ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 24/03/2004

צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/כלכלה/8274



2
ועדת הכלכלה
24/03/2004

פרוטוקולים/כלכלה/8274
ירושלים, כ"ח בניסן, תשס"ד
19 באפריל, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 183
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ב' בניסן התשס"ד (24 במרס 2004), שעה 09:00
סדר היום
צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004
נכחו
חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
גלעד ארדן
אילן ליבוביץ
מוזמנים
אוהד אורנשטיין מנהל מנהל כימיה ומחצבים, משרד התעשייה,
המסחר והתעסוקה
עו"ד דבי מילשטיין הלשכה המשפטית, משרד התעשייה, המסחר
והתעסוקה
דוד חורי מנהל תחום יצוא וכללי מקור, המכס, משרד האוצר
שמואל לימונה יועץ לתכנון מדיניות ביטחונית ובקרת נשק,
משרד הביטחון
אהוד בן אהרון ממונה על הפיקוח על היצוא הביטחוני,
משרד הביטחון
עו"ד רם רביב הלשכה המשפטית, משרד הביטחון
עו"ד קרן שחר בן עמי המחלקה המשפטית, משרד החוץ
רפי הרפז מתאם הפיקוח על היצוא הביטחוני, האגף
לעניינים אסטרטגיים, משרד החוץ
אלון בר מנהל מחלקת בקרת נשק, משרד החוץ
רובי גלעד מנהל מרכז מידע לחומרים מסוכנים,
המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר עודד ניר מנהל השירותים הווטרינריים, משרד
החקלאות
בתיה הרן מנהלת אגף רוקחות, משרד הבריאות
ישראל מיכאלי ממלא מקום ראש המועצה לביטחון לאומי
לימור בן הר עוזרת לסגן ראש המועצה לביטחון לאומי
אנה גיטמנסקי קשרי חוץ – הוועדה לאנרגיה אטומית,
משרד ראש הממשלה
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
דקלה אברבנאל

צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004
היו"ר שלום שמחון
אני פותח את הישיבה. על סדר היום צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004. מי פותח?
אוהד אורנשטיין
ביקשו ממני להתחיל. אני ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הרשות המוסמכת לצורך הצו. אני מנהל מִנהל כימיה במשרד.
היו"ר שלום שמחון
אני מבקש להעיר לסדר שאנחנו מתוכננים לסיים את הנושא בתוך שעה. אני מבקש לקמץ במילים.
אוהד אורנשטיין
אסיים את חלקי בחמש דקות. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ממונה על הסדרת היבוא היצוא. חוץ מהמשרד שלנו היו שותפים לצו משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד הבריאות, הוועדה לאנרגיה אטומית, משרד החקלאות והמועצה להשכלה גבוהה. קדמה לצו עבודת הכנה.

הפצתי את הצו בהתאחדות התעשיינים לפני כשנה. הפצתי אותו גם באיגוד לשכות המסחר. בהתאחדות התעשיינים קיימנו דיון באגף הכימיה, שהתמנה לאגף האחראי לצורך התיאום בין התעשייה לשלטונות הצו. היתה שם נוכחות קטנה מאוד. בהמשך הפצתי את זה בתעשיית המתכת – והיא הפיצה את זה לחברים. לא היתה שום תגובה.

כלומר מצד התאחדות התעשיינים, הגוף שעשוי לשאת בנטל היצוא והביורוקרטיה שכרוכה בכך, לא היתה שום היענות. גם בוועדת הכימיה לא היה נציג שאמר שהצו נופל בקטגוריה של המוצרים שלו.
לאה ורון
אני יכולה להוסיף שנציגי התאחדות התעשיינים הוזמנו לדיון הוועדה אך איש מהם לא נרשם שיגיע לדיון.
אוהד אורנשטיין
אציג את מכתביהם. לפני כמה חודשים היה דיון באיגוד לשכות המסחר, באגף הכימיה. הצגתי שם נושאים שונים, כי אנחנו מטפלים בנושאי רישוי גם ביבוא וגם ביצוא. גם שם לא היתה התעניינות בצו הספציפי. היו נושאים אחרים שעניינו אותם.
לאה ורון
גם נציגי איגוד לשכות המסחר הוזמנו לדיון ולא נרשמו.
אוהד אורנשטיין
יש לי מסמכים מהם בעניין זה, מייד אתן אותם לוועדה. חוץ מזה פעלנו בכמה תחומים: במסגרת הצו הזה יש רשימה של כימיקלים. הצבנו את הרשימה הזאת בצו יצוא חופשי. בתוספת השלישית שם מופיעים הכימיקלים. עדכנו את הרשימה, שינינו אותה, בעזרת המכס – לסעיפי המכס הרלוונטיים. כלומר בעצם כל הכימיקלים שבצו מופיעים בצו יצוא חופשי כרשימה בפני עצמה, והיא מחייבת רישיונות יצוא שלנו – וזה בפיקוח המכס. כלומר חלק מהצו כבר פועל במסגרת צו יצוא חופשי.

נוסף על כך עדכנו את הוראות המנכ"ל לגבי היבוא. יש שם פרוצדורה דומה מאוד לגבי יבואנים: קבלת אישור משתמש סופי בארץ היצוא ואישור שלנו למה החומר נועד. בעצם ביבוא יש כבר פרוצדורה שחופפת ליצוא, היא הותקנה לפני חודשיים. כלומר לעוסקים בדבר יש הוראות מנכ"ל לעניין היבוא, וזה די דומה מבחינת המהות, ויש עדכון של צו היצוא – וכאמור ישבנו גם עם התאחדות התעשיינים וגם עם איגוד לשכות המסחר, והם הציגו מכתביהם. אם אתם רוצים, המכתבים הללו אצלי. בכל אופן הם לא הראו התעניינות.
ישראל מיכאלי
בוקר טוב. אני מבקש לעשות את זה קצר. אני מבקש לדבר על שני עניינים. קודם כול, המוטיבציה לכל העניין: למה אנחנו צריכים את הצו הזה. שנית, אתאר את המנגנון בקצרה, איך הכול אמור לעבוד.

הסיפור נוגע לתפוצה של הנשק הבלתי קונבנציונלי בעולם. במדינות מתוקנות, ואנחנו רוצים להיות אחת מהן, יש אינטרס מהותי מאוד למנוע את התפוצה של הנשק הזה, בעיקר לאותן מדינות שאנחנו נתקלים בהן בחודשים האחרונים – מדינות כמו איראן או לוב, ולא חסרות מדינות אחרות. הבקרה על היצוא של אמצעים שיכולים לסייע למדינות שונות להשיג נשק כזה הפכה לנורמה במערב. בכל מדינות המערב יש היום צווי פיקוח על ההיבטים האלה. יש משטרים שעוסקים בזה. היום מתנהל מאמץ די מרוכז שמטרתו להפוך את מה שקיים כנורמה במערב לנורמה בין-לאומית. הלחצים מתחילים להיראות. כרגע הם כלפינו, בזהירות, אבל הם באים לידי ביטוי.
היו"ר שלום שמחון
עד עכשיו היצוא מישראל של חומרים מסוכנים היה חופשי יותר?
ישראל מיכאלי
עד עכשיו לפחות לא היתה מגבלה פורמלית. קרה שאמרו לנו: שימו לב, מפעל שלכם מייצר דברים שעוזרים למדינה כלשהי. אני זוכר שהיה מפעל שייצא מגנטים להודו.
היו"ר שלום שמחון
ההוא שיושב בכלא, הוא מייצא במסגרת החוק?
ישראל מיכאלי
אני לא מכיר את המקרה מספיק. אני לא חושב.
רפי הרפז
מנדבר ייצא.
אהוד בן אהרון
הוא לא ייצא מכאן. הוא קנה ממדינה שלישית ומכר למדינה רביעית.
ישראל מיכאלי
עד עכשיו העניין הזה איננו מוסדר בצורה הספציפית הזאת, כוונת הצו להסדיר זאת.

ההיבט המדיני-כלכלי-ביטחוני של העניין צץ בהרבה מאוד הזדמנויות. למשל ארצות-הברית מגלגלת במועצת הביטחון הצעת החלטה שתפקידה להפוך את הבקרה על היצוא בתחומים האלה לנורמה מחייבת, תחת סעיף הסנקציות של מועצת הביטחון. על-פי ההצעה, וזה עדיין לא תקף, מדינה שלא תציית לכך עלולה להיות חשופה לסנקציות.

אנחנו רואים שהאיחוד האירופי מתחיל להכניס את הנושאים הללו, את הדרישה לצווים מהסוג הזה, את הבקרה, להסכמי הסחר שלו. במובן הזה, אם לא נבוא עם מערכת בקרה משל עצמנו, גם היצוא שלנו עלול להיפגע בטווח הבינוני והארוך.

לכן חשוב לעשות זאת לפני שמכופפים לנו את היד. בסך הכול לא צריכה להיות בעיה אמיתית בעניין הזה. כמובן יש לעשות זאת בשכל ובדרך שלא תטרטר יותר מדי את היצואנים. צריך להבין שגם להם יש הצרכים שלהם.
היו"ר שלום שמחון
חוץ מזה אנחנו צריכים לסיים כדי שתוכל לצאת לפנסיה בזמן.
ישראל מיכאלי
אני יוצא, אבל לא לפנסיה, זה בסדר.

כמובן, אפשר להרחיב בעניין; נתבקשנו לקצר, ואנחנו מקצרים. קיימנו עבודת מטה די רחבה בנושא הצו. בשקף שאני מציג מופיעים הגופים שאתם תיאמנו את העניין. גם גופים אחרים, שלא היו בתהליך התיאום, הביעו אי-התנגדות לפחות. כמו ששמעתם מנציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לתעשיינים וגם ללשכות המסחר אין התנגדות עקרונית לצו. שוב, הם מצפים שהעניין ייעשה בדרך שלא תשבש להם את החיים יותר מדי.

הצו נסמך על רשימות שלא אנחנו מייצרים. אלו רשימות של ציוד, של חומרים, של טכנולוגיות, הכול כפי שקיים במשטרים הבין-לאומיים. אנחו מאמצים את מה שיש שם.

אני נכנס לתהליך עצמו. אני מציג בשקף את מה שהיצואן רואה. קודם כול הוא רואה את הרשימות, חוברת הרשימות. זה הרבה, זה לא מעט. יש דברים שהם פשוט אסורים: אם היצואן יודע שמה שהוא מייצא מיועד לייצור של נשק בלתי קונבנציונלי, זה אסור עליו. יש דברים שפטורים מהצורך ברישיון – בעיקר בתחומים של מחקר מדעי ורפואה, וגם וטרינריה לצורך העניין.

כתוב כאן שאם מוסד רפואי או מוסד להשכלה גבוהה מייצא לצורכי מחקר או אבחון למדינה מהמדינות שברשימה בצו – ומדובר, פחות או יותר, בכל מדינות המערב – הוא לא צריך שום רישיון, הוא פטור. בכל יתר המקרים היצואן צריך לפנות אל רשות. מר אוהד אורנשטיין יעמוד בראש הרשות. אנחנו לא מקימים גוף גדול חדש אלא לוקחים את אגף הכימיה ואיכות סביבה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, המנהל הוא זה שיהיה הרשות לצורך העניין. חלק חשוב מהעניין וחלק גדול מהרצון שלנו לעשות צו פשוט יחסית הוא לא להקים מנגנון מיוחד.
לגבי יתר הפריטים
היצואן מגיש בקשה לרישיון ויש התחייבות מצד המערכת הממשלתית להשיב לו בתוך 20 ימי עבודה. אם יש מחלוקת, העניין יכול להתארך עד כדי 35 ימים. היצואן יכול לערער על ההחלטה של הרשות בפני ועדת מנכ"לים, ומייד אתייחס אליה.

אני עובר הלאה ומסביר מה עושים הגופים הממשלתיים ברגע שהם מקבלים את הבקשה לרישיון. קודם כול הרשות היא שמקבלת את הבקשה, והיא מעבירה אותה לחוות דעת של משרד החוץ ומשרד הביטחון. כל אחד מהמשרדים הללו, על-פי הנוהלים הפנימיים, מגבש את חוות דעתו. כל אחד מהם מחויב להשיב בתוך 10 ימי עבודה מהי עמדתו לבקשה לרישיון. יש בצו שתי רשימות משני סוגים: דברים יותר קונקרטיים לנשק לא קונבנציונלי ודברים שהם יותר דו-שימושיים. לא אכנס לזה כרגע. בכל אופן, אם יש מחלוקת בין הרשות, משרד החוץ ומשרד הביטחון – אם מישהו מהם לא מסכים – העניין מגיע לוועדת מנכ"לים של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד החוץ ומשרד הביטחון. באותה ועדת מנכ"לים מקבלים את ההחלטה. שוב, בנושאים שנוגעים לבריאות או לחקלאות, לפי העניין, על הוועדה הזאת יש חובת התייעצות עם המנכ"לים של שני המשרדים הרלוונטיים.

החלטת ועדת המנכ"לים חייבת להינתן בתוך שבעה ימי עבודה. הכול בצו. אני רוצה לומר שבצווים מקבילים במדינות אחרות לא מצאנו מגבלות של זמן התשובה ליצואן. אצלנו קבענו את המגבלה, כי אנחנו יודעים שזה עלול להתעכב מדי. קיבלנו עלינו את המגבלה הזאת כי נראה לנו שזה נכון בתנאים הקיימים. כמובן, זה ייבחן בהפעלה של הצו, ואם יהיה צורך זה ישופץ.
אתי בנדלר
אבל לא נקבעה סנקציה למקרה שלא עומדים בפרק הזמן, נכון? אין הנחה שאם לא ניתנה תשובה בתוך פרק הזמן הזה, רואים את הבקשה כמאושרת.
דבי מילשטיין
לא, אין דבר כזה.
רם רביב
במדינות אחרות תאריכי היעד למתן מענה מצויים בנהלים פנימיים ולא בחקיקה.
אתי בנדלר
יש מעט מאוד דברי חקיקה שנתקלתי בהם שמגבילים את פרק הזמן למתן מענה בחקיקה. אבל כשעשינו את זה, קבענו גם חזקה שאם לא ניתנ התשובה בתוך פרק הזמן הזה, רואים את הבקשה כאילו אושרה. כאן אין השלמה כזאת.
ישראל מיכאלי
לסיכום, אנחנו מבקשים מהוועדה לקבל את הצו. לדעתנו זהו משהו חשוב מאוד. אנחנו מתמודדים יום יום עם הסוגיה הזאת ב מישור המדיני ובמישור הביטחוני. לדעתי בקרוב נתמודד אתו גם במישור הכלכלי. זה עניין חשוב, אנחנו מבקשים שהוועדה תאשר את הצו.
היו"ר שלום שמחון
יש הערכות בעניין זה? יש הערכה כמה מהחומרים שמיוצאים היום לא יוכלו להיות מיוצאים בעתיד?
ישראל מיכאלי
אני לא חושב שיש חומרים שלא יוכלו להיות מיוצאים. ייתכן שתהיה בעיה עם מקבל מסוים. אני לא מכיר בדיקה כמותית שנעשתה בעניין הזה. אולי חברי יכולים לסייע בעדי.
אוהד אורנשטיין
אני לא יודע מה המצב בתחום האזרחי. התאחדות התעשיינים הפיצה את החומר בין חברי המטה ולא קיבלה תגובות. בכימיה אנחנו משערים שאין בעיה, וגם היום זה בפיקוח ממילא, בצו היצוא הקיים. אני מאמין שלא תהיינה בעיות בתחום האזרחי. התחום הצבאי אינו בפיקוח שלנו וגם איננו במסגרת הצו.
עודד ניר
הצטרפנו לצו תוך כדי תנועה. משום מה שכחו אותנו, אף-על-פי שיש כאן הרבה פתוגנים וטרינריים. רצינו ששני דברים יובטחו, והם הובטחו. קודם כול, אנחנו עוסקים בעיקר ביצוא לצורך אבחון ויצוא תרכיבים. יש בארץ תעשייה גדולה מאוד של תרכיבים וטרינריים שנופלים בקטגוריית הצו. לגבי האבחון, לפי פקודת הפרשנות מוסדות הממשלה משוחררים מזה, ונוכל להמשיך לייצא חומרים למדינות שאנחנו מייצאים אליהן לצורך עזרה באבחון. לגבי תרכיבים, החוק משחרר תרכיבים.

גם אצלנו, בכל מקרה, יש תקנות המיקרואורגניזם. כל מיקרואורגניזם שמיוצא מישראל או נכנס אליה חייב אישור של השירות הווטרינרי. לכן מבחינתנו הצו מניח את הדעת, אין לנו בעיות אתו.
היו"ר שלום שמחון
עוד מישהו מבקש להגיב?
בתיה הרן
יש לי שתי הערות. יש חיסונים שמייצאים לחוץ-לארץ, אני לא יודעת איך התאחדות התעשיינים שתקה. יש גם חומרים רדיואקטיביים שמשמשים לרפואה, כמו תרופות רדיואקטיביות. אני מקווה שהם לא יסבלו מהביורוקרטיה.
ישראל מיכאלי
קודם כול, אנחנו מתואמים עם משרד הבריאות. משרד הבריאות היה שותף לתהליך. חלק גדול מהוויכוחים על הניסוחים בשנה האחרונה היו אתם. הצו הנוכחי בהסכמתם.
היו"ר שלום שמחון
תודה. נתחיל להקריא את הצו.
דבי מילשטיין
אני קוראת את סעיף 1, סעיף ההגדרות.
היו"ר שלום שמחון
אין הערות. סעיף ההגדרות מאושר.
דבי מילשטיין
אני קוראת את סעיפים 2-3.
היו"ר שלום שמחון
אפשר להעיר הערות בסוף הסעיפים. אם אין הערות, הסעיפים מאושרים. סעיפים 2-3 מאושרים.
דבי מילשטיין
אני קוראת את סעיף 4.
היו"ר שלום שמחון
סעיף 4 מאושר.
בתיה הרן
סליחה, אולי אפשר להוסיף "תרופות רשומות"?
דבי מילשטיין
הנוסח הזה תואם עם היועצת המשפטית שלכם, אתמול. הוא מאושר. אני קוראת את סעיף 5(א)-(ב).
אתי בנדלר
המבקש יכול להניח שהמשתמש הסופי הוא אדם מסוים, שאתו הוא בקשרים, אבל לדעתי הוא לא יכול להצהיר מי בסופו של דבר יהיה המשתמש הסופי – אלא אם כן אתם מסייגים זאת וכותבים "המשתמש הסופי הידוע למבקש הרישיון".
אוהד אורנשטיין
יש לנו טופס מובנה של משתמש סופי. המשתמש הסופי ממלא טפסים בארץ היעד ומצהיר שהוא המשתמש הסופי.
אתי בנדלר
המשתמש הסופי, בארץ היעד, צריך להעביר אליכם את ההצהרה הזאת?
אוהד אורנשטיין
המייצא צריך להביא את אישור המשתמש הסופי מארץ היעד.
ישראל מיכאלי
יש הצהרת המקבל, שהוא המשתמש הסופי.
אתי בנדלר
אז אולי צריך לכתוב "המשתמש הסופי בהתאם להצהרה", או משהו כזה? אי-אפשר להטיל עליו את האחריות על כך.
רם רביב
הוא אחראי לספק את המסמך.
אלון בר
העניין של וידוא ובדיקה מיהו המשתמש הסופי, לכאורה לפחות, הוא באחריות הממשלה. משרד החוץ, אם הוא רוצה, יכול לבדוק. האדם רק צריך לספק טופס. זאת אחריותו.
אתי בנדלר
בסדר.
היו"ר שלום שמחון
בסדר.
דבי מילשטיין
אני משלימה את הקראת סעיף 5. אני קוראת את סעיף 6.
היו"ר שלום שמחון
סעיפים 5-6 מאושרים.
דבי מילשטיין
אני קוראת את סעיף 7.
אילן ליבוביץ
יש לי שאלה: האם זה ריאלי, מבחינת משרד הביטחון ומשרד החוץ, שבפרק זמן של 10 ימים ישיבו על השאלה?
רפי הרפז
בהחלט. בקלות.
אלון בר
בעצם יש שני מצבים: במצב השגרתי, כשמייצאים לחברה מתוקנת, תהיה רשימה פנימית של כל אחד מהמשרדים של גורמים חשודים.
קריאה
אני מציע שנשמע גם את משרד הביטחון.
קריאה
התשובה חיובית.
היו"ר שלום שמחון
סעיף 7 מאושר.
דבי מילשטיין
אני קוראת את סעיף 8(א)-(ב).
גלעד ארדן
אם משרד החוץ לא מחזיר תשובה בתוך 10 ימים דנים בזה בלי עמדתו?
אלון בר
נכון.
דבי מילשטיין
אני משלימה את הקראת סעיף 8.
גלעד ארדן
לעניין סעיף קטן (ו): ואם אין הסכמה?
היו"ר שלום שמחון
יש הכרעה.
אתי בנדלר
ואם המנכ"לים לא הגיעו להסכמה?
אילן ליבוביץ
כתוב "בהסכמה".
ישראל מיכאלי
הם חייבים להסכים.
אילן ליבוביץ
ואם לא?
אוהד אורנשטיין
לא ייתנו רישיון.
אילן ליבוביץ
בעצם לכל אחד מהמנכ"לים יש זכות וטו.
רם רביב
אני מניח שצריך לקבל החלטה.
אילן ליבוביץ
זאת ועדת מנכ"לים של שלושה איש, ונותנים לשניים זכות וטו. השלישי בכלל לא נחשב. זאת המשמעות של הנוסח.
היו"ר שלום שמחון
צריך להכריע כאן, זה לא יישאר כך. צריכה להיות הכרעה. מה אתם מעדיפים במועצה לביטחון לאומי?
ישראל מיכאלי
צריך לשמוע גם את הדעות של האחרים. לדעתי האפשרות שהם לא יגיעו לסיכום פשוט לא קיימת.
רם רביב
ראינו איך זה קורה במדינות אחרות. גם שם יש מודלים של התייעצות שדומים למודל הזה, גם שם יש הכרעות לבסוף. אנחנו מניחים שתהיה הכרעה על דעת כל המשרדים.
גלעד ארדן
אני חייב לשאול שאלה: הרי מדובר במנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ובמנכ"ל משרד הביטחון. לכאורה האינטרסים שלהם הפוכים: מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מעוניין שיהיה יצוא, מנכ"ל משרד הביטחון מעוניין לחסום מידע שיש חשש שישמש לנשק כימי או ביולוגי. לא הגיוני לתת זכות וטו לכל אחד מהם. אנחנו מניחים שתהיה הסכמה, זה בסדר. אבל זה לא מספיק.
היו"ר שלום שמחון
נמצא פתרון. ההכרעה תהיה של ראש הממשלה.
גלעד ארדן
של מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
אתי בנדלר
לא. נותנים סמכות למנכ"ל נוסף?
גלעד ארדן
אנחנו בדרג המנכ"לים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמור לראות את שני האינטרסים.
אתי בנדלר
אבל כך נותנים מעמד למנכ"ל משרד ראש הממשלה כמנכ"ל-על.
היו"ר שלום שמחון
ממילא ראש הממשלה יעשה מה שהמנכ"ל שלו אומר לו.
גלעד ארדן
זאת גישה מעניינת, לא דיברתי על מנהל הלשכה. יש פה גם היבטים מדיניים.
רפי הרפז
אלו מקרים נדירים שבנדירים.
ישראל מיכאלי
אני מציע לכתוב "יובא העניין לוועדת שרים".
אתי בנדלר
אולי לראש הממשלה?
ישראל מיכאלי
ראש הממשלה.
רם רביב
גם לא ראש הממשלה. אם המנכ"לים אינם מסכימים אפשר להעלות זאת לדרג השרים.
אתי בנדלר
צריך הכרעה של ראש הממשלה. אחרת זה לא ייגמר.
היו"ר שלום שמחון
נתקדם. אישרנו את סעיף 8, עם התיקון.
אתי בנדלר
אני חוזרת על התיקון: "לא הכריעה ועדת המנכ"לים, תובא המחלוקת להכרעת ראש הממשלה". יש לכם החופש לנסח את זה בדרך אחרת, ובלבד שרוח הדברים תישמר.
דבי מילשטיין
אני קוראת את סעיף 9.
אתי בנדלר
כאן יש להוסיף: למעט החלטה שניתנה לפי סעיף 8(ו). נכון?
ישראל מיכאלי
הוא רשאי לערור על החלטת הרשות, לא על החלטת ועדת המנכ"לים.
אתי בנדלר
בכל מקרה הוא מקבל את התשובה מהרשות ולא מוועדת המנכ"לים, אני מניחה. מבקש הרישיון יודע שהעניין הועבר להכרעת ועדת המנכ"לים?
קריאה
כן.
דבי מילשטיין
לכן אין לו תשובה בזמן.
היו"ר שלום שמחון
סעיף 9 אושר.
דבי מילשטיין
אני קוראת את סעיף 10.
היו"ר שלום שמחון
סעיף 10 אושר.
דבי מילשטיין
אני קוראת את סעיף 11.
היו"ר שלום שמחון
סעיף 11 אושר.
דבי מילשטיין
אני קוראת את סעיף 12.
היו"ר שלום שמחון
סעיף 12 אושר.
דבי מילשטיין
אני קוראת את סעיפים 13-14.
היו"ר שלום שמחון
סעיפים 13-14 אושרו.
דבי מילשטיין
אני קוראת את התוספת הראשונה, השנייה והשלישית.
אתי בנדלר
יש לי שאלה לגבי סעיף התחולה, סעיף 14: כתוב "בחודש השני שלאחר פרסומו". אני מניחה שבהתאם לסעיף 11(א) הרשות תיזום פעולות הדרכה, כדי שהאנשים ידעו מה עליהם לעשות. האם זמן ההיערכות מספיק בהתחשב בתחילת הצו?
אוהד אורנשטיין
לגבי ההדרכה לא, אם כי קבענו עם ההתאחדות שיהיה יום עיון לגבי כל נושא הפיקוח על היבוא והיצוא, ועוד לא קבענו מועד. אמרתי שאם יידון רק נושא היצוא ייתכן שלא תהיה התעניינות ולא יבואו.
אתי בנדלר
אולי נכתוב "בחודש השלישי"? זאת מהיר מאוד. האם הוועדה מאשרת זאת?
היו"ר שלום שמחון
כן.
אילן ליבוביץ
יש לי שאלה אחרת, לגבי התוספת השלישית: מה לגבי תוספת או גריעה של מדינות? מה הנוהל?
אתי בנדלר
תיקון הצו יבוא אלינו.
עודד ניר
ראש אגף הרוקחות במשרד הבריאות העלתה בעיה שצריך לדון בה. התוספת לצו היא חלק מהצו. האותיות הקטנות הן שנותנות את התוכן לצו, כאן כתוב מה מותר ומה משוחרר. החוברת הזאת היא החוברת המאושרת.
דבי מילשטיין
יש תוספות ויש רשימות על-פי תוספות.
עודד ניר
בהגדרות כתוב "רשימות". צריך לוודא שאלו הרשימות שבהן מדובר.
אילן ליבוביץ
הרשימות הן החוברת.
אתי בנדלר
את כל הרשימה תפרסמו בקובץ תקנות?
דבי מילשטיין
באתר האינטרנט.
עודד ניר
אני מבקש שתאשרו את החוברת הזאת.
היו"ר שלום שמחון
זה יהיה בכל הלשכות המחוזיות? כך היה כתוב.
קריאה
כן.
עודד ניר
אבל שיאשרו את החוברת הזאת, לא חוברת אחרת.
היו"ר שלום שמחון
ביקשת, ולכן נעמיד את החוברת המצורפת, עם פירוט החומרים, לעיונם של חברי הוועדה עד מחר בצהריים.
אוהד אורנשטיין
ניתן לכם נוסח אחרון וכרוך יפה.
היו"ר שלום שמחון
לאילן ולגעלד יש הרבה עבודה היום. הם יעיינו בחוברות עד מחר בצהריים. אחר זה יינתנו מכתבי האישור. מה הבעיה? יש לכם פגרה חודש.
אני מסביר שבחוברת ישנו פירוט של כל החומרים, מה אסור.
אלון בר
מה כפוף לרישיון.
אתי בנדלר
כי זה חלק מהאישור של הצו.
גלעד ארדן
עד מחר? אמא של חברה שלי היא מנהלת מעבדה, בחיפה, איך אתייעץ אתה?
היו"ר שלום שמחון
היא יכולה ללכת ללשכה המחוזית בחיפה. זה נמצא שם. היא יכולה גם להיכנס לאתר האינטרנט.
ישראל מיכאלי
אני מבקש להבהיר: אלה לא רשימות שהמדינה ייצרה. לא הגורמים הממשלתיים ייצרו אותם. אלו רשימות של משטרים בין-לאומיים.
אילן ליבוביץ
זה עוד לא נמצא באינטרנט. זה יהיה כשיאושר הצו.
ישראל מיכאלי
הרשימות לקוחות ממשטרים בין-לאומיים. אחד מהמקומות הוא האמנה הכימית. לקחנו את הרשימות משם. אמרנו קודם: הרעיון הוא להיצמד אל הנורמות הבין-לאומיות, ואלה הנורמות. יש ארגון שנקרא nuclear suppliers’ group. יש להם רשימה משלהם. הם מפרסמים אותה ומבקשים לעמוד ברשימה הזאת. הם משנים אותה אחת לכמה שנים, לפעמים אפילו פחות מזה. אנחנו לוקחים את הרשימה מהארגון הזה, איננו מייצרים רשימה משלנו. וָלא, לא נקלע למטרה של הכוונה המדינית של הצו הזה.
לימור בן הר
חשוב להבהיר: אלו לא מדינות עם תעשיות קטנות משל מדינת ישראל.
עודד ניר
אסביר למה חשוב לאשר את החוברת במתכונת הזאת: בחוברת מופיעה לא רק הרשימה של החומרים, על זה אין ויכוח, אלא יש שם גם תנאים – למשל שתרכיבים ותרופות משוחררים. זה מופיע בחוברת, לא בצו. לכן צריך לאשר אותה במתכונת הזאת.
היו"ר שלום שמחון
ניתן קצת יותר זמן לחבר הכנסת ליבוביץ ולחבר הכנסת ארדן לבדוק את החוברות. העיון יהיה עד יום ב' הקרוב. אם לא יהיו הערות לחברי הכנסת ארדן וליבוביץ, שנכחו בישיבה, או לי, נוציא את מכתב האישור ביום שני – אלא אם כן תהיה בקשה לדיון מחדש.
אתי בנדלר
אם יש לכם הערות, תגישו בקשה לדיון מחדש.
גלעד ארדן
אנחנו כמו משרד החוץ לצורך העניין הזה.
ישראל מיכאלי
אנחנו לא באמת יכולים לשנות את הרשימות.
אוהד אורנשטיין
בזמנו הפיצו את החומר בין החברים בלשכת המסחר. אני לא יודע אם הם קראו את החומר, אבל לא היו הערות.
היו"ר שלום שמחון
אני רוצה לסכם את הדיון, לומר כמה דברי סיכום לפני שאנחנו מצביעים. זהו סיכום לפני הצבעה.

לעניין צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני) התשס"ד-2004: קודם כול אנחנו שמחים שמדינת ישראל מצטרפת לקהילה הבין-לאומית ונוהגת על-פי אותם כללים מקובלים, גם מתוך כוונה להיות שותפה וגם מתוך כוונה לשמור על האינטרסים של המדינה. קודם כול אני משבח המועצה לביטחון לאומי ואת הנציגים האחרים על עבודה ההכנה הרצינית שנעשתה, בעיקר לנוכח העובדה שהיה כאן גילוי רגישות כלפי התעשיינים והיצואנים, שהצו מסדיר את הפיקוח עליהם בתחומים הכימי, הביולוגי והגרעיני.

זה יוצא דופן כי בדרך כלל ישיבה מהסוג הזה היתה אורכת כמה ימים. לא משום שפניתם לגדעון סער זה הסתיים בתוך חצי שעה, אלא משום שבאמת עשיתם עבודת הכנה טובה. זה ייאמר לזכותכם. אני רוצה להודות לכם על כך. אני מבקש שהגופים האחרים שמגיעים ייקחו דוגמה מכם, אם הם אכן רוצים לזרז ולעשות עבודה מסודרת. תודה.
אנחנו מצביעים
הצו אושר. תודה. אם עד יום שני אם לא יקרה כלום, יצא המכתב.

הישיבה ננעלה בשעה 09:40.

קוד המקור של הנתונים