פרוטוקולים/עבודה/8201



5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16.3.2004

פרוטוקולים/עבודה/8201
ירושלים, ו' בניסן, תשס"ד
28 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
 
 
 
 
פרוטוקול מס' 144
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי כ"ג באדר, התשס"ד (16 במרץ 2004), שעה 9:30

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 27) (הבטחת פנסיה וקרן השתלמות לעובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון), התשס"ד-2004, של חברי הכנסת עמיר פרץ, דוד טל, אילנה כהן

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
זהבה גלאון
אילנה כהן

ולי מועלם המוסד לביטוח לאומי
שולה זלצר המוסד לביטוח לאומי
ורד שהרבני המוסד לביטוח לאומי
עו"ד טלי ארפי לשכה משפטית, משרד האוצר
ורד קורח משרד האוצר
הרן לבאות רפרנט ביטוח לאומי, אגף תקציבים, משרד האוצר
אהוד בן דרור משרד האוצר
ענת פייער משרד האוצר
עו"ד שי סומך משרד המשפטים
נועה וגנר משרד התמ"ת
רות הרפשטיין עו"ס, חברת החשמל, איגוד העובדים הסוציאליים
אתי סנדר עו"ס ראשית, בזק
נוגה בוטנסקי ההסתדרות
עו"ד הלית כהן שדולת הנשים
רותי מטלמן שדולת הנשים
עו"ד מטאנס שאער לשכת עורכי הדין
חזקיה ישראל התאחדות התעשיינים

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

יפה קרינצה
 

 
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 27) (הבטחת פנסיה וקרן השתלמות לעובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון), התשס"ד-2004, של חברי הכנסת עמיר פרץ, דוד טל, אילנה כהן

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הצעת חוק פרטית, שמדברת על הבטחת פנסיה וקרן השתלמות לעובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון. זאת, בתקופה שהעובדת אינה עובדת, והיא מקבלת גמלת שמירת הריון.
 
עד היום לא מחויב המעביד להפריש בשבילה, בשביל פנסיה וקרן השתלמות – ואם זאת פנסיה צוברת אז גם היא לא עושה את זה. הצעת החוק אומרת שמכאן ואילך, גם בתקופה הזאת, של שמירת הריון, זו תהיה חובה, כמו דמי לידה.
 
אנחנו נמצאים בין קריאה ראשונה לשניה ושלישית. המליאה אישרה את הקריאה הראשונה. בינתיים התקבל כאן מכתב מאיגוד חברות הביטוח. הם לא נמצאים כאן, אבל מנכ"ל חברות הביטוח, זאב אבן חן, כותב כך:
 
"נוסח התיקון מתייחס לחובת ההפרשה לפנסיה כדי להבטיח רצף כיסוי ביטוחי ושמירת זכויות, גם בעת שמירת הריון.
 
צורך דומה של רצף כיסוי ביטוחי למקרי פטירה או אובדן כושר עבודה ושמירת זכויות לגיל פרישה קיים גם בביטוחי מנהלים.
 
לפיכך נודה לך אם בנוסח הסופי, שתגבש הוועד בראשותך, במקום בו מצוין בתיקון לחוק "להבטחת פנסיה" יצוין "להבטחת פנסיה או ביטוח מנהלים"."

דברתי אתו בבוקר, כשנודע לנו הסיפור הזה. אני טרייה בכנסת, אבל אני לא טרייה מבחינת פעילות ציבורית, נורא חשוב לנו שהחוק הזה יעבור. אמרתי שאם זה עלול לעכב - - -

למה יעכב?

היועצת המשפטית אמרה שהיא תבדוק את זה מבחינה משפטית.

הרי היום את יודעת שכמעט כל מעביד, אם הוא לא מוסדי, הוא יכול לבטח את עובדיו באחד המסלולים. כל מעביד היום מציע לעובדיו, מי שרוצה קרן פנסיה, מי שרוצה ביטוח מנהלים.

אין לי ספק, אני בעד. אני רק אומרת שאם זאת תהיה עילה לממשלה לדחייה - - -

חכי, דיה לצרה בשעתה. האם יש למישהו הערות בקשר לקריאה שנייה ושלישית, כולל הנושא שהעלינו עכשיו.

ביטוח מנהלים הוא שם מסחרי, יש ביטוחים שווי ערך, אקוויוולנטיים לביטוח מנהלים. זה לא מדויק לקרוא לזה כך.

למה אתה מתכוון?

ביטוח מנהלים זה השם שנותנות חברות הביטוח לסוג מסוים לביטוח. זה לא רק למנהלים, זה לעובדים בכלל. אם בחרנו ביטוח אחר, שנותן אותן זכויות, אז גם הביטוח האחר, שקוראים לו בכל שם אחר, צריך להיכלל.

בסדר, גם פנסיה יש אלף קרנות בשמות שונים. טוב, אבל אתה מסכים לתוכנית? בסדר. כן, גברתי.

אנחנו רוצים לשנות את הטרמינולוגיה לקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה.

מה זה כולל?

זה כולל למיטב ידיעתנו גם ביטוח מנהלים.

יש עובדים שאין להם פנסיה, ויש קופת גמל שהיא הפנסיה שלהם.

אנחנו מדברים על כך שתימצא ההערה הנכונה שאומרת שתוכנית הפנסיה המקובלת במשק, שהעובד והמעביד מפרישים להן, שזה או קרן פנסיה או קופת גמל או ביטוח מנהלים, הן ייכללו גם כן. אנחנו אומרים שרצוי שיימצא מושג אחד - כמו שמציגה נציגת האוצר – שכולל הכל. במידה ולא, צריך לפרט.

בנוסח עצמו של 7א, יש סעיף קטן (ג), שמפנה את הסמכות לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה. הערה טכנית, בסיפא, שמדברת על ההסמכה: "בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעביד, לעובדת, לדמי לידה ולגמלת שמירת הריון".
 
מאחר ומדובר בכללים לענין התשלומים, רק להבהיר את הנוסח, שלא ייקבעו כאן כללים לעניין משהו שישתמע שהוא מהותי, שהוא מעבר להגדרה של שמירת הריון.

אז נמחק את הסיפא של "דמי לידה וגמלה לשמירת הריון".

לגבי סעיף קטן (ג), כתוב ששר התעשייה, המסחר והתעסוקה גם יקבע מועדים. אנחנו סבורים שראוי להוריד את המילה "מועדים", משום שהמועדים יהיו בתקנות של מס הכנסה לגבי קופות הגמל. שם נקבע מתי המעביד יפריש.

אבל יש סמכות כזאת כבר לשר התמ"ת, לקבוע מועדים לגבי דמי לידה.

הוא רוצה לקבוע מועדים לגבי ההפרשות לקופות הגמל, זה לא בסמכותו. הסמכות ניתנה במסגרת תקנות מס הכנסה, וזה פשוט מיותר לתת סמכות כזאת.

יש תקנות היום לגבי דמי לידה. הרי הסעיף שמחייב הפרשה לדמי לידה היום - - -

אין לנו בעיה לגבי הכללים למעביד, לעובדת, לדמי לידה ולגמלה לשמירת הריון. אני מדברת רק על "יקבע את המועדים". לגבי המועדים, יש את התקנות.

אבל לי יש בעיה להוריד את "המועדים". היום, סעיף 6 מדבר על החובה להפריש לדמי לידה, וכבר היום קיימות תקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה) מתשנ"ה, שאני מניח שהן יתוקנו לאור העובדה שהכניסו גם את החובה להפריש לעניין גמלה לשמירת הריון. בהן נקבעים פה מועדים מתי חלה על המעביד ועל העובד חובה להפריש.

תואילי עוד פעם להגיד.

היום סעיף 6 לחוק עבודת נשים, כבר מחייב מעביד להפריש.

לא, איפה כתוב שהוטל על השר עניין המועדים?

בסעיף 6 לחוק עבודת נשים.

מה כתוב?

"השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יקבע בתקנות מועדים, כללים לתשלום הסכומים כאמור בפסקה 1. בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע כללים שונים למעביד ולעובדת". יש תקנות שמדברות גם על מועדים.

נוצר מצב שבתקנות מס הכנסה קובעים מתי אמורים להפריש לקופת הגמל, ויבוא שר התמ"ת ויקבע מועדים אחרים. פה מרחיבים, מוסיפים קופת גמל.

לפני ההרחבה, לא יכולה להיווצר אותה סתירה שאת אמרת? למה לפני ההרחבה, במה שכבר היום נותנים לו את הסמכות למועדים, לא יכולה להיווצר סתירה בין המועדים שהוא יקבע, לבין המועדים שמס הכנסה יקבע?

מה קבוע בתקנות מבחינת מועדים?

יכול להיווצר פה מצב ששתי תקנות קובעות אותם כללים.

עזוב עכשיו, מה שקיים. הממשלה היא חכמה, היא לא תעשה דבר כזה. ברור שכאשר הוא ילך לתקנות, יעיר לו העובד שלו שמס הכנסה קבע, ויש לתאם. אני שואל עד היום, לפני זה.

אין סתירה. התקנות היום לגבי המעביד. יש שתי הוראות שמתייחסות למועדים. אחת, "עובדת תשלם את התשלומים החלים עליה - הרי החובה של המעביד קמה רק אם היא משלמת את החלק שלה - לא יאוחר מ-60 יום מתום חופשת הלידה". כלומר, יש טווח, לא אומרים לה בתאריך ספציפי, אלא תוך 60 יום מהלידה.
 
אני ממשיכה הלאה. "נהגו המעביד והעובדת לשלם יחד, ישלם המעביד את התשלומים החלים עליו אמור, תוך 30 ימים מהיום שבו המציאה לו העובדת את האישור כאמור בתקנה 1".

אבל כאן את מרחיבה את זה גם לקרן השתלמות.

למה תוך פרק זמן של 60 יום ו-30 יום לא מספק?

משום שבתקנות יש מועדים אחרים.

איזה מועדים יש בתקנות של מס הכנסה? את לא יודעת. זה לא נכנס לתוך 30 או 60 יום?

אני לא חושבת, אולי אפשר לבדוק את זה.

עד היום, לפי הסעיף שאת קראת גברת וסרמן, יש סמכות לתמ"ת לקבוע מועדים. לגבי מה?

דמי לידה, הפרשות של מעביד ועובדת.

גם בעניין הזה, ודאי מס הכנסה קבע הוראות, נכון? מה שקיים היום, יש סמכות מקבילה, מדוע את לא חוששת מסתירה לגבי דמי לידה?

אני היום יותר חוששת משום המונח המרחיב. אם אפשר לשמוע את נציגת אגף שוק ההון. היא תיתן הסבר לגבי במועדים.

היום התקנות קובעות שאת התשלומים לקרן השתלמות או לקרן פנסיה יש להעביר תוך 15 ימים מיום קבלת המשכורת. יכול להיות שנקבעו תקנות אחרות, כי יש בעיה במובן שאם אישה היא בחופשת לידה היא פשוט לא מקבלת משכורת, לכן היא לא יכולה להעביר תוך 15 יום.

אתם מערבבים פה שני דברים שונים לגמרי. תקראי לזה כמו חופשת מחלה.

גם אם היא בשמירת הריון והיא מקבלת תשלום מהביטוח הלאומי או לחלופין, היא בחופשת ליד ומקבלת גם מביטוח לאומי, היא לא מקבלת משכורת, ולכן היא לא יכולה להעביר תוך 15 ימים מיום קבלת המשכורת. לכן, כנראה יש היגיון בתקנות האלו, ולכן הן לא סותרות.

נציגת האוצר הסבירה לנו את זה, אז אין בעיה.

גם אני ושב שצריכים להשאיר את התקנות. התקנות מסדירות יותר את היחסים בין העובדת למעסיק.

ולהוריד "מועדים"?

לא.

משאירים וזהו. נציגת שוק ההון אמרה שאי אפר לדעת מתי זה יהיה. התקופה של שמירת הריון יכולה להיות במקרה בן ה-15 ל-15. המחשב עובד לתת ב-1 או ב-9 משכורת. לכן, צריך להיות גמישים בקביעת המועדים, בגלל שההריון לא תמיד מסתדר על הלוח.

זה שמירת הריון. היא לא יכולה לדעת, זה לא דבר קבוע, שבחודש רביעי היא זכאית בשמירת הריון. חוץ מזה יש את הרצף, אם אין לה את ה-30 יום. זה די מוגבל מהבחינה שאי אפשר לתכנן את זה.

אולי התקנות בעניין המועדים יהיו בהתייעצות עם שר האוצר, כי באמת יש כאן קשר - -

קרוב לוודאי ששר התמ"ת לא יעשה את בלי התייעצות. תנו לו צ'אנס. אם מחר ייוותר מצב שישי סתירה, אז תביאו לכאן ונשנה את החוק, אני מבטיח לכם. זה באישור ועדת העבודה והרווחה, אז במקרה זה תבואו לכאן ותגידו שיש בעיה, ונתקן את זה. עוד הערות, בבקשה.

בעניין הפנסיה וקופות הגמל, אני רוצה לסכם מה שהוועדה החליטה. גם לגבי התקופה שאישה זכאית לדמי לידה, וגם לגבי תקופה שאישה זכאית לגמלה לשמירת הריון, תחול חובת הפרשה בהתקיים התנאים – גם בעניין פנסיה וגם קופת גמל – שכולל מגוון של תוכניות, לרבות ביטוח מנהלים.

אמת, כך אישרנו. עוד הערות?

בסעיף קטן (ב), יש שני תנאים להטלת החובה, ואני אקרא. "האמור בסעיף קטן (א) יחול על מעביד שהעובדת עבדה אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון".
 
לגבי דמי לידה, בסעיף 6 הקיים בחוק, יש תנאי נוסף "אם התקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם כל תקופת ההריון".
 
מוצע להחיל את התנאי של קיום יחסי עובד ומעביד ביניהם כל תקופת ההריון גם לגבי דמי לידה וגם לגבי גמלה לשמירת הריון. אני חשובת שבפועל, אין מצבים אישה עבדה אצל מעביד שישה חודשים לפני תחילת ההריון אבל לא עבדה אצלו בכל מהלך ההריון.

כל מהלך ההריון, לא יכול להיות דבר כזה, כי אסור לפטר עובדת בהריון.

אם היא עזבה מרצונה וחזרה.

תואילי, גברת וסרמן, לחזור על הערתך קצת יותר בפירוט.

כאמור בסעיף קטן (א), חובת ההפרשה של המעביד חלה על מעביד ועובדת, שהעובדת עבדה אצלו שישה חודשים לפחות, בתכוף לפני תחילת ההריון. אז חלה חובה שאם היא מפרישה את החלק שלה, הוא חייב להמשיך להפריש בתקופת שמירת ההריון ובתקופה שהיא מקבלת דמי לידה.

את מה, את הפנסיה?

פנסיה, קופת גמל. לא עובדת שהגיעה אליו באמצע ההריון, אלא שהיא עובדת אצלו איזה תקופה קודם. בסעיף 6 הקיים – הרי החובה הזאת קיימת לגבי דמי לידה – יש עוד תנאי, שאומר שהתקיימו יחסי עובד ומעבדי ביניהם כל תקופת ההריון.

למה לך להחמיר?

זה לא להחמיר זה הסעיף הקיים..

המטרה היא להשוות את המצב לגבי דמי לידה למצב של שמירת הריון.

למה זאת לא החמרה? היא לא מציעה להקל היא מציעה להחמיר. היא מציעה את התשע לשש, אלא את השש לתשע. אני לא מבין שזאת החמרה?

אכן אתה צודק, זו עלולה להיות החמרה. אם יש למישהו ראש עקום - - -

תסבירי לי, גברת וגנר, איך את לא מבינה שיש פה החמרה.

המצב הוא, שאישה בשמירת הריון, אם היא יוצאת לשמירת הריון בחודש השני, השישי או השביעי, לא סביר שבשישה חודשים שלפני ההריון היא עבדה אצל המעביד, ואז היא התפטרה, ואז היא התחילה לעבוד שוב בחודש השני, השלישי או הרביעי, ואז היא יצאה לשמירת הריון. המצב הזה הוא בלתי הגיוני.
 
אם התנאי הזה קיים לגבי חופשת לידה, שהיא עבדה שישה חודשים לפני תחילת ההריון ובמהלך תקופת ההריון, אז בשמירת הריון אומרים עד ליציאה לשמירת הריון.

אישה עובדת לא בכל תקופת ההריון, היא עובדת רק שישה חודשים, היא התחילה בחודש השני להריונה. היא עובדת שישה חודשים, ובחודש התשיעי להריונה היא יוצאת לשמירת הריון. לפי החוק הקיים, עבור התקופה הזאת, של החודש, יצטרכו להוסיף גם תשלום לפנסיה.

לא, כי היא לא עבדה שישה חודשים לפני תחילת ההריון.

נתתי דוגמה שהיא עבדה שישה חודשים.

התנאי הוא שהיא תעבוד שישה חודשים לפני תחילת ההריון.

הבנתי.

אם היא עבדה אצלו שישה חודשים לפני תחילת ההריון, חזקה שהיא גם עבדה בתחילת ההריון, עד שהיא יצאה לשמירת הריון. זה די לא סביר שהיא עבדה אצלו שישה חודשים לפני תחילת ההריון, עבדה אצלו חודש ראשון שני של ההריון, חודש שלישי היא הפסיקה לעבוד, חודש רביעי חזרה, ואז היא יצאה לשמירת הריון. אני לא יודעת אם יש בכלל מקרה כזה.

הרעיון בדמי לידה, מהו?

אישה שעבדה, והחופשה שהיא מקבלת מהמועד היא הפסיקה לעבוד, קרוב ללידה. זה 12 שבועות.

ביטוח לאומי צריך לשלם משכורת של 12 שבועות. אני אומר, זכותה לקבל את המשכורת של שלושה חודשים, נובעת רק אם הייתה לה השלמה של כל תקופת ההריון. עכשיו את אומרת, בתקופת דמי הלידה, ניתן לה גם את ההפרשה. אבל קודם כל תחשבי האם מגיעים לה בכלל דמי לידה, קודם תרדי לבסיס.

יש תקופות הכשרה, זכאות לשמירת הריון. יכול להיות שהיא לא עבדה אצל המעביד הזה, יכול להיות שהיא עבדה חמש שנים במקום אחר.

שמירת הריון זה דומה למחלה, זו המקבילה שלו, אי אפשרות לעבוד. במחלה, למה חייבים לשלם את ה-30 יום, כי היא עבדה שישה חודשים. אני לא חייב לשלם על מחלה את כל תקופת ההריון.

תנאי להחלת החיובים על המעביד, שיש לה זכאות לשמירת הריון. בביטוח הלאומי בודקים את תקופות ההכשרה, בין אצל המעביד הזה, בין אצל המעביד הקודם, בין אצל שני המעבידים הקודמים ובודקים אם יש לה זכאות או אין לה זכאות.
 
החובה על המעביד קמה רק אם יש לה זכאות לגמלה לשמירת הריון. השאלה אם רוצים להחיל תנאים זהים לחובת המעביד לעניין דמי לידה או לא.

זה מחמיר או מקל?

זה עלול, במקרים חריגים לגמרי, שקשה לחשוב עליהם.

אז למה לך?

אנחנו לא אומרים שהיא תקבל כשלא מגיע לה. ברור בדיוק אם היא זכאית, ואם יש לה את הרצף, וכל הדברים האלה, למה לשנות? זה נכון שבסטטיסטיקה אחד לכמה זה פרומיל, אבל כל אחד זה עולם ומלואו.
 
אם זה לא מפריע לעניין של חופשת הלידה ודמי הלידה, למה לערבב את שני הדברים האלה? חבל.

אם אנחנו מתייחסים לתקופת ההכשרה לדמי לידה, שזה יום הפסקת העבודה במהלך ההריון, למה השישה חודשים נספרים לפי תחילת ההריון ולא לפי יום הפסקת העבודה, כשהיא יצאה לשמירת הריון?

למה בדיוק את מתייחסת?

התנאי של סעיף קטן (ב), למה המועד הקובע לבדיקה הוא שישה חודשים לפני תחילת ההריון, ולא שישה חודשים לפני הפסקת העבודה.

אני לא יודעת למה זה נקבע. רצו שהעובדת עבדה אצלו לא רק בתקופת ההריון אלא גם קודם. למה זה שישה ולא שלושה, אני לא יודעת.

בהזדמנות חגיגית זאת אנחנו לא משנים שום דבר, לא מחמירים ולא מקלים. אנחנו הולכים בתלם של החוק, על מה שהתקבל בקריאה ראשונה, ועל מה שהתקבלה הסכמת הממשלה, ואנחנו לא הולכים לשנות. כל מה שרצינו לשנות, זה שהתברר לנו באדיבות חברות הביטוח, שהיום מה שנקרא פנסיה לא תמיד תופס, ויש גם קופות גמל במובנן הרחב, זה הכל.

אני מבקש לעשות עוד ניסיון לשכנע את אדוני לקבל את ההצעה של היועצת המשפטית. מדובר במקרה של אחד למיליון, שבו יגרם אבסורד. פשוט,אף אחד לא יבין את החוק. המקרה הוא כזה. עובדת עבדה אצל אותו מעביד לפחות חצי שנה לפני תחילת ההריון. משום מה היא הפסיקה לעבוד בתחילת ההריון, ואחרי ארבעה חודשים עוד פעם המעביד קיבל אותה לעבודה, ואז היא יצאה לשמירת הריון.
 
במקרה כזה, כאשר היא תצא שמירת הריון, כל תקופת שמירת ההריון החוק קובע שיש לה זכאות לקבל את ההפרשות של המעביד, אבל כשהיא תצא לחופת לידה – אז לא תהיה לה זכאות. אי אפשר להסביר את זה, למה במקרה כזה, רק בשמירת הריון תהיה לה זכאות ולא לגבי דמי לידה.

אז שהאוצר יואיל בטובו להגיש הצעת חוק שתתקן, או משרד המשפטים. פה אנחנו לא עוסקים עכשיו בצדק האבסולוטי. כל מה שאנחנו עוסקים – יכול להיות שיש אלף סתירות, וזה לא מעניין אותנו. אנחנו עוסקים בדבר אחד, הפרשה לאותה תקופה, זה הכל. לא מעניין אותנו אם זה אבסורדי או לא אבסורדי.
 
למשל, האישה הזאת עובדת שישה ויותר, אבל היא לא קבועה, יש לה חוזה מיוחד או משהו כזה. יש איזה טיפול מיוחד כדי להיכנס להריון - - -

אנחנו לא מטפלים בנושא של טיפולי פוריות בחוק הזה.

למה זה לא יכול להיות עם הפריה? תני לי להסביר. היא יוצאת לחוץ לארץ, היא לא יודעת כמה זמן זה ייקח, והיא אומרת שאין לה בררה, היא חייבת להתפטר, היא הגונה . היא יוצאת לחודש, ונכנסת ברוך השם להריון.
 
חוזרת אחרי חודש, המעביד מקבל אותה בזרועות פתוחות. היא עובדת שמונה חודשים, ופתאום יש לה גם חודש של שמירת הריון. היא תקבל את שמירת ההריון, דמי לידה היא כן תקבל או לא תקבל - זה לא מעניין אותי.

זה בכלל לא היה צריך להיות קשור לדמי לידה. באה אליי המשפטנית של הוועדה, ואמרה לי, שבשביל לא לסבך נעשה כך.

אשאל אתכם הפוך. אתם מסכימים למחוק בכלל, שתהיה גם זכאית לדמי לידה?

לא, למה לעשות את השינוי על משהו שהוא קיים.

יצא המרצע מן השק, פתאום אומרים לא. אז אני אומרת, בהתחלה זה לא היה קשור לדמי לידה. ביקשו ממני שזה יהיה בסדר.

יכול להיות שהיא נשואה לעובד משרד החוץ, והוא יוצא לשליחות של חודשיים להסביר את הבעיה של מדינת ישראל בעולם, והיא חייבת להתפטר במשך החודשיים האלה. אבל היא עבדה שישה חודשים לפני, ועוד שישה חודשים בהריון, והיא נכנסה להריון בדיוק בתקופת ההסברה.

אם גברים היו נכנסים להריון, כל הדיון הזה לא היה מתקיים בכלל. לא היה לכם בכלל רצף, מהיום הראשון הייתם מקבלים הכל.

עדיים צריכים להחליט על מועד תחילה. מהמועד תחילה הגיוני, גברת וסרמן?

גברת וגנר, מועד תחילה 1 בחודש לאחר פרסום החוק?

יש לנו הצעה של תקנות, 1 בחודש לאחר הפרסום.

תודה רבה. מי בעד החוק, ירים את ידו.
 
הצבעה
בעד: פה אחד
נגד: אין
אושר

תודה, אישרנו. אני מודה מאוד לאילנה כהן, וכל סיעת עם אחד, שמשום מה לא באו לכאן. הישיבה נעולה.
 
הישיבה ננעלה בשעה 10:00.