כנסת פתוחה

פרוטוקולים/מעמד האישה/8349



5
ועדה לקידום מעמד האישה
25.3.2004

פרוטוקולים/מעמד האישה/8349
ירושלים, ז' באייר, תשס"ד
28 באפריל, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 93
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום חמישי, ג' בניסן התשס"ד (25.3.2004)

מפגש במכללה הטכנולוגית בבאר שבע

חברי הוועדה: גילה גמליאל - היו"ר
טלב אלסאנע
רשף חן
מרינה סולודקין

אביטל אהרוני - משרד החינוך, התרבות והספורט
שרי כהן - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
שלמה נחמיאס - ראש המרכז להכשרה והשתלמויות
סא"ל שירלי קרני - ראש ענף קידום וסגנית יוהל"ן, צה"ל
ענת - מנהלת מחוז דרום, נעמ"ת
שלום בן-משה – מנהל המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית

פרופ' ג'ורג' מרקוביץ - נשיא המכללה הטכנולוגית באר שבע
דב תמיר - המכללה טכנולוגית באר שבע
סטודנטיות במכללה הטכנולוגית באר שבע

פרופ' זאב צחור - נשיא מכללת ספיר
אורנה - מכללת ספיר
סטודנטיות במכללת ספיר

דלית אזולאי

תמר שפנייר


מפגש במכללה הטכנולוגית בבאר שבע

אני פותחת את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה. היום החלטנו לקיים סיור בכל מה שקשור במערך הטכנולוגי תוך מתן דגש לשילוב נשים במערך הטכנולוגי בלימודים, גם במכללת הנגב בספיר וגם פה במכללה הטכנולוגית בבאר שבע. באופן אישי בחרתי את אזור הדרום, כנראה זה מהנטייה הטבעית שלי. קיימנו כשלוש ישיבות בוועדה לקידום מעמד האישה, שבהן בחנו את הנושא גם במערכת החינוך, גם במערכת הצבאית וגם במערכת האקדמית. הגענו למסקנה שאנחנו רוצים לסייר על מנת לבחון את הדברים הלכה למעשה, לשמוע מה לדעתכם הבעיות והכשלים ומה צריך לדחוף מבחינתנו על מנת לדאוג לעודד כמה שיותר נשים להשתלב בכל מקצועות ההנדסה, המדעים והטכנולוגיה. אנחנו גם נראה את המצגת וגם נשמע את הסטודנטיות. אני רוצה לברך את חברי חה"כ רשף חן על עצם העלאת הנושא בתחילת דרכו, בהשתלשלות הישיבות ועל הגעתנו לכאן היום. ברשותכם אתן לחבר הכנסת רשף חן לומר מספר מילים.

אני רוצה לברך את פרופ' מרקוביץ, נשיא המכללה. הבנתי גם שהשנה יש כאן חגיגת יום הולדת חמישים להקמת המכללה, יובל. אולי זה לא מקרי שאנחנו כאן.

ההשקפה שלי היא שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מצב שיש מקצועות שנתפסים כגבריים. זאת הנצחה של שוביניזם. אחת הדרכים המרכזיות להפסיק את התופעה של שוביניזם היא להביא למצב שבו כל המקצועות פתוחים לכל האנשים על פי הכישורים. אחד המקצועות הבולטים בעניין הזה הם המקצועות הטכנולוגיים שמשום מה שנתפסו בעבר כמקצועות גבריים. העמדה הזאת שלי נמצאת גם במקומות אחרים, היא נמצאת בספורט, היא נמצאת בצבא, היא נמצאת בכל מקום על פני החברה, בין השאר בנושא של המקצועות הטכנולוגיים. ככל שנגענו בנושא, הולך ומתברר שהפתרון לבעיה הזאת חייב להיות רב-מערכתי מאפס, מגן הילדים ועד לאוניברסיטה, כל מערכת החינוך דרך הצבא, שיש לו תרומה משמעותית מאוד למערכת החינוך בכלל ולמערכת הטכנולוגית בפרט, אחר כך בהשכלה האקדמית או החצי אקדמית וכלה במקומות עבודה ממש. זה מה שאנחנו מנסים לעשות. אנחנו מנסים לקיים דיון מקיף במכלול הסוגייה, וככל שהדברים מתקדמים - חברת הכנסת גמליאל, כאן נקודה אופרטיבית - נדמה לי שאנחנו צריכים לנסות לברר מהי מערכת התגמולים שמוסדות ההשכלה השונים מקבלים ולנסות להביא למצב שמוסדות השכלה שיש בהם נוכחות של נשים במידה מסוימת, יקבלו תגמול מיוחד על העניין הזה. מצד אחד לא הייתי רוצה ליצור קווטות מוגדרות ששמורות רק לנשים אבל בהחלט ליצור אינסנטיב למוסדות השונים ולהגיד להם: רבותיי, ככל שאתם יותר תקדמו נשים במקצועות מסוימים, למשל מקצועות טכנולוגיים, המדינה תתגמל אתכם בעבור העניין זה.

תודה רבה. אנחנו נשמע את פרופ' ג'ורג' מרקוביץ.

אנחנו בשם המכללה מברכים את כל חברי הכנסת שהגיעו לכאן. המכללה הטכנולוגית, כפי שציינת, חוגגת השנה את היובל של המכללה. זה גם מסמל משהו עבורכם, שבעצם האישיות שפעלה והשפיעה על הקמת המכללה היתה גולדה מאיר, היא הביאה לכך שהגיע תקציב מארצות הברית שהופנה להקמת המכללה. כמה מילים על גולדה מאיר - אתמול בערב הסתכלתי, יש כאן ירחון "עבודה וביטוח לאומי", בשנת 1954 היא היתה שרת העבודה והקימה את הביטוח הלאומי וקבעה את הכללים, ויש כאן הנאומים שהיא נאמה בכנסת איך היא הקימה את זה. ב-1954 היא גם הביאה להחלטה שהעולים יֵצאו מהאוהלים וקנתה צריפים, הם עברו מאוהלים לצריפים ואחר כך לאסבסטונים. בסוף השנה היא הקימה את המכללה, וכאן יש לנו תמונה מהעיתון. בספטמבר חזו שבדצמבר המכללה תקום, וב-30 בדצמבר 1954 היא היתה כאן בפתיחת המכללה.

המכללה הוקמה כמרכז להכשרה מקצועית וכמוסד ראשון להכשרת מבוגרים בבאר שבע. המיוחד במכללה הוא בכך שהיא שינתה פנים וכדור שלג הוסיפה פעילויות במשך השנה. ב-1961 הטכניון פתח כאן לימודים לקראת תואר הנדסאי, ב-1970 אנחנו היינו הנדוניה שהטכניון העביר לאוניברסיטת בן-גוריון עם הקמתה ואנחנו צורפנו והיינו חלק מאוניברסיטת בן-גוריון עד לפני ארבע שנים. המקום הזה שירת את האוכלוסייה בהכשרה טכנולוגית, שירת אותה בהכשרה מקצועית, הכשרת הנדסאים, בפתיחה של בתי ספר למלונאות בערד. ב-1995 הקמנו גם בית ספר להנדסה שנמצא מעבר לכביש כעמותה עצמאית שמכשירה מהנדסים. הפעילויות מאוד מגוונות.

הפעילויות מתמקדות בנושאים טכנולוגיים. הנדסאים וטכנאים - לפני שנה למדו קרוב ל-2,000 תלמידים; הכשרה מקצועית - לפני שנה היו 800, השנה לצערנו יש 14. השתלמויות שאנחנו עושים למפעלים השונים באזור; ופתחנו גם בית ספר תיכון שצמוד למכללה. בית הספר הזה נפתח לפני 12 שנה על מנת להראות שניתן להביא ילדים ברישום אזורי לבגרות ללא בעיות, שהילדים מבאר שבע הם לא פחות מוכשרים מהילדים האחרים ועם רישום אזורי הגענו כבר מהמחזורים הראשונים מעל 60% בגרות כוללת.

יש לכם גם כיתות י"ג-י"ד?

לא. י"ג-י"ד אין. יש לנו הנדסאים. רצינו לעשות גם י"ג-י"ד, אבל משרד החינוך לא אישר, והיום אני גם שמח שלא אישר. אני אגלה לכם כאן סוד - כשאיזי תורג'מן רצה לפתוח קורסים של משרד החינוך, התברר שתוכניות הלימודים מעודכנות עד 1993, כאשר תוכניות הלימודים להנדסאים במסגרת חינוך מבוגרים הן תוכניות עדכניות, תוכניות חיות שעונות לדרישות השוק.

מה הסיבה לירידה בקורסים להכשרה מקצועית?

מספר התלמידים ירד מכיוון שהמשתתפים בקורסים של הכשרה מקצועית אינם מקבלים דמי אבטלה, ואם הם מקבלים דמי אבטלה אז מורידים להם שליש דמי אבטלה אם הם לומדים. דמי אבטלה יכולים להתפרס על פני חודשיים, כאשר קורס חשמלאי מוסמך נמשך קרוב לשנה. לכן העסק הזה לא עובד. יש כאן בעיה חמורה, שאם ההכשרה המקצועית לא תמשיך - חשמלאים, מסגרים, רתכים וכו' - לא יהיו בעלי מלאכה, אנחנו נצטרך להביא עובדים זרים. אי אפשר לעצור את המדינה. רתך יכול להרוויח 7,000-10,000 שקל, כדאי לאנשים ללמוד את זה אבל אין להם איפה ללמוד. לדעתי זה היה דבר שגוי, ואני חושב שבאיזשהו שלב מישהו יתעשת ויראה שקרה משהו. הדבר הזה התחיל בפברואר לפני שנה, שמ-800 ירדנו למספרים הקטנים של היום. יש בעניין הזה שתי בעיות - צריך לתקצב אותנו, שזה הדבר הפעוט; וצריך לתת לאנשים תמיכה, מפני שאם אדם מובטל בא לקורס, והוא בעל משפחה, ועוד מורידים לו שליש מדמי האבטלה, זה לא מעודד אותו לבוא להכשרה.

ההשתלמויות שמתקיימות כאן הן השתלמויות של משרד החינוך?

לא, ההשתלמויות הן בעיקר השתלמויות מפעליות - לדוגמא "טבעטק" כרגע מרחיב את המתקנים שלו ברמת חובב, מרכז ההכשרה מכשיר את האנשים בקורסים קצרים של חודש-חודש וחצי כדי להיכנס לעבוד שם. אינטל לדוגמא רוצה לקלוט עוד עובדים, הוא מרחיב את המפעל, אז יש קבוצה של אנשים שנקלטו, הם לומדים כאן שנה ונקלטים באינטל. אבל הקורסים האלה הם קורסים ייעודיים, המפעל מגייס את האנשים, מביא אותם לכאן ואנחנו מכשירים אותם.

הקורס של משרד התמ"ת לנשים החד-הוריות, בהכשרה של תעשייה וניהול טכנאים, מומש פה?

בבאר שבע יש 11 אלף מובטלות ומובטלים שמקבלים הבטחת הכנסה, אני מניח שחצי מאלה הן נשים.

משרד האוצר התחייב לארבע כיתות בארבע מכללות. היינו יכולים לפתוח הרבה יותר, אבל התקצוב היה לארבע כיתות.

איך היתה ההיענות?

יוצאת מן הכלל.

צריך לבוא בדרישה לפתוח כיתה גם לאזור, גם למגזר הבדואי ובכלל לכל האזור.

במידה שנקבל את התקציב, אנחנו יכולים לקיים שניים-שלושה קורסים. הפוטנציאל קיים. את הקורסים האלה ניתן לקיים גם לאוכלוסייה הבדואית, מקום שיש נשים חד-הוריות שיכולות לעבוד מהבית מכיוון שהמקצוע הוא תעשייה וניהול. טכנאי תעשייה וניהול - חלק מהעיסוק שלהם הוא לנהל סופרמרקטים, לנהל מחלקות וחנויות למסחר.

אחת המסקנות של הוועדה היום היא לבוא בפנייה לשר האוצר ולשר התמ"ת כדי שיישמו את האפשרות הזאת גם כאן במכללה הטכנולוגית בבאר שבע; במיוחד אם היה ביקוש מאוד עצום בשאר הכיתות, באזור הדרום קל וחומר. באיזה מקומות זה כן קיבל מענה?

בדרום במכללת ספיר; וכן בעפולה, באריאל ובנצרת עלית. בנצרת עלית הם קיבלו ראשונים, כי האם החד-הורית, מריה, היתה מנצרת.

היתה גם אם חד-הורית ממצפה רמון, ולא נראה לי שהיא הלכה ללמוד בשדרות. אם היא היתה רוצה ללמוד, היא היתה באה לפה. זאת תהיה אחת מהמסקנות שלנו.

עיקר העיסוק של המכללה הוא בהכשרת הנדסאים וטכנאים. בשנה הקודמת למדו כ-1,900 תלמידים כולל פרוייקט ורדי, השנה המספרים קצת יותר נמוכים, אנחנו נמצאים במהלך השנה, לכן לא שמנו את הטור של תשס"ד.

רציתי להתייחס לנושא של הנשים בהתפלגות בלימודים טכנולוגיים שלנו. אם תסתכלו כאן, יש לנו טבלה שמלמדת על מקצועות ושנים, איך בעצם הדברים התפתחו. אדריכלות זה מקצוע שבו כ-70% מהלומדים - וזאת מגמה גדולה - הם נשים. גם ראש המגמה לאדריכלות בניין נורית נורסקי כנראה מושכת נשים. באלקטרוניקה מספר הנשים הוא מועט למרות שאין שום סיבה שנשים לא ילמדו אלקטרוניקה. בעצם אין שום סיבה שנשים לא תלמדנה כל אחד מהמקצועות. מכיוון שהעיסוק של הנדסאי זה לא עיסוק שמסתובבים בו עם סרבל כחול וסמרטוט ושמן ומתעסק עם המכונות. הנדסאי עוסק בתכנון, בניהול עבודה, לכן הסטיגמה צריכה להישבר. הסטיגמה נשברה בחשמל. אם תשימו לב, במשך כל השנים נשים לא פנו לחשמל, בתוכנית "רקיע" הדבר הזה נשבר. השנה אנחנו מגיעים במקצוע חשמל ל-50% בנות. כשתדברו עם הבוגרות שכבר מתפקדות במקצוע, הן לא חשות שום מאמץ פיזי. הסביבה שבה הן נקלטו ועובדות, היא סביבה גברית והן מרגישות טוב, והן מצליחות בעבודה שלהן. אחר כך המקצוע הפופולרי הוא כימיה, בכימיה יש כ-60% נשים. במחשבים יש כ-53% נשים, שרה שהיא סמ"נכלית המכללה היא גם ראש המגמה למחשבים ולתעשייה וניהול, כאשר גם תעשייה וניהול היא גם מגמה נשית. מכונות - רק 5% נשים. במכונות יש חלקים, ויעקב שהוא ראש המגמה למכונות ואלקטרוניקה וחשמל יוכל להעיד שהנדסאית מכונות יכולה לתפקד; אולי השם הוא מפחיד בגלל המילה "מכונות", אבל הכל קשור בתכנון. אפילו אם אנחנו מדברים על חרטות, היום החרט לא עובד על-יד המכונה אלא החרט בעצם מתכנת את כל העבודה מול מחשב, ולכן אין שום סיבה שגם במגמת מכונות לא יהיו נשים. אנחנו מנסים עם "רקיע" אולי נוכל לפתוח כיתה של בנות במכונות ולפרוץ את הסטיגמה. בסך-הכל במכללה אתם תראו ש-39% מהתלמידים הן נשים. אם תסתכלו בתש"ם, 1980, אחוז הנשים היה 20% ועלינו עד 39%. צריך לציין שמגמת אדריכלות היתה כבר קיימת, לא הוספנו שום מגמה מאז.

שאלה:

מה הכוונה בבניין?

זה ניהול בנייה ותכנון. עד עכשיו כל הנדסאי בניין שמקבל את הדיפלומה רשאי לתכנן מבנה עד ארבע קומות, 12 מטר גובה. יש לנו די הרבה הנדסאי בניין. יש עוד נטייה עם הנדסאים - אני חושב שלימודי הנדסאים עברו מהפכה. ב-1969-1970 היה הקורס הראשון, יש ויכוח מי הכשיר את הקורס הראשון - בטכניון בחיפה או בשני צריפים כאן בחצר המכללה. לא יודעים להכריע מי היה הראשון. אבל אז המציאו את המילה "הנדסאי" ויגאל אלון נתן לפתוח קורס הנדסאים ב-1968 בתור ניסיון למשך שנה, והשנה הזאת לא הסתיימה עד היום הזה. בשנת 2000 כל המערך של ההנדסאים עבר מהפכה, עבר לדרך חדשה של ניהול, הפך להיות דינמי מבחינת תוכניות הלימודים. התוכניות הן עדכניות, מצד אחד הכל השתנה ומצד שני המערכת מקובעת, הארגון עובד כארגון, נכנסנו לנעליים של הארגון, והבשורה החדשה היא שהיום באים מהנדסים לעבור הסבה להנדסאים. יש כרגע קבוצה גדולה של אנשים שהגיעו מחבר העמים שאנחנו מכשירים אותם להנדסאים במכטרוניקה על מנת להעסיק אותם באינטל ובטבע שמתפתח בצורה פרועה ברמת חובב.

כמה זמן אורך קורס הסבה כזה?

הקורס הזה הוא קורס מרוכז והוא אורך כ-14 חודש, אנחנו הופכים את המהנדס להנדסאי.

אבל אנחנו היום משדרים מצוקה, צריך להגיד את זה. יכולים להבין שהכל טוב.

זה בסדר, אנחנו באים פרו הנגב, המטרה שלנו היא למצוא גם את הצדדים החיוביים שקיימים פה במכללה וגם תמיד יש בעיות.

תחום ההכשרה המקצועית שלנו נעלם, בגלל השינויים. בגלל התחרות עם המוסדות, מספר ההנדסאים הולך ויורד כל עוד נפתחים מוסדות, וצריך להחזיר את הברק של ההנדסאים חזרה. יש היום מצוקה כלכלית במדינת ישראל שאנחנו חלק ממנה, לצערי מספר המלגות הוא לא גדול ואנחנו מנסים למצוא אותן. בסך הכל אנחנו היום חוגגים חמישים שנה, אבל אנחנו משדרים מצוקה.

רציתי לציין שיש בקשה של מהנדסי בניין לעבור הסבה להנדסאי בניין על מנת שיוכלו לחתום על פניות. המקצוע הנדסאי הוא מקצוע טוב ונדרש. דב תמיר הוא משנה למנכ"ל המכללה וממלא מקומו. הוא אמר שאנחנו היום משדרים מצוקה, בגלל הסביבה ובגלל אי היכולת שלנו לבצע את ההכשרה המקצועית, וגם בהנדסאים יש ירידה מסוימת במספר התלמידים. יש לנו מנוע, יש כאן צוות שיכול להרים בערך פי 2-3 יותר איכות. זאת אומרת, אנחנו כאן בעצם נמצאים באבטלה סמויה. לכן יעקב דור ושלמה נחמיאס עובדים כדי לגייס אנשים להכשרה מקצועית - פשוט רצינו לבדוק את המדחום, אם אפשר לעשות משהו. יש לנו קיבוע מלמעלה שלא משחררים תקציבים לבצע את הקורסים, ומלמטה יש בעיה של גיוס של אנשים. יש כ-10,000 אנשים שמקבלים הבטחת הכנסה, ובאמצעות הכשרה מקצועית אפשר היה להכניס אותם למעגל העבודה. יעקב ושלמה הגיעו כרגע מלשכת העבודה, זאת אומרת הם נמצאים כל יום בלשכת העבודה ומנסים לגייס אנשים.

תודה. אנחנו מבקשים לשמוע את שלום בן-משה שיציג לנו את המצגת לגבי טכנאים והנדסאים בישראל.

ברוכים הבאים. אני מנהל המכון הממשלתי לטכנולוגיה וממונה על כל המכללות הטכנולוגיות בארץ. אגיד לכם בלשון צבאית - הייעוד של המכון הוא לייצר או לחנך או להכשיר טכנאים והנדסאים, היחס הוא בערך 90% הנדסאים ו-10% טכנאים, כאשר טכנאים הם בדרך כלל אנשים שבאים מתוך התעשייה ואנחנו משדרגים אותם מרמה מסוימת לרמת טכנאים, והנדסאים הם כאלה שבאים מראש להגיע לרמה של הנדסאים. לימודי ההנדסאים הם לימודים סמי-אקדמיים, מוכרים בחלקם כלימוד אקדמיים. כל מי שמסיים יש לו הכרה, יכול להמשיך או למהנדס או להשלים עוד כשנה לתואר אקדמי. זה הייעוד של המכון, הוא נמצא במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כחלק מאגף להכשרה מקצועית. כדי לבצע את זה יש לנו גוף מטה שיושב בתל אביב, אנחנו הסמכות להכיר לגופים להיות מכללה שמלמדת לימודים טכנולוגיים, אנחנו מתקצבים אותם בהקבלה למועצה להשכלה גבוהה. אנחנו מכינים את הבחינות - כל סטודנט צריך להיבחן ארבע בחינות ממלכתיות וגם בחינת סיום שהיא פרוייקט הגמר שלו. תוכניות הלימודים - אנחנו מכינים אותן, מזמינים אותן באקדמיה לתעשייה כדי שהן תהיינה עדכניות ומתאימות לנעשה. על כל המערכת הזאת אנחנו מקיימים פיקוח של אנשים בעלי תואר שני ושלישי. בסוף התהליך, מי שמסיים את לימודיו מקבל דיפלומה. הלימודים נמשכים על פני שנתיים עד שלוש שנים, סטודנט שלומד בשעות הבוקר שנתיים רצופות מסיים כעבור שנתיים. סטודנט שלומד ועובד, משלב עבודה ולימודים, מסיים כעבור שלוש שנים.

נעבור על כמה נתונים ואחר כך נעבור לנושא של הנשים, אנחנו עושים פעילות רבה מאוד בתחום הזה.

הנתונים הם ברמה הארצית?

כן, אני מדבר ברמה הארצית. יש לנו כ-60 מכללות גדולות ובינוניות, ועוד כעשרים ומשהו שלוחות קטנות שהן של המכללות הגדולות.

יש מכללות במגזר הערבי?

יש, בוודאי. יש לנו מכללות לסטודנטים ערבים בהיקף מלא, וחוץ מזה סטודנטים ערבים משולבים בחלק גדול מהמכללות במספרים גדולים מאוד. פה למשל יש אחוז גדול מאוד של סטודנטים בדואים.

מגיעים לכאן מכל בתי הספר התיכוניים הבדואים.

מה החלוקה כאן במכללה בין סטודנטיות לסטודנטים?

40% סטודנטיות במגזר היהודי. לגבי הנשים הבדואיות, 12% מהתלמידים הבדואים הם נשים. אבל מהמפגש שקיימתי במגזר הבדואי בכיתות י"ב, התברר שחלק גדול מהלומדים הם נשים והן מאוד רוצות ללכת לכיוון הטכנולוגיה. חלק גדול התגברו על הבעיות בבית, והמספרים הולכים ועולים. הבעיה היא שכמו שהמספרים הולכים ועולים, גם העזיבה הולכת וגדלה בגלל העדר מלגות. אנחנו קשרנו קשר, היה פה מפגש עם מנהלי תיכון מהמגזר הבדואי בהשתתפות קרן הנס זיידל שזאת קרן גרמנית שלפני בערך 11 שנה היינו בקשר איתם, והם הבטיחו בתוכנית התלת-שנתית שלהם לקחת את זה בחשבון ולהתמקד אך ורק במגזר הבדואי עם דגש על נשים מהמגזר הבדואי. זאת אומרת, כל המלגות שהם יתנו, הם יתנו אך ורק לייעוד הזה. אבל כמובן שזה עוד לא הגיע, וגם כשזה יגיע זה לא יספיק. צריך לעודד את זה.

נעבור ביעף על הנתונים. אתם רואים שיש גידול מתשנ"ז עד תשס"ג מ-17-18 ל-28 אלף סטודנטים שלומדים לימודים טכנולוגיים במגמות השונות. יש לנו בסך הכל כ-42 מגמות או חוגים וחוגי משנה בתחומים השונים, כולל מדעי הגרעין שלומדים פה במכללה הזאת. זאת החלוקה לגבי סטודנטים מתוקצבים ולא מתוקצבים. ככלל הסטודנטים שלומדים בצה"ל אינם מתוקצבים על-ידינו ועוד סטודנטים אחרים שבאים ורוצים ללמוד לא מתוקצבים, אבל היחס הוא כפי שאתם רואים. סטודנטים חיילים שלומדים בתקופת הצבא הם לא מתוקצבים, הצבא מממן אותם והם משלמים כסף בעצמם. האחרים שנרשמים אחרי צבא, אנחנו מתקצבים אותם.

זאת ההתפלגות לגבי שנות לימוד. אתם רואים שרוב הסטודנטים לומדים שנה ב' וג', אבל יש גידול ומתרחב של סטודנטים שלומדים תוך כדי עבודתם ואז הם ממשיכים גם לתשס"ה. אחר כך מי שרוצה יכול להמשיך פה באקדמיה. יש פה בבאר שבע, מעבר לכביש, גם מכללה אקדמית שנבנתה על יסוד המכללה הזאת.

אלה המגמות הראשיות, כפי שאתם רואים במצגת, זה נכון לתשס"ג. השנה, תשס"ד, יש גידול במכונות מכיוון שתוחלת העבודה להנדסאי מכונות גדולה יותר. בתוכנה יש משבר כללי שזה כבר שנה שלישית, גם באקדמיה יש ירידה משמעותית. היו לנו לפני שלוש שנים 4,000 סטודנטים למחשבים, זה ירד עכשיו לכ-1,500, שוב בגלל משבר ההייטק. אלה המגמות האחרות שהן בינוניות - אדריכלות, חשמל, בנייה, ביוטכנולוגיה. גם השנה, בתשס"ד, יש גידול בכימיה, רק במכללה הזאת נרשמו כמעט מאה סטודנטים לכימיה. יש גידול בחשמל, כי בחשמל גם כן יש תוחלת של עבודה. אפשר להגיד שההנדסאים זה חיישן מאוד קרוב למה שנעשה במשק. הם מגיבים הרבה יותר מהר לתנודות במשק. אלה המגמות האחרות שהן מגמות קטנות יותר. יש לנו גם מכינה שהיא תחליף למי שבא עם בגרות חלקית.

התפלגות לפי לאום - יהודים יש 84% וכל היתר בין 16% ל-18%. עוד נתון אחד לגבי הגילאים. אתם רואים שבטכנאים הגילאים גבוהים יותר, מכיוון שבאים אנשים מתוך התעשייה, ובהנדסאים הרוב הגדול מהם הוא עד גיל 30, אלה חבר'ה צעירים אחרי צבא או כאלה שישובו לצבא. בטכנאים זה תמונת היפוך כי שם המגמה שלנו היא פשוט לשדרג את האנשים מתוך התעשייה.

זה לא קשור להכשרה המקצועית?

לא, זה לא הכשרה מקצועית. זה הנדסאים וטכנאים. יש כאלה שמתחילים בהכשרה מקצועית, נניח בחשמל, רוצים לעבור לרמת טכנאי, עוברים לטכנאות וממשיכים להנדסה. יש גם תופעה כזאת.

נושא העולים - זאת תמונת העולים פחות או יותר, גם בחלוקה בתוך המגמות המצב די דומה לישראלים. העולים החדשים, שהם כבר לא כל כך עולים חדשים, הם כבר פה שנים רבות, מבינים מה קורה למשק ובהתאם לזה הם מגיבים.

מצאתי לנכון להביא בפניכם את המכללות בפיקוח שלנו שהן בתוך קמפוס אקדמי. יש לנו 15 מכללות שנמצאות בתוך קמפוס אקדמי, בעיקר המכללות הגדולות והמובילות, ביניהן מכללת באר שבע, הנדסאים בחיפה בתוך הטכניון, האוניברסיטה בתל אביב. יש לנו מכללה אזורית בגליל המערבי, מדרשת רופין, מכללת ספיר שנבקר בה אחר כך, תל חי בצפון, עמק הירדן בצמח, המכללה האזורית יהודה ושומרון שהיא מכללה טובה מאוד ומאוד רצינית. 39% מכלל הפעילות שלנו היא במכללות האלה. יש לנו עוד מכללות גדולות שהן לא בתוך קמפוס אקדמי, יש כל המכללות של מינהל שהן לא בקמפוס אקדמי.

כאן הקמפוס האקדמי הוא בתוך המכללה הטכנולוגית.

נכון, הוא גם הוקם בתוך המכללה הטכנולוגית. אנחנו רוצה להצביע על זה ולפתוח בפניכם צוהר שאני לא ארחיב עליו את הדיבור כי אין לנו זמן; החשיבות של הקמפוס המשותף הוא בזה שלהנדסאים יש אפשרות - ויש לנו כבר מזה שנתיים מסלול של הנדסאים אקדמיים - שהלימודים שלהם בתוך המכללה הטכנולוגית יוכרו לצורך לימודים אקדמיים. זה מאמץ גדול מאוד שהיה לי עם המועצה להשכלה גבוהה, ואז ההנדסאי יכול ללמוד כאן תוך כדי, וכשהוא מסיים הוא יכול להמשיך עוד שנה במכללה שהיא בחצר המשותפת והוא מקבל תואר אקדמי.

היום זה שלוש שנים.

אני יודע, אני מדבר על BA. עד לפני שנתיים היה מסלול BTech של הנדסאי ושנתיים מהנדס. המסלול הזה הולך ומסתיים כי כולם הולכים ל-BA, והמשמעות היא שהנדסאי שצריך להשלים צריך להשלים כמעט שלוש שנים.

עכשיו אני עובר לנושא של נשים, שהוא המוטו של הביקור שלכם. חברת הכנסת גילה גמליאל אמרה לפני מספר ימים, כשהיינו במפגש, שהנשים במדינת ישראל משכילות יותר. זאת עובדה נכונה, הן משכילות יותר גם בתחום של התואר הראשון, גם בתחום של התואר השני, ועכשיו יכול להיות שגם בתואר השלישי. יש בעיה אחרת איך הן משתלבות אחר כך ברמות היותר בכירות.

הבעיה היא באיזה מגמות.

אני יודע. השאלה היא עכשיו איפה מוצאים את הנשים. חלק גדול מהנשים - ועכשיו אני לא מביע עמדה ערכית אם זה חשוב או לא חשוב, הייתי קצין חינוך ראשי אז אני לא אגיד שחינוך והיסטוריה זה לא חשוב, אבל מכיוון שענייננו כרגע הוא טכנולוגיה, אז חלק גדול של הנשים הולכות למקצועות פסיכולוגיה, עריכת-דין שאין עבודה בכלל, תנ"ך, היסטוריה וגיאוגרפיה שזה חשוב בפני עצמו, ואנחנו חושבים שהמשאב האנושי החשוב הזה ככל שהוא מופנה יותר לתחומים הטכנולוגיים, תהיה תועלת גם להן כי יש עבודה ושכר גבוה יותר וגם לתעשייה ולמשק תהיה כמובן תוחלת טובה מאוד. אשר על כן אנחנו עושים מספר שנים פעולות נרחבות כדי להרחיב את מעגל הנשים שמצטרפות למקצועות הטכנולוגיים. זה אפרופו שאלתך. יש סטיגמות, נמצאת פה שרי שהיא עושה סדנה מיוחדת להעצמה, כדי להסיר כל מיני חסמים.

אני רוצה לחדד את הנקודה שהעתקת מהנתונים של מרכז מחקר ומידע של הכנסת, שבאמת כשבחנו את התחומים שבהם נשים בוחרות ללמוד ולהתמקצע מבחינת התארים באוניברסיטאות, מרבית הנשים אכן הולכות לכיוון של מדעי החברה. 30% מסך כל הלומדות בחרו במדעי החברה, משפטים - 4%. אם נתמקד במקצועות שאנחנו מדברים עליהם היום, אז בתחום של מדעים פיזיקליים - 2% בלבד מסך כל הלומדות בתחום הזה, הנדסה ואדריכלות - רק כ-4%. כאן אני מדברת על האחוזים מסך כל הלומדות ולא מסך כל הלומדים שבחרו בתחום הזה. חינוך והכשרה להוראה - זה גם כ-13%. אם נוסיף את זה ל-30% שבחרו במדעי החברה, אנחנו כבר נמצאים כאן ברף גבוה. גם שפות, ספרות - גם כאן כ-9%. מדעי הרוח הכלליים - עוד 8%. אם ננסה להתמקד במקצועות ההנדסה, נראה ששיעור מקבלות התארים בתחומים מתימטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, מדעים פיזיקליים, מדעים ביולוגיים, הנדסה ואדריכלות, שזה התחום שאנחנו מדברים עליו פה היום לא עולה 6% מסך מקבלות התארים.

אם ננתח את הסוגייה הזאת מסך כל מקבלי התארים, אנחנו נראה שבכל המקצועות של מתימטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, מדעים פיזיקליים, הנדסה ואדריכלות, שיעור מקבלות התואר מכלל מקבלי התארים, כולל בנים, לא עולה על 40%. וזה בהתחשב בכל המקצועות שדיברתי עליהם, שאנחנו רואים שיש עלייה במתימטיקה, סטטיסטיקה, ביולוגיה ואדריכלות, שזה קצת יותר מקבל תנופה.

אצלנו אנחנו עושים הבחנה בין טכנאים להנדסאים. בטכנאים מספר הנשים קטן יותר כי גם הנוכחות שלהן בתוך התעשייה היא יותר קטנה, אבל בהנדסאים אנחנו הצלחנו להגדיל את מספר הנשים. בתשס"ג, כבר 34% מכלל הסטודנטים שלנו שהן נשים נמצאות בהנדסאים. במכינות המספר שלהן קטן מכיוון שהן משכילות יותר. רוב הנשים שמגיעות אלינו הן בעלות תעודת בגרות וחלקן בעלות בגרות 4-5 יחידות כאשר הגברים מגיעים או עם בגרות חלקית ועושים השלמה או עם בגרות אחרת. כך שגם אצלנו הנשים מקרב ההנדסאים משכילות יותר.

ההתפלגות במגמות השונות. תעשייה וניהול, תוכנה ואלקטרוניקה - אלה המספרים הגדולים. אלקטרוניקה - 12%.

מדובר על האחוז מסך הכל הנשים. אם ניקח את סך הכל הנשים ונראה איך מתבצעת החלוקה, 34% מתוכן הן בהנדסאים. באלקטרוניקה נמצאות רק 6% מהנשים.

באדריכלות ובעיצוב המספר הוא גדול מאוד. הנדסת מכונות - מספר קטן. כל זה עדיין בלי "רקיע".

זה כש"רקיע" היה קטן יותר.

בביוטכנולוגיה המספר שלהן גדול, בקולנוע ובטלוויזיה ובעיצוב תעשייתי.

אמרתי לכם שאנחנו עושים פעולות כדי להרחיב את מעגל הנשים שבאות למקצועות האלה. באנו בדברים עם צבא הגנה לישראל, שיש פה מקצת מנציגותיו המכובדות שאני מכיר אותן. מכיוון שהצבא הוא צרכן גדול מאוד במקצוע הטכנולוגיה והוא הולך וגדל מהבחינה הזאת, הוא גם נותן פלטפורמה מאוד מעניינת כי אפשר גם לקבל שם סטאז' מצוין. הצבא פתח את המקצועות הטכנולוגיים לנשים לשלוש מגמות - חשמל, אלקטרוניקה ומכונאות. עד הפרוייקט הזה לא היו נשים בכלל בתחומים האלה. עשינו הסדר עם הצבא בפרוייקט מיוחד, הבנות לומדות ללא תשלום, הצבא מממן, החילות הספציפיים שרוצים בזה מממנים את לימודיהן, אנחנו משלמים כרגע את ההשלמה של שכר הלימוד, המסלול הוא ארבעה סמסטרים אבל על פני שנה וחצי כדי שיספיקו להתגייס לצבא. יש דחיית גיוס ללימודים, יש אחר כך חתימה לקבע שנה וחצי שזה שירות בשכר. הבנות שמסיימות את הלימודים מתגייסות לצבא ומשרתות בתפקידים מקצועיים. מכיוון שהבנות צריכות ורוצות את זה, הצבא מוכן להכניס יותר בנות ובסוף זאת החלטה של הבת מה היא הולכת לעשות.

יש מדיניות להעלות את המספר.

מה שאתם רואים עכשיו במצגת אלה הנתונים של הבוגרות. אלה המקצועות שהן לומדות, בסך הכל מקצועות די קשים - מתימטיקה, חוזק חומרים, חשמל, יישומי מחשב, רובוטיקה, גרפיקה הנדסית, פיזיקה טכנית.

עכשיו תראו את הפיזור הגיאוגרפי. אלה סטודנטיות שלומדות בטכניון, והפיזור הוא מכלל היישובים שנמצאים באזור חיפה והצפון - טבריה, יקנעם, כפר ורדים, כרמיאל, להבות הבשן, מנחמיה; גם ערד, עראבה, מעלה אדומים.

פרוייקט "רקיע" לוקחים פה חלק במכללה?

כן, אתם תפגשו אותם.

דבר אחרון, שנוגע לפרוייקט "רקיע", אנחנו ניסינו לעשות מהלך שנקרא "משלוש לחמש" כדי שסטודנטיות שיש להן שלוש או ארבע יחידות במתימטיקה, במהלך לימודיהן נעלה אותן לחמש יחידות. עשינו את זה בכסף יחסית קטן וההצלחה היתה עצומה. רוב הבנות שהשתתפו במסלול הזה עברו משלוש-ארבע לחמש יחידות. זה אומר שעם סיום השירות הצבאי שלהן, מי שרוצה להמשיך לתואר מהנדס, זה משפר לה. סיכמנו גם עם הצבא שהמצטיינות ממשיכות את לימודיהן לתואר מהנדס תוך כדי השירות הצבאי שלהן.

הן עוברות למסלול עתודה אקדמית, שזה גם במימון צה"ל.

רציתי לומר שמהנדס זה עיסוק והנדסאי זה עיסוק. כאשר הנדסאי הופך להיות מהנדס, זה כמו אחות שהופכת להיות רופא. אחות יכולה להיות אחות אקדמית ויכולה להתקדם בתחום הזה.

שאלה - הפרוייקט של חד-הוריות לא לוקח פה חלק. נכון?

לא. אני אציג אותו שם.

גם מאוד נרצה, כפי שאמרנו בתחילת הישיבה, לפנות אליכם על מנת שהפרוייקט הזה כן יהיה כאן. אני חושבת שיש חשיבות עליונה שדווקא בבירת הנגב, בבאר שבע, שיכולה לרכז את כל אזורי הפריפריה מסביב וגם את היישובים הבדואים, שיוכלו ללמוד פה בפרוייקט הזה.

את יכולה לציין שמנהל מה"ט מתחייב בשם השר והמנכ"ל שיהיה פה גם פרוייקט כזה. נפתח את זה במחזור הקרוב.

מצוין, יש כבר הישג לסיור היום.

חברי הכנסת, המכללה מקיימת שלוחות באופקים. באופקים יש קורס מחשבים רק לבנות דתיות חרדיות. יש לנו בית ספר למלונאות בערד, יש לנו שלוחה בדימונה ויש לנו שלוחה באבן שמואל על הגדר של אינטל. היתה לנו שלוחה ברהט, אבל זה לא הלך. אבל מצד שני לא הייתי רוצה לעשות שלוחה ברהט, אני לא רוצה לעשות לימודי הנדסאים סקטוריאליים, שיגידו: לומדים שם ברהט והתעודה היא תעודה של רהט.

שיבואו ללמוד כאן.

כשהסטודנט בא ללמוד כאן, הוא נמצא בתוך הקמפוס.

אנחנו נשמח לעבור לשלב של השיחה עם הסטודנטיות.

(הפסקה)


מפגש עם סטודנטיות עולות

שלום לכן, אנחנו חברי הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. נמצאים פה חבר הכנסת רשף חן משינוי, חברת הכנסת מרינה סולודקין מהליכוד, חבר הכנסת טלב אלסאנע מרע"ם. באנו לכאן בהמשך לישיבות של הוועדה לקידום מעמד האישה בנושא טיפוח ועידוד נשים בלימודי הטכנולוגיה והמדעים. באנו על מנת לשמוע אתכן כאן במכללה, שתספרו לנו לגבי ההשתלבות שלכן, איך הגעתן ללימודים ואיך אתן מסתדרות, ואיך אתן רואות לנכון את העניין של עידוד נשים אחרות להיכנס למעגל של הלימודים האלה.

עליתי לפני שנתיים מארגנטינה. הגעתי למכללה דרך הסוכנות ומשם למינהל הסטודנטים. רציתי ללמוד אדריכלות, ונרשמתי למכללה. עשיתי מכינה, ואחרי המכינה התחלתי ללמוד.

לגבי עולים חדשים יש מכינת רענון. למרות שיש להם תנאי קבלה, אם הם מתקשים בשפה העברית, באנגלית - יש כאלה שעושים מכינה אם אין להם כל התנאים, ויש כאלה שעושים מכינת רענון; הם מקבלים עוד 300 או 600 שעות הכנה לקראת הלימודים להנדסאים.

אני עליתי ממרוקו בנובמבר 2001. הגעתי הנה דרך מינהל הסטודנטים, עברתי מכינה של קדם-הנדסאים ונרשמתי לאדריכלות. אני גרה לבד, לא עם המשפחה, וגם עובדת.

התחלנו לטפל בעולים מ-1972. רוב השנים כשליש מהתלמידים היו תלמידים עולים, ממומנים על-ידי מינהל הסטודנטים. גם היום המספרים גדולים.

אני עליתי ארצה מארגנטינה בנובמבר 2002. עשיתי אולפן א' במכללה הטכנולוגית ספיר, למדנו מתימטיקה, פיזיקה ועברית וגם מסורת. אחרי כן למדתי במכללה הטכנולוגית, המכללה לעולים, ועכשיו אני לומדת הנדסאי תעשייה וניהול שנה א'. עליתי ארצה עם אמא שלי.

הגעתי ב-1998 מרוסיה, בקיץ הגעתי לבאר שבע. עשיתי גם מכינה, זה עזר לי מאוד. אני לומד במגמת כימיה.

אני באתי מאוקראינה. עברתי מכינה, ואני לומדת במגמת כימיה.

הגעתי לארץ לפני שנתיים. עברתי אולפן א'. באתי למכללה, עברי מכינה ועכשיו אני לומדת כימיה.

זה מחמם את הלב, אין ספק, אני מתרגשת לראות את קיבוץ הגלויות הזה. אני רוצה להבין באלו בעיות אתן נתקלות, באלו דברים יוכלו לסייע בידכן, שיהיה יותר קל.

יש יותר מדי שעות לימודים, וקשה למצוא זמן להגיע לעבודה.

שאלה:

איך אתן מסתדרות עם הוותיקים?

אין בעיה.

איך בחרתם ללמוד מקצועות הנדסה?

אני למדתי אדריכלות, לכן הגעתי לזה.

חשבתן על מקצועות כמו מכונאות, חשמל?

לא.

אני התחלתי ללמוד תעשייה וניהול בארגנטינה, בגלל זה רציתי להמשיך פה.

נראה לכן שיש יותר סיכוי שיותר בנות ילכו למקצועות ה"גבריים" - מכונאות, חשמל - ולמה זה לא קורה?

מכונאות זאת עבודה קשה.

הסטיגמה היא שמכונאות זה להרים משאות כבדים.

ואם הייתן יודעות שיש עבודה, ושהעבודה היא לא באמת קשה כמו שנדמה?

מכונאות, לא נראה לי.

מי שהולכת לאדריכלות זה ראש אחר.

אולגה, יש לך בגרות מלאה.

כן.

בברית המועצות היה נהוג שמי שיש לו בגרות מלאה הולך או לאוניברסיטה או למכללה אקדמית. את בחרת במכללה טכנולוגית, מה היו הסיבות?

כך יצא, כי פה אני לומדת יחד עם בעלי. אנחנו באנו מאוקראינה, לא סיימנו אקדמיה, סיימנו אקדמיה למוזיקה. כשבאנו הנה והיינו בקיבוץ, רצינו ללכת לאוניברסיטה. אבל באוניברסיטה צריך יותר ללמוד מהספרים לבד, אין יחס אישי כמו כאן.

שאלה:

האם נפגשתם עם נציגים של מכללות שהציגו את הנושא של ההנדסאים? במרכז הקליטה שמעתם על לימודי ההנדסאים?

כן.

המקצוע הנדסאי הוא הרבה יותר יישומי, מאוד ייחודי. לכן יש המעדיפים לבוא לכאן ולא לאוניברסיטה. מהנדס לומד הרבה מאוד מקצועות יסוד והוא יודע הרבה מאוד מתימטיקה ופיזיקה, אבל ניגש בשתי ידיים שמאליות לדברים. הנדסאי עומד על רצפת הייצור ומנהל עבודה. ההנדסאי הוא המהנדס המעשי.

תודה רבה לכן, והרבה-הרבה הצלחה.


מפגש עם סטודנטיות בדואיות

יש לנו ארבע סטודנטיות, שלוש מהנדסאים ואחת מהתיכון שלנו. שתיים מהן עזרו לנו הרבה בשנה שעברה בכל הפעילות שלנו במגזר הבדואי.

שלום לכן, אנחנו מהוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. אני חברת הכנסת גילה גמליאל, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, חבר הכנסת רשף חן ממפלגת שינוי, חברת הכנסת מרינה סולודקין מהליכוד, חבר הכנסת טלב אלסאנע.

סבאח אל חייר.

אנחנו כאן על מנת לקדם ולעודד נשים ללמוד טכנולוגיה ומדעים. אנחנו נשמח לשמוע מכן, קודם כל תספרו לנו על עצמכן, איך בחרתן ללמוד דווקא את התחומים האלה, מה אתן לומדות.

אני מתל שבע. אני לומדת פה אדריכלות עם התמחות בעיצוב פנים, אני לקראת הסוף, אני עוד מעט מסיימת. בתור בדואית אני פוגשת קשיים רבים.

איזה קשיים?

הקושי הגדול של כולם זה הבעיה הכספית. אני מכירה אישית הרבה אנשים שהפסיקו את הלימודים בגלל הכסף.

כמה זה עולה?

שכר הלימוד נע בין 7,000 ל-8,000 שקלים, זה בלי ההוצאות האחרות שלנו.

קיבלת איזו מלגה?

המלגה היחידה שמקבלים במכללה הטכנולוגית זה פר"ח, והמלגה שלי מתעכבת. ב-1 במרץ היינו צריכים לקבל את המלגה, ולצערי עוד לא קיבלנו. באוניברסיטה הם מקבלים הרבה מלגות ממקומות שונים. יש פה עוד סוג של מלגה, אבל מי יודע אם אני אזכה בה, זה מאוד קשה.

לגבי תנאי הקבלה יש בעיות?

אני התקבלתי לפני שלוש שנים. אין קושי, מספיקה בגרות מלאה ועוד מבחן.

זה מבחן פסיכוטכני שבא להחליף את הפסיכומטרי. למבחן הפסיכוטכני לא צריך להתכונן, הוא בודק את היכולות. הרבה מאוד מכללות אקדמיות אימצו את השיטה הזאת במקום המבחן הפסיכומטרי שבודק ידע. אתה צריך לדעת לעשות כמה תרגילים בקצב. כאן התלמיד יושב בניחותא מול המחשב, לא בודקים את הידע המתמטי, אלא את היכולת.

זה הפסיכומטרי הישן, שהיה בעבר.

ניתן לעשות את זה בשפה הערבית. תתפלאו לשמוע שהרבה מועמדים מהמגזר הבדואי מעדיפים לעשות את זה בעברית.

כי התרגום מהעברית לערבית לפעמים משבש את השאלה. עדיף להבין את השאלה ולפתור אותה בשפה הערבית.

אני לומדת אדריכלות ועיצוב פנים. המשפחה שלי רוצה שתהיה לי תעודה באדריכלות. גם עבדתי בתור מזכירה, עבדתי גם פעם אצל טלב אלסאנע בתור מזכירה.

אני תמיד אשמח לקבל אותך, אבל אני רוצה שתשתלבי במקצוע שאת לומדת.

מה התמונה שיש לך? איפה תעבדי באדריכלות?

בתור התחלה, כשאני אסיים פה, אני חושבת שיותר קל בשביל להתחיל לקחת עבודות קטנות, לתכנן לאנשים, או לעבוד אצל אדריכל או מהנדס בניין, לשרטט לו על המחשב. אפילו אם אני אעבוד במשהו אחר, אני אעבוד גם בזה. אני יכולה לעבוד בשני מקצועות ביחד בו-זמנית.

כל הכבוד.

יש בעיה לסטודנטיות הבדואית, שאין הסעה מאורגנת למכללה.

אני לומדת תעשייה וניהול שנה א'. המשפחה שלי גרה בחורה.

איך סיימת את השנה הראשונה, בציונים טובים?

בעיקרון אני תלמידה טובה, מצטיינת בלימודים, אבל המחשבות שלי הן כל הזמן על הכסף. אני מתחילה לחשוש שאני אעזוב את הלימודים כדי לעבוד. זה גם מה שקורה לנשים, שהם מגיעות למחשבה - איך אני אלמד אם אין לי כסף.

ההודעה של הוועדה צריכה להיות מופנית למשרד החינוך.

אני למדתי באוניברסיטה ברית המועצות. המדינה צריכה לדעת שהשכלה גבוהה למיעוטים זה אינטרס של המדינה. יש עכשיו מצוקה, והסטודנטיות האלה יכולות ללמוד רק עם מלגות כי תראו איזה קשיים יש להם. יש לעודד בצורה מיוחדת את הבנות הבדואיות, כי אם הן לא ילמדו זה גורם לאבטלה. אנחנו צריכים לעמוד על זה. אני למדתי באוניברסיטה של מוסקבה עם אנשים שקיבלו מלגות מהממשלה; אני ראיתי איך הם היו אחרי האוניברסיטה ומה הלימודים נתנו להם. ברור שאנחנו צריכים קצת לטפל בסטודנטיות האלה.

אני ממליץ שהוועדה תמליץ בפני שר התמ"ת שמתוך התקציב של המשרד הוא ינסה למצוא תקציב למלגות לעודד סטודנטים ממגזרי המיעוטים - העולים והערבים.

הצבא עוזר כשהוא מאפשר ללמוד על חשבונו.

אנחנו פונים לשר התמ"ת על מנת לנסות משאבים לתקצוב המלגות.

לבנות מהמגזר הבדואי יש בעיה נוספת. בעוד שהבנים מהמגזר הבדואי יכולים ללכת בשעות הערב והלילה לעבוד, הבת הבדואית לא יכולה ללכת. לכן הבעיה הכלכלית של בחורה מהמגזר הבדואי היא הרבה יותר גדולה.

באוניברסיטה בן גוריון, דרך המכון למורשת הבדואית, יש מלגות אך ורק לסטודנטיות. כמעט כל הסטודנטיות הבדואית באוניברסיטת בן גוריון מקבלות מלגה. כאן יש בעיה, ואני חושב שאנחנו צריכים לחשוב איך להסתדר עם זה.

אני חושבת שקל וחומר במערך הטכנולוגי יש חשיבות עליונה למצוא את המלגות המתאימות.

אני מבין שהמשפחה לא מרשה לכן לגור לבד מחוץ מבית. אם הייתן גרות כמה בנות ביחד, מצד המשפחה זה פותר את הבעיה או שגם לא? אתן חייבות לגור בבית.

צריך לממן את הלימודים ולא את המגורים.

העניין של המגורים הוא מכשול נוסף, זה מכביד עוד יותר.

אם אני אגיד לאבא שלי שאני רוצה לגור ליד המכללה, הוא יעדיף לבוא לאסוף אותי מאשר אני אגור פה.

לפני שלוש שנים למדה אצלי תלמידה בדואית מרהט, המעבדה היתה עד 7:00 בערב. האבא היה מופיע ב-5:30 והייתי צריך לשחרר אותה מהמעבדה מכיוון שהוא הסיע אותה הביתה. הוא היה עומד בדלת של המעבדה ומחכה.

תודה רבה לכן, שיהיה לכן בהצלחה ותהיינה חזקות, ושתהיינה תוצאות.

נשמע עכשיו את שרי כהן ממשרד התמ"ת, בבקשה.

אשר לעניין ההכשרה המקצועית שעלה בבוקר, אני מזמינה את הוועדה שבמקביל לנושא של הנדסאים וטכנאים, שהוא לא פחות חשוב, יש אוכלוסייה מאוד גדולה של דורשי עבודה, ורובן הגדול הן נשים. נשים ללא מקצוע, אנחנו יודעים מה הסיכויים שלהן להיכנס למעגל העבודה ואלו סיכויי התקדמות יש להן.

דבר נוסף שחשוב שכולנו נדע - אנחנו נמצאים בנקודת זמן שהשינוי בכל הנושא של מקצועות טכנולוגיים יהיה מאוד איטי אם לא תהיה התערבות של העדפה מתקנת. הכיוון צריך להיות כל מיני פרוייקטים מיוחדים כמו "רקיע", וצריך למצוא לזה משאבים כספיים, אחרת זה יהיה מאוד איטי ומאוד לא מספק. התמונה של מכונות וחשמל ואלקטרוניקה השתנתה באופן מדהים בזכות "רקיע", והמשאבים הם לא בשמיים. צריך לחשוב על מודלים מאוד מיוחדים.

לגבי האוכלוסייה של הנשים הבדואיות שלומדות פה במכללה, הן עדיין בלימודים אבל בהחלט אחר כך אנחנו מכירים את הבעיה של השתלבות בעולם העבודה. זה לא פשוט, זה לא נגמר כאן. היחידה שלי עוסקת הרבה מאוד בנושא של הכנה לעולם הוועדה. אני מוכנה להציע למכללה ללמד את קבוצת הנשים הזאת כלים לחיפוש עבודה. אני לא יכולה לתת את זה לכל הנשים, מכיוון שהמשאבים מצומצמים, אז בסדרי העדיפויות שלי אני מוכנה ללמד אותן לקראת סוף שנת הלימודים האחרונה שלהן איך לחפש עבודה. כי אם סטודנטית למדה אדריכלות ועיצוב פנים, אפשר לראות איך לעבוד בזה מהבית ואלו אופציות יש. כי לחפש עבודה זה מקצוע, ולא כל כך לומדים אותו. אני כבר מעמידה את זה לרשות המכללה, כמו שאנחנו עושים את זה בקורסים רגילים או כמו שאנחנו עושים את זה ב"רקיע", לקבוצה של הנשים הבדואיות לקראת סיום הלימודים. נעשה את הפיילוט הראשון ונראה איך להמשיך.

מצוין. תעמידו את זה גם לרשות הנשים העולות?

הנשים הבדואיות בעדיפות ראשונה, נראה מבחינת המשאבים שלנו אם זה מתחברת לעולות.

אני רואה שבאמת היה משתלם לבוא לכאן עם נציגי התמ"ת היצירתיים. גם בהיבט הזה יש כאן אמירה. הרי העיקר הוא לא רק לסייר ולראות את הבעיות, אלא להציג גם פתרונות. אז באמת יש כאן בשורה נוספת - מלבד הקורס שייפתח פה לנשים חד-הוריות במימון מלא של משרד התמ"ת שבו ילמדו את מערך המחשב, גם נקבל את האפשרות לאותן נשים, בעדיפות ראשונה מהמגזר הבדואי, לקבל הכשרה לקראת מציאת עבודה והשתלבות במערך העבודה לאחר תום הלימודים. רשמנו, מצוין.

שלמה נחמיאס, ראש המרכז להכשרה והשתלמויות, בבקשה.

לצערי היום לא הבאנו בנות ובנים שלומדים הכשרה מקצועית כי אין כאלה היום. עד לפני שנה וחצי למדו כאן במכללה בסביבות 1,300-1,400 תלמידים, גברים ונשים, מהם 55% נשים. כיום אין כמעט, כפי שנאמר כאן יש לנו 14 תלמידים בלבד שהם בנים. כל המקצועות שהיו עתירי נשים, כמו מקצועות המינהל, הטבחות, המחשבים וכו', לא קיימים היום. זאת התמונה נכון להיום. מה יעשה אדם בגיל 35-40 שפיטרו אותו מהעבודה והוא בלתי מקצועי, והוא רוצה לרכוש מקצוע כדי שיפרנס את המשפחה שלו? אין לו איפה ללמוד, אין שום קורס, גם איך הוא יקיים את עצמו בזמן שהוא לומד. אז אדם כזה גומר את תקופת דמי האבטלה שלו במשך חודשיים, ואחר כך עובר להיות נסמך על תקציב המדינה דרך הבטחת הכנסה במשך כל החיים שלו. בן-אדם כזה לא יכול ללמוד שום מקצוע. לכן ברגע שהמדינה לא מעודדת נשים ללמוד מקצוע כדי שלא יהיו נסמכות על תקציב המדינה, היא למעשה גורמת להגדלת האבטלה יותר ויותר. ואז כולם יֵשבו בלשכת העבודה, כולם יהיו מרוצים, ואנחנו נממן אותן שיֵשבו בשירות התעסוקה במקום להפנות תקציבים להכשיר אותם למקצועות שהשוק דורש, כמו רתכים. למשל היום מדברים על חברות זרות שמביאות 1,000 רתכים. למה לא לוקחים את תושבי הדרום, גם נשים. המדריכה שלנו לרתכות היתה מהנדסת רתכות מברית המועצות, היא הכשירה את הרתכים.

כמה עולה להכשיר רתך?

800 שעות, כי זה עם רשיון של מכון התקנים. מי שמסיים את הקורס ומקבל רשיון - בלי חתימה שלו, לא יבצעו ריתוך. הוא יכול להגיע ל-10,000 שקלים כי הוא צריך רשיון.

למה השוק הפרטי לא יוזם הכשרה של רתכים?

יותר זול להביא רתך זר, שהוא כבר מוכשר.

אנחנו מבקשים לשמוע את סא"ל שירלי קרני, ראש אגף קידום ומיצוי פוטנציאל נשים, סגנית יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים.

אני רוצה להגיד משפט בסוגיית "רקיע". אני חושבת שדי ברור מההצגה, אנחנו כבר מכירים את זה כי אנחנו מלווים את הפרוייקט בצורה משותפת שלוש שנים, והפרוייקט הזה הוא הצלחה. הוא הצלחה גם משום שהוא מעודד נשים שבאו מעולם עיוני להיכנס לתחום, הוא הצלחה גם כי הצבא מעביר להן פלטפורמה להתנסות ואז הן יוצאות לא רק עם מקצוע אלא עם מקצוע והתנסות, שלשוק האזרחי זה כמובן הרבה יותר טוב. בחורה כזאת לא צריכה ללמוד ומיד לחפש עבודה, כי הצבא נותן לה ישר את מקום העבודה.

יש מדיניות בצבא להרחיב את זה, כרגע גם יש אמירה להרחיב את זה לשנה הקרובה, אנחנו כבר בתוך תהליך המיון, אבל באיזשהו שלב זה ייפסק כי גם בתוך הצבא בסוף תעלה סוגיית הכסף. הצבא היום מממן את זה באופן מלא, הוא מממן גם את הבנות שממשיכות אחר כך לעתודה אקדמית, אותן מצטיינות ממשיכות לקבל מימון של 90% על לימודי התואר שלהן לכל שנות לימודיהן. אחד החששות שלי הוא, שגם אם נרצה ללכת למחוזות מאוד רחוקים, אנחנו רואים שזה פרוייקט שאפשר ללכת איתו רחוק גם בכמויות, הצבא יכול לקלוט אותן מבחינת מקום העבודה במסות הרבה יותר גדולות, הוא לא יוכל לממן את המסות שאפשר לקלוט בעבודה. אני חושבת שאחד הדברים ששווה להתחיל לחשוב עליהם היום - האם אפשר למצוא מימון נוסף כך שגם אם הצבא יחזיק שני שליש ממימון הלומדת, אבל שליש יבוא ממקום אחר, הוא יוכל להרחיב את מספר הלומדות, להכניס יותר נשים לתוך הצבא כעובדות ואחר כך גם להוציא אותן החוצה עם ניסיון, כי אחרת באיזשהו שלב תהיה מכסה בשל חוסר בכסף.

תודה.

תעודה של מהנדס עולה למדינה, בלי שכר לימוד של התלמיד, בין 120 ל-150 אלף שקל. תעודה של הנדסאי, שזה שנתיים לימוד, עולה 12,000 שקלים. אנחנו מדברים על סדרי גודל אחרים.

ענת, נציגת נעמ"ת, בבקשה.

אני רוצה לשאול את סא"ל שירלי קרני. אני שומעת לראשונה על תוכנית "רקיע", היא מאוד מעניינת אותי. אני מנהלת מחוז הדרום מאשדוד עד אילת, אני אעשה הכל כדי שזה יימשך, כדי שהבנות יתפתחו מכאן בתחום של הצבא.

אני אדם מאוד פרקטי ומיליטנטי בתחום התעסוקה. אני אומרת לכל המשרדים הממשלתיים שחייבים לדאוג לתעסוקה. כבאר-שבעית שבאה מהמרכז, אבל המון שנים אני בבאר שבע, אני יודעת שבתחום הכימיה יש תוחלת תעסוקה, כי כל התעשייה הכימית היא בדרום. אבישי ברוורמן ידידי זועק, הוא זורק את הכפפה למכללה הטכנולוגית שתתמחה בתחום הכימיה, שתתמקצע, שתרחיב בכל הארץ בתחום של כימיה, ואז ייתכן שמשרד התמ"ת יתקצב מכללות אחרות פחות כדי לנייד סטודנטים מהמרכז שילמדו יותר בבאר שבע, שיעבדו במפעלים הכימיים בדרום. הרי הוא בעד, הרי רוצים תושבים בדרום. תחום הכימיה, אם לא באוניברסיטת בן-גוריון, יהיה פה - טכנאים, הנדסאים, אולי אחר כך תואר ראשון בשילוב עם האוניברסיטה או שיקבלו אישור מהמועצה להשכלה גבוהה להעניק אותו פה. יש להרחיב את התחום הזה במכללה, ולעזוב תחומים שאין בהם תעסוקה. נשים לא יעבדו בבאר שבע ברתכות, תעשייה וניהול - כן, כי נשים שלומדות את זה מוצאות עבודה במקצועות ליד תעשייה וניהול.

זה מקצוע אוניברסלי.

הוא בטוח.

משפט אחד לגבי כימיה. כל סטודנט או סטודנטים שרוצה ללמוד כימיה במכללה בבאר שבע, לא תהיה לו בעיה של מקום להתקבל. אם מחר יבואו ללמוד עוד 200 או 300 סטודנטים במכללה, נאפשר להם את זה, עם תקצוב.

אני קודם כל רוצה להודות, שמענו היום הרבה דברים מאוד מעניינים וגם ראינו תהליכים מאוד מעניינים. לגבי התוכנית בצבא, צבא זה כמו אמא שנותנת הזדמנות טובה מאוד ללמוד מקצועות ולעבוד בהם.

תודה רבה. יש לנו עוד סיור עם הבנות של מסלול "רקיע". אני רוצה להודות לכם ממש מכל הלב. אני חושב שהצגתם פה את התמונה בצורה הטובה ביותר שניתן כדי להמחיש לנו את המצוקות. יש גם בשורות טובות, אז זה בכלל טוב.


מפגש עם סטודנטיות במכללת ספיר

שלום לכן. אנו רוצים לשמוע על התוכנית, וכן בדיוק מה הצרכים על מנת לתרגם אותם גם לסיוע מצד הממשלה ומצד משרד התמ"ת. אני אשמח לשמוע גם איך הגעתן ללימודים, למה בחרתן דווקא במסלול הזה, איך אתן רואות את ההשתלבות ואת הלימודים שלכן כאן. אשמח לשמוע אתכן יותר מאשר להשמיע.

מאוד משקיעים בנו כאו. יש לנו בעיות אחרות.

אני מבינה שכולן מאזור הנגב.

בעקבות כל הקיצוצים בקצבאות של הנשים החד-הוריות, הוחלט לתעל את המשאבים כדי להכשיר את הנשים לעבודה, לתת להן הכשרה מקצועית לפי הצרכים של התעשייה. זה המסלול שנמצא כאן היום, ואני קוראת למשרד התמ"ת להרחיב אותו כאן ובמכללה הטכנולוגית בבאר שבע. זה מופעל בעוד שלוש מכללות נוספות, שתיים בצפון ואחת באריאל. המגמה היא שהנשים תקבלנה את האפשרות בתוך שנת הלימודים גם להשתלב בעבודה בתעשייה, כי יש ביקוש עצום למה שהתלמידות לומדות כאן. זה לא פותר את כל הבעיות, אבל זה מסייע מאוד.

השאלה איך גומרים את השנה הזאת.

יש בעיה כלכלית, כמו הנסיעות שזאת היתה נקודה שעלתה ושאלתי לגביה כדי לוודא שאכן טיפלו בכך שמשרד התמ"ת יממן את הנסיעות, כי אחרת זה נטל כלכלי נוסף שמאוד קשה לעמוד בו.

הלימודים הם בחינם והנסיעות אמורות להיות גם כן בחינם. איך אתן מקבלות את הכלכלה במהלך התקופה הזאת?

כרגע אני מקבלת כלכלה, אחר כך אני לא יודעת מה יהיה.

הסיכום הוא שבמהלך כל 12 החודשים שאתן לומדות כאן, אתן מקבלות או הבטחת הכנסה או דמי אבטלה. אם יש כרגע מישהי מכן שלא מקבלת, היא צריכה להגיד.

אנחנו מקבלות. אבל ממה שאני מקבלת כרגע, אני לא מתחילה את החודש. אני מקבלת 1,500 שקל. מזה אני צריכה לשלם שכר דירה, חשמל, מים, כלכלה, יש לי גם ילד בבית. זאת אומרת שאני לא מתחילה את החודש וגם אין לי ממש הכנסה. זה המצב. זה יפה שבאים לקראתי ומאפשרים לי ללמוד, אבל תעזרו לי. מבחינתי אני רואה את זה כבזבוז זמן. שנה אני באה ולומדת, זה נעים וזה נחמד, אבל עדיין אין לי במה לגמור את החודש.

אני מסתכלת קצת קדימה. בתום השנה הזאת יהיה ניתן לשלב אותך בעבודה, אבל אין ספק שבמהלך השנה הקרובה חייבים למצוא פתרונות אלטרנטיביים. מה לגבי הקצאת משאבים לדיור?

אני גרה בדירה ששכרתי בעצמי, לא קיבלתי דרך עמיגור.

חייבים לסייע בהחזר הוצאות שכר דירה.

יש הוצאות של שכר דירה, שגם את זה הורידו בקיצוצים. הייתי בבנק וביררתי את העניין, נאמר לי שכמעט לכולם הורידו את הסיוע בשכר הדירה. זאת אומרת שאם הייתי מקבלת סיוע בשכר דירה קרוב ל-7,000 שקל לשנה, היום אני אקבל אולי 3,000 או 4,000. יש כאלה שהורידו להם לגמרי. בגלל שיש לי דרגה גבוהה של זכאות, אני עדיין זכאית לקבל אבל זה לא אותו סיוע שהיה, הרבה פחות. נכון שלטווח הרחוק באמת צריך לחשוב מה יהיה הלאה, אבל במצב הנתון היום אני לא מסוגלת.

כמה זמן אתן כבר לומדות?

ארבעה חודשים, מנובמבר.

אתם צריכים לדעת שהרבה עזבו כאן בגלל הקשיים.

כמה עזבו?

התחלנו 38 והיום אנחנו רק 22. אני לא יודעת איך אחרים, אני לא מדברת על כולם, אני מדברת עליי. אני יודעת שמחר-מחרתיים אני חייבת לעזוב את הקורס, אני פשוט לא מסוגלת, יש לי בן שעוד מעט הוא מתגייס, הוא הולך לצבא, ויש לי ילדה שהיא חולה מאוד. רק לתרופות אני חייבת להוציא כמעט 1,000 שקל כל חודש ואני מקבלת רק 2,500 שקל. יש לי הלוואה של הסוכנות, תשלומים של חשמל. היום אני רוצה להגיד לכם שאני בלי גז, היום אחר הצהריים מנתקים לי את המים. אין לי ממה לשלם. יש לי סכרת, ויש הוצאות לתרופות גם בשבילי. לפעמים בבוקר אין לי במה להאכיל את הילדה כדי לשלוח אותה לבית הספר, וזאת ילדה שחשוב שהיא תאכל טוב. ומה אני יכולה לתת לילד בן 18 שעוד מעט הולך לצבא?

אבל אם תסיימי את הלימודים את תוכלי לעבוד. זאת טעות להפסיק את הלימודים.

אני מסכימה אתך, אבל מה אני יכולה לעשות עוד שמונה חודשים? היום אני בטוחה במאה אחוז שעכשיו אני חוזרת לבית וכבר לא יהיה לי מים, וגם כבר אין לי גז בבית.

שאלה:

איפה את גרה?

אני גרה בנתיבות.

איך את משתלבת בלימודים?

אני חושבת שאני בסדר גמור. בשביל עולה שש שנים בארץ זה מאוד קשה, השפה מאוד חדשה, הכל שפה טכנית, אבל אני מנסה. כל מה שתלוי בי, אני רוצה לעשות.

אתן מבחינתכן רואות את הקורס כמנוף בשביל לפתור בעתיד את הבעיות, וצריך רק למצוא פתרון למהלך השנה הקרובה?

הקורס שנפתח מתבסס על הצרכים בתעשייה. היום יש מחסור מאוד גדול של עובדים לפיתוח שבבים במחשבים, וזה הקורס שנפתח כאן. הרעיון אחר כך הוא לדאוג לשלב את הנשים בעבודה.

זה מסלול אחר. כאן המסלול הוא תעשייה וניהול.

כאן זה מסלול זה מסלול של תעשייה וניהול. אחר כך תהיה לכן קדימות לגבי מציאת מקום עבודה, כי משרד התמ"ת יהיה מחויב לכן לתעל אתכן מבחינת הצרכים שקיימים.

הכל עשר, הבעיה היא איך אני אגמור את השנה הזאת. אם לא יהיה לי מה לאכול עוד חודש, לא יעזור לי שעוד שנה תהיה לי תעודה. אני כבר לא אהיה שם.

לגבי הבעיה הספציפית שלך, מדוע את חושבת שינתקו לך את המים או את הגז?

כי לא שילמתי, אין לי ממה לשלם.

בכל מקרה את הפרטים שלך אני מבקשת שתעבירי לנו, ונבדוק מה ניתן לעשות.

לגבי גיל, אני מכירה אותו אישית וכמה שהוא יכול לעזור הוא עוזר. אין מה לדבר. הוא מאוד עוזר. בשום פנים ואופן אני לא רוצה לעזוב את הקורס הזה, אבל אין לי ברירה. אני יודעת שזאת ההתקדמות שלי, אני יודעת שאולי עוד שנה תהיה לי עבודה, זה לא רק עברית, זה גם עבודה, זה עתיד. אבל אני מדברת על הרגע הזה, ואני לא מדברת רק עליי, אני מדברת על כל הכיתה. אני רוצה להגיד לך תודה-תודה-תודה, ואני לא יודעת איך להגיד תודה לכל המרצים שלנו, כמה הם עוזרים לנו, כמה הם מדברים והכל, וכמה חשוב הקשר. הקשר פה הוא מאוד חזק, המרצים שלנו - גם דני, גם אבשלום - כולם, אין מילים.

אני רוצה לדעת לגבי הנשים שעזבו את הקורס. באיזה שלב בקורס הן עזבו?

הסיבות מגוונות, אין מגמה אחידה, כל אחת עם הסיבות שלה. חלק על רקע כלכלי.

רק רציתי להוסיף שאני למשל ניסיתי לעבוד, גם ללמוד וגם לעבוד אחר הצהריים. אבל קודם כל זה נורא קשה כי כל היום הייתי בחוץ, ודבר שני עכשיו מותר לי להרוויח סך הכל 500 שקל כדי לא לפגוע בהבטחת הכנסה. זאת אומרת שמה שהרווחתי, 1,600 שקל בחודש, מזה הורידו לי 1,000 שקל. אז מה עשיתי? אני רציתי לעבוד, אז תנו לי, תעזרו לי, אני עובדת ואני לומדת. אז גם הורידו לי. אני לא יודעת מה זה, זה חוק חדש?

שאלה:

למה אסור לעבוד?

גם לא ידעתי על זה. כשידעתי, פשוט עזבתי את העבודה וזהו.

אולי שווה לבחון פנייה לשר האוצר, שתהיה החלטה שבזמן שנת ההכשרה כן ניתן יהיה לעבוד.

לגבי דירות, למה לא עוזרים לנו בדירות? למה אנחנו צריכות לשכור בעצמנו? פתאום אין דירה, פתאום יש בבאר שבע או בשדרות. אני גרה בנתיבות, נולדתי שם, אני רוצה לגור שם. יש דירות בנתיבות, אבל במשרד השיכון הקפיאו אותן כדי שקודם יתמלאו הדירות בשדרות ובאופקים. לא יודעת מה הסיפור שלהם. אני די הרבה הולכת אליהם, וזה ממש נורא ואיום.

את יודעת על דירות פנויות וריקות?

יש. בעמיגור הוא אמר לי שיש דירות אבל הן מוקפאות. זה גם חלק מהבעיה, להוציא 1,500 שקל מתוך 2,500 זה המון. לגדל שני ילדים זה לא פשוט.

אבל עוזרים לכן בהוצאות שכר הדירה.

2,100 שקל לארבעה חודשים. זאת העזרה.

תודה רבה. ראשית, אנחנו נבחן כמה נקודות שעלו כאן היום, אחת מהן - כמו כל הסטודנטים במדינת ישראל שיכולים לשלב גם עבודה כדי לממן את ההוצאות. כאן אמנם אין הוצאות של לימוד, אבל יש הוצאות מחיה וגידול ילדים. נפנה לשר האוצר כדי לבחון את האפשרות שבמסלולים של שנת קורס הכשרה לנשים חד-הוריות תהיה אפשרות לעבוד ללא רף מקסימלי של הכנסה.

מדובר בסך הכל על חצי משרה, ארבע שעות ביום.

אני מסכימה אתך. אי אפשר מצד אחד לבקש לצאת ללימודים כדי שעוד שנה תוכלו להשתלב במעגל התעסוקה באופן מלא, ומצד שני למנוע מכן את שאר העבודות במקביל ללימודים. אני אפנה לשר האוצר באופן אישי בשם הוועדה.

יש גם את התופעה של סטודנטיות חד-הוריות מן המניין שבאות ללימודים אקדמיים רגילים. מי שבאה ללמוד, פוגעים בקצבה שלה.

את זה פתרנו כבר במהלך המאבק של האמהות החד-הוריות. העליתי את זה בהתחלה כהצעת חוק, ואז הורדתי אותה כי שר האוצר בעצמו אמר שנשים שהולכות ללימודים לא רק שלא יפגעו להן בהקצבה אלא גם ידאגו להן למלגת לימודים.

אני לא בטוח שזה מוחל בפועל.

יש לי בת דודה שלומדת באקדמיה, ופגעו לה בקצבה.

אני מבקשת שכל השמות של הנשים האלה יעברו אליי כי זה נאמר במפורש על-ידי שר האוצר והם אמורים להחיל את זה. זה נאמר בצורה חד-משמעית שלא משתמעת לשני פנים.

החוק אומר שאפשר ללמוד עד 12 חודשים. במסגרת הזמן של 12 חודשים הן יכולות ללמוד, לקבל תמיכה בלימודים ולהמשיך לקבל הבטחת הכנסה. אם הלימודים הם מעבר ל-12 חודשים, אוטומטית הבטחת ההכנסה יורדת.

במצב כזה מן הראוי היה לאשר להן את שנת הלימודים הקרובה, ובמהלך השנה לבצע את השינוי החקיקתי המתאים כי החוק הזה הוא אבסורד וצריך לשנות אותו. אבל אני אומרת לכם בוודאות שהנושא הזה יטופל, ואני חושבת שהשיחה היום היתה מאוד חשובה ופוריה. אני מאחלת לכן הצלחה, תשרדו את השנה הזאת, אין ספק שזה ישתלם בסוף. לגבייך (העולה מחבר העמים), תעבירי לנו את הפרטים האישיים שלך, ונראה מה ניתן לעשות בעניין שלך כדי שלא ינתקו לך את המים והגז.

אני לומדת פה בגלל השפה וגם בגלל הגיל שלי. אני לא יכולה להיות פה בשעות יותר מדי מאוחרות כי אין הסעות. יש פה שיעורים גם עד הערב, ואין הסעות אז אני לא יכולה להישאר.

זאת בעיה של המכללה, אנחנו ננסה לטפל בזה עוד פעם.

קודם כל, טוב שהעלית את הבעיה כי אנחנו נפנה להנהלת המכללה כדי שימצאו לך פתרון. נשיא המכללה פרופ' צחור נמצא פה, והוא אומר שימצאו לך פתרון.

אמרתי שנשתדל.

הוא ישתדל בחיוב. ממש תודה לכן, ושיהיה לכן בהצלחה וחג שמח.

גם לכם.


פגישת סיכום

לאחר הפגישה עם הסטודנטיות, אנחנו מתכנסים כאן לישיבת סיכום.

אני רוצה לומר שעלות קורס של פרופסור מן המניין שלנו לעומת פרופסור מן המניין שמביאים מאוניברסיטת בן-גוריון זה אחד לחמש, כלומר אותו אדם עצמו עולה פי חמש.

הוא קול קורא במדבר.

הם לא מבינים אותי, אני אומר להם: לטובתכם. הם לא מוכנים. הם נעולים בקונספט מסוים. הם לא מבינים שמכללה זה לא פחות מאוניברסיטה וזה לא יותר מאוניברסיטה, זה משהו אחר, עם דגש לא על המחקר אלא על הוראה. הוראה יכולה להיות הרבה יותר זולה במובן הטוב, כלומר אני לא מציע להוריד את הרמה. להיפך, אני מביא את כל הפרופסורים הטובים של בן-גוריון, הם ילמדו את הסטודנטים, והסגל שלנו יהיה ממש שלדי. זה מה שאנחנו עושים.

אתה רואה בעצם את האוניברסיטאות כמוסדות מחקר, ששם צריכים להיות תקנים קבועים של מצבת כוח אדם וממנה לקבל את המשאבים של מרצים מן החוץ לכל המכללות בסוף.

כן. ועוד מרכיב אחד - הדוקטורנטים שלהם, שזה גם מאפשר להם להיות דוקטורנטים.

מה קורה היום בשאר המכללות?

המכללה הדומה לנו מבחינת גודל היא אריאל. באריאל - אני אומר את זה בזהירות - להערכתי יש כ-140 אנשי סגל במינוי. לנו, עם אותו גודל, יש 40 אנשי סגל במינוי. איש סגל במינוי יקר מאוד, ההבדל של 100 אנשי סגל מאפשר לנו עולם שלם, עולם אדיר. מינוי זה 50-60 אלף דולר לשנה, תכפילי את זה ב-100 ותגיעי לכספים אדירים.

אחת הבעיות הקשות היא החופש האקדמי, שהממשלה לא תתערב בחלוקת המשאבים הפנימיים של הקמפוסים. אין ספק שאחד הדברים שהסגל הבכיר של האוניברסיטאות וההנהלה מתחילים להפנים, שאם הם לא ישכילו להתייעל זה יחזור אליהם כבומרנג באיזשהו שלב, ולא פלא שכל פעם מחדש עולים רעיונות שקשורים באופציות להתערב בחלוקה הפנימית של המשאבים בתוך המוסדות להשכלה גבוהה. אני מסכימה אתך שאם לא ימצאו דרך להתייעלות פנימית, ההתערבות תימשך.

קודם כל, יש כבר החלטה במועצה להשכלה גבוהה, שמוסדות המחקר הם באוניברסיטאות ולא במכללות. לכן זאת כבר השנה השנייה שבשנה הראשונה לומדים יותר סטודנטים במכללות מאשר באוניברסיטאות. המכללות הן להוראה, וזה בהגדרה. אגב, הן מקבלות פחות כסף מאשר האוניברסיטאות.

אני מציע שנקבל עוד פחות.

איך עושים את זה בפחות כסף? אם יאפשרו למכללות לקחת מרצים מהאוניברסיטאות. היום המל"ג לא מוכנים לזה.

בואו נדבר בגילוי לב. הסטודנטים שלנו מגיעים לכאן כי נקודת ההתחלה שלהן היא טובה פחות. מי שמסתיר את זה, אומר לא אמת. אנחנו מקבלים אותם ברף יותר נמוך, דורשים מהם בתום שנה א' לעמוד במבחנים שאוניברסיטת בן-גוריון דורשת, אותו מבחן. כדי לעשות את זה יש סוד אחד, והסוד הוא המורה שיודע להביא אותם לנקודה הזאת. ואז במל"ג כועסים עלינו שאנחנו מעסיקים מרצים מהאוניברסיטה. אנחנו מעסיקים אותם כי זה צורך קיומי של הסטודנטים שלנו.

חברת הכנסת גמליאל, את צדקת בשאלה ששאלת אותי בדרך - מה עם משפטים? זאת מכללה גדולה, יציבה, מצבה טוב, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה אלא אם נייצב כאן משהו בסיסי שהוא יהיה מקום גם לגאווה סביבתית. משום מה בסביבה שלנו מניחים, בטעות בעיניי, שה"טופּ" של ההשכלה הגבוהה זה משפטים.

זה נובע מתוך חסך בכל אזור הנגב. מראשון לציון עד אילת, בכל הנגב, אין שום בית ספר למשפטים. בסופו של תהליך, אחד המוסדות יקבל את האפשרות לממש את הלימודים האלה.

רק מוסד אחד. באוניברסיטת בן-גוריון זה לא יכול להיות כי בשיטה הקיימת היום, כדי להכניס תחום חדש, צריך להוריד תחום. אי אפשר להעלות על הדעת שהיום פרופ' אבישי ברוורמן יתייצב בתוך האוניברסיטה שלו ויאמר: אנחנו פותחים פקולטה למשפטים וסוגרים פקולטה להנדסה. כיוון שאנחנו עוד בשלבים של הסבת תוכניות בן-גוריון, אנחנו כן יכולים להגיד: אנחנו פותחים מחלקה למשפטים ולא מכניסים את משאבי אנוש. הצענו את זה על אותו כסף שיש לנו.

איפה זה עומד?

בדיון בות"ת. יש התנגדויות גדולות מאוד של אגף תכנון בות"ת.

מדוע אזרח של מדינת ישראל באזור אילת, דימונה, שרוצה ללמוד משפטים, צריך ללכת למרכז הארץ? אין לכך שום היגיון בעולם.

את יודעת כמה סטודנטים מקו אשקלון ודרומה לומדים עכשיו במכללות למשפטים במרכז הארץ? 1,100. כמעט כולם לומדים במכללות פרטיות, והעלות של כל אחד היא גבוהה.

גם מבריחים אותם מאזור הנגב לגור במרכז הארץ.

העלות למשפחה, כדי להביא בן ללימודי משפטים במרכז הארץ במכללה פרטית, היא בין 220 ל-250 אלף שקל, היינו רבע מיליון שקל. המשמעות היא שמי שלומד משפטים מבאר שבע הם בני הרופאים וכו', אז את מי דופקים כאן שוב?

אם הם ילמדו פה אצלך, תחסוך להם בערך 100 אלף שקל.

יותר. אצלי זאת מכללה מתוקצבת, לא פרטית. שכר הלימוד הוא הרבה פחות, זה 60-70 אלף שקל.

זאת אחת הבעיות - המדינה לא קובעת בכל מה שקשור ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. הממשלה לא יכולה לקבוע החלטה שבאזור הנגב פותחים מכללה ללימודי משפטים. המועצה להשכלה גבוהה ביחד עם ועדת תכנון ותקצוב אמורים ביחד להפנים את הצרכים של כל קמפוס ולפי זה לנווט. זה לא סוד שבהרכב הישן של המל"ג היתה נטייה מאוד מובהקת לגבי העברת משאבים לקמפוסים מאוד ספציפיים באזור המרכז וירושלים. אבל עם השנים, מכיוון שלא היתה התחשבות וראייה אובייקטיבית לגבי חלוקת המשאבים וחלוקת האישורים מצד המל"ג, נוצר פתאום צורך עז להתערב ולהחליף את הרכב המועצה להשכלה גבוהה, ולהוסיף יותר נציגי ציבור שיתנו את הדעת על ההיקפים האלה.

הוסיפו גם נציגי מכללות.

עכשיו אני מנסה להוביל מהלך שיהיה נציג נוסף לסטודנטים. כלומר, יהיו שני נציגים של הסטודנטים בתוך הממסד הזה. הסיבה היא שלעתים שוכחים שכאשר נותנים לך חופש, אתה צריך לנווט אותו בצורה נכונה. אותו הדבר כאן - יש פה צורך שמתבקש. המועצה להשכלה גבוהה צריכה להפנים באיזשהו שלב שחובה שבאזור הנגב יהיה מוסד אקדמי שילמד משפטים. אולי זה לא נוח למרצים, לשופטים, לעורכי-הדין, אבל זה יוצר פה מצוקה אמיתית לאותם צעירים שרוצים ללמוד משפטים.

אני כבר אומר שאין לנו בעיה של סגל, אין לנו בעיה של תקציב, אין לנו בעיה של מקום. הבעיה היחידה שלנו היא איך עושים הבקעה במל"ג. לא תהיה לנו בעיית תלמידים, כפי שאתם משערים.

לדעתי צריך ממש להציב את זה כיעד ולהיכנס עם זה בכל הכוח בהיבט של המל"ג, אני חושבת שזה פשוט מתבקש. מכללת ספיר שמכלכלת את צעדיה בתבונה, ויש חשיבות אקדמית עליונה שתהיה בה פקולטה למשפטים. אולי נפנה גם לשרה בעניין הזה.

אני רוצה ברשותכם לנווט את הדיון היום לנושאים שלשמם באנו הנה. אחרי מה שראינו כאן ומה שראינו במכללה הטכנולוגית בבאר שבע, אני רוצה לנסות להפיק דבר פרודוקטיבי מהסיור שלנו במכללה.

כפי שאמרתי, למכללה הטכנולוגית בבאר שבע הבנו שאין את הקורס לנשים חד-הוריות, קורסי הכשרה. דאגנו שמשרד התמ"ת יתחייב לפתוח קורס כזה כבר בזמן הקרוב וגם את קורס ההכשרה לנשים הבדואיות כדי למצוא מקורות תעסוקה.

לגבי המכללה כאן - חשבנו ביחד, גם אני וגם האנשים של משרד התמ"ת; יש פרוייקט "רקיע", שלצערנו עדיין לא מקבל ביטוי כאן במכללת ספיר. אני מרשה לעצמי לומר בשם משרד התמ"ת, והוא גם יאמר את זה בעצמו כדי שזה יקבל גושפנקה, שאנחנו נפתח פה במסלול של "רקיע". אני חושבת שזה חשוב לכל האזור, ויש מקום - במיוחד במכללה הזאת שהיא מכללה פורחת - להוסיף גם את הקורס הזה, שזה קורס במימון משרד התמ"ת וצה"ל. זה ייתן ערך מוסף כאן לאזור.

בוועדה לקידום מעמד האישה דנו שלוש ישיבות בשילוב נשים במערך הטכנולוגי והמדעים - גם בבתי הספר, גם בצבא וגם במוסדות להשכלה גבוהה. החלטנו שנצא לסיור בשטח כדי לראות איך הדברים מתקיימים הלכה למעשה. אני, כמי שהיתה פה מספיק שנים וחשה את החסך במים באזור הדרום, ניווטתי את הסיור לכאן, במיוחד בגלל הידיעה מראש שמהישיבות כאן יצמח דבר פרודוקטיבי ונוכל לעודד עוד קורסים. אני חושבת שזה מבורך, אני מקווה שאתה מקבל את זה בשמחה.

כמובן.

מכללת ספיר היא בין המכללות המתקדמות שקיימות. היא התקדמה בשנים האחרונות בצורה מאוד משמעותית. אם את זוכרת, הצגתי לך בשקף כמה מכללות טכנולוגיות נמצאות בתוך קמפוס אקדמי, בכלל זה כמובן מכללת ספיר. אמרתי לך שהיתרון המשמעותי ביותר של סטודנט שמתחיל ללמוד היום כאן, מכיוון שהוא נמצא בתוך סביבה של לימודים אקדמיים, יוכל בסופו של דבר להגיע לתואר אקדמי. צריך לומר לזכותו של פרופ' צחור - אומרים מקצת שבחו בפניו - שהוא מאוד פתוח בעניין הזה, וכך נוהגים גם ראשי החוגים שלו. הם לוקחים את תוכנית הלימודים של ההנדסאים, כי היא ממילא נמצאת כאן, ומקבילים אותה לחוג האקדמי המקביל וההמשכי.

כך שאם התלמיד רוצה להמשיך אחר כך לתואר אקדמי, הוא יוכל.

אבל תוך כדי הלימודים כאן, הוא כבר מתחיל שם.

כמה אחוזים ממשיכים ללימודים אקדמיים?

כרגע יש 150 לומדים כאלה.

בבואו לאקדמיה יש לו 43% מהדרישות, כלומר הוא עשה כמעט חצי מהתואר.

יש לו 51 נקודות מתוך 108.

מה שחשוב הוא שהדבר הזה יהיה מובנה ומסודר. מה שהם עושים זאת יוזמה של המכללה וזאת יוזמה מבורכת. להיות אקדמאי זה סטטוס, היום אנחנו מאבדים אוכלוסייה מאוד טובה מכיוון שתואר הנדסאי זה לא תואר אקדמי. היום יש דלת מסתובבת, אנשים הולכים ללמוד מדעי הרוח ומדעי החברה באוניברסיטה או במכללה, מסיימים ואין להם מה לעשות, והם באים לעשות הסבת אקדמאים. זה עולה הון תועפות למדינה וזה אבסורד. כאן אנחנו לא רוצים להיות מהנדסים, אנחנו מדברים על הנדסאי אקדמי. המכללה רוצה לעשות את זה בצורה מובנית ומסודרת, ואז בעצם למשוך אוכלוסייה שמחפשת את התואר. כי השכר של הנדסאי הוא שכר טוב, הוא מרוויח הרבה.

כמה שנים לומדים פה לשם כך?

בארבע שנים הוא מסיים תואר הנדסאי ו-BA. זה ממש רווח.

מי השכיל לעשות את זה קודם - אתם או האוניברסיטאות?

אנחנו, זה פטנט שלנו.

יש פה תואר שנקרא BA בניהול ובקרה תעשייתית, שהכלים שהוא מקנה לכל הנדסאי לניהול בעתיד, גם אם הוא יהיה אלקטרונאי וגם הוא איש כימיה, הם כלים מצוינים.

כמה נשים לומדות בתחום הטכנולוגי?

כשליש מהתלמידים בתחום הטכנולוגי, כאשר בביו-טכנולוגיה למעלה מ-60% הן בנות. באדריכלות - 54.5% בנות, בתקשורת אינטרנט, שזה מחשבים ותוכנה - 50%. בתואר משולב לומדות יותר נשים משום שהן באות עם תעודת בגרות, עם דרישות קבלה לאקדמיה.

אני שמח שנמצאת פה הסגנית של יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים. אני יודע שהצבא ישמח מאוד, בין היתר, שייפתח פה מסלול "רקיע". אנחנו נמצא דרך לפתור את הבעיה שקיימת. יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה המליצה על העניין, אנחנו נבדוק את העניין הזה וייתכן שהשנה נפתח כיתה נוספת גם במכללת ספיר.

אפשר לפתוח פה מסלול אלקטרוניקה, זה אין במכללה בבאר שבע.

מצוין. אני רוצה לציין בפניכם את המגמות של השתלבות סטודנטיות בכלל בחתך ארצי במה שקשור לתחומי הלימוד. מתימטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, מדעים פיזיקיליים, מדעים ביולוגיים, הנדסה ואדריכלות הם תחומים שמקבלות התארים בהם לא עולות על 6% מסך הכל מקבלות התארים. אם אני מסתכלת על החלוקה, מרבית הנשים שנמצאות במוסדות להשכלה גבוהה לומדות מדעי הרוח הכלליים - כ-8%, מדעי החברה - כ-30%, חינוך והכשרה להוראה - כ-13%. הכיוונים הם מאוד ספציפיים. לעומת זאת במדעים פיזיקליים - 2%, מדעים ביולוגיים - 6%, מתימטיקה - 4%, אלו שיעורים נמוכים מסך הכל הנשים שלומדות במוסדות להשכלה גבוהה.

בביו-טכנולוגיה אצלנו יש 60% בנות.

כי ביו-טכנולוגיה זה מסלול חדש יחסית, ובמקצועות החדשים יש יותר היענות מצד נשים. אם מסתכלים על הנשים ביחס לגברים במקצועות המדעיים, שיעור הנשים לא עולה על 40%. זה אומר שיש חובה לעודד את הנשים ללמוד את התחומים האלה כבר בעתודה, בצבא, בלימודים בבית הספר. הכל מתחיל ונגמר בחינוך.

אני מסכים עם מה שאת אומרת, אני רק רוצה להפנות את תשומת לב שבשני תחומים באקדמיה שהיו בעבר בשליטה מוחלטת של גברים חל ממש מהפך. התחום האחד הוא רפואה והתחום השני הוא מדעי החיים. גם בהנדסה מתחיל כבר להיראות שינוי, לא מספיק אבל המגמות הן לטובתכן.

אני חושב ש"רקיע" זאת תרומה חשובה לעניין הזה.

צריך הכוונה לנשים למכינה לעתודה למקצועות ההנדסה. זה יביא לעלייה בשיעור הנשים במקצועות האלה.

בעתודה הטכנית יש הנחיה עכשיו לקבל יותר נשים.

זה לא רק בעתודה, יש גם מלגות של משרד המדע שמתועלות לנשים שחונכות ומעודדות נערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה. גם כאן לא קיצצו השנה, זאת היתה הבטחה שקיבלנו בזמנו משר המדע וזה אכן יצא לפועל והמלגות לא קוצצו. אלה דברים שבאמת יכולים לקדם ולסייע.

אני מברכת על הסיור. אני מברכת אותך, פרופ' צחור. המכללה השתנתה לבלי הכר. הייתי פה לפני שנתיים בישיבה של התאחדות הסטודנטים, הייתי יושבת-ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון, ואין מה להשוות גם מבחינת המבנים.

תבואי עוד שנתיים.

יישר כוח. אני מאוד נהניתי לראות כאן את ההתפתחות המדהימה. גם בצבא עכשיו יש שינוי מגמה בחיל האוויר - גם אני בוגרת חיל האוויר - לגבי כל איוש המטוסים והסד"כ החדש שמגיע לאזור הנגב על מנת לאכלס יותר את הנגב. יודעים שזאת האפשרות הטובה ביותר. אני מקווה שישכילו בכל המוסדות, במיוחד הציבוריים, לעשות את זה.

בעניין של עתידה של תוכנית ההכשרה לנשים חד-הוריות, שמענו את המצוקה שלהן. אלה נשים שלא תהיה להן הזדמנות ללמוד בדרך אחרת, חבל שבשביל כסף לא גדול זה יימנע מהן. יש מערך מלגות של משרד התמ"ת שהן זכאיות להשתלב בו. צריך למצוא הסדר חדש שאפשר להגיש בקשה, יש מלגות לנשים חד-הוריות.

אתם מודעים לזה?

לא.

אפשר לתעל את זה לכאן.

הדיקן שלנו חילק מלגות לנשים שנמצאות במצוקה גדולה מאוד.

אבל היא מדברת אתך על מקור אחר של מלגות. זאת כבר בשורה טובה, קחו ממנה את הפרטים.

כשהממשלה הקימה את הוועדה שמטפלת במלגות הללו, הרציונל שלה היה שכל ההורים היחידים שנפגעים מחוק ההסדרים יפוצו בעזרת תגמולים למיניהם על פי קריטריונים.

אני רוצה להודות לחברת הכנסת גילה גמליאל. היא ישר הרימה את הכפפה. אני השתתפתי באחת הישיבות בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, הצעתי את הסיור, בלי לחשוב פעמיים גילה אמרה: אנחנו באים. אני חושב שהסיור הזה היה חשוב, הוא גם היה מוצלח, לראות דברים מקרוב. באמת הרבה תודה.

דבר נוסף, אנחנו בהחלט נרצה להיעזר בך בדברים הנוספים, כמו העניין שהצגנו על רגל אחת - איך אנחנו משדרגים בעתיד את המכללות לכיוון האקדמי, שזה נושא מאוד חשוב שנצטרך לעבוד עליו. בסך הכל אני מניח שבעזרת הוועדה בהחלט נצליח להביא יותר ויותר נשים לכיוונים הטכנולוגיים, דבר שבהחלט יכול לסייע לכולם.

הייתי סוגרת כמה מהמכללות להוראה, ומתעלת את המשאבים לכיוונים הרבה יותר טובים.

בשנה שעברה עשינו פרוייקט של קידום בנות במדעים ומתימטיקה, במימון של הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה, בכל רחבי הארץ. מתקיימות קבוצות של נערות שנקראות "נערות מובילות שינוי", פרוייקט נמ"ש ביחד עם שדולת הנשים, כשהרעיון הוא העצמה של הנערות ופתיחת אופציות אחרות של קבלת המציאות כפי שהן מבינות אותה. אנחנו עובדות עם צוותי מורות ומורים על העלאת המודעות לעידוד בנות למקצועות מדעים ומתימטיקה על מנת שגם המורות תהיינה מודעות לעניין הזה.

שלום בן-משה ואני היינו בוועדת ההיגוי.

זאת הפעילות שלנו. במחוז דרום יש לנו ארבעה-חמישה בתי ספר שכלולים ב"נערות מובילות שינוי". קריית גת נכנסה לזה עכשיו בהיקף עירוני.

יש למצוא דרך לתמוך בנשים החד-הוריות כדי שיוכלו לסיים את הלימודים.

אם הייתם יודעים מה קורה כאן. אצלנו אין מזכירה בדרך ללשכה, זה עיקרון, ועל כן תמיד הדלת פתוחה - מנכ"ל, גזבר. אין לכם מושג - אני מדבר על סטודנטים בעיקר - איזו מצוקה קיימת. אנחנו מצאנו סטודנטים שעם רדת החשיכה מחטטים באשפה של המנזה.

נשים שעובדות תוך כדי הלימודים ומרוויחות מעל 500 שקל, מפחיתים להן את קצבת הבטחת ההכנסה.

יש הרבה אבסורדים, צריך למצוא אותם ולטפל בהם. צריך לראות איפה קיימים בחוקים הניואנסים האלה שיוצרים את העוולות. אם לא מסיירים ומדברים עם האנשים ולא רואים את הדברים, לא נתקלים בהם ולא מתרגמים אותם לשפת החוקים.

לגבי הנושאים שהנשים העלו כאן היום, אין ספק הם צריכים טיפול והם יכולים לקבל את הטיפול. הם יקבלו את הטיפול.

הפרוייקט של הנשים החד-הוריות הוא באמת פרוייקט מיוחד, ויש בו אווירה של לימודים. לפרוייקט כזה יש ערך מוסף אם יש לו המשכיות. אם זה יהיה פרוייקט אחד, יפה ככל שיהיה והוא יסתיים, הנשים ילכו הביתה וזה ייגמר. אני חושבת שהיופי שלו יהיה אם באמת תהיה לו המשכיות.

הפרוייקט מובטח גם לשנה הבאה.

יש כוונה לפתוח בשנה הבאה כיתות נוספות.

גם השנה פותחים כיתות נוספות.

אני ממליץ על עצמנו. מתאים לנו לעשות דברים כאלה.

יופי, תודה רבה לכם.