כנסת פתוחה

קורס בילוש להורים לאיתור משתמשים בסמים.

5
הוועדה למאבק בנגע הסמים
16.03.2004
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 46
מישיבת הוועדה למלחמה בנגע הסמים
יום שלישי, כ"ג באדר התשס"ד (16.3.2004), שעה 11:00

קורס בילוש להורים לאיתור משתמשים בסמים.

חברי הוועדה: היו"ר איוב קרא
רומן ברונפמן

משרד החינוך והתרבות
גליה שחם - מ"מ ממונה על מניעת עישון וסמים

המשרד לבטחון פנים
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי
רפ"ק יפעת שטיינברגר ראש חוליית סמים

משרד הבריאות
לטוטה בלנקה

משרד הרווחה
כמאל אנגברייה

הרשות למלחמה בסמים
יעל נרדימון ראש תחום פיתוח קהילתי

עיריית הרצליה
מישל מורג עוזר אישי לסגן ראש העיר
הילה דרורי מתאמת עירונית למלחמה בסמים, עיריית הרצליה

ארגון מורים ארצי
גיא כהן נציג יו"ר המועצה

בת שבע פנחסוב

אתי בן שמחון








קורס בילוש להורים לאיתור משתמשים בסמים

שלום לכולם, מאוד מצא חן בעיניי כותרת שראיתי בעיתון "זהירות הילדים שלכם משחקים בדונלד דאק", זה סם הזיה. קורס חדש שמלמד הורים איך לזהות את ילדיהם משתמשים בסמים, ומהו הכינוי שמקבל כל סם. זה הביא אותי לקיים את הישיבה הזאת, שמאוד עניינה אותי ציבורית, לראות במה מדובר ואיך עושים את זה, מפני שלא שמעתי על הנושא הזה.

שמעתי שעיריית הרצליה אימצה את הנושא, וגם בעיריית פתח תקווה. אני לא יודע אם בעוד ערים נוספות.

הסיסמה שהרשות יצאה איתה השנה, בעצם זה לא עבודה רק השנה, זה בעצם – הורים תתעוררו, מהיום שמים לב. הכוונה היתה בעצם לפנות להורים, לפנות למודעות של הורים, להסביר להם איפה הילדים שלהם חיים, איפה הם מבלים וכו'. מזה לפחות בחמש השנים פועלות בארץ הרבה מאוד סיירות הורים. כלומר, הורים עוברים השתלמות, הכשרה, והם בחלקם מתלווים למשמר האזרחי, חלקם בתור קבוצות בעצמם. בדרך כלל הם מסתובבים בסופי שבוע חמישי שישי שבת. למשל ברעננה יש 65 הורים שהתנדבו, הם עוברים איזו שהיא הכשרה איך לזהות, איך לדבר שילדים בפוגשים במקומות.

זאת אומרת לא רק הילדים שלהם, אלא ילדים בכלל.

זה פעילות של הורים. יש כאלה שהולכים לריקודי עם, ויש כאלה שהולכים...

אפשר להגדיר מה ההבדל בין הורים לאזרחים?

אלו אנשים שיש להם ילדים מתבגרים.

אצלי אין הבדל.

מה ההגדרה של הורים?

הורים זה בדרך כלל אנשים שיש להם ילדים, והם גם אזרחים.

מה ההבדל בין הורים שמתנדבים לבין אזרחים שמתנדבים?

הם יכולים להיות גם הורים וגם אזרחים.

המסר לדעתי הוא מסר מאוד מזיק. אני גם ראיתי את הכותרת, גם ראיתי את ההודעה. ראיתי את הכותרת וזו הסיבה שאני בא לישיבה, וגם ההתבטאות של היושב ראש. כשמשתמשים במלה הורים, מה שמסתתר מאחורי זה, שההורים מוזמנים לבלש אחרי הילדים.

כשאת מדברת על כך שהאזרחים התנדבו, אין לי שום בעיה עם זה. אזרחים מתנדבים, חברה אזרחית שרוצה לפעול כנגד נגע הסמים זה מצויין. אבל כשאתם מתבטאים במלה הורים, ואני בטוח שאת נמנעת מאזרחים, שהם אינם הורים להתנדב לאותה סיירת. את מבינה איזה קונטציה נגטיבית יש, לכן אני רוצה הגדרה מה זה הורים. רק הורים – לאותה משמרת לא נכנסים רווקים, רווקות? או צעירים שאין להם עדיין ילדים? זאת השאלה. כי המסר הוא מסר הפוך על הפוך.

תשמע מה הרעיון מאחורי זה.

מה שאתה אומר הוא מאוד נכון. ואני מסכימה איתך. מבחינתי הורים אזרחים תושבים של אותו יישוב שרוצים בעצם לטפל בבעיות שיש ביישוב. זה יכול להיות חבר'ה בגילאי תיכון שמתנדבים לדברים האלה, ויש הורים ויש אזרחים.

זאת אומרת זה לא סף כניסה ההורים, נכון? זה אזרחים, זה מתנדבים.

נכון, נכון. אזרחים שבעצם עוברים קורס להעלאת המודעות שלהם.

היא אומרת שמדובר בדרך כלל במשפחות שיש להם ילדים מתבגרים.

לאו דווקא מתבגרים. אני גרה ביישוב קטן יחסית כוכב יאיר, נכון שעכשיו הוא הורחב יחד עם צור יגאל, בסך הכל 11 אלף תושבים וזה קטן מאוד. עשינו קורס כזה שבעצם לא קראנו לו קורס בילוש, מפני שעם המלה בילוש גם יש בעייה. ההורים לא הופכים להיות בלשים, אבל אם אתה יודע שביישוב שלך יש מקומות שבהם ילדים משתמשים בסמים, עושים אלימות וכו', ברגע שישנם אנשים מבוגרים בשטח, סביר להניח שהדברים האלה לא יהיו, ואז מדברים עם הילדים ונפגשים איתם במקומות שהם נמצאים, משוחחים איתם, הולכים לראות איפה הם מבלים.

מה לגבי ה-65 ברעננה?

מה שהם עושים, הם עוברים השתלמות דרך "אל-סם" ברעננה.

בכל מקרה הייתי נזהר מהמינוח בילוש, נראה לא טוב, נשמע לא טוב.

הם צריכים להיות עירניים.

כל נושא של סיירות הורים התחיל לפני 5-6 שנים, מאז זה הפך להיות חוג חברתי הכי מבוקש בעיר. כלומר, במקום ללכת לריקודי עם, באילת הולכים לסיירות הורים. הם מסתובבים בסופי שבוע יחד עם ראש העיר, ויש שם פעילות מאוד עניפה.

באופן ענייני, חשוב לי במה מדובר. דרך מי נרשמים.

אני חייב לצאת, אני מתנצל. אני מעביר חוק של הפרטת בתי הסוהר, וחשוב שאהיה שם.

חשובה מעורבות ההורים, ובכלל, לאו דווקא הורים. כל מי שיכול לתרום לנושא הזה יבורך. תלמידי תיכון, שמיניסטים, תנועות נוער. כל מי שיכול. מועדוני קשישים. אנשים שיכולים לתרום מניסיון החיים שלהם. הייתי נזהר מאוד מהמינוחים של לבלוש, זה נשמע לא טוב, נראה לא טוב. צריך להיזהר בעניין.

כמובן, כל דבר שיתרום לנושא של מאבק בסמים, אלימות. אנחנו במשרד, כפי שאתם יודעים עושים מאמצים גדולים מאוד בנושאים האלה, עם לא מעט הצלחות, ועם לא מעט כשלונות. בגדול, גם מערכת החינוך צריכה לשאת על הכתפיים שלה את הנושא, כי אני מאמין גדול בחינוך. אם נחנך מלמטה, ממילא מלמעלה יהיו לנו תוצאות בהרבה יותר טובות.

נשמע את הילה את כל התכנית שמתקיימת בהרצליה.

כפי שנאמר כאן, אנחנו רואים את המעורבות של הורים כחלק מאוד קריטי ובעל חשיבות מאוד רבה בנושא של מניעה ולכן התגייסנו לעניין הזה.

הכנתי צילום של מצגת איך בעצם התחיל התהליך בהרצליה, כשאני נכנסתי לתפקיד לפני כשנתיים וחצי, למעשה הקמתי פורום שנקרא "פורום הורים סמים ומה שביניהם". עשינו מיפוי של הצרכים בעיר. אחד מהצרכים שראינו זה נושא של שילוב הורים בתכניות המניעה, כשאחר כך בדקנו באיזה אפשרויות אפשר לשלב את ההורים.

מתוך העבודה שלי בשטח, אני נתקלת באדישות מאוד גדולה, והכחשה מאוד גדולה מקרב ההורים, אצלי זה לא קיים, זה נמצא במקום אחר. זה לא מעניין אותם, חלק מתוך פחד, חלקם מבורות. המטרה הגדולה בהרצליה זה לפחות להעלות את המודעות לחשיבות הגדולה של שילוב ההורים בתכניות המניעה.

אחד הכלים שלנו, זה באמצעות סדנאות להורים. הדרכים לגייס הורים הם דרכים קשות, כי הורים לא רוצים לצאת מהבית, אבל אנחנו עושים את זה בכמה דרכים. הסדנה האחרונה למשל, היא סדנה שנערכה בחטיבה, שכללה הורים מחטיבות ותיכונים בעיר. מה שעשיתי, זה גייסתי את המנהלים בכל החטיבות, בכל התיכונים. חילקנו מכתבים בתחילת השנה, שזאת ההזדמנות הראשונה שההורים מגיעים לבית הספר, וגייסנו את כל ההורים שרוצים להשתתף בסדנה.

שלחתם הזמנות להורים לבוא למה?

אנחנו הצגנו בהרצאה לא רק תכנית, אלא חשיבות של הנושא.

היתה נהירה? האנשים נענו?

לא נענו בכמות הרצויה לטעמי, אבל היתה היענות שבזכותה הקמנו מספר סדנאות.

אני חייבת לציין בהתחשב למה שנאמר כאן, שסדנת בילוש המינוח לא נוח עם זה. זה יותר בנושא של זיהוי ואיתור ילדים שמשתמשים, זה איזה שהוא מונח של עיתונאים שקיבל תאוצה.

אני חייבת לציין שהסדנה עצמה מדברת הרבה מאוד על הורות, ועל גיל ההתבגרות, ועל התקשורת שבין הורים ומתבגרים, ודיאלוג נכון, וגבולות. ותוך כדי זה גם זיהוי ואיתור של התנהגויות לא נורמטיביות כמו בנושא של סמים. ואז אנחנו משלבים את כל הסימנים שמתארים התנהגות שיכולה להעיד על שימוש בסמים, ומונחים שעולם התוכן של הילדים לא מצוי בקרב ההורים. כל מיני מונחים וסלנגים שההורים בכלל לא מכירים והילדים משתמשים מתחת לאף בשביל להסתיר את התופעה.

בהרצליה זה עדיין לא הפך להיות סיירת כמו ביישובים אחרים.

אנחנו בדיוק בהקמתה של סיירת הורים, שתעבור גם בגנים הציבוריים וגם תעבור במקומות הבילוי ובשכונות.

הרכב של מי?

של המשמר האזרחי. הם מגוייסים דרך המשמר האזרחי ומקבלים את הגיבוי של משמר אזרחי והמשטרה, ולמעשה המטרה שלהם זה להוות כוח מרתיע. אני חייבת לציין שההורים לפחות אצלנו בהרצליה, הם שהובילו גם את כל הנושא של אכיפת באנגים ופיצוציות וכל כלי העישון. ראש העירייה בהרצליה היתה הראשונה שהוסיפה תנאי לרישוי עסקים, שאוסר על החזקה ו/או מכירה של כלי עישון בפיצוציות.

הובלנו את התהליך הזה באמצעות ועד ההורים, גייסנו אותם, הלכנו בתהלוכות בהרצליה עם מינשרים לבעלי הפיצוציות, וביקשנו בנימה מאוד נעימה להסיר כמובן את כלי העישון, לא עזר. אז בעצם יצא התנאי לרישוי עסקים והופעל.

ברמת השרון ראיתי שהוא הופעל.

הוא הופעל על ידי איזה שהוא תהליך אכיפתי מאוד מאסיבי של הפיקוח העירוני שלנו, ושל משטרת גלילות, פשוט קנסו בעלי עסקים שנמצאו אצלם באנגים וכל הציוד הנוסף.

יוצאים בניידת כמה הורים, ועוברים במקומות שיש ריכוז נוער. קודם כל המטרה היא בעצם לדווח שקיימת פעילות כזאת של עישון נרגילות או כל מה שלא יהיה למשמר האזרחי. דבר נוסף, הם מקבלים הכשרה גם איך לדבר עם בני הנוער. סך הכל הם לא שוטרים, אין להם סמכות לעצור או לעשות איזה שהוא תהליך אכיפתי. אבל הם בהחלט יכולים לדבר איתם, הם מקבלים הכשרה גם בנושא, חלקם יכולים אפילו להעביר לגורמי טיפול אם יש צורך. כלומר, הם מאוד מעורבים בתהליך הזה של המניעה.

מה התוצאות, מה את יכולה לבשר על התוצאות?

כרגע זה ממש בהתהוות מהבחינה הזאת. דבר נוסף שעשינו עם הורים, הקמנו קו חם של הורים ובני נוער יחד, שהם בעצם מהווים מענה גם לבני נוער, וגם להורים שיש להם איזו שהיא בעיה בנושא של סמים. הקו נמצא בהרצליה, באחד הצריפים במרכז. יש שם שני קווי טלפון, שכל אחד יכול להחליט אם הוא רוצה להתקשר להורה או לנער.

קו חם- זה קו לאנשים שיודעים על משתמשים והם יתקשרו לשם.

אפשר גם זה, אבל בעיקר הקו החם המטרה שלו זה לתת מידע, יעוץ, תמיכה, או הפנייה לגורמי טיפול למי שזקוק.

נוכחנו לדעת שיש הרבה מאוד טלפונים דווקא של הורים שמתקשרים לבני הנוער, כי הם רוצים לשאול את בני הנוער איך אני מדבר בגובה העיניים עם הבן שלי.

יש קו של הורים ויש קו של נוער שעונה. שניהם עברו הכשרה מאוד אינטנסיבית בעניין. כל מי שמתקשר יכול לבחור אם הוא רוצה לדבר עם ההורה או עם הנער. מצאנו תופעה שהורים דווקא לא רוצים לדבר עם הורים, חלקם רוצים לדבר עם הורים, אבל חלקם דווקא נזהרים בבני הנוער. לשאול אותם, איך אני מדבר עם הבן שלי.

בקו החם יש גם הורים וגם נוער, וזה חלק מהסדנה?

כן, באותה משמרת. זה איזו שהיא פעילות של הורים שעברו סדנה כזאת שהם בהחלט מפעילים בהתנדבות. נותנים תשובות ופתרונות, ולאן להפנות.

בתוך הרצליה יש מוסדות של גמילה ואישפוזיות?

בתוך הרצליה לא, יש מחלקה לטיפול בנפגעים סמים במחלקת הרווחה. אין גוף חיצוני בתוך הרצליה. במידת הצורך אנחנו מפנים החוצה.

למשל ברמת השרון, שזו עיר שכנה להרצליה, יש מה שנקרא מודל של מושבה בטוחה. תושבים שהתארגנו יחד עם המתאמת, הם לקחו פעילים מתנדבים, והכשירו אותם לדאוג לבטחון הילדים. ומה זה אומר, זה אומר לעשות סיורים יחד עם המשמר האזרחי בערב, הם בעצם מסונפים למשטרה ומאוד מרוצים מהעבודה.

לא רק בתחום הסמים, זה בכלל אלימות.

על כל מה שאנחנו מדברים, אנחנו מדברים גם על סמים, גם על אלכוהול, וגם על אלימות. על החולאים של בני הנוער. כל מצוקה שיש. כשמסתובבים באזורי הבילוי, ורואים ילדים במצוקה, זה לא משנה במה. מה שחשוב זה להוציא אותם משם, לדווח, להגיע להורים. הרבה מאוד מההורים לא יודעים בכלל מה הילדים שלהם עושים, ואיפה הם מסתובבים.

מה שסיפרו לנו ברמת השרון, באחד הערבים שהייתי, שבאחד המועדונים, תמיד היה שם פסק זמן, יש ילדים שמסתובבים בגילאי 12-13 מוכרים שם את הבלונים עם גאז צחוק. ילדים קטנים ששואפים את הגאז, הם מסתובבים שם מסטולים. החבר'ה מהמושבה הבטוחה באו, גילו את זה, היו מאושרים, פתאום יש תוצר. אחר כך התחיל כל הפעילות של הפיצוציות. כל מה שעשו בהרצליה עבר גם לרמת השרון, שזה מאוד חשוב. בסך הכל זה סוגר את האזור. אני מאוד מקווה שראש העיר החדש של כפר סבא יהודה בן-חמו, שהייתי איתו בישיבה בשבוע שעבר גם יצטרף. כלומר, ברגע ש"אגד" הרים עובד זה נראה אחרת, כי דיברנו גם עם ביילסקי, והוא אמר שהוא גם יילך על זה.

ברעננה התחילה עכשיו סיירת הורים שעובדת כבר מזה חודשיים-שלושה. ומי שמפעיל אותה, זה "אל-סם" רעננה. שם זה הגוף החזק, הם עושים עבודה מאוד יפה.

יש גם בערד, ויש גם באילת, שם זה עובד במשך שנים, זה הדבר הכי פופולרי. בכפר סבא, כרגע אין לנו מתאם, לכן אין פעילות. בפתח תקווה, העבירו הכשרות. הרבה מאוד הורים באים להשתלמויות, ולעבור קורסים. אחר כך להוציא אותם בערבים לרחובות, זה קצת יותר בעייתי. יש מקומות שאתה רואה שזה גם סוג של בילוי. כלומר, באילת יש לפחות חמש קבוצות שמסתובבות בלילות בכל מוקדי הבילוי, וגם מעבר לעיר. יש שם חוות היען ליד יוטבתה, ובעצם רואים איפה הילדים, מדברים עם הילדים ומתקשרים אחר כך להורים ומיידעים אותם איפה הילדים שלהם מסתובבים בלילות. מדובר על ילדים צעירים בגילאי 13-15. זה מודל מאוד מעניין מה שקורה באילת. אותו מודל העתיקו בכל מיני יישובים אחרים. זה הכוח של הפעילים. זה כוח של מתנדבים ביישוב, שרוצים לעשות איזה שהוא שינוי. וזה הכוח של התושבים.

הנושא של הורים הוא מאוד מאוד חשוב. לעניין של מודעות, הרבה פעמים מצפים מבית ספר שיחנך, וההורים בעצמם פשוט לא מעורבים בכל הנושאים האלה. אני רואה חשיבות מאוד גדולה לפעילויות האלה, קודם כל בידע. שההורים יידעו, אפילו אם הילדים שלהם לא משתמשים בסמים, למה הם חשופים. הילדים כן יודעים, ההורים לא יודעים.

אני יודעת שקשה לגייס הורים. אני מרעננה, אני מכירה היטב את הפעילות ברעננה, ואני יודעת כמה השקעה יש בלהביא הורים בכלל לפעילות הזאת. אני חושבת שהחשיבות של הדבר הזה, זה שההורים הולכים ורואים מה ילדים בגילאים של הילדים שלהם עושים. גם אם זה לא הילד הפרטי שלך, מה הסכנה שצפויה לו.

כל הנושא של עבודה יחד עם ההורים, זה חלק מהאני מאמין שלנו, וכל התכניות שלנו. הבאתי עלון שאנחנו מחלקים להורים שכבר יצא עם סימני זיהוי, איך תזהה אם הבן שלך, הבת שלך, משתמשים בסמים. יש פה ספר שרות לקט הוציאה בזמנו עם המון המון פעילויות להורים במסגרת התכניות. גם בתכנית שלנו לחטיבות הביניים יש פרק שלם שקוראים לו "לפגוש את ההורים" כשבעצם המטרה היא לצמצם את הפער בין מה הילדים יודעים, לבין מה ההורים יודעים.

המטרה שלנו שההורים יהיו משולבים בתוך התכניות. שהם יבואו לבית הספר, ויקחו חלק ממה שהילדים לומדים בבית הספר. אני מובילה את כל הנושא של אחראי בית ספרי. אחראי בית ספרי, התפקיד שלו זה בדיוק החלק הזה של הקשר עם הקהילה. בשבילנו הקהילה זה ההורים. ההורים של בית הספר, זה הקהילה של בית הספר. אחראי בית ספרי, התפקיד שלו יהיה ליזום – אני מקווה שיהיה לכם עכשיו יותר קל, כי תהיה כתובת בבית ספר שממש זה התפקיד. ליצור את הקשר עם כל מיני פעולות שנעשות בקהילה, או ליזום פעולות בקהילה. אחראי בית ספרי יהיה חייב לדווח לנו מה עושים עם ההורים, לא רק עם התלמידים.

אני יכולה להשאיר את החוברות פה, כי אני חושבת שהן חשובות. בתכנית לחטיבות הביניים, יש פרק של עבודה עם ההורים.

יש לי בעיה. ההורים הולכים להתנדב, יש את מסגרת בית הספר מול ההורים, יחד עם המורים, יחד עם השיחות....

בתוך התכנית שלנו לחטיבת ביניים, יש ממש חלק של מפגש עם ההורים. מה שאנחנו עושים, אנחנו קוראים לזה שולחנות עגולים. אנחנו מזמנים את ההורים לבית הספר, יחד עם התלמידים לשיחה, קבוצות קבוצות שמורכבות מהורים ותלמידים כשהם משוחחים על נושאים שקשורים לצורת בילוי, גם לכל מיני דעות, יש מין הפעלות לשיחות משותפות. בדרך כלל מה שקורה, שההורים יוצאים מזה פשוט נפעמים. למה? כי פתאום דווקא בשיחה עם ילדים אחרים, פתאום מתברר להם כל מיני דברים שקודם היו עסוקים בעניינים שלהם והם לא מספיק יודעים מה הילדים עושים. עם מה הם נפגשים. מה השאלות שמטרידות אותם. אני אומרת שזה חלק מהתכנית שלנו. בית ספר צריך ליזום. אני מקווה שעכשיו, כשיהיה אחראי בית ספרי, שממש זה יהיה התפקיד שלו, תהיה לזה יותר משמעות.

אני רואה בעיקר את הנושא של אווירה ציבורית. אווירה ציבורית שמאוד מקלה, מאוד סלחנית. ככל שאנחנו נצליח יותר לגייס את ההורים לא לסלחנות, אלא להיפך, לגבולות. אני בטוחה שהורה, שמגיע ורואה, כמו שיעל סיפרה, כשהוא יוצא בסיירת כזאת ורואה ילדים בגיל של הילד שלו יושבים בפארק עם הנרגילות ועוד, שבדרך כלל זה גם כרוך באיזה שהוא אלימות, איזו שהיא ואנדליזם, איזה שהוא פריקת עול. זה יכול להיות פריקת עול. זה יכול להיות עד שעות מאוד מאוחרות בלילה, או לפנות בוקר. כאשר הורה רואה את זה, גם הוא יותר מבין שהוא צריך להשמיע את קולו. מה שקורה היום, ההורים אומרים הם גדולים, יש להם החופש שלהם, יש להם הבחירה שלהם, ונותנים להם להחליט, כשבעצם אין לילדים כלים להחליט בגילאים האלה. ההורים לא מספיק בתמונה בהרבה מקרים.

יש הורים שהם מאוד בתמונה. יש הורים שאני מסירה בפניהם את הכובע. יש הרבה הורים שכל פעם הם מופתעים, והרבה פעמים הם באים ונותנים גיבוי לילדים לא מתוך כוונה רעה, מתוך חוסר הבנה מה קורה בשטח.

המורים גם יעברו סדנאות?

המורים עוברים כל הזמן. עם אחראי בית ספרי אנחנו מגבירים את זה עוד יותר. היום כל מורה יהיה חייב לעבור השתלמות בנושא של מניעת שימוש בסמים. גם נושא של איתור, גם את הסימנים איך מבחינים. יושב ילד בכיתה שיש איתו בעיה ומה לעשות איתו. זה בדיוק הדבר שכרגע במלוא התנופה והובלה. ולכן אני הולכת למפגש עם מנהלי בית הספר של מחוז ירושלים להציג ולגייס אותם לנושא. אני מאוד מברכת על הנושא שעלה פה.

אנחנו כמובן מברכים על הפעילות הזאת. זה בדיוק הנושא שאנחנו כל הזמן מדברים עליו, שבעיית הסמים היא לא בעיה של המשטרה, היא בעיה של החברה, ושיתוף של הקהילה והכפלת הכוח בעקבות השילוב הזה בין המשטרה, ניידות המשא"ז עם ההורים. יש בעיה עם המינוח הזה של הבילוש. אני חושבת שלא כדאי להשתמש בזה, גם נגד הילדים. זאת אומרת, הילדים יראו את ההורים כמישהו שבא לא לעזור להם, אלא לחפש אותם.

אני מחזקת את העניין של שיתוף פעולה בין כל המשרדים ובין כל הגורמים. כי רק בשיתוף פעולה אנחנו יכולים טיפה לעזור. למנוע זה מאוד קשה. כל אחד לבד לא יכול לעשות כלום.

אני רוצה לומר שבעקבות הסקירה שהעברת בנושא הזה על הרצליה, מאוד התלהבתי מהרעיון. גילינו דברים חדשים ויוזמות ברוכות.

באופן אישי אהבתי את מה ששמעתי פה. למרות שאני חי את הנושא הזה, כל פעם מתגלים דברים חדשים. תבורכו על כך. נשמח שתארגני לנו סיור בעיר הרצליה.

חשוב לשמוע ולראות. אני רואה שיש לכם תנופה בלתי רגילה של רעיונות ויצירתיות במלחמה הזאת, שהיא בחיינו היום-יומיים.

מאוד חשוב שתהיו דגם. אני אבקש להוריד את המונח בילוש, זה יוצר קונטציה שלילית. אני שמח על הפעילות שלכם, תעבירו זאת לראש העיר. נעשה בקרוב סיור במקום. אני מקווה שיילכו בעקבותיכם כל הרשויות שבסביבה ובמדינת ישראל. אני חושב שלדגם הזה חיכיתי. כל הזמן דיברתי על העניין שהמלחמה בנושא הסמים זה לא משטרת ישראל, זה חלק. הרשות למלחמה בסמים, זה חלק. משרד הבריאות, המשרדים. אבל קודם כל אלו ההורים. אם ההורים לא מתגייסים לעניין הזה, אני לא רואה שום סיכוי בעולם שאפשר להצליח במלחמה הזאת.

ההורים צריכים להוביל. צריך לתת להם את הכלים, המשרדים הם הכלים להורים. אבל זו בעיה של ההורים. כאשר הורה מפחד להיכנס לסוגייה הזאת, מפחד לדבר על הנושא הזה, או להתעמת עם הנושא הזה, לדעתי בסופו של דבר הוא מכה על חטא עם הזמן.

אני יודע שיש הרבה הורים שמפחדים להיכנס לשיחה עם הילדים, לנסות לשאול שאלה את הילדים. כאילו זה דבר ששייך למישהו אחר. הוא משכנע את עצמו שאצלו זה לא יקרה. לפעמים הוא לא חי את האמת ואת המציאות, והוא חי באשליות. פתאום הוא מגלה שהוא בתוך ביצה קשה מאוד של הנגע הזה.

ואז כשהוא מגלה הוא בא עם חמישה עורכי דין במקום לתת למשטרה לעשות את העבודה.

אני גם ראיתי איך שילדיהם של אנשים מסתבכים. פתאום הוא מוצא את עצמו במשטרה. הוא לא רוצה. או שהוא עסוק, או שאין לו זמן להתעסק עם זה. אני לא יודע איך להגדיר את זה. לכן אני קורא לארגון ההורים הארצי להתגייס לאימוץ תכנית הבילוש של הרצליה. זה מאוד חשוב לנו שתאמצו את זה, תעבירו את המסר בכל הארץ, שיהיה דגם לחיקוי. רק יחד ביד אחת, באגרוף אחד, אפשר למזער את התופעה הזאת.

ארגון ההורים הארצי, צריך לדעתי לקיים ישיבה ולקבל החלטה בנושא הזה שהדגם של הרצליה יאומץ בכל היישובים בארץ. רק כך נוכל להכות את השורש הרע של הסמים. נקיים כמו שאמרתי סיור, בת שבע תהיה בקשר יחד עם כל הגורמים. זה חשוב לנו מאוד.

אגב, לא חשבתי שבהרצליה דווקא העניין התחיל. אבל אני שמח שדווקא זה התחיל שם. תמיד הסתכלתי על הרצליה שאין לה את הבעיות האלה.

המקור זה אילת.

יותר מעניין בהרצליה. הסטיגמטציה על הרצליה היא בפני עצמה אטרקציה להיות בה ולשמוע מה קורה שם.

זאת עיר מאוד הטרוגנית. חשוב מאוד לראות שהאוכלוסיות מאוד שונות, כאשר בסופו של דבר התוצאה היא זהה מסיבות אחרות, אבל הפעילויות מאוד מעניינות דווקא בגלל הקיטוב המאוד גדול שקיים. מישל, שהיום הוא העוזר האישי של סגן ראש העיר, התחיל אתי את התהליך באותו פורום של הורים סמים כיושב ראש ועד הורים באחת החטיבות. ויחד הובלנו את כל התהליך שקורה בהרצליה כהורה. אולי מכאן צלחה ההצלחה כי הצלחתי לגייס הורים שאיכפת להם לפעילות בעיר.

אני מודה לכולם שהשתתפו בישיבה.

יהיה המשך לעניין. תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.