כנסת פתוחה

א' - היערכות הרשות השנייה למכרז למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2



2
ועדת הכלכלה
16.3.2004

פרוטוקולים/כלכלה/8385
ירושלים, י"ב באייר, תשס"ד
3 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 173
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ג באדר התשס"ד (16 במרץ 2004) , שעה 9:00

היערכות הרשות השנייה למכרז למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2.

חברי הוועדה: שלום שמחון - היו"ר
אבשלום וילן
דוד טל
איתן כבל
אליעזר כהן

אורי אולניק - מנכ"ל משרד התקשורת
ד"ר אסף כהן - סמנכ"ל בכיר כלכלה, משרד התקשורת
יואב תמיר - אגף כלכלה, משרד התקשורת
אמיר לוי - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
דידי לחמן-מסר - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
עו"ד נגה רובינשטיין - משרד המשפטים
יאיר שטרן - יועץ לטלוויזיה החינוכית
עו"ד יעל ורדי רוטשילד - טלוויזיה חינוכית
מנשה סמירה - יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
מוטי שקלאר - מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
נחמה לאור - עוזרת מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד דורון אבני - יועץ משפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
אלונה אריאלי להב - הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
אורי שנער - נשיא קשת
עו"ד אמיר ונג - קשת
טל שטרק - קשת
עו"ד גדעון קורן - טלעד
דבורה קמחי - יועצת משפטית, ערוץ 10
אייל מלובן - ארגוני יוצרים ומבצעים
יורם חטב - מנכ"ל שח"ם - איגוד שחקני המסך
שחר ולנר - איגוד הבמאים
עמי גניגר - מנכ"ל ויו"ר תיא תקשורת
דרור שטרום - הממונה על ההגבלים העסקיים
לאה ליברמן-בנדר - שת"יל-שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חב'

אתי בנדלר

לאה ורון

תמר פוליבוי


היערכות הרשות השנייה למכרז למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2

אני פותח את הישיבה. היום נדון בהיערכות הרשות השנייה למכרז למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2. ביקשנו לקיים את הישיבה כדי לשמוע ממועצת הרשות השנייה על ההיערכות לקראת המכרז בספטמבר הקרוב. אנחנו קודם כל רוצים לקבל דיווח על התקדמות העניינים וגם לשמוע את ההשגות של השחקנים הראשיים שאמורים לגשת למכרז או לא אמורים לגשת למכרז סביב ההתארגנות למכרז, ואיך לוח הזמנים מתקדם.

באופן טבעי, אנחנו נבקש ממנכ"ל מועצת הרשות השנייה לפתוח ולהציג בפנינו את הדברים, ואחרי זה הדיון ייפתח לכל הגורמים העוסקים בעניין גם להשגות וגם להתייחסויות, מתוך כוונה שאכן הדברים יקרו כפי שהם היו צריכים לקרות על-פי החוק. בין לבין יש בוודאי נושאים נוספים שיעלו תוך כדי הדיון, ואנחנו נשמח להתייחס אליהם.

בראשית הישיבה, אני רוצה לבקש מיושב-ראש מועצת הרשות השנייה לומר מספר מילים לזכרה של שירן, שהיתה חברת מועצת הרשות השנייה. היא התמודדה התמודדות מרה אתי באופן אישי בנושא אחר, בנושא הקרקעות. בהחלט הפסדנו מתמודד חשוב בתחום שעסקתי בו בעבר.

דוקטור ויקי שירן, חברת מועצת הרשות השנייה, לצערנו הרב נפטרה אתמול לאחר מחלה ממארת שתקפה אותה בתקופה האחרונה. זה קרה בפרק זמן מהיר. כולנו כואבים ומצטערים על כך. ויקי היתה ידועה בדעותיה החריפות למען ציבורים מיוחדים. ויקי היתה דוקטור לתקשורת ומרצה. בגלל השקפתה ודעותיה הברורות בתחומים השונים, היא ייצגה אותם נאמנה במועצת הרשות השנייה.

אומרים שלכל אדם אין תחליף, אבל אנחנו בטוחים שיהיה לנו קשה למצוא נשים בדמותה של ויקי שיידעו גם להילחם עבור ייצוגם של המיעוטים השונים בעיקר. היא לחמה על זכויותיהן של הנשים וייצוגן הנאות והנכון. היא גם היתה פעילה בקשת המזרחית. היא היתה פעילה בפורומים שונים ועשתה גם רבות למען היוצרים והיצירה. אני חושב שהיא ייצגה את תחום היצירה בגאון במועצה, והיא תרמה תרומה נכבדה. אנחנו כואבים ומופתעים שיש נושאים שאני הבטחתי כיושב ראש המועצה לויקי לפני כחודשיים ועדיין לא נסגרו. אמרתי שעד שוויקי לא תביע דעתה ועד שלא תשתכנע – וכמו שיושב ראש הוועדה אמר, גם לנו היו ויכוחים מרים איתה כמעט על כל נושא - לא נקבל החלטה בניגוד לדעתה. לצערנו, הנושאים כרגע פתוחים, ומן הסתם נצטרך לסכם אותם, אבל ויקי תחסר לנו מאוד.

לפי בקשתו של יושב-ראש הוועדה, אני אציג פה מחשבות ראשוניות שיש לנו בנושא המכרז, דילמות קיימות ושאנחנו חושבים עליהן ומגבשים אותן תוך כדי תנועה, עם שינויים שאנחנו עורכים שחלקם עוד לא הסתיימו.

שימוש במכרז כפלטפורמה להשבחת ערוץ 2, ולא כמשהו טכני פורמלי שצריך לעשות אותו כלאחר יד. זה חלון הזדמנויות, וכמו בכל מכרז צריך לנצל את חלון ההזדמנויות הזה כדי להשביח את המסך. השבחת המסך מבחינתנו זו תפיסת השידור, מרכיב התוכן, השקעות וכמובן מרכיב הניסיון שחשוב בעינינו.

האמצעים בעזרתם אנחנו חושבים שניתן לגבש מכרז הם קודם כל לקבוע קריטריונים בהתאם לדברים שאמרתי עם משקלות בהתאם.

מה הטעם לקבוע קריטריונים ומשקלות כאלה ואחרים, כשלאחר קביעתם זוכה מי שזוכה ולאחר מכן מבקש הנחה ברגולציה כזאת או אחרת, כפי שחווינו על בשרנו כאן בעבר, ולאחר מכן מצמצמים את הקריטריונים האלה ומשנים אותם? הקריטריונים החדשים לא דומים כהוא זה למה שאתם התכוונתם לעשות במכרז הראשון, ואז אנחנו מקבלים מכרז אחר, אחרי שמישהו כבר זכה בזיכיון ואחרי שהשקיע כסף וקיבל את הזיכיון. מה הטעם בכל זה אם אתם לא עומדים על שלכם ולא מפרקים את הרשות ברגע שהממשלה - כל ממשלה – עוקפת אתכם, נכנסת לנעליכם ומרוקנת מתוכן את הסמכות של הרשות? מה הטעם לכל זה? אני הייתי מצפה מכם ברגע שעשו את זה בעבר לפרק את הכול, שהממשלה תיקח על עצמה את האחריות ואת הסמכות. אם האחריות אצלכם, גם הסמכות אצלכם, ואני מסכים עם זה לאורך כל הדרך, בכל גוף אגב. אבל לא יכול להיות שיגידו שהאחריות מוטלת עליכם אבל הסמכות מוטלת על הממשלה, או מישהו בממשלה יחליט שלאבא של דוד טל נותנים היום את ערוץ 10 או את ערוץ 12 עם רגולציה מופחתת. אדוני, מה הטעם בכל הדבר הזה?

זו שאלה טובה שמתבקש לשאול אותה, אבל בראש ובראשונה צריך להפנות אותה לשולחן הזה.

אני מפנה את זה לשולחן הזה. יושב פה מנכ"ל משרד התקשורת כנציג הממשלה.

ולמחוקק, חבר הכנסת טל.

לא המחוקק קבע את הוועדה - -

חבר הכנסת טל, הבהרת את עצמך היטב, אבל בואו נמשיך בדברים.

בשלב הפרלימינרי, השאלה מופנית יותר לשולחן הזה של ועדת הכלכלה, ואני מזכיר לך את הדיאלוג שהתקיים בוועדת הכלכלה. העמדה, לפחות של הרשות השנייה דאז, נאמרה אחרי "הסיבוב הראשון" של חבר הכנסת פורז, שלא צריך לייצר יותר הקלות ושאין משמעות יותר למכרזים ולהתחייבויות. בכל אופן, הוועדה קיבלה את מה שקיבלה והכנסה בעקבותיה. זה יותר מופנה לכנסת מאשר לממשלה. זו שאלה משמעותית לגבינו, ואני אגע בה בהמשך.

מלבד הקריטריונים והמשקלות שייגזרו מהם, מגמתנו בשלב זה היא לקבוע תנאי סף, גם בהיבט הכמותי, קרי סכומים והשקעות, וגם במרכיב התוכניתי. יהיו תנאי סף שיתבססו על סכום שהכנסת קבעה בזמנו כתנאי סף לערוץ 2 ו-10, ואלה יהיו תנאי הסף בהיבט הכספי עם הז'אנרים וכן הלאה. ייגזרו מזה תנאי סף שלא יוצרים איזה overruling על החלטות של הכנסת, אלא תהיה בם איזו ספציפיקציה שבעינינו מאוד משמעותית וחשובה לאופי המכרז, לדוגמה אם אנחנו חושבים שיש מקום לפריפריה בערוץ מרכזי, זה יהיה בתנאי הסף, כלומר ייקבעו X שעות של ייצוג פריפריאלי כזה או אחר. התחרות תהיה על השקעה מעבר לתנאי הסף, כלומר יבוא זכיין ויגיד שהוא בז'אנר עליון הוא לא מסתפק ב-50 שעות.

הוא לא יוכל להסתפק בפחות מזה, אבל הוא יוכל יותר.

הוא יגיד שהוא מוכן להשקיע בדרמה 60 או 70 שעות, וכנ"ל לגבי דרישות הסף בתוכן, הוא ירצה להשקיע יותר מ-10 שעות פריפריה. זאת כרגע המחשבה הראשונית.

הדילמות המרכזיות הן איך אני מייצר הבטחת תחרות הוגנת במצב שבו לזכייני ערוץ 2 יש יתרון עצום, איך אני יוצר ביניהם תחרות אם יש מיזוגים כאלה ואחרים, והאם זה משפיע או לא משפיע בהמשך. שאלה שמתקשרת לשאלה ששאל חבר הכנסת דוד טל היא איך אני מבטיח את יכולת התוכן ומוודא שההבטחות לא יהיו הבטחות בעלמא. שאלה נוספת שנשאלה על ידי דוד טל ברחל בתך הקטנה היא איך אני בונה את הפרמטרים שיאפשרו להם להתחייב, והדילמה הנוספת היא השאלה היא איך מתמודדים מול שוק תקשורת עתידי שנמצא בהשתנות מתמדת, כך שיכול להיות שהדרישות שלנו היום בנויות על שוק מסוים ועל הכנסות, ובשינויים כאלה ואחרים כל העסק יכול להשתנות תוך שלוש, ארבע שנים, לדוגמה פיתוח טכנולוגי שייצור delay בפרסומות ויכול להיות שלא יהיה ערך לפרסומות כמו היום – מה תעשה אז? צריך להתמודד עם שינויים כאלה. אם מחר הממשלה תחליט על מתן פרסומות גם לכבלים וגם ללווין, כל השוק משתנה. אלה שאלות קשות שצריך לדעת איך להתמודד איתן.

לגבי הדילמה של הבטחת תחרות הוגנת, על פניו מדובר על ייצור הזדמנויות שוות לכל מיני גופים שיתנדבו לעניין. חשוב לתת דעתנו לשאלה איך אנחנו מייצרים פה נתון של חסמי כניסה, כשעל פניו, לפחות לזכייני ערוץ 2 יש יתרון עצום, לדוגמה: במכרז הקודם היתה משמעות ל"טלנטים". סביר להניח שה"טלנטים" נמצאים אצל בעלי הזיכיון הוותיקים. אם יש אפשרות לשחקן חדש לרכוש "טלנטים", יהיה לו מאוד קשה. האם אני נותן לזה בכלל יתרון וניקוד?

כמו שאתה רואה את הדברים עכשיו, האם יש סיכוי שיהיו מתמודדים נוספים מעבר לקיימים היום?

אני מאמין שכן. האם אני רואה לכך סימנים היום? לא. אם תוך שלושה חודשים, חודשיים מהיום לא נשמע על קבוצות נוספות, משמעות הדבר שאין קבוצות נוספות. אני לא מאמין שמישהו יוכל להתארגן מעבר לחודש, חודשיים הקרובים למכרז, אבל מדינת ישראל שבה הכל עובד מהיום למחר, מרגע לרגע, יכול לבוא פתאום שחקן שברגע האחרון יקפוץ על העגלה אחרי שיראה את העגלה ויבין שיש חסמי כניסה שמאפשרים לו להתמודד. אם למשל נקבע הגנות ינוקא לשחקנים חדשים שאין להם תוכניות מדף כמו לזכייני ערוץ 2, יכול להיות שקבוצה כזאת תגיד שיש לה הזדמנות.

אבל נכון לרגע זה שבו אנחנו יושבים אתה אומר שהשלוש יתחלקו לשניים.

כרגע יש שתי קבוצות - -

מה שהוא אומר לדעתי עוד יותר מעניין, הוא אומר שגם במצב הנוכחי, עוד לפני שהיו איזה ראורגניזציות לקראת המכרז, אף אחד לא הביע התעניינות.

אף אחד לא הביע התעניינות נכון לעכשיו, למעט רמזים כאלה ואחרים של שאלות שהן יותר בסגנון של תהייה.

אומר לך למה אני שואל את מה ששאלתי. אם תמונת המצב היא אכן כזאת שלא יהיו מתמודדים נוספים מעבר לקיימים, אתה בעיקר עסוק בהגדרת הרגולציה על המתמודדים הקיימים ולא בניסיון להכניס תחרות גדולה יותר לשוק או בניסיון לעשות דברים אחרים.

אין לי ספק שאם לא יהיה גורם נוסף שיתחרה, הציבור ייצא נפסד, כי אם יש תנאי סף והזכיינים מבינים שאין מתחרה נוסף, הם לא ישקיעו מעבר לתנאי הסף.

לא רק הציבור ייצא נפסד, אלא כנראה שגם הזכיינים הקיימים ייצאו נפסדים, כי אתה מטיל עליהם מטלות נוספות שלא בטוח - -

אני לא יכול לתפוס את המקל משני קצותיו, לפחות מנקודת הראות שלי כרגע במחשבה הראשונית, כי אם אני קובע תנאי סף ואין מתחרים נוספים, אני לא יכול להגיד רק רגע, בואו נשנה את תנאי הסף כי אין מתחרים נוספים. זה לא נראה לי שזה סביר ונכון לעשות זאת. זו שאלה קשה, האם להסתפק בתנאי הסף – כן או לא, אבל זה המחיר של המכרז, שאתה לא יכול לשחק מכרז כפול. לו היו רשיונות במקרה הזה, בניגוד לעמדה שלי, יכולת להגיד שלא תיתן להם פרס ושברשיונות נקבע תנאים נוספים. זו שאלה שמתבקש שעליה אנחנו צריכים לדון בינינו לבין עצמנו, האם החלטת הכנסת על הסכומים ועל השעות ומי קובע תנאים נוספים עומדת - -

היא עומדת כל עוד זה לא השתנה, בוודאי.

אני לא יכול לקבוע דברים מעבר לתנאי הסף שקבעה הכנסת, כך אני רואה את זה. אני מציג את הדילמה - אם יש מכרז שבו ישנם שחקנים נוספים, במקרה הזה תנאי הסף הם פלטפורמה לכל זכיין להתמודד ולהציע דברים נוספים מעל תנאי הסף. אם יש רק שני שחקנים ואלה תנאי הסף, אני אומר שהציבור יצא נפסד. כשמתברר שיש לי רק שני שחקנים, האם אני יכול להגביר את הדרישות בתנאי הסף שהם מעל לסכומי המינימום שהכנסת קבעה? זו שאלה שאין לי עליה תשובה כרגע.

אני מוכרחה לומר שאני לא כל כך מצליחה לעקוב אחרי השאלה. בדרך כלל – אני לא יודעת מה החריג כאן, ייתכן שיש חריגים שאני לא ערה להם בשלב זה - תנאי סף כמשמעם כן הם, זה המינימום שאי אפשר לרדת מתחתיו, אבל אפשר בדרך כלל לדרוש מעבר להם.

החוק שנקבע קובע אומנם תנאי סף, אבל הם בעצם גם תנאי מקסימום. התחרות תהיה מעבר לזה.

זו הפרשנות שאתם קיבלתם, שאלה תנאי מקסימום? תמוה בעיניי.

המגמה פה היא להציג דילמות ולא לתת תשובות. אני רוצה לעבור הלאה. אני השארתי פה שאלה פתוחה באוויר, ואני ממשיך הלאה.

הבטחת עמידת הזכיינים במחויבויות. קודם כל, העובדה שממשלה מנסה לייצר אמצעי אכיפה אפקטיביים הרבה תלויה בכנסת, למשל בכבלים ובלוויין יש סנקציות, כאשר לנו אין אפשרות לתת סנקציות כספיות.

יש לכם איזושהי הצעה שאנחנו יכולים לדון בה? אתם מקצוענים יותר מאתנו.

שווה לדון בזה. אני רומז לכם בכיוון מסוים.

1. הצעה נוספת שגם היא לא מבטיחה לי דבר זה בדיקת חוסן פיננסי. זה תנאי הכרחי. להגיד לך שהוא מספיק? אני אומר שזה לא מספיק, ראה ערוץ 10 שם היה חוסן פיננסי ותראה מה קרה, אבל זה היה תנאי הכרחי.

2. בדיקת ישימות של התוכנית העסקית. אחד הלקחים, לפחות שלי, מערוץ 10 זה לא להסתפק בהבטחות בעלמא ל-200 שעות דרמה ועוד 500 שעות תעודה לדוגמה. אני רוצה לראות האם התוכנית שהוא מציע לי באמת עומדת מול תנאי השוק ויש לה התכנות כלכלית. לעניות דעתי, זה ינטרל הבטחות בעלמא.

אני לא חושב שאנחנו צריכים להמציא את הגלגל. הפקת הלקחים של מכרז ערוץ 10 נוגעת להרבה ממשקים, ולכן אנחנו עשינו פה שימועים ואנחנו עדיין בתהליך השימועים, גם עם יועצים שעבדו עם מכרזים שונים. אנחנו נקיים ישיבה משותפת עם נציגי הרגולציה למיניהם, משפטנים. נשב איתם וננסה להפיק לקחים ממכרז ערוץ 10 כדי למנוע את אותן הבעיות שנוצרו. בהיבט התוכניתי עשינו שימועים עם אנשי רוח, אקדמיה, אנשי טלוויזיה, ואנחנו ממשיכים לעשות את זה כשבנוסף לשימועים אנחנו עושים שני מחקרים שבעינינו הם מחקרים מאוד חשובים שמהם אולי נגזור דרישות בתנאי הסף. אנחנו עושים מחקר מקיף מאוד ראשון בארץ שעוסק ברב תרבותיות של הטלוויזיה, האם הקבוצות השונות באות לידי ביטוי, איך הן באות לידי ביטוי ובאיזה היקפים ומזה נגזור את הפתרונות. אנחנו בודקים מה קורה בעולם. באיחוד האירופי וכן במדינות שונות דנים בשאלה איך מתמודדים עם מציאות שבה רק קבוצה מסוימת נמצאת על המרקע. זאת בעיניי אחת המשימות החשובות של המכרז. מתוך המחקר שאמור להסתיים תוך חודש אנחנו נגזור דרישות כאלה ואחרות בתנאי הסף.

אין ספק שהערוצים המרכזיים פקטור מאוד משמעותי בקרב הנוער, וגם לנו חשוב לשמוע מה הוא באמת רוצה לא דרך ההיצע והביקוש, כי לפעמים הביקוש הוא בהתאם להיצע מסוים. פה יש לנו אפשרות פה לבחון במחקר רציני האם הנוער מצפה לדברים נוספים, וגם זה יכול לבוא לידי ביטוי במכרז.

אנחנו מקווים עד סוף החודש לסיים את כל השימועים עליהם דיברתי. במהלך אפריל אנחנו נדבר על העקרונות של ההקלות על מנת לתת פתח לקבוצות נוספות להתמודד על המכרז. במהלך מאי אני מקווה מאוד שנגדיר את תנאי הסף ונכין את מודל השוק והתוכנית העסקית שתיגזר מכך. ביוני נשמע את דרור, לשיטתו, האם יש בכלל מקום לתת למועצה לשקול אם הולכים למכרז עם זכיין אחד או שניים. עמדתי הפרטית כמנכ"ל היא שבכל מקרה צריך שני זכיינים במצב הנוכחי, כי אני חושב שזה יגביר את התחרות וייצר מסך איכותי יותר, אבל בראש ובראשונה צריך לשמוע פה במקרה הזה את דרור שטרום. אני מקווה שבאוגוסט נסיים את כתיבת מסמכי המכרז. אני מזכיר שעד ה-15 בספטמבר, מבחינת החוק, עלינו לסיים את פרסומו.

תודה. משרד התקשורת, בבקשה.

אני לא חושב שיש לי כרגע הרבה מה להוסיף. אנחנו כרגע לא מעורבים בעיצוב המכרז.

משרד האוצר, בבקשה.

אנחנו לא מעורבים במכרז הזה, ומן הסתם גם לא נתערב בתפקיד הרשות.

מה לוח הזמנים בו הזכיין החדש עולה לאוויר? אחד בינואר 2005?

נובמבר 2005.

14 חודש מפרסום המכרז ועד העלייה לאוויר.

זה בהחלט זמן סביר.

אני חייב להגיד שההצגה של מוטי שקלאר נשמעת לי לפעמים כמו תחילת משפט כשכל צד לא רוצה יותר מדי להגיד כדי לא להיחשף יותר מדי. לי היתה חסרה קצת ההבנה הגלובלית שלכם, מה אתם רוצים להשיג במכרז הזה מבחינת השוק וכיעד אפקטיבי, זאת אומרת: הגדלת הפקות מקור, והאם בכלל רוצים להגדיל מעבר למצב התחרותי הקיים זאת גם שאלה שצריך לשאול אותה, כי הענף הזה ידע איזושהי תמורה משמעותית בין המכרז הקודם למכרז הנוכחי. צריך לשאול האם בהכרח הוא שיהיה מבחינה מערכתית.

לגבי מצב התחרות שזה המנדט שמכוחו אני נמצא פה, אנחנו נמצאים מזה תקופה בבדיקה של מה קורה בערוץ 2, בערוץ 10 ובשוק הפרסום בכללותו. חלק מהבדיקה הזאת נגעה ליוזמות שונות שהיו בין הזכייניות שרצו לבצע מהלכים שונים – שיתופי פעולה, מיזוגים, בין היתר גם מפרט למכרז. אפשר להגיד שביוזמות משותפות אנחנו נכנסו לבדיקה די מעמיקה של מה שקורה בענף.

חלק מהממצאים כבר ברורים וחלק מהממצאים עדיין לא ברור, אבל מה שכבר ברור כדאי להגיד. ראשית, התחרות בענף עשתה את פועלה. התנאים היום הרבה יותר טובים מבחינת המפרסמים והתעריפים שהם משלמים. יתרה מכך, מי שמסתכל על רשימת המפרסמים, איך היא נראתה לפני שנכנס ערוץ 10 ואיך היא נראית היום, מגלה שהרבה מאוד אנשים שבכלל לא פרסמו בטלוויזיה לפני שהיתה תחרות בענף הזה היום נכנסו לשוק, וזה כבר דבר מבורך שצריך לבוא ולהגיד, כי בדיוק בגלל זה רצינו את הפתיחה של הענף הזה לתחרות, כדי שאנשים שזה היה מבחינתם מעבר להישג ידם יוכלו היום לפרסם במשאב הזה שקוראים לו פרסום טלוויזיוני והוא משאב מאוד מאוד חשוב בעידן המודרני ובכלכלת השוק המודרנית.
לגבי התעריפים, כבר אמרתי שהם ירדו. בהתחלה הם ירדו בצורה תלולה, לאחר מכן היה איזשהו תיקון בעניין הזה, והשאלה הגדולה היא לגבי העתיד.

כמו שהעניינים נראים היום, בשבועות הקרובים אנו אמורים לקבל נתונים במענה לדרישות שלנו שמגיעות מהשוק. לגבי מצב התחרות, אני חייב להגיד שיש פה שינוי באופן בו השוק מתנהג. לפני שהיתה תחרות בין שני הערוצים חשבנו שהתחרות באמת תתמקד במפרסם יחיד שנמצא בערוץ 2 או בערוץ 10. התמונה בשוק היום הרבה יותר מורכבת ומעניינת במובן הזה שמפרסמים, בוודאי הגדולים שבהם, מבצעים עסקאות חבילה שמשלבות חלק מזכייני ערוץ 2 עם ערוץ 10, לפעמים גם חלק מהזכיינים בינם לבין עצמם.

במובן הזה, הפזל של התחרות הפך למשחק יותר מתוחכם, דבר שעובד כמובן לטובת המפרסמים שיכולים להרכיב היום יותר חבילות ממה שהיו בהישג ידם לפני כן. לכן אני אומר שהתמונה התחרותית היא דבר שצריך לקחת בחשבון ברשות השנייה. בהינתן המצב הנתון, צריך לראות מה אתם רוצים לשפר ואיזה הישג אתם רוצים להגדיר לעצמכם כיעד מבחינת המכרז. אני לא משוכנע שלא צריך להבחין בין מצב שבו אין מתחרים נוספים לבין מצב שבו יש מתחרים נוספים. זאת שאלה שלדעתי כדאי שתידרשו לה.

למרות שערוץ 10 – בהשראת הוועדה הזאת ובעידודה של הוועדה הזאת - עשה דרך ארוכה ועלה גם בשיעורי הרייטינג שלו וגם בפלח השוק שלו מבחינת הכנסות, די ברור שמבחינת המצב הקיים כיום, ערוץ 10 לא יכול להיות תחליף טוטלי עבור ערוץ 2. אם מפרסם צריך לבחור או ערוץ 10 או ערוץ 2, ברור לגמרי שבמצב הנוכחי, מבחינת שיעורי הרייטינג, הוא יבחר בערוץ 2. דווקא היכולת לבחור חבילות היא זאת שמאפשרת היום לערוץ 10 להגדיל את הפלח שלו. אם היו מעמידים בפני המפרסמים ברירה חדה, ערוץ 10 לא היה תחליף מספק מבחינת תחרות. אם הייתי נדרש לשאלה היום אם צריכים מכרז לשניים או אחד, הייתי אומר שחייבים מכרז לשניים, כי אם יהיה מכרז לאחד זו בדיוק תהיה הבחירה "או או". זאת המשמעות של הדברים, אבל אני חייב לסייג את זה כי הדברים עדיין בבדיקה והנתונים עדיין צריכים להגיע. אם תהיינה מסקנות סופיות, בגללן גם אמסור חוות דעת סופית לרשות השנייה כמו שהחוק מורה לנו, אבל כמו שהדברים נראים כיום, ערוץ 10 מהווה תחליף כאשר יש לך אסטרטגיה של חבילות.

אני רוצה להסביר לחברי הכנסת למה הוא אומר את מה שהוא אומר. על פי החוק, אחרי סעיף 34 לחוק העיקרי, כתוב בסעיף (ב): הממונה, כהגדרתו בחוק ההגבלים העסקיים, יחליט עד יום 15 ביוני 2004 אם מתקיימת תחרות משמעותית בין ערוץ 2 לערוץ השלישי. לאחר קבלת החלטת הממונה, כאמור בסעיף (ב), רשאית המועצה לקבוע לאחר שהתייעצה עם הממונה, כי על אף האמור בסעיף 54א, המכרז שתפרסם הרשות לפי סעיף זה יהיה למתן שני זיכיונות ולשתי יחידות שידור.

לכן במצב היום צריך לשקול האם לאפשר מכרז לזכיין אחד, או לחלופין לקבוע מראש שיהיו שני זכיינים בערוץ השני ויישאר זכיין יחיד בערוץ 10. הרעיון המרכזי ביסוד החוק הזה היה מתן אותן הקלות לערוץ 10 כדי שיוכל לשרוד, וכנגד זה היתה מגמה לראות קונסולידציה בערוץ השני.

האם מישהו מהזכיינים הנוכחים הגיש לך בקשות להתאחד?

עוד לא הוגשו בקשות פורמליות שמוגדרות אצלנו כבקשות מיזוג, אבל בהחלט היו מגעים ויש מגעים בין חלק מהזכייניות. שתיים מהן רוצות להתאחד בקבוצה אחת. הן שוקלות זאת, הן עדיין לא הגישו בקשה רשמית ועדיין לא החליטו סופית שהן עושות את זה.

overruling כבר היה אצלך?

לא נגמר, רק החל.

אבל הוא התחיל. האם עד ה-15 ביוני תהיה לך הערכת מצב כלכלית לגבי ערוץ 10?

כן, על זה אנחנו כבר עובדים. נתונים צריכים להגיע ממש עכשיו. הוצאנו כבר נתונים כדי לראות איך מתפלגים תקציבי הפרסום למשל בין ערוץ 10 לבין זכייני ערוץ 2, בין זכייני ערוץ 2 לבין עצמם.

האם יש התחייבות של ערוץ 10, במבנה הבעלות החדש, שהוא נשאר פחות או יותר ערוץ מסחרי רגיל? ראיתי שעכשיו 60% מהמניות מוחזקות שם, ואלה אנשים שאני לא בטוח שביזנס הוא המניע העיקרי שלהם.

זאת שאלה שצריכה להיות מופנית לרשות השנייה.

אני שואל לגבי ההיבט הכלכלי - -

הרי הכנסנו סעיף בחוק שהוא לא יכול לערב את שיקול דעתו והשקפת עולמו.

עכשיו מדובר בשניים הרבה יותר מתוחכמים. זה לא משחק, זאת שאלה כבדה מאוד.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הגברת דידי לחמן-מסר.

אני חושבת שיש פה שתי שאלות מעניינות. שאלה אחת - נשאלה השאלה מה שווה כל ההליך המכרזי, אם כתוצאה מכך אחר כך משתנה החוק ומשתנים פני המכרז. אני חושבת שמה שהיה בערוץ 10 - וכדאי שנאמר לעצמנו את זה חדשות לבקרים - הוא מקרה ייחודי שאסור שיחזור על עצמו. הסיבה שהוא קרה - ואני הייתי שותפה לזה, ואני מודה בזה - זה בגלל עיקרון התחרות. הדברים שאמר כאן הממונה בעצם מתייחסים לכך שבנסיבות האלה זה היה כדאי. ההסתברות שיקרה דבר כזה במכרז הבא לערוץ 2 היא אפסית.

גם לא בשם התחרות?

ערוץ 2 הוא הרגל הצפייה הברור של הצופה. אנחנו מקווים שתמיד תתפתח תחרות בין שני ערוצים. לגישתי, הצופה אדיש לשאלה מי הזכיינים שמפעילים אותו. הרשות השנייה עשתה עבודה נאמנה בכך שהיא החדירה להרגלי הצפייה את הרעיון של ערוץ 2 – 22 בשלט. ולכן, אם יהיה מכרז - גם אם יזכו קבוצות חדשות וגם אם יזכו קבוצות קיימות - ההסתברות שיהיה חשש שהם לא יצליחו לעמוד בתנאים שיקבע המכרז היא רק אם התנאים האלה יהיו לא כלכליים בעליל. מבחינת שוק הפרסום, מבחינת הרגלי הצפייה ומבחינת השוק בכללותו, נוצר כאן דפוס התנהגות. המקרה של ערוץ 10 היה מקרה ייחודי, כי נכנס מתחרה חדש לעולם של מונופול חזק ביותר. לכן, כאשר ערוץ 10 נכנס, אני יכולה להגיד לכם שכולנו עשינו טעויות בחקיקת ערוץ 10. אנחנו חלמנו את החלום הוורוד ביותר, והיטלנו אותו על המתחרה הצעיר ביותר, דהיינו חלום הפקות המקור בוועדת הכספים, ואת זה ממי ביקשנו? ממי שזוכה לכרסם בשולי המונופול.

נקודה שנייה היתה אופן כניסתו וההנחה שלנו שאין צורך בתדר לצורך הפצת שידורים, הנחה שהתבררה כמוטעית ביותר וטרם תוקנה, דהיינו ערוץ 10 או כל מתחרה לערוץ 2 זקוק להפצה טריסטריאלית. לכן לא מעניין אותי איך קוראים לו, אלא הערוץ המתחרה. לכן, כאשר נכנס המתחרה החדש אל עולם המונופול של ערוץ 2, אין מה להשוות את זה למכרז החדש שיהיה לזיכיונות לערוץ 2. לכן אנחנו לא צריכים לדאוג ממכרז שיהיה אמיתי, נכון והגיוני, כמו שהרשות השנייה מנסה - ואני בטוחה שתצליח - לבנות, ולפי דעתי, לא צריכים להיעתר לגישות שאומרות רק כסף בלי תוכן או רק תוכן בלי כסף. אני חושבת שהמקרה של ערוץ 10 מלמד אותנו רק דבר אחד, וזה דבר שאותי מטריד במיוחד, דברים שגם החשב הכללי במדינת ישראל התייחס אליהם לאחרונה, זאת הסנקציה והאכיפה של אי עמידה בתנאים, שבמקרה של הערוץ המתחרה לערוץ 2 היתה בעייתית כתוצאה מהמונופול ובעיית התחרות. כשהזכיינים של ערוץ 2 יבואו לממש את הזכייה שלהם, הם ייכנסו לנעלי-בית נוחות ויפות, היינו ערוץ 2. עדיין ערוץ 10 - אנחנו מקווים - יתפוס נתחים כאלה ואחרים, אבל לא יהיה מצב שהם נכנסים לתחרות מאפס, ולכן זה ההבדל.

מה זה אומר לנו לגבי המכרז? אני לא עובדת על המכרז, ואני יכולה להיות חכמה כמו כל אחד אחר בעניין הזה.

את יכולה להיות יותר חכמה בגלל שעשית טעויות בעבר ואת יכולה ללמוד עליהן לגבי העתיד. את יכולה לתקן אותן.

עוד מעט אני אספר על טעויות חדשות שאנחנו עושים תוך כדי. השאלה המעניינת היא איך בוחרים את הזוכה. מה קרה בערוץ 10? בערוץ 10 אמרו שמי שייתן יותר תוכן והפקה מקורית, ניחשב זאת כנקודות זכות, ובסוף הוא לא נתן. יש כאן שתי בעיות: בעיה של תוכן ובעיה של אכיפה. כאן אני כן רוצה לפנות למחוקק, ולומר שהרשות השנייה נכה מבחינת כלי האכיפה שעומדים בפניה לאכיפת התנאים והכללים, בניגוד למועצת הכבלים והלוויין שיצאה מפה עם המון המון "מתנות" מהמחוקק לקנסות ולעיצומים, כשלרשות השנייה אין.

אתם מתכוונים להגיש הצעת חוק ממשלתית?

אנחנו לא מתכוונים להגיש הצעת חוק ממשלתית. קודם כל, משרד התקשורת הוא המשרד האחראי. שנית, אנחנו מאוד מצפים שתהיה רשות תקשורת ומקדישים את מרב המאמצים לקידומה.

זה לא יהיה, אם זה תלוי באולמרט.

אני בכל זאת מבקשת שהוועדה הזאת תיכנס בעובי הקורה בקשר לערוץ הכנסת, כי אני מפחדת שזה ישפיע לרעה על המכרז לזכייני ערוץ 2. תבינו מה קרה פה.

גברתי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - -

אני רוצה להגיד מה קרה, ואיך זה עשוי לשפר את מעמדם של זכייני ערוץ 2 הנוכחיים במכרז הבא, וזה מה שצריך להטריד אתכם. לערוץ הכנסת נבחרה חברת החדשות של ערוץ 2 - ובאותה מידה דבריי היו נכונים אם היתה נבחרת חברת החדשות של ערוץ 10, רק שהיא לא מתמודדת במכרז - שבעלי המניות שלה רשת, קשת וטלעד וגם מועצת הרשות השנייה. היא תהיה מפוקחת החל ממחרתיים, כשיעבור החוק, על ידי מועצת הכבלים והלוויין, אבל זה כבר שעטנז שהמחוקק רצה אותו, ושיהיה בריא.

בינתיים הכנסת מפקחת.

לא, אתמול עבר התיקון בוועדת הכנסת מהר.

אני לא מעלה על דעתי שהממשלה תמכה בזה שהכנסת תקים מועצה חדשה.

המכרז לערוץ הכנסת בחר בחברת החדשות as is, דהיינו שחברת החדשות שאמורה גם לסקור את הכנסת בראייה ביקורתית, משרתת את הכנסת בערוץ הכנסת באותה חברה. שים לב לעלויות ולבעיה שיש פה.

הבטיח לך יושב ראש הוועדה שהוא יסכים לדיון רציני ומעמיק.

אבל אני רוצה להסביר לך איך זה שייך למכרז.

אבל זה לא שייך לנו.

זה שייך למכרז.

זה שייך לכל פורום שבו גברת דידי לחמן-מסר יכולה למצוא חברי כנסת להסית אותם נגד החלטה של הכנסת. זה לא הפורום הנאות להעלות את הטענות האלה.

אני מדברת על כסף. אם יש מצב שחברת החדשות מסבסדת את הכנסת, משמעות הדבר שהזכיינים הנוכחיים מסכימים מתקציב חברת החדשות לסבסד את הכנסת. השאלה היא מה זה עושה לתקציב ההוצאות שלהם, ואותו דבר לגבי החדשים. לכן אין לי בעיה עם כל החלטה שהיא. אני רק מבקשת שרכיב ההוצאה שחברת החדשות עומדת לשאת – או לא, יכול להיות שלא, כי אם תהיה אמירה שחברת החדשות לא תסבסד בגרוש את הכנסת, מצוין, אבל אם יש מצב שהעובדים הם אותם עובדים, שחדרי העריכה הם אותם חדרי העריכה וזה המצב, והכנסת לא משלמת עבור השירותים האלה לחברת החדשות – יוצא ששלושת הזכיינים הקיימים והחדשים אמורים לשאת בהוצאות נוספות שהכנסת משיתה עליהם, וזה מתקשר למכרז.

אדוני היושב ראש, אני לא מתכוונת להיגרר אחרי ההצגה של חברתי ולדון כאן בנושא התחרות לבחירת הגוף המשדר הזמני, לפי חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת. הנושא נידון בוועדת הכנסת מכוח סמכותה. הנושא התקבל בשלוש קריאות. הכנסת הסמיכה ועדת בחירה לבצע מהלכים מסוימים, ואין לזה שום קשר לנושא שנידון עכשיו בפני הוועדה. אתמול חברתי התייצבה לראשונה בפני ועדת הכנסת וזרקה טענה חדשה שלא הובאה לשולחני קודם לכן. אני מחיתי על כך. יושב ראש ועדת הכנסת אמר שאחרי שנקבל את הפרטים והתייחסות הצדדים, נדון בזה בכובד ראש, והנה חברתי מנסה עכשיו להכניס את זה. אני לא אגרר לזה.

אני בזמנו למדתי רק קצת על ערוץ 10 וחשבתי שזה די והותר. אחר כך הוסיפו לי את ערוץ 2, ועכשיו את ערוץ הכנסת. זה יותר מדי...

אני בדרך כלל מסכים עם אתי בנלדר על הכל, אבל בקטע של הכנסת אמרתי את דעתי בעבר.

בסדר, אז אתה הצבעת נגד החוק הזה.

הדבר הזה נולד בחטא.

הוא לא נולד בחטא.

אתמול ביקשנו בהערת אגב לחכות שבוע ולדבר על זה.

לעניין עצמו, אני חושב שכולם ישמחו מאוד אם הזכיינים, יהיו אשר יהיו, ירוויחו מכל העסקה הזאת בה הם מתמודדים במכרז הזה וייהנו מזה. עיני לא צרה, ואני חושב שגם עינך לא צרה. אני מאוד לא רוצה להפוך לחברת הביטוח של אותה חברה שתזכה. בעבר ראינו שנוצר מצב של חוסר שוויון בין הגורמים הפוטנציאלים שיכולים היו להתמודד. עם כל הכבוד, כתוצאה מהכרסום באמינות של הרשות השנייה, אין כאן הרבה מתמודדים. אמרתי לך שאבא שלי רצה להתמודד בזמנו...הוא ראה שהרגולציה היתה כזאת כבדה, אז הוא אמר שזה לא כלכלי ולכן הוא משך את ידו מהעסק. לימים הוא ראה שאנחנו הורדנו את הרגולציה פעם אחר פעם אחר פעם. כתוצאה מכך אני חושב שאולי יהיו רבים אחרים שלא ייכנסו לעסק הזה עכשיו, כי הם יאמרו שאולי זה כבר תפור מראש למישהו וישאלו למה להם לשבור את הראש.

אני חושב שנכון יהיה אם הממשלה תגיש הצעות חוק בנושא הזה כדי לחזק את העמדה של הרשות השנייה. אם זאת רשות שנייה רצינית, כל הכלים צריכים להיות בידיה, ואז אף אחד לא יוכל לעקוף אותה לא מימין ולא משמאל. דידי, עם כל הכבוד, בשם התחרות אני לא רוצה לקדש יותר שום דבר. בנושא של פתיחת שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות, כל הזמן דיברו בשם התחרות ולא פתחו את השוק לתחרות.

אולי דואגים למשקיעים.

אתם תדאגו כל הזמן למשקיעים, ואני רוצה לדאוג לאזרח הקטן. חובת הנאמנות שלי היא לאזרח ושלכם היא למשקיעים, זה בסדר.

אנחנו נדון בזה ביום שני בשבוע הבא, תשמור את זה ליום שני.

"שמרתי" את זה כבר כמה פעמים וזה נשמר אצלי כבר חצי שנה.

זה רק בגלל שלא מקדשים את התחרות. מי שרוצה לסגור את השוק, זה בגלל שהוא לא מקדש את התחרות.

דידי, את אומרת שאם יהיו בעליל תנאים כלכליים קשים, אי אפשר יהיה לבוא בטענות אולי נגד הזכיינים. יכול מאוד להיות שהאטמוספירה כרגע היא מאוד מאוד טובה ולימים היא משתנה, אז אני אצטרך לדאוג לבטח את האדם שזכה בזה? מה פתאום, על דעת זה הוא מתמודד. הוא לוקח על עצמו את הסיכונים ואת הסיכויים. הוא יכול להרוויח מזה הרבה, אבל גם להפסיד.

אני לא בטוח שבאמת עד ה-15 ביוני לממונה תהיה תמונת מצב אמיתית לגבי ערוץ 10 והיכולת שלו לתת fight רציני. אני חושש מאוד ממחזיקי בעלי המניות, כרגע אין לי זמן לפרש את זה. ראיתי מספר ראיונות בתקשורת עם הבעלים החדשים, ומה אני אגיד לך? אני עומד לרכוש משרוקיות, והמבין יבין. זה עלול להיות בעייתי... מי שמחזיק 40% מהמניות ועמד ושרק לראש הממשלה עם משרוקיות בבנייני האומה, יכול להחליט - אם הוא הולך על בסיס עסקי טהור, אין לי בעיה, אבל אם הוא יהפוך את זה לערוץ שיש בו השקפה פוליטית מסוימת מזן מאוד מסוים - -

גם מהשמאל וגם מהימין.

לא, מהשמאל אין סיכוי שזה יקרה. השמאל שולט בכל הטלוויזיות השמאלניות, בשביל מה הוא צריך עוד ערוץ? אם זה לא יהיה ערוץ מסחרי, ורובצת לפתחו סכנה כזאת, כל המערכת שאנחנו בונים עליה קורסת.

אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, בתחרות הנוכחית ערוץ 1 נמצא בעברי פי פחת. לא אושר תקציב, לא ברור מה קורה. אני מניח שהממשלה החליטה למוטט אותו בלי דיון.

זה ממש לא נכון. ערוץ 1 יותר חזק מהממשלה...

אמרת שהשר יהיה פה ביום שני ואז תדון בזה.

עברו כבר שלושה וחצי חודשים מתחילת שנת העבודה, האגרות האלה עוד לא יצאו לאזרחים, אז אתה יכול להגיד לי איך הרשות הזאת עובדת?

הם טוענים שיש להם חובות של 150,000,000 שקל.

תסביר לי איך היא עובדת. עסק פרטי היה עובד כך? על מה אתה מדבר?

הוועדה הזאת חייבה אותה לעשות X דברים שאותם לא מבצעים.

אז הקימו ועדת משנה בוועדת הכספים שתפקידה לגשר בין הממשלה לבין "הממשלה האמיתית" שזה ערוץ אחד.

אדוני היושב ראש, הוועדה הזאת – לא ועדת הכספים - אחראית על הערוץ הציבורי. יש לך מועצה שמגדירה תכנים ציבוריים.

בכל פעם שמתקבלת החלטה בכנסת, היא נידונה מראש לשינויים. אם הורדת את האגרה לאזרחים, בדלת האחורית החזירו אותה. אם אתה עושה פה מכרז, בדלת האחורית זה חוזר, וכן הלאה וכן הלאה. הבעיה היא שהקו הוא אף פעם לא הקו האחרון.

שכנעת אותי שאת הרשות המבצעת יש להחליף – בסדר, אבל עדיין אין לנו רוב לזה. אני חוזר לשוק התקשורת. אני חושב שהנתונים הם עדיין די נזילים. אין לי ספק שאני חושש מכך שנגיד שהכל בסדר ושלא חשוב אם העובדים לא קיבלו משכורות, העיקר שסידרו שם מחדש את המניות ועורכי הדין שביצעו את כל המהלך יקבלו את שכרם, ואז נגיע לחודש יוני. לכן אני מציע שנבדוק את זה ברצינות.

אני רוצה להגיד פה משהו, שאולי החברים לא כל כך יאהבו. הוויכוח שהתקיים במתכונת הקודמת היה בין רשיונות לבין זיכיונות. דידי, אני יודע שזה יקפיץ אותך, אבל אני רוצה לשים את הדברים.

אני לא חושבת שזה הנושא.

זה לא הנושא.

בוודאי שערוץ הכנסת הוא לא הנושא.

זה לא שמשנים את התנאים הנוכחיים, אבל אני רוצה להגיד מה קורה פה כדי שנדע את האמת. מה שנאמר פה גם על ידי מנהל הרשות השנייה זה שכפי שנראה המצב נכון לעכשיו, שלושת השחקנים יתחלקו לשניים ולא נוצרת פה איזה תחרות. שחקנים חדשים בשוק הזה לא יהיו. תחרות אמיתית חדשה לא תהיה פה, אלא תהיה פה הרמה של הרגולציה על-ידי מועצת הרשות השנייה. היא תקבע עוד כמה כללים, היא תעמיד אותם במחויבויות קצת יותר גדולות וכן הלאה. גם על סמך הדברים שהציג הממונה, אני לא רואה שעומדת להיות הפתעה גדולה מאוד.

אורי שנער, לפי הנחת המקצועית שלך, אם היו רשיונות, האם היתה נוצרת תחרות אמיתית?

אני חייב לפני כן לומר משהו לגבי ערוץ הכנסת בתור דירקטור בחברת החדשות. יש פה איזה מצב אבסורדי שכנסת ישראל מחוקקת חוק, מחליטה על תהליכי חקיקה ותהליכי החלטה, מוציאה תחרות, ניגשים גופים, אנחנו ניגשים לתחרות כמו כל גוף אחר והעובדה שאנחנו זוכים לתחרות פה אחד עכשיו הופכת להיות לרועץ נגדנו בפרובלמטיקה שקשורה למכרז, שזה בעיניי דבר תמוה מאוד בשוק חופשי שבו אני ניגש לתחרות, ורחמנא לצלן גם זוכה.

העמדה המקצועית שלה היא חשובה, אבל החוק נקבע כבר.

אני רק ביקשתי חברה נפרדת ושקיפות של המחיר.

אני רוצה לתת את התמונה הכללית, כי אני חושב שהיא תענה על השאלה של יושב-ראש הוועדה. יש מצב מטורף בשוק הישראלי. אתם הייתם נורא ציניים עכשיו לגבי ערוץ 1, 900 מיליון שקל של משלם המסים, ואנחנו יודעים איפה הוא נמצא היום. זאת תמונה עצובה. ערוץ 10 חוגג עכשיו שנתיים להקמתו והפסיד 100 מיליון דולר. יש מעט עסקים כאלה, לא במדינת ישראל, אלא בעסקי טלוויזיה בעולם שמפסידים 100 מיליון דולר בשנתיים. הערוץ הרוסי הפסיד כמה עשרות מיליונים. YES הודיעה על הפסדים של מעל לחצי מיליון שקל השנה, הוט – על הפסדים של מעל חצי מיליון שקל השנה. זאת תמונת המצב של שוק הטלוויזיה בישראל נכון למרץ 2004 במדינת ישראל. אז קודם כל בואו נשים את תמונת המקרו על השולחן ונבין על מה אנחנו מדברים. אני יודע שזה נורא לא פופולרי. יש גוף אחד במדינת ישראל שהצליח - וסליחה שהצלחנו – שנקרא ערוץ 2.

למה אנחנו יושבים פה כרגע? - וזה מתקשרת לשאלה שלך, חבר הכנסת שמחון - ממשלת ישראל קיבלה החלטה לפני שנה וחצי על רשיונות. היתה החלטת ממשלה חד-משמעית על מעבר משיטת הזיכיונות לשיטת הרשיונות. איני רוצה להיכנס עכשיו לתהליכים שאחר כך שינו את החלטת הממשלה ב-180 מעלות וגרמו לנו להיכנס עכשיו לטירוף של מכרז.

יש שלושה זכיינים. מדובר על מיזוג של שניים מתוך שלושה באופן כזה שיהיו שני זכיינים. בתמונת המצב היום במדינת ישראל, חודשים ספורים לפני הוצאת המכרז, לא מסתמנות כרגע קבוצות שמתארגנות. בתור מי שהיה שותף לכל שלושת המכרזים שהיו בערוץ 2, אני אומר לכם שהיו שבע קבוצות שהתארגנו מעל שנה לפני שהמכרז יצא. זה לא פרויקט קטן להיערך למכרז מהסוג הזה, בוודאי לא נגד שחקנים חזקים כפי שיש היום. אז אני שומע פה בסקירה שמטרת המכרז היא השבחת ערוץ 2. במלוא הענווה, אני רוצה להגיד לכם שבמשך 10 שנים אני עובד בניסיון להשביח את ערוץ 2. זאת עבודתי. נגמר אצלנו "רק בישראל", אז ניסיתי להשביח באמצעות "ארץ נהדרת". זאת העבודה שלנו.

אני מנסה להבין על מה המכרז הזה. המכרז הזה נמצא היום בסיטואציה מאוד מביכה שהוא שארית היסטורית על מהלך שהיה תוצאה של הבנה שבמדיניות התקשורת במדינת ישראל שאתם וממשלת ישראל מתווים, תם עידן הזיכיונות. אני רוצה לחזור עכשיו לדיון הישן נושן הזה על מה הסתיים בבג"צים ומה קורה בתחומים אחרים בתקשורת הישראלית. אנחנו מוכנים להיכנס לתהליך של המכרז. אני מודיע, עד כמה שזה נשמע מפתיע, שקשת מתכוונת להתמודד על המכרז הזה. אני מנסה להבין על מה המכרז. אני יכול להגיד לכם מה המחיר שיש עכשיו למכרז. המחיר הכלכלי הישיר שיש עכשיו למכרז הוא מיליונים בהכנת המכרז, הוא מיליונים של הרשויות הציבוריות ומיליונים בהכנה שלנו. בעלי המניות שלי לא מוכנים שאני אשקיע עכשיו בסרטי קולנוע ל-2006-2007, מה לעשות? אם הזיכיון שלהם נגמר בפוטנציה ב-2005, הם לא מוכנים, ואני לא יכול להאשים אותם בזה. אין היום סרטי קולנוע בהפקה במדינת ישראל, אין היום דרמות בהפקה במדינת ישראל, זה לא יום ולא יומיים, זאת תקופה ארוכה, כמעט שנתיים. סרט קולנוע שהיום יוצא לדרך, מגיע לשידור בערוץ טלוויזיה בעוד שלוש שנים, לא משנה כרגע למה. אתם צריכים להבין את התהליכים האלה. סדרת דרמה שיוצאת היום לדרך, עולה לאוויר בין שלוש לארבע שנים מהיום. אלה התהליכים המקצועיים.

זה בכל העולם ככה?

בוודאי. אני רואה שהמטרה פה היא להשביח את ערוץ 2. אנחנו מאוד מנסים להשביחו, ואני מקווה שאנחנו גם קצת מצליחים, כי מדי ערב הציבור אומר דברו כשהוא לוחץ על השלט. הוא אומר שכנראה הוא בוחר בנו מבין 149 הערוצים המשודרים היום במדינת ישראל. כשאנחנו מנסים לרדת רזולוציה אחת יותר נמוכה – מוטי שקלאר ומנשה סמירה, אני פשוט בפעם הראשונה שומע את זה, אז אני מתייחס לזה - אני קורא שיש ניסיון להנמיך רפים לשחקנים החדשים וקביעת ינוקא לשחקנים החדשים.

זאת בחינה של הדברים.

מכרז? מאה אחוז. רוצים שוק פתוח? שיהיה שוק פתוח. יושב פה הממונה על ההגבלים העסקיים ואומר לכם את מה שהוא אומר כרגע על שוק הפרסום. דידי לחמן-מסר, לצערי, לא נמצאת פה, אבל כשהיא אומרת – לא בדיוק בתור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - שההסתברות היא אפסית שזה יקרה, אומנם יש שר במדינת ישראל שמופקד על נושא הכלכלה שאמר שהמיתון נגמר, אבל אנחנו חיים את היום יום בשוק הפרסום, אנחנו יודעים מה קורה שם ומה קורה לערוצים הייעודיים. אני לא דיברתי על הערוץ בערבית, אני לא דיברתי על ערוץ החדשות שתקוע במשך שנתיים וחצי, אני לא דיברתי על ערוץ המוסיקה שהוא בקרטוע מאוד קשה. מישהו מאתנו יודע מה יקרה לשוק הפרסום? אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל בכל העולם שוק האינטרנט בפרסום עולה בסדרי גודל של כמעט 40% בשנה. אנחנו יודעים מה יקרה בעוד שלוש שנים לשוק הפרסום באינטרנט? אנחנו יודעים בהסתברות אפסית – ככה אמרה דידי לחמן-מסר – שההבטחות שתהיינה לא תקוימנה בעתיד. זה נראה לי קצת יומרני להגיד את זה בנקודת הזמן הזאת.

אילו היו היום רשיונות, אני מניח שנכון למצב היום בשוק היה ניגש אותו מספר שחקנים שניגש לזיכיונות, לא יותר ולא פחות. אני מניח שאם יהיה "פרוספריטי" בכלכלה הישראלית בעוד שלוש שנים ושוק הפרסום יגדל כפונקציה של התמ"ג כמו שקורה בכל מקום בעולם, ייכנס שחקן נוסף אם יהיה מקום לשחקן הזה, וזה בדיוק העיקרון של הרשיונות. אנחנו היום משחקים היום משחק שעולה לתעשיית הטלוויזיה, לצופה ולכל השחקנים הון תועפות. אני לא רוצה להגיד שהוא משחק מכור, כי ממילא בתור מתחרה אסור לי לומר דבר כזה, אבל הוא בעיניי משחק מסוכן, מפני שאת ההישג היחיד שיש היום בשוק הטלוויזיה, גם אותו הולכים כרגע לקטוע על מנת להכניס שחקן חדש. אני שואל אתכם מי זה השחקן החדש - בעלי המניות או הגופים? אם אלה בעלי המניות, רוצים להכניס שחקנים חדשים לשוק התקשורת. אני מודיע לכם שיש היום אצל זכייני ערוץ 2 מעל שליש מבעלי המניות שמנסים למכור אחזקותיהם מזה תקופה ארוכה ולא מצליחים למכור אותן.

זה ממש לא נכון.

עמי גניגר, אתה האחרון שיכול להגיד שזה לא נכון. אין היום בעיה לאיש עסקים שרוצה להיכנס לערוץ 2 להיכנס לערוץ 2.

תלוי באיזה מחיר.

במחיר זול מאוד.

זול זה עניין יחסי.

אני לא מדבר רק על זה ש"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מחויבים על-פי החוק למכור את אחזקותיהם עכשיו, אני מדבר על שחקנים חדשים. אם רוצים להחליף את ההנהלות של החברות ואת התשתיות של החברות, בסדר, שיעשו מכרז, יבחנו באיזו מידה עומדים בקריטריונים המקצועיים שמצפים שהערוץ יעמוד בם ונלך קדימה.

לא הבנתי מה אתה מציע.

אני חושב שהגיע הזמן שנפסיק לשחק את המשחקים האלה. אנחנו מבינים שהעידן הזה תם. הזגזוג של ממשלת ישראל בעניין הזה - היא מחליטה שיש רשיונות, חוזרת לזיכיונות, משגעת את כל השוק, גורמת להוציא מיליוני שקלים לריק, כך שבמקום שילכו להפקה, הם הולכים עכשיו להקמת ניירת מפה ועד הודעה חדשה במשך חצי שנה. תראו את כל התהליך שקורה פה מסביב. צריך להיות עיוור כדי לא לראות אותו.

אני רוצה לשאול את אנשי האוצר ואת אנשי הרשות השנייה – כי אף אחד לא התייחס לזה – האם יש bid כספי, ואיזה מרכיב הוא על-פי תפיסתכם במכלול של המכרז.

אני אנסה לא לנקוט עמדות, בין היתר כי מיטב לקוחותיי יושבים בחדר, אבל יש לי כמה אובזרבציות לגבי מה שנאמר פה. יש הרבה טעם בדבריו של אורי שנער בדבר רשיונות וזיכיונות. כרגע יש מכרז אז אני מנוע מלעסוק בשאלה הזאת.

אולי תצליח לשכנע אותנו אחרת, אז נשנה את דעתנו.

כרגע יש מכרז, וצודקים כל האנשים שאומרים פה שכרגע אין התארגנות מסיבית של גופים שהם לא בערוץ 2 להשתתף בו, והטעם הוא טריביאלי. בנתונים הכלכליים הנוכחיים – ואתה מדבר עם מישהו שהשקיע בערוץ 10 שישה עד שבעה מיליון שקל והפסיד אותם - השחקנים שיכולים להשתתף זה או גופי ההפקה הגדולים או המפרסמים והפרסומאים. הפרסומאים מנועים על פי החוק להשתתף ולכן הם לא שם. אם תתקנו את החוק, תראו כמה מהר הם יהיו שם. לגופי ההפקה הגדולים יש בעיה ענקית. 50% מהיקף המכירות של אולפני הרצליה זה לערוץ 2. אם אני מחר אכריז שאני משתתף במכרז, קודם כל יפסיקו לקנות ממני, אל תתבלבלו.

לא יעלה על הדעת, זאת סיבה לרשיונות.

בנתונים הנוכחיים, המשתתף השלישי הזה לא מצוי בשטח, זה יכול להיות מימד, ג.ג, אנחנו או JCS. JCS נמצאת בערוץ 10, אז נשארו שלושה. אחד מהם עדיין מלקק את הפצעים של ערוץ 10 והאחר אני לא יודע למה הוא כן רוצה או לא, אני לא שוחחתי אתו בעניין. לגבי הפרסומאים, אם תמחקו את הסעיף הזה בחוק, תראו פרסומאים במכרז.

אין סעיף כזה בחוק.

דורון, אתה יותר טוב ממני בזה, אז שיהיה בתנאי המכרז.

גם במכרז - -

אורי שנער ואני חברים 40 שנה, אבל אני לא מסכים אתו ואני לא יכול לעזור לו. אי אפשר לקנות מניות בערוץ 2. גם מי שכתוב בחוק שהוא חייב למכור לא מוכר. היו גם כמה סיכומים. אני אגיד לכם את זה בצורה מנומסת, זכייני ערוץ 2 משוכנעים, ובצדק, שהם גם הזכיינים במכרז הבא. לכן אין שום סיבה שהם ימהרו למכור. גם אלה שחייבים למכור מנסים לשכנע אתכם שתיתנו להם להשתתף במכרז ואחר כך הם ימכרו.

זה ברור שלא, אין בכלל מחלוקת שזה בלתי אפשרי.

דידי, אני דבר אחד למדתי, שאין שום דבר שאי אפשר, אפשר הכל. בנתונים האלה אני גם לא רואה מתחרה חדש שלישי, מתחרה חדש, אם אני האבטיפוס שלו. למה להפסיד את הלקוחות הטובים הקיימים, שדרך אגב הם היחידים בתעשייה הזאת שמשלמים בזמן, קונים מוצרים ומבקשים מוצרים חדשים?

זה החלק הטוב שלהם?

אל תתבלבל, אני לא מזלזל בזה, יש חלק טוב.

אני יכול לדבר עם יושב-ראש או מנכ"ל הרשות מתי שאני רוצה, יש לי אוזן קשבת. אני ביקשתי מהם שייזמו שימוע של כל השחקנים בתעשייה. היה שימוע, רק שלא הוזמנו, והובטח אחר והוא עוד לא קוים. למה אני אומר את זה? הקושי הוא שאם המכרז יהיה כתוב כך שלזכיינים הקיימים יהיה יתרון דרך הטלנטים, דרך הניסיון, דרך הרבה דברים אחרים, אין לאף אחד אחר סיכוי ענייני לזכות. היום זאת התאבדות ללכת למכרז, כי הלקוחות הקיימים יפסיקו לקנות ממך והסיכוי שלך לזכות במכרז שואף לאפס. בניגוד לדעתו של אורי שנער, אם יש מכרז – יכול להיות שלא היה צריך להיות מכרז - לא יכול להיות בעולם מצב שלזכיינים הנוכחיים יהיה איזשהו יתרון על החדשים. מצד שני, הם ידברו אתך על ניסיון וכו' וכו'.

כמו בכדורסל, מכבי תל-אביב בנתה אימפריה במשך 30 שנה. הם ב-10 שנה בנו אימפריה.

אם כך, אני לא מבין למה אורי שנער מוטרד.

הוא אמר לך שהוא רוצה רשיונות.

יש מחיר אלטרנטיבי, no free lunches. המחיר האלטרנטיבי הוא לא רק המיליונים שלנו ושל הרשות השנייה. הוא שוק שלם, והוא הצרכן בבית, ואנחנו פשוט עושים צחוק.

אני רוצה להתייחס לכמה מהדברים שנאמרו כאן. ראשית, בעניין זיכיונות-רשיונות, בזמנו ועד היום העמדה הקלאסית של היוצרים נגד רשיונות נבעה בגלל סיבה פשוטה אחת, לא בגלל שיש הבדל מהותי מי יודע מה בין רשיון לזיכיון, אם כי יש הבדל, אלא מכיוון שבשוק של רשיונות – ולכך התכוונו בזמנו המחוקק והממשלה - מדובר במספר בלתי מוגבל של בעלי רשיונות שיכולים לגשת, לעמוד בתנאי סף שהמחוקק הלחיץ והממשלה הלחיצה אינם מסוגלים לאכוף. בזמנו אמרנו לכבוד השר המכובד ראובן ריבלין שהיום הוא יושב-ראש הכנסת "בוא תראה לנו שאתה המחוקק שיודע לאכוף וקח את רשיונן של חברות הכבלים, ואז אנחנו נאמין לך שלוקחים את הרשיון למישהו שלא עומד בתנאי הסף לרשיונות שאתה קובע". אז הוא אמר "חבר'ה, תראו, בכל זאת, זה לא זה". בשלב זה אל יתהלל חוגר... תודה שאתה לחיץ, אנחנו מבינים שאתה לחיץ, וזה בסדר, לא רק אתה אישית, אלא המערכת הפוליטית לחיצה, אז בואו נרגיע את האופוריה שיהיו תנאי סף ומי שלא יעמוד בם יישלל רשיונו וכו' וכו'. אם מישהו מעוניין, נדמה לי שבדוח מבקר המדינה 2001/2000 יש היום סיפור די נאה על חברות הכבלים עד שנת 2000. דברים מאוד יפים...

לגבי החקיקה, בקשתנו לכבוד היושב ראש ולמחוקק היא להאיץ את החקיקה ככל האפשר.

על איזו חקיקה אתה מדבר?

אני מדבר על הישיבה הזאת.

לא צריך שום חקיקה - -

הוא מדבר על התהליך.

תודה לממונה – על התהליך ועל עוד כל מיני הפתעות שיבואו בדרך, ומבקש רק שהכל יהיה מהר, כי בינתיים השוק בקיפאון. הטענה שהעלה אורי שנער זו עובדה – וזאת לא שאלה אם אני מסכים או לא - השוק בקיפאון כבר שנתיים. אם תרצו לשמוע, אני אשמח לפרט למה לוקח מרגע שמחליטים לצאת לדרך עם תוכנית מסוגה עלית בין שנתיים לשלוש שנים עד שהיא מגיעה למסך. הייתי שמח שתהיה איזו התייחסות גם במכרז לעניין, כי מי שמתחייב שבשנת זכייתו הראשונה יקיים סוגה עלית, או שהוא לא דובר אמת או שהשמש זורחת בלילה, אחת מן השתיים, כי הוא לא יכול לקיים סוגה עלית בשנה הראשונה אלא אם כן הוא התחיל להפיק אותה שנתיים קודם.

לגבי התחרות, קטונתי מלערער על חשיבותה של תחרות בכל מדינה חופשית, ברם קרה פה דבר מעניין בקשר לתחרות. אני התרשמתי משני דברים שקרו כאן. התרשמתי מאימת המונופול, שלדעתי העבירה לא מעט מהמחוקקים ומהשרים בממשלה על דעתם. אם המטרה היא תחרות, המטרה הושגה, ויש גם סטטיסטיקות מעניינות. אם המטרה היא השבחת המסך בתחום התוכן והיצירה הישראלית, הרי שהמטרה ההפוכה הושגה. עובדתית, נכנסנו למצב של קיפאון הפקתי בערוץ 2 ונכנסנו למצב של אי-עמידה מתמדת של ערוץ 10 במחויבויותיו להפקה. זאת אומרת שהתחרות בגלל כשל שוק, בגלל מתחרה חדש, בגלל ינוקא, בגלל היעדר אופק, כל מצבור הפרמטרים האלה יצרו מצב שכל שוק הטלוויזיה והערוצים 2 ו-10 בשנתיים האחרונות עסקו רק בדבר אחד, לבוא לוועדת הכלכלה ולדבר.

לגבי הרגולטור, למרות שאנחנו מוצאים את עצמנו באופן לגיטימי נמצאים גם מצדו השני של המתרס אל מול הרגולטור בדרישות ובתביעות, מבחינתנו הרגולטור הוא הסכר האחרון. מבחינתנו, חיזוק הרגולטור הוא הדבר החשוב ביותר, כי בלי רגולטור לא יהיה תוכן. מבחינתנו, במכרז הדבר החשוב ביותר זה שלרגולטור גם יהיו הכלים וגם היכולת, גם ההורמונלית, לטרוק את הדלת על הרגל שבדלת.

אני אגיד מילים שהן אולי קצת בוטות, אבל אתם כבר רגילים. השוק הזה מתנהל בפיראטיות בשנים האחרונות, לא רק בתחום הטלוויזיה המסחרית, ערוץ 2 ו-10. מדובר בפיראטיות מטורפת. נוצר מצב שעושים הפקר מהחוק, מהסדר ICP, מבית-הדין להגבלים עסקיים, מפסיקות. אם ביחד לא נמצא את הדרכים ולא נעניק לרגולטור את הכלים הממשיים, החזקים והבלתי מתפשרים לעשות סדר, ייווצר מצב שהוא גם פגיעה בדמוקרטיה. אם אני ניגשתי למכרז והפסדתי ומישהו אחר זכה כשיום למחרת הוא יורד על ברכיו אל מול הפרלמנט ומקבל הקלות, נוצר מצב שמי שהוא "בפנים" וזכה פועל בתנאים שהם פחותים ממה שאני - שנותרתי בחוץ והפסדתי במכרז - הצעתי. אני הייתי צריך להיות במקומו. אנחנו מקיימים כנס ב-25 במרץ בצוותא תל-אביב יחד עם הרשות השנייה, שנושאו מכרזים בתחום התקשורת בין השעות 14:00 ל-16:00, ונשמח לראות את כולכם שם.

כמי שמייצג את איגוד הבמאים, באופן טבעי אני מסכים עם כל דבריו של יורם חטב. המשאב שאותו המדינה היום מעניקה למי שזוכה בזיכיון הוא העיניים הצופות. כשהיא באה לתת את המשאב הזה, למכור אותו או לתת רשיון או זיכיון – לא משנה איך נקרא לזה, היום זה זיכיון - היא צריכה לבדוק לא רק מה זה יעשה לשוק הפרסום, איזה מפרסם יכול להגיע למסך הטלוויזיה. זה בהחלט שיקול, אבל השיקול המרכזי הוא מה זוגות העיניים הצופות האלה יקבלו בסופו של היום על המרקע. זה התפקיד שעליו הוועדה ממונה, זה התפקיד שהממשלה ממונה עליו, וזה התפקיד של הרשות השנייה.

עכשיו אני עובר לעניין האכיפה. בשיקולים האלה הממונה צריך לקחת בחשבון לא רק כמה כסף הושקע בפרסום המסך, אלא כמה כסף בסופו של יום הושקע בהפקה מקורית בדגש על איכותית, כי לפי מה שאנחנו למדים – ואנחנו רואים את זה גם בשינויים החקיקתיים – זה הולך ויורד כל יום מחדש. אני רוצה להזכיר לכם שזה לא רק הולך ויורד אלא שהמחוקק הביא לאנומליה בכך שהפחית את כמות ההשקעה אבל שכח להפחית בצורה יחסית מתאימה גם את כמות השעות, מה שגרם לכך ששעת הפקה בסוגה עלית בלתי ניתנת לביצוע לפי הממוצע של שעת הפקה והכסף שהזכיינים צריכים להשקיע. לא הייתי מדבר על עניין האכיפה, אלמלא נציג קשת היה מצהיר שהוא לא משקיע היום, והוא למעשה לא משקיע במה שהוא מחויב להשקיע, כשזה מחמיר מעצם העובדה שכולם מדברים על זה שבסופו של היום הזכיין שקיים היום יהיה גם מחר.

אל תצטט אותי, כי זה לא נכון.

מה שנאמר פה על-ידי אורי שנער זה שהוא לא משקיע מעבר לנובמבר 2005, אז אל תנסה להוביל את זה לכיוון שלו. אם הוא יידע שהוא הזכיין, הוא ישקיע.

ממה שנאמר פה, בנובמבר 2005 מי שיהיה בעל הזיכיון זה שלושת השחקנים בקונסטלציה כזאת או אחרת. אין מתחרה חדש, כך שגם בנובמבר 2005 קשת, רשת או טלעד יצטרכו להפיק הפקה מקורית.

אני רוצה לומר שתיים או שלוש הערות בשם מועצת הרשות השנייה. ראשית, לגבי מתמודדים חדשים, הדיבורים האלה לא יוסיפו מתמודדים חדשים. יש ניסיון הזה ליצור ספק אם יהיה או לא יהיה מכרז. אתה אמרת שכל הזמן יש דלת אחורית.

אני רוצה שתתייחס בבקשה לנושא המרכזי שעלה, למטרות שלכם ולהתייחסות של אורי שנער, כי המטרה היתה להניע תחרות בשוק הזה ולא להשביח את המסך. המטרות שהצגתם בהתחלה עסקו בעיקר בהשבחת המסך.

יש גופים שמתעניינים ברמה זו או אחרת. זה גם תלוי בלוח הזמנים שמפורסם כאן כרגע, ואתו נצא לדרך. כשנפרסם אותו, הוא אכן יניע את התהליך בצורה משמעותית. לא צריך היום שנתיים כמו לפני 10 שנים כדי ללכת למכרז, כי יש כבר ניסיון, יש גופים מיומנים ויש בעלי עניין שבהחלט מצפים לראות ולשמוע מה קורה. כל הכנסת הספקות והשאלות הללו יוצרת סיטואציה כזאת. אני רוצה שיהיה ברור – ושיושב ראש הוועדה יעמוד מאחורי העניין – שלא פותחים פה שום תהליך ושעניין הרשיונות לא עומד על הדרך, עם כל הכבוד לכל הטיעונים. הטיל שוגר, מתמודדים. יש פה עוד עניין מעניין. המפסידים תמיד שואלים למה עושים מכרז. המרוויחים גם שואלים למה צריך מכרז. זה אבסורד.

על מה המכרז? במכרז יש בהחלט גם עניין של תחרות ובחינת גופים חדשים, אך גם עניין לעשות איזושהי ראורגניזציה בגופים הקיימים, כי אין מקום לשלושה זכיינים במודל הקיים. המודל הזה גם אבד עליו הכלח ויש לו המון בעיות שאותן לא ננתח כאן.

העניין המסחרי טופל מיסודו. כל הזמן עלה עניין הפרסומות, המסחריות והתחרות. יש מקום לרענן את המרכיב הציבורי בערוץ הזה. זה ערוץ מסחרי-ציבורי, והמשקל הציבורי ישתנה קצת, אני מקווה בדרך קצת יותר מתוחכמת אחרי שלמדנו כמה לקחים. אנחנו מצטרפים לדברי דידי במלוא מובן המילה לגבי נושא האכיפה וכל ההתנהלות סביב מכרז ערוץ 2.

באשר לדברים שאמר דרור שטרום, בוודאי שהוא צריך להגיד את דברו, אבל אנחנו נשקול את העניין גם מההיבט הענייני, גם מההיבט של הפתיחה וגם מההיבט של מה יקרה אם זה אכן יעמוד או לא יעמוד ואיזה סוג של תחרות אנחנו נרצה לקיים.

מועצת הרשות השנייה עובדת במסגרת חוק. אנחנו מכבדים את החוקים שאתם מחוקקים, למרות שלגבי חלקם בוודאי הטלנו ספק והתנגדנו לכל מה שקשור לכך. צריך להבין שהחוק יצר את השינוי ולא מועצת הרשות השנייה. עכשיו צריך לחזק את האכיפה ואת הרגולציה, כי בכל השימועים שעשינו מרבית הדוברים הסכימו שהחברה שלנו עדיין זקוקה לרגולציה משמעותית בתחום התקשורתי, המסחרי והציבורי, ולכן לתת לזה יד וחיזוק יהיה מאוד משמעותי.

הישיבה היום, מטרתה לקבל דיווח ממועצת הרשות השנייה שהמכרז יוצא בלוח הזמנים שנקבע על ידי הכנסת.

כמו כן מטרת הישיבה היום לתת תזכורת לממונה שהישיבה הבאה שלנו בנושא של המכרז תתקיים שבוע אחרי חוות הדעת שלו לגבי הסעיפים שקראתי בנושא הזה, ולבדוק האם הוא נערך לעניין.

המטרה השלישית של הישיבה היתה גם להעלות השגות לגבי המכרז. אתם צריכים להיות משוחררים לחלוטין בשמיעת פידבקים לגבי מה שקורה. מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שהזכיינים הבאים הם כנראה אותם זכיינים. היה חשוב שהם ישמיעו דעתם גם אם הכנסת אמרה את דברה.

זו אמירה - -

זו אמירה מאוד מפורשת, שלמרות העובדה שהכנסת אמרה את דברה זה לא אומר שאנשים מתנדפים. הם לא מתנדפים. יש פה איזון הדדי ופידבקים בין כל הגורמים שמשחקים בעניין הזה. אני נמצא לא מעט שנים בכנסת. אני לא מקבל את הגישה שאחרי שהדברים קורים, אי אפשר לדבר יותר. אין מושג כזה. זה שולחן, שבו בהחלט אפשר להעלות השגות. כל אחד הולך הביתה עם מה שנאמר פה. לא העליתי את עניין הרשיונות במקרה, הוא עלה אצל שר התקשורת. גם אני קורא עיתונים כמו כל אחד אחר, וגם אני מבין את העניין הזה. אם אצלו זה יכול לעלות, בטח שעל שולחנה של ועדת הכלכלה זה גם יכול לעלות. בואו לא נתעלם מזה. גם לא הייתי רוצה שיקרו דברים במקום אחר בלי להתייחס למסגרות אחרות שהם קורים בהן. לכן חשוב שהדברים יהיו על השולחן. יש דבר אחד ברור לחלוטין, שהמכרז הזה כנראה לא משיג – בלי שום קשר, לא בטוח שהרשיונות היו משיגים את זה – תחרות יותר גדולה או מתמודדים חדשים. צריך לומר את זה, וחשוב שהרשות השנייה תיקח את זה בחשבון. היא לא יכולה שלא לקחת בחשבון שהיא נשארת עם אותם שחקנים. אסור להתעלם מזה. אתה לא יכול שלא להתייחס לעובדה שמדובר במישהו שאתה עובד אתו כבר 10 שנים ואתה עומד לעבוד אתו בשנים הבאות.

זאת אמירה מאוד קשה.

אם לא תהיה ממשלה אחרת, עד יולי 2005 אני אהיה יושב-ראש הוועדה, ואני אומר פה את הדברים כפי שאני מבין אותם מנקודת המבט הזאת.

לא פלא שלא יבואו מתמודדים.

לא בגלל האמירות האלה לא יבואו או כן יבואו מתמודדים.

אלה דברים שחייבים להילקח בחשבון גם על ידכם, ובמיוחד אחרי הדברים שמנשה סמירה אמר. אני חושב ששימוע מהסוג שהתבקש פה זה דבר שצריך להילקח בחשבון.

הוועדה תמשיך לעקוב מקרוב ולוודא שהמכרז יתבצע בזמן ובלוח הזמנים שנקבע. בסיכומו של דבר – ואני אומר את זה גם לממונה על ההגבלים העסקיים - הישיבה הבאה תתקיים שבוע אחרי שיודיע לכם את חוות דעתו, כפי שקבוע בחוק.

יחד עם זאת, אני אומר גם שהוועדה ממשיכה להיות פתוחה לשמוע הערות, פידבקים, והיא תזמן דיונים כפי שנראה לה, ולא כפי שנראה למשרד המשפטים או לאחרים. אם יעלה נושא שחשוב לדון בו גם לקראת הוצאת המכרז, אנחנו נעשה את זה.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45