פרוטוקולים/כלכלה/8460



2
ועדת הכלכלה
16.3.2004

פרוטוקולים/כלכלה/8460
ירושלים, כ' באייר, תשס"ד
11 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 174
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ג באדר התשס"ד (16 במרץ 2004), שעה 10:50

1. הצעות חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (איסור פרסום באמצעי תקשורת
בלתי חוקיים ואיסור השמעה במוסדות ציבוריים), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת
רוני בריזון (פ/918).
2. הצעת חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004.
3. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 20) (שידורי רדיו ארציים
ייעודיים), התשס"ד-2004.

חברי הוועדה: שלום שמחון - היו"ר
ישראל אייכלר
רוני בריזון
עבד אלמאלכ דהאמשה
נסים זאב
דוד טל
איתן כבל
אליעזר כהן
יעקב מרגי
אברהם רביץ

אורי אולניק - מנכ"ל משרד התקשורת
משה גלילי - סמנכ"ל בכיר אגף הספקטרום, משרד התקשורת
ד"ר יזהר טל - היועץ המשפטי, משרד התקשורת
חיים פרננדס - אגף תקציבים, משרד האוצר
עו"ד נגה רובינשטיין - משרד המשפטים
עו"ד סיגל גולן-עתיר - משרד המשפטים
מנשה סמירה - יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
מוטי שקלאר - מנכ"ל הרשות השנייה
סרן עדי בן ש"ך - יועץ משפטי, גל"צ
דוד בן בסת - יו"ר התאחדות תחנות הרדיו האזוריות
כוכי מרדכי - מנכ"ל התאחדות תחנות הרדיו האזוריות
גלעד קריב - המרכז לפלורליזם יהודי

אתי בנדלר

לאה ורון

תמר פוליבוי

1.
הצעות חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (איסור פרסום באמצעי תקשורת בלתי חוקיים ואיסור השמעה במוסדות ציבוריים), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת רוני בריזון (פ/918).
2. הצעת חוק איסור שידורים שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004.
3. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 20) (שידורי רדיו ארציים
ייעודיים), התשס"ד-2004.

אני פותח את הישיבה באיחור של חצי שעה. יש שלושה חוקים על סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (איסור פרסום באמצעי תקשורת בלתי חוקיים ואיסור השמעה במוסדות ציבוריים) של חבר הכנסת רוני בריזון, הצעת חוק איסור שידורים שלא כדין והצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שידורי רדיו ארציים ייעודיים) שאני אומר עליהן בהמשך כמה מילים. ההצעה השנייה היא הצעה של הממשלה?

יש הצעת חוק ממשלתית, שכמובן עברה בקריאה ראשונה, ויש הצעת חוק פרטית שעברה רק בדיון המוקדם.

חבר הכנסת בריזון, אכפת לך שאנחנו נאחד את ההצעה שלך עם הצעת הממשלה?

לא, זה היה חלק מן ההסכם. בוודאי שאינני מתנגד, יש לי רק הערה קטנה.

אני צריך לשאול אותך לפי הנוהל.

הצעת החוק שלי כוללת בתוכה שני אלמנטים, שהם תיקונים לחוק 5ה (א) ו-(ב) בפקודת הטלגרף האלחוטי. תת סעיף (א) "לא ימסור אדם לשידור" וכן הלאה וכן הלאה באים לידי ביטוי כאן בהצעת החוק הממשלתית, ואני מקבל אותה ככתבה וכלשונה, כלומר אין לי הסתייגויות ולא הערות.

לגבי סעיף (ב), "גוף ציבורי כהגדרתו בחוק הגבלת פרסומים...לא ישמיע ולא יראה בפומבי, שידורי רדיו או שידורי טלוויזיה", כאן מדובר בגופים ציבוריים שמעבירים, משדרים או נותנים פומבי בכל דרך אפשרית לאותם שידורים לא חוקיים. הדבר הזה איננו מופיע בהצעת החוק הממשלתית. אני רוצה פשוט לבדוק את האפשרות עם משרד המשפטים, להבין ולדעת האם יש דרך לשלב את האלמנט הזה.

בעיקרון, אנחנו מאחדים את הצעת החוק להצעת חוק אחת.

אבקש להסביר מה המשמעות של ה"איחוד" בעניין הזה. בניגוד לשתי הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה – כשאז מדברים על מיזוג, באישור ועדת הכנסת, ואז לשתי ההצעות מעמד שווה - ככל שמדובר בהצעת חוק פרטית שעברה בדיון מוקדם בלבד ומבקשים למזג אותה או לאחד אותה עם הצעה שעברה בקריאה ראשונה, הרי לא מדובר כאן ממש במיזוג, אלא מדובר באיחוד הדיון, דיון בהצעות במשולב בהתאם להוראות סעיף 122ב לתקנון הכנסת, ואז הנוסח שעומד בפני הוועדה לדיון הוא הנוסח של ההצעה שעברה בקריאה ראשונה.

מה המשמעות של זה? המשמעות של זה היא שאם אתה מבקש לתקן את הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, היא צריכה להיות במסגרת של הנושאים הכלולים בהצעה שעברה הקריאה הראשונה, ולמשל לגבי הנושא שאתה מבקש לשלב באותה הצעת חוק, השמעה בפומבי במוסדות ציבור, יכול מאן דהוא לטעון שזה נושא חדש. לכן אני מציעה שקודם כל תברר את העמדות ביחס להצעה הזאת, כדי שהחלטת הוועדה - שכפופה כאמור לאישור ועדת הכנסת - תהיה מוסכמת ותבין את משמעות הדברים, למשל לברר מה עמדת הממשלה לגבי החלק הזה שבהצעתה.

חבר הכנסת בריזון, יש פה הערת שוליים על "גוף ציבורי כמשמעותו". מה הם אותם גופים ציבוריים? על מי זה יחול?

יש שם פירוט - משרדי ממשלה וכן הלאה וכן הלאה.

הגדרת גוף ציבורי בחוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים) שאליו מפנה הצעת החוק של חבר הכנסת בריזון היא כדלקמן: משרד ממשלתי ומוסד ממוסדות המדינה, לרבות רשות מקומית, חברה ממשלתית, תאגיד שהוקם או גוף ציבורי הממלא תפקידים על-פי דין וכן גוף נתמך, כמשמעותו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985, שזאת כבר הגדרה הרבה יותר רחבה.

מה זה אומר הגוף הנתמך? לאיזה מחוזות אנחנו הולכים שם?

לנתמך לפי סעיף 32 לחוק יסודות התקציב. זה תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו - -

מה היתה החלטת ועדת שרים לחקיקה?

לתמוך בה.

כמו שציין חבר הכנסת בריזון, הנושא הזה זה נושא שהוא במסגרת הנושאים שנידונים בהצעת התיקון, אבל - -

אני קוטע אותך, כי אני רוצה להציע הצעה. אני מציע שאני אעבור לנושא השלישי על סדר היום. חבר הכנסת בריזון, קח לך שעה, תגיע איתם להבנות ואז נחזור להצעת החוק שלך. אם הכל יעבור כשורה, בעוד 45 דקות נוכל לחזור לעניין.

אני רוצה להבין את התהליך. נניח שאנחנו מגיעים להסכמה, עדיין יש דיפרנציאציה כי הצעת החוק שלי עברה קריאה טרומית ופה יש הצעה שעברה קריאה ראשונה. מה קורה טכנית? האם אני ממשיך להריץ את הצעת החוק שלי? האם מכיוון שהצעת החוק שלי עכשיו תיכלל בהצעת החוק הממשלתית, היא נבלעת?

היא נבלעת. יש לזה עוד משמעות. נניח שבאיזשהו שלב הוועדה מחליטה לתקן את הצעת החוק הממשלתית באיזושהי צורה שלא נראית לממשלה, אז הממשלה יכולה לחזור בה מהצעת החוק בכל מועד, ואז ההצעה שלך חוזרת לשלב שהיא בו קודם, שלב לפני הקריאה הראשונה.

בהנחה שלא תגיעו להסכמה, כשתחזור לכאן בעוד 45 דקות נתחיל לעבוד על הצעת החוק שלך לבד, אבל אני מעדיף שתגיעו קודם להסכמה.

אני מניח שנגיע.



3. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 20) (שידורי רדיו ארציים ייעודיים), התשס"ד-2004

אנחנו עוברים לנושא השלישי, הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שידורי רדיו ארציים ייעודיים). חבר הכנסת כבל, אם אני מבין נכון, זאת למעשה הצעה של הממשלה להכשיר את ערוץ 7. מאחר שאנחנו דנים עכשיו בהצעת חוק מהסוג הזה, אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שעל שולחן הוועדה נמצא תיקון מס' 52 מחוק ההסדרים הקודם, שעוסק בפתיחת ערוצי הרדיו הארציים לתחרות. אני כבר אומר עכשיו שיש בכוונתי לנצל את הפלטפורמה הזו כדי לבנות רפורמה בערוצי הרדיו הארציים. אני מתכוון שהצעת החוק תהיה רחבה יותר ממה שהיא, מתוך כוונה לפתוח את התחרות בשוק ערוצי הרדיו הארציים. באיזשהו שלב אנחנו נידרש גם למה שהיה קודם. אם הממשלה הניחה על שולחננו את האפשרות לערוצי רדיו ייעודיים, זו בדיוק ההזדמנות לעשות שילוב עם מה שהיה בעבר כמובן, הכל בכפוף לתיאום עם מועצת הרשות השנייה ועם הגורמים האחרים שעוסקים בשוק הזה.

אני יודע שהכנסת תחנות רדיו ארציות נוספות, יש לה משמעות גם לגבי ערוצי הרדיו האזוריים שנכון לרגע זה נמצאים באחריות מועצת הרשות השנייה. יש לזה בוודאי גם השפעות כלכליות כאלה ואחרות, אותן נצטרך לבחון תוך כדי הדיון. אני לא מתכוון להשתמש בהצעת החוק הזאת רק כדי לבצע את ההכשרה שאולי מישהו בממשלה התכוון אליה. זה לא אומר שביש"ע לא תהיה בסופו של דבר תחנה רדיו ארצית או אזורית, אבל כמובן שהיא תהיה כפופה למה שקורה כרגע. אני חושב שצריך לפעול ליצירת הרפורמה שרצינו לעשות בשנה הקודמת ושלא צלחה או התעכבה. יש בהחלט מקום לכך שיהיו תחנות רדיו ארציות נוספות. אני מבין שנידרש באיזשהו שלב לשבת עם נציגי תחנות הרדיו האזוריות כדי לנסות להגיע איתם להבנה, מתוך הנחה שלוח הזמנים של סיכום הזיכיון אמור להיות בעוד שלוש, ארבע שנים. אני רוצה שנמצא את הדרך - בישיבות פורמליות וגם לא פורמליות - להגיע להבנה במכלול שלם של נושאים, כי אני חושב שזה יהיה מאוד לא נכון אם הוועדה תתמקד רק בהכשרה. לכן הדיון צריך לשאת אופי רחב יותר ולא מצומצם.

אני פה כדי לתמוך בשלושה דברים: דבר ראשון בחוק הממשלה, דבר שני לקרוא לילד בשמו ערוץ 7, אם הוא ייקרא אזורי או לא אזורי, לטעמי ערוץ 7 הוא לכל אזורי הארץ - אנחנו קוראים לילד בשמו ולא מתנצלים ולא מתביישים יותר בערוץ 7 – ודבר שלישי, אני מקבל את ההצעה שלך, אדוני היושב ראש, שהיא במקומה והיא נכונה מאוד, צריך לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לעשות סדר בעניין. מצד אחד יש תחנות רדיו אזוריות, ומצד שני אסור שתהיה הפקרות. מי שנוסע היום בין ירושלים לתל אביב ומחליף ערוצים ברדיו, עולה על בין 15 ל-20 ערוצים פירטיים, ואני קורא לילד בשמו. אסור מחד שיהיו ערוצים פירטיים המונים שמפריעים בצורה מסכנת תעופה לפעמים.

אמרו שזה בכלל לא בתחום התדרים של התעופה. את זה אמר לי קברניט באל-על, שאני מוכן גם לנקוב בשמו.

קשקושים. יש חוק ממשלתי שאנחנו נתמוך בו. יש לעשות סדר עם ערוץ 7, ובזה גם אתמוך. צריך לעשות סדר בתחנות האזוריות. תעשה סדר גם כמו שהצעת, אבל צריך מאוד להיזהר לא לגלוש לכיוון הפירטיות ולבלום אותן כמה שאפשר.

אני רוצה להסביר לך ברגע זה מה קורה בשוק הרדיו בישראל. בשוק הרדיו יש מצב לא תקין, כיוון שתחנות הרדיו הארציות הן בבעלות ממשלת ישראל, שהיא גם הרגולטור וגם המפעילה של התחנות האלה. תחנות הרדיו האזוריות שבפיקוח של מועצת הרשות השנייה הן פרטיות. כשאתה מנסה לעשות הקבלה בין זה לבין ערוצי הטלוויזיה, אתה רואה ששם המצב השתנה, לא לגמרי, אבל הוא השתנה בקנה מידה גדול. הוא שונה לחלוטין, מלבד ערוץ אחד שלצערנו עדיין נשאר בבעלות הממשלה ונמצא במצב שבו הוא נמצא.

נזדמנה לנו הזדמנות כחברי ועדת הכלכלה, שהממשלה הניחה על שולחננו הצעת חוק. אני מציע לחברים לעשות רפורמה גדולה בשוק הרדיו. אני יודע שיש כמה נקודות רגישות. אחת מהן היא רשת ב', גלי צה"ל וכל התחנות האחרות, תחנות רדיו אזוריות שהזכרתי את מועד סיום זיכיונן ואת העובדה שיש כלים שבעזרתם צריך לנסות להגיע גם איתן להבנה, כדי לפתוח את השוק הזה לתחנות רדיו ארציות נוספות. תוך כדי הדיון יהיה גם מענה למה שאתה מדבר עליו. אנחנו מוכנים ללכת פה למשהו יותר רחב כדי לעשות סדר אחת ולתמיד.

הזכרתי שעל שולחן הוועדה מונח תיקון נוסף, שיכול להיות שנידרש לעשות בו שינוי. הוא היה בתוכנית הכלכלית הראשונה של נתניהו בסעיף 52 ואותו פיצלנו. שם היתה לממשלה כוונה לפתוח לתחרות את שוק הרדיו הארצי בדרך כזאת או אחרת. יכול להיות שזאת ההזדמנות לעשות פה מערכת שלמה. אני רוצה את השותפות שלכם, כדי לנסות להוביל מהלך יותר רחב, בעבודה גם יותר סגורה וגם יותר פתוחה, גם פורמלית וגם לא פורמלית, כדי ללכת לכיוון אחר. אני רואה במועצת הרשות השנייה זרוע חשובה.

אדוני היושב ראש, אני לא פוסל את הצעתך. שווה פעם אחת ולתמיד לקיים דיון מקיף בשאלה שמיים פתוחים כן או לא בנושא הרדיו, אבל בינתיים על שולחננו יש הצעת חוק. אני רוצה להסב את תשומת לב גם אנשי הרשות השנייה וגם אנשי משרד המשפטים, שאני שואל איך הם בכלל אפשרו להניח הצעת חוק כזאת בפני הממשלה שמתקיים בה סעיף מספר 1.

את זה הגיש משרד התקשורת.

זה לא משנה, משרד המשפטים שותף. אני פניתי גם ליועץ המשפטי בעניין הזה, שהחוק מחייב שבמכרז הזה ייאמר שהמליאה תצטרך לקבוע את הגוף או אותם גופים שיזכו בערוצים הייעודיים האלה, ולא רק זאת, אלא גם שיתווספו שלושה אנשים המקורבים לעניין. עד פה אתה אומר – בסדר, נניח. אבל מצד שני אני אומר לכם שכתוב עוד דבר, שניתנת זכות וטו. אני אומר לכם חברים, פניתי ליועץ המשפטי לממשלה. נכון שאי אפשר לפנות בבג"צ, כי זה תוך כדי תהליך של חקיקה. כל אלה שרוצים ערוץ 7, ערוץ 9, ערוץ 8, ערוץ 6, זה בכלל לא רלוונטי וזה לא משנה. יש כאן עניין של תהליכים חקיקתיים לא מקובלים.

אדוני היושב ראש, בישיבה הקודמת קבענו שהרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, ניתנת לה סמכות לקבוע מי יהיה הזכיין בערוצים, ואף אחד לא מוסיף לה איזה סוג של כלב שמירה. דמה בנפשך שבמכרז לערוץ 10 היו יושבים שלושה נציגים מטעמו.

היו יותר משלושה מטעמו.

זה עניין אחר, אבל פה אתה קובע בחוק מחייב.

לפחות שיהיה על השולחן ולא מתחת לשולחן...

זה נושא יותר מדי רציני מכדי לעסוק בהלצות. יש גם קבוצות חרדיות אחרות, כמו ש"ס או אולי אגודת ישראל, שנדמה להן שבמבנה הנוכחי של החוק אולי יתאפשר להן לזכות, להיות שותפות או לגשת למכרז בתנאי פתיחה שווים. אני אומר לכם שאין כאן עניין של רדיפה של ערוץ 7. יזכה מי שיזכה, אבל שהחוק שמונח כאן לפנינו ותנאי המכרז והביצוע שלו יהיו בשקיפות מלאה ושוויוניים. אבל כשהממשלה שאמונה על החוק ועל הצגת כלים שקופים מגישה סעיף כזה, זה מבזה ומביך. גם אם זה יעבור בכנסת, אני אומר לכם שאין לזה שום סיכוי לעבור בבג"צ. אם אנחנו מדברים על תפירה, זו חייטות עלית, רק ברמה של מתפרה. אני חושב שזאת חובת משרד המשפטים לומר שהסעיפים האלה, לא ראוי שיונחו ובכלל נדון בהם, מבלי להתייחס עכשיו לשאלות העקרוניות הנוגעות לעניין.

מאחר שחבר הכנסת כבל התייחס בעיקר לאפשרות שהצעת החוק הזאת תהיה עד הגורם המנחה ואני פתחתי את זה קצת באופן רחב יותר.

מבחינתנו, בהיבט העקרוני אנחנו מברכים על כל ניסיון ליצור סדר בתחום שידורי הרדיו, כי לא רק בהיבט של פירטיים ולא פירטיים זה עסק רחב ביותר. אני מתייחס גם לנושא של רשות השידור שמריצה תחנות so called חינוכיות, ובעצם יש לה output של תחנות אזוריות בהרבה מובנים. אנחנו מדברים על גלי צה"ל שמאפשרים לה פרסומות, בעיקר בגלגל"צ, וכך יוצרים פה תחרות עצומה עם תחנות הרדיו האזוריות ויוצרים אולי הפסדים בלתי הפיכים. אנחנו מדברים על תחנות בעידוד של האיחוד האירופי, בשיתוף קבוצה ישראלית וקבוצה פלסטינית שתהיה תחנת רדיו ארצית, ואף אחד לא יודע איך להתמודד איתה. היא כבר משדרת ויש לה שוק פרסום.

יש היבט אחד, שאני מניח שאורי אולניק יתייחס אליו, והוא מגבלת התדרים. השאלה המתבקשת היא מה יותר חשוב במציאות הקיימת, לתת מענה סקטוריאלי לציבורים שאין להם כרגע מענה, או לומר שמכיוון שפותחים במידה רבה את המרחב ומוציאים שלושה מכרזים לשלוש תחנות ייעודיות, לחכות עם זה ולהגיד שסקטורים הם עדיפים על תחנות רדיו כלליות. זאת שאלה שצריך לדון בה. זאת שאלה מתבקשת, כי בתפיסת עולמי הייתי מעדיף שהערוצים המרכזיים יהיו כאלה שתהיה להם יכולת הכלה של כל מה שקיים בחברה הישראלית, ואז לא ייווצר צורך לרדיו סקטוריאלי, אבל זה לא היום. זה מישור שני.

מישור שלישי, ביחס לדברים שאמר חבר הכנסת איתן כבל, אני מסכים אתו לכל מילה. אנחנו גם התנגדנו ואמרנו את עמדתנו שלא יעלה על הדעת שבתחום הטלוויזיה אין תוספת של שלושה חברים נוספים כמשגיחי כשרות, אין דבר כזה רוב מיוחס, אין דבר כזה רוב מוחלט של 11 חברים. דברים יותר משמעותיים ויותר כבדים נפלו על חצי נקודה. אני מזכיר לכם שבערוץ 10 קבוצה מסוימת זכתה בחצי נקודה מעל קבוצה אחרת. גם וטו, גם רוב מיוחס וכיוצא בזה הם הוספת חטא על פשע על כל המשתמע מכך. אם רוצים כללי משחק הוגנים, בואו נקיים כללי משחק הוגנים. יש מועצה שעל פניה, ומעבר לכך באופן אמיתי, מייצגת את רוב הגוונים של החברה הישראלית, אז תן לה להתגלגל . מצד אחד חבר הכנסת איתן כבל אמר פה שצריך לחזק אותנו, ומצד שני אתה אומר שלא אנחנו נקבע אלא גורם אחר שיש לו זכות וטו. מניה וביה לא מסתדר לי.

אין פה מכרז לערוץ 7. אם מדינת ישראל החליטה שיש צורך שלתושבי יש"ע יהיה רדיו משלהם, כי אזור יש"ע לא פחות חשוב מאזור הצפון - -

אמרתי את זה, וזה היה לי קשה לומר את זה, אבל בכל זאת אמרתי את זה, כי אני מחויב גם להגינות. אמרתי שזה לא משנה, יזכה מי שיזכה, ובתנאי שהכללים, החקיקה והאופן שבו יתבצעו הדברים יתבצעו בשקיפות מלאה.

אני אוסיף רק נקודה לאינפורמציה מבחינת השקיפות. נכון לעכשיו, אנחנו מנסים ללכת על שני מכרזים: אחד – לרדיו אקטואליה, כי אנחנו חושבים שלא נכון שנושא אקטואליה יהיה אך ורק בידיים ממשלתיים, קרי גל"צ ורשות השידור, הגיע הזמן שהחדשות יהיו גם בידיים פרטיות. אנחנו רוצים להוציא מכרז ייעודי, שהוא אזורי ומורחב, ואנחנו יכולים לעשות זאת, מתכוונים לכך ועובדים על כך. לעניות דעתנו, מתוך בדיקות שערכנו, זה לא יפגע פגיעה משמעותית בתחנות הרדיו האזוריות.

למה שזה לא יהיה ארצי?

אם יגיע הזמן שזה יהיה ארצי, זה ייתר את העניין.

הצעת החוק הממשלתית היא פלטפורמה. אני רוצה להציע לחבריי בוועדה לנצל את העובדה שיש לנו פלטפורמה יצור רפורמה גדולה בשוק הרדיו. יש לנו אפשרות לעשות זאת עכשיו, באמצעות שני כלים: אחד - החקיקה הממשלתית, והשני – הסעיף הקודם.

יש מגבלת תדרים.

עזוב רגע את התדרים.

שמעתי את חבר הכנסת איתן כבל שאמר שגם לגבי ערוץ 7 אין לו בעיה עם תושבי יש"ע אלא עם המפעילים.

יש לי גם בעיה איתם ועם המקום שבו הם גרים, אבל זאת שאלה אחרת.

אבל לא עם האנשים. הם בוודאי אזרחים ישראלים, אני מקווה. אין התנתקות מהם לפחות בהיבט הזה. אין שום סיבה לא לייצר רדיו אזורי שייתן כרגע מענה. החיים לא בנויים על הכל או לא כלום. התפיסה שלנו היא שאפשר ללכת מודולרית, כנ"ל גם לגבי אקטואליה.

אורי, אני רוצה שתתייחס גם לעניין של הרדיו הדיגיטלי הלוויני.

ראשית, אני חושב שלא במקרה הובאו לסדר היום בוועדה היום שתי הצעות חוק ביחד. הצעת חוק אחת עוסקת בהחמרת האכיפה ונותנת כלים יותר טובים לאכיפה בנושא השידורים הפירטיים, והצעת חוק שבאה לתת מענה לציבורים במדינת ישראל שעד היום לא היו להם ערוצי רדיו, או ציבור מאזיניהם לא נהג להאזין כדבר שבשגרה לערוצי הרדיו הרגילים. כולנו יודעים היום שחלק מהתוכן שמועבר ברדיו האזורי הוא ללא ספק לא נעים לאוזניים של ציבורים מהמגזר החרדי. אני חושב שיש חשיבות לטפל בשתי הבעיות האלה.

נדון בהן ככלים שלובים.

מזכיר הממשלה, ישראל מימון, ביקש ששתי הצעות החוק האלה יגיעו בכפיפה אחת אל הכנסת, כשבצד ההחמרה בנושא של האכיפה יינתן גם פתרון שמדברים עליו בשלוש, ארבע ממשלות האחרונות. הנושא של מתן פתרון לנושא של ערוצים ייעודיים ברדיו הופיע שלוש פעמים בהסכמים הקואליציוניים של הממשלות השונות. יש פה בעיה שמחייבת פתרון.

אמרו לנו תמיד שאלה באמת שמיים פתוחים, אבל צריך להחליף את השמיים...

למען ההגינות, הציבור החרדי לא היה מעוניין שנים רבות לקדם את הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת לא כל כך חדשה. היא גובשה במתכונתה בזמן שיוסי ביילין היה שר המשפטים. הרעיון של שלושת החברים הנוספים זה מבית המדרש מלפני כמה שנים, לא מעכשיו.

רק שזה היה שינוי נסיבות.

במקום ערוץ 7, אז היה מדובר על ש"ס.

מאז היה ערוץ רוסי, ערבי.

ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה את הסעיף הזה לפני שלוש שנים, זה רק לא הובא לקריאה ראשונה בכנסת. לטעמי, יש חשיבות להסדרה של ערוצי רדיו ייעודיים שייתנו מענה לציבורים שלא באים לידי ביטוי היום בערוצי הרדיו, אבל זה חייב להיות בהסדר שדואג להפסקת הרדיו הפירטי. לא יכול להיות שמצד אחד יהיה ערוץ רדיו שייתן מענה לחברה החרדית, למשל, ושיהיה לה ערוץ שתוכל להאזין לו בלי שהיא חשופה לתכנים שהיא לא רוצה להיות חשופה להם בערוצי הרדיו האחרים, ומצד שני שהרדיו הפירטי ימשיך לחגוג.

אני רוצה להזכיר לאנשים פה, שערב כניסת הטלוויזיה בכבלים היתה תופעה מאוד המונית של ערוצי טלוויזיה פירטיים שכונתיים של שידורי סרטים. רואים את זה בסרט "חולה אהבה משיכון ג'", זה היה בתחילת שנות ה-90. עם כניסת הזכיינים, התופעה של הערוצים הפירטיים הופסקה. שלא תבינו לא נכון, זה לא שיש תדרים גם לפירטיים וגם להסדרה, זה אחד על חשבון השני. היכן ימוקמו אותם ערוצי רדיו חדשים, אם הממשלה תחליט עליהם? בדיוק במקום שהיום פועלות התחנות הפירטיות. רק בשנה שעברה, בשנת 2003, משרד התקשורת סגר כ-250 תחנות רדיו פיראטיות, אבל ברגע שסוגרים אותן הן קמות מחדש. חשוב יחד עם הצעת החוק להעניש את מי שמפרסם בתחנת רדיו לא חוקית, כי אולי יהיה פה איזשהו אמצעי שיביא לכך שהעסק הזה ייפסק.

אני מודע לכך שיש בעיה לרשות השנייה עם הוספת שלושת האנשים האלה, אבל כולנו יודעים שבחיים הפוליטיים לפעמים יש פשרות מסוימות. ארבע ממשלות קודמות לא הצליחו לפתור את בעיית הרדיו הפירטי. אתה יודע שיש גם הצעת חוק להקמת רשות מיוחדת שתפקח עליהן ויש הצעה שבכלל לא תהיה שום רשות שתפקח עליהן. אני לא אומר שהרשות השנייה צריכה לקבל את הצעת החוק הזאת ולמחוא לה כפיים.

יש סתירה במה שאתה אומר. נניח שכמו במודל הקודם, הרשות השנייה תוציא את המכרז, והרדיו יהיה רדיו ייעודי. נניח שהוא יהיה ייעודי לאזור המסוים הזה, למה צריך את החישוקים האלה? הרי זה ממילא הולך לכיוון הזה, לא לתנועת יחד.

איני אומר שאי אפשר היה להביא את הצעת החוק הזאת בלי אותם שלושה אנשים, רק רמזתי שבתוך הסדרים פוליטיים שקשורים לעניין הזה, רק כך אפשר היה להביא את הצעת החוק. על מה מדובר פה? אף אחד לא החליט איזה ערוצים אלה. בשנת 2000 חשבו ששלושת הערוצים יהיו X, והיום יש ממשלה אחרת, ואני לפחות לא יודע מה הם שלושת הערוצים. זה מחייב החלטת ממשלה שתגדיר את אותם שלושה ערוצים.

בשנת 2001 היתה פנייה מצד המועצות האזוריות. הן ידעו שהצעת חוק כזאת מתגבשת, והיתה הסכמה בממשלה של אז שאולי יש מקום לערוץ לחקלאים. אני לא יודע להגיד מה יהיו שלושת הערוצים הייעודיים, וזה מחייב החלטת ממשלה. אני מזכיר שבתחום הטלוויזיה הממשלה קיבלה החלטה והחליטה שצריך ערוץ רוסי, ערבי, למוסיקה.

אולי אנחנו נציע לממשלה תוכנית יותר יצירתית?

אדוני היושב ראש, הממשלה עוסקת בעזרים פירוטכניים. זה מנוגד לחוק, כי היא כל הזמן זורקת רימוני עשן בעניין הזה...

לגבי שאלתך על הרדיו הדיגיטלי, אנחנו מגבשים בימים אלה הצעת חוק. שלחנו אותה להתייחסות משרד המשפטים. היא אכן עוסקת בהזדמנות חדשה להוספה של עשרות ערוצי רדיו, ואני מדבר על רדיו לווייני דיגיטלי. עד היום הנושא הזה של רדיו לווייני דיגיטלי חייב ציוד קצה שיכול לקלוט את הרדיו הזה שהיה עולה מאות רבות של דולרים, ולכן זה היה משהו שאולי נחמד לדבר עליו, אבל לא משהו יישומי. אנחנו עדים בימים אלה לשתי התפתחויות משמעותיות מאוד ברדיו הדיגיטלי, ולטעמי צריך לחוקק את זה ומהר, כי זה באמת ייתן לנו אופציה חדשה - מעבר למחסור בתדרים - לעשרות רבות של ערוצי רדיו.

לזה צריך חוק נפרד?

אנחנו חושבים שאי אפשר יהיה להסדיר ערוץ ארצי בלי חקיקה, כי היום ערוץ ארצי זה רק רשות השידור וגלי צה"ל. רדיו לווייני מטבעו הוא ארצי. הוא לא רק ארצי, הוא מזרח תיכוני מבחינת יכולת הקליטה שלו. לכן, ישנה היום אופציה ואפשר היום לקנות מכשיר רדיו שיכול להיות אתך באוטו או ללכת אתך, והוא יכול לקלוט מאות ערוצי רדיו. מחירו בסדר גודל של בין 80 ל-100 דולר. ברגע שנחוקק את זה, יש לנו לטעמי יכולת לפריצת דרך להרבה מאוד אנשים. רוצים ערוץ רדיו באנגלית, רוצים עוד ערוץ ברומנית וערוץ לחקלאים. יש פה משהו שעד היום היה בבחינת חלום ועכשיו הוא הופך למציאות כלכלית, לטעמי קונקרטית.

אבל ערוץ 7 לא ישדר רק ליש"ע אלא גם לשכנים.

אם זאת תהיה האופציה שהוא יבחר בה, הוא יוכל להיקלט גם בארצות אפריקה וגם בארצות המזרח התיכון.

אנחנו מגבשים את הצעת החוק הזאת. שלחנו אותה להתייחסות משרד המשפטים. אנחנו מדברים פה על איזשהו מודל רישוי יותר קל.

האם זה יהיה נושא חדש מבחינתכם אם זה יוסף לחוק הזה?

אני צריך להתייעץ עם חבריי, אבל בעיקרון זה משהו שלטעמי חשוב מאוד מבחינת דרך הקידום שלו.

אתה אומר שכדי לפתוח את שוק הרדיו הארצי לתחרות, יידרש פה חוק שעוסק ברדיו לווייני. אם אני רוצה לפתוח את שוק הרדיו הארצי לתחרות במסגרת הפלטפורמה הנוכחית, צריך גם את זה.

אולי נעזור לכם עם הצעת חוק פרטית? זה ירוץ הרבה יותר מהר.

אני לא יכול להתייחס לאופציה כזאת. אני צריך לברר עם חבריי בממשלה את העניין. אני רק חושב שיש פה אינטרס ציבורי וזה win-win situation לכולם, זאת אומרת מדובר בעוד עשרות ערוצי רדיו, והסיבה היחידה שהם לא קיימים היא שהיום בספר החוקים של מדינת ישראל רדיו מסחרי יכול להיות רק אזורי.

זה נשמע יפה, זה אומר שכל אחד יכול שתהיה לו תחנת שידור. אני חוזר אחורה לכך שכל אחד יכול להקים ערוץ, אבל בסוף מישהו צריך לחיות ממשהו. זה לא שאתה שם מיקרופון, אנטנה ומתחיל לשדר. נכתבה עבודה גדולה על ידי חיליק לימור על השאלה הזאת שנוגעת לעניין הזה של שמים פתוחים ברדיו, מה עדיף? כי בסוף מה יקרה? אתה מצד אחד מדבר על פתיחת השוק, ואחרי כמה זמן מתברר לך שבתוך כל הפתיחה הזאת שורדים רק החזקים שמשתלטים בבוא העת על כולם ובעצם חזרת לאותו מצב ממנו התחלת. מצד אחד הדיבור סביב פתיחת שמיים נשמע יפה ומרתק, ואני חושב שלא תמצא מישהו בחדר הזה שעל פניו אמור להתנגד להצעה כזאת. מצד שני, ככל שאתה נובר בשאלות האלה, מתברר לך שסביב שמים פתוחים ועשרות תדרים עולות שאלות ובעיות שעלולות להיווצר בסופה של הדרך יותר מאשר הטוב שעלול לצמוח מזה. זה הרבה יותר רחב מלהגיד שהשוק פתוח. אני מדבר על התוויית מדיניות בסופו של עניין, מה בעצם אנחנו רוצים כשאנחנו מדברים על שמים פתוחים.

דמה בנפשך ערוצי רדיו שמתחילים להתמוטט כל שבועיים. אתה יכול להגיד שלא אכפת לך. אתה מדבר על מערכת שאמורה לחיות בשורה התחתונה מפרסומות. אנחנו לא מפסיקים לומר כמה השוק קטן, אז צריך להיזהר שבסוף לא ייצא שכרנו בהפסדנו.

זה נגד תפיסת העולם של חוק יסוד: חופש העיסוק.

אני רוצה להתייחס לדברים שהעלה חבר הכנסת כבל, כי גם לנו היתה בעיה עם זה. זה נכון שבשנת 2000 הועברה בוועדת שרים לענייני חקיקה, גם ביוזמה שלנו, הצעת חוק עם הסדר דומה, אבל הנסיבות אז היו שונות. גם לא היינו מכניסים היום בדיוק את כל הדברים שהכנסנו בחקיקה בשנת 2001 כשעברו שלוש קריאות ודיונים. בינתיים למדנו כמה לקחים, למשל לגבי הרדיו, הרדיו הדתי והרדיו לאוכלוסייה הערבית שמשדרים לאחר פרסום המכרז על ידי מועצת הרשות השנייה בהרכבה הרגיל. למדנו שיכול להיות רדיו דתי במסגרת של רשיון מיוחד למפיק ערוץ במסגרת מועצת הכבלים וזה בסדר, ושיכולים להיות ערוצים ייעודיים שישודרו גם בטלוויזיה, וזה בסדר. ערוצים שמיועדים למגזרים מסוימים, ולמה? כי גם כיום הרכבי המועצות, גם מועצת הכבלים וגם מועצת הרשות השנייה, הם הרכבים מגוונים שמייצגים את כלל האוכלוסייה, לא באופן של אחד לאחד, אבל יש גיוון בייצוג הזה.

אני אומרת את הדברים לאחר שהבענו את ההתנגדות שלנו בוועדת שרים וקיבלנו הרשאה להביע את הסתייגויותינו גם בוועדה הזאת. מועצת הרשות השנייה הוכיחה את עצמה בעבר, היא לא צריכה כוח עזר או תוספת של נציגים נוספים. כמובן שאפשר להיוועץ במומחים כשמדובר בקהל יעד מסוים, וכך נעשה גם בעבר. כמובן שניתן לשמוע את מלוא העמדות, וצריך לעשות את זה, אבל אין צורך בהוספת נציגים נוספים. במיוחד אמורים הדברים לגבי מתן זכות הווטו הזאת. אין מקום לתת משקל שונה לחבר אחד בוועדת מכרזים על פני חבר אחר. במובן הזה יש לנו קושי משפטי אמיתי בעניין הזה. זה לא דבר שאנחנו מכירים ממקרים דומים, ואין לו מקום גם עכשיו.

אני רוצה שתגידו לממונה עליכם שבכל מקרה תתקיים פה הצבעה, אם זה יהיה באופן מלא במועצת הרשות השנייה או על פי הנושא של החוק. אני רוצה לומר לכם את זה כבר עכשיו, למרות שהתהליך עוד ארוך מאוד. אם אני יכול להבין נכון את מזג האוויר, אף אחד לא ירצה להפיל חישוקים נוספים על מועצת הרשות השנייה.

האם יש גם בעיתונות תשומת לב כזאת דווקנית לשמור על שוק הפרסומת ולא לאפשר לעיתונות להוציא עוד עיתון ועוד עיתון או שנותנים להם לחיות לבד?

זאת סיטואציה אחרת לגמרי.

תדרים זה משאב לאומי, כמו קרקע.

אני רוצה להתייחס למה שאמר מנכ"ל משרד התקשורת לגבי הרדיו הדיגיטלי, אבל לפני כן אני רוצה להזכיר שבדוח שהוגש לאוצר מטעם הרשות השנייה תשע תחנות רדיו הן גרעוניות, ארבע תחנות רדיו מפסידות או מאוזנות או מרוויחות.

איך הן מתקיימות?

חלק מהבעלים של התחנות הם אנשים עשירים, אבל הם לא מעונינים להכניס את היד לכיס במשך הרבה מאוד שנים ולהמשיך ולהוציא כסף, ראה מקרה ערוץ 10. עוגת הפרסום במדינת ישראל היא כ-250 מיליון. ברגע שאתה לוקח את אותם 250 מיליון ומפזר את זה על 200 ערוצים, ברור שאפילו לתחנה אחת לא יהיה זכות קיום, ראה מה קרה בערוץ 10.

כשמדברים על פתיחת השמים לתחרות, אני רוצה להזכיר לידידי אורי, שבמרבית המקומות ששם נפתחו השמיים בנושא הדיגיטלי מדובר במינויים, והתחנות האלה לא עושות פרסומות, ואת זה שכחנו להזכיר. זה הדבר שעליו בנוי חלק גדול מהעסק, לפחות כפי שפורסם בחלק מהמדינות.

ממה הם חיים?

ממנויים, אבל זה עדיין לא נעשה בצורה מסחרית.

זה לא בהכרח, יש גם וגם.

אני מכיר את העסק בצורה קצת שונה, ברובם זה נעשה כך. אגב, אף אחד מהם לא סמוך על התדרים הפרטיים שלו, אלא בדרך כלל לקחו תחנה, כמו בי.בי.סי, קול ישראל, גלי צה"ל, והוסיפו ערוץ נוסף ששם הם משדרים על פלטפורמה נוספת. מה זה אומר? זה אומר שאתה רואה שאפילו תחנה אחת היא לא מסחרית בקטע הזה. זה אומר שאתה צריך פלטפורמה עם הרבה מאוד כסף, כמו קול ישראל וגלי צה"ל, שרוכבת עכשיו על השידורים הלוויינים באמצעות אותו לוויין שאורי דיבר עליו. אין לזה מקום בכלל כרגע. לדבר על זה בעוד ארבע, חמש שנים – כן, אבל זה לא נכון לרגע זה. אם רוצים להכניס לכאן את הנושא של פרסומות, זאת תהיה קטסטרופה כללית.

אבל אם זה יהיה מנויים, אתה מסכים?

למנויים אין לי התנגדות, לא אכפת לי. על מה אנחנו בוכים? אני כיושב ראש התאחדות תחנות הרדיו בוכה על כך שמדינת ישראל – והייתי יועץ לאחד משרי התקשורת – לא נתנה את הדעת ופרסמה מכרז להקמת תחנות רדיו ללא מחשבה לחלוטין. 14 תחנות רדיו על שטח כל כך קטן. רבותיי, אנחנו מדברים על שלושה מיליון אנשים, מבלי לדבר על הפירטיים.

דוד, אתה אומר שנעשו הרבה טעויות בעבר. הזיכיון שלכם אמור להסתיים בעוד ארבע שנים. זה לא הרבה זמן כדי לעשות תיקונים.

אני תומך במה שאתה אומר. אני חושב שכן, בעוד ארבע שנים ניתן לפתוח את זה. על פי התוכניות הכלכליות שנגיש לוועדה, נראה שגלי צה"ל, במידה שיורשו להתחיל לשדר פרסומות בגלגל"צ, זה הרס שוק הרדיו האזורי, כי גם היום חלק מהתחנות לא החזירו את ההשקעה אחרי שבע שנים, וחלק מהתחנות לא יחזירו אותה גם בעוד ארבע או חמש שנים. יש תחנות במצב קטסטרופלי. לגבי התוספת של שתי תחנות רדיו שתאפשר להן לשדר פרסומות, גלי צה"ל וגלגל"צ, אם תיקח מתוך ה-250 מיליון שקלים - כשנאמר לי שאזורי זה כ-100 מיליון, רשות השידור 140 מיליון וגלי צה"ל כ-20 מיליון - ותיתן לגלי צה"ל ולגלגל"צ לשדר פרסומות, זה יוריד בצורה משמעותית את הפרסומות גם מקול ישראל, ואז תתמוך גם בקול ישראל. אין לי בעיה עם קול ישראל, אבל מה שמעניין אותי זה העסק שלנו.

לא הבנתי ממך מה לגבי המספרים שציינת.

דיברתי על עוגת הפרסום של הרדיו במדינת ישראל, במיליוני שקלים כמובן. אנחנו יודעים שאם גלי צה"ל וגלגל"צ יורשו לשדר פרסומות, חלק מהתחנות הרדיו יצטרכו להיסגר, לא תהיה להן זכות קיום. אז אתם רוצים להוסיף עוד שלוש תחנות רדיו ייעודיות?

אבל לא אישרו להן בדיוק.

אני רוצה לומר משהו שאולי יש בעיה לחברי הכנסת להגיד אותו, אבל מכיוון שכמה מידידיי הטובים הם חברי כנסת – חלקם גם שרים – הם אמרו לי שלא לפרוטוקול שיש להם בעיה עם גלי צה"ל. אני לא רוצה לקרוא לזה בשם לא יפה, אבל קצת קשה ללכת - -

אני יכול להציע לך הצעה? הדיון עכשיו הוא לא על גלי צה"ל. הצעת החוק הזאת שעברה במליאת הכנסת ושהוחלט בוועדת הכנסת שהיא עוברת לוועדת הכלכלה תידון פה לא במושב הזה, אלא בנפרד במושב הבא.

אם זה יהיה קטסטרופה, צאו וחישבו מה יקרה אם תוסיפו עוד שלוש תחנות רדיו, קטסטרופה מוחלטת. הרי זה מה שיקרה בסופו של דבר.

אם הולכים לכיוון שהציע אורי, אני חושב שזה כיוון מבורך שמשנה את הפרדיגמה הנוכחית ומשווה את נושא הרדיו לעיתונות, והטובים והחזקים יישארו או אלה שיש להם תמיכות ציבוריות כאלה ואחרות, כי סך כל כך הרבה רדיו מעקר מתוכו את כל מה שקורה היום. השאלה היא מה קורה בשלב הביניים, וזו שאלה שהוועדה צריכה לתת דעתה על כך.

פה אני פונה לדוד בן בסת, ואומר שאני לא חושב ששלוש תחנות רדיו ייעודיות סקטוריאליות פוגעות באופן משמעותי בתחנות הרדיו האזוריות. זאת אוכלוסייה אחרת שלא שומעת את תחנות הרדיו האזוריות. בואו לא נתבלבל, דוד היה צודק אם שלוש התחנות הללו היו ארציות.

זה לא נכון בהכרח.

אולי שכחנו מי ממנה את בית המשפט העליון בארצות הברית ובמדינות אחרות, הפוליטיקאים. אם יושבים שלושה נציגי ציבור ברשות השנייה, שאולי הם גם פוליטיקאים, זה לא הופך את זה לדבר לא נעים.

כל מועצת הרשות השנייה מורכבת אך ורק מנציגי ציבור.

אני מתכוון לשלושה נוספים. גם אם הם פוליטיקאים והממשלה מוצאת לנכון למנות את ההרכב הזה, אני לא רואה בזה שום פסול. הבנתי שהחשש של חבר הכנסת איתן כבל הוא שיכול להיות שאותה ועדה לא תהיה נייטרלית ואולי תנסה להכשיר את התחנות הקיימות היום, למשל ערוץ 7. אנחנו כבר יודעים מראש איך תופרים את המכרז הזה. אתמול התפארו בהצעת חוק של בראון שהפוליטיקאים מהיום והלאה, כשימנו שופטים, יהיו משוחררים מהמפלגות או ממי ששלח אותם ויבואו בטוהר ובניקיון כפיים מכל מחשבה זרה.

בעיקר זה היה על נציגי השלטון.

אנחנו באים להכשיר פה דברים שנעשו בדיעבד. לגבי ערוץ 7, בעוד מספר חודשים אני מקווה שזה יעבור, אז תראה שמדובר באותו הצוות, באותו ההרכב, באותם מאזינים ויתפרו את זה איך שרוצים לתפור את זה, ואני לא רואה בזה שום פסול. אפשר לומר שלא יהיו פרסומות ולוודא שהרדיו המרכזי לא ייפגע, אבל אם אנחנו הולכים לפי ההצעה ששמעתי לאפשר תחנות נוספות ללא פרסומות, לדעתי זה כן נותן תשובה ומענה גם לאותם מאזינים שבדרך כלל לא מפרסמים, כי זה ציבור וסקטור מסוים. מצד שני, הם לא פוגעים בתחנה אחרת שכבר קיימת. אותן תחנות חיות רק מתרומות.

אני רוצה להסב את תשומת לבה של הוועדה לדרך שלדעתנו צריך להתבונן בכל הסוגייה – להרכיב משקפיים שדרכם צריך לבחון את הסוגייה. ההתבוננות אומרת את הדבר הבא: כשאנחנו מסתכלים היום על תחום הרדיו הארצי, לעניות דעתנו אנחנו רואים מצב אבסורדי. האבסורד נגזר מכך שכל התחנות שמשדרות היום בשידורי רדיו ארציים הן תחנות בבעלות ממשלתית או ציבורית, קרי גלי צה"ל או רשות השידור.

אנחנו חושבים שתפקיד הממשלה הוא לשמש רגולטור, ולא שחקן באותם שווקים, למעט במקרים שיש כשלי שוק, לדוגמה, אם אנחנו חושבים שטוב שיהיה איזשהו שידור של מוסיקה קלאסית או רשת א' - שידור עם תכנים מסוימים - ואנחנו מעריכים לפי בדיקות כלליות שההיתכנות הכלכלית של תחנה כזאת היא לא גבוהה, פה צריכה להיכנס הממשלה דרך זרוע כזאת או אחרת ולספק את אותו מוצר. אבל מכיוון שאנחנו יודעים שאנחנו מדברים על שוק שבסופו של דבר הוא שוק עסקי ולרוב המוצרים בו יש היתכנות כלכלית לפי תנאי שוק ולפי תנאי תחרות, אנחנו חושבים שצריך לקחת את ההצעה הזאת ולייצר דרכה איזשהו מודל שמגביר את התחרות ומייצר תחרות בפעם הראשונה בשנת 2004-2005 במדינת ישראל בתחום הרדיו הארצי.

זה לא מה שהחוק הממשלתי מציע?

נתנו פה דוגמאות. אני לא מכיר תחום אחר בתחום התקשורת שהממשלה היא השחקן היחיד בו. כרגע בתחום הרדיו הארצי הממשלה היא השחקן היחיד.

אתה רוצה להגיד שמשרד האוצר מסכים אתי?

כן. נתנו פה התייחסות לשידור דיגיטלי ואנלוגי. יש כל מיני אפשרויות. אני מציע שכל האפשרויות תיבחנה, ובסופו של דבר צריך לייצר פה איזשהו מודל שמכניס בהקדם גם את התחרות לתחום.

היה דיון בממשלה? כי על הוויכוח אתה חוזר כבר שנתיים. כשהקימו תחנות רדיו אזוריות היתה קונספציה, ואז אמרו ששוק הפרסומת יתחלק. שיניתם את הקונספציה? בסדר, אבל אני שואל האם היה דיון או שכמה חבר'ה באגף התקציבים ביחד עם שר האוצר - -

נוגה אמרה פה קודם שהם קיבלו את האפשרות להעביר את ההסתייגויות בוועדה על אף ההחלטה של הממשלה, ואתה אומנם לא היית פה.

ומה החלטת הממשלה? והממשלה קיבלה החלטה לאחר דיון בשוק התקשורת או עקב לחצים קואליציוניים של כאלה שלא מצביעים אז בעד הממשלה?

1.
הצעות חוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי (איסור פרסום באמצעי תקשורת בלתי חוקיים ואיסור השמעה במוסדות ציבוריים), התשס"ג-2003,
של חבר הכנסת רוני בריזון (פ/918).

יש הודעה לחבר הכנסת בריזון, ואז אוכל לחזור חזרה לנושא, כי אני כבר יכול להודיע לכם שהחלק הבא לא יהיה.

אדוני היושב ראש, לפי בקשתך, נפגשתי עם עורכת דין עתיר ממשרד המשפטים, ואנחנו בוודאי מתקדמים לנוסח שהוא מקובל עלינו. דא עקא שנזדקק לקצת יותר זמן, ולכן אבקש את אדוני לקיים את הדיון בנושא הזה בפגישה הבאה של הוועדה. אני בטוח שעד אז אנחנו נביא נוסח מסודר.

מה עמדתך לגבי הנושא הנוכחי?

אני עוסק בהצעת חוק שלי. כחבר ועדה, כיוון שלא נכחתי כאן רוב הדיון, אני שומר לעצמי את הזכות להגיב גם על כך בדיון הבא של הוועדה.

אנחנו מסכמים שאתם תגיעו עם נוסח מוסכם לישיבה הבאה בנושא, ואני אשמח אם הוא יהיה קודם גם אצל היועצת המשפטית לוועדה. חבר הכנסת בריזון, אני אבקש שזה יגיע קצת לפני שנקבע את הדיון הבא.

3. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 20) (שידורי רדיו ארציים ייעודיים), התשס"ד-2004

אני כמובן אתמוך בערוץ 7 כאיש של חופש הביטוי, ואנחנו הרחקנו לכת עם חופש הביטוי לעומת ערכים אחרים בחברה. העמדנו את חופש הביטוי בראש מעיננו.

נניח שהזכיין יהיה כפי שהממשלה החליטה, הרי בסופו של דבר הוא משתמש בך ובחברים נוספים מהמגזר המדובר ככוח קנייה, לא יותר מזה. הוא רוצה להרוויח כסף.

אני לא חושב שהמוטיבציה של ערוץ 7 זה למשל להרוויח כסף. נדמה לי שהם רוצים להתקיים, אבל לא להרוויח כסף.

להרוויח כדי להתקיים.

אבל לא יותר, זה משהו אחר. אנחנו כאן יושבים בחדר ישיבות ואנחנו מאוד נינוחים, אבל אני חושב שכולנו צריכים לשים לנגד עינינו עשרות אלפי אנשים, שלא כמו מאזיני ערוץ 7 שכן מאזינים לתוכניות אחרות, שבעידן של שנות ה-2000 אם אתה שולל מהם את השימוש במכשיר הזה על טוהרת הקודש - הם קוראים לעצמם ערוצי הקודש - עשית עוול ואנחנו עשינו עוול כי הם לא מאזינים לרדיו. יש שם גם מוסיקה, לפי דרכם. אני את חטאיי מזכיר היום, שאני כן מקשיב לרדיו. הם גם משלמים את אגרת הרדיו.

כשמישהו רוצה גם להפיל על אגרת הרדיו את כל האגרה של הטלוויזיה גם אם אתה לא רואה בכלל טלוויזיה.

לכן אני נגד ההצעות השונות לבטל את האגרה בטלוויזיה, כי אז התוצאה היא שאני כאזרח שאיננו משתמש במכשיר הזה, מבחירה שלי כמובן, מממן את הטלוויזיה, במידה מסוימת אבל רוצים עוד יותר.

דרך חידוש רשיון הרכב.

אם יבטלו את אגרת הטלוויזיה, יוסיפו - -

שר התקשורת אמר במליאה לפני שבוע, נדמה לי בתגובה לדברים של חבר הכנסת כבל, ואמר שנשקלת האפשרות לבטל את האגרה, אבל לגבות אותה דרך רשיון הרכב.

נכון, אבל רכב יש לי, אבל אז אני אשלם בשביל הטלוויזיה שחברי איתן כבל צופה בה. על כל פנים, אנחנו ועדה של העם בישראל, של הציבור. אנחנו לא מדברים כאן על ציבור קטן, אלא ציבור גדול מאוד של עשרות אלפי אנשים שמשתמש ברדיו שהיום אנחנו קוראים לו פירטי, ובצדק. אני כמובן מסכים לתזה של מנכ"ל התקשורת, שצריכים לחבר את שניהם, זאת אומרת גם להחמיר יותר בפרסומת ודברים כאלה, אבל בו זמנית גם לסדר שהאנשים האלה יוכלו לשמוע.

אבל לכל דבר צריך שיהיו כללים.

זה לטובתם שיהיו כללים, גם הם רוצים להתקיים, אבל בכללים יותר רחבים שהם יכולים להיכנס דרך הדלת הרחבה.

הצעת החוק הממשלתית לא נותנת פתרון.

נכון, צריך היום לעשות תיקון לחוק.

הטענה שלי היא אחת – שמענו קודם איך הוט מפסידה 500 מיליון שקל, שהלוויין מפסיד 500 מיליון שקל, שערוץ שניים איכשהו התאזן, שערוץ אחד בקריסה ושכל שוק התקשורת בצרות צרורות. פעם אחר פעם מביאים לנו פה טלאי ועוד טלאי. בואו נקרא לילד בשמו, ערוץ 7 היה ערוץ פירטי שלא קיבל רשיון, שצפצף על החוק לאורך שנים, וזה נכון שהיה לו ציבור מאזינים. במקום לבוא בצורה מסודרת, הוא עבד בצורה פירטית. דרך בית משפט עליון ודרך הכנסת סוף סוף הפילו אותו, ועכשיו רוצים להסדיר את זה. אותו דבר עם ערוצים פירטיים. אנשים לוקחים את החוק לידיים ועולים עם ערוצים. אני מסכים אתך שיש כללים שיש בהם צורך, זה נכון, אבל עכשיו השאלה איך פותרים את הסוגייה. ערוצי הקודש מסכנים את הטיסות, ואם זה לא ייפסק, יום אחד זה ייגמר באסון ותקום ועדת חקירה.

עוד לא נפל אף מטוס.

אז נחכה שייפול?

טוענים שהם ילדים טובים ושהם לא מסיתים ושהם רק אומרים דברי חוכמה, נועם ואחדות ישראל ושזה ערוץ נפלא.

היית פה בפתיחת הדברים שלי?

לא.

היושב ראש הציע לעשות סדר בכל העניין.

הממשלה, בגלל שיקול פופוליסטי קל, אישרה בהנמקה מהמקום לאורי אריאל להעביר את הפרסומות בגלי צה"ל.

למה שאלתי אותך אם היית פה בפתיחה? אני אמרתי שאנחנו צריכים לנצל את החוק הזה כדי לעשות רפורמה גדולה בשוק הרדיו. הממשלה כבר הניחה לנו על השולחן חוק בניסיון לעשות רפורמה גדולה שתכלול את כל המרכיבים: רדיו אזורי, פתיחת שוק הרדיו הארצי לתחרות וגם לתת מענה לאותם מגזרים שמדברים עליהם. כשהצעת החוק הממשלתית ירדה לוועדת הכנסת, התנהל אתי משא ומתן שהחוק הזה יעלה לקריאה שנייה ושלישית עד סוף השבוע הבא. אמרתי שנוותר על החוק ושמצדי לא יביאו אותו לוועדת הכלכלה, ובלבד שאף אחד לא יכתיב לי לוח זמנים והליכי חקיקה שהממשלה רוצה בהם כי ככה היא רוצה. אני אמרתי פה בתחילת הדיון שעושים את זה פעם אחת, ולכן עלינו גם לתת מענה למגזרים מסוימים שלא באים לידי ביטוי עכשיו וגם לגרום לכך שהממשלה לא תשלוט יותר בשוק הרדיו הארצי או שלפחות תהיה תחרות, כי כרגע היא שולטת בשוק הרדיו הארצי באופן מלא. זה המהלך שאנחנו מנסים ללכת עליו, עוד לא התחלנו לקרוא את החוק. הכיוון הוא לא להיצמד רק למה שהממשלה הציעה.

לכן אני מציע שהדיון הזה באמת יתקיים ונראה מה האלטרנטיבה. אני מקווה גם שסוף סוף נדון באגרה, כי נאמר בצדק שפעם אחת אתה מחזיר את האגרה דרך המכשיר, פעם שנייה דרך הרכב ופעם שלישית דרך הרדיו.

אבל זה תוצר של ההתקדמות.

אבל זאת בדיוק הנקודה. אני כן חושב שצריך להיות שידור ציבורי, והוא לא יכול להיות פוליטרוקי כמו שהוא נעשה עכשיו. לא יכול להיות שפוליטיקאים מכתיבים מי מופיע ומי מדבר שם.

הוא צריך לעבור פאזה לצד השמאלי.

הוא ממילא בצד השמאלי, זה לא יעזור, זאת הבעיה שלו? הבעיה היא שהפוליטיקאים מחליטים שם מי מופיע.

צהרים טובים, אני עורך הדין הרב גלעד קריב מהמרכז לפלורליזם של התנועה הרפורמית, וכאן למעשה אני מייצג קבוצה של ארגוני זכויות אדם וארגונים לשינוי חברתי. אני אבקש להתייחס בקצרה לשתי נקודות שהועלו כאן. עוד לפני העניין של הצעת החוק להפעלת התחנות הארציות הייעודיות, אתייחס להערה שהושמעה מצד נציגי האוצר לגבי שליטת הממשלה בשוק התקשורת הארצי, לפחות בערוצי הרדיו. כאן דומני שחשוב באותה מידה שאנחנו מתריעים על ההשלכות האפשריות של שליטת הממשלה בשוק הרדיו הארצי, גם להתריע על השלכות חמורות שייתכנו לשליטה רק של גורמים עסקיים ובעלי הון בשוק הזה. כבר שמענו מנציגי הרשות השנייה עד כמה שבסופו של דבר, בעסק הזה, אם כל כולו מסחרי, יכולים לשרוד רק גורמים שמאחוריהם עומדים בעלי הון, בוודאי במציאות תקשורתית פתוחה לחלוטין שכל אדם יכול להתחרות. צריך לזכור שצריכים למצוא את נקודת איזון הנכונה, בין מצב שבו שוק התקשורת מצוי בשליטה בלעדית של גורמי הון לבין המצב השורר היום - ושבהחלט צריך לתקן אותו - של שליטת הממשלה בשוק הרדיו הארצי.

בהקשר הזה, אני רוצה להזכיר שהרעיון של השידור הציבור הוא כן להקים חיץ בין השידור הציבור לבין הממשלה, ולמרות שהשידור הזה הוא שידור ציבורי, לצמצם את יכולת ההשפעה הישירה של השלטון המרכזי על השידור הציבורי. אם המצב הזה לא מתקיים היום, אולי צריך לקיים דיון איך מחזקים את העצמאות של השידור הציבורי במדינת ישראל, אבל לא פועלים לביטולו או להחלשתו באופן כזה שלא יוכל לשרוד.

לגבי הנושא שאנחנו דנים עליו באופן ספציפי, אם באמת בסופו של דבר הוועדה הנכבדה הזאת תקדם רפורמה שבה ישנה מדיניות של שמים פתוחים, וכל גורם, כל סקטור, כל מחנה וכל קבוצה - בהתאם להיתכנות הכלכלית של העניין - יוכלו לקדם את ערוצי התקשורת שלהן, זה דבר אחד. אבל אם אנחנו מתקדמים בכיוון שהממשלה מתווה אותו, וגם אם מדובר על שלב ביניים של ארבע, חמש שנים, צריך לדרוש שהממשלה תממש את זכויותיה ואת כוחותיה על פי הצעת החוק הזאת מתוך מטרה כללית באמת לתת ביטוי כללי למגוון התרבותי שקיים בחברה הישראלית ולא על מנת לקדם פתרונות פוליטיים כאלה ואחרים.

אנחנו לא מכחישים שישנם מגזרים בחברה הישראלית שלא זוכים היום לביטוי בשוק התקשורת הרדיופוני, ומן הראוי שיינתן למגזרים האלה ביטוי. מצד שני, אין לי ספק שעל הצעת החוק הזאת קופצים גם גורמים שהם לאו דווקא משוללי ביטוי תקשורתי, והאינטרס שעומד מאחורי הרצון שלהם לקדם את הצעת החוק הזאת הוא בסופו של דבר לא אינטרס תרבותי ולא אינטרס פלורליסטי, אלא אינטרס פוליטי. הצעת החוק, כמו שהיא קיימת היום, בסופו של דבר מאפשרת שעבוד של הערוצים הארציים לצרכים פוליטיים ולא לצרכים תרבותיים שהם צרכים ראויים.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. מוטי שקלאר אמר שאפשר להקים שלוש תחנות רדיו. אני מאוד מכבד את מוטי ואת הרשת השנייה, אבל אני חושב שלא נעשתה עבודה כלכלית רצינית שתשלול את זה מכל וכל. אני מציע להקים ועדה. הרי אתם רוצים לדון בכל הנושא הזה ולבדוק את כל האספקטים של מפת התקשורת.

אני לא הפרשן של מוטי - -

התייחסתי לזה ואמרתי שאני מציע שאם אתם רוצים להתייחס לזה רק בצורה רצינית ושזה לא יהיה רק מהאספקט הפוליטי אלא גם שיבחנו את האספקטים האחרים, גם הציבוריים וגם הכלכליים, מדוע שאדוני לא יקים ועדה שתבחן את כל האספקטים האלה. כשהוועדה הזאת תגמור את עבודתה ותוגש כאן עבודה לוועדת הכלכלה, היא תוכל להתבסס כאן על נתונים שהם לא אינטרסנטיים, אולי שלי ואולי של מישהו אחר. עבודה כזאת היא עבודה מחויבת המציאות, אחרת על סמך מה תדונו בוועדה המכובדת הזאת?

שאני אעקוץ אותך ואת כוכי מרדכי עכשיו? אני עוד מחכה לעבודה הקודמת שלכם.

זה לא פייר, הדיון פשוט לא התקיים. אנחנו רוצים לעשות עבודה כלכלית ואנחנו נגיש עבודה כלכלית לוועדה.

אנחנו נשמח לעשות את זה, ונשמח גם להיות צמודים לזמן שנחליט עליו.

אתה תראה בסוף מה אני מתכוון לעשות.

אני בהחלט חושב שלציבור הדתי יש זכות לומר את דברו, ואני בהחלט בעד. אני גם יודע שגם ערוץ 7 וגם ערוצי הקודש, כפי שהם נקראים, ברובם הגדול לא חיים מפרסומות, ולנו אין בעיה עם זה. לחלוטין אין לנו בעיה עם זה. אני יכול לומר לך שבשם חבריי, אנחנו אפילו נתמוך בדבר כזה, אבל לא בוודאי לא נתמוך בנושא של פרסומות, כי כרגע הם חיים – וחיים טוב - ללא פרסומות.

למה אצלך כן ואצלו לא?

אם זה היה במתכונת של הרדיו האזורי, על-פי הכללים - -

למה בגוש דן יש חמש או שש תחנות רדיו - -

על פי הכללים של הרשות השנייה.

אני מדבר עליהם.

אז זה כן. לכן הפרדתי בין ערוץ 7 לבין הערוצים החרדיים שכרגע לא מקבלים פרסומות ואין להם פרסומות. אם ערוץ 7 רוצה, שיתחיל לעמוד בכללים.

גם הערוצים האלה קרסו, כמה אפשר לקבל תרומות?

אני רוצה להוסיף שני אספקטים למה שאמר מר אולניק. לעניין הלוויין, צריך לזכור שגם שם משאבי התדר מוגבלים, כי אנחנו מחלקים אותם עם מדינות אחרות, ולכן אנחנו מדברים על לעשות את זה יחסית מהר, כי זה לא לוויין שלנו.

לגבי שילוב שתי הצעות החוק, מצד אחד להכביד על הפירטיים ומצד שני תחנות ייעודיות, היה לזה תקדים. כשקמו תחנות הרדיו האזוריות, היו גם תחנות פירטיות ונתנו להן להתמודד במכרזים בתנאי ששישה חודשים לא ישדרו. היו כאלה שהפסיקו לשדר ואפילו זכו במכרזים, והם היום שדרים חוקיים. לכל אלה ששואלים איך להכשיר פיראט, אני אומר שזאת דרכו של עולם. אם אתה מוצא לנכון, אתה מכשיר אותו ומוצא את הדרך החוקית להכשיר אותו.

כל אחד לוקח רק את מה שהוא רוצה ממה שמישהו אחר אומר.

אני רוצה להזכיר את הצעת החוק הנוספת שהניחה הממשלה לגבי תיקוני החקיקה. הצעה זו מנסה ליישם מסקנות מקצועיות. מדובר בהצעת החוק השנייה או הראשונה במסגרת החוברת שהוגשה עוסקת באמצעים להחמרת הטיפול ברדיו הפירטי. אני רוצה להזכיר שאלה המלצות של צוות מקצועי עוד משנת 1999. כולם אומרים שמאוד דחוף לטפל בנושא של הפרעות לתעופה, אף אחד לא חולק על כך. מונחת עכשיו המלצה עם המלצות מקצועיות. אולי אפשר לקדם אותה גם מבלי להמתין לרפורמה ברדיו.

זה לא קשור.

כי הרפורמה הזאת אולי תיקח זמן.

הם גומרים את הניסוחים.

אלה שני נושאים שונים.

אני דווקא שמח שנכנס הרב אייכלר. אני לא יודע על איזה סוג של ערוצים ייעודיים הממשלה תחליט, אבל נניח שהיא תחליט שצריך לשים ערוץ חרדי, איפה היינו בשנים האחרונות? כאשר ש"ס היתה בממשלה, למשל, היא לא רצתה לקדם את זה, כי מרוב ערוצים היא לא ידעה להחליט איזה ערוץ ישדר. החשש שלי הוא שגם אם נלך לכיוון הזה ונניח שממשלת ישראל תחליט שהולכים על הקמת ערוץ רדיו חרדי, לא נפתור את הבעיה כי אותו פלג שלא ייבחר במכרז יגרום להמשך פעילות הרדיו הפירטי. אם זה מה שיקרה, לא עשינו דבר. אם הממשלה הולכת יד ביד עם מפלגות חרדיות, בין אם הן בתוך הממשלה ובין אם הן לא בתוך הממשלה, לא יכול להיות שמצד אחד נסדיר ערוץ חוקי ומצד שני הכל יהיה אותו דבר, אחרת באמת לא עשינו דבר.

אני רוצה לגעת בנקודה שאולי תפתור את הבעיה מיסודה. זה נשמע קצת יומרני, אבל יש מושג בעולם מאז המהפכה הצרפתית שנקרא דמוקרטיה. אם אנחנו נקים פה דמוקרטיה ונכיר בחופש הביטוי של כל אדם וכל אזרח, לא לפי ייעוד, סקציה, ערוץ או חסידות, אז פתרנו את כל הבעיה כולה. כשם שהיום מובן מאליו שלכל אדם יכול להיות טלפון סלולרי ולדבר עם מי שהוא רוצה על מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה, כך צריך להיות בענייני שידור, רדיו וטלוויזיה. כל אזרח וכל אדם שרוצה, צריך לאפשר לו, כמו שהוא מזמין קו טלפון, שיזמין קו שידור. המבחן שלו באוויר יהיה אם אנשים רוצים לשמוע אותו. אדם שאנשים רוצים לשמוע אותו, יממנו לו מודעות פרסום, ואז הוא יוכל להתקיים. אדם שישעמם אנשים, אף אחד לא ישמע לו והוא לא יוכל להחזיק מעמד.

סיפר פה שר התקשורת בכנסת שהוא הולך להקים רדיו דיגיטלי ולתת לכל אחד אפשרות לדבר, ושזה רק לוקח זמן. אני מאמין שמדינת ישראל התקדמה בטכנולוגיה, גם בעניין הסלולרי וגם בעניין הלוויני, שאני לא רק בעד רדיו דיגיטלי. אני מאמין שרדיו דיגיטלי זה דבר שאפשר לעשות היום ועכשיו וצריך לעשות את זה. אני מאמין שיש מספיק ערוצים גם ברדיו הרגיל לתת לכל מי שירצה. עצם הרעיון שהמדינה צריכה לשלוט במשאב הזה שנקרא ערוצים הוא רעיון אנטי דמוקרטי, שאנשים הלכו עליו למהפכות, גם בברית המועצות.

השאלה אם זה נכון שהמשאב הזה מוגבל או לא. אתה כופר בעצם הרעיון שהוא מוגבל.

אני כופר ברעיון שהוא מוגבל עד כדי כך שאי אפשר 50 תחנות - -

אתה רוצה שלכל חסידות תהיה תחנת רדיו?

לא רק לכל חסידות, גם למתנגדים שיהיה...

אדוני היושב ראש, האם רדיו דיגיטלי יאפשר לשדר לכל מי שרוצה?

זה לא בלתי מוגבל לחלוטין, אבל קודם כל יהיו עוד כמה עשרות ערוצים.

אייכלר, גם לרפורמים יהיה רדיו? אתה תצביע בעד זה?

ברגע שקיבלתי עליי את עול הדמוקרטיה, זה כולל את כולם.

אני חושב שדמוקרטיה זו לא אנרכיה. לא יכול להיות שכל אחד יוכל לשדר מה שהוא רוצה, יש דברים שאסור שיהיו. אני הייתי נגד פורנוגרפיה, למשל. צריך לתת את זה בידי רשויות המדינה כשהרשויות האלה יהיו דמוקרטיות. הרשות ששולטת תהיה דמוקרטית ותיתן גיבוי ולא תיתן לכל אחד לעשות מה שהוא רוצה. דווקא אני נגד - -

תאר לך שתקום תחנה שתשדר דברים גזעניים.

גם לעיתון אסור להסית לגזענות, אבל אף אחד לא יעלה על דעתו לאסור את זה בעיתון.

הקשבת לכמה שידורים של ערוץ 7 בעבר?

אני רוצה לסכם את הדיון. את הצעות החוק של חבר הכנסת בריזון והממשלה לעניין שידורי פרסומות ברדיו הפירטי כבר סיכמנו, והם יידונו בישיבה הבאה אחרי שיהיה נוסח מוסכם בין הממשלה לבין חבר הכנסת בריזון.

לגבי הנושא של הרדיו, אני הבעתי את דעתי בתחילת הישיבה שזה לא תקין שהממשלה אוחזת בתשעה ערוצי רדיו ארציים בלבד, בלי שאף אחד מסקטור עסקי כזה או אחר משתתף בחגיגה הזאת, ויש כפילות – שגם אושרה על-ידי האוצר - בין העובדה שהממשלה מפעילה את תחנות הרדיו לבין היותה הרגולטור, והממשלה צריכה לעשות את מה שהיא צריכה לעשות. על כן הצעתי לחברי הוועדה לנצל את הצעת החוק הממשלתית כפלטפורמה ליצירת רפורמה רחבה בשוק הרדיו בכלל ובתחנות הרדיו הארציות בפרט, לפתוח אותן לתחרות.

אני רוצה לבקש ממועצת הרשות השנייה וממשרדי התקשורת, האוצר והמשפטים להביא לישיבה הבאה מודל לפתיחה של הרדיו הארצי לתחרות שיכלול את הפרמטרים הבאים: לוח זמנים שיעוגן בחקיקה, מספר הזכיינים, בהתייחס כמובן לעובדה שצריך לתת מענה לאוכלוסיות ייעודיות, אופי התחרות שהיינו רוצים שיהיה, שיטת השידור, וכמובן שהמכרז יהיה באחריות מועצת הרשות השנייה, ולא כפי שמוצע בחוק, בלי חישוקים.

אני רוצה לבקש ממשרדי האוצר, התקשורת וגם ממועצת הרשות השנייה להכין תוכנית לישיבה הבאה שתמנע את קריסתן של תחנות הרדיו האזוריות. אני חושב שצריכה להיות פה חבילת הטבות מאוד משמעותית שתסוכם ביניכם לבין האוצר, בהתאם למצבן של תחנות הרדיו היום כפי שהוא תואר פה קודם על-ידי בן בסת, ושתתייחס גם למשך הזמן שנותר ולמה שאנו יכולים לעזור כדי לייצב אותן וכדי שלא יקרסו כתוצאה מפעולה אחרת שהמחוקק עושה עכשיו.

עניין שלישי - תוכנית אכיפה מפורטת של החוק על-ידי הממשלה, אחרי שאנחנו נסיים אותו.

אם מדברים כרגע על מצב תחנות הרדיו האזוריות, מן הראוי שהוועדה תתייחס לגזירה אחת שקשה עליהן - -

הרי לא נחוקק פה חוק שיחסל את תחנות הרדיו האזוריות, לא זו הכוונה. הכוונה היא לחוקק חוק שפותח את השוק, עושה סדר בבלגן ומתכוון להכניס לפחות לתחרות סבירה. דיברתי בפירוש על חבילת הטבות. תשב עם נציגי משרד האוצר ומשרד התקשורת. תנסו לגבש חבילת הטבות עם תחנות הרדיו האזוריות שיאפשרו את קיומן. ברגע שתגידו לי שאתם מוכנים נקבע לוח זמנים לתחילת המושב הבא.

אפשר לדאוג גם לרשות השידור באותה הזדמנות? צריך לאפשר גם את קיום תחנות הרדיו האזוריות, אבל גם קיום הוגן לרשות השידור, השידור הציבורי.

אני לא נגד השידור הציבורי. מנכ"ל משרד התקשורת, אבקש להגיש נייר עמדה בנושא הרדיו הלוויני לישיבה הבאה, כולל תשובה לשאלה האם אפשר להוסיפו לחקיקה הקיימת.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30