פרוטוקולים/ועדת הפנים/8303



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
23.03.04


פרוטוקולים/ועדת הפנים/8303
ירושלים, ד' באייר, תשס"ד
25 באפריל, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 187

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום שלישי, א' בניסן, התשס"ד (23 במרץ, 2004) בשעה 11:45

הצעת חוק איסור קבלת תרומות ממדינות זרות, התשס"ג-2003
של חה"כ אורי יהודה אריאל, מיכאל נודלמן, יורי שטרן (פ/ 1244)

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר
רוני בריזון
רומן ברונפמן
יצחק הרצוג
ואסל טאהא
עסאם מח'ול
ניסן סלומינסקי
מ"מ: אבשלום וילן

חה"כ אורי יהודה אריאל
עו"ד גלי גרוס – משרד המשפטים
גיא בינו – משרד האוצר
נעמה קאופמן
אלי וייס – לשכה משפטית, משרד הרווחה
נילי דרור
דרור גליקמן
סיגלית סייג
דניאלה במברגר – אנוש – האגודה לזכויות האזרח
עו"ד גלעד קריב – המרכז לפלורליזם יהודי
ליאת אסטנג'לוב
עו"ד איתן צחור
עו"ד דוד קורן
אמל זיאדה – מרכז מוסאווה
ג'פר פראח
עו"ד אופיר כץ – שתי"ל
שלומי אשרי
הלן שניידר
ד"ר מייק נפתלי
עו"ד בתיה זקש
טליה קידר
ג'ודי בילינט
עמירם בוגט

מירי פרנקל - שור

יפה שפירא



הצעת חוק איסור קבלת תרומות ממדינות זרות, התשס"ג-2003
ח"כ אורי יהודה אריאל, מיכאל נודלמן, יורי שטרן

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום – הצעת חוק איסור קבלת תרומות ממדינות זרות. שניים ממציעי החוק נמצאים.

הישיבה היא המשך של ישיבות קודמות. שמעתי, כך צוטט שר המשפטים, שיש מקום לחקור את מקורות ההכנסה של יוסי ביילין והאם היה שימוש חריג שלא לפי מה שראוי. יחד עם זה לא קיבלתי ממנו, לצערי, פניה לשנות את הצעת החוק של משרד המשפטים. עצם כינוס הוועדה פירושו שנלך לפי הצעת משרד המשפטים, הצעה שהיא מאד מקלה, ואני מעריך שבקרוב יצטרכו לשנות אותה. כרגע זה מה שאפשר, כנראה, ואנחנו נעשה את מה שאפשר, לא מה שאי אפשר.

אל"ף, לי לא כל כך ברורה עמדת משרד המשפטים. לא ברור לי למה אנחנו, כמו מספר רב של מדינות בעולם, לא נאסור על פעילות זרה בתחום הפוליטי. אני חושב שכל מדינה ריבונית מגנה על עצמה כנגד פעילות כזו, כאשר בפוליטיקה הפנימית מעורבים גורמים חיצוניים, לא כשדולה למען אותה מדינה זרה, כמו שנניח רושמים שדולות בארצות הברית, בקונגרס, אלא כמימון פעילות פנים פוליטית, כאשר היא מוכתבת על ידי גורמים זרים, ובמקרה הזה – מדינות זרות, ולא גורמים פרטיים.

אבל דנת בזה כבר בפעם שעברה, והחלטת על מסלול מסוים.

גם ישבתי אחר כך עם נציגי עמותות, כי היה חשש שהניסוח הגורף שלנו יפגע בגורמים שונים ומשונים שעוסקים בפעילות חיובית, שיכולה להיות גם ערכית, וגם אידיאולוגית, אבל היא פעילות שהיא בתחומי תרבות, חברה, הכשרת מנהיגות, ועוד דברים רבים, ואין בכוונתנו לפגוע בפעילויות אלה. לכן ניסינו למצוא הפרדה בין פעילות פוליטית לבין שאר הפעילויות. ברור שההפרדה הזו אינה חדה. רשם העמותות לשעבר, עו"ד בוגט, הציע לנו הפרדה מבחינת גופן של העמותות, ועו"ד צחור, שמייצג את המגזר השלישי, הציע פתרון אחר – להפנות את הסעיפים שלנו, להעביר אותם מחוק העמותות לחוק מימון המפלגות, ולמצוא להם אכסניה שם. לי הפתרון הזה נראה יותר טוב ממה שמציע משרד המשפטים, כי החוק הפרווה שמשרד המשפטים מביא הוא גם תיקון לעומת המצב האבסורדי שנוצר עד כה, שבאמת – הקהילה האירופאית מממנת באופן ישיר עמותות שמטרתן שינוי דפוסי ההצבעות בבחירות הפנימיות. אלה דברים שהם בגדר ריגול, ויותר מזה, אפילו.

מה אתה עושה עם הקהילות הנוצריות? איך תפתור את זה? צריך להגביל גם את זה.

לא. כל מטרה שהיא דומה לפעילות מפלגתית.

אז אל תגביל מדינות.

לכן אמרתי – יש פה בהחלט רצון מצדנו לנסח את זה בצורה כזו שתאפשר להפריד בין הפעילות שהיא פעילות פוליטית, לבין שאר הפעילויות, שבעבורן אפשר גם מהמדינות לקבל. הרי אנחנו תומכים בפרוייקטים באיכות הסביבה, מבקשים מימון בינלאומי.

זה ברור לגמרי.

אין הבדל.

כמה שיותר תרומות לכל עניין, חוץ מ - -

- - -

בוא אני אוכיח לך, תכף תראה, עם כמה ירוקים, איך זה משנה לך את הפוליטיקה, יותר מכל דבר אחר שאתה לא יודע.

אז מה ההצעה, לא לעשות כלום?

זו בדיוק הצביעות שלכם בהצעת החוק הזו. זו בדיוק הצביעות.

אנחנו פה לא משתלחים אחד בשני, ולא משתמשים בביטויים כמו צביעות, אז תהיה ענייני, ברוח הדיון פה.

אז אומר – אי קונסיסטנטיות מהותית.

נאמר במקורותינו – לכסף אין ריח. הרי אם מדובר במפלגה, יש כללים מאד ברורים בחוק מימון מפלגות . זה חוק מאד דרקוני, אי אפשר לעקוף אותו.

אני אוכל לספר לך איך עקפו אותו.

יכול להיות. פעם אחרי פעם זה נגמר בזכות השתיקה.

גם ההצעה של משרד המשפטים לא פותרת את הבעיה. אם אומרים שלא רוצים שמדינות זרות יתרמו לגופים שעוסקים בעשייה פוליטית – יכול להיות ויכוח פוליטי בינינו, ורצו שיהיה, והוא חלק מאתנו. צריך לנהל אותו ביושר והגינות. פה יש ניסיון ציני. אמר שר המשפטים – נבדוק מקורות כספיים. ביילין אמר שהכל גלוי וידוע.

לא הכל גלוי וידוע. יש עמותות שעד היום חוקרים אותן ולא יכולים למצוא רגליים וידיים. לא רשומים דברים.

לא. יש מרכז פרס לשלום, יש עוד כל מיני דברים.

יש עוד מקומות משם גונבים.

אוי, באמת. מוסקוביץ' כבר אמרנו? כסף מסריח מבתי זונות, מהימורים בלתי חוקיים. זה כן לגיטימי? יש גבול לצביעות ולציניות.

מוסקוביץ' הוא מדינה?

אנחנו עוסקים בריח של הכסף. אותם נוצרים שתורמים בארצות הברית, בהרצאות של הימין – אני שמעתי איך הם מסבירים למה צריך לתרום לישראל: כי בסוף, כשיגיע המשיח, כולנו נגורש מפה. אז גורמים פוליטיים שמחזיקים את הפוליטיקה האמריקאית במקומות מסוימים – זה כסף שהוא כשר? והוא הולך לעמותות תיירות וכל מיני דברים אחרים. בחייכם. יש גבול.

אני מבקש שנהיה צמודים להגדרות החוק, כי חבל – אנחנו לא מדברים פה על תרומות פרטיות.

אני חושב שעל החוק הזה צריך לוותר מהסיבה הפשוטה - - -

את החוק של משרד המשפטים?

לא. משרד המשפטים בא לתקן אתכם.

אני מודיע שהורדתי את הצעת החוק שלי, בעקבות כל מיני פניות. אתה נגד הצעת משרד המשפטים?

אנחנו לא נגד שקיפות, ואמרנו את זה בפעם הקודמת.

העולם היום הוא גדול ופתוח. קחו למשל את הירוקים. כל הוויכוח על מפרץ אילת הוא ויכוח אמיתי. אתה יודע איזה האשמות רצות שם, מה מעורב ולאיזה רמות זה מגיע? אין כמעט נושא שהירוקים עוסקים בו, ו – 80% מהמקרים אני אתם – שאין לו השלכות נוספות. אתם מציעים שרשם העמותות יעסוק במה כן פוליטי ומה לא פוליטי? זה רציני? הוא צריך להכריע. פעם היה רשם שהיה פעיל באגודת סטודנטים מסוימת. ישר יתקעו לו השקפה מסוימת. עכשיו יתקעו לרשם הנוכחי השקפה אחרת. מה, זה בית משפט? אתם מכניסים את כל הדיון הזה למישור בלתי אפשרי. בואו ננהל את הוויכוחים הפוליטיים ביושר - - -

ואתם תמשיכו לקבל את כסף לחתרנות שלכם.

והכסף הנוצרי הבלתי כשר בעליל - - -

נשמע את הצעת החוק. אנחנו מתווכחים על מה שהוא לא בסיס להצעה. נשמע את משרד המשפטים.

קודם כל, אני רוצה להגיד – זו לא הצעת חוק של משרד המשפטים, אלא של חברי הכנסת, כאמור, כפי שהיא מתואמת אתנו.

דבר שני – העיקרון הוא שלא ליצור איסור על קבלת תרומות, אלא ליצור שקיפות ככל שתרומה מעל לסכום של 20,000 שקל – גם אם היא תרומה ממדינה זרה, ובמידת הצורך יועבר גם דיווח למשרד החוץ, שאם הוא יראה לנכון הוא יפעל במישור של מול המדינה, בכלים הדיפלומטיים שיש לו לטיפול בבעיה. מעבר לזה יהיה איזה שהוא פרסום של העמותות שקיבלו תרומות ממדינות אחרות, והציבור יוכל להחליט אם זה מטריד אותו שהתקבלה תרומה ממדינה זרה, כן או לא, ואיך הוא יתייחס לעמותה הזו, בהתאם.

זו הצעת החוק, בגדול. העיקרון שלה אומר שכל עמותה וכל חברה לתועלת הציבור צריכה לצרף לחומר שהיא מגישה לרשם העמותות או לרשם החברות – לפי העניין – תצהיר שאומר אם היא קיבלה או לא קיבלה תרומה מעל 20,000 שקל ממדינה זרה. הרשם יבחן את זה, יעביר לשר החוץ במידה וזה נתרם למטרה פוליטית, וגם יפרסם רשימה של עמותות שלדעתו קיבלו תרומה ממדינה זרה למטרה פוליטית בסכום שעולה על 20,000 שקל. מעבר לזה, הסנקציות שקובעת הצעת החוק הן : אל"ף, כמובן, על הגשת תצהיר שקרי אם העמותה לא דיווחה נכון, ובנוסף – אם עמותה או חברה לתועלת הציבור לא הגישו את התצהיר יחד עם המסמכים שצריך להגיש לרשמים השונים, אז לגבי עמותה, זה נכנס לעבירה פלילית שקבועה כבר בחוק על אי הגשת דיווחים לרשם כמו שמפורט בחוק, ובחברות לתועלת הציבור זה היה סנקציה של עיצום כספי, כמו שמקובל בחוק החברות על אי הגשת דיווחים כנדרש לפי חוק החברות. זה הבסיס של הצעת החוק.

עוד נקודה אחת לגבי חוק מימון מפלגות. גם חוק מימון מפלגות וגם חוק איסור הלבנת הון – בדיון הקודם התבקשתי לבדוק איך החוקים משליכים אחד על השני, אם יש צורך בתיקונים בחוק מימון מפלגות ובאיזה שהוא קישור בין החוק הזה לחוקים אחרים. בדקתי את זה גם עם הגורמים השונים במשרד המשפטים שמטפלים בהתאמה בכל אחד מהחוקים, וגם עם משרד מבקר המדינה, בנוגע לחוק מימון מפלגות. באשר לשני החוקים – הם אמרו שאין צורך ביצירת איזשהו גישור. כל חוק מטפל בבעיות שלו. במידה ויידרש תיקון מסוים בחוק מימון מפלגות, יוכלו לעשות תיקון בחוק מימון מפלגות.

אנחנו באנו עם חקיקה, עם הצעת חוק שיש בה ראייה מסוימת. עם הראייה המסוימת הזו, בגדול, מקובלת על ידי משרד המשפטים, בכל זאת הייתי מבקש לדעת האם לא כדאי בחוקים האחרים, במיוחד בחוק מימון המפלגות, להכניס תיקונים ברוח זו, שאולי לא מתאים לעמותות, אבל מתאים לעמותות שתחת מסכת העמותה מנהלות פעילות פוליטית גרידא.

אז תפנה למשטרה.

לא. מהמגזר השלישי הוצעו מספר תיקונים. אני חשבתי אם נוכל לקדם את זה.

חוק מימון מפלגות מטפל - - - גם בחוק הזה יש הגבלה מסוימת. אני בדקתי גם עם משרד מבקר המדינה וגם עם הגורמים שממונים אצלנו על חוק מימון מפלגות אם הם רואים צורך בתיקונים נוספים בהתאם להצעת החוק הזו ובדברים שבה היא מטפלת, והם אמרו לי שלא. אני מוכנה לבדוק את זה שוב.

נתחיל עם החוק.

החוק הזה בעצם בנוי מתיקוני החקיקה בחוקים המתאימים : תיקון בחוק העמותות ותיקון בחוק ה - - , אבל התיקונים הם פחות או יותר זהים, אז אפשר פשוט להתחיל - -

- - -

אנחנו מוכנים, כמובן, לקבל הערות. זה גם תלוי בחבר הכנסת אורי אריאל.

הסעיף הראשון בהצעת החוק נוגע לתיקון עקיף בחוק העמותות – שאחרי סעיף 36 לחוק העמותות יבוא: "עמותה שמחזורה השנתי עולה על 300,000 שקלים חדשים..." - עמותה שמחזורה השנתי נמוך מ- 300,000 שקלים חדשים פטורה מאגרות שנתיות, ומכל מיני הוצאות, אז לא רצינו להטיל עליה את ההוצאות המפליגות האלה. עמותה כזו תצטרף לדו"ח הכספי המוגש לרשם לפי סעיף 36 (ד) תצהיר החתום בידי שניים מחברי ועד העמותה ומאומת על ידי עורך דין, שבו יצוין אם העמותה קיבלה, בשנה אליה מתייחס הדו"ח הכספי, תרומה ממדינה זרה בסכום העולה על 20,000 שקלים חדשים, אם לאו. "קיבלה העמותה תרומה כאמור ממדינה זרה..." - - -

מדובר גם בסכומים מצטברים, נכון? כי פה זה לא ברור.

אם במהלך השנה היא קיבלה 20,000 ₪. כן.

אבל אז – לא תרומה.

לפי חוק הפרשנות, יחיד זה רבים ורבים זה יחיד.

פשוט צריך לדייק פה, שזה גם במצטבר.

יש בעיה מסוימת עם סכום מצטבר, כי - - - חוק העמותות - -

שזה יהיה במצטבר. לא מדובר בגובה התרומה הבודדת.

האם הסכום הזה צמוד?

ההצעה היתה שהסכום יהיה לא צמוד כי זה הסכום שמצויין בתקנות, שמדברות - - -

או. קיי. שיהיה לא צמוד.

אני ממשיכה בקריאה: "קיבלה העמותה תרומה כאמור ממדינה זרה, יצוינו בתצהיר זהות נותן התרומה.." - -

סליחה, התכוונתי צמוד ל- 300,000 שקל, לא ל- 20,000 שקל.

- - חוק העמותות - -

זה לא הוגן. זו הזדמנות טובה לשנות את כל חוק העמותות דרך החוק הזה, אבל אולי נדחה את זה לפעם אחרת.

אני ממשיכה: "קיבלה העמותה תרומה כאמור ממדינה זרה, יצוינו בתצהיר זהות נותן התרומה, סכום התרומה, מטרה או ייעוד התרומה והתנאים לה, אם יש כאלה; תצהיר כאמור יוגש לרשם בשני עותקים".

את רואה כמה חשוב לציין פה שזו לא תרומה במובן של העברה בודדת של כסף.

ברור. אני ממשיכה: "(ב) הרשם יבחן אם לאור המפורט בתצהיר שהוגש לפי סעיף קטן (א) עולה כי עמותה קיבלה תרומה ממדינה זרה למטרה פוליטית.

(ג) הרשם יעביר במרוכז לשר החוץ תוך 90 יום מהיום האחרון להגשת דו"ח כספי לפי חוק זה, העתק של תצהירי עמותות שלדעתו כוללים תרומה ממדינה זרה למטרה פוליטית.

(ד) הרשם יפרסם אחת לשנה וסמוך ככל הניתן למועד האמור בסעיף קטן (ג), רשימה של עמותות שלדעתו תצהיריהן כוללים תרומה ממדינה זרה למטרה פוליטית".

יש לי שאלה: מה זו הגדרה של תרומה? אין הגדרה כזו. אני אומר מה שאמרתי גם בדיון הקודם: האם כל tax exempt במדינה אחרת זו תרומה? תחשבו על זה טוב, עכשיו. יש לך הגדרה של תרומה? בדקת מה זו תרומה?

תסביר איפה הסיבוך פה.

אני אסביר – ואני לא יודע למי זה טוב ולמי זה רע. אם ממשלת ניו-יורק נותנת tax exempt לארגון ישראלי, ולא משנה אם זה ימין או שמאל, על פי החוק הזה זו תרומה. אם מדינת ניו יורק נתנה פטור מעל 20,000 שקל הטבת מס, בשווה כסף.

אבל גם לא שווה כסף לעמותה.

אני שואל: פטור ממס באמריקה נופל בגדר הסעיף הזה או לא?

אני מודה שלא חשבנו על הנקודה הזו.

למיטב הבנתי, פטור ממס היא תרומה לתורם, כי מי שניהנה באופן ישיר מפטור ממס זה התורם. נכון שזה מעודד תרומות וזה מאפשר לקבל תרומות שאולי בלי זה לא היו מגיעות, אבל זה לא בשל עצמו - - -

זה הארגון נהנה על ההכנסה של אגודת הידידים שלו.

- - -

משמעות הדבר, ותרשה לי להגיד לך דבר שהוא לא פוליטי – כל תרומה שתגיע היום מארצות הברית ממדינה אחרת, שפטרה את התורם ממס, לפי החוק הזה, נלך לבג"ץ ונפסול כל תרומה שקיבלה פטור ממס.

אני לא רואה את זה מההבנה המילולית של הדברים. אבל - -

כל תרומה, פרטית או לא פרטית.

אני עורך דין שעוסק הרבה מאד במגזר השלישי, המלכ"רי. בין השאר אני גם היועץ המשפטי של שתי"ל, אבל גם של הרבה ארגונים משמאל, מימין, דתיים או לא דתיים. הבעיה המרכזית לעניות דעתי היא שמקומו של התיקון הזה, אם רוצים לעשות אותו, הוא לא בחוק העמותות. חוק העמותות הוא חוק בענייני תאגידים, כללי, חובק את כל סוגי העמותות, מקטנות עד גדולות, ולא עמותות פוליטיות בלבד.

אל"ף, העמותה יכולה להיות לא פוליטית, לקבל תרומה ולנהל - - , אבל אני מבקש מכם: יש לנו פה הצעה שסוכמה כבר עם משרד המשפטים. אני לא רוצה לחרוג ממנו בקטע הזה. היא לא כוללת הרבה מאד סעיפים שמבחינתכם היו בעייתיים מאד בחוק המקורי, ואותם ביקשתם לשלוח לחוק מימון מפלגות. לכן, השאלה שלי כעת היא ספציפית מאד: מה שאמרו חברי הכנסת הרצוג וברונפמן הוא שבגלל הנחות מס, הטבות למיניהן, פטורים וכן הלאה, אפשר לחשב כתרומה מהמדינה כמעט כל דבר שנכנס למסלול הזה של הטבות. האם זה נכון במישור שלכם?

מלגות לסטודנטים בעניינים לא פוליטיים עלול להיות תרומה.

זו תרומה.

אדם מקבל לב מבית חולים ממלכתי בגרמניה. זו תרומה. אז ילכו לרשם לקבל פטור?

למה לא לדווח?

אני מסכים עם חברי, עורך הדין צחור, שהנושא הזה צריך לעבור לחוק המפלגות, אולי. זה לא יכול להיות באופן גלובלי בחוק שעוסק בתאגידים, בעניין ספציפי, כי מחר ישאלו – למה אתם לא מגבילים שיינתן תצהיר שלא התקבל כסף בענייני פשע מאורגן.

כי בזה מטפל חוק נגד הלבנת הון.

אני, כמציע החוק, מבקש מכם – אפשר לשלוח לחוק מימון מפלגות, אין בעיה. זה לא בבית ספרי. אני מדבר על עמותות. אני מבקש מכולכם לתת את ההצעות הכי טובות איך לפתור את זה בעמותות, לא לשלוח אותנו למקומות אחרים בחוק הזה. מי שרוצה יגיש, בבקשה, הצעות חוק נוספות. יש פה חברי כנסת רבים. שיגישו. אני מבקש מחברי הכנסת והנוכחים כאן – תנו לנו תשובות איך לעשות את זה הכי טוב על עמותות.

כבר הרחקנו לכת מהצעת החוק המקורית. אני לא רוצה לפתוח את זה. אל תביאו את זה למצב שאין בזה שום דבר בעמותות ובזה ייגמר הסיפור, כי זה לא הדיון.

הציר שלנו הוא ציר של חוק העמותות, לפי הצעה של משרד המשפטים. השאלה כעת היא מאד ספציפית, והיא: האם במושג של תרומה, תרומה ממדינה, כלולות הטבות שמדינה נותנת לעמותה כי היא עונה לקריטריונים מסוימים, וגם לתורם לעמותה.

אני חבר גם בוועדת הכספים וזה עולה הרבה מאד. לדעתי, בדיון כזה, על ההגדרה הספציפית- צריך להביא את מס הכנסה, פשוט כדי להבין את כל הנושא כולו, האם יש לך מחויבות לפי אמנות מס, ובי"ת – את ההגדרה מה זו תרומה ומה זה שווה ערך. הנוסח הזה יש בו היגיון, אבל יש בו המון שאלות. זה נושא כבד מאד.

אנחנו נבקש ממשרד המשפטים לסייע לנו, ולהגדיר מה היא תרומה. להגדיר בצורה כזו שיהיה ברור שעצם קבלת הטבה במיסוי, במדינה זו או אחרת, לא נחשב לתרומה מהמדינה. אנחנו מדברים על תרומה נטו ממדינה שמעבירה כסף, לא באמצעות הטבות שהיא נותנת לשורה ארוכה מאד של גופים.

זו סוגיה מאד רצינית. אם המדינה מקזזת את זה ממס הכנסה, כאילו היא תרמה.

לא כאילו.

אין לי בעיה לבדוק את זה ולבוא עם איזושהי הגדרה של תרומה. אני רק רוצה לומר: התיקון הזה הוא תיקון לחוק העמותות. חוק העמותות מדבר על תרומה. השאלה אם ההגדרה הזו תהיה כללית לחוק העמותות - -

ויש תרומה ממדינה.

אבל אני מניח שיש עוד מקומות בחוק העמותות שמדובר שם בתרומות, ואף פעם לא חשבו שזה ייחשב. הרי אם רושמים מאזן, לא רושמים את משטר המיסוי שנהוג. יכול להיות שההגדרה המדויקת הזו תעזור.

צריך לבדוק את כלל האמנות, ובגלל העובדה שהם רואים את זה אחרת מאתנו - - -

לא מדויק. הם מוכנים שפטור ממס ממדינה לא ייחשב כתרומה לצורך - -

צריך לבדוק כמה אופציות. דבר שני – מה שכן יכול להיות הוא שמדינה מסוימת תיתן הטבה מסוימת לעמותה בגלל הפעילות הפוליטית שלה, ואז זה באמת תרומה. זאת אומרת – מדובר בפטורים שניתנים על בסיס שוויוני ולא על בסיס של שייכות פוליטית. אני בטוח שאם ברית המועצות היתה עדיין קיימת היא היתה נותנת הטבות מס לעמותות התומכות בפעילות הפוליטית - - -

יש כאן פרמטר אחד בנושא של תקן 5 – גילוי דעת 69, שאיך כותבים לפי כללי חשבונאות - -. הפן שלי הוא הפן של מס הכנסה, שדיברנו עליו. זאת אומרת, התרומות שאנחנו מדברים עליהן בחוק העמותות לא העלו את השאלה הזו אף פעם. לא עשו את הניתוח הזה בצורה הזו, ואז הלכו לפי כללי חשבונאות בלבד. גם היום זה לא נותן לך פתרון למה שאתה - -

לצערי לא מדובר בפקודת מס הכנסה, ואני מכיר אותה טוב. מדובר בגילוי דעת 69 ולא בתקן 5. אין פתרון לשאלה, ובצדק מסוים.

כי אף פעם לא חשבו על זה כעל תרומה.

חשבו, אבל אין רצון לקבוע מוסכמות מראש בעניין הזה. מה שכן הייתי רוצה, דווקא כאן – יסתובבו ויחפשו, ולא ימצאו פתרון. לכן אולי כדאי פה, במקרה הזה, במידה וההצעה הזו תתקבל – לכלול פה דברים מאד פשוטים וברורים, ולא להתפלסף יותר מדי. פשוט לומר – סכום כסף במזומן או כסף, לא שווה כסף. לא להתחיל לחפש יותר מדי. זה קל לבדיקה, קל לאיתור.

אנחנו ביקשנו את הבקשה, ואני מציע שנבקש גם הערות קונסטרוקטיביות. נמשיך הלאה.

הבעיה היא לא בהגדרת הסכום. לדעתי הבעיה היא בהגדרה של "מדינה זרה". בסופו של דבר זה יכלול את כל התרומות. אם אתה רוצה לדבר על שורש הבעייתיות זה במילים – מדינה זרה.

גם – "מטרה פוליטית".

זה לא מעניין אותי, כי הכל שפיט. מה שמעניין אותי זה "מדינה זרה".

הרי דיברנו על כך שאנחנו נגדיר את התרומה בצורה - - -

זו לא הגדרה שלך, זו הגדרה בינלאומית, לפי הגדרות בינלאומיות. אתה לא יכול להגדיר את זה בניגוד למה שנכתב כבר. אתה תגדיר את זה פה – זה לא יעמוד בבג"צ. הבעיה היא בהגדרת מדינה זרה. קח מישהו מניו יורק שרוצה לתרום מיליון דולר לעמותה. הוא נתן את הסכום וקיבל על זה פטור ממדינת ניו יורק. בגלל זה, התרומה שהוא נתן תיחשב, בסופו של דבר - -

לא, אמרנו שאנחנו נפריד פה.

לא, אתה לא יכול לנתק את זה.

אז הוא יבדוק את זה עם רשויות המס.

אני מגדיר על מה חלה חובת דיווח. אם אני אומר מפורשות שמדובר, נניח, בהעברה כספית מגורם ממשלתי או גורם נתמך על ידי הממשלה, אז זה לא חל על הטבות - -

בגלל זה רציתי את אנשי אגף מס הכנסה. הם עוסקים בזה.

אני רוצה להתייחס לסעיף הזה מההיבט של הגשת התצהיר, לא מההיבט של התרומה. אני סגנית רשם העמותות. בהיבט של העבודה הפרקטית אצלנו, לפי איך שאני רואה את זה, אם תחול חובה על כל עמותה עם מחזור מעל 300,000 שקל להגיש תצהיר, זה אומר שיהיו קרוב ל- 10,000 עמותות שתצטרכנה להגיש תצהיר, בגלל שיהיו כמה בודדות מתוכן שיכול להיות שקיבלו את התרומה הזו ממדינה זרה. אני מבינה שהכוונה היא לחייב את כולן כדי שנוכל לעלות על הכמה בודדות האלה.

לא, לא: "קיבלה העמותה תרומה כאמור ממדינה זרה" - - זאת אומרת - -

כולם צריכים שיהיה מעקב על תצהיר אמת ותצהיר שקר, מי שקיבל ומי שלא קיבל צריך להגיש תצהיר, ולציין אם הוא קיבל או לא. זה אומר שקרוב ל- 10,000 עמותות צריכות להגיש תצהיר כל שנה. כל עמותה שהמחזור שלה הוא מעל 300,000 שקל. שיהיה ברור לחברי הוועדה. אני לא בטוחה שתצהיר זה באמת הדבר הנכון. דיברתי על זה גם עם נציגת משרד המשפטים. יכול להיות שרצוי, במקום תצהיר, לחייב בהצהרה, כדי לא לחייב כל עמותה לרוץ לעורך דין. זה נשמע פשוט, אבל מהפרקטיקה שלנו, כשמגיע סוף חודש ואנחנו צריכים לתת אישורי ניהול תקין לעמותות, ונאמר להם שלא ניתן להם אישור כי לא קיבלנו תצהיר חתום על ידי שני חברי ועד, אני מניחה שתהיה התמרמרות. אם זו תהיה הצהרה זה יהיה חובה שהיא פחות - - -

מה העונש עליה? מה הסנקציה?

לגבי העונש – יש עונש קבוע בחוק על הגשת תצהיר שקרי. לגבי הגשת הצהרה שקרית, לא קבוע עונש בחוק, ויצטרכו לקבוע סעיף עונשין מיוחד.

בעצם, מה שאומר היושב ראש- שכל עמותה תגיש תצהיר, שאולי זה עונש בלתי סביר.

כדי שעמותה תצהיר שלא קיבלה, ואם היא קיבלה – היא תצטרך לדווח.

רק מי שקיבל יצהיר.

זה יותר הגיוני. אי אפשר להעמיס על מגזר.

אנחנו מגדירים כמדינה גם את הקרנות שנתמכות על ידי המדינה – "קרן פורד", המפורסמת, מאמריקה, שמממנת הרבה מאד פעילויות בארץ, שהיא קרן שמוכרת על ידי משרד החוץ האמריקאי. לא כל גוף מודע שהקרן הזו תיחשב למדינה.

עוד לא הגענו להגדרת מדינה. היא מדברת על העומס המוטל על המגזר השלישי.

יש דבר מוקדם לזה: היום, לפי המצב הנוכחי, כל מי שמקבל תרומה של מעל 20,000 שקל חייב היום, בדו"חות הכספיים, לציין את זה, וזה פתוח לעיון הציבור כולו. אם "קרן פורד" נתנה למישהו מעל 20,000 שקל, הוא חייב לכתוב את זה בדו"חות הכספיים שיושבים אצל רשם העמותות וגלויים לעיני כל. אז ממילא זה ישנו היום, פתוח וגלוי. אם יהיה מישהו שיקבל כספים מ "קרן פורד" למטרות פוליטיות, ואתם תרצו שהוא יצהיר על זה – זה הגיוני, נניח. אבל כל מי שמקבל מ "קרן פורד" יצטרך לתת הצהרה? למה? הם גם נותנים לאיכות הסביבה, הם נותנים ל - - . אנשים צריכים להבין שהמצב המשפטי בישראל כיום, שכל תרומה מעל 20,000 שקל צריכה להיכלל בדו"חות הכספיים, וזה פתוח לעיון הציבור. לכן, זה לא שגילו פה את אמריקה, שצריכים לכתוב את זה. זה המצב החוקי במדינת ישראל מלפני שנה וחצי. כל עמותה צריכה, בדו"חות הכספיים שלה, לפרסם את כל התרומות מעל 20,000 שקל - -

אבל אנחנו מדברים גם על תרומות מצטברות - -

היום, בגלל שקיפות המצב - -

מי שקיבל – שיצהיר. מי שלא מצהיר, הוא שיקר אם הוא כן קיבל. אתה יכול לתפוס אותו בגלל ה - - האלה, ואז הוא עובר עבירה נוספת.

יש שקיפות מלאה, היום.

למעשה, הייתי מעביר את הנטל לא אל המדינה אלא אל העמותה, כמו שקיים היום בחלק גדול מהמדינות. הואיל וקיימת החובה שאמורים כבר להתחיל להגיש את הדו"חות במהלך השנה או בסוף השנה הזו, לגבי כל תרומה מ- 20,000 שקל ומעלה, וממילא זה צריך להיות, אז אפשר, באמת, להטיל על העמותה חובה, לדווח על כל תרומה שהיא ממדינה זרה ולמטרה פוליטית. מגדירים את הפוליטי וקובעים סעיף עונשין, שמי שלא הצהיר – דינו כך וכך.

אבל הסעיף הראשון מאפשר פתרון קצת שונה. מה שמעניין אותנו פה זו הצהרה, תצהיר של כל אחד שקיבל תרומה ממדינה זרה, בסכומים האלה, ואז הוא כבר צריך גם לציין לאיזה מטרות.

זה לא מה שכתוב פה. פה כתוב שכל עמותה שיש לה מחזור מעל 300,000 שקל חייבת להגיש תצהיר חתום - -

לא – "קיבלה העמותה תרומה כאמור ממדינה זרה, יצוינו בתצהיר זהות נותן התרומה, סכום התרומה, מטרה או ייעוד...". מה שאני מציע הוא שלא נוותר על זה. אני לא רוצה שנצמצם את התצהיר רק לאלה שהצהירו שקיבלו למטרות פוליטיות. אני אומר: בואו נשאיר בצד את כל אלה שקיבלו לא מהמדינות, אבל כל אלה שקיבלו מהמדינות – שידווחו.

אתה לא תצא מזה בחיים שלך. תן לי להסביר לך מה הבעיה עם מה שאתה מציע – הרי גם אתה הסכמת שכל מה שקשור לבריאות, לתרבות – שהוא אינו פוליטי, לא מפריע לך. עכשיו אתה מעמיס על כל תלונה הכי קטנה מגרמניה, מאיזו אגודת ידידות לאיזו עיר, או לניצולי שואה – מה שמציעים לך פה כולם זה משהו אחר. היות ועל פי הכללים החדשים יש חובת שקיפות על המון דברים, כולל התרומות – תוסיף רובריקה, שחובה על הדירקטורים לחתום האם זו תרומה פוליטית, ויפרטו את התרומה במאזן.

לא, אני לא רוצה לעשות את זה, כי זה קשה לאכיפה.

בעיקרון – עמותה שמקבלת כסף למטרה פוליטית - - -

מה זה "פוליטית"?

תכף נגדיר. החוק יאמר שכל מי שמקבל תרומה פוליטית, ונגדיר מה זה, ממדינה זרה, כפי שנגדיר עוד מעט – שהוא חייב לדווח. מי שלא מדווח עובר עבירה. ואז, יכול להיות שתהיינה שתי עמותות שלא ימלאו אחרי החובה, והן תענשנה. אבל אז אתה משחרר 150,000 גופים מלדווח- -

10,000.

כל אוניברסיטת בן גוריון נבנית מכספי תרומות.

ותל אביב? ובר-אילן?

לפי דעתי, דווקא בגופים הגדולים הבעיה היא קטנה. יש להם עורכי דין צמודים. הבעיה היא עם עמותות קטנות. כמה חברה' בנו בית כנסת, וסוף סוף קיבלו תרומה כלשהי. יש קושי. מצד שני, לא צריכים להגזים פה. מי שרוצה לרוקן את החוק הזה מכל תוכן – אין בעיה. יסביר למה בסוף זה לא צריך אפילו להיות במאזן. תכף יהיה מישהו שיוסיף עליך וירצה להוסיף למה לא כדאי שזה יהיה במאזן. אני מבקש מהיושב ראש, לתת תשובות, איך פותרים את הבעיה במסגרות האלה, לא איך לא לעשות בסוף שום דבר, כי לכולם מאד קשה. הבנתי שקשה. הבנתי גם שיש עמותות שכנראה משתמשות לרעה או יש חשש שישתמשו לרעה בעניין. זה הכל. צריך לסדר את זה. אני חושב שגם על זה יש הסכמה. לא רוצים פה שהגוף הגדול של המלכ"ר, שהוא, בהיקפים הולכים וגדלים באופן משמעותי, יתלכלך בגלל בודדים שהם לא בסדר. אני לא מבקש להציק לכל המגזר. אני מחפש איך לא ילכלכו את כל המגזר. אני מציע לכת על זה, ולזה למצוא את הפתרונות. לא לעשות כלום אנחנו יודעים.

מה אתה מציע?

אני מציע שכן תהיה הצהרה. סדר הגודל שמדברת עליו אביטל שרייברג מקשה, הוא לא דבר בלתי אפשרי, לדעתי. אני מבין שתמיד יהיו כמה עמותות שצריכים באופן מיידי אישור של ניהול תקין והם צריכים למצוא עורך דין. היות ואני הייתי בעשרות עמותות אני יכול לומר שכאשר רוצים מוצאים גם בלילה עורך דין לצורך החתימה. אפשר להסתדר. זה לא נוח. אם מנהלים לא נכון, וזה קורה, כי מדובר הרבה פעמים על מתנדבים. אני ודאי לא יוצא נגדם. אני לא רוצה להכביד עליהם אבל אני לא חושב שזה כצעקתה. זה לא על כל המגזר, וזה על החלק הקטן, יחסית, של הכסף, כי הגופים הגדולים, כמו אוניברסיטת תל אביב, מסודרים. הם לא אלה שמהווים בעיה.

כמו בעולם החשבונאי, יש לך כללי ברזל, שאם אתה סוטה מהם אתה מאבד את הרשיון או שאתה מואשם בשקר – ברגע שמוגש מאזן החתום על ידי דירקטורים ורואי חשבון, יש לזה נפקות משפטית. מאזנים שקריים זה דבר פלילי. על השאלה האם העמותה קיבלה כספים או תרומות וכן הלאה – עונים כן או לא.

השאלה היא האם כל אחד שמופיע שקיבל תרומה ממדינה זרה, לפי הגדרת החוק – האם הוא צריך לציין לאיזה מטרות, או רק אלה שיסכימו להגדיר את מטרת התרומה כמטרה פוליטית, רק הם יתבקשו לציין שתרומה כזו וכזו היא פוליטית?

כולם יכולים לציין בדו"ח הכספי. גם היום יש הבדל – אתה צריך להבדיל בין תרומות מישראל לתרומות מחוץ לארץ. גם היום זה כך, לפני השינוי. היום צריך להביא את זה לדרגת פירוט יותר גדולה של מי האיש. אפשר להוסיף לזה, שבסעיף של תרומות שנתקבלו מחו"ל יהיה צריך לציין את המטרות, ממי התקבלה התרומה, מה המטרות וכן הלאה. אפשר להוסיף את זה לדיווח הכספי. יש אולי חילוקי דעות בצד הזה של השולחן. אני חושב שהסנקציות נגד חותמי הדו"ח ונגד רואה החשבון הן מספיק חזקות.

מה הן?

שלילת רשיון של רואה החשבון.

ולגבי החותמים מהעמותה?

יש סעיף של עונש. אני לא זוכר מה הוא.

עד שלוש שנות מאסר.

יש איזושהי סנקציה.

אני מציע להפריד פה בין עניין הסנקציה, אותו נבדוק בנפרד, לבין שיטת הדיווח. קודם כל, אנחנו כעת דנים בשיטת הדיווח. מה יהיה כתוצאה ממנו – זה כבר סעיף אחר. יכול להיות שצריך לקחת כבסיס, כהצעתו של חבר הכנסת הרצוג, את המאזן השנתי, להוסיף בו, מצד אחד חובה – לציין במיוחד את התרומות שהתקבלו מהמדינות הזרות לפי הגדרת החוק, ומאידך, לגבי אותן התרומות יש לציין גם דברים נוספים - -

במידה והם פוליטיים.

לא, לא במידה והם פוליטיים.

זה כתוב.

פה זה לא כתוב.

"קיבלה תרומה כאמור ממדינה זרה".

כן. אז יצוין.

כל תרומה – מה הייעוד.

אני לא סומך על אותן עמותות, אלה שקיבלו עד כה את הכספים הפוליטיים, שהם גם יהיו אחראים על הגדרתן של התרומות האלה כפוליטיות, אלא שהם יציינו ייעוד. אז גם רשם העמותות, החוקר שלו, יכול להתרשם שמדובר בפעילות פוליטית. אם אנחנו ב- 100% נעביר את האחריות פה על מי שרושם, ויגידו – רק מי שבעצמו מגדיר את היעד כיעד פוליטי, רק הוא יציין את זה, לדעתי זה לא מספיק. לכן אני באמת מציע ללכת לפי השיטה שלכם, להתקשר לפי הצעתו של חבר הכנסת הרצוג למאזן השנתי, ואחר כך נראה - - -

יש לי רק תוספת – מה שאתה אמרת, לעשות, אבל כל מי שבמאזן שלו מדווח שאכן יש לו תרומה ממדינה זרה לפעילות פוליטית, שבנוסף למאזן גם יוציא מכתב שיתויק בנפרד. כי אם אני, נניח, רוצה לדעת מי הן העמותות שמקבלות תרומות פוליטיות, אם צריך לעבור על כל המאזנים זה קשה, אבל אם כל עמותה כזו, שמדווחת, ונניח שיש כאלה - -

אתה דורש מכולם?

לא, רק ממי שמדווח על מטרה פוליטית. שיוציא בנוסף לזה הודעה מסודרת, שתתויק.

ההצעה נראית לי הצעה נכונה. אני רק רוצה לוודא שאני מבינה את מה שהולך להיות מסוכם – מה שאתם אומרים הוא שבמאגר עצמו יש הוראה נוספת שבה יגידו – תרומה ממדינה זרה, וצריך לסמן כן או לא, בחתימת שני חברים. אני מציעה שאחרי שהם אומרים כן, גם כדי להתחבר לדברים שלך – אם הם אומרים שהם קיבלו תרומה - - -

לפרט אם זה פוליטי או לא.

אם הם אומרים שהם קיבלו תרומה, יצרפו הצהרה, חתומה בידי 2 מאנשי הוועד, שאומרת שהם קיבלו את הסכום, ויצוין הסכום, למטרה כזו ואחרת, ויציינו את המטרה. אם אתם רוצים זה גם יכול להיות בצורה של תצהיר.

אני אפילו אמרתי שזה יהיה רק לגבי אלה שקיבלו תרומה פוליטית.

לא, לא. לכולם.

מי יחליט אם זה עונה להגדרה של תרומה למטרה פוליטית או לא?

בסעיף (ד) כתוב : "הרשם יפרסם ... רשימה של עמותות שלדעתו..." אני רוצה לדעת מה זה השיקול דעת הזה. האם זה עובר איזה שהם קריטריונים? האם יש דוגמה לכך מרשמים אחרים? זו נראה לי הרחבה של סמכות שאולי צריכה להיות מעוגנת באיזה שהם קריטריונים.

גם לרשמים אחרים יש הרבה סמכויות שבשיקול דעת, לכל אורך חוק העמותות. גם בדברים יותר נכבדים מאשר השאלה האם המטרה היא מטרה פוליטית או לא – כמו, למשל, בנושאים כמו פירוק העמותה, מינוי בעמותה. בכל המקרים האלה הוא נדרש, כמובן, להפעיל את שיקול הדעת שלו באופן סביר ולפי כללי המשפט המנהלי. לפעמים הוא גם פועל לפי קריטריונים, תלוי בנושא, או לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. כמובן שהכל חשוף גם לביקורת.

אני קצת חושש מהמטרה שתפורסם במאזן. אם הבנתי נכון- כל מטרה ומטרה תפורסם בדו"ח המאזן?

לא.

אם קיבלת ממדינה אתה מצרף לזה תצהיר.

לא במאזן.

אני רוצה לשאול את משרד המשפטים: כמה זמן, לדעתכם, אתם תצטרכו בשביל הניסוחים החדשים, בקטע הזה, פלוס בעניין של התרומות, להבדיל פה?

יהיו עוד הערות, אבל לגופם של דברים – הניסוחים עצמם הם לא הבעייתיים. שני דברים מטרידים אותי, שאותם אני צריכה לבדוק קצת יותר לעומק: 1. המאזן, ואיך ה מופיע בצינורות המקובלים ובדרך עריכת המאזן. 2. הנושא של מס הכנסה, למרות שאני חושבת שאם אנחנו עושים, רק לצורך הסעיף של הדיווח ואומרים אם כן צריך לדווח על זה או לא – אני לא בטוחה שזה משפיע על המהות.

הפתרון, לדעתי, הוא טריביאלי. קודם כל – מדווחים רק על הסכומים שיתקבלו בעין, ולכן – כל מיני הטבות לא מדווחות.

אבל סיכמנו שיש אמנה עם ארצות הברית, וצריך לבדוק אם זה עומד בה או לא.

התצהירים מתייחסים רק לתרומות שמופיעות בדו"ח. זה כבר מוריד כל מיני הטבות.

תגדיר תרומה.

בהגדרה של תרומה מהמדינה אפשר להגדיר שזה כסף שנתרם ישירות, או על ידי גופים ממשלתי או אחר - -

רק תבדקי את זה עם מס הכנסה לגבי אמנות בינלאומיות.

מס הכנסה הוזמן לפה, והעיר את הערותיו.

הרעיון להתבסס על המאזן השנתי נותן לנו כלים אובייקטיביים.

אני סגן היועץ המשפטי של משרד הרווחה. אנחנו קיבלנו את ההצעה רק הבוקר. לא הספקתי לתאם ביני לבין משרד המשפטים. רציתי להפנות את תשומת לבה של הוועדה לשאלה אם די להסתפק בדוגמת חוק העמותות, שנמסר לי על ידי המחלקה ליחסים בינלאומיים אצלנו, שיש כל מיני ארגונים בינלאומיים, שחלקם עמותות אבל חלקם לא, שמקבלים כסף בתחום הרווחה מחו"ל, וצריכים להחיל את זה גם עלינו.

החוק הזה מתחבר, בעצם, לגופים שמוסדרים כבר היום על ידי חוקים מסוימים, ומוסיף את ההגדרה גם לגבי מדינה זרה. אם מדובר בארגונים בינלאומיים, שיכול להיות שהם לא מאוגדים בכלל - - -

תנו להם לבדוק.

אני רוצה לבדוק לגבי התשובה שאמרת לגבי סעיף קטן (ד). שמעתי את תשובתך לגבי זכות ההחלטה. למה מלכתחילה אתם רוצים להשאיר את שיקול הדעת של הרשם? למה לא לקבוע שהרשם יפרסם את רשימת העמותות שתצהיריהן כוללים תרומה? למה להשאיר את הנושא לשיקול דעתו?

כי זו רשימה מאד מאד ארוכה.

אני רק רוצה להוריד את המילה "שלדעתו". זאת אומרת – רשימה של עמותות, שתצהיריהן כוללים תרומה ממדינה זרה למטרה פוליטית.

לא, כי זו הגדרה עצמית. הרשם מסתכל בחומר, ורואה שמישהו כתב שזו מטרה ציבורית. הרשם יחליט שזה פוליטי.

אז החובה שאתה מטיל על הרשם היא קשה יותר. הרי הם יצטרכו למלא טופס האם יש פה תרומה למטרה פוליטית כן או לא. אחרת אתה מעביר את שיקול הדעת לרשם.

זה מתחיל בגוף שצריך להגדיר בעצמו, והוא כבר מתחייב כי הוא חותם, ואחר כך – ברשם, שבודק את זה.

יכול להיות שאנחנו צריכים יותר לחדד את הרעיון מה זו מטרה פוליטית. שיהיו לנו קריטריונים ושכל אחד לא יעשה כפי העולה על רוחו. אם אתה נותן איזשהו כיוון - - -

המשמעות של זה היא כזו – כל מי שהגדיר לעצמו שהתרומה התקבלה למטרות פוליטיות, ודאי יופיע ברשימה הזו, אבל יהיו גם כאלה, אולי, שמגדירים את זה אחרת, אבל מעיון נכון בחומר שלהם, רשם העמותות יחליט שהם שייכים - -

אז בואו נעגן את מה שאתה אומר, בסעיף.

השאלה היא, בעצם, אם אין אמת מידה אובייקטיבית, שרשם העמותות, על פי שיקול דעתו - - -

שיפרסמו הכל.

אבל אפשר להרחיב. שהרשם יפרסם את רשימת העמותות כאמור, ובנוסף לזה ניתן לשיקול דעתו – אם הוא עובר על התצהירים, ורואה שלמרות שהם סימנו שלא ולדעתו – כן, אז ניתן לו גם את שיקול הדעת.

אבל העמותות לא אומרות מלכתחילה אם המטרה היא פוליטית או לא.

אבל מעכשיו הן צריכות להגדיר.

כל אלה שהגדירו את ייעוד התרומות כפוליטיות, יפורסמו, וישנו גם שיקול דעת לרשם העמותות להגדיר כמטרה פוליטית את המטרות - - -

ממש לא.

השאלה האם אנחנו רוצים שהעמותות, קודם כל, יתנו את דעתן בשאלה האם המטרה היא פוליטית או לא, או שאנחנו רוצים שהעמותות יצהירו על תרומה ויצהירו על המטרות, בלי קביעה אם הן פוליטיות או לא, ואז מישהו יבדוק את המטרה.

העמותה תגדיר מראש, אבל היא תסתבך אם היא לא תגדיר נכון, ואחר כך הרשם יבדוק, פעם נוספת.

הלב של החוק, שעוד לא הגענו אליו, זה שני סעיפים – הגדרת מטרה פוליטית והגדרת מדינה זרה. אם תדון בזה, תוכל, אחר כך, לקבוע את כללי הדיווח, כי "מטרה פוליטית" היום מנוסחת כל כך רחב, שכמעט כל הפעילות ההתנדבותית של ישראל נופלת בתוכו. ואז צריך לחשוב על נוסח מקורי. גם ב "מדינה זרה" ההגדרה היא כל כך רחבה, שזה בלתי אפשרי.

מה שאני מציע הוא שאת ההערות שלכם להגדרה של "מדינה זרה" ו "מטרה פוליטית" תעבירו, בדחיפות. אני רוצה לשבת על החוק הזה גם בפגרה, אז אל תפספסו פה את הזמן היקר, ותעירו הערות עד לשבוע הבא.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00