פרוטוקולים/ועדת הפנים/8237



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
22.3.2004

פרוטוקולים/ועדת הפנים/8237
ירושלים, ח' בניסן, תשס"ד
30 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 184
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום שני כ"ט באדר התשס"ד (22 במרס 2004) בשעה 11:00

1. ממדי האלימות והפשיעה בישראל.
2. נוכחות המשטרה בשוק הסיטונאי בתל-אביב.
3. הרצח בפקיעין והפשיעה המשתוללת בגליל.

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר
דוד אזולאי
מרינה סולודקין
איוב קרא
ניסן סלומינסקי
עסאם מח'ול

צחי הנגבי – השר לביטחון פנים
יעקב אדרי – סגן השר לביטחון פנים
שמואל הרשקוביץ – מנכ"ל המשרד לביטחון פנים
תנ"צ אהרון עזרא – מפקד מרחב ירקון, המשרד לביטחון פנים
תנ"צ מרגלית קורפרו – ראש מחלקת חקירות, המשרד לביטחון פנים
ניצב אילן פרנקו – ראש אמ"ן
חגי קסטן – סגן הרמ"ט, המשרד לביטחון הפנים
חיים רחמים – קצין אח"ק גליל
ארז דפנה – קצין מחשוב, המשרד לביטחון פנים
פקד רבקה קויטי – קצינת מחשוב, המשרד לביטחון פנים
רפ"ק מיכל שפיר – עוזרת הדובר, המשרד לביטחון פנים
עמית שפייזמן – רפרנט, משרד האוצר
שאול גבע – סגן יו"ר איגוד לשכות המסחר
אבנר מלכה – יו"ר איגוד משווקי פרות וירקות, איגוד לשכות המסחר
רוני רייבר – איגוד לשכות המסחר
השופט אלון גילון – סגן מנהל בתי-המשפט
טטיאנה חולדקוב – גדוד העלייה
דני ג'ימשי – ראש החטיבה לקרימינולוגיה ואכיפת החוק, מכללה למנהל
מוחמד ח'יר – ראש מועצת פקיעין
סעיד אגא
ריקי קויטי

יפה שפירא

שרון רפאלי



1. ממדי האלימות והפשיעה בישראל
2. נוכחות המשטרה בשוק הסיטונאי בתל-אביב
3. הרצח בפקיעין והפשיעה המשתוללת בגליל

ברוכים הבאים לדוח הפשיעה. הדיון הזה היה מתוכנן עם מפכ"ל המשטרה לאחר פרסום הדוח השנתי שמראה שוב מגמה חזקה של עלייה בפשיעה הכוללת בכל מיני תחומים, במיוחד בעבריינות הנוער. המפכ"ל, לצערי, לא יכול היה לבוא לאף אחד מהתאריכים שהצענו. אבל אנחנו מצפים לנוכחותו של השר לביטחון פנים שהבטיח לבוא. אתנו סגן השר לביטחון פנים, יעקב אדרי; מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, מר הרשקוביץ; וראש אגף המודיעין של המשטרה, ניצב אילן פרנקו.

לצד הדיון הכללי על מצב הפשיעה ופעילות המשטרה בתחום הזה אנחנו התבקשנו על-ידי חברי הכנסת להתייחס לשני מקרים ספציפיים, אחד מהם הוא רציחות שהיו בגליל. היה לנו דיון אחרי הרצח בחדרה, וכל עניין פרישת הפושעים העברינים לעולם העסקי, השתלטותם על מתקני מסחר וכו'. בישיבה העלינו בין השאר, גם את פנייתם של אנשי השוק הסיטונאי בתל-אביב שמתלוננים שהפשע שם משתולל. המשטרה אפילו לא מקימה נקודה. היה פה סיכום עם המשטרה שסדבון יפגוש את אנשי ועד השוק הסיטונאי יחד עם נציגות איגוד לשכות המסחר – מקום עבודתי לשעבר, לפני הכנסת, שמייצג את המגזר העסקי – בשביל לדון איך לעשות את זה. לא רק שהפגישה לא התקיימה, אלא לפרוטוקול נאמר בוועדה שהפגישה התקיימה, רק שלא שלחו לנו סיכומים, ובבירורים הנוספים התברר שהיא לא התקיימה. זה מזעזע, אני פשוט לא מבין את זה!

אולי יש אי-הבנה, לא יכול להיות שהתקיימה ולא התקיימה.

איך?

חבר כנסת שטרן, באמת נראה לך שאנחנו נזעזע אותך בצורה כזו?

אז אני אומר לך, אני לא מבין את זה.

נראה לך שאנחנו עד כדי כך לא אמינים? נראה לך שאם אני מדווח בכתב שהתקיימה פגישה היא לא התקיימה?

אז תסביר לי מה קרה. זה טנגו שלא יכול להיות בו רק צד אחד, צריכים להיות שני הצדדים. אם הצד הנפגע והמתלונן אומר שלא הייתה פגישה, אז איך הייתה פגישה? בלי שהם ידעו?

תן לנו אפשרות להגיב. אנחנו יושבים פה כבר ארבע דקות, ואתה רק תוקף אותנו. אני לא יודע למה, אבל נגיב על הכול.

בבקשה.

אנחנו נצטרף לדברי הפתיחה של היושב-ראש, המפכ"ל הביע את התנצלותו על חוסר היכולת להשתתף בוועדה גם בגלל אירועי הלילה, והנסיבות ברורות לחלוטין.

אנחנו נתייחס לשלושת הנושאים שנתבקשנו מיושב-ראש הוועדה. ניתן מספר נתונים על הפשיעה בישראל בשנת העבודה 2003; אתם תראו, אגב, שהעליות הן לחלוטין לא דוגמטיות, חלק מהעליות נובעות מפעילות חשיפה מואצת של משטרת ישראל, כמו בתחום הסמים או בתחום הנוער. אנחנו נתייחס גם לסוגיית הפשיעה במרחב הגליל וגם לנקודת השוק הסיטונאי בתל-אביב. עמיתיי שנמצאים פה: מפקד מרחב הירקון – תת ניצב עזרא אהרון יפענח גם את התעלומה סביב השוק הסיטונאי בתל-אביב, והוא המפקד הטריטוריאלי במקום; ראש מחלקת החקירות באגף החקירות, תת-ניצב מרגלית קרופרו, תסקור את נתוני הפשיעה לשנת העבודה 2003; סגן ניצב רחמים, קצין החקירות של מרחב הגליל ייתן לכם את המענה על הסוגיות שקשורות למרחב הגליל.

הפעילות נגד הפשיעה היא, כמובן, אחת המשימות שמשטרת ישראל מטפלת בה בשנת עבודה לצד משימות נוספות בתחום הטרור ובתחום הסדר הציבורי. המגמה שתוצג לכם כאן, שמסכמת את 2003 די זהה למגמה של השנה והשנתיים שחלפו. העליות בפשיעה מאוד מתונות, פחות מ- 5%. צריך לזכור שמשטרת ישראל היא תחנה אחת במעגל החיים הפעילים במדינת-ישראל, אנחנו חלק ממארג שלם שאמור לטפל בפשיעה, ואנחנו רק נקודת קצה אחת, כמובן. אם ייוותר עוד זמן נדבר גם על שיתוף הפעולה המערכתי שנדרש כדי לטפל בפשיעה במדינת-ישראל, באיגוד כוחות, כפי שמתבצע נכון להיום מול הפשיעה המאורגנת, ואנחנו יכולים פה להצביע על מהלך משותף שמוביל גם לתוצאות יפות. ברשותכם, ראש מחלקת החקירות, תת-ניצב מרגלית קורפרו.

אנחנו מברכים את השר לביטחון פנים שעמד אתמול איתן נגד כל מיני תוכניות שאמורות לפגוע---

הוא יביע את עמדתו.

ברשותך, היושב-ראש, אנחנו נפתח בהצגת הנתונים כפי שפורסמו כבר. בחרנו להציג נתונים משנת 2003 לעומת 2002. כפי שאמר ראש אגף המודיעין, היקף הפשיעה היא בעלייה של 4.2%. זו אינה עלייה דרסטית, זו עלייה מתונה בהתאם לשנים עברו. אנחנו רואים כאן את מספר תיקי החקירה שנפתחו ב- 2002, וכאן את מספר תיקי החקירה שנפתחו ב- 2003. שיעור הגילויים הוא אותו שיעור שבו אנחנו מודדים את התפתחות החקירה אצלנו, והוא מצביע על גילוי של חשודים, וגם הוא בעלייה – מ- 34.4% ל- 35.1% בשנת 2003 – וזה מדד איכותי המצביע על איכות החקירות.

איך מודדים את היקפי הפשיעה כמדד כללי? מה זה כולל?

מספר תיקי החקירה שנפתחו בשנים ושיעור הגילויים, כמה גילית ב- X תיקים חשודים.

אבל היקפי הפשיעה זה מספר התיקים?

כן. אנחנו מדברים רק על מספר תיקי החקירה בכל העברות שמשטרת ישראל מטפלת בהם וחוקרת אותם. זו הפשיעה המדווחת.

על כל פשיעה מדווחת נפתח תיק?

על כל פשיעה מדווחת נפתח תיק, מוגשת תלונה למשטרה, לא תמיד נפתח תיק מאחר שלמשטרת ישראל יש אפשרות---

אני מבין כבר מה הסיכום השנתי: גונבים יותר, רוצחים פחות.

פשיעה חמורה: מדברים על עברת הרצח. ישנה ירידה מ- 167 תיקים ל- 163 תיקים; ניסיון לרצח – 215 תיקים ל- 199 ותיקים. מדובר כאן על רקע פלילי בלבד, לא פח"עי, וזה מתחיל מסכסוך עסקי.

פח"עי, זה פעילות חבלנית עוינת.

סליחה על הביטוי, אנחנו רגילים בסלנג המשטרתי שלנו לדבר בקיצור.

אנחנו מדברים רק על רצח ממניעים פליליים ועל סכסוך עסקי, על סכסוך רומנטי.

כאן אנחנו רוצים להראות את מספר הנשים שנרצחו בידי בני זוגן: 16 נשים בשנת 2003 ושלושה גברים, לעומת 14 נשים בשנת 2002. בדרך-כלל ברוב המקרים לא היו תלונות קודמות במשטרת ישראל, ולכן כשהרצח מתקיים בתוך הבית המשטרה לא יודעת, אלא כאשר קרוב משפחה או שוטר מגלה את הרצח. בנושא הזה המשטרה עשתה פעילות רבה. בשנת 99' הצגנו במחלקה שאני עומדת בראשה מדור נפגעי עברות בגלל הלחץ הציבורי שהיה ומהלחץ שהיה בכנסת ומלחצים של קבוצות אחרות של נשים.

אבל למה נשים, אני רואה שגם הגברים.

גם גברים, אבל בהכללה אני אומרת.

הם לא לוחצים?

הם לוחצים, יש גם מקלטים לגברים מוכים, לצערנו. הכשרנו 170 חוקרים מיוחדים בתוך משטרת ישראל שמתמחים בחקירה של הנושא הזה. אנחנו מלווים את הקורבנות, עוסקים בפרויקטים בנושא הזה, ההנחיות שלנו ברורות בנושא הזה.

בפשיעה חמורה אנחנו רואים את מקרי האונס ירידה של מינוס 4%; עלייה בשוד של 11%; ועברות מין – מינוס 2.4%. גם העברות האלה אם הן לא מדווחות למשטרה אנחנו לא יודעים עליהן. בעברות הסמים – ירידה מינורית לחלוטין – 23,467 תיקים. זו אותה רמה.

בעברות אלימות החל מ- 1996 59,115 תיקים; ב- 2003 לעומת 2002 יש ירידה של מינוס 1.4%. בנושא הזה עשינו הרבה במשטרת ישראל. המפכ"ל הכריז על הנושא הזה כיעד מפכ"ל שמשמעותו שכל היחידות מתקווננות ליעד הזה. הוכנה תוכנית תקיפה ברמה בין-אגפית במשטרה וזרמה עד משרדי החקירות בתחנת החקירה. כל הגורמים בתחנה: הסיור, המודיעין, השיטור, השיטור הקהילתי והחקירות – כולם התרכזו כדי להילחם. הוכנה תוכנית תקיפה כוללת גם במטה הארצי, והמון נעשה בנושא הזה, ומכאן יש ירידה.

הדור הבא – פשיעת הנוער – נתונים על נוער, עלייה חדה מאוד מ- 1993 עד 2003; בנושא סמים יש עלייה של 13% בגלל פעילות של חשיפה, כפי שאמר ראש אגף המודיעין. פעילות של יחידות מיוחדות של הנוער, שנקראות נוער חשיפה. הם יושבים בכל מחוז ונמצאים תחת פיקודן של היחידות המרכזיות שלנו, והם מונעים.

בנושא האלימות יש בלימה – 1.1% בגלל הפניית כוחות לאתרי בילוי של הנוער.

יש גידול מתון.

אנחנו מדברים על בלימה בנושא הזה כי ביחס ל- 13% יש ירידה מתונה מאוד.

הסמים לא נמצאים באותם מקומות?

לא, הפרדנו. כאן אנחנו מדברים על אלימות שנער דקר נער, אנחנו ממקדים ומפנים כוחות. לגבי הסמים זו עברת חשיפה שבה אתה נכנס ומפעיל מודיעין בנושא הזה, אתה חושף את זה. לכן אנחנו מעדיפים להקים את זה בשתי התפלגויות.

במעצרים יש עלייה של 5.2%, גם זה מעיד על אכיפה והחמרה.

תום ההליכים שהוא המדד שלנו למעצרים איכותיים בתוך המשטרה שבו אתה ניגש לבית-המשפט עם כתב-אישום שבו יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של החשוד, ולכן בית-המשפט נותן לנו.

מה קורה בתום ההליכים האלו? יכול להיות שבכולם הפסדתם.

שיעור הזיכויים של בתי-משפט במשטרת ישראל עומד על 1.5%. הפסד זה זיכוי לכאורה. אני לא רואה בזיכוי הפסד, אם חשוד איננו אשם ולא הצלחנו, יש בית-משפט.

בעבריינות נגד ילדים ונוער מחוץ למשפחה יש ירידה; במשפחה יש גם כן ירידה, וגם זה בזכות פעילות מסיבית שלנו יחד עם משרד החינוך שבו אנחנו פועלים בבתי-ספר – שוטר מול בתי-ספר גם מהמגזר של השיטור הקהילתי, גם מהמגזר של מערך הנוער. עושים כאן עבודה יפהפיה.

בפשיעת הרכוש אנחנו רואים את גניבות הרכב – ירידה של 2.9%. הוקמה יחידה מיוחדת ללוחמה בגניבות הרכב, אבל הירידה נובעת גם מהסגר שמוטל מעת לעת בגלל המצב הביטחוני.

קודם כל בגלל הסגר, אני מניח.

כן.

בהתפרצות לבתי עסק לקחתם בחשבון שמספר בתי העסק הצטמצם בגלל פשיטות רגל, ולכן גם אם שיעור הפריצה דומה---

מאחר שבעלי הוא כלכלן אני מכירה את זה מקרוב, זה נכון, אבל גם הבאנו בחשבון שבתי העסק מגינים על עצמם.

הם התייאשו, הם נכנסים לבתי עסק ואין שם מה לקחת.

יש עלייה בהתפרצות לדירות.

עלייה של 5% במעצרי קטינים בגלל הפעילות של החשיפה בנושא הזה. אנחנו רואים את שיעור הקטינים במעצרים מסך המעצרים של הבגירים, ואין שינוי משמעותי במעצרי הבגירים.

מעצרים עד תום ההליכים ועד החלטה אחרת – אתם רואים את ההתפלגות, בכוונה הבאנו את הפילוח לאורך שנים, החל ב- 1994 וכלה ב- 2003. יש עליית מדרגה ב- 1998 – אז בדיוק נחקק חוק המעצרים, חוק אכיפת סמכויות מעצרים, וצמצמו את סמכות המעצר של שוטר מ- 48 שעות ל- 24 שעות; דבר שני, יותר ביקורת שיפוטית על המעצרים שלנו.

אבל זה גם אומר שיש יותר מעצרי שווא.

אני לא רואה שיש יותר מעצרי שווא.

תסתכלי בפרופורציה בין הכתום ללבן.

אלה כולם מעצרים עד תום ההליכים. אלה מעצרים שעוברים ביקורת שיפוטית, ולכן המעצרים איכותיים כי הם עוברים את הביקורת השיפוטית, ויש כתב אישום.

ויש לך נתון כמה מתוכם נשפטו רק בתקופת המעצר? כלומר, הם ההליכים הסתיימו וזה היה העונש.

אין לי כאן הנתון הזה.

זה נתון מרכזי כי יכול להיות שהמשטרה יוצרת עובדה מוגמרת של עונש ואחר-כך היא מצדיקה אותו---

אני אמרתי לחבר הוועדה השני שהסיכוי שלנו עומד על אחוז אחד.

אני שואל שאלה אחרת. הטענה הרווחת שהמשטרה קודם מבקשת עד תום ההליכים ואחר-כך בתי-המשפט באים לקראת המשטרה ונותנים את העונש. אם נאמר הוא ישב 3 חודשים, העונש יוצא 3 חודשים במקרה כל הזמן.

אם אני מבין נכון את השאלה, השאלה היא איזה אחוז מאלה שהחזקתם במעצר עד תום ההליכים נגמר בהגשת כתב אישום.

הבנתי. כאשר יש מעצר עד תום ההליכים לעולם יהיה לי כתב אישום. בית-המשפט לא נותן לי מעצר עד תום ההליכים אם אני אבקש כי אם אין לי כתב אישום מה אני צריכה לבוא לבית-משפט להגיש את כתב האישום? נגיד, הנה כתב האישום, הנה עדי התביעה---

אני חושב שהשר הבין את השאלה יותר. השאלה היא אחרי שהגשת את כתב האישום כמה מבין המקרים שקיבלת עליהם "עד תום ההליכים", תקופת המעצר שקיבלת בבית-משפט זהה?

היא זהה למעצר עד תום ההליכים. אמרתי כבר, אין לי הנתון הזה כאן.

חבר הכנסת מח'ול, אני מציע לך לנסח את זה כשאילתה, ואפילו באמצעות הוועדה שזה יהיה מגובה. זה מעניין את כולנו.

יעדי מפכ"ל בשנת 2004 בתחום הפשיעה – התגברות מאבקי השליטה בין ארגוני הפשיעה. לכן היא יעד מפכ"ל – פשיעה חמורה ומאורגנת, והיעד השני כמובן לאור הנחת היסוד של הצפי לעבריינות הנוער, ואנחנו נמשיך באותם מדדים ובאותה פעילות יפה שעושים בנושא הנוער. אני חייבת לציין שאנחנו לא לבד, אנחנו פועלים יחד עם משרד החינוך, עם רשויות הרווחה ועם הקהילה בנושא הזה.

קודם כל תודה. כבוד השר, היות שאני מעביר את זכות הדיבור אליך אני רוצה להעיר כמה הערות. אני רוצה להגיד לך ולשאר המשתתפים, אני מניח שכל הנוכחים פה – ואני לפחות – מאוד מזדהים עם השוטרים. העומס שמוטל עליכם בשנים האחרונות הוא בלתי נסבל. אתם לא מקבלים את התמלוגים הראויים בכל צורה שהיא, ואני לא יודע איך המשטרה מסוגלת לתפקד עם כל המשימות הרבות שלה גם בתחום המלחמה בטרור וגם בפשיעה המאורגנת, שזה עוד נושא שטרם הכרנו. פעם חשבו שאלה הנושאים, התברר שזאת הייתה הטעיה, אבל הפשע המאורגן קיים, והוא מרים את ראשו. כל נושא האבטחה שהוא משימה די חדשה, שבהיקפים כאלה לא ידענו, ובוודאי המשטרה לא ידעה. לכן לבי ולבנו אתכם. אבל כשאני מסתכל כאזרח מה המשטרה עושה, זה נכון שהמשטרה נקראת לכל פיגוע ולכל אירוע חבלני, אבל לזה יש כל מיני כוחות שעסוקים בזה. נכון גם שהפשע המאורגן – בחוצפה רבה – כבר הורג לנו אנשים במרכזי ערים בעזות מצח, שלא תיארנו לעצמנו, אבל אותי כאזרח זה גם מדאיג הרבה פחות מהגניבות אצלי בבית; מהטרדות בלתי פוסקות ברחובות; מזה שהנער שהולך לדיסקוטק עלול לחזור לא בחיים; שהורגים לנו אנשים ברחוב והמשטרה בחקירה רשלנית, לא מגיעה בכלל לגילוי הרוצחים, והם היו שם במקום, אלא שהם לא אספו בזמן עדויות, לא העתיקו את טביעת הנעל – דברים שהם בתחום של רשלנות מקצועית. אני כאזרח צריך את המשטרה לביטחון האישי שלי ביום-יום. משטרה שתגן עליי בשוטף, ואם אני מתלונן עליה, אני רוצה משטרה שלא תגיד לי, אתה דובר רוסית, אין לנו מי שיתרגם ומי שייקח את התלונה הזאת. אני את המשטרה הזאת לא צריך. אני לא צריך משטרה שמזלזלת באזרח או אומרת שיש לה עכשיו כאלה הודעות חשובות, שמה שקרה אצלך – שוד או גניבה – אני לא מסוגל לטפל בזה. וזה לא רק עניין של משאבים, זה קודם כל עניין של התייחסות. הפחד שלי גם מהמשימות החדשות והחשובות, כמו המלחמה בפשיעה המאורגנת, שגם זה יבוא על חשבון היום-יום שלי ושלנו כאזרחים. שעוד פחות יהיה כוח לשיטור בשכונות או לשיטור במקומות הבילוי או לגילוי כל מיני פושעים קטנים, שלפעמים גם הורגים אנשים, דוקרים אותם למוות, או מרביצים להם כך שהם נשארים נכים לצמיתות, והדברים שתופסים כותרות יהיו במרכז תשומת לבה של משטרת ישראל. את זה אני מבקש למנוע. ואני אגיד לך, משאר הדאגות – ובוועדה הזאת יש לכם גיבוי לכל מה שהמשטרה צריכה – אבל לזה אנחנו לא צריכים לא סליחה, לא מחילה ולא שום התייחסות כאל מין משימה שלישית או רביעית בחשיבותה, ואני שמתי לב. תראי שוב את יעדי המפכ"ל.

ל- 2004.

כן. ביעדים האלה לא היה יעד של מתן מגן טוב יותר לאזרח; לא הייתה מלחמה בפשיעה היומיומית הקטנה שיוצרת תרבות עבריינית, שמתוכה כבר צצה פשיעה גדולה. כל העבריינות הזאת והפשע המאורגן הוא בסופו של דבר סיומת לסביבה עבריינית שנוצרת מכל מיני קאקרים קטנים שאתם לא תופסים אותם, או אם תופסים אותם הם מקבלים עונש קל בצורה בלתי נסבלת על דבר שאדם היה צריך לשבת עד סוף חייו בכלא, כי הוא הרג מישהו, הוא מקבל עסקת טיעון ויוצא לחופשי כעבור שנתיים-שלוש. על זה אנחנו צריכים לדון יחד עם המערכת המשפטית.

למה אתה כועס יורי?

כי זה מכעיס אותי מאוד. כל פעם כשאני יושב עם אנשים, ועכשיו אנחנו מתחילים דיון מאוד רציני אצלכם במשרד עם היועצים המשפטיים אני שומע אנשים, אדם שהבן שלו הפך לצמח; הרביצו לו מכות כי הוא דיבר רוסית, הייתה קבוצה שכמעט הרגה אותו, הוא היה במוות קליני, חזר לחיים בנס. הייתה קבוצה שמתוכה בא מי שרצח אותו; על החולצה שלו היה סימן העקב של הנעל, ולא לקחו אותה. מה הדרך הקצרה ביותר כדי לגלות מי מכל החבר'ה האלה נתן לו מכת מוות? איך יכול להיות דבר כזה? זה רצח! בנס הוא קם לתחייה, ועכשיו הוא צמח. כשאני יושב עם האנשים האלה או עם אדם שאני מכיר אותו מספיק טוב כדי לדעת למה הוא מסוגל ומה הוא לא מסוגל לעשות, וארבעה שוטרים הרביצו לו והגישו נגדו תלונה – איך אני יכול להתייחס לכל הניסיונות הגדולים שלכם בתחום הפשיעה המאורגנת, כאשר אני רואה בזה פשיעה?

בבקשה, איפה המשימות?

לא כל משימות המשטרה.

אלה יעדי מפכ"ל, אלה הדברים שאתם שמתם בעדיפות.

אלה לא כל יעדי המפכ"ל, זאת לא תוכנית העבודה של משטרת ישראל לשנת העבודה 2004.

אבל לא אני הגשתי את זה, אתם הצגתם את זה כיעדי מפכ"ל, אני יודע לקרוא.

היום אתה כועס עלינו מאוד, אני לא יודע למה. אלה שני יעדים מתוך סך יעדים של משטרת ישראל.

ארבעה.

שניים: פשיעה מאורגנת ופשיעת נוער. מתוך תוכנית עבודה מאוד מורכבת, כוללנית ורחבה שמשטרת ישראל הציבה לעצמה. אלה שני יעדים שהמפכ"ל שם עליהם דגש. מלבדם ישנם יעדים של מפקד המחוז, של מפקד המרחב ושל מפקד התחנה. בשום שלב מהשלבים שמצוינים באותו מדרג שציינתי אין מצב שבו משטרת ישראל לא מטפלת בפשיעה היומיומית. אנחנו קודם כל מטפלים בפשיעה היומיומית. אנחנו אומרים שלשנת העבודה 2004 אלה הם האיומים המרכזיים שזיהינו בפשיעה, והיינו כאן אצלך בדיון על הפשיעה המאורגנת והצבענו על כך שזה האיום המרכזי, והשולחן הזה הסכים לכך. לאחר-מכן זיהינו גם את עבריינות הנוער כאיום מרכזי ל- 2004. כל מה שאנחנו אומרים לכם כאן, רבותיי, אלה הם שני האיומים המרכזיים שמשטרת ישראל זיהתה בפשיעה ל- 2004, מלבד זאת יש הפשיעה היומיומית, עבירות רכוש, התפרצויות לדירה ועסק, סחר בבני-אדם, תופעת הימורים, מכוני ליווי. בוודאי שאנחנו מטפלים גם בדברים האלה, שלא יהיה ספק בזה.

אם אתה תשאל אדם ברחוב אם הוא מרגיש שהוא יותר מוגן או פחות מוגן על-ידי המשטרה בביטחון האישי היומיומי שלו, לא בפיגועי המחבלים ולא בפשיעה המתוחכמת והמאורגנת, אני חשוב שרובם יגידו לך שהם מרגישים חוסר ביטחון ואוזלת-יד של המשטרה.

אני מבקש מחברי כנסת אחרים להתייחס, בבקשה.

תודה ליושב-ראש. אני רוצה להתייחס למאבק בפשע המאורגן. אנחנו מאוד מכבדים את המאמצים, את התוכניות, את המרץ שאתם משקיעים, אבל חסר לי משהו – לא מצרפים כוח אדם מקצועי שהגיע מרוסיה ויודע גם על הפשע המאורגן ברוסיה, גם מכיר את האנשים שמגיעים לכאן. הספורטאים צירפו את הספורטאים מברית-המועצות. יש למדינת-ישראל מדלית זהב שלא הייתה מזמן; המדענים צירפו אחרי מאבק; ועכשיו אני אומרת שלנו יש אנשים בדרגות בינוניות וגבוהות שהגיעו משם. אני שמעתי, שפה. חבר'ה, השפה לא מפריעה לעבוד כאן, ולא תפריע לעבוד במשטרה. היה לי מקרה שפניתי לשר לביטחון הפנים ואמרתי שיש איש מקצועי, ראש ארגון של שוטרים לשעבר מברית-המועצות---

את לא מסכימה שאין שפה---

הוא אומר שהוא רואה ראשי פשע מאורגן מרוסיה שהוא נאבק נגדם בזמן שהוא עבד במשטרת רוסיה.

רואה אותם פה?

כן, רואה אותם כאן. הוא היה נפגש דרך השר לביטחון הפנים בין האנשים, ואחר-כך הייתה פאשלה כי ראשי הפשע המאורגן טלפנו לאיש מטפלת דרכו בפשיעה הזאת. זאת פאשלה, נכון? זו פאשלה מקצועית. אני שלחתי מכתב, ואני רוצה התייחסות לזה.

קיבלנו את המכתב, ואנחנו לא בדיוק מבינים על איזו פאשלה מדובר, אבל מכיוון שאני ריכזתי את הטיפול – בסדר.

יש לנו מדינה מצוינת, קיבוץ גלויות בכל המובנים: גם קיבוץ של מוחות ושל מקצוע, של ידע ושל השכלה. אני חושבת שאל תהיו אחרונים כדי לצרף כוח אדם מקצועי. תודה.

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, קציני המשטרה הנכבדים. נמצאת פה משפחת עלי, משפחתו של ג'יהאד עלי שנרצח בתחנת הדלק ב- 22 בינואר 2004. נמצא פה האב, המשפחה וראש מועצת פקיעין.

הרצח הזה היה בתחנת דלק, כאשר אלמוני ניסה לגנוב את כספו של המתדלק. בתחנה אחת הוא הצליח, ולקח את הכסף; בתחנה השנייה הבחור לא נענה לו, והוא ירה בו מטווח קצר. למרות הקריאה המהירה למשטרה הרכב נמצא שרוף ליד כרמיאל ונעצר מישהו לכמה ימים. בסופו של דבר, לפחות על-פי המידע שיש לי, לא פוענח הרצח, ולא נעצרו אנשים. זה מקרה אחד ממקרים רבים במחוז הצפון, ובמיוחד בגליל, שאנחנו עדים לו בשנים האחרונות. יש התגברות של הפשיעה ושל הרציחות, שריפות, גניבות. זה הפך להיות מאזור שקט לאזור סואן בראייה פלילית ובפשיעה, ואנחנו לא יודעים למה זה קורה. אגב, המקרה הזה בפקיעין קרה בדיוק בתום שנה של רצח כפול שהיה בפסוטה, ב- 22 בינואר 2003 נרצחו שני אנשים בפסוטה, וגם זה לא פוענח עד היום. נוסף על שני המקרים שקרו בפסוטה ובפקיעין נעלם גם תושב בית ג'אן, ולא יודעים שום דבר עליו זה שלוש שנים לפחות.

מה שמו?

סעד מכפר סְמֶר, משפחת נאסר. נמצאה גופתו ליד כפר בית-ג'אן ולא יודעים מה הסיבות.

כמו שאמרתי, רצח כפול בעקבות שוד מזוין על-יד הגן במעלות; רצח במג'דל שאמס שלא יודעים מה אתו: קשיש ממשפחות בריק שלא יודעים, אין כתב אישום, אין דין ואין דיין בקטע הזה. אני יכול לסקור עוד מקרים, למשל ילדה בת 16 מטבריה שנרצחה ולא יודעים מה קרה אתה; המקרה של האדמו"ר מירושלים שנעלם בתוך בור בצפת, ולא יודעים מה קורה אתו.

מצאו את הגופה שלו, הוא נפל.

הוא נפל לבור, ולא הוגש כתב אישום, שום דבר לא פוענח.

אני יכול לסקור עוד הרבה מקרים שאנחנו עדים בהם למצב של השתוללות פשיעה פראית, ואיש לא יודע מה קורה שם. התאריך המדויק של הרצח בפקיעין שנה בדיוק מהרצח בפסוטה באותו אזור צריך להדליק מנורה אדומה, כי לא הרצח הראשון ולא הרצח השני פוענחו. לכן הייתי רוצה שנשמע לפחות מאותם גורמים במשטרה שמטפלים מה הסיבות ומה הנסיבות. למה דווקא באזורים הללו קורים הדברים, ולא מוגש כתב אישום, כאשר באזור תל-אביב אנחנו שומעים על רצח ולמחרת יש כבר פענוח של הרצח עם כתבי אישום ומעצרים. ופה כאילו מותר לרצוח, זו ההרגשה. כאילו באזור הגליל יש הנחות למקרים הללו. אנחנו לא מוכנים לקבל את זה. יש פה בן שאיבד אבא, ואף אחד לא יודע על הרציחות האלה שום דבר. אני מבקש ממך, היושב-ראש שנציג המשפחה ידבר.

אדוני היושב-ראש, משטרת ישראל. אני בעל התחנה ששדדו אותה והרגו את העובד שהיה בה, עיאד עאיש. באותו לילה הם באו לתחנה, ירד בן-אדם וביקש מהמתדלק כסף, והוא נתן לו את מה שביקש - 300 שקל. המתדלק מייד התקשר למשטרת מעונה, ואמר להם שיש שוד בתחנה. הרכב פנה לכיוון המזרחי של פקיעין. באו מייד אחריו ומצאו אותו גמור, בכיס שלו היו 320 שקל, חוץ מזה אין, והם נסעו מזרחה לכפר ראמה. שמעתי את מפקד מרחב חיפה אומר שיש לתחנה הזאת כמה דרכים, ואנחנו לא יכולים לחסום אותן. דרך ראמה אין. המשטרה הייתה מבקשת מתחנת כרמיאל להקים מייד מחסום, והיו תופסים אותם בדרך מראמה. מצאו את הרכב שרוף ליד ראמה. אני מבקש ממשטרת ישראל שתפעיל ותחקור את שני המקרים האלה שאמר חבר הכנסת איוב קרא בפסוטה. עד היום אנחנו לא יודעים שום דבר. אני מבקש חקירה יסודית כדי שייתפסו את שני האנשים האלה שהרגו את המתדלק בתוך תחנת פקיעין. תודה לכם.

אדוני השר, חברי הכנסת, נציגי המשטרה. אנחנו עדים למה שקורה בפקיעין ובאזור הגליל. האזור הזה היה שקט, כמעט אין גנבים, כמעט אין סמים, כמעט אין רוצחים; ובתקופה האחרונה, כפי ששמענו את הסקירה של חבר הכנסת איוב קרא---

מה זה אחרונה?

אחרונה זה שנים, 10 שנים האחרונות. לפני-כן אף אחד לא גנב כמעט, אי-אפשר לומר בכלל, אבל אם היה מקרה בשנה זה אפילו לא נשמע. בעשר השנים האחרונות כל שנה יש לנו נרצחים - שניים או שלושה. אף מקרה לא פוענח, אף אחד לא יודע מי אלה. אני מפחד, קודם-כל כאזרח בפקיעין וכראש מועצה - ואני שייך לפורום קו העימות ולפורומים אחרים, וכולנו מדברים על זה בישיבות שלנו כנבחרים - מה יקרה בסוף. הרי אין רצח שתפסו אותו, אין רוצח שנתפס. אנחנו מפחדים שזה יהיה מקום לפשיעה, כי אם לא נתפסים אם יש אפשרות לברוח - ודווקא בגליל אין הרבה כבישים שאפשר לברוח מהם - כמו שאמר ידידי, אם היה מחסום בכניסה לראמה אין עוד יציאה משם, אין לאן ללכת. או חזרה לפקיעין-מעלות או ירידה לראמה. לכנראה, או שלא היה רכב - אני לא רוצה להאשים אף אחד, אני לא יודע מה היה - אבל העובדה היא שלא היה מחסום. אנחנו מפחדים שזה ישמש אחר-כך מקום לפשיעה. הגליל יפה, נחמד ושקט, אחר-כך יתחילו פושעים---

אם להיות עבריין, אז עדיף בגליל.

בינתיים. הם רוצים לרצוח ולגנוב וזה בגליל כי בגליל לא תופסים אותם, אז מה יהיה בסוף? אנחנו פונים לקצינים ממשטרת ישראל שאנחנו מכבדים את העבודה שלהם - ראינו את הסקירה - מה בסוף עם זה? אנחנו מבקשים לשמוע תגובה. ביקשנו משמר אזרחי בפקיעין זה חודשיים-שלושה. עד היום זה חסר, וזה איננו, אמרו תמצאו בית, מצאנו, רכב, טלפון. אז יש איזושהי רשלנות או עומס עבודה.

מותר לי, אדוני היושב-ראש, להעיר הערה בסוגריים?

כן.

אני שמעתי על העסקת העולים החדשים מרוסיה. אני חושב שכל האזרחים, כולל אני, מכבדים אותם, אבל אני חושב שבמקרה הזה לתת הזדמנות שווה לכל האזרחים לאדם המתאים. לי יש עסק בפקיעין שמעסיק 60 עובדים, חצי מהם עולים חדשים מרוסיה - אין לי בעיה עם זה, אלא להפך. הייתי רוצה לתת שוויון הזדמנויות.

זה נכון, אבל שוויון הזדמנות כולל גם כישורים מיוחדים של בערך 20%. למשל, בדרום 20% מהאוכלוסייה הם דוברי רוסית, ובמשטרה 3% מהשוטרים הם דוברי רוסית. אז איך המשטרה תטפל גם בתלונות האזרח ולהגנתו, גם בהתמודדות עם הפשע כשאין לה בכלל שפה?

זה לא רק רוסית.

אני אומר שיוצאי ברית-המועצות במשטרת ישראל הם 5%, האחוז הכי נמוך מכל הזרועות של שירות המדינה, ואין נתונים של נציבות שירות המדינה.

בכנסת אנחנו עשרה.

כשמדובר בשירות לאזרחים זה ביטוח לאומי. כל שירות מתאים את עצמו פחות או יותר להרכב האוכלוסייה, ויכולת להבין את האדם שבא להתלונן ולמסור מידע---

הוא שואל האם זה שבא להתלונן יודע רק רוסית.

יש המונים כאלה שלא יודעים, יודע לדבר, אבל לכתוב לא יכול. זה אלף ואחד מקרים.

אדוני, אני רק הערתי, בוא נחזור לנושא.

בעבריינות הנוער מהסיבות שמדינת-ישראל אשמה בהם בראש ובראשונה נוצר ששיעור העולים מברית-המועצות ומעולי אתיופיה הוא מאוד גבוה. אם מתוך כ- 400 חוקרי נוער יש 16 דוברי רוסית, איך העבודה הזאת תתבצע? איך? כשאתה בשביל לטפל בנוער גם צריך להבין אותו, גם להיות בהידברות עם המשפחה, עם הסביבה שלו. אין מערכת במדינה הזאת שהיא עד כדי כך סגורה לאומית, אבל על זה עוד נדבר.

בהזדמנות אחרת אציע לעולים להצטרף לוועדת המעקב, יש לנו כמה עניינים משותפים.

אני אמרתי להם, אם תפסיקו לתמוך בטרור, אפשר במישור הסוציאלי לעשות הרבה דברים ביחד.

נכון.

אני רוצה לחזור לנושא הכואב. יצא לי להעלות את רצח השכן שלנו - ג'יהאד עלי - מימים ימימה של המשפחה שלי. כמעט כל המקרים שהוזכרו כאן על האזור הצפוני הם מקרים של אנשים שאני מכיר אותם אישית. אני חושב שיש מקום לזעקה אמיתית על מה שקורה באזור הגליל העליון והמערבי. כאשר הכמות הופכת לאיכות, והצטברות מקרים רבים מעמידה שאלות יותר אקוטיות ויותר יסודיות. כמה ימים אחרי הרצח אני ביקשתי מראש הממשלה שייקח על עצמו את המשימה לתת ביטחון אישי לאנשים בצפון. אני חושב שזאת דרישה לא מוגזמת.

אבל היא לא אזורית.

היא לא אזורית, אבל אנחנו מדברים על הצטברות של מקרים שהבעיה האמיתית בהם שמקרה אחר מקרה דומים, באינטואיציה אפשר לנתח אותם, ואוזלת היד הזועקת לשמים. זה מקומם ונותן הרגשה של חוסר אונים, נותן הרגשה של הפקרות באזור כולו.

אני הייתי מציע לשר להקים ועדה שתחקור מה קורה. אי-אפשר להמשיך להסביר את זה שוב ושוב בזה שאין כוחות וכדומה.

אני מבקש מנציג האוצר להישאר אתנו.

אנחנו הודענו שככל הנראה לא נוכל להיות, מאחר שהדיון הוא לא על תקציבים.

למשרד ממשלתי אסור לסרב לכנסת לשלוח נציג.

העניין הוא שהציבור ברחוב לא מוכן לקבל את ההסברים למה המשטרה לא מפענחת אף אחד מהמקרים האלה. אחרת, למה צריך משטרה? לפני המקרים של הפגיעה הפיסית באנשים קדם גל של גניבות, של פלישות לבתי-ספר, גניבת מחשבים, שריפת מקומות ציבוריים. אם שותקים, אם זה קורה ואף-אחד לא מוצא שום דבר, אז השלב הבא יהיה רצח גם בשביל 300 שקל. זה הופך להיות נורמה, ואני מסכים עם יושב-ראש הוועדה שכאן מתפתחת קונספציה, מתפתחת השלמה ותרבות מסוימת, וחוסר המעש של המשטרה רק מעודד את זה.

כחבר כנסת, כתושב האזור וכאזרחים במדינה לא נוכל להשלים עם מצב של אוזלת יד כזאת. אנחנו לא מאמינים שיש סיבה אובייקטיבית, יש סיבה סובייקטיבית - לא עושים מספיק, לא משקיעים מספיק, לא מטפלים כפי שצריך.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, המנכ"ל, מותר לנו להגיד שבשלוש השנים האחרונות המשטרה עסוקה במלחמה בפח"ע, ובעניין הזה מותר לנו להגיד גם מילה טובה למשטרה, שהרבה מקרים הודות לעירנות המשטרה ולפעילות המתוגברת ניצלו חיי אדם למרות האמצעים הדלים שעומדים לרשותה. כולנו מכירים את המצוקה הכספית.

כשעלה נושא הפשיעה המאורגנת לכותרות דובר על תוספת תקציב של כחצי מיליארד שקל לנושא הזה. הייתי מבקש מכבוד השר לשמוע האם אכן הדבר בוצע או עתיד להתבצע, או שהכול נשאר בגדר דיבורים, ואין תוספות תקציב ולא שום דבר, והמשטרה ממשיכה לפעול באותם תקציבים דלים, ומדי פעם היא נדרשת ליותר משימות, וחוץ מזה לדאוג לכך שתילחם בתופעות הפח"ע.

ידוע לנו על תשע רציחות של אזרחים חפים מפשע שנהרגו בגלל ממלחמת הכנופיות. אולי השר יכול לגלות לאוזננו כמה מהן פוענחו, וכמה לא. אני מתכוון למקרים כמו בחדרה ובתל-אביב. המקרים ידועים ומוכרים.

דבר נוסף, אדוני השר, העליתי באחד הדיונים הקודמים. יכול להיות שהמשטרה עושה עבודה מצוינת, אבל יש לה בעיה של תדמית, שהיא לא מהטובות במדינה. הגיע הזמן שהמשטרה תעשה סוויץ' בעניין הזה, ותפעל לשיפור התדמית. אחת הבעיות שכולנו נתקלים בהן היא שרוב הפעמים שאזרחי המדינה נתקלים בשוטר זה בעבירת תנועה. כאן אנחנו נתקלים ביחס מזלזל של שוטר התנועה כלפי האזרח, שלו זה המגע הראשון עם המשטרה. אני הערתי על כך בכמה ישיבות, והגיע הזמן שהמשטרה תעשה שינוי בעניין הזה ותפעל למערכת יחסי אנוש בין השוטר לבין האזרח, כולנו חשים בזה. צאו לפעמים לרחוב ותראו התנהגות של שוטר תנועה כלפי אזרח שזו לו הפעם הראשונה שהוא נתקל בשוטר. איזו צורה. אפילו לא מכובד לחזור על הדברים האלה. אני אומר את זה כביקורת בונה, שאתם צריכים לפעול בעניין הזה ולעשות סדנאות לשוטרים איך להתייחס לאנשים. השוטר צריך למלא את תפקידו, והאזרח צריך לקבל את הדברים ברוח טובה.

היה דיון בוועדת הפנים לפני כמה חודשים על השוק הסיטונאי בתל-אביב. נשמעו כאן טענות קשות כלפי המשטרה ואחת הטענות שחוזרות על עצמן היא שצריך להגיש תלונה, אבל אנחנו יודעים שברגע שמגישים תלונה אנחנו חושפים את אותו אזרח, ואותו אזרח פוחד על חייו. אתם במשטרה לא מצליחים ללכוד את אותם אנשים, אתם מצפים שאזרח יגיש תלונה ויעמוד מול כל אותם לווייתנים ויצטרך להתמודד אתם? למה אזרח שמעביר מידע למשטרה נדרש למרות הכול להגיש תלונה במשטרה?

יש מקרים שמוסרים למשטרה---

לא, הם דורשים שתהיה תלונה רשמית. האזרח אומר בצדק שהוא לא מוכן להגיש תלונה, אלא לספק נתונים, אבל לא מוכן להגיש תלונה.

צריך להזכיר שאנחנו היינו בסרט הזה בעניין של הסחר בנשים. גם אז הייתה טענה שהן צריכות להתלונן עד שהייתה החלטה ללכת על פעילות יזומה ולא לצפות מנפגעי הפושעים האלה שיהיו אלה שיתנדבו לסייע.

לסיום, למרות כל הנתונים שראינו כאן ולמרות הנתונים שיש בידי ובידי חבריי חברי הכנסת, בואו לא נטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. יש בציבור תחושה של חוסר ביטחון. הציבור מרגיש את זה, חש את זה. אז יכול להיות שהנתונים הסטטיסטיים מראים שיש הצלחה בכל מיני דברים, אבל אם נצא לרחוב לציבור הרחב יש תחושה של חוסר ביטחון שאסור שתהיה במדינת ישראל.

יש לפניי שלושה שמות מעכו. במקרה הראשון - עומר עג'יני - לקחו אותו מהבית. אשתו סיפרה מי לקח אותו, והוא לא חזר עד היום, זה שנים; חאלד זקור - נאמר למשטרה מי רצח אותו, ועד היום הוא לא נתפס; יוסף חליילי שידעו כולם שעומדים לחסל אותו, והוא חוסל לפני שהציבו לו שמירה. זאת-אומרת, זה רק מחזק את מה שאמרנו עד עכשיו.

הייתי מבקש קצת התייחסות למצב של היום מג'ימשי שכתב דוח שלם כשהוא עבד במשטרת ישראל על ההתמודדות עם תופעות האלימות. איפה המשטרה יכולה להגביר מאמציה.

עד לפני שנה וחצי הייתי קצין משטרה בדרגת תת-ניצב, מנכ"ל מציל"ה במועצה למניעת פשיעה בישראל, ושימשתי ראש ועדה של שכתבה תוכנית למניעת אלימות שהוגשה לממשלת ישראל. הוועדה מונתה לממשלת ישראל, ולפי מיטב ידיעתי, ועדה שהיו שותפים בה כ- 40 מאנשי המקצוע הטובים ביותר במדינת-ישראל, ולפי מיטב ידיעתי, לא הייתה שום התייחסות, וכמובן שמסקנות הוועדה לא יושמו.

ראינו כאן נתונים סטטיסטיים של פשיעה, והכותרת הייתה "מצב הפשיעה". רבותיי, זה לא מצב הפשיעה. זו הפשיעה המדוברת במשטרת ישראל. אחד הדברים הבסיסיים והראשונים לפני שמתמודדים עם בעיה היא לדעת מהי הבעיה, מהי באמת תמונת הפשיעה בישראל. אנחנו לא יודעים כי אנחנו יודעים שלמשטרה מדווחים 80% במקרים מסוימים, במקרים מסוימים 40% ובמקרים מסוימים 5%. על עברות של אלימות בתוך המשפחה ועל אלימות מין אנחנו יודעים שמדווחים בעולם 7%-8%. לכן התמונה הזאת מעוותת לחלוטין. כשכאן עמיתיי לשעבר אומרים שהייתה ירידה של 0.8% או עלייה של 0.7%, זה חסר משמעות לחלוטין. מה צריך לעשות? כצעד ראשון למדוד תחושת ביטחון. עלה גם כאן מדברי היושב-ראש ומדבריהם של אנשים אחרים, שיש חוסר תחושת ביטחון. על סמך מה אתם אומרים? על סמך תחושת בטן, נכון? למה לא מודדים את זה? בכל מקום בעולם מודדים תחושות, סקרים סיסטמתיים של תחושת ביטחון.

המשטרה מודדת?

יש סקרים סיסטמתיים בעניין הזה, גם בישראל.

בכל מקום יש מרכז שנקרא "National Crime Prevention": בארצות-הברית, באנגליה, בהולנד, באוסטרליה ובניו-זילנד. המרכז הזה עושה בעצמו את כל הבדיקות האלה. גם סקרים של קורבנוּת - בואו נראה מי נפל קורבן, אנחנו לא יודעים, אלה נתונים חלקיים מאוד, ואפילו פחות מחלקי.

דבר שני, כיצד להתמודד עם פשיעה ואלימות. הוועדה שאני עמדתי בראשה עסקה בעיקר באלימות, וצריך לעשות את ההבחנה בין פשיעה לבין זה. אנחנו הצגנו את הנושא, אבל יש עוד 22 המלצות, ואני רוצה לדבר רק על שלוש מהן:
א. צריך להקים מרכז למדידה ולחקר העבריינות בישראל כדי שקודם כל נדע מה הבעיה.
ב. הטלת אחריות וסמכות על רשויות מקומיות. משטרת ישראל היא המשטרה המונוליטית
היחידה בעולם הדמוקרטי, כלומר, משטרה לאומית ארצית. ראשי הרשויות הם אלה שחשים את הבעיה, הם אלה שיודעים לטפל בה, והם מנותקים לחלוטין. אין להם אחריות, אין להם סמכות ותקציבים. אני מציע לשבור את המונוליטיות הזאת.

אולי זה מציל אותנו. במצב של הרשויות היום אם הן עוד היו אחראיות על הסיפור הזה.

אני לא הייתי מציע לזלזל מכיוון שיש מושג שנקרא accountability, כלומר, מי שלוקח אחריות. מי אחראי היום על העלייה בפשיעה? מי לוקח אחריות? האם ראיתם פעם קצים משטרה, מפקד משטרה, מפכ"ל שאומר: "סליחה, הפשיעה משתוללת, עזוב את התפקיד"? לא. אין מושג כזה accountability לחלוטין.

ראיתי כאן יעד מפכ"ל. אל תיפגעו רבותיי, זה לא יעד, זו בדיחה. להגביר את כמות החוקרים ב- 400 או ב- 20 זה לא יעד.

הנתון שאתה קראת זה הכלי למימוש היעד.

יעד צריך להיות מדיד. יעד צריך לומר שמורידים את פשיעת הנוער מ- 100 ל- 80.

דני, אנחנו מציבים את היעדים כמדידים במשטרה כבר ארבע-חמש שנים.

אבל זה מה שהיה כתוב.

אתה מטעה את החברים, דני. היעד שונה לחלוטין.

אני התייחסתי למה שכתוב כאן.

תמיד השמטרה מתלוננת על חוסר בתקנים ובמשאבים. אין ספק, כולנו מסכימים על העבודה הקשה בתחום של פח"ע, אבל יש שומנים גדולים מאוד במשטרת ישראל. יש בה אינפלציה של קצינים שאין באף משטרה בעולם.

אתה מדבר עכשיו במונחים של דיאטה.

שיעור הקצינים הבכירים והאינפלציה בשנים האחרונות אין לה אח ורע באף מקום בכל משטרה אחרת בעולם. משטרת ישראל פועלת ברמות פיקודיות שאחת מהן היא מיותרת. כלומר, אדוני השר, לא צריך ללכת בבכי ונהי, יש אפשרות להעביר את כל הקטנים האלה לערים ולכפרים בגליל המערבי ולדרום - שאגב, המצב שם לא פחות גרוע, בבאר-שבע העסקים נסגרים כי אף אחד לא מגן עליהם - להפוך אותם לשוטרים קהילתיים שייתנו מענה לבעיות שיש.

אני מציע לעבור מגישה נאיבית של התמודדות עם פשיעה, שהיא אגב, לא שייכת רק למשטרה, הדוח הוגש לממשלה, והיא צריכה לקחת את האחריות על זה. המשטרה היא גוף חשוב, ואולי הגוף הכי חשוב שמתמודד עם פשיעה. הממשלה היא שצריכה לקחת אחריות ולעבור מהתמודדות נאיבית לחשיבה אחרת לחלוטין שבמרכזה עומד מושג ה- accountability ומחויבות.

מתי הדוח הזה הוגש לממשלה?

ב- 2001.

אני רוצה לשמוע עוד מספר מצומצם של דוברים, ואז אני אבקש מהשר לדבר. אולי לפני שאתה תדבר נקבל התייחסות של המשטרה לשני הדברים הספציפיים שהעלינו בעניין הגליל והשוק הסיטונאי. אבל לפני-כן, איגוד לשכות המסחר עם נציגים מהמגזר העסקי, אנחנו דיברנו על הפשיעה נגד האזרח, אבל יש גם עבריינות רבה שפוגעת בחיים העסקיים. מי יכול להתייחס?

בישיבה הקודמת הצגנו את המצב מהדיווחים שקיבלנו מהסוחרים בשוק שמצביעים על עלייה ברמת המעורבות של הפשע המאורגן בחיי היום-יום. זה הגיע השנה לרצח, אבל כבר היו לפני זה ניסיונות לרצח, ויש כל הזמן אווירה של מתח ושל חשש. היו פה שני אנשים שאמרו שהם עומדים לסגור את העסק כי הם פוחדים לחייהם.

מה זה מעורבות?

אנשי הפשע המאורגן יושבים כחלק מהסוחרים, אבל בעצם כולם יודעים---

אבל הם ידועים ומוכרים? הודעתם למשטרה?

כן. אנשי השוק הודיעו למשטרה.

העסק הזה עד כדי כך מסוכן שאנשי השוק ביקשו מאתנו שהישיבה שקיימנו כאן תהיה ללא תקשורת ולא יבואו אנשים חיצוניים, אבל כולם יודעים את הכול.

אני חוזרת על הבקשה שביקשנו אז. ביקשנו נקודת משטרה, זה הכול.

אבל הייתה פגישה ביניכם.

מאז הישיבה האחרונה לא הייתה שום פגישה. פנינו כמה פעמים, ואפילו לא נענינו. הייתה תשובה שהגיעה בעקיפין דרך מר אלקיים, המשנה למנכ"ל עיריית תל-אביב, שהודיע לנו שהוא מקיים מגעים עם המשטרה. גם הוא אמר לנו שאנחנו צריכים לדבר עם המשטרה. הייתה פעם אחת שדיברנו עם המשטרה שאם הסוחרים מהשוק הסיטונאי רוצים נקודת משטרה הם צריכים לשלם.

אתם אנשי השוק הסיטונאי, האם העברתם את המידע שברשותכם לידיעת המשטרה באזור שלכם?

העברנו. ישבנו אצל תת-ניצב אהרון עזרא, והוא יודע בדיוק על אלו אנשים מדובר, אבל אנחנו לא רוצים נקודה. אנחנו רוצים שני שוטרים במדים מ- 00:00 עד 12:00 בצהריים שיסתובבו. לא צריך יותר. אנחנו רוצים נוכחות משטרתית, כבר 15-20 שנה אין לנו שוטר אחד! לא ביטחון, לא פלילי, שום דבר. זה גטו סגור, ואף שוטר לא נכנס לשם, לא יודע למה.

גם כשמגישים תלונה שוטר לא נכנס?

אם מגישים תלונה, אבל בינינו, אנשים לא מגישים תלונות על אלימות או דברים כאלה, הם אוכלים אותה. השנה נסגרו מחסנים.

אני מבקש מגדוד עלייה. פה אני חושב שיש דווקא הצלחה מסוימת בחיבור בין המשטרה לבין הגורמים מקרב העלייה ומבין אלה שרוצים לסייע. איך זה מתקיים עכשיו?

יש לנו ניסיון מאוד חיובי, לדעתי, בשיתוף הפעולה עם המשטרה במחוז דרום עם ניצב משה קרדי ועם העמותה שלנו וגם במחוז ירושלים, אבל רק במסגרת המשמר האזרחי כבר שנתיים. אנחנו רוצים לעשות את זה גם במחוזות אחרים, והמטרות הן אותן המטרות שהאורחים הנכבדים דיברו עליהן כאן: שוטרים דוברי רוסית מהארגון שלנו - קצינים לשעבר מחבר העמים ורוסיה - שאפשר לגייס אותם למשטרה, ויש להם ניסיון רב.

הגיוס לא חייב להיות מהארגון, הארגון יכול להסתייע במועמדים.

נכון. אני לא אומרת שרק מה- 1000 איש שיש לנו, אבל כמובן, אנחנו יכולים לעזור בזה. יש לנו די הרבה אנשים שמשתתפים במשמר האזרחי בקבוצות ייחודיות שמטפלות גם בפשיעה בקרב דוברי רוסית, ויש לנו גם תוכנית הסברה שהתחלנו בקרב האוכלוסייה הרוסית באותם אזורים שאנחנו פעילים בהם. דבר שלישי, טיפול בעברות באזורים שיש שיעור גדול של תושבים דוברי רוסית, עולים מחבר העמים, שלא תמיד מבינים עברית היטב.

אבל הפעילות שלכם היום היא בהתנדבות, אתם לא נקלטתם במשטרה.

כן, התנדבות מוחלטת. אנחנו מאוד מקווים לפעילות יותר נרחבת.

אני מבקש להתייחס לעניין השוק הסיטונאי. אם יורשה לי, אני מבקש להביע מורת רוח כאחד ששותף להרבה ישיבות ועדות מסוגים שונים. התחושה שלי באופן אישי היא שביד אחת נותנים מחמאה למשטרה וביד השנייה מכים באלה בצורה חזקה. אני חושב שהבסיס לדיון היום הוא בסיס פסיכולוגי-רגשי ולאו דווקא תוצאה של ניתוח מעמיק של הנתונים גם של אותם גורמים מקצועיים, ואולי שווה לבחון את הדברים בצורה הרבה יותר עניינית ולראות את הדברים בצורה יותר מערכתית.

אנחנו משתדלים. אם אתה יכול לסייע לנו, בבקשה, אבל לא במילים אכזריות, ותתייחס בבקשה לשוק הסיטונאי.

בוועדה הזאת ובכנסת בכלל יש לא רק אמפטיה וסימפתיה למשטרת ישראל והבנה של העומס, אלא גם נכונות רבה לסייע. זה לא אומר שאנחנו שבעי רצון, וזה לא אומר שאנחנו נסתיר את הביקורת.

גם אנחנו לא שבעי רצון, ויש מקום לביקורת, אבל הביקורת צריכה להיות יותר עניינית, מקצועית אפילו, ולא תוצאה של התייחסות מאינטרס כזה או אחר, כולל אפשרות תעסוקה כזאת או אחרת אף על-פי שהדברים האלה מאוד חשובים.

נוח לי להתחיל בהיסטוריה, חלק מהעובדות בכלל לא מדויקות בלשון המעטה. גם לפני עשור הייתי במרחב ירקון קצין אג"ם. הייתה שם נקודת משטרה---

אנחנו קיימנו פה ישיבה, ובה סוכם שראשי המחוז ייפגשו עם נציגי הסוחרים כדי להגיע להסדר איך המשטרה תיתן מענה למצב בלתי נסבל שנוצר בשוק. אני לא רוצה לפתור עכשיו. אני שואל למה המשטרה לא קיימה את הישיבה הזאת כפי שהובטח?

אדוני היושב-ראש, אם לפני 10 שנים בערך הייתה נקודת משטרה ואנשי הוועד ביוזמתם ביקשו לפרק את נקודת המשטרה---

אדוני, יכול להיות שלפני 10 שנים הם חשבו אחרת, ויכול להיות שהמצב בחלק הפשיעה---

הבנתי.

ישבנו פה ביחד וסיכמנו שאתם תיפגשו. אני ראיתי את תפקידי בכך שקישרתי ביניכם, וחשבתי שבמקום שתהיה ביקורת חד-צדדית של אנשי השוק נגד משטרת ישראל עדיפה הידברות ועדיף פתרון שמוצאים ביחד. אני שואל: למה זה לא מתקיים?

אני מסכים אתך. ביזמתי כבר לפני שנה---

אדוני, אני מדבר על הישיבה שהתקיימה אצלי לפני כ- 3 חודשים, ואתם הסכמתם ואמרתם שזה טוב ונכון. באירועים הבאים שישבנו ביחד שאלתי, ונאמר לי שהתקיימה ישיבה, ושלחתי שלושה מכתבים בבקשה לתת לי סיכום, כי העסק פה מאורגן, אנחנו עושים מעקב. אני שואל מה מפריע למשטרת ישראל במקרה הספציפי הזה למלא אחר החלטת הוועדה הזאת שהתקבלה בהסכמה מלאה של משטרת ישראל?

זה לא מפריע, ואני לוקח עליי את המשימה הזאת.

אני רוצה להעמיד דברים בפרופורציה נכונה: ציירו מצב כאילו הפשע משתולל בשוק הסיטונאי, ואני אומר מידיעה שלי - ואני אמון על הנתונים עצמם - שאירועי המשטרה לא שונים ואפילו פחותים במה שקשור למהות האירועים ולכמותם.

אני רואה את הדוגמה הזאת כדי טיפוסית. יש אזרחים שסיפרו שכל ערב בא אליו אחד הפושעים האלה ולוקח ממנו סחורה במאות שקלים, ואפילו באלפי שקלים, והנזקים הם בסדרי גודל פנטסטיים לעומת ההיקפים של ההיפך. זה שאר התלונות. למשטרה יש תחושה אחרת---

זו לא תחושה.

סליחה, לפי המדדים שלכם, מה יכול להיות יותר נכון ויותר טבעי - ומספיק לזה 3 חודשים - מאשר לשבת? הרי היו צריכים להעביר מזמן את השוק הסיטונאי במרכז תל-אביב, וארגון שלם של לשכות המסחר רואה את הדבר הזה כחשוב. למשטרה אין זמן לשמוע מאנשים ולחשוב ביחד אולי על ביקורים תקופתיים, מה הבעיה בשבילך להידברות כזאת?

סליחה, אתה לא נותן לי להשלים את הדברים, אתה מסיק מסקנות לבד. אנחנו נמצאים שם כל יום, אני יכול להגיד לך מה הנתונים. אתה רוצה שאני אתייחס?

אני רוצה שתתייחס רק לדבר אחד.

אתה רוצה שאני אתן תשובות ב"כן" ו"לא"? זה מה שאתה רוצה?

לא. אני לא יכול לבדוק את הנתונים שלך, ולא להתעסק בתלונות של הסוחרים. אני ביקשתי לשבת עם האנשים המתלוננים.

סיכמנו את העניין הזה. אני לוקח את זה על עצמי.

כבר לפני שלושה חודשים---

אני לא יודע, לא הייתי שותף להחלטה אז, אני מאוד מצטער. אני אכבד את ההחלטה הזאת, והדבר הראשון שאני אעשה הוא לקיים את המפגש עם אנשי הוועד. לפני שנה ביוזמתי קיימתי פגישה אתם בניסיון לרתום אותם לשיתוף פעולה שלא צלח. דבר נוסף - לא כצעקתה. אני לא מוציא מכלל אפשרות מעורבותם של גורמים פליליים, כולל הפשע המאורגן, אבל אנחנו צריכים שיתוף פעולה, וביקשתי מאנשי הוועד לדעת את הדברים - לא צריך תלונה - כדי לבצע פעילות חכמה, ולא זכינו למענה בעניין הזה, לצערי.

מצד אנשי השוק?

מצד אנשי השוק, והבן-אדם היה שותף לפגישה.

ראשית, תודה על המעקב הצמוד שאתה ממשיך לקיים אחר המשטרה. אכן בדרך-כלל אנחנו זוכים לסיוע, לגיבוי ולחיזוק. בהזדמנות הזאת תודתי על-כך שסיימת היום חוק בעל חשיבות עצומה הן לשירות בתי הסוהר וגם באופן מעשי למערכת אכיפת החוק כולה שהמשטרה היא חלק מרכזי ממנה. אני מודה לך על-כך, אני הייתי שותף ועקבתי מקרוב אחר המאמצים האדירים העצומים, כמעט חסרי התקדים בחקיקה בכנסת שאתה השקעת בחודשים האחרונים.

הרגשנו את זה.

הברכה הייתה ליושב-ראש הוועדה, לא לאיש האופוזיציה בוועדה בהקשר הזה.

אני שותף כאן להרגשה שתיאר כאן תת-ניצב עזרא, ואני בטוח שגם חבריי למשטרה הרגישו קצת: חוסר איזון בביקורת שהושמעה על-ידי החברים. אומנם פתחת פה בדברי שבח, אבל המתקפה הייתה קצת לא מאוזנת, אבל זה לא משנה, אנחנו צריכים להתייחס לנושאים שהועלו.

ראשית, לגבי דברי חבר הכנסת אזולאי, 9 מעשי רצח שהתקיימו שבכולם יש פעילות ענפה, נחושה ומקצועית מאוד של כל מחוזות המשטרה. באף אחד מן המקרים האלה לא הוגש עדיין כתב אישום שנוגע ישירות למעשי הרצח: הרצח של שרה בן-אדירי, של שקד שלחוב באשקלון, של שניים מהמספרה בהוד השרון, של שלושה אנשים ביהודה הלוי ושל דניאל ואלה נחשון בחדרה. לגבי כל אחד מהמקרים האלה יש פעילות מאומצת, וחלק מהאנשים שהיו מעורבים, להערכתנו בביצוע הרציחות יושבים כרגע מאחורי סורג ובריח כרגע, ובנושא הזה אני מקווה שבעתיד נוכל לבשר על פענוח, על העמדה לדין ועל מיצוי הדין עם הרוצחים.

המשטרה עושה ריכוז מאמץ חסר תקדים מול הפשיעה המאורגנת. אילו רק נאמר שמאז 12 בדצמבר בשנה שעברה נעצרו אלפים במסגרת מאבק המשטרה נגד הפשיעה המאורגנת.

אלפים?

כן. מספר העצורים היה 6,454.

בכלל או במסגרת הפעילות הזאת?

במסגרת פעולות הלחימה בפשיעה המאורגנת.

אז, אם כך, יש לנו מקומות בבית-סוהר.

לא כולם נשארים במעצר, אבל נעצרו רובם לחקירה. נסגרו למעלה מ- 1,700 מכוני הימורים בלתי-חוקיים; נסגרו למעלה מ- 1,400 מכוני ליווי; נתפסו למעלה מ- 3,400 מכונות מזל; נעשו אלפי תפיסות של סמים, של אמצעי לחימה, של רכוש גנוב; עוכבו לחקירה למעלה מ- 13 אלף אנשים. יש מבצעים כל יום, כל לילה בכל מחוזות המשטרה בניצוח המפכ"ל, סגן המפכ"ל, ראש אמ"ן, מפקדי המחוזות. המערכת מגויסת לקרב הזה כי היא רואה בו קרב חיוני לנשמתה של הדמוקרטיה בישראל ולאיכותה של החברה בישראל לקיים חיים נורמליים.

בקשר לנושא שהעלה חבר הכנסת איוב קרא, נושא שהיום נתקלתי בו בפעם הראשונה - הרצח בתחנת הדלק - אני אבקש את כל הפרטים הרלוונטיים מהמחוז כדי לעקוב ולראות שאכן מושקעים כל המאמצים כדי לפענח את הרצח הקשה הזה.

יש בהחלט צורך בשילוב של יוצאי חבר העמים במשטרת ישראל. הם כוח מאוד משמעותי כאשר מתמודדים עם פשיעה בקרב אוכלוסייה שאיננה דוברת עברית. גם בפרשה שפוענחה לפני מספר שבועות על חוליית שכירי החרב מבלרוסיה, השוטרים יוצאי מחבר העמים היו מעורבים בחקירה, תרמו תרומה רבה מאוד להתפתחויות בחקירה הזאת, וכמובן, אם הייתה לנו יכולת לקלוט כמו שאנחנו רוצים, ודאי היינו קולטים גם יוצאי חבר העמים.

שאלת את נציג האוצר, והוא יודע שמשטרת ישראל נמצאת במצב לא פשוט. נשאלנו האם קיבלנו משהו בהקשר של הפשיעה המאורגנת, התוכנית דיברה על כמיליארד שקל בשלוש שנים, עשינו עדיפויות פנימיות לבקשת ראש הממשלה ועשינו היררכיה. לצערנו, נכון להיום ההתייחסות לא רצינית וצרכים מרכזיים שלנו בתחום הטכנולוגיה, בתחום התוכנית להגנת עדים, בתחום חיזוק היכולות של היחידות המרכזיות - הימ"רים - שהם הגופים המרכזיים שהמחוזות מפעילים מול ארגוני הפשיעה לא קיבלו את תוספת הכוח, את השדרוג הנדרש בלוחמים, במשאבים, בציוד כדי להשיג את היעדים האלה. כפי שאתה רואה לא מחכים, פועלים פה בכל העוצמה, אבל אני מאמין שנסתייע גם בוועדה כדי לקבל טכנולוגיות נדרשות ותוספות משאבים חיוניות, והתוצאות תהיינה יותר מהירות ויותר אפקטיביות.

כמה כסף הצליחה מדינת ישראל להחרים בעקבות הפעילות הזאת?

יש נושא שהגענו לגביו להתקדמות עם משרד האוצר בכל הנוגע לחילוט של רכוש ממשפחות הפשיעה, ואני מקווה שלפחות בנושא הזה תהיה התפתחות משמעותית.

זה ייכנס לקופת המשטרה?

זה ייכנס למערך שלוחם כדי להמשיך בפעילות החילוט.

רק לפעילות החילוט, לא לשאר הפעילויות?

לפעילות מול ארגוני הפשיעה. בסך הכול התוצאה המעשית בכסף היא שמלבד המאסרים שאתה חייב להכניס מאחורי סורג ובריח, אתה גם רוצה להביא להתמוטטותם ולקריסתם, ולכן החילוט הוא כלי מרכזי.

אני רוצה לסיים בקשר לנושא בצפון. פעם ראשונה אני שומע שיש תחושה שדווקא בצפון יש חוסר פענוח של פרשיות מן הסוג שפירטתם, לי זה לא מוכר.

מרגישים שמאבדים את הצפון.

אני לא יודע איך התחושה הזאת נוצרה כי סטטיסטית לא שמעתי עליה אף פעם, גם לא מכם, ואנחנו נפגשנו ודיברנו לא פעם. אבל יכול להיות שזה ראוי לבדיקה. המשטרה ודאי יודעת האם אכן התחושה הזאת היא התחושה המורגלת או היא יותר סובייקטיבית.

הנתונים שמחזיק קצין אג"ם גליל שונים, אדוני השר.

לאחר מכן נשמע ונקבל גם מכם ריכוז של השמות ושל פרשיות מעשי הרצח, ואני וחבריי מהמשטרה נתייחס אליהם.

כבוד השר, תודה. המשימות שלך באמת קשות. הביקורת מבטאת פה תחושות ולא מעט מההתבוננות במה שקורה. היא נועדה כדי לסייע במשטרה כי אנחנו רואים בה מגן לאזרחים.

הפעם היו פחות דברי שבח מאשר דברי ביקורת, ואנחנו מבקשים שמבחינתכם זה לא יתקבל כהשתלחות, אלא בצורה באמת בונה. תראו אולי פעם נוספת איפה הבעיות, ואיך אפשר לתת דגשים אחרים.

בכסף שהושקע בהאזנות סתר לאביגדור ליברמן אפשר היה להקים שיטור קהילתי בהרבה מקומות. זה עניין של עדיפויות. עם כל המגבלות היום בקליטת אנשים חדשים, אין ספק שפה ושם מתחלפים אנשים, ואם הדגש הוא על כניסתם של דוברי רוסית ועל ניצול של הכוחות המקצועיים שהגיעו משם יש גם סיוע של משרד הקליטה, למשל, יש גיוס באמצעות הצבא - אם זו המדיניות, וקרו כבר מספר אירועים - קרדי התחיל בדרום, ויבורך, ואחר-כך זה היה בעוד כמה מחוזות. כלומר, אפשר לעשות דברים. מצדנו, למשל, תוכנית הגנת העדים, והכספים שהם אמורים להחזיר למשטרה שהיא שמה יד עליו, ואם לא היא אז הכסף היה מתגלגל בעולם העברייני ולא מגיע למדינת-ישראל. אנחנו בעד הגישור בין הצרכים לבין האמצעים. תודה לך.

אני רוצה להשלים את סוגיית השוק הסיטונאי. הסיומת של הדברים שלי קודם חשובה, ואני מרים את הכפפה שאיננה כפפת אגרוף, לשם שינוי. אנחנו ניפגש עם אנשי הוועד, ואני מאוד מקווה שיהיה שיתוף פעולה מצדם, ולא מה שהיה לפני שנה, ויכול להיות שהגענו לבשלות כלשהי שהיא מאוד חשובה.

אני רוצה לומר פעם נוספת שאני לא מוציא מכלל אפשרות את מעורבותם של גורמים פליליים בכירים בשוק הסיטונאי. אבל אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה, ולאו דווקא במסגרת תלונה מקובלת כמו שהתייחסנו קודם, ואני מקווה מאוד שעכשיו נזכה לשיתוף הפעולה הרצוי. אנחנו נמצאים בשוק. אנחנו עושים פעילות גלויה וסמויה במטרה להתחקות אחרי הדברים. ישנן תופעות של אלימות בשוק; רק בסוף השנה הקודמת היה רצח. החשוד הוא ערבי, והוא ברח לתחומי איו"ש, ואני מקווה מאוד שהוא ייתפס באיזשהו שלב, אבל הוא לא קשור לפשע המאורגן, כפי שניסו לצייר את הדברים. אני מקווה שנצליח לשים עליו את היד. באופן כללי, אני יכול להגיד שבתחומי המרחב שלי, לפחות בשנה האחרונה, כל מקרי הרצח גלויים, וכל החשודים הובאו לדין. יכול להיות שיש מקומות שהתנאים היו הרבה יותר קשים בהם. זה מייצר בעיות תנועה קשות, אזור סביבת השוק הסיטונאי שאנחנו מחויבים להשקיע בה משאבים לטובת התמודדות עם העניין. יש שם שוהים בלתי חוקיים, בעיקר ערבים, שעובדים בשוק, ומי שמעסיק אותם הם הסוחרים, לא משטרת ישראל, וגם להם יש חלק בעניין. ננסה להתמודד עם התופעה הזאת. אנחנו מקיימים מבצעים אד-הוק. כשמתפתחת בעיה אנחנו מייד נכנסים במסה כבדה כדי להתמודד עם העניין.

אני אפגש עם אנשי השוק. אני יודע שהמטרה שלהם היא אחת, אני לא יודע מה האינטרס שלהם לטובת העניין, ואם אנחנו מדברים על הניסיון להתמודד עם העברות הקשות של חשיפה, נקודת משטרה בוודאי לא תעזור במקום. בנתונים האובייקטיביים שיש לנו היום אין לי היכולת להפריש ארבעה שוטרים בקביעות---

נוכחות.

נוכחות יש תמיד. אנחנו נכנסים עם היס"ם, ואני נכנס עם הבילוש ועם הסיירים. אני מזמין את כל אחד מהאנשים לומר שהייתה תלונה או בקשה לסיוע שלא הגיעה ניידת תוך פרק זמן קצר מאוד למקום הזה. הצגת הדברים לא מדויקת בלשון המעטה.

אני לא השופט פה, לפחות בשלב זה לא הייתה לי כוונה להגיד מי יותר צודק. הכוונה הייתה למצוא פתרון משותף. אני אמרתי גם לסוחרים כי בהיקף הנזקים שהם מדברים עליו בגלל הפשיעה - והם לא דיברו על הפשיעה המאורגנת, וגם אני לא דיברתי עליה---

הוא הזכיר את זה עכשיו.

היא מאורגנת במקום.

ויש, אני אומר שיש.

בעיניי זה בכלל לא משנה. אם היא מאורגנת היא תביא אתכם לדברים נוספים. אם היא מקומית ומאורגנת בתחומי השוק – די. כלומר, מבחינתי זו כבר סיבה בשבילכם להיות יותר ערים.

הסוחרים ציינו כמה סחורה הם מאבדים, ואני אמרתי שכדאי להם להשתתף כספית בשמירה כי זה יותר זול מאשר לאבד כל פעם. זאת שיחה שצריכה להתקיים ביניכם. אני לא מסכים ששלושה חודשים אחרי ישיבה בכנסת, אחרי הסיכום, אחרי המכתבים ששלחתי אתם עדיין בתחום ההבטחות. לזה אני לא רואה שום הצדקה.

אני יכול להסכים אתך בעניין הזה. אני לוקח את זה עליי אף על פי שלא הייתי שותף לעניין.

אם בישיבה היו אומרים שלא יישבו עם הסוחרים כי ישבנו אתם לפני כמה חודשים, והעסק לא עובד, אז יכול להיות שהייתי מנסה לשכנע את המשטרה, אבל לפחות היה נאמר. כאן נאמר חגיגית שזה יתקיים, ולא ייתכן שכאשר הכנסת מבקשת ואתם מבטיחים זה לא קוים. זה לא יילך ככה.

אני קצין אח"ק גליל, נקודת המשטרה הצפונית של משטרת ישראל. בנושא הפשיעה, כפי שסקרה פה תת-ניצב מרגלית, אנחנו לא שונים כמעט בכלום בכל מגמות הפשיעה שיש במשטרת ישראל. גם ב- 2003 וגם ב- 2002 הייתה מגמה של ירידה, במיוחד בתחום עברות האלימות באזור שלנו, והמגמה הזאת נמשכת גם השנה.

אני מצטער שחבר הכנסת איוב קרא לא פה כדי לשמוע מה יש לי להגיד על האזור הספציפי שלי.

יש פה אנשים מהמקום.

אני קודם רוצה לפנות למשפחה ולהביע את תנחומיי לרצח ולהגיד שאני מאוד מצטער שעוד לא הספקתי לפגוש אותם, אני פשוט חדש בתפקידי. המרחב שלנו מאוד מיוחד, מאוד פתוח לקהילה. אם ראש מועצת פקיעין היה פונה למפקד המרחב, אני מניח שמפקד המרחב פלוצקי היה מפנה את כל עיסוקיו כדי לדבר אתו.

בסיפור הרציחות שיש במרחב גליל אני מוכרח לציין שכמו כל משטרת ישראל אנחנו עובדים בתחום הזה באופן מאוד מיוחד וספציפי, וגם ברצח הספציפי של המתדלק הנסיבות שהועלו כאן אינן מדויקות כל-כך, מטבע הדברים. אנשים לא מכירים את העובדות ואת הנסיבות של מקרי החקירה עצמן, ומטבע הדברים אני גם לא יכול לפרט.

האם אנשים צודקים כשהם אומרים שמשורה שלמה של רציחות אין מקרה אחד שפוענח והגיע לסיכום מתאים בבית-המשפט ובבית סוהר. נתנו לך מספר מקרים, לא רק מקרה אחד.

אני יכול להגיד באופן חד-משמעי שמתוך מקרי הרצח שאירעו במרחב גליל 6 מתוך 16 מקרים כן פוענחו, ועדיין עובדים במסיביות עם העצורים על מקרים נוספים, גם בתיק הספציפי הזה שעלה כאן על מקרה השוד בתחנת הדלק בפקיעין. אני אומר בכוונה שוד, כי זה לא רצח לשמו, הם לא באו במטרה לרצוח בן-אדם. לצערי הרב, המקרה מצער מאוד וחבל שהוא קרה, בגלל שוד נהרג בן-אדם, ואנחנו לא נחסוך בשום מאמץ שהמקרה הזה יהיה גלוי. יש לנו כיווני חקירה בתיק הזה, אינני יכול לגלות כרגע למה הם מתקשרים. אנחנו מקיימים מדי שבוע סטטוס של התיק הזה ושל תיקים נוספים אצל מפקד המחוז בכבודו ובעצמו, שבו הצוות נדרש לפרט את הפעולות שבוצעו ומה הם עומדים לבצע, ומפקד המחוז נתן הנחיה מפורשת וחד-משמעית לתת את כל המאמצים והאמצעים לתיק הזה ולתיקים נוספים כדי לגלות את המבצעים, ואני מקווה מאוד שאנחנו נגלה אותם.

האם המקרים שהועלו כאן על עכו: אדם שנלקח מביתו ועוד אנשים אחרים, יש להם עקבות בעניין הזה?

יש גם ירי כל יום בעכו באמצע היום ובלילה, והשוטרים רואים ובורחים. אחרי שהירי נפסק השוטרים באים. נשרפו 3-4 חנויות בעיר העתיקה, רצו לקלקל את היחסים בין יהודים לבין ערבים ואף אחד לא מסתכל. אני מפחד על הילדים שלי, וגם אתה מפחד על הילדים שלך שם. עד מתי יהיה המצב הזה?

מה תגיד, אדוני?

לגבי משטרת עכו, אני לא מכיר את האירועים שהוא מדבר עליהם.

זה לא במחוז שלך?

יושב מולך חבר הכנסת דוד אזולאי, שהוא גם תושב עכו וגם יושב-ראש ועדת משנה שהקמנו לענייני לוד ועכו – שתי ערים מעורבות שמצב הפשיעה שם מאוד מסוכן. לכן אני מבקש, דוד, כיושב-ראש ועדת משנה שמכיר את העיר הזאת יותר מכולם פה, תעלה מול המשטרה את המקרים האלה ותבקש התייחסות עניינית. בעוד שלושה חודשים נקיים פה דיון חוזר ונשמע את הדיווחים שלך ושל שאר אנשי המשטרה איך מתקדמת החקירה גם במקרי הרצח האלה. בלי הפרטים האופרטיביים – אף על פי שיש לנו ועדת משנה לביטחון פנים – אנחנו יכולים לסגור את הישיבה הזאת לגורמים חיצוניים ולדווח ישירות, ובלבד לחברי הכנסת. אולי כדאי לנו לעשות את זה.

אתם לא קוסמים, אבל זה גם לא דבר---. אם מתוך 16 מקרי רצח – לא שוד – רק 6 פוצחו עד כה זה לא נשמע תוצאה טובה. אולי מבחינת הממוצע הארצי, כן, אני לא יודע.

אחוז הגילויים עומד על 34%.

מקרי רצח הם בכל-זאת מקרים שדורשים טיפול אחר. אז כמה הוא אחוז הפענוח?

כ- 71%.

לאנשים פה יש תחושה, שביטאו אותה גם חברי הכנסת, גם ראש המועצה וגם המשפחה הנפגעת ובעל תחנת הדלק, שבגליל המשטרה לא מסוגלת לשים את ידיה על הרוצחים, ולכן אחוז הפענוח – נכון להיום – מתוך 16 מקרי רצח הוא כשליש, והממוצע הארצי הוא למעלה מ- 70%.

אנחנו מקבלים את ההנחיה לבדוק את המקרים וניתן את התשובות המתאימות.

אני אבדוק את המקרים. אני עוסק בתחום החשיפה של הפשיעה החמורה כבר הרבה שנים, ופענחתי לא מקרה רצח אחד, אלא מספר שאני אפילו לא יכול לזכור, לצערי הרב; ואני יכול להגיד שמקרי רצח לא מפענחים ביום אחד, ולא מייד ביום אחרי.

אז תבדקו את הסטטיסטיקה שלכם.

במרחב גליל לכל מקרי הרצח יש צוות חקירה מיוחד שלא מתעסק במט"ש, לא לוקחים אותו לשמירה על בתי-ספר ולא לפעילות פח"ע, אלא הוא מתעסק אך ורק בתיק הספציפי הזה. והוא מוכן לתת כל יום דין וחשבון למפקד המחוז מה הוא עשה ומה הוא מתכנן לעשות.

אנחנו נעשה פה שימוע כעבור 3 חודשים.

יש לי עוד שאלה לאגף החקירות, המקרים שמגיעים לידיעת חברי הכנסת, שמצביעים כביכול – ושוב, זה דורש התייחסות הרבה יותר מקצועית כי אלה טענותיהם של האנשים עצמם – על רשלנות מסוימת וחוסר הקפדה בשלבים הראשונים של החקירה, וכשהעניין מגיע לבתי-משפט ולהגשת כתב אישום, חסר חומר שאפשר היה לאסוף אותו לו היו עושים את העבודה הזאת כנדרש. הפעולות האלה, אתם כאגף החקירות עושים בדק בית כלשהו? אפשר להגיע אליכם עם מספר מקרים שתבדקו אותם בעצמכם?

כן, אנחנו עושים בדק בית, בוודאי, עושים תחקירים, מגיעים אליי כראש מחלקת חקירות, תלונות או טענות, ואנחנו בודקים את הדברים ברצון, ואנחנו נתייחס. יכול להיות שהדברים נבדקו בעבר, אין לי מושג על מה אדוני מדבר, אבל אנחנו נבדוק. זה לא חייב להגיע למח"ש, אלא בדיקה מקצועית שלנו.

אז אני אפנה אלייך מספר תלונות כאלה.

לכבוד ייחשב לי הדבר.

תודה רבה, ותנחומיי גם.



הישיבה ננעלה ב- 13:20