פרוטוקולים/כספים/8207



ועדת הכספים -5-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/כספים/8207
ירושלים, ו' בניסן, תשס"ד
28 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 129

מישיבת ועדת הכספים
‏יום שלישי, כ"ג באדר התשס"ד (‏16 במרץ, 2004), שעה 10:00

1. כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ-לארץ) (תיקון), התשס"ד-2004

2. תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) (תיקון), התשס"ג-2003

3. צו מס קניה (פטור) (תיקון), התשס"ד-2004

4. שונות

5. תקנות מס הכנסה (שיעורי מס מיוחדים לענין מי שהחזיק בנייר ערך זר לפני יום רישומו למסחר בבורסה מחוץ לישראל), התשס"ד-2004

6. תקנות מס הכנסה (הוראות לענין מניה שחלו עליה הוראות סעיף 101), התשס"ד-2004

7. תקנות מס הכנסה (קביעת מקדמות על פי מחזור) (תיקון והוראת שעה), התשס"ד-2004

8. תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל), התשס"ד-2004

9. הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תיקון מס' ...) (דיווח על מעילה בתאגיד בנקאי), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: אהוד רצאבי – מ"מ היו"ר
חיים אורון
דניאל בנלולו
רוני בריזון
נסים דהן
יצחק כהן
יעקב ליצמן
מיכאל גורלובסקי (מ"מ)

חה"כ אופיר פינס-פז
עו"ד טארק בשיר - משרד המשפטים
טלי ירון-אלדר - נציבת מס הכנסה
פרידה ישראלי - סגנית הנציבה, נציבות מס הכנסה
עו"ד יעל ייטב - מנהלת מח' חקיקה, נציבות מס הכנסה
רחל אלוש - מח' מקצועית, נציבות מס הכנסה
יובל כהן - מח' תכנון ומדיניות, נציבות מס הכנסה
מאיר קפוטא - הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר
עו"ד טלי דולן-גדיש - יועמ"ש, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
אופיר לוי - מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר
ישראל שטראוס - לשכת רואי החשבון

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

רשמה: אירית שלהבת



כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ-לארץ) (תיקון), התשס"ד-2004

אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון הוא כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ-לארץ) (תיקון), התשס"ד-2004.

אלה תקנות שקובעות ניכוי והסדרים מיוחדים לגבי בעלי הכנסה מחוץ-לארץ וההסדרים הם רלוונטיים לכל מדינה בהתאם לסכומים שנקבעים במדינות השונות. מה שאנחנו מביאים כאן הוא תיאום של הסכומים הקיימים, בהתאם להחלטה של ועדה בין-משרדית. התיאום הזה נעשה מדי שנה והוא רלוונטי לעכשיו. הוא רטרואקטיבי ל-1 בינואר 2003.

מאחר ויש כאן סל של הוצאות במדינות שונות והסל הזה צמוד לדולר, האם כאשר ברוב מדינות אירופה המטבע היא יורו והיו שינויים, האם הסכומים בדולרים משוקללים בהתאם?

בגלל זה יש החלטה של ועדה בין-משרדית שעושה את הבדיקות האלה וקובעת את הסכומים בהתאם.

כלומר, עשו את השקלול הזה של המטבעות?

כן. יש ועדה בין-משרדית שיושבת וקובעת. היום אנחנו עובדים על דבר אחר שקשור לכללים האלה, לא לתיאום של הסכומים. בכללים היום יש גם מדרגות מס מיוחדות דולריות שמתאימות למדרגות המס הישנות. אנחנו עובדים היום ביחד עם הוועדה הבין-משרדית על העניין הזה כדי להגיע לכך שהמדרגות יהיו מתואמות למדרגות הישראליות, עם התאמה של סכומים וכך הלאה. אלה כללים שעוד מעט אנחנו נשים על שולחנכם.

חבר הכנסת רוני בריזון, יש לך הערות בעניין הזה?

לא, אבל בהזדמנות זאת, מכיוון שאנחנו באווירה משפחתית, אני רוצה אולי אחת ולתמיד להבין. יש מעמד מיוחד של ישראלים בחוץ-לארץ שמקבלים משכורת ממעביד שהוא תושב ישראל. המעמד הזה נקרא עמ"י. זה דבר שונה לחלוטין ממה שאנחנו מדברים עליו עכשיו. בתור מי שהיה בעצמו שליח ונהנה מכל ההטבות האלה ושנים אחר-כך הבן שלו קיבל מעמד של עמ"י, אני מודע להבדל המכאיב בין שני המעמדות האלה. למה זה? מה עומד מאחורי זה?

אמרתי שאנחנו מתקדמים בכל הנושא של מדרגות המס וההוצאות והזיכויים. זה לא רק עמ"י. זה בעצם עובדים ישראלים שעובדים עבור חברות תושבות ישראל בחוץ-לארץ או עובדי מדינה שעובדים בחוץ-לארץ. ההנחה בעניין הזה, שכאשר אתה נמצא בחוץ-לארץ אז יש לך הוצאות שונות מאשר בארץ, הזיכויים שמגיעים לך שונים. למשל דיור – אתה צריך לשכור דירה, דבר שבארץ אין בו צורך, או למשל חינוך ילדים – בארץ לפחות בתיאוריה החינוך הוא חינם.

אבל גם אם לא מקבלים דיור למשל.

אני לא זוכרת כרגע מה מקבלים בעמ"י (עובד מקומי ישראלי).

עמ"י זה למשל אנשי הביטחון שמוצבים בחוץ-לארץ.

אני לא בטוחה שלא מקבלים כלום.

זה אדם שלא נשלח אלא נמצא שם.

אז הוא מקבל עונש?

לגביו ההנחות הן אחרות.

את זה אני יודע. האם אתם עומדים לצמצם את הפער או שזה עתיד להישאר כך?

זה עומד להישאר כך כי ההנחה בבסיס אומרת, נניח לגבי דיור, שאם אתה נשלח מהארץ אתה צריך לשכור דירה, לעומת זה אם מקום המגורים הקבוע שלך הוא בחוץ-לארץ אז אין סיבה שייתנו לך הוצאות דיור. אני לא זוכרת כרגע את כל ההבדלים. זה פחות או יותר ההיגיון שעמד מאחורי זה.

יום אחד נטפל גם בזה.

אנחנו מאשרים את כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ-לארץ) (תיקון), התשס"ד-2004 פה אחד.


תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) (תיקון), התשס"ג-2003

אנחנו עוברים לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) (תיקון), התשס"ג-2003, לגבי קרן השתלמות. נשמע מה קרה כאן.

בנושא קרן ההשתלמות – אני אתאר את המצב הקיים ואחר-כך אסביר מה אנחנו מבקשים. בסופו של דבר זה תיקון של טעות, דבר שחשבנו שלא צריך להיות. בקרנות השתלמות יש לנו קרן השתלמות לעצמאים וקרן השתלמות לשכירים. כל אחד מהם יכול להפריש לקרן השתלמות ולשניהם יש מגבלה של סכום מבחינת ההפרשה.

אדם שהוא גם עצמאי וגם שכיר יכול להפריש לקרן השתלמות גם כמעמדו כשכיר וגם כמעמדו כעצמאי. זאת אומרת, יכול המעביד להפריש לו לקרן השתלמות, ויכול הוא כעצמאי להפריש בנוסף לקרן השתלמות.

סכום נמוך יותר.

אני לא מדברת עכשיו על התקרות.

מה קרה בנוסח החקיקה? יש מגבלה של עצמאי ויש מגבלה של שכיר, לכל אחד מהם יש מגבלה בסכומים. כאשר אתה גם זה וגם זה אתה בעצם מקבל תקרה כפולה, שכוללת גם את זה וגם את זה, כי אתה מפריש על חלקך כשכיר סכום אחד ועוד מגבלה על חלקך כעצמאי. בעצם מצבו של מי שהוא גם שכיר וגם עצמאי טוב ממי שהוא רק שכיר או ממי שהוא רק עצמאי.

בתקנות האלה קבענו שיש תקרה אחת. התקרה הראשונה – שכיר. אתה יכול להשלים את מה שלא הפרשת כשכיר בצורה של הפרשות כעצמאי, עד התקרה. מה שמעבר לזה חייב במס. זה מה שהתקנות האלה קובעות.

חייב במס איך?

בהפרשה, מס כמו משכורת.

זקיפה על השכר.

אם אני קודם כול שכיר והשלמתי את ההפרשה שלי כעצמאי ואז עברתי את התקרה שלי כשכיר, אז אצל מי תחייבו במס? אצל השכיר? הרי אם זה כעצמאי אז אל תכירי לו בהוצאה.

מה שאצל השכיר חייב במס כמשכורת נוספת הוא מה שהמעביד מפריש לו מעבר לתקרה. מה שאצל עצמאי - - -

אז זה לא יוכר כהוצאה.

גם היום זה המצב.

בכובע שלו כעצמאי זה לא מוכר לו כהוצאה.

אני לא רוצה שיהיה מצב שבו עודף ההפרשה יחויב אצל השכיר כשווי.

התשובה היא לא. קודם כול, אם תסתכל בנוסח, כתוב: "שילם מעבידו סכומים בשל משכורת הנמוכה מתקרת המשכורת הקובעת" – זה מתחיל מכך. זה מתחיל בסיטואציה שהמעביד שילם פחות. בסדר?

אז למעשה אנחנו קובעים עכשיו את התקרה של השכיר, לא של העצמאי.

בהזדמנות זאת שמתקנים משהו שהוא על פניו נכון מאוד, ואין לי שום הערה עליו, אני מפנה את אור הפנס על כל העיוות שבין עצמאים לשכירים ושבין שני סוגי שכירים.

עד 1996 קרן השתלמות היתה רק לשכירים וזו היתה דרך לשלם ברוטו ולהרגיש נטו. ב-1996 אפשרו גם לעצמאים וגם כבר לא צריך יותר להשתלם כדי לקבל את זה. זה בעצם תוכנית חיסכון לטווח בינוני שיש עליה הנחת מס.

יש שכירים שאין להם קרן השתלמות. הצדק החברתי, שאני הקטנה מתיימרת להציג אותו, אומר שכל מי שחוסך בתוכנית חיסכון ל-6 שנים בגבולות התקרות שקיימות כאן בחוק מן הראוי שתינתן לו אותה הנחת מס. אני עובד בשירות המדינה, יש לי קרן השתלמות. 10% מהמשכורת שלי עד תקרה פטורים ממס, זה מה שהמעביד משלים. החלק שלי, ההפרשות שלי כשכיר, איננו פטור ממס.

כמה זה, 10%?

2.5% ו-7.5%.

7.5% של המעסיק פטור ממס. לגבי החלק שלי יש תשלום מס.

קרן השתלמות זה 5%. אני חושבת שהמעביד מפריש 10%.

7.5%.

לא נריב על זה. אני אסתכל בתלוש שלי.

יש שכירים שיש להם הסכמים אישיים, שיש להם כל מיני דברים. מן הראוי היה, וגם מבחינת עידוד החיסכון, ש-10%, בתנאי שאתה מפריש עוד את ה-5% שאינם פטורים ממס, אז לכל תוכנית חיסכון למועד בינוני תהיה את הנחת המס הזאת. זה דבר שאני מדברת עליו כבר שנים ואני לא רואה מדוע יש אפליה.

הדבר השני, הסכומים, התקרות והאחוזים נקבעים בידי גורם אחר, זאת אומרת לא בידי מס הכנסה. אפילו שכר דירה בהונג-קונג, עד תקרה, ועדת הכספים קובעת. מה לנו ולהונג-קונג? אבל ועדת הכספים קובעת ומאשרת את הפטור על שכר הדירה בהונג-קונג. תראו לאילו פרטים נכנסת ועדת הכספים.

אבל בשני תחומים לוועדת הכספים אין סמכות וכוח עליון קובע לה אותם:

1) תקרת ההכנסה שממנה מפרישים לקרן השתלמות נקבעת בידי הסכמים קיבוציים, שקובעים את כפליים התקרה לצורך קביעת תוספת יוקר. ההסכם על תוספת יוקר תודה לאל לא נעשה כאן, הוא נעשה בידי גורמים אחרים. זה גורם חיצוני.

2) הסכמים קיבוציים שונים קובעים אחוזים שונים להפרשות. אני מכירה את הסכם המח"ר אבל יש הסכמים אחרים, יש הסכמים של המורים שהם נדיבים יותר. פה לא קבועה התקרה. לגבי שכירים קבועה רק התקרה של ההכנסה שממנה מפרישים, לא הסכום.

עכשיו נעבור לעצמאים. סוף-סוף הכירו לעצמאים אבל התקרה אצלם היא גבוהה יותר והאחוזים נמוכים יותר. מה שהמעביד משלם הוא המשכורת שלי, ולא משנה איך קוראים לזה. אצל עצמאי – למה נותנים לו את ההכרה הזאת? הרי עצמאי הוא מעביד של עצמו, יש לו חלק שהוא מעביד וחלק שהוא שכיר אצל עצמו. בסך הכול הם נפגשו באותו גוף אבל אלה שתי פונקציות שונות. לגבי חלקו של עצמאי כמעביד של עצמו מגיעה לו הנחת המס הזאת, אבל היא באחוזים נמוכים יותר מאשר אצל מעביד אחר. גם אחוזי ההפרשה שהוא צריך להפריש בעצמו כשכיר וגם האחוזים שהוא מפריש כמעביד של עצמו נמוכים יותר, התקרה נמוכה יותר. אני לא רואה מדוע זה כך.

לכן, טוב שעושים כאן סדר. כשאדם הוא גם שכיר וגם עצמאי אז בוודאי שצריכה להיות איזה התאמה. מה זה חשוב מה בן אדם, שכיר או עצמאי, אם יש לו הסכם קיבוצי או אין לו הסכם קיבוצי, אחוזים כאלה או אחרים? בוודאי אי אפשר להעביר את התיקון שדיברתי עליו בתקנות שלפנינו אבל אני קוראת לכם לתקן גם את זה. לפחות תנו עידוד לתוכנית חיסכון ל-6 שנים, שקרן ההשתלמות תהיה אחת מן הקרנות. אי אפשר לפגוע בהסכמים קיבוציים אבל אי אפשר רק להתייחס אליהם. אפשר להרחיב אותם, הם יכולים להיות חלק. כל מי שיש לו הסכם קיבוצי – בוודאי, ומי שאין לו יקבל, בין אם הוא עצמאי ובין אם הוא שכיר, בין אם חצי מהיום הוא שכיר וחצי מהיום הוא עצמאי. תקרה אחידה. לשכיר – תיאום המס נעשה מיידית. לעצמאי – הוא צריך להגיש דוח ואז הוא משלם את חלקו השני.

לגבי השכיר, החלק הראשון שדיברת עליו, את טוענת שזה יוצר אפליה? להיפך, אנחנו באים היום ומסדרים את התקרה.

זה לגבי שכיר שהוא גם עצמאי. אבל יש הבדל בין שכירים לשכירים.

זה יוצר אפליה כי לעתים המעביד לא מפריש לקרן השתלמות.

כבר העליתי את הנושא הזה בגלגולים קודמים אבל לא באותה בוֹטוּת של התבטאות. שכירים שאין להם הסכם קיבוצי, והיום זה הולך ומתרחב, לאנשים בחברות כוח אדם או בחוזים אישיים אין קרן השתלמות. מלכתחילה לא היה צריך להמציא אותה. מי שירצה, בהפסקה אני אספר לו איך התחילו עם קרן ההשתלמות. אני אומרת: רגע, זה תוכנית חיסכון לטווח בינוני. לא צריך כבר להשתלם, תודה לאל. פעם היה צריך להשתלם אז היתה תעשיית השתלמויות. זה היה ישראבלוף ענקי, המערכון של "הגשש החיוור" מציג את דבריי טוב יותר ממה שאני יכולה להציג אותם. עכשיו תודה לאל אין חובה להשתלם. זה חיסכון ל-6 שנים.

תודה לאל יש לנו קרנות השתלמות ואין לנו השתלמויות ...

בואו נראה מה העיוות שאת מדברת עליו כדי שנוכל להתקדם הלאה.

זה לא בידינו.

זה כן בידיכם. אני הצעתי את זה לכל ועדה שעסקה ברפורמה במס.

את מציעה בעצם שלכל עובד, לכל שכיר תהיה אפשרות עד תקרה מסוימת משכרו להפריש סכום קבוע, או עד גג מסוים שיהיה פטור כולו ממס.

כל הדברים האלה טובים לבינוניים ומעלה.

אבל אין לך הסתייגויות לתקנות שמונחות לפנינו.

בוודאי שלא. אמרתי מלכתחילה, התקנות הללו עושות סדר.

זאת סוגייה ידועה שנדונה על-ידי ועדת בן-בסט באריכות וגם על-ידי ועדת רבינוביץ. קרן השתלמות – מתחבר גם לתחום החיסכון, מצד אחד, וגם לתחום קופות הגמל, מצד שני. ההבחנה בין עצמאי לשכיר קיימת גם בקופות גמל. הדיפרנציאציה העצומה קיימת בעיקר בקופות גמל. אנחנו הולכים למהלך של האחדה ושינוי אבל לא בנקודת הזמן הזאת שמאשרים את התקנות.

צריך לזכור שבשנים האחרונות היה שיפור גדול במעמד של העצמאים בהקשר לקרנות ההשתלמות. בעבר הם בכלל לא היו זכאים. למעשה בהדרגה הם הגיעו לשיעורים גבוהים יחסית של הפרשות. אני בטוח שבשנה הקרובה משרד האוצר ייזום תיקון גם בסוגייה של קופות הגמל וזה יהיה חלק מהתיקונים שיובאו בפני הוועדה.

גם אנחנו חושבים שהרעיון מבורך וטוב אבל יש לנו בעיה בהפרדת התקרה לשני סעיפים. הם מדברים על מצב שאני גם עצמאי וגם שכיר. הם אומרים שאם בהיותי שכיר המעביד שלי הפריש את התקרה הראשונה, שהיא 184,000 שקלים, אז בעצם אני מפסיד את כל הניכוי. אבל אם פתאום הוא מפריש 184,000 שקלים פחות שקל אחד - - -

אז אני מקבל שקל.

לא, אני מקבל תקרה נוספת של 16,000 שקל. כלומר שקל אחד יכול להוציא לי תקרה נוספת של 16,000 שקלים. זה תכנון מס, וצריך למנוע את זה.

מה שאתה אומר הוא נכון באופן כללי אבל זה בסך הכול אומר שאפשר ליהנות עד התקרה הגבוהה שבין השניים.

אבל אל תעשו בשקל אחד. אם את בונה את כל מערכת המס על שקל אחד, זה לא סביר.

אני אומרת שבסך הכול מדובר על ניצול התקרה הגבוהה שבין השתיים.

זה לא הפרש כזה גדול.

הוא גם שכיר וגם עצמאי אז השאלה באיזה כובע אני בודקת אותו. אני הולכת לקראתו ואני בודקת אותו בכובע של התקרה הגבוהה יותר. נכון שאם הוא יורד בשקל - - -

האם מר מאיר קפוטא יבוא לכאן בזמן כהונתה של הכנסת הנוכחית ויציג את התיקון? רק להזכירכם, ועדת בן-בסט ברפורמה במס הציעה לבטל את ההנחה במס לקרן השתלמות, היא ביטלה את כל הדבר הזה. איך אומרים, זה לא עבר את רחוב קפלן.

אם אתם לוקחים את התיקון באופן כולל, יש איזונים לגבי העלויות הפיסקליות. אם אתם לוקחים רק מרכיב אחד, זה יוצר פערים.

זה היה ברפורמה המקורית של בן-בסט אבל זה לא עבר את הכביש.

הנושא של קופות גמל לא טופל בוועדת רבינוביץ.

אבל זה לא קופת גמל.

זה חלק מקופות הגמל, זה חלק מהסוגייה. גם בוועדת בן-בסט הטיפול היה אחיד.

אם התקרה של השכיר היא היום 185,000 שקלים והמעביד והעובד לא מפרישים על כל ה-185,000 שקלים אלא מפרישים על שכר נמוך יותר. אם הוא עצמאי הוא עדיין יכול להשלים עד 185,000 שקל. במידה ומפרישים לא את ה-2.5% ואת ה-7.5% אלא מפרישים פחות מזה - - -

לא מפרישים לו. הוא מפריש.

אגיד לכם מה אני מציעה. בעניין הזה אני לא רוצה ללכת דווקא לתקרה הנמוכה. גברת סמדר אלחנני צודקת, צריך לסגור כאן את הפערים וזה צריך להיפתר, אבל לא כרגע. לכן אני מציעה שייאמר הדבר הבא – ותיכף נראה איך ננסח את זה: שאם המעביד משלם פחות מהתקרה הגבוהה, פחות מהתקרה של העצמאי, אותו עובד יכול להשלים אל התקרה הגבוהה בהיותו עצמאי. מה שאמרתי כעת לא משנה כלום ביחסי עובד-מעביד ובתנאים הקיימים. זה רק מאפשר את ההשלמה לתקרה הגבוהה ופותר את הבעיה שהעלה מר טארק בשיר.

זה מה שקיים היום בעצם.

בכל מקרה את מגיעה לתקרה הגבוהה.

את רוצה למצוא לזה ניסוח כרגע?

הרי מעל התקרה של השכיר זה כבר לא נחשב אצלו כהוצאה, זה לא מותר. אז מה את אומרת? התקרה של עצמאי היום היא 202,000. זה מביא אותנו לאותו דבר. אני מבינה את הבעיה שהציג מר טארק בשיר, אני רק חושבת שההצעה שלך לא פותרת את זה.

יש שכיר שמרוויח 190,000 שקל. המעביד מפריש לו על 190,000 שקל. הוא כעצמאי מרוויח עוד 50,000 שקל. הוא רוצה להפריש על הפער שבין 190,000 ל-202,000, על החלון של 10,000.

אתם תעשו את שינוי הנוסח עכשיו? אז אנחנו לא מאשרים את הנוסח שלפנינו.

אפשר להגיד שאתם מאשרים את התיקון הזה בכפוף לכך שאנחנו נביא לגברת שגית אפיק את הנוסח המתוקן.

אנחנו נתקדם הלאה ובינתיים תכתבו את הנוסח החדש ותניחו אותו בפני הוועדה.

אתם בטוחים שאתם צריכים את ועדת הכספים?

למה לנו להיות בלחץ? אפשר לעשות את זה בשבוע הבא. אולי צריך להקדיש לזה עוד מחשבה, אולי מר טארק בשיר יעבור על זה ויבקש להכניס בזה שינויים? אני רוצה שלא יהיו טעויות. בואו נראה קודם מה משנים. אני רוצה לראות את זה כתוב, ואם זה לא שינוי מהותי נאשר את זה.

אנחנו רוצים לראות את נוסח התקנה, עם התאריך של היום.

הם ידפיסו את זה. אם יש זמן, יעשו את זה היום. לא יהיה זמן, לא יעשו.


צו מס קניה (פטור) (תיקון), התשס"ד-2004

אנחנו עוברים לצו מס קניה (פטור) (תיקון), התשס"ד-2004.

זה סעיף שנותן למנהל סמכות להאריך תקופה לייבוא טובין בפטור בשל שביתה. הסעיף כרגע מנוסח בצורה מצומצמת כי הוא אומר ש"המנהל רשאי להאריך כל תקופה לייבוא בפטור, אם הוכח להנחת דעתו שנבצר מהזכאי לממש זכותו במועד מחמת שביתה שפגעה בהובלת הטובין, וכי הטובין נשלחו לישראל במועד סביר לפני תום תקופת הזכויות של הזכאי". אנחנו רוצים לאפשר למנהל להאריך תקופה לייבוא בפטור לא רק אם השביתה פגעה בהובלת הטובין אלא גם אם מסיבה אחרת, אפילו אם זה רק עיצומים שגרמו לכך שאתה לא יכול להנפיק תעודות ממשרדי ממשלה או אתה לא יכול לפנות למנהל המכס לשם התרת הטובין בפטור.

הפטור הוא לסחורה עצמה. מה אכפת מתי ישחררו אותה? הפטור הוא פר מק"ט, יש מספר קטלוגי לפטור.

מה עניין תקופה לפטור?

יש מגבלה בחוק מס קנייה לגבי התקופה שאפשר לבקש את הפטור. למיטב זכרוני אתה זכאי לבקש תוך חצי שנה. נניח שאתה משחרר לא בפטור ואתה רוצה לתקן – יש לך חצי שנה.

יש מגבלות שהן אובייקטיביות, כמו למשל אם יש שביתה ברשויות ואתה לא יכול לקבל מסמכים בשביל זה. הרעיון הוא לאפשר את הארכת התקופה בגלל מגבלות אובייקטיביות כמו שביתה או עיצומים, סוג כזה של מגבלות.

למה צריך לקבוע כאן זמן בכלל? ברגע שיש טובין שהם בפטור אז שיירשמו במכס בפטור והם יהיו כל החיים בפטור.

כי לפעמים זה פטור מותנה, כשאתה אומר שזה פטור בתנאי שזה ישמש לא', ב', ג' ו-ד', ואתה צריך להביא את האישורים. זה לא תמיד פטור שניתן במועד הייבוא.

את מדברת על תקופה שבה ניתן לבקש את הפטור, והיא דיברה על התקופה שהיא תקופת הפטור.

מדובר על התקופה שאפשר לבקש פטור.

זאת אומרת, ברגע שהפטור ניתן הוא איננו מוגבל בזמן.

הוא לא מוגבל. וכתוב: תוך חצי שנה.

האם נחה דעת כולנו בנושא הזה? אפשר לאשר את התקנה?


הצבעה על צו מס קניה (פטור) (תיקון), התשס"ד-2004

בעד – 4
אין מתנגדים
אין נמנעים
הצו נתקבל.

הצו נתקבל פה אחד. תודה רבה.

אחרי שאישרתם, יש לי הערה. איך הציבור יודע את הדברים האלה?

ואיך היבואנים יודעים? רובם מתעסקים בענייני מכס והם יודעים הכול בעל-פה.

זה גם הפטור על ייבוא לעולים חדשים וגם לכל מיני דברים, ויש גם פטור בדירות. אני מקבלת מעט פניות וחברי הכנסת מקבלים הרבה יותר ממני וזה מגיע אליי בסוף. אנשים לא יודעים איפה הם חיים. הבעיה עם מס הקנייה היא בייבוא לעולים, שהיום הם לא יודעים שום דבר על הזכויות שלהם ועד כמה, ועד כמה השביתה גורמת לדחייה, ומותר להם להביא מכולה. עוד לא קיבלנו טלפונים מקונטיינרים באניה אבל פחות או יותר קיבלנו כבר הכול. אני שואלת איך יידע האזרח מה הן זכויותיו?

האזרח לא יודע כלום והוא גם לא יידע כלום. תיכף אנחנו נעבור לכמה תקנות אחרות שיבלבלו את האזרח עוד יותר.

אתה לא צודק. חלק מהדברים, ספציפית בכל הקשור לעולים, כדאי לחייב את המשרד סוף-סוף לפרסם.

עובדים על הוראת ביצוע. דרך אגב, הטענות האלה היו לנו גם למשל עם הפחתת המע"מ, אז קיבלנו המון תלונות, כמו למשל: קניתי דירה ועוד לא גמרתי לשלם את כל התשלומים. בשבוע שעבר יצאה הוראת ביצוע מפורטת מאוד, וגם בנושא העולים.

למי יצאה הוראת ביצוע?

זה פורסם ברוב העיתונים. אלה הדרכים שלנו לפרסם. אנחנו מוציאים הוראת ביצוע ואנחנו משתדלים להביא אותה לכל הגורמים הרלוונטיים, כולל הוראת ביצוע לגבי העולים. אני מסכימה שיש אי-בהירות לגבי הזכויות של העולים.

בכל הדברים שרלוונטיים לעולים להערכתי צריך להוציא חוברת מסודרת ברוסית שתהיה מוצגת במשרדי הקליטה.

אני חושב שצריך בהחלט לעשות את זה. צריך להפנות את הבקשה למנהל אגף המכס, שיעשה את הדבר הזה.

אני חושב שהוועדה צריכה להוציא פנייה פורמלית.

אני ארשום את זה לעצמי.

אחת הבעיות הבסיסיות במדינה הזאת, לא רק של עולים, גם של אזרחים ותיקים, היא חוסר אינפורמציה. אנשים משקיעים הרבה מאוד זמן כדי להשיג אינפורמציה כזאת או אחרת. עם כל הכבוד למשרדי הממשלה, להתקשר למשרד ממשלתי ולקבל שם אינפורמציה כלשהי זה סיוט ידוע ומוכר.

גם לצברים.

במה שקשור לעלייה אני אומר שוועדת הכספים צריכה לפנות בבקשה להוציא חוברת מסודרת. העלות שלה היא גרושים. היא תהיה מוצגת בלשכות הקליטה בשפות הרלוונטיות.


שונות

אני רוצה לנצל את נחת הרוח כאן ולדבר על כתבה שהתפרסמה בעיתון. אמנם זה לא על סדר היום אבל מבחינתי זה הופך להיות על סדר היום. קראתי בעיתון "הארץ" על שיתוף פעולה מדהים בין נציבות מס הכנסה לבין השלטון המקומי, שמס הכנסה יכיר בהוצאות הארנונה וההוצאות הרלוונטיות לאדם שמנהל את עסקו בבית רק בתנאי שהאדם ימציא אישור מהשלטון המקומי שהוא משלם ארנונה עסקית. רציתי לדעת קודם כול האם זה נכון.

אני מבין שאין הצבעה עד שהנושא הזה מסוכם. אני מאשר לך למשוך את זה עד שהם יתכופפו.

מכל מלמדי השכלתי, אבל אני יודע שאתה ואני מתכננים לפתוח עסק בבית.

כבר היום יש לי עסק בבית בתור חבר כנסת. 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע אני עובד מהבית. אני עובד כחבר כנסת גם ביום שבת וביום כיפור. אנשים פוגשים אותי ואומרים לי: תשמע, יש לי צרות, יש לי בעיות. כשאני אומר שהיום שבת הם אומרים: מה, בשבת אסור לדבר?

ואז תגיד להם כל נדרי וחרמי.

אני אעדכן את חבר הכנסת אורון על מה את עונה. אני העליתי סוגייה שקראתי בעיתון על שיתוף פעולה מדהים בין השלטון המקומי לבין שלטונות מס הכנסה, על כך שאנשים שמנהלים את עסקיהם מהבית, או חלק מעסקיהם מהבית, יידרשו להמציא אישור מהרשות המקומית על תשלום ארנונה עסקית כדי שהאוצר יכיר להם בזה כהוצאה לצורכי מס.

בואו נראה באיזה שלב זה נמצא ואם בכלל זה התגלגל.

זה ביצה שעוד לא נולדה. צריך היום להכות בה. לכן אני שואל, עוד לפני שהיא תוטל.

קודם כול נתחיל מזה שזה ביצה שעוד לא נולדה. אנחנו מדברים על אותם אנשים שיש להם עסק בבית.

המניקוריסטית והפדיקוריסטית והמסז'יסטית, שזה כולן נשים, וגם רואה החשבון והעורך-דין והארכיטקט אם יש לו עסק בבית.

אם יש לו עסק בבית הוא נהנה מהכרה בכל ההוצאות לצורכי מס. לעומת זאת לרשות אחרת, הרשות המקומית, הוא אומר שזה הבית שלו וזה לא מקום העסק שלו. לאנשים האלה זה מתייחס. זה לא בהכרח יותר ארנונה או פחות ארנונה. זה תלוי בתקנות של הרשויות המקומיות. אם אתה משתמש פעם בשבוע בחדר, או לא מקבל אנשים בכלל בבית כי כל מה שיש לך בבית זה רק שולחן ומחשב, זה לא בהכרח הופך את זה לארנונה עסקית. בכל מקרה, היתה רק שיחה ראשונית, שאני אפילו לא הייתי שותפה לה, לבדוק את האפשרות ואת המשמעויות של דבר כזה. עכשיו להתעסק בזה נראה לי לא נכון. אם נחשוב שזה נכון ורצוי וראוי אז זה יגיע לכאן.

קודם כול אני שמח שזה כך. אני רוצה להרוס את העניין הזה עוד לפני שהוא נולד.

אל תהרוס אותו יותר מדי כי יכול להיות שיהיה לי קשה לבנות אותו מחדש.

זה יוזמה שלך?

לא. אבל למה אתה פוסל את זה על הסף מכול וכול?

אגיד לכם למי זה נכון. זה נכון למי שבאמת יש לו עסק קבוע בבית, שאנשים נכנסים ובאים אליו, מי שמקצה חלק מהבית שלו לצורך מתן שירות זה או אחר, למשל עושה טיפולי קוסמטיקה בבית בחדר אחד שמוקדש רק לזה ומבקש את ההוצאות, ומצד שני הרשות המקומית לחלוטין לא יודעת על זה. לגבי אלה זה מכוון. אין ספק שזה מעלה קושי, למשל מה קורה עם מישהו שעבודתו בבית מתבטאת רק בכך שיש לו מחשב ושולחן.

אני נגד זה מכיוון שאני חושב שאנחנו צריכים לגרום לכך שהחיכוך בין אזרח המדינה לבין השלטון יהיה מינימלי, והחיכוך הזה רק יגבר כתוצאה מהליך כזה. לרשות המקומית יש אפשרות לבוא ולבדוק כל אזרח ואזרח, האם הוא מקיים שם עסק או לא, והיא אמונה לעשות את זה והיא שצריכה לעשות את זה. נציבות מס הכנסה צריכה להכיר בהוצאה בהתאם לסעיפי ההוצאות. אנחנו יודעים שסעיף 17 מאפשר את מה שהוא מאפשר. אבל אנחנו לא רוצים שאת תכירי בהוצאה אצל אדם מסוים שיש לו מחשב ושולחן ותגידי לו: אדוני, לך תביא לי אישור שיש לְך ולֵך תוכיח שזה רק מחשב ושאתה לא מקבל קהל. הרשות המקומית תמצא את שלה ואם מס הכנסה ירצה לבדוק אם אני מנהל את עסקיי בבית שיבוא ויעשה את זה.

אחר-כך אומרים שאחד לא יודע על השני.

זה העמדה שלך גם לגבי מס הכנסה וביטוח לאומי, שהמחשבים ידברו זה עם זה?

לא, אני חושב שזה לא אותו דבר.

אני שומע אמירות בוטות מאוד על כך ששני המחשבים האלה ידברו ביניהם. תאמין לי, שם מדובר ביותר חדירה.

אני חושב שהביטוח הלאומי צריך להתעסק עם מה שהוא נולד בשבילו, שזה תשלומי גמלה וכל מה שקשור בהעברות חד-צדדיות. אני חושב שהביטוח הלאומי לא צריך לעשות גבייה. אבל זה לא על סדר היום. אני עדיין חושב שזה חדירה לפרטיות וזה חיכוך גדול. אני חושב שיותר טוב שהכתבה הזאת אולי לא היתה נולדת אם הרעיון הזה לא היה נולד.

אגב, יכול להיות שבסוף אני אסכים אתך כי יתברר שזה באמת סתם חיכוך, אבל מראש לומר שאסור לבדוק את זה?

אני אומר שצריך לבדוק. שהרשות המקומית תבדוק. לרשות המקומית יש את כל האמצעים. רשויות מקומיות עושות אפילו צילומי אוויר. יילכו, יבדקו, ייקחו את מה שהם רוצים. אבל שאני אצטרך להביא אישור לפקיד השומה מהרשות המקומית, שאני מנהל עסק או לא מנהל עסק? לך תדע מה הפקיד שם ירצה או לא ירצה. מתחיל עוד פעם טרטור של מערכת שלמה של אנשים. עצם הרעיון נראה לי מופרך מיסודו. חבר'ה, תורידו אותנו מהבירוקרטיה.

יש לך כנראה סף רגישות סלקטיבי לכיוונים שונים.

אפשר לבקש שאם מצבו הכלכלי של מישהו התערער והוא עבר לגור בחנות שלו הוא ישלם ארנונה של מגורים על החנות? זה סימטריה.

נזכרתי בזה כי קראתי את זה בעיתון ונחרדתי.

יש כבר נוסח חדש לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) (תיקון), התשס"ד-2003, יש תוספת למה שכבר כתוב בתקנה הזאת. זה לא תקנה חדשה.

אני מעדיף שנעזוב את זה הרגע. תיגשו להדפיס את זה ותנו לנו טופס חדש שנוכל לקרוא אותו. מר ישראל שטראוס עוד לא ראה את זה. בואו נעשה את זה בצורה מסודרת.


תקנות מס הכנסה (שיעורי מס מיוחדים לענין מי שהחזיק בנייר ערך זר לפני יום רישומו למסחר בבורסה מחוץ לישראל), התשס"ד-2004

נמשיך הלאה בסדר היום, נעבור לתקנות מס הכנסה (שיעורי מס מיוחדים לענין מי שהחזיק בנייר ערך זר לפני יום רישומו למסחר בבורסה מחוץ לישראל), התשס"ד-2004.

זה לא כל-כך מסובך כמו שזה נראה. אני אסביר מה מוליד את הצורך בתקנות האלה ואחר-כך מה ההוראות.

לגבי הבורסה, ניירות ערך זרים, רישום למסחר בארץ ורישום למסחר בחוץ-לארץ יש הוראות שקובעות שיעורי מס שונים והוראות שונות לגבי רישום למסחר לפני 1 בינואר 2003.

לפני 1 בינואר 2003 היינו בסיטואציה שחל 35% מס במכירה של נייר ערך זר. מי שהחזיק את נייר הערך הזר לפני 1 בינואר 2003, מי שהיה מייסד של חברה שנרשמה למסחר, התחייב במס של 50%, מס מלא על חלקו לפני הרישום למסחר. לפני 1 בינואר 2003 לא חל סעיף 101, זאת אומרת לא ראו את הרישום למסחר בחוץ-לארץ כמכירה. לכן היה חיוב במס במועד המכירה הראשון של מניות בבורסה בחוץ-לארץ וכל נייר ערך זר. משנת 2002 היו לנו הוראות מיוחדות לגבי רישום כפול שאיפשר 35% על החלק בחוץ-לארץ, ואם המניה נרשמה למסחר בארץ לעשות חלוקה מסוימת, 15% על החלק בארץ.

אנחנו נמצאים במצב שיש לנו ריבוי של שיעורי מס לגבי נייר ערך זר. זאת אומרת, זה לא שיעור מס אחד. יש לנו 50% לגבי מייסד, 35% לגבי התקופה של הרישום בחוץ-לארץ, 15% או 0% לגבי רישום כפול, כשמועד הרישום למסחר בחוץ-לארץ לא נחשב מכירה מכוח סעיף 101 לפני הרפורמה. זאת המסגרת הכללית.

אנחנו צריכים לתת היום הוראות מה יקרה עם מישהו שימכור נייר ערך זר מחרתיים, אחרי שהרפורמה נכנסה לתוקף.

אותי מעניין יותר מה יקרה כשזה ימכר ב-1 בינואר 2005. האם ההבטחה של השר שטרית להוריד את זה ל-15% תעמוד בתוקפה, או שזה יהיה ב-2007?

אנחנו נעצור את השעון.

אני מעריכה שהיא תהיה כי יש צורך בזה.

פרסמנו כבר תסקיר חוק אבל זה לא משנה מכיוון שבכל מקרה זה ליניארי.

לא משנה אם זה 2005 או 2007.

הדרך היחידה שאנחנו מכירים להתמודד עם ריבוי שיעורי מס כאלה זה ביום מכירה של נייר ערך לעשות חלוקה ליניארית על פני התקופה. זאת אומרת, כשיש מכירה של נייר ערך צריך לחלק, חלק מהתקופה זה יכול להיות 50%, חלק מהתקופה זה יכול להיות 15%, חלק מהתקופה 35% וחלק מהתקופה פטור.

למרות שהרווחים נצברו לא ליניארית.

כל הוראה אחרת מחייבת לראות כל אירוע כזה כמכירה ולעשות חישובים מסובכים שקשורים בכל אירוע כזה כמכירה.

וגם לא תמיד אפשר לקצץ הפסדים.

יש גם בעיה של קיזוז הפסדים. אין דרך פשוטה אחרת שאנחנו מכירים.

גם במס שבח ובמס --- ההורדה היא ליניארית.

לכן הקביעה כאן היא קביעה ליניארית. בכל מכירה כזאת אנחנו נבחן את התקופות ונחלק ליניארית רווחים והפסדים.

אני רוצה לשמוע למה ליניארי ולא לפי שווי.

אבל רציתי לשאול את היועצת המשפטית, אנחנו יושבים כרגע בפורום של מליאת ועדת הכספים. האם מותר על-פי תקנון הכנסת לקבל החלטות כאשר היושב-ראש הוא חבר הכנסת האחד והיחיד הנוכח בישיבה?

כן.

את המצב הזה צריך לשנות.

היתה פעם החלטה על עשרות מיליארדי שקלים שנתקבלה כך.

זה נראה לי מוזר מאוד. מעל הכול, אני מרגיש מאוד לא נוח שאני צריך לקבוע כאן לבדי את גורלם של אנשים.

זה מה שנקרא "פה אחד".

אני יודע. על הפה האחד הזה דיברתי, אפרופו המאמר שפרסמתי והדוגמה על "אפרוח בר-מוח".

אתה כל-כך צודק שאתה לא יודע עד כמה אתה צודק.

שאלת למה ליניארי ולא לפי שווי. קודם כול, בניירות ערך זרים בחקיקה אנחנו מדברים מראש על חלוקה ליניארית ולא לפי שווי. כלומר יש לנו כבר היום בחקיקה הראשית חלוקה ליניארית לפי תקופות. לא עשינו כאן משהו שונה.

ב-101 אנחנו הולכים לפי שווי.

ב-105ג(ד).

גם הצו הזה שמחליף צו קודם, הצו הקודם הלך לפי שוויים.

נקודה שנייה שמאוד רלוונטית לשאלה למה חלוקה ליניארית באופן כללי היא נוחה יותר, בטח בסיטואציות האלה, זה במיוחד כאשר אנחנו עוברים כמה שיעורים שונים, כשאנחנו עוברים משיעור של 50% ל-35% ל-15%. אם בכל שינוי כזה ניקח שווי, אנחנו גם מסבכים את כל המערכת מבחינת יכולת חישוב, כי אנחנו צריכים לקחת שלוש פעמים ולמַדֵד, וגם מסבכים מאוד את שאלת קיזוז ההפסדים. אתה לוקח מצב שבאמת יש רווח אבל מה יקרה אם בתקופה אחת יש הפסד ובתקופה השנייה יש רווח? יש לך בעיות של קיזוזים ואין פתרון. אז צריך לקבוע הוראות לעניין הקיזוזים וכל אחד בשיעורי מס אחרים. לכן הדרך הכי פשוטה – ולאו דווקא לא צודקת – היא ללכת לחלוקה ליניארית.

מר טארק בשיר, אתה היית בעד שווי או בעד ליניארי?

הם הולכים על מבחן הנוחות, מה נוח, אבל היום יש לנו המון פסיקה בבית-המשפט העליון שאומרת שיש לנטוש את הגישה הזאת. צריכים למסות את הערך הכלכלי. הנישום בא ואומר לך: תשכחו מהנוחות שלכם. אני יכול להוכיח לכם את השוויים. למה אתם ממסים אותי על רווח שאינו שלי, על רווח שאינו ריאלי? לדעתי צריך לשנות את הגישה לאור הפסיקה של בית-המשפט העליון לאחרונה וצריך לאפשר לנישום להוכיח את הרווח הכלכלי שלו.

הוויכוח הוא לא על הרווח.

אבל זה נגזר.

אם אנחנו קובעים תעריף שרירותי באמצע אז אנחנו קובעים על רווח או הפסד תיאורטי שהיה באמצע ורווח או הפסד בתקופה הבאה. השאלה היא האם לקבוע באמצע איזה שווי ולהגיד שעד אותו תאריך – 35%.

למה כלכלית לא יהיה נכון להגיד שבתקופה שהיה מס של 35% בואו נראה מה היה מאזן הרווח וההפסד?

כי אתה ממסה משהו תיאורטי, כי לא הרווחת את זה באמת.

לא מימשת את זה אבל הרווחת את זה.

אבל זה כלכלי. כלכלית זה נכון. אני יודע מה השווי ואני מביא לכם מסמך על השווי.

זה ממש לא נכון כלכלית. החלק הכלכלי מבחינת הבן אדם, מה שהוא הרוויח הוא הפסיד זה מה שהיה לו בסוף. לא מעניין אותו אם היו עליות או ירידות באמצע.

מדובר על שיעורי מס שונים שקורים בניירות ערך שנרשמו בחוץ-לארץ, ואז יש שיעורי מס של 50%, 15%, 35%, בלגן שלם. השאלה כרגע היא איך לקבוע את זה, ליניארית או לפי שווי, כשבכל תקופה של שינוי שיעורי המס ימסו את הרווח שהצטבר לפי השווי שייקבע.

אתם רוצים לסבך עוד יותר את מה שכבר מסובך.

אם אתה מחלק לפי תקופות אז יכול להיות מצב שבפרק הזמן הראשון היה רווח ובפרק הזמן השני היה הפסד, ואז תיאלץ למסות על הרווח מבלי להתייחס להפסד.

איך זה יעבוד בליניארי? בינואר 2000 קניתי נייר או עשיתי פעולה, בינואר 2007 מימשתי.

ניקח דוגמה תיאורטית ונראה איך החישוב המדויק יכול להזיק לבן אדם.

אני רוצה לשמוע איך את רוצה לבצע את זה בליניארי.

קניתי נייר ערך ב-1 בינואר 2002, מכרתי אותו ב-1 בינואר 2004. באמצע עברנו מ-35% ל-15% במקרה. יש לי שנתיים החזקה, שנה אחת 35% ושנה שנייה 15%. כאשר אני אמכור אני אחשב את הרווח או את ההפסד, והרווח יהיה 1,000 שקלים. אני אמסה 500 שקלים לפי 35% ו-500 שקלים לפי 15%, בלי לשאול את השאלה מתי צמח כל חלק.

אם אני אגיד שעלינו לקבוע את השווי באמצע, יכולים להיות כל מיני מצבים. אני יכולה להגדיל את הרווח ב-35% ולהקטין את הרווח ב-15%, שזה עוד המקרה הקל. ואני יכולה להגדיל את הרווח ב-15% ולהקטין ב-35%, שגם זה יכול להיות. והמקרה הבעייתי והכי קשה מבחינת הנישום הוא שאני אגדיל מאוד את הרווח בתקופה הראשונה, היו עליות גדולות מאוד בתקופה הראשונה, וירידות בתקופה השנייה. ואז אני אמסה אותו על רווח תיאורטי שאין לו, כי אני אקח ממנו מס על התקופה הראשונה, ולא משנה איזה שיעור מס, בשיעור המס הגבוה אפילו, ואני לא אכיר לו בהפסד כי ההפסד נוצר לאחר מכן, אני לא אכיר לו בהפסד רטרואקטיבית. אז במקום רווח של 1,000 שקלים הוא יצטרך לשלם לי מס על 2,000 שקלים רווח ויהיה לו הפסד להעברה של 1,000 שקלים. זה תוצאה לא מעשית, לא הגיונית, לא כלכלית ובעייתית מאוד.

לעניין שמר טארק בשיר אמר, אין כאן גם משהו כלכלי. הטענה הכלכלית נכונה למועד המימוש, על זה אין לי ויכוח. אני מקבלת שבמועד המימוש אני אמסה לפי שווי כלכלי אמיתי, זה הגיוני ונכון. אבל איזה רווח תיאורטי היה לו אילו היה מממש בתאריך מסוים – זאת לא שאלה כלכלית. מבחינת נזק או תועלת, אם אנחנו נעשה משהו שונה מאשר ליניארי, אנחנו מכניסים למערכת מאוד מסובכת ומורכבת של חישובים שהיא בסך הכול מיותרת ועלולה לגרום נזק.

יש לנו המון הערות לדברים האלה. זה לא נדון אתנו. אנחנו ראינו חלק גדול מהדברים רק בסוף השבוע שעבר, כולל דברים שכתוב עליהם "ספטמבר" אך הם הגיעו לידינו רק בשבוע שעבר.

בעיקרון, אנחנו חושבים שהמבחן של השווי הוא נכון אבל אני מקבל את כל מה שגברת טלי ירון-אלדר אמרה, בתיקון אחד – אף פעם לא מעל הרווח.

רק ברווח.

החלוקה לפי שווי לא גורמת לשום עוול לאף בן אדם. לעומת זה חלוקה ליניארית כן יכולה לגרום נזק.

בתור דוגמה, ב-101 יש תמיד את האופציה לבחור או את תאריך המכירה או ללכת אחורה לפי התאריכים ולעשות את החישובים.

אבל 101 טוב כשיש שיעור מס אחד, ושני שיעורי מס בקושי חיים עם 101. כאן אתה מדבר על שתיים, שלוש ואף ארבע תקופות. זה בעייתי מאוד.

אני לא צריך להזכיר לך, אדוני היושב-ראש, ולא לנציבת מס הכנסה ולא למר טארק בשיר שנציגי לשכת רואי החשבון, כל אלה שאתם רואים כאן עובדים בהתנדבות. אגב, לעניין הקודם, חלקם גם עובדים מהבית למרות שיש להם משרד. אם היית נותן לי לדבר בדיון הקודם הייתי אומר עוד שורה ארוכה של נימוקים מדוע אסור היה למס הכנסה לפנות לרשויות המקומיות.

אבל זה לא הנושא כרגע.

לגופו של עניין, יש כאן המון בעיות במקרה של הורשה, המון בעיות באמצע. אנחנו סבורים שבעיקרון המבחן צריך להיות לפי השווי ומועדי השינוי. היינו שמחים מאוד אם נציבות מס הכנסה היתה מקבלת את עמדתו של השר שטרית, את מה שנאמר כאן בוועדה קודם, להימנע מכל הרמות האלה ולהגיע באמת לקו אחד של 15%, ולא להתחיל להתעסק עם כל הפילוחים האלה.

אני בעד.

אינני יודע כיצד זה באופן פרקטי כי לא נתקלתי במקרים כאלה אבל ההיגיון מדבר על שווי. לעומת זה הליניארי הוא פשוט יותר.

האם יכול להיות מצב שיטילו מס של 15% רטרואקטיבית על כל המניות האלה, גם אם הן נוצרו בתאריך שלפני ינואר?

בנוסח החוק היום זה לא קיים. לגבי מניות מייסדים הסיכוי לא קיים. לגבי התקופה שזה לא יהיה ליניארי – אני לא יודעת. אבל בכל מקרה זה מחייב חקיקה ראשית.

זה כל מיני עובדים בחברות היי-טק, זה לא רק מייסדים.

גם חברות היי-טק וגם מייסדים והכול. זה מחייב חקיקה ראשית.

מה שמפריע לי, ואני חוזר למה שאמרתי בנושא הקודם, אנחנו הולכים ומסתבכים סביב הזנב של עצמנו מתקנה לתקנה. בכל תקנה שאני קורא יש יותר עמודים, ואולי אנחנו נתחיל לשכפל גם משני צדי הדף כדי לחסוך נייר. אני כבר הולך לאיבוד. אנחנו נגיע תיכף לעוד כמה תקנות – זה בלתי אפשרי. אני אומר לך עוד פעם, מה שהכי מתחשק לי עכשיו זה לנעול את הישיבה, ולו רק בגלל שאנחנו כרגע רק שני חברי כנסת ויש כאן תקנות כבדות מאוד, זה לא דבר שאפשר בקלי-קלות לקבל בו החלטה.

קודם כול, אלה השאריות האחרונות של הרפורמה.

איזה שאריות? זה עד התיקון הבא, בחייך.

יש כעת תסקיר חוק כאילו במסגרת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח. 70% מזה זה מס הכנסה.

זה לא שייך לרפורמה.

זה בכלל לא עובר את האנשים שאתה רואה כאן. בשבוע שעבר כל העיתונים היו מלאים בכתבות על זה. בינתיים בזכות כמה אנשים טובים הגענו לקרוא שבפיקוח על הביטוח יש כאילו תיקון במס הכנסה שמהווה 70% או 80% מכל הנוסח שם. לוקחים איזה מין דבר שולי בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח ומדביקים אליו ספח, שהשובל שלו הוא פי 3 או פי 4 מהדבר עצמו, כדי לא לבוא עוד פעם עם תיקונים בחוק מס הכנסה. זה אותם הנושאים שמזה חצי שנה אני אומר שיש חוסר התאמה בין הגורמים השונים, שכל גורם באוצר מושך לכיוון אחר, וכל אחד מהם יבוא אליכם או בסוף עוד גם לוועדה אחרת, אולי יהיו נושאים שיגיעו לוועדת העבודה אם יצליחו להדביק אותם לחוק האגודות השיתופיות וכדומה.

האם מישהו רוצה להעיר עוד משהו על התקנות האלה?

יש כל מיני תקנות, לא בנוגע לסעיף 101.

אני מדבר על התקנה שנמצאת לפנינו.

מר טארק בשיר, למה התנגדת לליניארי?

הוא חושב שכלכלית זה לא נכון.

למה אנחנו מתנגדים לליניארי? כי המחוקק קבע שב-1 בינואר 2003 יחול שיעור מס של 15%. דרך החלוקה הליניארית בעצם נציבות מס הכנסה אומרת: אם כל הרווח שלך צמח מתחילת 2003 אני יכול למסות אותך ב-35%, או ב-50%. הם בעצם עוקפים את קביעת המחוקק שהשיעור בשנת 2003 יהיה 15%, זה המשמעות.

זה ממש לא נכון. 35% כתוב על-ידי המחוקק.

נניח שכל הרווח צמח בתקופה ששיעור המס היה 35% או 15%. למה לפצל?

אתה אומר שכלכלית זה נכון יותר. אני אומרת שגישה כלכלית כזאת, קודם כול היא כלכלית על הנייר. זה לא משהו שהוא אמיתי במובן של מימוש רווחים אלא זה נכון על הנייר. ודבר שני, לא פחות חשוב, הוא שגישה כלכלית כזאת, כמו שהיא יכולה לתת יתרון למישהו היא יכולה לתת גם חיסרון גדול מאוד לאחרים.

אז למה סעיף 101 הלך על-פי שוויים?

אבל פה החוק עצמו הלך על ליניארי.

הסעיף העיקרי הלך על שוויים.

סעיף 101 נבנה בקונספציה אחרת והוא הלך על שוויים כשמדובר בשתי תקופות ולא יותר. בשוויים כאשר יש יותר משתי תקופות זה בעייתי מאוד. סעיף 101, בגלל הקושי שאני מעלה עכשיו, נתן שתי אופציות. אם אתה רוצה ב-3 או 4 תקופות לתת שתי אופציות לכל אחת מהתקופות, זה דבר שהוא בלתי ניתן לטיפול. גם בסעיף 101 יש אופציה ללכת למועד המכירה הראשון בכל מקרה כדי להתגבר על הקושי שאני מעלה, על הקושי שיכול להיווצר חיסרון מסעיף 101 כזה, וגם זה לא כלכלי.

בבורסה יש שווי. הוא מביא לך מסמך מה השווי שלו ומוכיח לך מה השווי.

אז מה? זה השווי שהיה אז.

הוא יביא מסמך מהבורסה שב-2004 היו לו רווחים ענקיים וב-2005 היו לו הפסדים ענקיים. הוא יבוא ויגיד: אתה ממסה אותי בתקופת הפסדים על רווחים שהיו לי קודם אך הם היו כולם תיאורטיים. מה תגיד לו?

אני אגיד לו: לך כלכלית.

הוא יגיד: אני לא מימשתי את הזכות שלי שם. אתה ממסה אותי רעיונית, על רווחים רעיוניים, שבפועל אני משלם עליהם בתקופה אחרת באופן ריאלי, בגלל התקופה הקודמת.

הוא לא עושה אף פעם מעל הרווח.

אם הבנתי את מה שאמרה גברת טלי ירון-אלדר, נוצר לי רווח של 1,000 שקלים בתקופות שונות ואנחנו בודקים עכשיו את היחסים השונים בין התקופות ומטילים על כל תקופה את שיעור המס שחל בה. זה מה שהם קוראים ליניארי. מול האפשרות האחרת, שנוצר לי רווח תיאורטי ענק בשנה הראשונה ובשנה השנייה הפסד קטן. בסך הכול הרווח שלי הוא די קטן אבל למה מטילים עליו מס גדול? בגלל הרווח הרעיוני שהיה לי בשנה הראשונה. למה זה יותר הוגן?

זאת ההצעה של מר טארק בשיר.

זאת לא ההצעה שלו. לא מעל הרווח שהיה בפועל.

אז אנחנו מתחילים להסתבך.

אם בסופו של דבר הרווח היה 1,000 שקל ולפני שנתיים היה רווח של 4,000 שקלים, משלמים מס על ה-1,000.

אבל לפי איזה שיעור? מתי הוא נצבר?

אני לא רואה-חשבון אבל אני מנסה להבין את הראש. נוצר לי רווח של 1,000 שקלים בתקופה של שנתיים, שבאחת מהן היה שיעור מס גבוה מאוד ובשנייה היה שיעור מס נמוך יחסית. על-פי שיטתם מחלקים את ה-1,000 לשתי תקופות, על 500 שקל מטילים 35% מס ועל 500 שקל מטילים 15% מס.

ולפי שיטתו לוקחים את השווי ביום השינוי. אם השווי הזה כלל כבר את כל הרווח, אתה הולך אחורה; ואם הוא לא כלל את הרווח - - -.

אז אתה יכול למצוא את עצמך מפסיד.

אתה מחלק רק את הרווח עצמו.

נניח שכל הרווח של 1,000 שקלים נוצר לי בשנה הראשונה.

אז לפי המס שהיה באותה תקופה.

אז אכלת אותה.

לפי שווי. זאת האלטרנטיבה.

אבל למה לסבך?

זאת השיטה שהחילו. כשהחילו מס על הבורסה עברנו ממסלול מס של אפס אחוז למסלול מס של 15%. אמרו: נחלק לפי שוויים. אבל אם הנישום מפסיד, בדיוק בגלל הסיבה הזאת, אז לנישום יש זכות לבוא אל נציבות מס הכנסה ולהוכיח את זה. גם המחוקק בסעיף 105יב עם הרפורמה הגדולה החיל את הרעיון הזה של שוויים. כלומר, גם המחוקק ראה את האפשרות שהצגת ולא רצה לפגוע בנישום. אם לא נלך על שוויים אז לנישום אין אפשרות להוכיח.

סעיף 105יג בא למנוע מצב שהנישום ישלם ו--- דבר כזה לא יכול לקרות אף פעם בשיעור מס ליניארי. סעיף 105יג בסך הכול נועד למנוע מצב ש--- ואחר-כך יש רווחים.

אני חושבת שהוויכוח הוא על דבר פשוט מאוד. אני חושבת שגם מר טארק בשיר מסכים שאם אנחנו רוצים ללכת למשהו פשוט מבחינת כולם אז צריך ללכת לליניארי ולא לשוויים. פשוט מבחינת המערכת.

פשוט, אבל לפעמים לא צודק.

זה שאלה של הערכה, האם זה צודק או לא צודק. אפשר ללכת למערכת שהיא מסובכת יותר, שהיא מערכת של קביעת שוויים, שבהרבה מקרים היא צודקת ובהרבה מקרים פחות צודקת. זאת אומרת, זה יכול לתת יתרון אבל זה גם יכול לגרום נזק. אתה יכול להגיע למצב שכל הרווח נצבר בתקופה של המיסוי הגבוה למשל.

אבל זה צודק כי הרווחים באמת נצברו בתקופה שהמיסוי היה גבוה.

אבל זה לא רווח אמיתי כי לא מימשתי שום דבר. אם לא הייתי מבקש לא היה קורה כלום.

מאחר ואנחנו לא רוצים ליצור מערכת מסובכת על מערכת מסובכת ממילא, ואנחנו לא גורמים כאן איזה נזק בלתי נסבל למישהו שממסים אותו על רווח תיאורטי או לוקחים ממנו, לכן חשבנו שנכון ללכת לשיטה הזאת שלא יוצרת עוול. נכון שללכת לפי שווי היה אולי נכון יותר כלכלית אבל בחלוקה ליניארית אנחנו יוצרים איזה מיצוע. במערכת כל-כך מורכבת ומסובכת, עם כל-כך הרבה שיעורי מס, החלוקה הליניארית מאפשרת להמשיך ולתפעל ובכל זאת קצת להבין את המערכת בלי להתחיל לחפש ולחשב.

יש לי רעיון איך לסבך את הנושא עוד יותר. אולי תתני לנישום כזה, שיוכל להוכיח שאם היינו עושים את זה על בסיס של שווי בכל תקופה היה המס המשתלם נמוך יותר, ושהוא נפגע כתוצאה מכך שאנחנו רוצים לפשט את העניינים – שיוכל ללכת בדרך הזאת ולשלם פחות.

אתה נותן תעסוקה לרואה-חשבון. אין פה צדק כלכלי יותר, שנבין. זה מס תיאורטי, אלה רווחים או הפסדים על הנייר.

אבל סעיף 101 בין כה וכה עושה את זה.

סעיף 101 עושה את זה בסיטואציה מצומצמת מאוד, שהתייחסה למניות, וזה לשני שיעורי מס. יהיו לו ארבע תקופות ועכשיו עליו למדד מארבע התקופות, כל אחת על-פי שיעור המס שחל בה.

אני אומר כך: התקנות שלך מצוינות, פשוטות, הכול טוב ויפה. אבל אם אדם יוכיח שהוא יכול היה לשלם מס נמוך יותר לו הדבר הזה היה נעשה על-פי שווי - - -

זה תעסוקה ליועצים.

אבל עדיין אם התעסוקה ליועצים הזאת תניב מצב שהצדק יהיה נכון יותר, אז בואו נלך על הצדק הזה.

אבל אין פה צדק נכון יותר. זה שווי תיאורטי באמצע התקופה.

אף אחד לא ישלם כאן יותר ממה שהוא הרוויח.

אדוני היושב-ראש, אני לא יודע על כמה כסף מדובר כאן. עם כל התסבוכות מכל הצדדים, שייקחו את שיעור המס ביום המכירה ומס הכנסה יעביר פס על כל היתר. זה הרי עיוור לחלוטין.

זה גם מה שאני אמרתי אבל זה מחייב תיקון בחקיקה הראשית. אני חושב שאתה צודק.

הרי אף אדם לא מתמצא בזה. רואה החשבון יפנה לרואה-חשבון אחר שמכיר איזה מקרה שיעזור לו.

גברתי היועצת המשפטית לוועדה, האם זה מחייב חקיקה ראשית?

כן.

אז תעשו את זה בחקיקה ראשית.

אבל בינתיים אנחנו צריכים לתת פתרון. השוק עובד ואנשים לא יודעים כמה הם משלמים.

אנשים מוכרים מניות וצריך להגיד להם כמה הם משלמים.

אבל צריך לתת מקדמה. אנחנו תיכף נגיע למקדמות.

האם אנחנו רוצים לכרוך בזה גם את התקנה הבאה, או שכל תקנה היא בפני עצמה?

אני רוצה להעיר משהו ויש לי גם כמה תיקוני נוסח לתקנה הזאת.

אני רוצה לחדד דבר שכבר נאמר כאן קודם. לגבי ניירות ערך זרים המחוקק הראשי כבר בחר במנגנון של ליניאריות. הוא קובע שביום המעבר, ביום שינוי שיעור המס מ-35% ל-15%, לא תהיה מדידה מדויקת, חישוב ערך מדויק וקיזוזי הפסדים אלא כתוב בחקיקה הראשית, בסעיף 105יג(ד), שהחישוב יהיה ליניארי. אנחנו עוסקים עכשיו בחלק המוקדם יותר של רווח ההון, מה קורה כאשר זה מייסד שאם הוא היה מוכר מניה פרטית הוא היה חייב בשיעור המס השולי, 50%, מה קורה כשהוא רושם את זה למסחר בבורסה מחוץ לישראל, ולא חל סעיף 101 – זה הופך פתאום ל-35% מס. אנחנו כמובן לא רוצים למרק את המס של העבר. לכן נכון יותר מבחינת ההסתכלות על כל נייר ערך – וזה קבוע בחקיקה ראשית – אם הסוף הוא חישוב ליניארי. לא הגיוני שחלק מרווח ההון יהיה חישוב כזה וחלק יהיה חישוב אחר, זה מסבך עוד יותר את העניינים. לכן כל החישוב של רווח ההון כולו כבר ליניארי. זה בעצם מתבקש מהחקיקה הראשית. בעצם המחוקק קבע בחקיקה הראשית ליניאריות והוא מסמיך את שר האוצר לקבוע לעניין נייר ערך שהוחזק לפני רישומו למסחר גם את שיעור המס של 121. לכן מתבקש מהנוסח של החקיקה הראשית לקבוע מנגנון ליניארי.

הליניאריות נקבעה לא רק בניירות ערך זרים אלא גם לגבי הורדת שיעור המס מ-50% ל-25%, גם בהקשר של מס שבח וגם במניות פרטיות בכל השקעה, למעט בורסה, ששם יש לנו מחיר שוק ברור ואז קבעו את מה שקבעו. אנחנו גם לא נכנסים לשאלה האם הליניאריות היא קונצפט מקובל או לא.

נחה דעתי. האם אנחנו רוצים לכרוך את הסעיף הבא בנושא הזה?

יש לי שאלה בעקבות ההסבר של גברת יעל ייטב. סעיף 105יג(ד)(2) לפקודה מאפשר לכם לקבוע "כי על יחיד שהחזיק בנייר הערך הזר, או בזכות לרכישתו, קודם לרישומו למסחר בבורסה, יחולו שיעורי המס הקבועים בסעיף 121", ובתקנה 2(ב)(1) מחילים את השיעורים של סעיף 91, לא של 121. זה שונה.

החוק עצמו הוא לא נכון, לא התקנה. הבעיה היא שתקנה שנקבעה על בסיס חוק לא נכון היא בחוסר סמכות.

אין ברירה.

אל תסבכו אותנו עוד יותר.

אתמול העבירו תיקון בחוק מס הכנסה (חוק הפיקוח). אף אחד לא הבין על מה מדובר, האולם היה ריק, והעבירו את זה.

חוק הפיקוח על עסקי ביטוח עבר אתמול במליאת הכנסת?

הוא עבר בקריאה ראשונה.

אפשר לפחות לראות את הצעת החוק? זה היה צריך לעבור למשרדי הממשלה להערות.

אלו התיקונים שאנחנו מבקשים להכניס בתקנות: להשמיט את ההגדרה "בורסה מחוץ לישראל". יש כבר קביעה של שר האוצר לגבי בורסה.

בהגדרה "יתרת רווח ההון" יש הבחנה בין נייר שנרשם למסחר בבורסה לפני 15 באוקטובר 1998 ולאחריו, וזה לא נכון. לכן אני משמיטה את השורות הרביעית והחמישית, אין מקום להבחנה הזאת. בשורה האחרונה זה צריך להיות "לפי המאוחר מביניהם" ולא "לפי המוקדם".

בתקנה 3(1), שורה לפני הסוף, זה צריך להיות "בשיעור הקבוע בסעיף 91(א) לפקודה", ואני משמיטה את המילים "או 105יב, לפי הענין".

וגם לא 15% אלא 25%.

לא 15% בגלל סעיף 101.

בתקנה 3(2) – בשורה השלישית זה צריך להיות "בשיעור הקבוע בסעיף 91(ב) הקובע לפקודה", בלי המילים "או 105יב "; בשורה השלישית לפני הסוף – אחרי המילים "עד המועד הקובע" צריך לבוא "בהפחתת רווח ההון עד למועד הרישום"; ובשורה האחרונה צריך להשמיט שוב את "105יב, לפי הענין".

מה יקרה כעת אם התקנות האלה לא יהיו קיימות?

אז שיעור המס יהיה 35%, בדיוק כמו שהיה, בלי חלוקה ליניארית. יהיה שיעור מס גבוה כמו שהיה בעבר.

אגיד לכם מה מפריע לי, יש בזה רטרואקטיביות מסוימת. אם זה לטובה, אז אין לי בעיה.

אבל היא מקלה.

אם זה הקלה, אין לנו בעיה.

הצבעה על תקנות מס הכנסה (שיעורי מס מיוחדים לענין מי שהחזיק בנייר ערך זר לפני יום רישומו למסחר בבורסה מחוץ לישראל), התשס"ד-2004, בשינויים שהוקראו

בעד – 2
אין מתנגדים
אין נמנעים
התקנות נתקבלו.

התקנות אושרו כפוף לשינויים שגברת יעל ייטב קראה כעת.


תקנות מס הכנסה (הוראות לענין מניה שחלו עליה הוראות סעיף 101), התשס"ד-2004

אנחנו עוברים לתקנות מס הכנסה (הוראות לענין מניה שחלו עליה הוראות סעיף 101), התשס"ד-2004.

התקנות האלה דומות במהותן לתקנות הקודמות. אלא מה, אנחנו לא מתייחסים לנייר ערך זר אלא למניות שחל עליהן סעיף 101, זאת אומרת מניות שנרשמו למסחר לפני הרפורמה או במהלך הרפורמה והוראת סעיף 101 לחוק אומרת שרואים את זה כמכירה. הוראת סעיף 101, כמו שהזכרת קודם, נותנת שתי אופציות: 1) שרואים את זה כמכירה; 2) שיראו את זה כמכירה רק בעת המימוש.

התקנות האלה קובעות חלוקה של תקופות החיוב וזה מתייחס לכל האופציות של סעיף 101, כאלה שנרשמו לפני הרפורמה ושנרשמו אחרי הרפורמה, כאלה שבחרו לראות בזה מכירה וכאלה שבחרו לא לראות בזה מכירה והולכים למועד המימוש הראשון – שבכל המקרים האלה החלוקה של החיובים היא חלוקה ליניארית מבחינת התקופה ולא חלוקה אחרת.

כן מכבדים את הוראת סעיף 101, במובן שמי שבחר 101 רואים את זה כמכירה באותו מועד. אבל גם אם זה מכירה באותו מועד, במועד הרישום למסחר, אנחנו צריכים בחלק מהמקרים לקבוע הוראות מיוחדות לחלוקה ליניארית לתקופות שונות. אם יש לי למשל מניה של רישום כפול, ואחרי הרפורמה רישום למסחר בחוץ-לארץ הוא מכירה לפי סעיף 101, יחול 35% ואחר-כך 15%. אני עדיין צריכה לקבוע חלוקה ליניארית, למרות שרואים את זה כמכירה. הוראה שאומרת שרישום למסחר פעם ראשונה חל עליו סעיף 101, ופעם שנייה ברישום הכפול לא רואים את זה כמכירה, כדי לא ליצור פעמיים מכירות בעקבות רישום למסחר. זה סוג ההוראות שיש כאן. כולן מתייחסות לאופציות של סעיף 101 ולחלוקה הליניארית על-פי התקופות.

אם רוצים, אפשר לעבור סעיף וסעיף ואני אסביר אותם.

וגם הוראות המעבר.

סעיף 2 מדבר על סעיף 101 ברישום, שזה פעם אחת.

מר ישראל שטראוס, יש לך כאן הערה קונקרטית?

לא, את ההערה הקונקרטית היחידה כתבנו בנייר. אני מוכן לקרוא מה כתב לי עמיתי נדב הכהן, שחילק אתי בשנה האחרונה את הטיפול כאן ועשה עבודה נפלאה עד שכולם מחזרים אחריו. כנראה שהוא טוב יותר ממני. הוא כתב לי כך: "אין כל סיכוי שאצליח לפצח את הקוד הגנטי של התקנות. מדובר ב-12 עמודי דפוס של סוגיות מס לא פשוטות. זה פשוט לא רציני. באופן כללי, אין שינוי בהתייחסותי הקודמת". התייחסותו הקודמת לתקנות אחרות היתה שיש להחזיר אותן ולדון בהן ולהחליף אותן ולבטל אותן.

אני רוצה להזכיר לכולם שנדב הכהן הוא גם כותב פיליטונים ידוע.

אם אדם כמו עורך "מסים ומעשים", ראש מחלקת מסים, אחד מה-big four, אומר לי שאולי הוא יוכל לתת לי תשובה על זה, ואת ההוא לא יכולתי לתפוס תוך ארבעה ימים – התחלתי לקרוא את זה והחלטתי שזה גדול עליי. גם כך שלוש פעמים קיבלתי הצעות לעניין התקנות הבאות של המקדמות ועל הדיווח המקוצר וכן הלאה וישבתי שלשום עד 4:30 לפנות בוקר במשרד כשהנכדים שלי חיכו לי שאני אבוא להשכיב אותם לישון.

אני אעמיד את זה להצבעה, ואני גם יודע מה תהיה התוצאה.

יש כאן תחולה רטרואקטיבית בכל מקרה, זה לא כמו המצב הקודם. במצב הקודם, בגלל הוראת מעבר שהיתה בפקודה, היינו מסודרים ב-35% וחשבנו שזה הקלה. אבל כאן מדברים על מצב שלא בהכרח נמצא בהוראת המעבר שם. כאן לפעמים אנחנו פוגעים בנישומים.

הכוונה לא היתה לעשות הוראות מחמירות רטרואקטיבית. אני מציעה שנעשה את זה 1 בינואר 2004, בתחילת שנת המס. אם אנחנו נרצה איזה הקלה לגבי 2003 – אני שומרת את הזכות לחזור הנה ולבקש הקלות לגבי סעיפים מסוימים בקשר לשנת 2003. הקלות – אנחנו נעשה מ-1 בינואר 2003, והחמרות – אנחנו נעשה מ-1 בינואר 2004.

אבל זה לא מופיע בתקנות שלפנינו.

אנחנו נקבע "1 בינואר 2004", ואני שומרת את הזכות לבקש הקלות מ-1 בינואר 2003. אנחנו נשנה רק את תאריך התחילה.

האם אנחנו יכולים להגיד מה השפעת הרוחב או ששוב אנחנו מתחילים עכשיו להסתבך עם תיקונים באמצע הישיבה?

הקלות הם תמיד יחייבו. אז כדאי לאשר.

שלא ייצא שאנחנו נרדמנו בעמידה, שאין את ההקלות שרצו לתת והאזרחים ייפגעו.

אני מציעה שנעשה כרגע כך.

יכול להיות שזה הכול הקלה בגלל שיש הוראות מעבר בחקיקה של סעיף 132 לפקודה. החקיקה הראשית זה הקלה בגלל הוראות המעבר.

האחריות עלינו היא גדולה מאוד. אני לא עושה דברים בחופזה. יש עוד שבוע עד סיום מושב הכנסת וגם בפגרה אפשר לדון על זה.

נקבע "1 בינואר 2004", ולכל היותר נחזור אליכם, אם נצטרך.

אבל אתם תזכרו לחזור?

אני אומרת, לאור הוותק והניסיון שלי, בדבר כזה קשה לראות את התמונה הכוללת. למה שלא תיקחו עוד כמה ימים ותחזרו לוועדה עם הנוסח המתוקן? חלק אומר שזה הקלה וחלק אומר שזה לא הקלה.

את זה צריך לבדוק. אבל אני אומרת שאנחנו חוזרים ל-"1 בינואר 2004".

אנחנו הרי רוצים את טובת עם ישראל. אנחנו רוצים שאם זאת הטבה – שתחול מינואר 2003, ואם זאת החמרה – שתחול רק מינואר 2004, שחס ושלום לא נחטא בחקיקה רטרואקטיבית. למה לחוקק בחופזה? בואו נעשה את זה בשבוע הבא. תבדקו את זה בנחת ותחזרו אלינו. תבואו אלינו עם הצעה רצינית ונאשר את זה אחת ושתיים.

יש לי הצעה אחרת, כדי שלא נצטרך לדון עוד פעם בתקנות ולחזור לכאן. אולי אפשר לאשר את התקנות ולהשאיר את סעיף התחולה כדי שנדון בו בשבוע הבא?

אני לא אהיה כאן ואחרים לא יזכרו.

כדי שלא נצטרך עוד פעם להסביר את כל התקנות.

בלי להסביר פעם נוספת אבל שיוצב בפני הוועדה נוסח.

אבל אין צורך בהצבעה, לא תצטרכי להסביר שוב. יש כאן חבר כנסת אחד. אנחנו מסכמים כאן – למעט התחולה.

בסדר, נחזור אליכם.

אנחנו יכולים לסכם את הדיון ובשבוע הבא אנחנו יכולים להצביע רק על התחילה. השאלה היא מה יהיה אם יבואו לכאן עוד 17 חברי כנסת וישאלו שאלות.

אין הגבלה על תנאי של חברים אחרים. לדעתי צריך לדחות את כל התקנות בינתיים.

לכן הצעתי לאשר הכול פרט לשאלת התחולה שתידון בשבוע הבא.

מה זה הקלה ומה זה החמרה? אחד אומר שזה הקלה והשני אומר שזה החמרה.

אני חושש מאוד שהכוונה הטובה שלנו לעשות הקלות לציבור מסוים לא תתממש והציבור הזה לא יקבל את ההקלות כי בשבוע הבא יהיו כבר נושאים "חמים" אחרים. לכן אני מציע שלא נצביע על הדבר הזה היום, נביא את זה לאישור בשבוע הבא. כיושב-ראש ועדת-משנה למסים אני אסביר לחברי הוועדה שהדבר הזה נידון ואני ממליץ לאשר את הנוסח שהבאתם, ואני מניח שיושב-הראש יעמיד את זה מייד להצבעה בלי לעשות דיון, זאת דעתי.

אני רוצה להציג את הערות הנוסח שיש לנו לתקנות.

בתקנה 1 אני מוסיפה עוד הגדרה של "חלק רווח ההון הריאלי עד מועד המעבר": "רווח ההון הריאלי כשהוא מוכפל ביחס שבין התקופה שמיום הרכישה של נייר הערך ועד ליום המעבר ומחולק בתקופה שמיום הרכישה של נייר הערך ועד למועד מכירתו".

איך אתם נותנים דבר כזה לאישור? לא קראתי את זה, לא עיינתי, מר ישראל שטראוס ומייצגים אחרים לא ראו את זה. זה שינוי מהותי.

זה לא שינוי. זה הגדרה.

ההגדרה קובעת את כל המהות.

אפשר לקבל את הנוסח החדש?

אני לא אעשה שום דבר בלי שאנחנו נקבל את הנוסח.

בתקנה 5(א)(1), בשורה השלישית, אחרי המילים "רווח ההון הריאלי במועד הרישום" יבוא "בישראל".

עמוד לאחר מכן, בתקנה 5(ב)(2), בשורה השישית כתוב "עד מועד הרישום בישראל" וזה צריך להיות "ממועד הרישום ועד מועד הרישום בישראל".

בתקנה 6(2)(א), בשורה רביעית, במקום "למסחר בבורסה בישראל" צריך לבוא "ליום הרישום בישראל".

בתקנה 6(2)(ב), 4 שורות מהסוף, במקום "עד ליום המעבר" זה צריך להיות "עד ליום הרישום למסחר בבורסה בישראל".

בעמוד לאחר מכן, בתקנה 7(1)(ב), בשורה החמישית, אחרי "בשינויים המחויבים" יווסף "ובלבד שבמקום המילים 'עד יום הרישום בישראל' יבוא 'עד יום המעבר' ".

בסוף תקנה 7(2) אותו דבר, יתווסף: "ובלבד שבמקום המילים 'עד יום הרישום בישראל' יבוא 'עד יום המעבר' ".

אני מבקש לקבל את הנוסח הגמור מודפס ואני מבקש שהנוסח הזה יופץ לכל האנשים שאמורים לקבל אותו.

אדוני היושב-ראש, לשכת רואי החשבון אמרה בעבר לכל הנציבים שזמן המינימום לדברים כאלה הוא חודשיים. אנחנו עושים גיוס ומוצאים פה ושם את האנשים שיכולים לדון בזה אך לא תמיד מוצאים אותם. כאשר אני אקבל את זה בכתב אני אעשה כל מאמץ. נכון לרגע זה אין לנו הערות בשל העובדה שלא הצלחתי לגייס אנשים שיישבו ללמוד את זה.

התקנות האלה נשלחו אליכם ב-30 בספטמבר.

הנייר הזה נושא את התאריך 9 בפברואר וזה הוחלף בשולי היום.

אנחנו מקבלים הערות ואנחנו משנים, ואנחנו מעבירים לכם נוסחים חדשים. אבל הנוסח הראשון הועבר אליכם בסוף ספטמבר. שינינו את התקנות בין השאר גם בשל הערות שלכם.

אני לא מתכחש למה שאת אומרת. אני אומר שהנוסח שאנחנו דנים בו כעת, ובוודאי התיקונים האלה, לא הגיע אלינו ולא נדון אצלנו.

יש לי קושי לקלוט כעת את התיקונים שהכנסתם, להבין מה השינויים האלה אומרים ולמה הם מתייחסים, האם יש להם השלכות כלשהן. אני יודע שאמורים לעשות את זה במהלך ישיבות ועדה אבל רק כאשר יש לנו זמן ללמוד מראש את הדברים. קשה לי מאוד לשמוע את השינויים כעת ולחשוב האם אין כאן איזה בעיה. לכן אני רוצה לקבל את הנוסח השלם. אם משנים כתוצאה מדיון בוועדה, זה מקובל.

אתה צודק, אבל חלק מהשינויים נכנסו ביומיים האחרונים בעקבות הערות של גורמים שונים.

אז לא נדון, נדחה את זה בעוד חודש או בעוד שבועיים. אנחנו לא אישרנו את הפטור משכר דירה ואנחנו עוד מעט כבר באמצע השנה, וכך גם בעוד כמה נושאים משונים אחרים.

אנחנו לא אוהבים את זה שלא אושר הפטור משכר דירה.

אנחנו מאוד לא אוהבים את זה. גם את העיכוב באישור התיקון בחוק המקרקעין אנחנו לא אוהבים, ועוד כמה דברים. אנחנו לא כל-כך לחוצים. אנחנו מדברים כאן על תיקוני חוק רציניים למדי וראוי שגם יתייחסו אלינו בצורה רצינית.


תקנות מס הכנסה (קביעת מקדמות על פי מחזור) (תיקון והוראת שעה), התשס"ד-2004
תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל), התשס"ד-2004

אנחנו עוברים לנושא הבא: תקנות מס הכנסה (קביעת מקדמות על פי מחזור) (תיקון והוראת שעה), התשס"ד-2004 ותקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל), התשס"ד-2004.

אדוני היושב-ראש, שתי התקנות האלה מתייחסות לעוד משהו שאתה לא ראית – לנוסח מתוקן של כללים לפי סעיף 175(ב), של הגדרת "מקדמות על פי מחזור". זאת אומרת, לא חשוב איזה החלטה תקבל, אתה מקבל כאן החלטה שמתייחסת לדבר שאתה לא מכיר אותו בכלל כי הוא לא פורסם ברשומות. הוא לא טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת ושר האוצר מפרסם אותו בעצמו. יש לנו הערות לגביו וכתבנו חלק מהדברים בתזכיר שהגשנו לכם ברחל בתך הקטנה. שתי התקנות עוסקות גם בסעיף 175(ב), כאשר הכללים לפי סעיף 175(ב) הם לא אלה שאתה מכיר אלא אלה שעוד לא פורסמו. לפי דעתי אסור לוועדה לדון בתקנות האלה בלי שהיא דנה גם בכללים. לא יעלה על הדעת שהוועדה תקבל החלטה שמתייחסת לכללים שהיא לא מכירה אותם ושלא פורסמו ברשומות.

אנחנו נדון כעת במקדמות. אתה אומר שלפי סעיף 175(ב) הגדרת "מקדמה" לא טעונה את אישור ועדת הכספים וברגע שהשר יאשר את מה שהוא רוצה זה יפגע גם במקדמות הללו. האם זה ישנה את המהות שאנחנו דנים בה?

כן, בוודאי.

בעצם כאן קובעים איך משלמים מקדמות על מחזור עסקאות. "מחזור עסקאות" מוגדר על-ידי תקנות ששר האוצר מתקין, ללא צורך באישור ועדת הכספים.

מר שטראוס טוען טענה מרחיקת-לכת יותר, שאנחנו לא יודעים מה התקנות שהשר יתקין.

שר האוצר פועל בסמכות, הוא לא עוקף אף אחד.

מר ישראל שטראוס, האם יש לך אינפורמציה שלחברי הכנסת אין? מה האינפורמציה?

אני יכולה לחלק לכם את זה. לא רק אתה אלא גם חברי הוועדה קיבלתם את זה ואנחנו כתבנו במפורש שהתקנות הן לא באישור הוועדה. יש בהן אפילו תיקון שמר טארק בשיר הכניס הבוקר. זה נשלח אליכם בוודאות.

במכתב של שר האוצר בנימין נתניהו כתוב שיש כללים. המשפט הזה מופיע שם אבל לא התוכן.

הרי היתה כבר ישיבה אחת ומה שהופץ היום זה כבר נוסח חדש של התקנות בעקבות ההערות של לשכת רואי-החשבון. לכן כנראה המזכירות לא צירפה לכם את המכתב ואת הנוסח הקודם.

את אומרת שתקנות מס הכנסה (קביעת מקדמות על פי מחזור) ותקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל) שונו בעקבות הדיונים שהיו בלשכה על ההגדרה של "מחזור".

מתי הם שונו?

אחרי הישיבה האחרונה.

לא קיבלתי את זה. קיבלתי את הנוסח הקודם, שלא הסכמנו עליו.

אבקש מגברת טלי ירון, נציבת מס הכנסה, להסביר לנו על מה מדובר. נבין על מה מדובר, נבין גם מה אתה אומר ואז נחליט האם אנחנו מקיימים דיון או לא.

יש פה שתי תקנות נפרדות. תקנה אחת נוגעת לדיווח על הכנסות מחוץ-לארץ של מי שאין לו תיק נפרד. זה לא שייך למה שמר ישראל שטראוס אומר כרגע.

התקנה השנייה, תקנות מס הכנסה (קביעת מקדמות על פי מחזור), נוגעת לישראל וקובעת מי צריך לדווח על ההכנסות – מי שיש לו תיק ומנהל תיק ומדווח על-פי מחזור בארץ, מה נכלל במחזור הזה ומה לא נכלל בו. בעקבות כל השינויים והרפורמה היה צריך לעשות בזה שינוי.

מר ישראל שטראוס צודק במובן אחד, בזמן הרפורמה נעשה שינוי בהגדרה "מחזור" וניתנו סמכויות לשר האוצר שלא היו לו קודם. זאת אומרת, דרך קביעת המקדמות השתנתה, לא כל-כך במהות כמו בהגדרות. גם קודם היו הגדרות בעייתיות ועכשיו ניתנה סמכות לשינוי. קביעה כזאת של שר האוצר לא צריכה אישור ועדת הכספים של הכנסת. אלה הכללים – כללי מס הכנסה (קביעת עסקאות או מכירות) (הכנסות או מכירות לעניין מקדמות). אומרים מה הבסיס לקביעת המקדמות. הסמכות הזאת לא צריכה אישור ועדת הכספים. יש התייחסות לזה בכללים. יש כאן הגדרה מה הוא "מחזור" לצורך קביעת מקדמות.

מה קבע השר נתניהו?

ההגדרה הקודמת של "מחזור" היתה "מחזור לפי מע"מ". ניתנה כאן סמכות להגדיר מה לא נכלל במסגרת המחזור. כעת נאמר שבמסגרת המחזור נכנסת כל הכנסה לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 לפקודה. זאת אומרת, הולכים למס הכנסה ולא למע"מ ומסייגים מתוך זה רווחי הון, ריביות של הרפורמה שלא יכללו במסגרת הרפורמה, שנוכה מהן מס במקור.

וגם הכנסה מפרסים ומחילת חובות אבודים.

ומה עם הכנסות שלי בחוץ-לארץ? זה נכלל כאן?

ההכנסות העסקיות בחוץ-לארץ – כן. ההכנסות הפסיביות – גם.

גם הפסיביות אבל לא פרסים ולא מחילת חוב.

פרסים, הימורים וכדומה – הורדנו. האם בבסיס ה"מחזור" נכנס כרגע פלוני שיש לו דירה בוויז'ניץ והוא צריך לשלם עליה מס?

לפלוני יש תיק, הוא מנהל איזה התדיינות עם מס הכנסה. הוא נכנס לגדר ההגדרה של "מחזור". צורת הדיווח שלו היא שונה. על זה נדבר תיכף בתקנות מס הכנסה. הוא לא מדווח בפנקס המקדמות הרגיל אבל הוא צריך לדווח על ההכנסות שלו במסגרת התיק שיש לו.

אדם שהוא עצמאי ויש לו תיק, ולכן הוא גם משלם מקדמות, ויש לו עסק בחוץ-לארץ, ויש לו גם דירה בחוץ-לארץ, בפנקס לפיו הוא משלם מקדמות בישראל הוא יכלול רק את העסק שלו כאן בלי לכלול את המחזור שם?

נכון. והוא יקבל שובר מיוחד.

אז לשם מה שינו את הגדרת "מחזור"?

לא שינו לחלוטין. נתנו סמכות לקבוע מה נכלל ומה לא נכלל בהגדרת "מחזור".

עדיין שינו את הגדרת "מחזור" כי הכניסו בזה גם הכנסות מחוץ-לארץ.

לא רק הכנסות מחוץ-לארץ אלא זה מתייחס בעיקר לשוק ההון. יש פער בין מע"מ למס הכנסה. במע"מ ריבית היא לא הכנסה חייבת, היא לא נכללת במחזור עסקאות במע"מ.

ריבית עסקית היא חלק ממחזור. מריבית מנכים מס במקור.

אני נותנת דוגמה של דבר שיש בו פער. הכנסה מריבית לא אצל בנק היא לא חלק ממחזור העסקאות לעניין מע"מ. לעומת זה, לעניין מס הכנסה הריבית העסקית היא - - -

אבל מנכים מס במקור, 10% או 15% לפי המקרה.

לפעמים כן ולפעמים לא. מי שיש לו עסק ויש לו פטור מניכוי מס במקור, יציג לבנק את הפטור מניכוי מס במקור ולא ינכו לו מס מהריבית שהוא משלם. זה כן צריך להיכלל בדיווחים שלו במסגרת העסקית. זה למשל דוגמה לפער בין שני הדברים.

מי שיש לו הכנסה מריבית שחייבת במס של 10%?

לא, עסק.

אני מדבר על פלוני שיש לו עסק ומשלם לצורך העניין 35% מקדמות מהמחזור שלו בשוטף. בנוסף לכך, בחשבון הבנק מהפיקדון הפרטי שיש לו הוא צריך לשלם 10%-15%. זה נכנס או לא נכנס?

הפיקדון הפרטי לא נכנס.

אז איפה יש לי בעיה?

הריבית של העסק.

למה הוא לא נכנס? הוא כן נכנס למחזור העסקאות. השאלה אם הוא משלם על זה מקדמות היא שאלה אחרת.

הריבית הפרטית לא נכנסת.

אני רוצה לדעת אם אותו אדם שמוגדר לו מה זה מחזור, וזה המחזור החודשי שהוא צריך לדווח עליו, האם הוא צריך לכלול בזה גם את הריבית ואת ההכנסות שלו מ- - -?

אגיד לך את מי צריך להכניס. קודם כול, הוצאנו את הריבית שחל עליה סעיף 125ג, לדעת שנוכה ממנה מלוא המס לפי סעיף 164. זאת אומרת, ניכו ממנו 15%, זה הריבית הפרטית שלו, אין בעיה. הריבית שכן נכנסת היא הריבית העסקית. קיבלתי ריבית מהבנק, במקרה הייתי עסק טוב ואני בפלוס, אני מקבל ריבית על הפיקדון בבנק. אני מציג בפני הבנק את הפטור מניכוי מס במקור ואנחנו אומרים לו: בכל אופן, כאשר אתה מקבל את הריבית אתה צריך לכלול את זה במחזור שלך. אתה לא יכול מצד אחד לקבל פטור ומצד שני לא לשלם את המקדמות.

בסדר, עם זה אין לי בעיה. ומה עם הכנסות שיש לי משכר-דירה בחוץ-לארץ? הן נכנסות בדבר הזה?

הן נכנסות למחזור. כל מנגנון הדיווח שלהן שונה, הוא דומה למנגנון הדיווח שתיכף נדבר עליו.

פלוני שיש לו כאן עסק ומשלם מקדמות, 35% לצורך העניין, ממחזור העסק שלו. יש לו גם הכנסה בחוץ-לארץ משכר דירה. על שכר הדירה הוא ישלם בשובר המיוחד, גם אם יש לו תיק, לפי שיעורי המס הנהוגים? כלומר זה לא יכלל באותו סיפור?

זה לא באותו בסיס מקדמות.

זה לא מקדמה. הוא מדווח את הדיווח הסופי שלו. הוא לא משלם מקדמה עכשיו.

את ההכנסות המיוחדות מיעטנו. מי שיש לו תיק – מיעטנו את זה.

מר ישראל שטראוס, כרגע שמענו הבהרה להערה שלך על המקדמות.

שינוי הכללים כולל שורה ארוכה של דברים. הוציאו ממנו הכנסות מעבודה אבל השאירו בו את כל ההכנסות בחוץ-לארץ. השאירו בו גם את הריבית. אני לא רואה שהוצאתם את הריבית.

"ריבית שחלות עליה הוראות סעיף 125ג-ד לפקודה, שנוכה ממנה מלוא המס" – זה יצא.

זה יצא או לא? בואו נדבר על עובדות. למה סתם להתווכח? זה עונה על השאלה, ישראל, או לא? תקנה 2 עונה על זה?

"על אף האמור בהגדרת 'מחזור עסקאות' לא יראו כל אחד מאלה כעסקה" – וכתוב: "ריבית שחלות עליה הוראות סעיף 125ג(ב)-(ד)".

עובדה שגברת פרידה ישראלי לא מוצאת את זה עכשיו בנוסח. שלוש פעמים קיבלנו נוסח. אני מדבר על הנוסחים האחרונים שנשלחו אלינו. בנוסח שהוחלף זה הופיע.

הנוסח האחרון העדכני ממעט את ההכנסה? כן. תודה רבה.

הנוסח המקורי מיעט את זה. אחר-כך העבירו נוסח אחר.

בנוסח המקורי בהגדרה "קביעת מקדמות על פי מחזור" אכן היה: "הכנסה שהיא חלק ממחזור העסקאות שלא נוכה ממנה מלוא המס", וזה נמחק. למה זה נמחק? בגלל שבכללים שחתם עליהם שר האוצר על-פי סמכותו מראש, ריבית שחלות עליה הוראות סעיף 125ג-ד שנוכה ממנה מלוא המס לא נמצאת בהגדרה "מחזור עסקאות".

לא בנוסח שהעברתם אלי.

לא שינינו את הנוסח.

אבל פה מיעטנו את זה במחזור עסקאות.

כתוב: "למעט הכנסות מיוחדות", וריבית כזאת מוגדרת כהכנסה מיוחדת.

בתקנות האלה עשינו הגדרה של "מחזור עסקאות". הם מדברים על תקנה שכרגע לא נמצאת על השולחן.

העניין הוא שלתקנה הזאת יש השלכות על שתי התקנות עליהן אנחנו מדברים. אם יש לזה השלכה, זה כבר רלוונטי.

אין לי בעיה. בואו נדבר על הרעיון ועל המטרה, אחר-כך נבדוק אם זה מיושם כאן. הסברתי איך זה בנוי. אנחנו נוודא את זה ונבדוק פעם נוספת כדי שלא יהיה לאף אחד ספק. ריבית שנוכה ממנה המס במקור בארץ לא נכללת במסגרת המחזור שצריך לדווח עליו בפנקס הזה.

והכנסות פסיביות של אדם שמשלם מקדמות – גם הוא לא נכנס לפנקס המקדמות יותר?

לא צריך לדווח בפנקס המקדמות.

אני רוצה לחזור למה שעשינו בעקבות הדיון הקודם בוועדת הכספים, מה תיקנו ואילו הערות קיבלנו. בעיקרון קיבלנו את ההערות שעלו כאן במסגרת הדיון בוועדת הכספים והכנסנו את זה לנוסח שחולק.

המטרה שלנו בעיקרון שאנחנו מציגים כאן היא לגבי הכנסות מחוץ-לארץ לא לחייב. אם למישהו יש איזה הכנסה בחוץ-לארץ, לא לחייב אותו בגלל זה להגיש דוח מלא למס הכנסה ולמלא את כל החובות ולהתחיל לחפש אחר כל האישורים. לכן לגבי הקבוצה הזאת ניסחנו טופס בנוסח מקוצר.

כאן את מדברת כבר על התקנות שאנחנו דנים בהן.

זה לא טופס אחד אלא כמדומני 3-4 טפסים.

שני טפסים שמתייחסים לסוגים שונים של הכנסות – הכנסות שיש בהן פחת והכנסות שאין בהן פחות. אפשר להציג אותם, אם אתם רוצים.

יש 15% ו-35%.

אלה שני הטפסים, אחד מתייחס למקום שיש פחת והשני מתייחס למקום שאין פחת להכנסות האחרות. הטפסים האלה ישמשו לדיווח. בפעם שעברה כשבאנו אל ועדת הכספים אמרנו שאנחנו רוצים מקדמה באמצע השנה ואחר-כך דיווח בסוף השנה. שמענו את ההערות ואת ההתייחסויות. אמרנו: אנחנו מסכימים שיהיה דיווח אחד פעם בשנה. אנחנו עדיין קוראים לזה מקדמות מבחינת השם, מהסיבה הפשוטה, שאנחנו לא נותנים לזה מעמד של דוח, על כל המשתמע מזה. זה לא מתחיל תקופות שומה, זה לא מונע את האפשרות לבקש דוח מלא על כל ההכנסות במקום שצריך, לא עורכים על זה שומה. זה דיווח מקוצר מבחינת הנישום. אנחנו רוצים להקל עם הנישומים, אנחנו רוצים להקל עם האנשים. אנחנו רוצים לומר: לא יכול להיות שבגלל שאתם מחזיקים דירה בפולין ומרוויחים 200 זלוטי זה יכניס אתכם לתוך כל מערכת הקשר מול מס הכנסה, של דיווח מלא ומקדמות ואישורים. אנחנו רוצים שתישארו במסגרת הטופס הזה, שהוא טופס מקוצר יחסית ונוח.

קיבלנו את ההערות ואת ההתייחסויות ועשינו את זה פעם בשנה ולא פעמיים בשנה. אנחנו מציעים שהתאריך הרלוונטי יהיה 31 במרס. השנה הצענו לדחות את זה ל-30 באפריל – ותיכף אני אסביר למה חשוב התאריך הזה ואני מניחה שיהיה דיון על המועד – בגלל שהדיון טרם הסתיים.

לגבי מי שמגיש דוח ויש לו ממילא דוח, אין משמעות למקדמה כזאת, כי עכשיו זה כבר לא מקדמה, אז הוא ממילא מגיש דוח ויכלול בו את ההכנסות האלה, בדוח השנתי שהוא בין כה וכה צריך להגיש.

אבל עדיין הוא ישלם מקדמות.

לא, אין מקדמות. יחד עם הדוח הוא משלם את המס.

לא רצינו להפלות לרעה. מי שהוא בעל מכולת שיש לו דירה בפולין, בדוח שלו הוא יכלול את ההכנסה הזאת. לא רצינו להפלות אותו לרעה. הוא לא ישלם על זה מקדמות בכלל.

בשלב הגשת הדוח עצמו הוא יצטרך להשלים את המס בגלל ההכנסה שנוצרת בחוץ-לארץ.

בסדר, אבל הוא לא ישלם את זה בפנקס המקדמות השוטף של העסק שלו. כלומר מה שדיברנו קודם תופס רק לגבי אדם שלא מגיש דוח.

שזה מחליף את הדיווח.

זה בעקבות הדיון שהיה כאן בוועדת הכספים וההערות ששמענו מכם.

כיוון שלוח הזמנים שלנו קצר והתקנות האלה חשובות מאוד, והבטחתי לטלי שהיא תוכל לנסוע לחופשה בראש שקט כי הדיון יתקיים השבוע, אני מציע שבינתיים תדברו ביניכם. אנחנו נעשה הפסקה של שתי דקות.


(הישיבה הופסקה בין 12:09-12:03)

אדוני היושב-ראש, כתבתי לך, ואחר-כך כתבתי פעם שנייה גם עקב מה שהוגש היום, והעברתי העתקים לכל הגורמים הרלוונטיים פרט למר טארק בשיר, כולם קיבלנו העתקים מזה. נציבת מס הכנסה קיבלה את פנינו יפה מאוד, הגישה לנו נוסח מתוקן שהמשמעות שלו היא בעצם לא דוח המקדמות אלא דוח מקוצר במקרים מסוימים, ואנחנו ראינו שהדבר יכול להיות ראוי בעוד שנה או שנתיים. העניין של עוד שנה או שנתיים הוא לא רק במובן הטכני, בטכניקה של הדוח הנוכחי. באותה פגישה גברת טלי ירון אמרה לנו שלא יוטלו סנקציות על אלה שלא יעמדו בזה.

אני אומרת את זה גם עכשיו.

כתבתי לך, ואמרתי לך גם בשיחה בעל-פה, שאם אכן ייאמר על-ידי השלטון שזה פעולת ניסוי, במגמה לאפשר לציבור להתרגל לזה ושבפועל לא יוטלו קנסות, לא אזרחיים ולא פליליים – אני לא מדבר על הליכים פליליים כי ברור לי שלא יעשו כאן הליכים פליליים. אני לא רואה כיצד מישהו יגיש תביעה פלילית על תקנות שרק עכשיו פורטו, כי אדם יביא מומחים שיעידו שהמומחים שלו לא התמצאו בזה – והיועצים של אנשים לא מתמצאים בזה.

לא הוגשו עדיין דוחות של אנשים על 2003. אף אחד לא יודע את הבעיות שיהיו. אני אתן לך רק שתי דוגמאות. אחת, כל מה שכתוב בטופס של מר יובל כהן לא מתאים לפרקטיקה למשל בארצות-הברית. על-פי השיטה בארצות-הברית כשאתה קונה אגרת חוב אתה קונה לחוד את הקרן ולחוד את הריבית. כשאתה מקבל אחרי זה אישור, אתה מקבל אישור על הריבית רק על הקטע שהוא היה בתקופת ההצטברות אצלך, כמו סעיף 3ח שלנו. הניירות שמגיעים משם לא מתאימים למילוי בטפסים האלה. אני נותן את זה כדוגמה. לא בדקתי איך זה בארצות אחרות.

אחר-כך יש את עניין הפחת. כתוב בחוזר הפנימי של מס הכנסה שהפחת צריך להיות לפי כללי הפחת בישראל. קרי: העלות המקורית בשקלים מועלית במדד.

אבל זה החוק שלנו.

אבל זה לא מה שאנשים יקבלו ממי שמנהל להם את הדירה או את הבית או את שני הבתים, בין שהם קיבלו את זה בירושה מאבא שנפטר לפני שנתיים וקנה את זה לפני 10 שנים, בין שהם עצמם עלו לארץ והשאירו שם את הרכוש הזה. יש את כל המינים וכל הצבעים. עד שלא יישבו פעם אחת להכין את הדוחות אף אחד לא יידע מה כדאי לו – לשלם 15% מס, לוותר על המיסים בחוץ-לארץ ולוותר על כל ההוצאות חוץ מפחת, שהוא עוד לא יודע אותו; או לשלם את המס השולי הרגיל שלו, שיכול להיות 50% אבל יכול להיות גם 0%, אחרי שהוא יביא בחשבון את כל ההוצאות. עד שהוא לא עושה סיבוב אחד אין לו מושג מכל הדברים האלה.

לגבי מי שכן חייב לדווח לפי מחזור, מי שיש לו חנות מכולת כן צריך להגיש היום, כן צריך לדווח על זה.

אבל בדוח השנתי.

לא בדוח השנתי. בדוח השנתי זה אחרים, זה אלה שאין להם תיק במס הכנסה.

תיקנו את זה.

זה תוקן. זה מה ששאלתי קודם את טלי.

זה לא מופיע בנוסח שהם העבירו אלינו. העבירו לנו נוסח חדש, שלחו לנו אותו שלוש פעמים, כל פעם עם תאריך אחר. בהערות שכתבתי, אלה שהוגשו אתמול וגברת טלי ירון קיבלה אותן, והיא קיבלה הערות גם לפני שבועיים, התייחסתי לכל הדברים האלה. יש בעיה טוטלית ביכולת להתמודד עם זה. אמרה לנו גברת טלי ירון בפגישה שלא יטילו סנקציות, לא אזרחיות ולא פליליות. אבל אותו דבר קיים גם ב-2004. אף אחד עוד לא הגיש אף דוח, אף אחד עוד לא יודע אילו בעיות יש לו עם הדברים האלה.

זאת אומרת, אנחנו מדברים על המועד כרגע. בואו נגיד שאם המועד, לצורך הדוגמה, להגשת דוח 2003 יהיה דצמבר 2004, יהיה לו זמן להיערך.

אבל מדובר גם על המקדמות לשנת 2004, עד 31 במרס 2005.

אין מקדמות.

זה הדוח שנקרא "מקדמות", זה שהולך על ארבע רגליים עם זנב.

אני אדגיש נושא אחד. אם הוועדה נוטה לאשר בשינויים המתאימים של התאריכים, אפשר יהיה לראות מה קורה עם זה. יכול להיות שהם בעצמם יגיעו למסקנה שהם רוצים לתקן את זה אז יהיה להם מספיק זמן עד סוף שנת 2004 לבוא שוב לוועדת הכספים ולתקן את זה. ולא, כתבתי כך: "אם הוועדה נוטה לאשרן, ראוי שהיא תתנה את אישור התקנות בהתחייבות חד-משמעית של אגף מס הכנסה" – זה מה שהבטיחו לנו בחדרי חדרים. זה חל גם על 2004.

תן לי לתמצת את העניין. אתה רוצה למעשה שלושה דברים: 1) שלא יוטלו סנקציות; 2) שמועד הדיווח לגבי שנת 2003 יידחה לזמן מתאים כדי שאנשים יוכלו להתארגן ולהבין מי נגד מי; 3) שהדיווח לשנת 2004 ואילך לא יהיה 3 חודשים מתום שנת המס. זה מה שרצית?

נכון. אני אומר שאז יהיה מספיק זמן לראות, אולי הם בעצמם יגיעו למסקנה שצריך לתקן את זה.

אני רוצה להתייחס לעניין הסנקציות לשנת 2003. נתתי התחייבות – ואני אחזור עליה לפרוטוקול – שלא נטיל סנקציות אם אנשים לא יגישו את דוחות 2003 במועד, ותיכף נדבר מה צריך להיות המועד, לא יוטלו סנקציות פליליות ולא קנסות על מי שלא יגיש במועד. אנחנו נפעל שיגישו, אנחנו נודיע, אנחנו נחייב. לא שאין חובה אבל לגבי שנת 2003 אנחנו לא נטיל סנקציות.

תגבילו בתקרה, למשל בדחייה של שנתיים.

אם הוא לא יגיש עד סוף 2005 אז יוטלו עליו סנקציות. אנחנו נוציא את זה בכתב.

את אומרת שלא תטילו סנקציות כיוון שאת מקבלת את הטענה של מר ישראל שטראוס.

לא, אני לא מקבלת את הטענה של מר ישראל שטראוס.

אז למה לא להטיל סנקציות?

לא אכפת לי להטיל סנקציות אבל אני חושבת שכאשר נכנסת מערכת חדשה צריך לתת שהות כלשהי להתארגן וללמוד, ולדעת שצריך לדווח ולדעת שזה נכנס אל תוך המערכת. את זה אני מבינה. אלה אנשים שלא היו במערכת עד היום.

אז למה שלא תדחו את מועד הדיווח לשנת 2003?

אסביר למה אני לא יכולה לדחות את מועד הדיווח לשנת 2003 להרבה זמן. אפשר עוד שבועיים אבל זה לא משמעותי. מי שנכנס למערכת הדיווח המקוצר פטור מהגשת דוח שנתי. אנחנו רוצים לאפשר למי שנכנס, מי שמדווח בדיווח המקוצר, לא להגיש דוח שנתי. מועד הגשת הדוח השנתי של יחידים הוא 30 באפריל; מועד הגשת הדוח השנתי של חברות הוא 31 במאי. אדם צריך בשלב הזה, כבר עכשיו, לקבל החלטה אם הוא רוצה דוח שנתי או לא רוצה דוח שנתי. את ההחלטה הזאת הוא צריך לקבל ב-30 באפריל. אני אומרת, מי שיגיש וידווח דיווח מקוצר עד 30 באפריל פטור מהגשת דוח שנתי.

אנשים כאלה לא מגישים לפני יולי-אוגוסט במילא, גם לפי ההסדרים הקיימים.

זה לא נכון.

אל תגידי שזה לא נכון. זה הסדר בין ארגוני המייסדים(?) לנציבות מס הכנסה. הם במילא לא מגישים דוחות.

אז הם לא מיוצגים, לא נמצאים במערכת היום. אם אני אדחה את זה ואומר שהאנשים האלה יוכלו להגיש עד אוגוסט, המשמעות תהיה שכולם ייכנסו לחובת הגשת דוח שנתי רגיל.

למה לא? אם יש לו 3 בתים בניו-יורק, למה לא? עצמאי שיש לו דירה בוורשה צריך לדווח עליה ואילו שכיר שיש לו 3 בתים בניו-יורק לשיטתך לא צריך, בגלל הדוח המקוצר?

למה אתה אומר שלא צריך? הוא יכול להיות אם הוא רוצה.

לכן קשה מאוד לדחות את זה הרבה מעבר לתקופה שעליה אנחנו מדברים. אנחנו יכולים להאריך את זה בשבועיים נוספים, אפשר לדחות את זה עד סוף אפריל כי זה מועד הגשת דוחות של יחידים. אי אפשר לדחות את זה הרבה מעבר לכך.

לגבי חובת הגשת דוח או פטור מהגשת דוח – התקנות עוד מעט יגיעו לכאן. אין לנו כוונה שכולם יהיו פטורים מהגשת דוח. אנחנו הולכים לעשות תקרה. מעל סכום מסוים – נניח אתה מדבר על 3 בתים במנהטן ומישהו מרוויח מזה 10 מיליון דולר לשנה – הוא יכנס לחובת הגשת דוח רגיל ולא לחובת הדיווח המקוצר. בחובת הדיווח המקוצר, אנחנו ראינו לנגד עינינו את אותה קבוצת אנשים שיש להם דירה אחת בפולין, יש להם פיקדון שהפקידו בחשבון בנק בשווייץ, הם שכירים, קיבלו בירושה קצת כסף בחוץ-לארץ. לכל האנשים האלה אין אינטראקציה עם מערכת המס ואנחנו לא רוצים להכניס אותם לאינטראקציה עם מערכת המס. אנחנו רוצים להגיד להם: תמלאו את הטפסים האלה, בזה יצאתם ידי חובתכם מבחינת הדיווח על ההכנסות, מבחינת הקשר שלכם מול מערכת המס. אם צריך עוד איזה תקופה של התארגנות מבחינת הסנקציות – כדי להכניס את זה אנחנו יוצאים במערך הסברה.

מה תאריך חובת הדיווח המקוצר לגבי שנת 2003 לפי התקנות המוצעות?

30 באפריל. לכן דחינו את זה למועד הראשון של חובת הגשת הדוח.

את מצפה שאותו layman, אותו שכיר שלא חייב בהגשת דוח ואין לו רואה-חשבון, ייקח את 14-15 העמודים האלה ויבין מה הוא צריך לעשות וב-30 באפריל יגיש את הדוח?

התשובה היא – לא. הוא לא צריך לקחת את העמודים האלה. אנחנו הולכים למערכת הסברה נרחבת מאוד.

יש לך חודש ימים לצאת במערך הסברה. אבל מי יבין את זה?

המטרה כאן להקל, אחרת הוא חייב בכלל בהגשת דוח.

אז תפטרי אותו. את יודעת מה יהיה כאן?

הוא לא יודע למלא את הדוח הזה.

זה נכון, בפעם הראשונה הוא יצטרך סיוע.

דיווח מקוצר על הכנסה מהשכרת ממקרקעין ודיווח מקוצר על הכנסות ורווחי הון בחוץ-לארץ.

אני זוכר שרציתם להטיל היטל של 8% על עובדים זרים בענף הסיעוד ואנשים על קביים עמדו בתור בתל-אביב לשאול האם הם צריכים לפתוח תיק, כיוון שעשו פרסום בטלוויזיה. אנשים היו בשוֹק. אם תציגי את זה בטלוויזיה: תדעו איך למלא – אנשים יכנסו לפניקה.

מה לעשות?

מה זה "אין מה לעשות"? עד 30 באפריל, חודש ימים? אני מציע שתתני לאנשים זמן לעכל שהם בכלל חייבים. מבחינתי עד סוף השנה.

לעכל שהם חייבים? אנחנו מדברים על זה זמן רב, כבר מתחילת השנה שעברה. המשמעות של הגישה הזאת היא שאני עכשיו צריכה להודיע לכולם שעליהם להגיש דוח שנתי. אתה רוצה לשגע את כל עם ישראל.

אני לא רוצה לשגע.

אתה רוצה שכל עם ישראל יגיש דוח שנתי?

כולל כל מיני הכנסות שלא מעניינות אותנו?

עם כל הכבוד, רוב האוכלוסייה זה שכירים שאין להם רואי-חשבון ואין להם יועצים.

אז אתה רוצה שהם יגישו דוח שנתי?

אני לא רוצה ליצור פניקה שבתשדירי שירות בטלוויזיה יטילו חובת מילוי דוח מקוצר תוך חודש ימים.

ואם יינתנו חודשיים, זה פותר את הבעיה?

זה גם זמן קצר מדי. החוק לא מעניין אותי בשלב הזה. אני מדבר על אותה אישה, על אותו אדם שקיבל ירושה, שיש לו דירה מסכנה בוורשה. הוא יודע שהוא חייב כיוון שהוא קרא בעיתונים בכתבות של יהודה שרוני שהוא חייב. עד היום הוא רוצה לשלם והוא לא יודע איך, והנה הפלא ופלא יש טפסים בצבעים שונים. ואז את תכניסי את כולם לפניקה שהם צריכים להגיש את הדוח עד 30 באפריל, ותצאי עם הודעה בעיתונות שאת לא תשלחי להם משאיות עם שוטרים ואת לא תטילי עליהם קנסות, שיהיה להם זמן. למה? תני להם מראש את הזמן, תני להם מראש לעכל, תכניסי את זה לאט-לאט.

החצי שנה הזאת לא נותנת שום דבר. האנשים האלה יודעים כבר, וגם שואלים איך הם צריכים לדווח ומה הם צריכים לדווח. יצרנו את המערכת הכי פשוטה לאנשים האלה.

לא כשאת באה בהתרעה כל-כך קצרה של חודש ימים.

אם אנחנו לא נקבע תאריך כזה, המשמעות היא שאני אצטרך עכשיו לצאת בהודעה לכולם: הנה, קחו את הטפסים האלה של הדוח השנתי המלא ותמלאו אותם. זה פחות מפחיד?

אז תצאי בהודעה לכולם שמי שלא היה חייב בהגשת דוח ויהיה חייב רק בגלל זה, יש לו ארכה לעשות את זה עד יום מסוים.

אבל מה תיתן לו תוספת הזמן?

זמן להבין. את הרי לא רוצה ליצור היסטריה.

למה זה כל-כך משנה לך? אני הבנתי שזה משנה לך משום שאחרת חלה עליו באופן אוטומטי החובה למלא את הדוח הגדול ואת רוצה לשחרר אותו, והמועד הוא רק עד 30 באפריל.

ההיסטוריה מעידה שכאשר אנחנו נותנים עוד חצי שנה או שנה זה לא נותן יתרון משמעותי מבחינת היכולת להבין את זה. זה לא שאם יגידו את זה עשר פעמים יהיה קל יותר להבין את זה. המערכת מורכבת גם כך. אז אני לא רבה על עוד חודש או פחות חודש אבל תזכרו שב-31 בדצמבר אנחנו מגיעים כבר להכנסות של השנה הבאה. שלא נדבר על סכום הכסף הנוסף שהם יצטרכו לשלם על הריבית.

אם את מסכימה לא להטיל סנקציות, לא קנסות ולא ריבית, המשמעות היא שהם ידחו את זה אוטומטית.

חלק כן וחלק לא.

כולם ידחו. אם זה נומינלי אז בוודאי משתלם להם לדחות את זה.

אז בשנה הראשונה ידחו.

אז תתני את הארכה מראש. למה להפחיד את האנשים?

יש לי הרגשה שאתם סתם מתעקשים עכשיו. אם אין סנקציה ואין ריבית ואין כלום, אז אני לא אומר שתתנו מועד עד דצמבר כי את צודקת, כי אז יהיה מועד בדצמבר וכעבור חודשיים עוד פעם. אפשר לקבוע למשל את אוגוסט. אפשר לומר לאנשים: יש לכם 3-4 חודשים, בזמנכם הפנוי תלכו. חלק מהציבור הוא אנשים מבוגרים אבל חלק לא כל-כך מבוגרים.

חלק גם יודעים.

חלק גם יודעים וחלק גם קנו דירות עכשיו. אני לא מציע שבעניין הזה מאחורי האלמנה ושבעת בניה נסתתר עם כל עם ישראל. אני לא יודע כמה זה דירה בוורשה וכמה זה דירות במקומות אחרים שאני לא כל-כך דואג להם. אנשים עשו השקעה בחוץ-לארץ ושישלמו, זה היה כלול ברפורמה ועל זה אין ויכוח. אבל בין חודש ובין למשל 3 חודשים – על מה בדיוק הוויכוח?

אם זה היה 3 חודשים לא הייתי מתעקשת.

זה מקובל? עד תחילת הקיץ, עד שאנשים נוסעים לראות את הדירה.

הייתי רוצה לתת יותר מאשר 3 חודשים.

חשוב מאוד לפרסם כבר היום שזה הולך להיות. אחרת, גם אם נדחה בשנה, חודש לפני המועד הסופי הם יבינו את הגזירה ויימצאו באותו מצב.

אנשים שקנו נכסים בחוץ-לארץ יודעים שהם חייבים במס. עשינו מספיק תעמולה בנושא הזה, הם יודעים שהם צריכים לשלם. כל זה נמצא במודעות שלהם, הם רק לא יודעים איך. כולם שאלו איך משלמים. אבל לעשות את הדבר הזה תוך חודש ימים? אנשים יכנסו ללחץ. הפתרון שהצעתם, לחייב את האנשים להגיש את הדוח תוך חודש אבל להודיע להם שלא תוטל עליהם סנקציה – למה לטמטם את האנשים?

לא תוך חודש, בסדר.

3 חודשים.

אני חושב שצריך יותר מ-3 חודשים. זה לא מספיק.

בזמן הזה שנועד להסברה האישורים כבר מגיעים. אנשים יעשו את זה בחודש האחרון וזה יהיה כבר מחובר לשנה הבאה.

גברת טלי ירון צודקת, אם נתקדם לסוף השנה אז הציבור הזה שאתה דואג לו – כי אני לא דואג למי שמודע לעניין – אתה מצמיד לו שנתיים ביחד. אז מה עשית? אז הוא יגיד: איזו מין מדינה זאת? בדצמבר שילמתי פעם אחת ומייד אחרי זה פעם שנייה.

מה קרה? הכסף עבד בינתיים. לא קרה כלום.

שינצלו את זה לחישובי הכדאיות?

מר מאיר קפוטא הדובר האחרון ואחר-כך נקבל החלטה.

קודם כול, אני חושב שהנושא של שכר דירה בחוץ-לארץ הוא הפחות בעייתי. אותי מטריד יותר הכנסות ריבית, הכנסות פיננסיות. מכיוון שדירות – לא לכל-כך הרבה אנשים יש דירות בחוץ-לארץ, אבל אנשים שמשקיעים השקעות פיננסיות בחוץ-לארץ – ההיקפים בשנים האחרונות גדלו בהחלט. זאת אומרת, יכול להיות שאנחנו מדברים כאן לא על קבוצה מצומצמת של ישראלים שיצטרכו להגיש דיווח אלא על קבוצה גדולה מאוד, למעשה כל מי שנכנס ל"סיטי בנק" או לכל בנק ומשקיע בו את הכסף שלו.

מי שמשקיע בחוץ-לארץ יודע בדיוק למה הוא עושה את זה, לכן הוא הלך לשם. הוא חשב שהוא ישלם שם פחות.

לכן זה בעיקר חישובי כדאיות.

אני מדבר כרגע על מספר האנשים, על הכמות, האם אנחנו מדברים על קבוצה מצומצמת או על קבוצה גדולה. זה דבר ראשון. זאת אומרת, יכול להיות שיש כאן התייחסות לקבוצה גדולה ולא לקבוצה קטנה.

דבר שני, גברת טלי ירון צריכה להחליט מה אפשר ומה אי אפשר אבל אני רק רוצה להבין, לא הבנתי לגמרי למה יש בעיה אם אנחנו קובעים נניח 3 חודשים, ואם לא הגשת את הדוח אז היית חייב בהגשת דוח מלכתחילה. זאת אומרת, לא לשנות את המועד של הדיווח הרגיל של 30 באפריל.

אני מציע שנקבל החלטה כדלקמן: לגבי הדוח של שנת 2003 – נקבע הגשת דוח מקוצר עד 31 באוגוסט 2004. לגבי הדוח של שנת 2004 – המועד הרגיל להגשת דוח, בסוף חודש אפריל. אז יהיה זמן להתארגן, אנשים כבר "ישתפשפו" על זה וגמרנו.

בסדר.

הצבעה על תקנות מס הכנסה (קביעת מקדמות על פי מחזור) (תיקון והוראת שעה), התשס"ד-2004 ותקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסה שהופקה או שנצמחה מחוץ לישראל), התשס"ד-2004, בשינויים שהוקראו


בעד – 2
אין מתנגדים
אין נמנעים
התקנות נתקבלו.

שתי התקנות מאושרות.

לגבי 2003, מי שלא יגיש את הדוח במועד לא יוטלו עליו סנקציות אזרחיות או פליליות עד למועד הגשת הדוח של השנה הבאה (שנת 2004).


הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תיקון) (דיווח על מעילה בתאגיד בנקאי), התשס"ד-2004

אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תיקון) (דיווח על מעילה בתאגיד בנקאי), התשס"ד-2004. הדיון התקיים כבר ואנחנו עושים הצבעה בלבד.

מאחר ויש כאן שתי גרסאות אז יש כמה אפשרויות. אפשרות אחת היא לקבל הסכמה של כל החברים להכניס את שתי הגרסאות לקראת הקריאה הראשונה; האפשרות השנייה היא להעמיד גרסה מול גרסה. אני מסבירה את האפשרויות הטכניות, תחליטו אתם איך אתם רוצים לקיים את ההצבעה. האפשרות השנייה היא להעמיד גרסה מול הגרסה, כאשר ההבדל היחיד בין שתי הגרסאות הוא חובת הדיווח למשטרה.

זה ההבדל המהותי.

שוחחתי עם חבר הכנסת פינס-פז ומקובל עליו ועליי שאנחנו נעלה את שתי הגרסאות להצבעה והדיון וההכרעה בין הגרסאות יהיה אחרי הקריאה הראשונה, בהכנה לקריאה השנייה והשלישית. אינני יכול להתאפק מלהוסיף שאני כמובן עומד על דעתי שאני מתנגד לגרסה א'.

לקריאה שנייה ושלישית לא יעלו שתי גרסאות.

הצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (תיקון) (דיווח על מעילה בתאגיד בנקאי), התשס"ד-2004

בעד – 4
אין מתנגדים
אין נמנעים
הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק נתקבלה פה אחד. אנחנו נעלה את שתי הגרסאות לקריאה ראשונה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40