכן שהוועדה לא תקבל את התלונות עצמן, אלא את המידע. היו 50 תלונות.

"מידע על תלונות אסירים". כי "ריכוז" זה לא יותר מדוייק. ב"ריכוז" אומרים לך: היו 5 תלונות מהסוג הזה, וכן הלאה.

אם כך, אתה תלוי בנציבות ובבית הסוהר.

ההגדרה היא כללית, ואם הוועדה לא תהיה מרוצה מהאופן שבו היא מקבלת את החומר היא תפנה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

עו"ד פרנקל-שור, אם את רוצה להרחיב זאת, אפשר לכתוב: "ובכלל זה מידע". נראה לי שזה יכלול הכל.

"לרבות מידע סטטיסטי, מידע על תלונות אסירים" וכן הלאה.

אני מבקש להגיש הסתייגות.

אני רוצה לקרוא סעיף נוסף ואז להצביע.

סעיף 128נ- סדרי עבודה

"הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה; ולענין קבלת מידע, כניסה לבית הסוהר בניהול פרטי ושיחות עם אסירים – תקבע את סדרי עבודתה בתיאום עם הנציב".

היא יכולה להיכנס בכל עת ולבדוק, או שהיא צריכה אישור ממאן-דהוא?

היא קובעת את סדרי עבודתה, ובהתאם לכך.

היא לא תוכל להיות עצמאית במלוא מובן המילה.

הנציב יכול להגיד לה שהיא לא יכולה להיכנס במועד זה או אחר?

אם יש מצב חירום, הוא יכול להגיד לה לא להיכנס.

אנחנו לא יכולים ליצור כאן הטרדה בלתי פוסקת למערכת. לאור הקשר שיהיה לוועדה המייעצת עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה ועם הציבור, אם זה באמת יהפוך למטרד אמיתי, הם יביאו את זה אלינו לדיון.

אני מקבל את סעיף 128נ כמות שהוא, אבל בסיפא הייתי מוסיף: "במקרה של חילוקי דיעות בין הנציב לבין הוועדה, העניין יובא להכרעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

זה מובן מאליו. אם פעם בשנה הוועדה מגישה דו"ח לשר ולוועדת הפנים.

מעל הוועדה הזאת יש גם שר.

אם הכנסת תרגיש שעשינו צחוק מהעניין, והוועדה הזאת חסרת שיניים ואין לה נגישות לחומר – היא תוכל לתקן את זה.

אם כך, נשנה – במקום שזה יובא לוועדת הפנים, זה יובא להכרעת השר.

זה יקרה בכל מקרה. הרי אם ליושב ראש הוועדה תהיה בעיה, הוא לא יבוא אל השר? הוא יילך לטייל?

זה מובן מאליו.

אם יש חילוקי דיעות – הוועדה רוצה להיכנס לתוך המתקן ולבקר בנושא מסויים, והדבר יימנע ממנה. מה היא עושה? מה אכפת לך לעגן את הפנייה לשר בחוק עצמו?

זהו מתקן בטחוני. אתה רוצה שתהיה ועדה שתהיה ממונה מעל לנציב?

אני מעלה את הסעיפים 128מח, 128מט ו-128נ להצבעה. מי בעד?

אני בעד 128מח. לגבי סעיף 128מט – אני מבקש להגיש הסתייגות, ואני נגד.

כבוד היושב ראש, אפשר להפריד בין הסעיפים, בבקשה.

אני מבקש להגיש הסתייגות לסעיף 128מט: "לשם מילוי תפקידיה, תהיה הוועדה רשאית לשוחח עם אסירים גם ביחידות בבית סוהר".

אבל שוב, אלו הם דברים שנכנסים לפרטים הקטנים.

הנקודה היא עקרונית, ולא משהו אישי. צריך להבין שהוועדה הזו איננה מחליפה את נציב בתי הסוהר, ואת יחידת הפיקוח.

- - -

חבר הכנסת אזולאי, הוועדה המייעצת הזאת היא עסק כל כך שקוף וחיצוני, כך שברגע שהיא תיתקל בדבר שמתפרש חד משמעית כהסתרת מידע, היא תביא זאת לדיון ציבורי בכנסת, ולכן הדברים יתוקנו. לקבוע מראש אם ביחידות או לא, זה להתערב במהלכים--

זה לא להתערב. אומרת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לבנת משיח, וכדאי לשמוע את עמדתה.

זה פשוט מאפשר לאסירים לדבר בגילוי.

אם אין חובה בחוק, אין חובה להיענות לבקשה.

יש לי הצעת פשרה בעניין הזה: ראשית, לא לקבוע בגוף החוק אם ביחידות או לא. בסיפא של סעיף 128נ כתוב: "תקבע את סדרי עבודתה בתאום עם הנציב". אני מציע להוסיף: "באישור השר". ברגע שזה יגיע לשר – השר ישאל את השאלות הללו אם ביחידות או לא, יש לו ראייה רחבה יותר מזו של איש המקצוע, וזאת נראית לי פשרה טובה.

אנחנו לא נקבע בחוק את סדרי העבודה של הוועדה.

אבל פגישה ביחידות עם אסיר נוגעת לזכות, ולא לסדרי עבודה.

הרי למי אותו אסיר מגיש את התלונה שלו היום?

יהיה נציב קבילות.

היות וזהו בית סוהר חדש, והנהלים הם חדשים וניסיוניים--

יש כאן דברים שנכנסים לעבודה יומיומית של בית הסוהר. כל הפרוצדורות הקשורות לכך ייקבעו עם השר, ואני לא חושב שנכון הוא להגדיר זאת חד משמעית באופן הזה בחוק. בסופו של דבר, זה ינוצל--

לכן לא אמרתי "ביחידות", אלא "גם ביחידות".

אדוני היושב ראש, להיפגש ביחידות לא שייך לפרוצדורה, אלא לזכות. בכל מקום שבו יש לאסיר אפשרות להיפגש ביחידות עם אדם נוסף, זה תמיד מוסדר כזכות בחקיקה. אם אתה משאיר זאת להחלטתו של השר, זה לא עניין של סדרי עבודה, וברור שזה לא יהיה.

ברצוני לשאול את היועצת המשפטית: האם אותה יכולת להיפגש עם האסיר ביחידות חייבת להיות מוזכרת בחוק, או שמא זהו עניין שאפשר להסדירו בסידורי עבודה?

יש אפשרות להסדיר. מה שאמרה עו"ד לבנת משיח – לגבי מבקר רשמי, כתבו את זה במפורש. אין שום מניעה שזה יוסדר שהם ייפגשו ביחידות.

סעיף 72ג בפקודת בתי הסוהר: "מבקר רשמי רשאי להיפגש עם אסיר ולשוחח אתו אף שלא בנוכחות מנהל בית הסוהר או אדם אחר". זאת אומרת, הזכות הזאת הוסדרה--

זוהי זכותו של המבקר.

לא, זוהי זכותו של האסיר, וחברי הוועדה אינם מבקרים רשמיים.

אני לא רוצה לתת להם את הזכות הזאת. אמרה היועצת המשפטית של המשרד, שכדי לקבל את האפשרות לשבת עם האסיר ביחידות זה לא חייב להיות מוזכר מפורשת בחקיקה – מספיקים אותם סידורי עבודה שייקבעו.

אני מסתפק בזה, ואני אומר שוב – אם הם לא ייקבעו, הוועדה תבוא לכאן ולא תחכה שנה שלמה. בעוד חודשיים-שלושה היא תבוא לכאן ותגיד שהיא חייבת לשבת עם האסירים ביחידות כדי למלא את תפקידה, ולא מאפשרים לה. הכנסת תתערב.

כיוון שמדובר בפעם ראשונה ובכלא ראשון מסוגו, יכול להיות שבגלל החדשנות שבעניין ובגלל הדברים החדשים שעלו, אותם אנחנו לא מסוגלים לנבא, אולי כדאי לאפשר זאת לפחות בשלב הזה. אם זה יהפוך לרוטינה ולמשהו מוכר וידוע, ייתכן שבעתיד נגיע למסקנה שאין בכך צורך.

אך מכיוון שנהלי העבודה אינם ברורים, ואין לנו מידע לגבי האופן המדוייק שבו יתנהלו העניינים בסופו של דבר, ומכיוון שבחיי היומיום יש שם כל כך הרבה משתנים, יכול להיות שכדאי לעגן זאת מראש, ולראות בעתיד אם זה יתייתר מעצמו או שיהיה צורך להסיר זאת.

דעתי שונה, והבעתי אותה. אני חושב שדווקא משום שאנחנו לא יודעים אלו מצבים ייווצרו ואלו הסתייגויות תהיינה למערכת נגד התייחדות עם אסיר במקרים ספציפיים, אני מציע שלא להגדיר זאת בחוק, ולהשאיר זאת לסידורי העבודה. אבל כל אחד מוזמן להביע את דעתו בהצבעה.

אני מבקש להקריא שוב את הנוסח המוצע: "לשם מילוי תפקידיה, תהיה הוועדה רשאית לשוחח עם אסירים – גם ביחידות – בבית הסוהר". זוהי ההסתייגות שלי.

מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת דוד אזולאי?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
הסתייגותו של חבר הכנסת דוד אזולאי לא נתקבלה.

ההסתייגות לא נתקבלה.

נעבור להצבעה על סעיף 128נ – מי בעד?

אני מתנגד ומבקש להכניס הסתייגות.


הצבעה

בעד הסעיף – רוב
נגד – מיעוט

סעיף 128נ נתקבל.

חבר הכנסת אזולאי, מהי ההסתייגות שלך?

אבל כבר הצבעת – איך אתה מעלה הסתייגויות? הסתייגויות מעלים לפני ההצבעה.

תרשי לי לנהל את הדיון. יש כאן יועצת משפטית שיודעת טוב יותר ממך.

אדוני היושב ראש, לא שאלתי אם היא יודעת יותר טוב ממני, או לא. אני יודעת שאם קיימתם הצבעה והסרנו את זה ברוב, מה פתאום מעלים הסתייגויות?

את רוצה שאעשה זאת לפני כן? אין לי בעיה. מהי ההסתייגות?

לגבי סעיף 128נ – אבקש להוסיף בסייפא של הסעיף: "במקרה של חילוקי דעות בין הוועדה לבין הנציב, העניין יובא להכרעת השר הממונה".

גברתי היועצת המשפטית, האם יש צורך בכך?

זה נראה לי מיותר לחלוטין, ומובא מאליו.

מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת אזולאי?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנע – 1

הסתייגותו של חבר הכנסת דוד אזולאי לא נתקבלה.

גברתי היועצת המשפטית, מהי המשמעות של "בתאום"?

יש שתי פרשנויות; יש פרשנות לפיה "בתאום" – אתה רק צריך להודיע, וזהו. פרשנותי, בה אני תומכת, היא שבתאום יש מפגש של רצונות. צד אחד לא גובר על הצד השני – אין זכות להטלת וטו, אבל זאת איננה הודעה. התיאום קרוב יותר להסכמה ורחוק יותר מהתייעצות.

חבר הכנסת מצנע, אנחנו כבר הצבענו בעד הסעיף הזה. נעבור לסעיף 128נא.

סעיף 128נא – החזר הוצאות

"לחברי הוועדה לא ישולם שכר, אולם זכאים הם להחזר הוצאות, בשיעור שיקבע השר באישור שר האוצר".

סעיף 128נב – הודעה על מינוי הוועדה

"הודעה על הקמת הוועדה ועל מינויה תפורסם ברשומות".

נצביע על שני הסעיפים הללו.

אדוני היושב ראש, היה ויכוח בוועדה בנושא מועד תחילת עבודתה של הוועדה המייעצת. נדמה לי שבתחילה היה סיכום--

זה מופיע בעמוד 31 בסוף.

מי בעד סעיף 128נא וסעיף 128נב?

הצבעה

בעד הסעיפים – רוב
נגד – מיעוט

סעיפים 128נא ו-128נב נתקבלו.

נמשיך.

סעיף 2 – תיקון סעיף 132

"בסעיף 132 לפקודה, אחרי פסקה (16א) יבוא:

(16ב) הפעלתו ואופן ניהולו של בית סוהר בניהול פרטי כהגדרתו בפרק ג'2, לרבות לענין קביעת סמכויות לפי פקודה זו אשר לא יהיו נתונות למנהל או לעובד זכיין."

הסעיף הזה שייך לוועדה המייעצת?

זהו סעיף שמסדיר את נושא התקנת התקנות.

כלומר, הסעיף הנוגע להודעה על מינוי הוועדה סיים לנו למעשה את כל החוק. זה היה סעיף אחד, ועכשיו אנחנו עוברים לתיקון שני לפקודת בתי הסוהר – תיקון התקנות.

סעיף 3 – הוספת תוספת שלישית

תוספת שלישית
(סעיף 128ז)

מיקום

בית הסוהר במתחם בתי הסוהר מדרום לעיר באר שבע

תפוסה מרבית

800 מקומות כליאה"

למה קובעים את זה בחוק?

כי רצינו להגדיר באיזה בית סוהר מדובר. נתנו את כל הפרמטרים המאפיינים אותו.

(א) בית הסוהר יאוכלס באסירים שהתקיים בהם אחד מאלה:

(1) אסירים שנדונו למאסר לתקופה שאינה עולה על שנה, ובלבד שלא סווגו בהתאם לפקודות השירות כמי שאין לאשר את יציאתם לחופשה.

(2) אסירים שנדונו לתקופה העולה על שנה ואינה עולה על שלוש שנים או שיתרת מאסרם אינה עולה על שלוש שנים, ובלבד שסווגו כמי שניתן לאשר את יציאתם לחופשה".

עו"ד גוטליב, מדובר על אלו שמתחילים את סבב החופשות, נכון? זהו הסיווג שקבעו – סיווג לחופשה.

הם סווגו כמי שרשאים לצאת לחופשה.

"(ב) לא הושלמה תפוסת בית הסוהר באסירים שנתמלאו בהם התנאים המפורטים בפסקה (א), ניתן להשלימה באסירים שנדונו למאסר או שתקופת המאסר שנותרה להם לרצות עולה על שלוש שנים, ואינה עולה על שבע שנים ,ובלבד שנשאו לפחות רבע מתקופת מאסרם וסווגו על פי פקודות השירות כמי שינתן לאשר את יצאתם לחופשה".

נצביע על סעיפים 2 ו-3. מי בעד?

הצבעה

בעד הסעיפים – רוב
נגד – מיעוט

סעיפים 2 ו-3 נתקבלו.

סעיף 4- תיקון חוק שחרור על תנאי ממאסר

"בחוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א-2001, בסעיף 9-

(1) בפסקה (6)(ו), במקום "באסירים אחרים או בסוהרים", יבוא "באסירים אחרים, בסוהרים, או בעובדי זכיין כהגדרתם בפרק ג' 2 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (בחוק זה – פקודת בתי הסוהר);

(2) בפסקה (7), במקום "רשויות הביטחון", ובמקרים המתאימים" יבוא: "רשויות הביטחון, ולענין אסיר בבית סוהר בניהול פרטי כהגדרתו בפרק ג'2 לפקודת בתי הסוהר – גם מנהל בית הסוהר האמור ומפקח כמשמעותו באותו פרק, וכן במקרים המתאימים."

סעיף 5 – תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים

"בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, בתוספת הראשונה –

(1) בפרט (ו), אחרי "לגבי עובדי שירות בתי הסוהר" יבוא "וכן לגבי מנהל בית סוהר בניהול פרטי ועובדי זכיין, כהגדרתם בפרק ג'2 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (בחוק זה – פקודת בתי הסוהר)";

(2) בפרט (כה), בסופו יבוא "ורשאי הנציב להסמיך לענין פרט זה גם מנהל בית סוהר בניהול פרטי ועובד זכיין כהגדרתם בפרק ג'2 לפקודת בתי הסוהר, לגבי אסירים הנתונים במשמורת בבית סוהר בניהול פרטי".

אני מעמיד להצבעה את תיקוני החקיקה לגבי סעיפים 4 ו-5. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט

סעיפים 4 ו-5 נתקבלו

הגענו לסעיף האחרון, בבקשה.

סעיף 6 – הוראה מיוחדת – מינוי ראשון של הוועדה המייעצת

"מינוי הוועדה המייעצת הראשונה לפי סעיף 128מג לפקודה, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יהיה לא יאוחר מתשעים ימים מהמועד שבו יאשר השר את מינוי מנהל בית הסוהר בניהול פרטי."

זהו הסיכום אליו הגענו עם המערכת ועם היועצים המשפטיים. זהו שלב מוקדם יחסית, אבל לא מדובר בשלב ההתחלתי של המערכת. אחרת, הוועדה האמורה לייעץ בנושאים הקשורים ברובם לזכויות האסיר תהיה מעורבת בעניינים מנהליים – לשם כך יש לנו את מבקר המדינה ואת כל שאר המערכות, אותם איננו אמורים להחליף.

אני מעלה את הסעיף להצבעה כפי שהוא, ולאחר מכן נדון בהסתייגויות. מי בעד הסעיף הזה כהצעת הוועדה?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט

סעיף 6 נתקבל.

הסתייגויות, בבקשה.

היות ואנחנו מקימים לראשונה בית סוהר מופרט, אני מודה בעובדה שכל תקוותי בחוק הזה היא אותה ועדה מייעצת, שתפקח לאורך כל הדרך – מתחילת הקמתו של בית הסוהר ועד להפעלתו. הסעיף שלפנינו מדבר בעצם על תחילת עבודתה של הוועדה רק מתחילת הקמתו.

90 יום לפני אישור המנהל – זה הרבה זמן.

מדובר בשלושה חודשים לפני הפעלתו.

הכוונה בחוק היא אחרי הפעלתו.

הכוונה היתה לפני.

לאור העובדה שמדובר במהלך כה רציני ובשינוי משמעותי בכל שירות בתי הסוהר, שיכולות להיות לו השלכות בעתיד; ובמיוחד בהתחשב בכך שכאן בוועדה לא קיבלנו כמה נתונים שביקשנו ולא יכולנו לקבל עד לרגע זה – ביקשתי שהוועדה תתחיל את עבודתה מיום שיפורסם החוק ברשומות. במועד זה הוועדה תכונן ותתחיל את עבודתה. זוהי הצעתי, ואני מבקש להעלותה כהסתייגות.

אולי אפשר לנסות ולוותר על הסתייגות הזאת – אנחנו חושבים שזה צריך להיות תשעים יום לפני שהשר מאשר את מינוי המנהל. כלומר: מספיק זמן לפני שבית הסוהר הזה מתחיל לקבל צוותי עובדים למקום. זה מסתדר בדיוק עם ייעודה של הוועדה.

אנחנו חושבים שוועדה כזאת, שמתחילה לעבוד עוד לפני שהסוהר הראשון הגיע לבית הסוהר, מתיישב עם ייעודה של הוועדה – הדאגה לשלומם של האסירים, רווחתם ובריאותם. כבר בשלב הציוות של בית הסוהר, היא יכולה לבוא במגע עם האנשים, להיווכח במידת התאמתם ובכישוריהם ולראות איך בית הסוהר הזה קורם עור וגידים ומתחיל לעבוד. היא מלווה את העשייה ברגעים הקריטיים. כל השאר – אין זה מתפקידה, ואין לה כישורים לכך. לכן זה נראה לנו לא נכון.

כשקובעים מועד קבוע, צריך המועד להיות קבוע וברור לכולם. איך אפשר לקבוע מועד בחוק, כאשר לא ברור מתי ימונה המנהל?

בכל מקרה יש כאן התנייה – 90 יום לפני מינוי המנהל קמה הוועדה. יש קבלן, יש זכיין, יש גאנט – יודעים בדיוק מתי בית הסוהר הזה עומד להיפתח, ויודעים בדיוק באיזה תאריך המנהל צריך לשבת במקום. בהתאם לזה הולכים אחורנית וממנים את הוועדה.

היום אי אפשר לקבוע תאריך בחוק, כי הדברים נזילים מדיי. ככל שנתקרב למועד – חצי שנה מראש – נדע פחות או יותר מתי הוא ייפתח. כך למשל, המודל שלפניי הוא בוודאי לא נתב"ג 2004. לצורך העניין, אני חושב שזה משהו יותר מינורי, יותר קטן ומטופל יותר בזהירות.

יוצא שלא ימונה מנהל בית סוהר אלא אם יעברו 90 יום מאז הוקמה הוועדה – אפשר להפוך את המשוואה הזאת. אם אתה ממנה ועדה ב-1 למאי 2007, הוא לא יוכל לאשר את מינוי המנהל אלא אם יעברו 90 יום.

זה ממש לא הגיוני.

אני מציע אחרת: במקום מינוי מנהל, אפשר לקבוע 90 יום לפני אכלוס המתקן באסירים.

למה לא לקבוע בהקשר לפרסום ברשומות? 90 יום אחרי הפרסום ברשומות.

ברשומות זה לא רלוונטי, כי אין לה מה לעשות.

למרות שזה בעייתי, יש כאן אפשרות למצוא לכך פיתרון, ואני רוצה לפנות לחברי הכנסת מצנע ואזולאי ולומר: הוועדה הזאת והרכבה נקבעה בחוק כוועדה שמטרתה לדאוג לזכויות האסירים, לניהול בית הסוהר בממד ההומני ולא בתחום המינהלי והכלכלי – את התחומים האחרונים יש הרבה מאוד גופים במדינה שבודקים, החל בחשב הכללי שמקצה את הכסף וכלה במבקר המדינה. לפיכך, אין לה מה לעשות בשלבים המוגדרים מינהליים וכלכליים – היא פשוט לא בנויה למטרה הזאת. או שהיא תעשה עבודה לא-לה, או שהיא תשב בחיבוק ידיים.

כשהיא נכנסת לפעולה 90 יום לפני שימונה מנהל בית הסוהר – בשלב שבו מתחיל איוש כל שאר התפקידים, יש לה מספיק זמן ללמוד את מה שכבר נעשה, לצפות בעיות האמורות להיווצר תוך כדי, ולהשפיע.

לפיכך, אני מציע לחבר הכנסת אזולאי לקבל את ההצעה הזאת, שהיא באמת הצעת פשרה בין מה שדובר בתחילה – החל מהקמת בית הסוהר – לבית מה שרצתה המערכת – רק בשלב הציוות. האם אתה עומד בדעתך להעלות את ההסתייגות?

כן.

הלא יכול להיות מצב שבו בית סוהר נבנה כך שהוא איננו מסוגל למלא את זכויות האסירים.

לא יכול להיות מצב כזה.

כי זהו האינטרס של שב"ס.

- - -

אתה יודע איזו עבודה נעשתה שם? אתה פשוט לא תאמין.

חבר הכנסת מצנע, אני מעלה להצבעה את ההסתייגויות של חברי הכנסת דוד אזולאי ועמרם מצנע. מי בעד ההסתייגות הזאת, שמשמעותה היא שהוועדה תקום מייד עם פרסום החוק ברשומות?

אני משנה את הצבעתי, ואני אתך, אדוני היושב ראש.


הצבעה

בעד ההסתייגויות – מיעוט
נגד – רוב

הסתייגותם של חברי הכנסת דוד אזולאי ועמרם מצנע לא נתקבלה.

ההסתייגות לא עברה.

לגבי סעיף 128ז(2) – אנחנו נודיע לנציב. כשעברנו על הקראת החוק לקריאה שנייה ושלישית והנחתה, פסקה (2) מדברת על כך שלא ניתן יהיה לאשר מישהו שהורשע ב"עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין התאגיד ראוי להקים". צריך קביעה של מי, ואנחנו מציעים שזאת תהיה הקביעה של הנציב.

מי בעד התיקון בסעיף 128ז(2)?

הצבעה

בעד התיקון– רוב
נגד – מיעוט

התיקון לסעיף 128ז(2) נתקבל.

הצעתה של עו"ד פרנקל-שור נתקבלה.

עו"ד פרנקל-שור, דובר על כך שאני אקבל איזשהו מסמך מאנשי משרד האוצר.

אני מציעה שנשאיר את זה לסוף.

אנחנו דנים כעת בסעיף 128יד(א)(1).

לגבי הנוסח המונח לפני הוועדה – סעיף 128ח – סוכם שנחזור לנוסח הקודם. מדובר בסעיפים (7) ו-(8) שפיצלנו בעריכה--

אין כאן – זה חזר. הנוסח המונח לפני חברי הכנסת הוא לבקשת האוצר.

אצלי לא מופיע כך.

את מחזיקה את הנוסח מאתמול? הנוסח מהיום הוא אחר.

נעבור לסעיף 128יד(א)(1). אדוני, הבנתי שהתקבלה החלטה לפיה מנהל יהיה גם אזרח ישראלי וגם תושב ישראל. אני מבקשת שתהיה הבהרה לגבי הנושא הזה. כתוב: "הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל".

אני לא מבין – ואם הוא אדם שניהל בית כלא פרטי בחו"ל בשנתיים האחרונות? אני נגד ההבהרה הזאת. למה צריך שלוש שנים?

על אלו שלוש שנים אתה מדבר?

גונדר חיים גליק: אם הוא אזרח ישראלי שלמד בחו"ל--

הוא לא מאבד את התושבות שלו.

ואם הוא עבד בחו"ל?

מהי ההתעקשות שלכם?

- - -

אני מתנגד, כי אם האדם הזה ניהל בית כלא בחו"ל, והוא ראוי למלא את התפקיד – מדוע אנחנו פוסלים אותו מראש?

בעצם אתה אומר מראש להביא מומחים מחו"ל.

סליחה, כתוב "אזרח ישראלי".

אבל אזרח ישראלי הוא לא בהכרח אדם שמתגורר בישראל. אתם מטעים את הוועדה – אני לא עונה לך, אלא לאוצר. יש אדם שהוא אזרח ישראלי והוא לא תושב ישראל.

ישנן שתי גירסאות – האחת: הוא חייב להיות גם תושב בשלוש השנים האחרונות; השנייה היא שהוא לא חייב להיות תושב. אני מבקש להצביע.

עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי. גברתי היועצת המשפטית, מה זה "תושב" לפי החוק?

מי שמנהל את חייו בישראל – רוב משך השנה הוא נמצא כאן.

אבל למה בשלוש השנים האחרונות?

אני לא יודעת – זה נכתב. אני לא מכירה את המיגבלה של שלושת השנים. אבל יש הרבה אנשים שמעולם לא חיו בארץ, הם מחזיקים אזרחות ואינם תושבים. אני סברתי, כי אדם שעומד לנהל בית סוהר כזה חייב להכיר את המנטליות ואת השפה. לכן אני מציעה שהתנאי יכלול גם תושב.

אני מתנגד להגבלה הזאת, ולו מסיבה אחת פשוטה: אדם שהוא אזרח ישראלי שחי את רוב חייו בארץ, מכיר טוב מאוד את המנטליות שלנו, ועבד מספר שנים בחו"ל יכול להיות כשיר יותר לניהול כזה בהשוואה למישהו שבילה כאן את כל חייו. לכן, חזקה על המערכת שהיא תבחר את האדם הנכון.

אפשר לסייג את זה: "אלא אם כן ניהל שלוש שנים שקדמו למינוי בית סוהר בחו"ל.

אין צורך. אני מעמיד להצבעה את גרסתי, לפיה הוא יהיה אזרח ישראלי בשלוש השנים האחרונות לפחות, ולא נזכיר את עניין התושבות – כי זה תלוי באלף ואחד דברים. מי בעד ההצעה שלי?

הצבעה

בעד הצעתו של חבר הכנסת שטרן – רוב
נגד – מיעוט

הצעתו של חבר הכנסת שטרן נתקבלה.

זה עבר – אין "תושב ישראל".

אני מבקש להכניס הסתייגות.

ההסתייגות ברורה.

בסעיף 128יד(א)(6): כתוב שהוא צריך לקבל הכשרה מתאימה, ולא כתבנו על ידי מי. אנחנו מציעים שההכשרה תהיה על ידי הנציב.

מי בעד ההצעה שהנציב יקבע זאת?

הצבעה

בעד סעיף 128יד(6) – רוב
נגד – מיעוט

סעיף 128יד(6) נתקבל.

בסעיף 128טז, הוספנו פסקה (ג): ביטול אישר השר או התנייה בתנאים.

יש כשירויות מסויימות שבהם המנהל חייב לעמוד. חלק מהכשירויות יכולות להתבטל בזמן מסויים, ואז יש שיקול דעת נוסף. אנחנו מציעים להחריג את הנושא הבטחוני – ברגע שיש בעיה לגבי התאמה בטחונית של אותו אדם, המינוי יתבטל מיידית. הוא פוקע, ואין לאף אחד שיקול דעת בעניין.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 128טז(ג) – פה אחד

סניף 128טז(ג) נתקבל.

סעיף 128כ עוסק במינוי עובדי זכיין. הם צריכים לעבור אישורים מסויימים של הנציב, של השר וכולי. סעיף קטן (ב) מחריג ואומר שניתן לקבוע סוגים מסויימים – ואני מדגישה: סוגים מסויימים – של נותנים שירותים, שהמינוי וההעסקה לא טעון אישור הנציב. כך למשל: אישורי מכבסה. בגדול – מי שלא בא במגע אם האסירים. על כך התקבלה החלטה באישור הוועדה.

נראה לי שאפשר להביא תחומים כמו ספק עגבניות וכביסה לעיון הוועדה, ואין צורך באישורה. זה נראה לי עד כדי גיחוך. זוהי זילות של הוועדה.

תשאיר את זה לנו.

אני מציע שהשר יביא לעיון הוועדה את הדברים שהוא קבע, ולא לאישורה. זהו ההבדל.

אם אין לכם הסתייגות מהותית, למה אתם צריכים להתווכח?

היא מהותית – נאשר את המכבסה בוועדה?

מדובר בסוגים – זהו הפיקוח האמיתי של הוועדה.

יש שתי הצעות: האחת, אותה אני מציע: "באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת"; השנייה – "בהודעת השר לבטחון פנים לוועדה". מי בעד ההצעה הראשונה?

הצבעה

בעד הצעתו של חבר הכנסת יורי שטרן – מיעוט
נגד – רוב

הצעתו של חבר הכנסת יורי שטרן לא נתקבלה.


הצבעה

בעד הנוסח הכולל את "הודעת השר לבטחון פנים" – רוב
נגד – מיעוט

הנוסח המוצע נתקבל.

הצעתי נפלה. אנחנו משאירים: "בהודעת השר לבטחון פנים לוועדה".

כמי שהוביל את הצעת החוק הזאת יחד עם שמואל הרשקוביץ, מנכ"ל המשרד לבטחון פנים, אני רוצה להודות תחילה ליושב ראש הוועדה יורי שטרן, שעשה את תפקידו בנועם הליכות, בהרבה סבלנות ואיפוק, והעביר את הצעת החוק בתהליך מסודר, תוך כדי מתן אפשרות לכולם להביע את דעתם. אי אפשר לבוא ולהגיד שהחוק הזה עבר כמחטף, כפי שניסו לומר בתחילה.

בנוסף, אני רוצה להודות לכל הארגונים, שהאירו והעירו את עינינו. לחברי הכנסת דוד אזולאי וחמי דורון, שליוו את הצעת החוק מתחילתו. למרות שבאופן כללי הם בטאו את התנגדותם למהלך, אני חושב שבהרבה מאוד מהנושאים הם היו ענייניים. כך גם חבר הכנסת רומן ברונפמן.

אני מבקש להודות לאנשי שירות בתי הסוהר, שנתנו את הפן המקצועי, וכמובן – לכל חברי הכנסת ולאנשי האוצר, שנתנו את הכל.

תודה ליועצת המשפטית המצויינת שלנו. תודה ליפה שפירא, מנהלת וועדת הפנים ואיכות הסביבה ולצוות המזכירות.

שלוש הערות לסיכום: ראשית, אני מבקש לומר שהובלנו כאן מהלך שהתמצה בעבודת צוות מהנדירות שנחשפתי לה בשירות הציבורי. אני מוכרח לומר שהיתה כאן עבודה של צוות רחב ובינמשרדי, שעשה עבודה יפה, מעמיקה ויסודית. כמי שמכהן זו הפעם השלישית כמנכ"ל בשירות הציבורי, אני לא נתקל בהרבה מאוד מצבים מן הסוג הזה. יישר כוח רציני מאוד מגיע לאנשים שעשו את העבודה מאחורי הקלעים, ולא אמנה את כולם.

שנית, אני מוכרח לומר שזהו חוק שאני מכיר מעטים כמותו – השקענו בו מאמץ אינטנסיבי, שבוע-שבוע, כדי להעבירו, ואני משוכנע שבסופו של דבר עוד נתגאה בתהליך הזה.

שלישית, האנשים במשרד לבטחון פנים, שירות בתי הסוהר, האוצר, משרד המשפטים – הולכים בעיניים פקוחות לניסוי הזה. אנחנו לא רצים לשם כאחוזי אמוק; אנחנו הולכים לשם בזהירות רבה, מתוך רצון אמיתי לשמור על זכויות האסירים ועל רווחתם, ולמצוא פתרון למצב המביש של מחסור במקומות כליאה בבתי הסוהר. אני מקווה שכולנו יחד נצליח במשימה הזאת. ביום פתיחת בית הסוהר, נוכל לראות אם צדקנו. תודה רבה לך.

אני כמובן מצטרף לברכות, ואפרט בהמשך.

באחד הדיונים עלה הנושא של החשש לפגיעה בזכויות האסירים. ביקשתי שאם תהיה פגיעה כזאת, הזכיין לא יוכל לדרוש פיצוי, ואם הפיצוי יהיה מינימלי. יובל ברונשטיין סיכם עם ניצב חנה קלר שיועבר מסמך לוועדה בעניין זה. מסמך זה טרם נתקבל, ואני מבקש שזה ייכנס לפרוטוקול. אני מבקש לשמוע מאנשי האוצר תוך כמה זמן הם מתחייבים להעביר את המכתב הזה לוועדה.

עד שבית הסוהר ייפתח.

דיברתי עם יובל ברונשטיין לפני שבוע, והוא הבטיח לי חגיגית.

אני אדבר עם יובל ברונשטיין עוד היום.

ביום רביעי מתקיימת ההצבעה, ועד אז אני רוצה לראות את המכתב.

אני אעמוד על כך שהמסמך הזה ייכנס לפרוטוקול של הוועדה.

אדוני היושב ראש, אני מבקש לומר כמה דברים לסיכום: הצעת החוק התחילה את דרכה בחיפזון אדיר ובלחץ של כל הגורמים, שהיו מעוניינים בהרצת החוק הזה. אבל בסופו של דבר, חלק מחברי הכנסת עליהם אני נמנה – ואני אומר זאת בצניעות רבה – הצליח לבלום בכל זאת את העסק הזה.

אני מצטער מאוד על כך שחבר הכנסת חמי דורון נטש את המערכה בשלב ההצבעות, בשל הוראת סיעתו. יחד עם זאת, אני מקווה מאוד שהעבודה שנעשתה כאן תהיה לתועלת האסירים ולטובת מדינת ישראל.

היות ומדובר בתחום שנעשה במדינת ישראל בפעם הראשונה, אני מאמין ומקווה שגם אם יהיו טעויות בהמשך, נוכל להביא אותן לכאן, לוועדה, ולתקן את הדברים.

לסיום, כחבר כנסת אני רוצה להודות למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית של הוועדה, ליושב ראש הוועדה – שבאמת דחו הרבה נושאים כדי לאפשר את קידומו של החוק הזה. לא פעם קיבלנו הודעה מהיום למחר ומהיום להיום על שינוי בנושאים לסדר היום.

אני לא זוכר חוק שבדיונים עליו נכחה צמרת ועדה בינמשרדית – לא פקיד אחד ולא בכיר אחד – אלא לאורך כל הדרך ישבה כאן נציגות בכירה ביותר, הן של המשרד לבטחון פנים, הן של השב"ס והן של משרד האוצר. אני אומר זאת בזהירות רבה, אבל אני מניח שרובם של האנשים רצו בוודאי את טובת העניין, ואכן רק טובת הנושא היתה לנגד עיניהם.

עם זאת, אני באופן אישי למדתי כאן דברים שמעולם לא נתקלתי בהם. בדרך כלל, המלחמה שלנו מול משרד האוצר היא לבקר את הגופים. כאן נתקלנו במצב הפוך – האוצר עמד כחומה בצורה, לאורך כל הדרך, ולא איפשר שום סעיף שעלול לפגוע בזכיין בצורה כזו או אחרת. אני חושב שהדמוקרטיה היתה כאן במלואה – חברים הצביעו ולא ידעו עבור מה הם מצביעים, וזה בסדר.

אני רוצה להודות לכולם, ואני מקווה שהצעת החוק תעבור להצבעה אחרי הפגרה.

תודה רבה. אני חושב שאנחנו מקדמים כאן חוק חשוב. אני מאוד שלם עם מה שעשינו; אני חושב שבנינו מנגנונים יעילים, שלא היו מתוכננים מראש, כדי להגן על זכויות האסירים ולאפשר עמדת פיקוח טובה לאורך כל הדרך.

אני מודה למשרדי הממשלה על כך שהם שיתפו פעולה ביניהם, על המוכנות והגמישות שהם גילו ביחס לשינויים שהתבקשו; למנכ"ל המשרד ולסגן השר על כך שהם ליוו את התהליך הזה כל העת. אני רוצה להודות כמובן ליועצת המשפטית של הוועדה ולצוות הוועדה. היועצת המשפטית עשתה עבודה מעל ומעבר, כי היו כאן דברים רגישים מאוד. אני מודה לך, ומודה ליפה, לשוש ולדניאלה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20