פרוטוקולים/כלכלה/8226



2
ועדת הכלכלה
22.3.2004

פרוטוקולים/כלכלה/8226
ירושלים, ח' בניסן, תשס"ד
30 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 177
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ט באדר התשס"ד (22 במרס 2004), שעה 8:30

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 9) (שינוי מועדי החזר של הלוואות לדיור), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: שלום שמחון-היו"ר
חיים כץ

דרור פלדמן עוזר מנהל החטיבה הקמעונאית, בנק טפחות
צחי מלאך אגף החשב הכללי, משרד האוצר
רוני נויבואר,עו"ד משרד המשפטים
ד"ר ישראל שוורץ סמנכ"ל בכיר לאכלוס, משרד הבינוי והשיכון
מוטי פיין סגן המפקח על הבנקים, בנק ישראל
אמיר בכר לשכה משפטית, בנק ישראל
פרדי וידר מנכ"ל אגוד הבנקים
יוסי בורג,עו"ד המועצה לצרכנות

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר




הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 9) (שינוי מועדי החזר של
הלוואות לדיור), התשס"ד-2004

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 9) (שינוי מועדי החזר של הלוואות לדיור), התשס"ד -2004, של חבר הכנסת איתן כבל וחבר הכנסת חיים כץ. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

בסיומה של ההכנה לקריאה ראשונה היו לנו שתי הסתייגויות. הסתייגות אחת היתה על התאריכים. רציתי להכניס את התאריך 28, אבל אמר הנציג מבנק טפחות שזה מביא את העניין של המדד אחרי ה-15 לחודש. את זה אני מקבל.

הנושא השני היה הנושא של הריבית. כשאני בא היום לבנק ומבקש הלוואה, אני משלם פריים מינוס 0.85 לשנתיים. אין סיבה בעולם שהוא ייקח פריים פלוס אחד. אם אני לוקח הלוואה ל-5 שנים אני משלם פריים מינוס חצי. את מי אנחנו עושקים כשאנחנו נותנים פריים פלוס אחד? 5 שנים זאת לא תקופה קצרה. אין כזה דבר פריים פלוס 1 במשק הישראלי.

זה מה שהצעת.

לא הצעתי את זה.

זה רשום אצלי כמה שסוכם לצורך הקריאה הראשונה.

הריביות לזמן קצר הן לא פריים מינוס.

לא נכתוב סכומים.

אבל אז הבנק ייקח כמה שהוא רוצה.

הקביעה של זה צריכה להיות בתקנות.

אם לא יקבעו את הנוסחה, אז אחר כך היא תהיה יותר. האופי של האשראי הזה הוא לא הפקדה ל-5 שנים.

גם לא לשנתיים.

זה הסכמה של הבנק לדחייה של 9 ימים או דחייה של 14 יום.

כמה אתה חושב שצריכה להיות הריבית?

מה שסיכמנו. אני חושב שפריים פלוס אחד כשמדובר על אשראי לזמן קצר זה הכי נמוך שאפשר. אני לא הלכתי לאשראי ל-5 שנים, כי זה לא מאופיו של האשראי הזה.

האשראי לשנתיים הוא פריים מינוס 0.85. אם אני מבקש יפה אז זה פריים מינוס 0.95.

וכמה אתה משלם על משיכת היתר? זה יותר מפריים מינוס אחד.

לא מדובר פה באשראי לשנתיים או ל-5 שנים, אלא באשראי לזמן קצר. פריים פלוס אחד זה נמוך. אלו העובדות. ריבית על משיכות בתוך מסגרת לזמן קצר אלו הריביות מעבר לפריים. פריים פלוס אחד היא ריבית נמוכה על האשראי הזה. זה האופי של האשראי.

חבר הכנסת כץ דיבר על מצב שבו מישהו לוקח הלוואה לתקופה של שנתיים, 3, 4 שנים. שם נקבעת ריבית בהתאם למה שמצויין. פה מדובר על תשלום חד-פעמי.

במשך שנים הבנקים קבעו תאריך מסויים, עכשיו באים לפתוח אותו כי יש עיוות. זאת הצעה טובה שאנחנו תומכים בה בחום. כשבנק ישראל אומר שזה כמו משיכת יתר כי זה אשראי לזמן קצר..

זה יותר ממשיכת יתר.

יש הצעה שיהיה כתוב ריבית פריים מינוס רבע, כשהנגיד באישור ועדת הכלכלה רשאי לשנות אותה.

זה לא טוב שהנגיד יהיה מעורב בזה.

אז המפקח.

גם לא. שייקחו איזה עוגן אובייקטיבי.

מי קובע היום את העמלות המפוקחות?

המפקחת..

אנחנו לא מדברים על אנשים חדשים שמצטרפים למשכנתאות. היום אדם שרוצה לקחת משכנתא בוחר תאריך. אנחנו מדברים על דור הולך ונעלם. בפריים מינוס רבע הם מרוויחים מספיק.

אנחנו נגיד שזה יהיה המפקח על הבנקים.

הצעת החוק מקובלת. היא באה ואומרת שמקבל ההלוואה לצורך רכישת דירה יוכל לשנות את מועד הפירעון. נקבעו כאן מה הם סוגי האשראים. יש סעיף שנקרא אשראי במשכון דירה. אשראי במשכון דירה זה לא אשראי לרכישת דירה.

מה אתה רוצה להציע?

גם בדברי ההסבר כתוב שההצעה באה לאפשר ללווה שניתנה לו הלוואה לרכישת דירת מגורים לשנות את מועד פירעונו החודשי. אשראי במשכון דירה זה לא אשראי לרכישת דירה, אלא אשראי עסקי. אדם שמנהל עסק יכול לתת סל של בטחונות לבנק שנתן לו את האשראי, כאשר אז כל סל הביטחונות הזה עומד כנגד האשראי שניתן. אנחנו מבקשים להיצמד למטרת החוק, כלומר לאפשר את גמישות הפירעון לרוכשי דירות.

המטרה צריכה להיות למגורים. אם לאדם יש 10 דירות והוא ממשכן את כולן, אז הוא לא צריך ליפול במסגרת החוק הזה. צריך להבטיח שזאת תהיה דירה למגורים.

יכול להיות אדם שממשכן את הדירה שלו כדי לעזור לבן שלו לקנות דירה. מהניסיון שלי כעו"ד ראיתי שיש הרבה אנשים שלוקחים הלוואה תוך משכון הדירה שלהם כדי לעזור לבן, לאח.

המקרה הזה מכוסה כי זאת הלוואה לרכישת דירת מגורים. המשכון לא משנה פה שום דבר. ההצעה הזאת תורמת לכך שזה יהיה אשראי צרכני במהותו. היא תואמת גם את החקיקה הקיימת, גם את המדיניות הקיימת וגם את ההוראות של המפקח על הבנקים. היא משתלבת יפה מאוד במטריה הצרכנית מהסוג הזה. זה לא משכון למטרת עסק.

אנחנו ביקשנו שהחוק ייכנס לתוקף 6 חודשים ממועד אישורו כי יש בעיות היערכות.

מה הבעיה? אתם כבר ערוכים.

אנחנו נמצא איזה שהוא איזון.

מה החלטתם על הריבית?

זה יהיה פריים מינוס רבע, כשהמפקח על הבנקים, באישור ועדת הכלכלה, יוכל לשנות את שיעור הריבית.

אם תקבעו את זה כך, אז זאת תהיה הפעם הראשונה שהמפקח על הבנקים יעסוק בפיקוח על ריבית. היחיד שעושה את זה היום זה שר האוצר.

אתם מעדיפים שזה יהיה שר האוצר?

אין לנו בעיה.

יש מחשבה להכניס חלק מעמלות הבנקים לסמכות של גוף אחר. היום מישהי ממשרד התעשייה והמסחר עושה את זה מכוח חוק הפיקוח על מחירים ושירותים. היא קובעת עמלות של מספר שירותים מפוקחים. אדוני חשב שזאת לא הפונקציה הנכונה לקבוע את עמלות הבנקים. אדוני הציע שהעמלות ייקבעו על ידי גורם אחר. השאלה היא אם זה יהיה שר האוצר. מדובר פה בשירותים בסיסיים שראוי שהם יהיו בפיקוח. השאלה היא אם זה צריך להיות בסמכותו של שר האוצר, או בסמכותו של המפקח על הבנקים.

מה שאמר עו"ד בכר זה העניין של הפיקוח לענייני ריבית, שזה היה עד היום באוצר. העמלות זה אופרה אחרת.

אנחנו בעצם מדברים על פיקוח על שירות בסיסי שניתן.

ריבית שונה מעמלות.

הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 9) (שינוי מועדי החזר של הלוואות לדיור), התשס"ד-2004. הוספת פרק ב'1. בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, אחרי סעיף 9א יבוא: 9ב "פרק ב'1: שינוי מועדי החזר של הלוואות לדיור הגדרות. בפרק זה – "הלוואה לדיור" – כל אחד מאלה: (1) הלוואה שניתנה לשם רכישת דירת מגורים;

אני מציע להוסיף כאן את המילים "ובלבד שלא ניתנה למטרת עסק".

בפסקה (1)?

כן .

אתה אמרת שאם זה ניתן למטרת עסק זה כבר כלול בפסקה (2). את זה הוועדה הסכימה למחוק.

פרדי, עזוב את זה.

(2) "הלוואה לדיור כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992 "הסכם הלוואה לדיור" – הסכם שנחתם בין התאגיד הבנקאי המלווה לבין הלווה בעת מתן ההלוואה (בסעיף זה – ההסכם); "הודעה" – הודעה בכתב ללקוח; "תקופה לשינוי מועד פרעון הלוואה" – תקופה של ארבעה חודשים שתחילתה ארבע שנים מיום סיומה של תקופת שינוי מועד פרעון ההלוואה לדיור שקדמה לה". כשהכנתי את נוסח הצעת החוק התלבטתי אם לא כדאי להציע לוועדה ש-4 חודשים יחולו מידי 4 שנים. המועד הראשון אמור להיות 4 חודשים מיום תחילתו של החוק. נניח שזה יצא ביולי. השאלה היא אם לא כדאי שזה יהיה 4 חודשים מידי 4 שנים.

הצענו בישיבה הקודמת שהתקופה תהיה מתחילת מרס או אפריל למשך 4 חודשים.

תקופה של 4 חודשים שתחילתה ב-1 באפריל מידי 4 שנים.

מה יהיה השנה?

זאת הוראת המעבר של סעיף 2.

אולי אפשר להוסיף בסעיף קטן (1) את המילים "במישרין או בעקיפין", כדי שלבנק יהיה ברור שאם אני לוקח הלוואה כדי לתת לבן שלי לקנות גם אז זה חל.

השאלה היא אם המילים "במישרין או בעקיפין" נותנות תשובה לבעיה שהעלית.

אפשר להוסיף את המילים "ללווה או לבן משפחה".

אני לא יודע אם תוספת כזאת לא תגרע.

תוספת כזאת תגרע.

9ג. "שינוי מועד הפרעון החודשי של הלוואה לדיור. על אף האמור בכל דין או הסכם, רשאי לקוח, שהגיש בקשה בכתב, במהלך כל תקופה לשינוי מועד פרעון ההלוואה, לשנות את מועד פרעונה החודשי של ההלוואה לדיור שקיבל, ל-1, 10 או 15 בחודש, לפי בחירתו".

סייג לעניין פיגור בפרעון ההלוואה 9ד. "פיגר הלקוח בפרעון הלוואה לדיור, ובמועד בקשתו לשינוי מועד הפרעון החודשי כאמור בסעיף 9ג, טרם סילק את מלוא חוב הפיגורים, או לא הגיע להסדר עם התאגיד הבנקאי, לא יהא התאגיד הבנקאי חייב להענות לבקשה.

הודעת התאגיד הבנקאי. 9ה. "לא יאוחר משלושים ימים לפני תחילתה של כל תקופה לשינוי מועד פרעון ההלוואה, יודיע תאגיד בנקאי ללקוח על זכותו לשנות את מועד הפרעון החודשי של הלוואה לדיור, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק זה; תאגיד בנקאי רשאי להודיע ללקוח כאמור במסגרת הודעתו ללקוח לגבי הפירוט השנתי של תשלומי ההלוואה לדיור".

ההודעה בפעם הראשונה צריכה להיות פומבית.

נכניס את זה בהוראת המעבר.

שינוי לגבי חלק מההלוואה לדיור 9ו "לקוח לא יהיה ראשי לשנות את מועד הפרעון החודשי אלא לגבי כל חלקי ההלוואה לדיור; בסעיף זה, "חלק" – כל חלק מההלוואה לדיור שחלים לגביו תנאים שונים מהתנאים החלים על חלקים אחרים בהלוואה, בין שנחתם הסכם אחד ביחס לכל החלקים ובין שנחתם יותר מהסכם אחד.

עמלות בעד שינוי מועדי פרעון הלוואות לדיור 9ז(א) "בעד שינוי מועד הפרעון החודשי של הלוואה לדיור כאמור בסעיף 9ג, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על מאה עשרים וחמישה שקלים חדשים. (ב) היו ללקוח מספר הלוואות לדיור באותו תאגיד בנקאי ובקש הלקוח לשנות את מועד הפרעון החודשי של יותר מהלוואה אחת לדיור שקיבל, רשאי התאגיד הבנקאי לגבות עמלה של חמישים שקלים חדשים עבור שינוי מועד פרעון של כל הלוואה נוספת, ובלבד שסך כל העמלות שיגבה התאגיד הבנקאי, עבור שינוי מועדי פרעון של כלל ההלוואות לדיור כאמור, לא יעלה על מאתיים עשרים וחמישה שקלים חדשים. (ג) התאגיד הבנקאי יערוך חישוב של הריבית בשל הפער במספר הימים שבין מועד פרעון ההלוואה החודשי המקורי לבין מועד הפרעון החודשי החדש (בסעיף קטן זה – התחשבנות פיננסית);. ההתחשבנות הפיננסית תעשה בריבית של פריים מינוס רבע נקודות אחוז, לפי ריבית הפריים הממוצעת של חמשת הבנקים הגדולים, והסכום המתקבל מההתחשבנות האמורה יתווסף לסכומים או יופחת מהסכומים שעל הלקוח לשלם לתאגיד הבנקאי. שר האוצר, באישור ועדת הכלכל,ה רשאי לשנות את שיעור הריבית החלה כאמור".

אני מציע שההתחשבנות תהיה על פי ריבית ההלוואה. אני יודע שמשרד האוצר מתנגד לזה.

זה לא רלוונטי.

אני מציע שיעשו ריבית חשב.

אמרת שאתה לא רוצה מנגנון.

זה לא ששר האוצר צריך לקבוע. יש ריבית חשב שזה משהו ידוע.

מה שעו"ד בכר הציע הוא לא רלוונטי, מכיוון שריבית העבר נקבעה בעבר. היא נקבעה לפני 10, 20 שנים. מה שקובע היום זה הריבית של היום, לא מה שהיה פעם.

אנחנו נשאיר את זה כמו שזה.

(ד) "הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, על פי שיעור השינוי שחל במדד החדש לעומת המדד היסודי; בסעיף זה – "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; "המדד היסודי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם".

הצעת החוק לא נותנת את דעתה לשאלה מתי השינוי ייכנס לתוקפו. אומרים שאני יכולה להגיש בקשה במועד כלשהו במהלך ארבעת החודשים. מתי השינוי ייכנס לתוקפו? האם הם יכולים למשוך אותי חודשיים, שלושה?

אפשר להגיד שזה המועד לפי בקשתו של הלקוח, ובלבד שעברו כך וכך ימים.

אפשר שזה יהיה בחודש הקרוב לאחר הבקשה.

אנחנו מציעים להוסיף סעיף שאומר כך: "שינוי מועד פירעון ההלוואה ייכנס לתוקפו במועד הפירעון בחודש שאחרי החודש שבו הוגשה הבקשה, ובלבד שעברו X ימים ממועד הגשת הבקשה".

שבועיים ימים.

14 ימים זה מספיק?

כן.

2. "התקופה הראשונה לשינוי מועד פירעון ההלוואה תחל ביום תחילתו של חוק זה, והודעה על תחילתה תשלח ללווה עד ליום.. 3(א) תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר תום שלושה חדשים מיום פרסומו. (ב) חוק זה יחול גם לגבי הסכם למתן הלוואה לדיור שנכרת לפני תחילתו של החוק."

אם אנחנו אומרים שהחוק ייכנס לתוקפו ב-1 לחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו, זאת אומרת שהתקופה הראשונה תתחיל 4 חודשים מאותו מועד. השאלה היא מתי יישלחו את ההודעה. האם יישלחו את ההודעה לפני תחילתו של החוק?

ודאי.

לא. התחילה של המועד הראשון של שינוי ההלוואה תחול בעוד 4 חודשים. צריכים לקבוע מתי יישלחו את ההודעה.

לפי מה שאת טוענת יש 3 חודשים עד שהחוק ייכנס לתוקפו.

נניח ב-1 לאוגוסט החוק נכנס לתוקפו.

יש להם זמן ממאי.

החוק לא נכנס לתוקפו עדיין. אני צריכה לקבוע הוראה מיוחדת לצורך העניין.

בישיבה הקודמת הועלתה הצעה שתהיה הודעה..

הודעה ראשונה תהיה הודעה פומבית.

מה זאת הודעה פומבית? באיזה שפות? בכמה עיתונים? זה לא כל כך פשוט, כי יש אוכלוסייה שדוברת ערבית, אוכלוסייה שדוברת רוסית. כל אלה חתמו על משכנתאות.

מודעה ב"ידיעות" תעלה לו יותר יקר מאשר לשלוח מכתבים.

כך הוא צריך לשלוח למלוא הפוטנציאל שלו.

מה שאתה אומר הוא שהכסף לא משחק תפקיד.

כדאי לפרסם את זה יותר קרוב לאוגוסט.

הפרסום יתבצע חודש לפני כניסת החוק לתוקפו.

צריך להחליט איך יתבצע הפרסום.

האם כל בנק יפרסם בנפרד, או שתהיה הודעה אחת? אם זאת הודעה אחת אז אפשר לפרסם אותה גם בכמה שפות.

תהיה הודעה אחת בכמה שפות.

בשני עיתונים יומיים.

בשני עיתונים יומיים, בעיתון דובר ערבית ובעיתון דובר רוסית.

איזה שני עיתונים יומיים?

"ידיעות" ו"מעריב".

הפרסום בעיתונות לגבי חלק גדול מהצרכנים זה פיקציה. כיוון שמדובר פה שאם הם לא יקבלו את ההודעה הזאת אז 4 שנים הם יצטרכו לשתוק..

בשנה הראשונה זה יהיה פעמיים.

זה לא נובע מלשון החוק.

צריך לכתוב 1 באפריל 2005, כאשר אחר כך תהיה הוראת מעבר..

זאת ההוראה הקבועה. עכשיו אנחנו מדברים על כשהחוק נכנס לתוקפו ורוצים לשלוח הודעה. מתי שולחים ואיך? האם מדובר רק בפרסום בעיתונות?

עיתונות ותקשורת אלקטרונית.

רדיו?

כן.

ובשני עיתונים.

הודעה משותפת כפי שנקבע פה.

לא צריך בשביל זה אישור של הממונה?

איגוד הבנקים יפרסם בשני עיתונים יומיים ובשני עיתונים דוברי שפות.

איגוד הבנקים הוא גוף סטטוטורי שאני יכולה לתת לו מעמד בחקיקה?

מי יכול לפרסם?

המפקח על הבנקים יכול לפרסם הודעה בשם כל הבנקים.

זה מקובל.

מתי תהיה לצרכן שלא יראה את הפרסום הזה אפשרות לקבל..?

באפריל בשנה הבאה. זה יהיה בשני עיתונים יומיים נפוצים בשפה העברית, וכן בעיתון נפוץ בערבית וברוסית. באמהרית לא צריך?

הם מקבלים רק מענקים.

מה לגבי תקשורת אלקטרונית?

רדיו.

מתי? פעם אחת? זה קצת בעייתי.

מה, המפקח על הבנקים יפרסם ברדיו? עוד לא היה דבר כזה.

פרסום בעיתונים זה מספיק.

מתי ההודעה הזאת תפורסם?

ב-1 ביולי השנה.

צריך שזה יהיה יותר קרוב.

ההודעה תפורסם 14 ימים לפני תחילת תקופת ההודעה הראשונה.

בסדר.

אני מבקשת להפנות את תשומת לבך להסתייגויות שהגישו סיעות חד"ש ותע"ל ב-3 נושאים. השאלה היא אם אתה מאפשר להן להגיש את ההסתייגויות?

לא. מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – 2
נגד – 0

החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30