פרוטוקולים/כלכלה/8071



2
ועדת הכלכלה
09.03.04

פרוטוקולים/כלכלה/8071
ירושלים, כ"ג באדר, תשס"ד
16 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 167
מישיבת ועדת הכלכלה
יום ט"ז באדר התשס"ד (9 במרץ 2004), שעה 10:00

הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון – הגבלת תקופות בלעדיות), התשס"ג-2003 של חברי הכנסת אילן שלגי, רוני בריזון, חמי דורון, רשף חן, יגאל יאסינוב, אתי לבני, מלי פולישוק-בלוך, אהוד רצאבי

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
אלי אפללו
אליעזר כהן
אילן ליבוביץ
מלי פולישוק-בלוך

חבר הכנסת אילן שלגי
טנה שפניץ משנה ליועץ המשפטי לממשלה
שירלי אבנר עוזרת משפטית, משרד המשפטים
אודליה מינס מתמחה, משרד המשפטים
עו"ד יצחק קמחי הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד זאב פרידמן המועצה לצרכנות
נחמן שכטר נשיא מלד"ן
צפריר וורטפלד יו"ר ועדת השיווק, מלד"ן
אלון דהאן חבר הנהלת מלד"ן תל אביב
דוד לייב מנהל שיר"ן
עו"ד יורם אבירם מייצג קבוצת מתווכים
עליזה כהן בעלים ומנכ"ל רשף נכסים
מרק פישר סמנכ"ל תפעול, רי/מקס
חנן שלזינגר מנכ"ל אנגלו-סכסון ישראל
יעל בלנקשטיין יו"ר לשכת המתווכים למקרקעין, ירושלים
אלי טפרברג ועדת חוק לשכת המתווכים למקרקעין, ירושלים
יאיר קורח יו"ר התאחדות הסוחרים
אמנון שבתאי יועץ, התאחדות הסוחרים
אבי לוי

אתי בנדלר

לאה ורון

יפה קרינצה



הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון – הגבלת תקופות בלעדיות), התשס"ג-2003 של חברי הכנסת אילן שלגי, רוני בריזון, חמי דורון, רשף חן, יגאל יאסינוב, אתי לבני, מלי פולישוק-בלוך, אהוד רצאבי

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון – הגבלת תקופות הבלעדיות), של חבר הכנסת שלגי וקבוצת חברים. אתה רוצה לפתוח?

קבלתי את הנוסח, שהכינה היועצת המשפטית של הוועדה, עורכת הדין בנדלר, בעקבות הדיון אני סבור שהנוסח הוא טוב. יש לי הצעה לתוספת מסוימת. אני סבור שסעיף 1 מנוסח כעת נכון, בהתאם למה שדובר כאן בישיבה הקודמת. כלומר, הצעתך שהתקופה המרבית תהיה שלושה חודשים ולא שישה, ושיתאפשר למתווך פולות מסוימות שתיצורנה חזקה של בלעדיות, תוך השארת סמכות רחבה לשר לקבוע בתקנות גם מה הן אותן פעולות, וגם באשר למועדים לגבי סוגים של מקרקעין.

באשר למועדים לסוגי מקרקעין, אני סבור שצריך לתקן משהו בנוסח שהוכן. אני מתייחס לסעיף (2)(ד)(1). נאמר בטקסט: "סוגי מקרקעין נוספים". נוספים על מה? הרי סעיף 1 לא מדבר על סוג מסוים. התייחסנו בדיון הקודם לעניין דירת המגורים, ולכן אני מציע שבמקום "סוגי מקרקעין נוספים" ייאמר "סוגי מקרקעין שאינם דירה, כאמור בסעיף (ג) – סעיף קטן (ג) הוא זה שמגדיר מהי דירה – שהלקוח בעל הזכויות בה הוא יחיד".

זאת אומרת, לא דירה שמוכר קבלן, שהיא אחת מתוך 100 דירות, אלא דירה שמוכר יחיד. אז המשמעות תהיה, שגם אנחנו מתייחסים לדירה שכבר מופיעה בחוק, זה אותו סעיף קטן (ג), שאומר שלגבי דירה, אם לא צוינה תקופת בלעדיות, היא תהיה 30 יום. שם יש הגדרה מהי דירה, ושם גם מדובר על דירה בבנייה.

אם אני רוצה להגן על הצרכן ולא על הקבלן, אם נאמר סוגי מקרקעין שאינם דירה כאמור בסעיף קטן (ג), שהלקוח בעל הזכויות בה הוא יחיד, וההמשך יהיה שלגביהם יקבעו תקופות בלעדיות שונות. הווי אומר, שזה מסמיך את השר לקבוע תשעה חודשים, 12 חודש - לפי שיקול דעתו.

תודה.

אנחנו לא כל כך רגילים לעבוד כך, לא הצלחנו לבוא בדברים עם המתווכים, ולברר מה סביר ומה לא סביר.

זה משום שהם לא מדברים בקול אחד, אבל שמענו אותם בדיון הקודם.

מבחינתנו זה לא מספיק. אני מרגישה אי נוחות להתערב לאנשים במקצוע, בלי שלמדתי את זה יותר לעומק. אני אומרת את הדברים בזהירות, אחרי הכל זה מטה לחמם.

אצלם זה מטה לחמם, אבל מי שיש לו דירה, זה כל עולמו בערך.

נכון, אני לא אומרת שלא צריך לעשות, אני רק אומרת את ההצעות שלי מאוד בהסתייגות, וגם אם נרצה לשנות אחרי קריאה ראשונה, אני שומרת לעצמנו את הזכות, כי לא הצלחנו ללמוד את זה כמו שצריך.

הזכות להציע שינויים שמורה לכם ממילא.

לגופו של עניין, חשבנו שאולי דווקא בכיוון של לעזור לצרכן לנתק את הקטע של הבלעדיות בחוזה, שיחתמו עליו בנפרד. לא כל כך מטריד אותנו, שמי שמודע לזה שהוא נותן בלעדיות ולהשלכות של הבלעדיות, שייתן בלעדיות. מטריד אותנו שלקוחות חותמים על זה בלי שהם מבינים מה זו בלעדיות.

לכן, חשבנו שלהפריד את עניין הבלעדיות לחתימה נפרדת, ולזה יצרפו אחר כך גם החובות – כלומר בקטע אחד הוא חותם שהוא רוצה את התיווך, ובקטע השני, בצורה מאוד מודעת – הוא חותם על הבלעדיות.

דבר שני, מה חובה על המתווך לגלות. נראה שמה שהוא חייב יכול להיות משהו יותר מצומצם. שאר הדברים, בעיקר שיגלה. לא בכל דבר זה רלוונטי. הכל כפוף להסכמת הלקוח, כי אם הוא לא רוצה שיעשו לו שלט אז לא ישימו שלט, ואם לא באינטרנט אז לא באינטרנט. זה לגבי סעיף (ד)(2).

זה מקובל עליי, אנחנו גם משאירים את הסמכות הזאת לשר.

לגבי השר, יש לי בעיה. בתור מי שאמו אחר ליישם את זה – לא נראה לי שאנחנו יודעים איך לעשות סיווג שלאולם שמחות יהיו תשעה חודשים, ולמפעל מתכת - - -

זה יהיה השלב שבו אתם תלמדו את הנושא.

אל"ף, זאת התערבות גסה במיוחד במקצוע, כך נראה לי. דבר שני, אני לא חושבת שאיזשהו שר יכול להיכנס לכאלה פרטים. אנחנו רוצים להגן – נגן על המינימום שנראה לנו חשוב. יש דירה, יש אדם שלא מודע, ננסה לחזק ונחזק שם. אם זה בעל מפעל תעשייה, בעל אולם שמחות, קבלן שמוכר דירות – הוא לא מבין שהוא חותם על בלעדיות?

זה נאמר בישיבה הקודמת. בשביל ההגינות, סיכמנו שהישיבה הזאת תהיה ישיבה טכנית בעיקרה, כלומר איך להתגבר על הניסוחים.

זה נשמע כאילו שאתם חוששים ממטלה שהיא עבודה נוספת עבורכם. לא צריך להיכנס לפרטים של אולם שמחות. סך הכל השר צריך לקבוע תקופות של תשעה חודשים או אופציות, ולהתייחס לפרוייקטים גדולים או להתייחס לנכס מסחרי בשונה מנכס מגורים. יכול גם השר להחליט ששישה חודשים זה זמן טוב לכל הנכסים, אבל כרגע החוק לא נותן לזה תשובה. הוא מתייחס רק לדירת המגורים.

הוא נותן תשובה של חופש החוזים. הוא אומר שהצרכן, גם לחלק מהם יש שכל, הוא נותן בלעדיות אז הוא מבין מה הוא עושה. אתה תגיד לו שאתה רוצה שנתיים ולא שלוש, למה אני צריכה להגיד לו את זה? אדם מוכר מפעל, הוא עושה עסקה כזאת גדולה בחייו, הוא לא יודע להגיד למתווך אני נותן לך את זה רק לחודשיים? הוא גם יכול להתנות את זה לשישה חודשים.

זה נכון. המקרים שבהם הצרכן - - -

השר יכול גם לא להתערב.

יש כזאת סמכות, אז מחר יש בג"ץ למה הוא לא מפעיל את סמכותו. להסמיך זו גם חובה. על מי אנחנו רוצים להגן? בעל מפעל הולך מפעל במיליונים, א הוא לא יודע לתת את דעתו אם הוא רוצה בלעדיות?

הדוגמה שאת מביאה היא רק אחת מיני רבות. תתייחסי לאותו אדם בודד, שמוכר חנות. גם עליו צריך להגן, אבל המצב הוא פחות קריטי. ברור שלמכור בית מלון זה פרוייקט שמצריך יותר זמן, וגם את הבלעדיות לא צריך לתחום במכסימום בלתי סביר. את צודקת, בדרך כלל מי שמוביל פרוייקט גדול, גם יודע לנהל משא ומתן עם המתווכים. אבל בתוך סוגי הנכסים, בין דירה לבין אותו בית מלון, יש עוד טווח.

אדם שהולך למכור מכולת בכמה אלפים טובים בכל מקרה, הוא הולך לעשות משא ומתם עם הצד השני, הוא הולך לתת לו ערבויות, הוא הולך לקחת ממנו ביטחונות, הוא הולך לעשות אתו תשלומים לשיעורין - - -

זה כשהוא כבר מגיע לעורך דין. בשלב הראשון אומרת לו בת זוגו: לך כבר למתווך, תוציא את זה למכירה. הוא נכנס למשרד המתווך, הוא מוכר את העסק של חייו – המכולת מהדוגמה שלך – והוא לא שם לב על מה הוא חותם. גם עליו צריך להגן.

הצעת החוק שלך, מלכתחילה בה לתת הגנה יותר גדולה לצרכן. למה שלא נדגיש את העניין הזה?

בבקשה, אני מסכים.

זאת אומרת, להחיל את כל התיקון רק על דירות מגורים, אם אני מבינה נכון.

זה מה שיש פה בעצם.

הגבלת תקופת הבלעדיות היא בפירוש לא מתייחסת רק לדירות מגורים. היא מתייחסת לכל נושא המקרקעין. אפילו לא דירה יחידה, יש כאלה שיש להם שתי דירות קטנות, אבל אנחנו מדברים על מכירת דירת מגורים לא בדרך עיסוק.

אני רוצה להדגיש, שדירת מגורים היא הדוגמה השכיחה. זו לא רק דירת מגורים, כי לפעמים מישהו מוכר את המגרש היחיד שיש לו, או את חנות המכולת שיש לו, וגם עליו צריך להגן. בנוסח הזה, שאת כבת, בשינוי שהצעתי - אני חושב שהוא טוב, כי הוא אומר שישה חודשי, אבל השר מוסמך לשנות.

אז תואילו אתם לטרוח, ובתקנות לקבוע מועדים אחרים. אם אתם לא רוצים ורוצים שאנחנו נקבע – בסדר, הוועדה צריכה להתייחס לזה.

ראינו בסקירה של הכנסת שרק 20% -אולי זה לא נכון - נבחרים בבלעדיות, כל השאר האדם לא רוצה לקשור את עצמו.

את יודעת כמה זה במספרים, ה-20%? פה מדובר על אלפי נכסים בשנה.

אני מניחה שמתוך ה-20%, 80% זה דירות. זאת אומרת אנחנו מדרים על 80% מ-20%, אז בגלל זה לעשות כאת התערבות בתוך מקצוע, כי יש איזה בעל מכולת אחד, או מישהו בכיכר המדינה שמכר חנות בצורה לא מושכלת – תשקול זה מול זה.

חבר הכנסת שלגי, אתה מסכים לתחום את זה?

אני מסכים.

זאת אומרת שזה יחול רק על דירות מגורים.

דירות מגורים של יחיד.

זאת אומרת, שהצעת החוק לא תתייחס למקרקעין אחרים.

אם אנחנו מדברים רק על דירת מגורים, אני חושב שצריך אחת משתיים, או לחזור לשלושה חודשים שהיינו בו בהתחלה, או להיות מאוד מצומצם, במובן שאני לא רוצה שייכנס הלקוח, ויחתימו אותו מיד על שלושה טפסים.

ראשית, אנחנו שמחים לבשר שאנחנו מדברים בקול אחד. הנושא של דירת המגורים היחידה - - -

לאו דווקא יחידה, דירות מגורים.

כשהבהרנו את עמדתנו לגבי שישה חודשים, התייחסנו לדירת מגורים יחידה. אדם שיש לו דירת מגורים יחידה, אין לו בנק של דירות שהוא מוכר אותן מפעם לפעם, וזה הופך להיות עיסוק. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה, שזה שיש לו דירת מגורים יחידה וזה כל עולמו -כמו שאמר יו"ר הוועדה – אז צריך להגן עליו.

אבל מי שיש לו מספר דירות, והוא מוכר וקונה דירות, האיש הזה לא זכאי לאותה הגנה, למעט ההגנה שיש לו מכוח החוזה, שהוא יודע שהוא חתם עליו. אז אנחנו מדברים על דירת מגורים יחידה לשישה חודשים, הנכסים האחרים - אני חושב שזה מאוד קשה.

אני מסכים עם גברת שפניץ, מאוד קשה לפלח שוק, ולקבוע אם לחנות בגדים צריכה להיות בלעדיות לשישה חודשים, וחנות מכולת לתשעה חודשים וכולי. חזקה על אנשים שעושים עסקים, גם אם האישה שלו שולחת אותו למכור את החנות, הוא יודע מה הוא עושה בעניין העסק שלו, והוא גם יודע על איזה מסמך הוא חותם. אחרת, נאמר שגם בהסכם המכירה הוא לא ידע על מה הוא חותם. הוא חותם על הסכם, הוא קורא אותו כי הוא יודע שזה חלק מעסקו.

עניין אחר שעלה, והבנו לפחות לפי הפרוטוקול שסוכם היה נושא של המשך זכות המתווך לקבל את התמורה אם הוא החל בתקופת הבלעדיות לקשור את הקשר, ולאחר מכן העסקה נקשרה.

אני מסכים עם גברת שפניץ, שהחוק צריך לקבוע איזשהו מינימום של מטלות, שיזכו את המתווכים בקבלת העמלה. המטלה הבסיסית שחשבנו עליה, ושוחחנו עם גברת שפניץ קודם לישיבה הזאת, היא שהמתווך יהיה צריך לפרסם את דבר מכירת הנכס על חשבונו ומיוזמתו באחד מהאמצעים שהם או עיתון או דיוור ישיר ללקוחות או באינטרנט.

באחד או בכמה?

באחד או בכמה מהאמצעים הללו, אני חושב שאחד הוא מספיק.

מודעה בעיתון, אנחנו יודעים, זה 50 שקלים.

העברנו לחברי הוועדה את רשימת המטלות שנחנו המתווכים היינו מוכנים לקבל על עצמנו. מדובר על תשע מטלות מאוד נכבדות, ויכול להיות שהמטלות האלה יכולות להיות חלק מהחוק, ואז לא נטיל מטלה על שר המשפטים לשנות מידי פעם את המטלות הללו.

אתם רוצים שאנחנו נכתוב שאת כל המטלות יש לבצע? אז כמה מתוך התשע?

לא, על ציר הזמן מספר המטלות עלינו הולך וגדל. כלומר, בחודש הראשון מספר מצומצם יותר של מטלות, לאחר שלושה חודשים מספר רב יותר של מטלות, ואחרי שישה חודשים מספר עוד יותר גדול מתוך המטלות הללו. כלומר, יש כאן תשע מטלות, אנחנו מדברים על ארבע או חמש מטלות, שנצטרך לעמוד בהן אם נרצה בלעדיות לשישה חודשים.

אלה הנקודות, ואני חושב שכך כולם יהיו מרוצים גם הצרכן הקטן, וגם הסדר הציבורי, ולא תהיה התערבות גסה בחופש העיסוק.

זה בדיוק עניין לתקנות.

זה משני, חוק או תקנות, כי אנחנו צריכים להחליט מה אנחנו רוצים. אתה קושר, בצדק, את מילוי החובות בחזקת הבלעדיות. אבל אז צריך שאותם הדברים שהם חובה, והם מקנים את החזקה, יהיו מינימום מסוים, והשאר יהיה - -

השר נקבע.

- - השאר יהיה חובת גילוי, כי זה לא מתאים. מה, אנחנו נגיד לו לעשות פרסות באינטרנט, שלאף אחד אין מחשב בסביבה? לכן, צריך את זה לבנות. יהיו שני חלקים, יהיה מינימום, והוא יקנה את חזקת הבלעדיות, והשאר יהיה חובת גילוי. המתווך יישב עם המוכר ויגיד מה הוא עושה בדיוק.

אני רוצה להזכיר לך, וגם ליו"ר, שכאשר ההצעה הזאת הגיעה לוועדה, בעקבות הסיכום עם הממשלה, היא הגיעה רק עם הנושא של הגבלת התקופה. הנושא של הגורם היעיל, הרי הממשלה בהתחלה לא הסכימה לו. אז הציע היו"ר, שנחזיר את העניין של הגרום היעיל, אבל לא בצורה הגורפת כפי שהייתה בהצעה המקורית, אלא הנוסחה הזאת. אני חושב שהיועצת המשפטית של הוועדה כתבה את זה נכון, אלה הדברים שבוטאו פה בישיבה האחרונה. עכשיו אתם אומרים: אל תיתנו לנו את האחריות הזאת.

יש הבדל. חובת הגילוי – אין לי בעיה, לא דברתי על סעיף (1), דיברתי על (1). אל תטילו על שר להיכנס לעסקים של ענף ולהחליט שחנויות מסוים בעיר מסוימת זה תשעה חודשים, בעוד שבעיר יותר שכוחת אל זה יותר. וילה של מעל שני מיליון- - -

אבל ירדו מזה. הייתה הצעה שכל הצעת החוק תיוחד רק לדירות מגורים, שנמכרות שלא על ידי קבלן.

הסכמת? בסדר.

לדעתי, צריך להתייחס לדירת מגורים, ולהגדיר את הנושא הזה כדירה יחידה. יש אנשים שבאמת עוסקים בזה, קונים דירה, מוכרים דירה וכן הלאה.

שלא דרך עיסוק, נאמר.

אני לא יכול להסכים לדירה יחידה, מכיוון שידוע במדינת ישראל, שלמשק בית ממוצע במעמד הבורגני, יש לו יותר מדירה אחת. אחד משקיע כסף בבנק, אחר בדירה.

תראה את סעיף (ג), הסעיף שקיים בחוק לעניין 30 הימים. הוא לא מגביל לדירה יחידה, הוא אפילו מדבר על דירה שעוד גמרו לבנות אותה. הוא מדבר על דירה, נקודה.

אני חושב שלעניין עסקים, אין טעם להיכנס לזה בסעיף הספציפי הזה, מפני שבכל מקרה אדם שיש לו מגרש או חנות מכולת, מן הסתם יש לו רואה חשבון, הוא צריך להיות עוסק מורשה, יש לו נושאי מיסוי, שלאדם פרטי שמוכר דירה לא תמיד קיימים. מעצם זה, אני חושב שאין טעם להיכנס להגדרה הזאת בחוק. אדם שיש לו חנות או מגרש, יודע לכלכל את צעדיו, ואם הוא לא יודע יש לו יועצים. הרי הוא לא יכול לנהל חנות בלי יועץ עם קבלות של רואה חשבון.

חבר הכנסת שלגי הסכים לזה.

אולי בסוף תשכנעו את הוועדה לחזור בה מההסכמה.

נדבר רק על דירה, זה כבר מצמצם את ההצעה המקורית, ויישאר שלושה חודשים.

זה לא מספיק שלושה חודשים.

אני יודע שזה לא מספיק לדעתכם.

רק שלא תהיה בסוף פגיעה בצרכנים.

תאמין לי שאני לא פוגע בצרכנים, כי אם הצרכן יהיה מרוצה מהמתווך הוא יחתום לו על הארכה. אחרי שלושה חודשים הוא ימשיך להיות מתווך, אבל לא בלעדי. הרעיון הוא שאחרי שלושה חודשים אני יכול להעסיק מישהו נוסף, אולי השני יביא את הדירה. אם המתווך הבלעדי, בחודש הרביעי כן ימצא את הדירה הוא יהיה זכאי לעמלה, משום שהוא הגורם היעיל, אבל לא משום הבלעדיות. יהיה לו יתרון, כי שלושה חודשים הוא עבד לבדו. המתווך שצורף אחרי שלושה חודשים רק מתחיל.

צריך לראות גם את הפן של מתווך. מה המשמעות של מתווך לתקופה שמוגבלת לשלושה חודשים. עד שמתווך מצליח לשווק בפרסום, לנסות להביא את הלקוח להחלטה כזאת או אחרת, זה לוקח לפעמים יותר משלושה חודשים. זה פרסום בעיתונות, זה שיווק, זה לפעמים העמדה של קרוון באתר בניה – המון שיווק.

מר אפללו, כמה מתווכים יש במרכז הליכוד, וכמה צרכנים יש, שאתה צריך לדאוג להם?

אתה יורד לתת רמה, זו ההתנהגות שלך כשאתה מדבר. זו בושה מה שאתה מדבר פה.

אני מסכים שזאת בושה, לא מה שאני אומר אלא המצב.

זו בושה מה שאתה אומר עכשיו, אני מתבייש במה שאמרת. אני מתבייש באיך שדברת. חוץ מזה, אתה יכול להגיד רק מה דעתך ולא מה דעתי, אל תהיה פה חוכמולוג גדול. מרכז הליכוד, אולי המרכז של טומי לפיד שמשתיק אתכם. הוא מסתכל עליכם, וכמו שפנים כולכם מתקפלים. אתה בא להטיף לי מוסר? תסתכל על עצמך. תתבייש. מפלגה של אחד שכולם פוחדים ממנו, שלגייה עם הגמדים.

יש איזו בעיה בקואליציה?

לגופו של עניין. אני אומר לך מתוך ניסיון, שבשביל למכור את המוצר לוקח למתווכים הרבה יותר זמן משלושה חודשים. אני חושב ששלושה חודשים זה לא מספיק, וחשו לתת להם את תקופת הבלעדיות, אם לא, הם לא יעשו מאמץ מכלל. הם יחכו, וזה יפגע בקונים, הפוך ממה שמנסה לעשות אדם שאומר שהוא רוצה לדאוג לקונים. אדם לא צריך להגיע למתווך, הוא מנסה בעצמו, שינסה כמה זמן.

קיימנו כבר דיון אחד על העניין. במסגרת הדיון הזה הגענו פחות או יותר להבנה. בינתיים, לאור ההערות שנאמרו פה לפני שהגעת, יש לסייג את הדבר הזה לכיוון דירות של יחידים, שזה לא משלח היד שלהם למכור ולקנות דירות. אדם שיש לו יותר מדירה אחת, גם הוא נכלל בחוק.

בעניין התקופה, ההצעה המקורית הייתה שלושה חודשים. הצענו בישיבה הקודמת, והמציע קיבל, שנדבר על חצי שנה, עם מטלות מסוימות שהמתווכים יעשו במהלך התקופה הזאת. אם הם לא עושים אותן – זאת לא הכוונה.

אומר חבר הכנסת, שמאחר והיה פה שינוי עכשיו שתחם את זה למקום מסוים, הוא מבקש לחזור לאותם שלושה חודשים.

אני מוכן לצמצם את זה לדירות מגורים של יחידים.

אבל אם תסכים לחצי שנה, אז בזה נגמר העניין, אנחנו יכולים ללכת לקריאה ראשונה, אני לא רואה פה נקודות מחלוקת נוספות. אם הם יעשו חלק מהמטלות שהם הגישו ברשימה, ראית את המטלות?

אולי נשמע את הממונה על הגנת הצרכן?

אני חושב שהתקופה של שישה חודשים היא די והותר. מאריכים פה את העניין בשלושה חודשים.

סליחה, אנחנו לא מאריכים. אם לא נקבעה תקופת הבלעדיות, נשארת ההוראה בחוק שכשלא נקבעת תקופת בלעדיות יש 30 ימים. אם רוצים במודע לתת תקופת בלעדיות היא לא תעלה על תקופה שעכשיו דנים אם תהיה שלושה חודשים או שישה חודשים.

אני חושב שזה מאזן את המצב בשוק. שישה חודשים לצרכן או למכירת דירה, בהמתנה שמשהו יקרה יכולה להיות הרבה זמן. אני לא יודע מה הזמן הממוצע שהיום מוכרים דירה.

אם הוא יכול לבד בלי בלעדיות, שיעשה את זה לבד.

זה הגיע לחצי שנה כי אמרנו שישפרו את השירות לאזרח. דיברנו על מתווכים שחלקם עושה הרבה, אבל חלקם לא עושה דבר. הם צריכים לעמוד ברשימת מטלות שיהיו לטובת הצרכן.

המשמעות של בלעדיות היא לא סתם איזו חותמת, כי אני נשאר תקוע עם מתווך שאני לא יודע מה הוא עושה. בוודאי אנחנו צריכים לדעת בדיוק מה מתווך אמור לעשות כדי לקבל את הבלעדיות הזאת, אחרת אין שום סיבה לתת לו בלעדיות, אם אין אלמנטים בסיסיים שחובה שהוא יעשה אותם.

אני מסכים עם הגברת שפניץ, שאומרת שיש קודם כל סף בסיס שבמסגרת הבלעדיות אתה חייב לתת. אם אתה רוצה לתת דברים נוספים יש לסכם עליהם – היא קראה לזה חובת גילוי – זה בסדר. אחרת, אין שום סיבה לתת בלעדיות. צריכה להיות עבודה מאחורי הבלעדיות. כרגע, הדבר פתוח, היום יש בלעדיות והוא לא חייב כלום.

יכול להיות שהמתווך יפעל כל כך טוב בתקופה של השלושה חודשים, ויבצע את כל הפעולות ואולי מעבר להן, והוא יקבל הארכה לעוד שלושה חודשים. אין מניעה בעניין הזה.

תודה. גברת כהן, בבקשה.

ראשית, אני מברכת על היוזמה, ואנחנו לא נגד. אנחנו רוצים לספר שבתקופות כמו היום, שלושה חודשים זה זמן לא סביר, ומגיע צל"ש למי שמצליח למכור בשלושה חודשים דירה. אם אנחנו נסכים לזה, ואתם תחוקקו ששלושה חודשים זה הזמן לבלעדיות, ניצור מצב שהצרכן לא יוכל לקבל את השירות הטוב הזה שנקרא שיווק בבלעדיות, שאומר שייתנו לו פרסום באתר האינטרנט, בעיתון, תליית שלט.

אלה דברים, שאנחנו בעצמנו מתוך ידיעה, מתוך מקצועיות, ומתוך רצון להעלות את רמת המתווכים בארץ, אמרנו שאנחנו מוכנים להגביל כדי שהבלעדיות תהיה בעלת תוכן. שלושה חודשים יעקר מתוכן. אני לא אקח בלעדיות.

זה אולי יגרום לכם למוטיבציה. נגיד שבארבעה חודשים אתם עומדים ב-X מטלות,בשישה חודשים יש לכם אופציה לחודשיים נוספים בתנאי שאתם עושים את יתר המטלות שרשמתם ברשימה שהגשתם.

בוא נלך עם מה שאמרת, אבל לא נקרא לזה אופציה, אלא נגיד שאנחנו נהיה מחויבים לעמוד במטלה אחת, שתיים, שלוש וארבע בתקופות שונות. נגיד בכל תקופה כמה מטלות – בהחלט כן. אם אנחנו מחזיקים בבלעדיות ארבעה חודשים, נצטרך לעמוד ביותר מטלות. אבל אם תגביל אותי לשלושה חודשים - - -

אני לא מגביל. מה שהצעתי עכשיו זה לשמור בידייך את האופציה לקבל חצי שנה.עורך דין אבירם אמר שאתם רוצים לדר את המטלות. נניח שתהיה אופציה להאריך את הארבעה חודשים בעוד חודשיים, בתנאי שאתם עושים את מכסימום המטלות שסוכמו כאן.

מקובל.

אדוני היו"ר, אני חושב שכל הדברים האלה רשומים בנייר שלנו, ואפשר אולי להקריא אותו.

אלא שהייתי אומרת שהבלעדיות תוגבל לשישה חודשים בתנאי לפי דירוג ולפי כמות המטלות. זאת אומרת, שאם אחרי ארבעה חודשים לא עמדנו בארבע מטלות מתוך התשע, תילקח לנו הבלעדיות.

זה מה שאמר חבר הכנסת שמחון.

לא, הוא אמר ארבעה ואחר כך יינתנו עוד חודשיים. זה קצת בעייתי.

בפעם שעברה הגענו למסקנה אחרי ויכוחים, אני בקשתי שישה חודשים ואחר כך עוד שלושה. הקראתי גם סימוכין מהרמב"ם. אני חושב שכדאי להשאיר את זה על שישה חודשים נטו, עם הפרמטרים, ושם הוספתי משפט נוסף שאומר, שיינתן מכתב אזהרה למתווך שאם הוא לא עמד בזה יבוא מתווך אחר – אבל זה אחרי שישה חודשים. הקראתי הלכה יהודית אמיתית. מותר לרמב"ם גם להיות חכם וצודק.

קודם כל, יש תהליך שבעל דירה צריך לעבור אותו, לקבל את המחיר שהוא מבין שהוא מקבל. בדרך כלל ההצעה הראשונה שתתקבל, אם היא תתקבל תוך שלושה חודשים, בעל נכס בדרך כלל מסרב לה, כי הוא רוצה לראות מה הוא יכול לקבל.

דבר שני, יש דירות באופקים, באריאל, בשערי תקווה, כפר דרום ועוד, שזמן המכירה של שלושה חודשים, זה אפילו לא מביא את הקונה הראשון בשוק השקה שלנו היום. תראו קבלנים תקועים עם דירות מוכנות שהם לא מצליחים למכור. שלושה חודשים זה כאילו לבטל את הבלעדיות. חצי שנה, זה איפה שהוא בממוצע הסביר שאנחנו מצליחים למכור.

תודה. חבר הכנסת אפללו, בבקשה.

אני מדבר מתוך ניסיון, הייתי מתווך, לעומת כאלה שאין להם ניסיון. הם מנסים לנסות לחוקק, וגם את זה הם בקושי יודעים.

זה קרב? הפסקת אש.

לגופו של עניין, הרי לאזרח יש אפשרות לא להתקשר למתווך, לנסות למכור את הדירה שלו לבד, אף אחד לא הכריח אותו להגיע למתווך. אני לא מאמין שיש אדם שמגיע למתווך, והוא מוכן לשלם לו, אם יש לו אלטרנטיבה אחרת. הוא מגיע כי הוא לא מצליח, ולמתווך יש את הכלים לעשות את זה.

אם אתם רוצים לעודד את המתווכים למכור דירות, צריך תקופה כדי לפרסם. אני חושב שתקופה של שישה חודשים סבירה, אתם מוסיפים עליהם מטלות שמחייבות אותם, מה לעשות כדי שתהיה להם בלעדיות. אם הם לא עומדים במטלות, הבלעדיות תתבטל באופן אוטומטי. הדבר הזה משפר את המכירות, זמן של שישה חודשים -זה אולי אפילו מעט מידיי, יש מקומות שאי אפשר למכור. מקומות שבהם קל למכור, כל אחד ישים שלט על הבית שלו ויבואו קונים מהר.

בתקופה בה כולם רצו לקנות דירות לא היה צורך במתווכים. היום צריכים את המתווכים, העבודה שלהם קשה, ואני אומר לך שלהיות מתווך - - -

אני תמיד הזדקקתי למתווך, ואני צמוד לאותו מתווך כבר 20 שנה.

אם אנחנו רוצים לעודד את המכירה, במגבלות שהוספנו להם כדי שיקבלו את השישה חודשים, שישה חודשים היא תקופה מינימלית, לדעתי. אני חושב שזה עוזר גם לצרכן, וזה מחייב את המתווך כדי לדרבן אותו לעשות יותר מאמצים.

חבר הכנסת אפללו, אל תיקח את הדברים באופן אישי.

ההתקפה על חברי מרכז, מה זה, זה לא אישי?

אני עדיין סבור שאתה מונע מאינטרסים של חברי מרכז הליכוד ואתה לא רואה לנגד עיניך את טובת הצרכנים.

אתה מדבר שטויות, כרגיל.

עכשיו הוספת וסיפרת לנו שהיית מתווך, וברור עכשיו בשם מי אתה מדבר. אני ל הייתי מתווך, אבל ייצגתי מתווכים.

אבל היום הוא כבר לא מתווך.

אני, כעורך דין, ייצגתי מתווכים וגם לקוחות, אני מכיר את הנושא, אני גם מכיר את שוק המקרקעין. אני סבור - - -

אם כך, אתה מייצג את עורכי הדין.

אני בא לכאן עם האינטרס של הצרכן. לדעתי, בשוק חופשי לא צריך בכלל בלעדיות. יחד עם זה, היות והמצה הזה קיים, וגם החוק מתייחס לזה, אני לא בא לבטל את הבלעדיות, אני רוצה – כדי להגן על הצרכן – לתחום אותה בזמן. אל"ף, לא מדובר על כך שאחרי שלושה חודשים מתווך כבר לא זכאי לדמי התיווך – במפורש לא. הוא יכול להמשיך להיות המתווך הלא בלעדי.

שנית, אפשר גם בהסכמה ללכת על בלעדיות לתקופה נוספת של שבוע, של חודש, או של שלושה חודשים – לא יותר משלושה חודשים. כלומר, מדובר על הסדר שמתווך שיעשה את המאמצים ירכוש יתרון לעומת מתווכים אחרים, אם יצטרפו לתמונה אחרי שלושה חודשים או יזכה באמונו של הלקוח ויקבל הארכה.

אם אנחנו רוצים להיות ענייניים ולא לפתוח את הדיון שוב ושוב, אני מסכים להישאר בתחום של דירת מגורים בלבד, של מוכר יחיד – גם אם יש לו יותר מדירה אחת. המועד יישאר שלושה חודשים. אני גם מוכן, למרות שזה מובן, שיהיה כתוב שהתקופה הזאת ניתנת להארכה. כל הנושא של התנאים שהמתווך צריך לקבל עליו, מצדי לא צריך להוסיף אותם. אם אנחנו רוצים להסמיך את השר לקבוע את זה בתקנות, בבקשה, אני חושב שזה יכול להועיל.

אתמול בלילה חזרתי מכנס בין-לאומי של חברת רי/מקס, אנחנו מיוצגים ב-47 מדינות, דברתי עם חלק מהאנשים בנושא של בלעדיות. זה נוהג, ככה עובדים בלי קשר - - -

ככה עובדת רי/מקס, זו השיטה של רי/מקס.

לא, ככה עובדים בכל החברות האמריקניות, בצפון אמריקה ובאירופה מאז ומעולם, בלי קשר אם זה כתוב בחוק. בדקתי אתם כי רציתי לדעת לשם השוואה. אנחנו מדברים על חשיפה של נכס. תקופות שיווקיות אפשר לעשות בתקופה מינימלית, דברנו בדיון הקודם על לפחות שישה חודשים.

אנחנו הצענו רשימת פעולות, כדי להעלות את הרף של המתווכים. אם הם לא עושים את הפעולות האלה, באמת לא מגיעה להם בלעדיות. אני לא חוש שצריך לשנות, בלי שישה חודשים אף מתווך לא יכול לעשות את הפעולות האלה, הוא לא ייקח על עצמו.

אפשר להישאר בשישה חודשים, אבל עם כל נכס של יחיד. לא רק דירה, יחיד עם חנות, יחיד עם מגרש.

יכול להיות גם מישהו שיש לו סניף בנק.

מר שלגי, לפי דעתי, לא מכיר מספיק את המצבים שבהם מתווך עובד X חודשים, אפילו שלושה חודשים. בעל הבית משתכנע תוך כדי אותה תקופה שאכן המחיר שהוא ביקש הוא לא ריאלי. אחר כך עובר אותו מתווך למצב, שהוא השקיע את כל העבודה ובא מישהו אחר, ולפעמים גם בעל הבית עצמו, וקוטף את הפירות ללא שום הצדקה.

לכן, הנושא הזה של מספר פעולות, שצריך לעשות כחובה לתקופת הבלעדיות, מקובלת עלינו באופן עקרוני, כמובן שזה לא יהיה משהו גורף ולא משהו לא סביר. תקופה של שישה חודשים – ואני לא קושר את זה למצב של השוק של היום או של אתמול – זו תקופה סבירה.

אתם באים מהנחה כאילו יש פה התנפלות של המתווך על אותו מוכר מסכן. אין הכוונה פה לסדר את האיש, אלא להיפך, לתת את השירות באופן שיחשוף את הנכס למכסימום קונים פוטנציאליים. אל תגבילו אותנו בנושא הזה של שלושה חודשים, מכיוון שזה גול עצמי מבחינתנו ומבחינת הצרכן שאתם מנסים להגן עליו.

אני מעיין עכשיו בנייר שהגשתם לנו, אני חייב להגיד שאני במקומכם לא הייתי מוכר אפילו חצי דירה. אקריא מה כתבתם פה. "1. סיוע בתמחור הנכס באומצות ניתוח מחירי שוק של נכסים דומים". זה עדין לא מוכר את הדירה.

"2. סיוע בהכנת הנכס לדירה, באמצעות מתן הנחיות שיכוונו להקניית יתרונות לנכס על פני נכסים מתחרים". זה גם עדיין לא מכר את הדירה, לדעתי.

זה מקדם, להראות את היתרונות של הדירה.

"3. פרסום בדבר עמידת הנכס למכירה באמצעות שילוט באחד או יותר מהאופנים הבאים: שילוט בקרבת הנכס, שילוט על גבי לוח מודעות ציבורי, שילוט במרכז קהילתי. כל שילוט שהוסכם בין המתווך ללקוח". לכת למתנ"ס לתלות שלט, אני יכול לשלוח את הבן שלי.

"4. פרסום דבר עמידת הנכס למכירה בקרב מתווכים נוספים, באמצעים אלקטרוניים ובאמצעות דיוור ישיר או באמצעי אחר. 5. פרסום דבר עמידת הנכס למכירה בקרב קהל לקוחות מסוים באמצעי אלקטרוני או באמצעות דיוור ישיר או באמצעי אחר.

6. פרסום דבר עמידת הנכס למכירה באמצעות פרסום מודעה באתר אינטרנט ייעודי לשיווק נכסי מקרקעין או בעיתון מודפס. 7. ערכית בית פתוח בנכס, במסגרתו יוזמנו מתווכים נוספים ו/או רוכשים פוטנציאליים להתרשם מהנכס.

8. לבקשת הלקוח, הפניית הלקוח לייעוץ מתאם בשלב המשא ומתן על מכירת הנכס".

מה זאת אומרת?

למשל, מס שבח. הוא צריך לדעת עם כמה הוא נשאר בסוף היום, לדוגמה.

לזה עורך הדין מפנה אותו.

ראשית, אני רוצה לברך על החוק, אני חושב שהוא בכיוון הנכון. אני חושב שצריכים להוסיף כאן איזון קטן בין הכוחות שפועלים בשוק, גם כדי להגן על המתווכים מצד אחד, וגם מצד שני להגן על הצרכנים, כמו שמנסים לעשות.

אני מאמץ בחום את הדברים שאמרה גברת שפניץ, לגבי החתימה על הבלעדיות, משום שחלק מהחוזים שבהם עושים שימוש, סעיף הבלעדיות מובלע בתוך ההסכם. זו הצעה מצוינת, כדי שהאדם יידע הוא התקשר בעסקת בלעדיות.

זאת אומרת, שהסכם הבלעדיות יהיה הסכם נפרד, מסמך נפרד.

שתהיה איזו שורה מודגשת בתוך מסגרת או בצורה בולטת. אני לא רוצה להתייחס לרשימה הפרטנית הזאת, מה באמת צריך מתווך לעשות על מנת לקבל את הבלעדיות, אבל בהנחה שהשר יקבע את רשימת הדברים, מצד אחד המתווך רוצה את הביטחון שיש את ההתקשרות הזאת והוא יקבל את השכר שלו.

מאידך גיסא, לא ייתכן מצב בו אדם מתקשר שישה חודשים, והוא לא יכול לעשות שום דבר עם הנכס כי יש לו מתווך, והמתווך לא עושה שום דבר.

הוא יכול, הוא גם יעשה, רק שהוא יצטרך לשלם את השכר בכל מקר למתווך.

אכן. לכן אי חושב שצריך להוסיף בסעיף (2)(ד) עוד פסקה. "חלפה שליש מתקופת הבלעדיות, ולא בוצעו כל הפעולות שקבע השר, בטלה הבלעדיות לאלתר". כלומר, אי אפשר להחזיק בן אדם יותר מחודשיים בלי שהמתווך עשה כלום.

השאלה היא מה זה לעשות. הוא פרסם מודעה באינטרנט.

אני מסכים עם מה שאת אומרת, השר צריך לקבוע את רשימת הדברים שעל המתווך לעשות. לא עשה את מה שקבע השר, יש לבטל את הבלעדיות ולאפשר לבן אדם לפנות או למתווך אחר או למכור בעצמו.

לגבי סעיף 2. הצעת החוק קובעת חזקה שהיה גורם יעיל. אנחנו מציעים להוסיף את המילים "הניתנת לסתירה".

חזקה, זה ברור.

זה עלול להתפרש. במקרה כזה, כיוון שמדובר בשאלה אם הייתה השקעה, לא הייתה השקעה.

אין בעיה עם זה.

אני כמובן מסכים עם מה שהציע חבר הכנסת שלגי, לא מקד את הצעת החוק בדירה בודדה שיש לאדם, אלא כל אדם פרטי שאין לו את הכלים להתעסק עם העסקאות מסוג של הדיור.

אם למשל, יש לי מחסן ששווה מיליון דולר?

אם יש לך מחסן שקבלת בירושה, אבל אין לך שמץ מושג, מעולם לא בצעת עסקה במקרקעין - - -

אדם בן 92, לא הוכרז כפסול דין, אבל לא יודע על מה הוא חותם למתווך. יבוא איש נחמד, ימליצו לך עליו.

הערה אחרונה. סעיף 2(ב), עלול להתפרש המתווך שביצע בתקופת הבלעדיות את פעולות השיווק שנקבעו, "חזקה שהיה הגורם היעיל כאמור בסעיף קטן (א)(3)". אני חושב שצריך להוסיף כל זאת את המילים "לעניין בלעדיות בלבד". שלא ייווצר מצב שהחזקה הזאת יש לה תחולה גם בתום תקופת הבלעדיות. מה קורה בתום תקופת הבלעדיות, אם הוא קיים בתקופת הבלעדיות את כל הפעולות, עדיין קיימת החזקה לתקופה שאחר כך, לכן חייבים להוסיף את המילים האלה.

תודה. דובר אחרון, ואחר כך ניתן לחבר הכנסת שלגי להציע הצעה.

זה נכון שיש מצב שיש אדם מבוגר, ויש אדם שלא מבין, ואחד שמבין יותר, אבל אנחנו צריכים למצוא את שביל הזהב שיתאים גם למתווכים לתת שירות לאותו זקן בן 92. אתם יוצאים מנקודת הנחה כאילו אנחנו באים לסדר מישהו. אנחנו לא רוצים למכור את הנכס, לקבל בלעדיות וללכת לישון חצי שנה, זאת לא הכוונה. אם אנחנו נשקיע חצי שנה בפרסום ולא נמכור – הפסדנו חצי שנה עבודה ותשלום. הכוונה שלנו היא למכור כמה שיותר מהר את הנכס, כי ככה נעשה אותו כסף בפחות זמן וכולם ייצאו מורווחים. אין לנו שום אינטרס לרמות.

אתה מדבר בשם הרוב שהוא הוגן, אבל במציאות אנחנו פוגשים גם חריגים.

תקרא ב"ידיעות אחרונות" היום, יש 2,500 "חאפרים", שהמדינה לא מטפלת בהם. תעשו מלחמה בזה.

אנחנו בדיוק אלה שכן רוצים לעבוד נכון וישר, ואתה מונע את זה מאתנו. ברגע שאתה מגביל אותנו לשלושה חודשים נעבוד פחות.

תודה. נשמע את החבר הכנסת שלגי, ולדעתי עם ההצעה שלו אפשר יהיה לסכם.

יש פה אינטרסים, ואנחנו נוטים לשמוע רק חלק מהדברים שנוחים לאוזן לשנו. אני חושב שההצעה מאוזנת. אם נדבר על ששיה חודשים, ונדבר על נכס של יחיד בלבד, מי שאיננו עוסק בזה – זו יכולה להיות דירה, מגרש, מחסן או חנות – ולא למנוע את אפשרות הארכת תקופת הבלעדיות. התווך המסור יראה פעילות, הצרכן יאריך את הבלעדיות. אבל בתום תקופת הבלעדיות, הלקוח גם יוכל לומר לו שהוא לא עשה מספיק, ורוצה מתווכים נוספים שינסו למכור את הנכס. כלומר, הסיכון הוא על המתווך הבלעדי, אם הוא לא באמת השקיע מאמץ שמשכנע את הלקוח.

אני מקבל גם את ההצעה של נציג המועצה לצרכנות, שיאפשרו לתת למתווך הבלעדי חזקה אם הוא עמד במשימות מסוימות, שהשר יקבע מהן. יחד עם זה, אם אחרי שליש התקופה המתווך לא עשה אף אחת מהן, הבלעדיות פוקעת.

יתכן מצב שהמתווך עשה את כל אותן פעולות, חלפו שישה חודשים, ולא נמכרה הדירה. צריך לקחת גם את זה בחשבון.

נראה לי שמה שחבר הכנסת שלגי הציע כרגע זה מאוזן. אני יודע שזה לא בדיוק מה שרציתם.

יכול להיות מצב שחברת היי-טק גדולה שמחזיקה 20,000 מטר, שהבעלים שלהם הוא אדם יחיד, שהנכס שלו שווה מיליונים. כשהוא יבוא לקבל ממני בלעדיות, ההתייחסות אליו תהיה כאל אדם יחיד עם נכס יחיד. ההשקעה שלי בו יכולה להיות אפילו שנתיים ושלוש.

אנחנו הולכים לעניין הזה של ההחתמה הנפרדת. אי מבקשת, לאור ההסמכה לשר, שסעיף ההסמכה יהיה יחסית רחב. יכול להיות שאחד הדברים שנקבע יהיה גובה הסכום, והשאלה היא אם זה מקובל. למשל, אם הוא צריך למכור וילה של שני מיליון שקלים, שתהיה לנו סמכות גם להגביל, ואז המחסן מהדוגמה של היו"ר לא יהיה בפנים.

אין לי שום בעיה.

אני רוצה שתהיה לו הסמכה לעשות הפרדה בין חובת גילוי בלבד, עם מתן החזקות.

אין לי שום בעיה.

מבחינתי, אפשר לסכם. אפשר עם התוספות שהציעה הגברת שפניץ כרגע, להביא את הצעת החוק לקריאה ראשונה. חבר הכנסת שלגי, מקובל עליך? אחזור על מה שאמרת, כדי שיהיה ברור.

חצי שנה, בחצי שנה הזאת יש מטלות. אנחנו מדברים על נכס של יחיד, אנחנו מדברים על כך שהשר יוכל להתקין בתקנות את רשימת המטלות, ותהיה לו סמכות להגביל.

סיכמנו שמדובר בדירה ולא בנכס אחר.

התפשרנו. אתם הצעתם, אבל התפשרנו, העניין הזה מוגבל בסכום. קבלנו את הצעת משרד המשפטים, ששר המשפטים יוכל להגביל בסכום. סביר להניח שנכס של מיליון דולר הוא לא ישים בפנים, אבל מכולת באופקים, ששווה לא יותר מ-30,000 דולר, כן יכלל.

אנחנו מקבלים גם את ההצעה של מר פרידמן, שאם בתום שליש מהתקופה לא נעשה שום דבר, הבלעדיות מתבטלת מאליה.

מספיק שהוא שלח מודעה לאינטרנט זה נקרא שהוא עשה. זה מיותר, אם אתם שואלים אותי.

מי בעד הנוסח המוצע?

הצבעה
בעד: 2
נגד: אין
נמנע: 1
אושר

תודה, אושר. חבר הכנסת אפללו, למה אתה לא מצביע אתנו?

אני נמנע.

מתן הבלעדיות יהיה במסמך נפרד, מודגש, שכל אחד יידע על מה הוא חותם. האוצר העביר לנו מסמך, על ידי הגברת גלית עובדיה ממשרד האוצר, שלהצעת החוק אין עלות תקציבית.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בעשה 11:45.