פרוטוקולים/ועדת הפנים/8382



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
15.3.04

פרוטוקולים/ועדת הפנים/8382
ירושלים, ח' באייר, תשס"ד
29 באפריל, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 175
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, כ"ג באדר התשס"ד (15 במרץ 2004), שעה 15:00

הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)(תיקון מס' 2)
(הצבעת חיילים), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: אהוד יתום – מ"מ היו"ר

אהוד שילת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים
איתי וייצמן - ר' מחלקת תנאי שירות אכ"א, משרד הביטחון
רוני קציר - יועמ"ש אכ"א, משרד הביטחון
בנימין כהן - מנכ"ל ארגון המועצות האזוריות

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

רויטל יפרח

















הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)(תיקון מס' 2)
(הצבעת חיילים), התשס"ד-2004

שלום לכולם. אני מודה לכם וסליחה על העיכוב. אני מודה לוועדת החינוך על שנתנה לנו את האפשרות לדון כאן, בחדר הוועדה בחוק, שמבחינתי הוא חשוב. אני רוצה לחזור ולומר לפני כל דבר, גברתי היועצת המשפטית, אני מנהל את הישיבה ואני אבא של חייל, אני תושב המועצה האזורית עמק-חפר. אם כל הדברים האלה, מבחינת הגילוי הנאות קבילים ותקינים, אני יכול לפתוח את הישיבה.

אין בעיה, השקיפות מלאה.

תודה רבה. אני מבקש להודות מראש, לפני שאנחנו מתחילים בהליך האישור, למנהלת הוועדה יפה שפירא ולחבר הכנסת יורי שטרן, יושב ראש הוועדה ולמירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית, יחד עם גורמי משרד הפנים וגורמי צה"ל והרשויות האזוריות, שנרתמו כולם ובלוח זמנים סביר, טוב וענייני, אני מקווה שאנחנו עומדים בפני הצבעה על אישור החוק לקראת קריאה שניה ושלישית. אני מקווה ומעריך, שהחוק הזה יוכל להיחקק בקריאה שניה ושלישית עוד במושב הזה, שמסתיים בשבוע הבא. פניתי בכל לשון של בקשה למנהלת הוועדה וגם ליועצת המשפטית של הוועדה, על מנת שיסייעו בידינו לעשות זאת. מכאן, הרי שאנחנו מתחילים בדיון. תודה רבה.

גברתי, מה הפרוצדורה?

אני מציעה, שנשמע מספר הערות שיש לנציגים כאן.

ראשית, הערה טכנית: בסעיף 4(א), זה סעיף הגדרה שנועד להמשך החוק. זה הסעיף הראשון למעשה והוא מדבר על הגדרת המונח "חיילים". ההגדרה הזאת הובאה מהגדרות קודמות קיימות שלא מעודכנות. הפרשנות האפשרית לסעיף הזה, שהוא לא כל כך תואם במאה אחוז את חוק שירות ביטחון כמו שהוא מנוסח כרגע וזה עשוי להוציא אוכלוסיות מסוימות מגדר החוק, כמו למשל: שח"ם, מג"ב וכולי. אנחנו מציעים שתהיה אחידות במונח "חייל". אז "חייל" – יוצא צבא המשרת שירות סדיר או שירות מילואים כמשמעו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 או בשירות קבע של צה"ל. זה כולל את הגדרת יוצא צבא, שבאה מחוק שירות ביטחון. שירות סדיר למעשה כולל את השירות של מג"ב ושח"ם, שדינו כשירות סדיר ולכן, זה כולל את כל האוכלוסייה. זו הצעה טכנית שאנחנו מציעים לתקן לעניין הצעת החוק.

אז אם כך, זה צריך להיות תחת הכותרת של הגדרה ולא תחת הכותרת של הצבעת חיילים.

זה מתייחס לכל הסעיף. זה עניין טכני.

אני מקבל את מה שהם אומרים. אני מניח שזה נכון.

הנושא היה בפנינו, כאשר ניסחנו את ההצעה וקבענו את ההסדר. הסעיף הזה מבוסס על חוק הרשויות המקומיות, תשכ"ה-1965. התלבטנו מה לעשות ולמען אחדות החקיקה לקראת קריאה ראשונה ולמען מניעת פרשנויות שונות, הלכנו על אותה הגדרה. אבל, אם אתה חושב שההגדרה אינה עדכנית, ההערה בהחלט נראית לי. היות ובדרך להנחת החוק על שולחן הכנסת אנחנו עוברים את הממונה על נוסח החוק, אני מציעה שנביא את הנושא בפניה כיוון שזו הגדרה של נוסח בלבד. נקבל מהוועדה הסכמה לכל החלטה שהיא תבחר. אבל גם אם אנחנו נשארים בהגדרה הישנה, שאני לא תומכת בכך, נוודא שכל האוכלוסיות הנדרשות אכן יכללו בהגדרה.

מקובל על כולם?

זה לא הגדרה של הנוסח אלא נוסח של הגדרה.

תודה על התיקון. אני מציע לאמץ את ההצעה. הערות נוספות, בבקשה.

הערה נוספת: דווקא ההערה הזאת, להבנתנו, נועדה לטובת החיילים. סעיף 4א(ד) מדבר על אפשרות ההצבעה של החיילים. לשחרר את החיילים. נכתב פה חופשה של 12 שעות. להבנתנו, יש כאן בעיה של שני דברים: ראשית, ההגבלה של 12 שעות. חייל שיוצא מאילת וצריך להגיע לקריית-שמונה לצורך העניין או לישובים בסביבה, 12 שעות בטח לא מספיקות לו. לכן, אנחנו חושבים שלהגבלה הזאת אין מקום. דבר שני, החופשה. אפשר לאלץ את החייל לבוא ולבקש חופשה וזה על חשבונו. חיילים בשירות קבע בזמן החופשה גם לא יכולים להיות מבוטחים. ההצעה שלנו היא: חייל הרשום בפנקס הבוחרים כאמור בסעיף קטן (ב) המבקש להצביע באחד המועדים הנקובים בסעיף קטן (ג) או ביום הבחירות, ישוחרר מכל פעילות צבאית ככל הנדרש, לשם הצבעתו כאמור.

בכפוף?

בכפוף, זה לסעיף קטן (ה).

ראש המטה הכללי?

כן. התלבטנו אם צריך את זה.

אתם מורידים את העניין של המגבלה בכלל?

ככל הנדרש. אם צריך 24 שעות, זה יהיה 24 שעות. אם 3 שעות אז זה יהיה 3 שעות. בהתאם לשיקול הדעת.

אני חשבתי להוסיף 12 שעות נוספות לפחות, אבל ההגדרה שלהם מקובלת עלי.

הביטוי שהם משתמשים בו: משוחרר מכל פעילות צבאית, סתום מבחינתי. אמרתי, שכשאני הייתי במילואים לפעמים הייתי מקבל "אפטר". עם פס בלי פס, אמרו לנו: תצאו ויצאנו. שאלתי אותו איך מגדירים את זה, אז אמרו לי שאין לזה הגדרה פורמלית בחקיקה הצבאית. אז אולי גם הביטוי הזה בסדר. באמת הוסיפו שם: לשם הצבעתו. כלומר, זה לא שאני פוטר אותך עכשיו מלעשות את הריצה. אז אני מניח, שזה ביטוי מספיק שהמפקדים מבינים אותו. אם יתווסף לזה מכתב מראש אכ"א שמסביר להם שהם צריכים לשחרר את החיילים, זה יהיה בסדר.

בוודאי. אני רוצה להבחין בין השניים: החובה שיש לנו היא חובה שבחוק. כלומר, אם לא נעמוד בה ולא יאפשרו את זה לשם הצבעתו, אז צה"ל לא מקיים את החוק. אופן היישום זה כמובן הודעת למפקדים, שתהיה בנפרד. אני חושב שיש פה סעיף שמדבר על ההודעה לחיילים ולמפקדים. זה ימצה גם את העניין הזה.

אני לא חושבת שצריך לקשור בין סעיף (ד) לסעיף (ה). אני חושבת שצריך להשלים את ה"בכפוף". למשל: בכפוף לחוק תעסוקה מבצעית. אני לא בטוחה שסעיף קטן (ה) האומר שראש המטה הכללי או מי שהוא מינה לכך יהיה רשאי להורות שלא לשחרר חייל... זאת אומרת, האם הכוונה פה היא לחייל ספציפי? כלומר, אם הוא מחליט שלא לפעול על פי סעיף קטן (ד), זאת אומרת שזה סוג מסוים של חיילים שהיום עסוקים בפעילות מבצעית בג'נין. לכן, אני חושבת שאם אתם חושבים שסעיף קטן (ד) קשור לסעיף קטן (ה), אז סעיף קטן (ה) צריך לכלול את סעיף קטן (ד). או, שיש מקום להשלים את ה"בכפוף".

כלומר, זה בהמשך למה שהיה בנוסח הראשון, שדיבר על כך שסעיף (ה) כלל את ההגדרות. אפשר לכתוב: לשחרר חייל או סוג מסוים של חיילים ושם להוסיף את ההמשך לפי הנסיבות.

אני הצעתי שם 3 ורסיות שונות.

השאלה אם זו ורסיה או שזה רק 3 תנאים שונים.

זה לא חשוב. צריך להחליט מה כותבים. אם לא נכתוב חייל אלא סוג מסוים של חיילים, אז לא צריך לכתוב את הסיבה.

בדיוק. כלומר, אם אתה נותן לרמטכ"ל את הסמכות לפטור סוג מסוים של חיילים, זה כבר כולל את הנסיבות.

אז זה כתוב בסעיף (ה).

שלא לשחרר סוג מסוים של חיילים.

בסעיף (ד) אתה קובע את הנורמה, אז אתה אומר: על אף הוראות סעיף קטן (ד), הנורמה היא שכולם משוחררים. הרמטכ"ל יכול להגיד מי לא. אני לא רוצה ללכת הפוך.

זה מקובל?

זאת היתה הכוונה.

אז אני חושבת שנכתוב: על אף הוראות סעיף קטן (ד) רשאי ראש המטה הכללי או מי שהוא מינה לכך להורות שלא לשחרר סוג מסוים של חיילים.

שאלה: כשאומרים שמשחררים חייל לשם הצבעתו בבחירות, זה לא אומר שהוא חייב להצביע?

הוא לא חייב.

אי אפשר לאכוף את זה.

הסעיף הזה מיושב. יש עוד משהו? אנחנו עוברים לקריאת החוק.

"הוספת סעיפים 4א ו-4ב. 1. בחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ו-1996 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 4 יבוא: "הצבעת חיילים 4א. (א) בסעיף זה, "חיילים" – חייל בשירות סדיר, בשירות קבע, או בשירות מילואים פעיל, או בשירות המשטרה, לפי הוראות חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986.

(ב) חיילים הרשומים בפנקס הבוחרים של אחד מיישובי המועצה האזורית, רשאים להצביע בבחירות לכל המועצות כאמור בסעיף 3 שלא ביום הבחירות, בקלפיות מיוחדות לחיילים, במועדים המפורטים בסעיף קטן (ג).

(ג) ההצבעה בקלפיות לחיילים תהיה ביום ה' האחרון שלפני יום הבחירות בין השעות 16:00 עד 22:00, ביום ו' האחרון שלפני יום הבחירות בין השעות 7:00 עד שעתיים לפני כניסת השבת, במוצאי שבת האחרון שלפני יום הבחירות משעה לאחר יציאת השבת עד 23:00 וביום א' האחרון שלפני יום הבחירות בין השעות 7:00 עד 18:00.

(ד) כדי לאפשר לחיילים הרשומים בפנקס הבוחרים כאמור בסעיף קטן - -

סליחה, זה יהיה הנוסח?

גם בסעיף א' אמרנו שאנחנו משנים. למען הפרוטוקול: חייל יוצא צבא המשרת שירות סדיר או שירות מילואים כמשמעותו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986 או בשירות קבע של צה"ל. זה לעניין הגדרת חייל בסעיף קטן (א). בסעיף קטן (ד), במקום הנוסח המופיע בכחול יהיה: חייל הרשום בפנקס הבוחרים כאמור בסעיף קטן (ב), המבקש להצביע באחד המועדים הנקובים בסעיף קטן (ג) או ביום הבחירות, ישוחרר מכל פעילות צבאית ככל הנדרש לשם הצבעתו כאמור.

"(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ד) או מי שהוא מינה לכך יהיה רשאי להורות שלא לשחרר סוג מסוים של חיילים.

(ו) חייל רשאי להצביע בכל קלפי לחיילים, שנקבעה לפי הוראות סעיף זה באותה מועצה אזורית.

4ב. תחולת ההוראות צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות). ו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 יחול על הצבעת חיילים, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) לעניין סעיף 175 – מנהל הבחירות יקבע את המקומות שבהם יוצבו הקלפיות במועדים הנקובים בסעיף 4א(ב);

(2) הוראת סעיף 177 לא תחול – ועדת קלפי לחיילים תהיה בת שני חברים שימנה מנהל הבחירות, ומביניהם את יושב הראש;

(3) לעניין סעיף 182 – לא יאוחר מ-14 ימים מהמועד הראשון הנקוב בסעיף 4א(ב), יפרסם פקיד הבחירות את מקומות הקלפי בדרך של פרסום מודעות על לוחות המודעות במשרדי המועצה האזורית, בכל ישוב מיישובי המועצה האזורית באתר האינטרנט של המועצה האזורית, אם קיים כזה, ובכל דרך נוספת שיקבע השר;

(4) במקום סעיף 193(א) – תחול הוראה זו: בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום קלפי לחיילים זולת חברי ועדת הקלפי, מזכיר ועדת הקלפי, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, מנהל הבחירות, שר הפנים או בא כוחו וכן שוטרים וסדרנים לשמירת הסדר;"

לשם הגילוי הנאות, אני רוצה להסביר את סעיף (4) שקראתי עכשיו: בדרך כלל, בסעיפים האלה בחוק הבחירות לכנסת ובחוק הבחירות לרשויות המקומיות ובצו המועצות האזוריות נוכחים בזמן ההצבעה גם נציגי מועמדים לראש המועצה ונציגי הרשימות שמתמודדות למועצה ולוועד המקומי. מנהל הבחירות ממנה ועדה של שניים וכל המתמודדים לא יהיו בקלפי הזו שהחיילים מצביעים. זה כדי למנוע את כל הדברים של תעמולה ובלבול מוח לחיילים ושל מריבות על כל חייל וחייל בזמן שהם באים להצביע. זה טכני לחלוטין, כמו בצבא. בצבא יושבים שני חיילים כוועדת קלפי. אנחנו אומרים שפה ישבו שני פקידים וזהו. ישב אתם המזכיר ומנהל הבחירות וכן הלאה, לא נציגי המתמודדים למיניהם.

אבל בסופו של דבר יושבים שלושה אנשים בוועדה ומזכיר.

מנהל הבחירות ממנה אותם. הם לא נציגים של מועמדים או רשימות.

"(5) לעניין סעיף 195 – חייל רשאי לזהות עצמו גם בתעודה הצבאית האישית שלו הנושאת את תמונתו או בתעודת השוטר שלו;

(6) חייל שיצא מתא ההצבעה של קלפי לחיילים ישים את מעטפות ההצבעה טרם הטלתן לקלפי לפי סעיף 196(4) לתוך מעטפה חיצונית שתתן לו ועדת הקלפי, ימסרן לועדת הקלפי שתכתוב על גבי המעטפה החיצונית את שם המצביע, את מספר תעודת הזהות שלו, את שם הישוב במועצה האזורית ופרטים אחרים שיקבע מנהל הבחירות וכן תרשום את פרטי החייל שהצביע, בטופס שיספק לה מנהל הבחירות;

(7) בתום ההצבעה בכל אחד ממועדי ההצבעה כמפורט בסעיף 4א(ב) תחתום ועדת הקלפי את הקלפי ותעביר אותה ביחד עם הטופס האמור בסעיף 4ב(6) למנהל הבחירות;" כלומר, בתום כל אחד מארבעת מועדי ההצבעה, חותמים את הקלפי ומעבירים אותה למנהל הבחירות. במועד הבא, הם יקבלו ארגז חדש, נקי ולא ישתמשו בהמשך באותו דבר.

(8) מנהל הבחירות, בנוכחות כל חבר מחברי ועדת הבחירות..." כאן כבר נכנסים ועדת הבחירות של המעוצה האזורית, הם רשאים להיות נוכחים..."יפתח את הקלפי ביום שלפני הבחירות, ירשום את מספר המעטפות שנמצאו בה, ימיין את המעטפות לחבילות כשבכל חבילה מעטפות של כל קלפי מהקלפיות של יישובי המועצה, יארוז את המעטפות של כל קלפי בכל ישוב בנפרד באריזה בטוחה וירשום על כל מעטפת אריזה את תאריך ההצבעה ומספר המעטפות החיצוניות שבתוכה ומספר הקלפי בישוב; מנהל הבחירות ינהל פרוטוקול שבו יירשמו כל הפעולות האמורות;

(9) מנהל הבחירות יעביר, ביום שלפני הבחירות, למזכיר ועדת קלפי של כל ישוב את מעטפות האריזה המפורטות בפסקה (8); לא היתה מעטפת אריזה למועד בחירות בקלפי - ..." כלומר, לא הצביעו חיילים באותו יום לקלפי בישוב הזה..."ימסור מנהל הבחירות הודעה בכתב על כך למזכיר הוועדה והמזכיר יצרף ההודעה לפרוטוקול ועדת הקלפי;

(10) ביום הבחירות מיד לאחר הצגת הקלפי בידי יושב ראש ועדת הקלפי ונעילתה בידי יושב ראש ועדת הקלפי כאמור בסעיף 194 לצו ולפני תחילת ההצבעה תעשה ועדת הקלפי את הפעולות הבאות:" כלומר, עכשיו נמצאות כל מעטפות ההצבעה של כל קלפי בידי ועדת הקלפי. הצגת קלפי, מובנו שלפני שמכניסים בוחרים יושב ראש הוועדה או מישהו מראה לכל הנוכחים שהארגז, הקלפי ריק ונועל אותו עם מנעול ביטחון ממוספר. זה נקרא הצגת הקלפי. אחרי שהציגו את הקלפי לא מכניסים את הבוחרים שעומדים בתור להצביע אלא מטפלים במעטפות חיילים, כפי שמפורט פה. רק אחרי שגומרים וכל מעטפות החיילים נמצאות כבר בתוך ארגז הקלפי לא מזוהות, רק אז מתחילים להכניס את הבוחרים.

(1) תקבל מידי מזכיר ועדת הקלפי את מעטפת האריזה כאמור בפסקה (9), תבדוק אם האריזה שבה נמצאות מעטפות ההצבעה חתומה וסגורה כדין ויושב ראש הוועדה יפתח את מעטפת האריזה בום הבדיקה. מצא יושב ראש ועדת הקלפי שמעטפת האריזה פגומה יצוין הדבר בפרוטוקול ועדת הקלפי.
(2) תבדוק אם שמו של החייל הרשום על מעטפה חיצונית רשום בפנקס הבוחרים של הקלפי;
(3) נמצא שמו של החייל בפנקס הבוחרים של הקלפי – תמחוק הועדה את שמו בפנקס הבוחרים בצבע אדום, תפתח את המעטפה החיצונית ותטיל מיד את המעטפות הפנימיות לתוך הקלפי; ועדת הקלפי לא תפתח יותר ממעטפה חיצונית אחת בו זמנית;" כלומר, הרי אף אחד עוד לא הצביע ועכשיו מוחקים את החיילים שהצביעו. הם לא יוכלו לבוא ולהצביע פעם שניה.
(4) רק בתום האמור בפסקה (3) לגבי כל המעטפות החיצוניות שנמסרו למזכיר ועדת הקלפי יותר לבוחרים להצביע;
(5) בוחר המבקש להצביע בקלפי ביום הבחירות ונמצא כי שמו מחוק בצבע אדום לא יותר לו להצביע;
(6) ועדת הקלפי תארוז את כל המעטפות החיצוניות הריקות במעטפת אריזה ותעבירן למנהל הבחירות עם חומר ההצבעה;"

אני רוצה להעיר עוד הערה משפטית לפרוטוקול, לעניין הדרך שבה הצעת החוק הזאת הוגשה לקריאה ראשונה: היתה לנו התלבטות מה הנוסח הנכון, מה הדרך הראויה לעגן את ההוראות של הצבעת חיילים. בעצם, כל ההסדר היה צריך להיות בצו המועצות האזוריות. צו זה הוא לא בחקיקה ראשית של הכנסת אלא מי שאחראי לחקיקה הוא שר הפנים. מה שהיה מתבקש, שיהיה סעיף מסוים בחוק המועצות האזוריות, מועד בחירות כלליות והשאר, בעצם היה אמור לתקן שר הפנים. מדוע בכל זאת עשינו הסדר שלם? מכיוון שאנחנו חושבים שכל נושא הבחירות, שמדובר בחוק כזכות יסוד, חייב להיות מעוגן בחקיקה ראשית. זו אכן הדרך הראויה. אבל, יש כאן הסדרים שיוצאים מהכלל שמוסדר לכל המצביעים במועצות האזוריות בצור עצמו ולכן חשבנו, שאם אנחנו סוטים מהכלל, יש מקום להסדיר את היוצא מן הכלל בחקיקה ראשית.

אנחנו לא פתחנו פתח חדש לתיקון צווים בחקיקה ראשית, כאשר מעבר לזה, אני חושבת שהוא צריך להתחיל להסדיר את כל הנושא של חוקי הבחירות ולהעביר אותם לחקיקה ראשית ולא להתחיל בצו.

אדוני היושב ראש, אם אתה רוצה להעלות את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, מן הראוי לקיים הצבעה.

בעד – 1, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק מאושרת לקריאה שניה ושלישית. אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.


(הישיבה ננעלה בשעה 16:45)