ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 03/03/2004

ספורט עממי

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת חינוך/8122



15
ועדת החינוך והתרבות
3.3.2004

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8122
ירושלים, כ"ה באדר, תשס"ד
18 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 193
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
מיום רביעי י' באדר התשס"ד (3 במרס 2004) בשעה 9:00
סדר היום
ספורט עממי.
נכחו
חברי הוועדה: אילן שלגי – היו"ר
מוזמנים
ח"כ איוב קרא
דודו מלכה – סגן מנהל רשות הספורט, משרד החינוך והתרבות
ד"ר שוקי דקל – יו"ר מנהל הספורט, משרד החינוך והתרבות
הרצל חגי – יו"ר האיגוד לספורט עממי
יצחק בראז – מ"מ יו"ר האיגוד לספורט עממי, סגן נשיא עולמי של ההתאחדות
הבינלאומית לספורט עממי
אורי אפק – יועץ הוועדה, לשעבר מנכ"ל הוועד האולימפי
ד"ר בן-דרור
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
קצרנית
שרון רפאלי


ספורט עממי
היו"ר אילן שלגי
בוקר טוב. אני סברתי שיהיו פה המוני בית ישראל, הם הספורטאים העממיים. מצאתי לנכון להביא את הנושא לשולחן הוועדה משום שהוא נושא חשוב מאוד. לטעמי, עם ישראל לא עוסק מספיק בספורט, ואנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו גורמים למצב לשינוי במצב. בלי לפגוע בכל האנשים הטובים בנושא אנחנו צריכים לעשות ככל האפשר כדי להגדיל גם את המשאבים שהמדינה מעמידה לנושא וגם את המודעות. הוועדה צריכה לצאת בקריאה שטבטא את הדברים שאמרתי הז עתה ביתר תוקף. אני אבקש מד"ר דקל להציג את הפעילות, ואחר-כך, כמובן, נשמע את יושב-ראש האיגוד.
שוקי דקל
אדוני היושב-ראש, אני מאוד שמח שהנושא הזה עולה לשולחן הוועדה. גם במנהל הספורט במשרד החינוך, התרבות והספורט לנושא הספורט העממי יש מקום חשוב מאוד. במערכת כוללת אנחנו עובדים בשיתוף הדוק עם איגוד הספורט העממי, ובעיקר עם השלטון המקומי – הרשויות המקומיות.

אמרת נכון שאתה מצפה שיותר אנשים יעסקו בפעילות הגופנית לסוגיה, ולנו לא חשוב במה. עם כניסתי לתפקיד הבאתי את הסיסמה "לחיות בתנועה". הסיסמה נועדה לגרום לכל איש ואישה להיות כל הזמן בפעילות גופנית והדברים הנלווים. יש כאלה ששוחים, ויש כאלה שרוקדים או רצים, העיקר זה לחיות בתנועה. אמרת שהוועדה תצא ביתר תוקף לסיוע בעניין, ומבחינת הפרופורציות אנחנו כ- 6 מיליון, בעזרת-השם יגיעו לאתונה כ- 30 ספורטאים, וכרגע עונים על הקריטריונים 26. אבל לנגד עינינו צריכה להיות ראייה של כלל האוכלוסייה. נניח שיש כמיליון חרדים ועוד ערבים---
יהודית גידלי
אז מה, הם לא יכולים לעסוק בספורט?
היו"ר אילן שלגי
היא הקדימה אותי בשאלה.
שוקי דקל
לא שמעת אותי עד הסוף. נניח שאצלם המודעות יותר נמוכה והעיסוק הוא אחר, עדיין נשארים 4 מיליון שצריך לתת להם מענה כדי לגרום להם לעסוק בתנועה. אני שמח שגם נשים דרוזיות ומוסלמיות עוסקות בפעילות גופנית של צעידה. יש לנו פרויקט מיוחד בבועינה שבו הן עוסקות גם בחתירה. זה לא כל-כך אופייני ורגיל. במקומות מסוימים הן גם רוצות ללמוד שחייה.
היו"ר אילן שלגי
חשוב להעיר, שחשוב לפנות לכל המגזרים של כל אזרחי ישראל. המגזרים שאתה ציינת הם המגזרים שאינם משרתים בצה"ל, אבל זה לא אומר שלא צריכה להיות להם מודעות לתנועה ולהיות בשדה ובים, ולהיות פעילים בספורט ולהיות בתנועה. יכול להיות שאם נקרב את בני-הנוער החרדים גם לפעילות גופנית וגם להיות בחוץ ולצעוד בשבילי הארץ, אולי גם זה יסייע להם להחליט שהם צריכים להשתלב עם עם ישראל בשירות הצבאי.
שוקי דקל
אני מאוד שמח על הדברים. אנחנו ביוזמה אישית עם הרב סורוצקין באנו לטלז-סטון שבה יש אוכלוסייה מאוד מגוונת, והוא גם יודע להשיג חלק מהתקציבים. אנחנו מתכוונים להפוך את זה למרכז לאוכלוסייה החרדית, לנשים ולגברים. יש היענות ותחילה של אמנה. אותו דבר עשינו בבני-ברק.

אנחנו קוראים לספורט העממי "ספורט לכול", במובן של כלל אוכלוסיית המדינה: גם המגזרים השונים וגם הנכים, המפגרים, ואנחנו קוראים להם בהכללה כוללת, אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.

אנחנו מקיימים עם השלטון המקומי מאות אירועים במגוון הרחב של הפעילויות. לדוגמה, בשנה האחרונה יש לנו כ- 600 אירועים בשיתוף האיגוד הספורט העממי והרשויות המקומיות על כל גווניהן. אני רוצה להדגיש שהספורט העממי רק יכול להיות תירוצים כי לא צריך מאמנים מקצועיים או מתקנים מיוחדים. יש לנו כמעט 10 חודשי פעילות שמש, יש לנו חופים נפלאים, ולכן ההשקעה הבסיסית שלו היא מאוד נמוכה. אנחנו זיהינו את העניין הזה ופרשנו רק עד שנת 2003 למעלה מ- 5000 מסלולי צעידה מסודרים. מסלול צעידה מסודר הוא משכבות שונות של כיסויים, עד ריצוף וכורכר, סימון שלטי הליכה, ברזי שתייה, ספסלים נוחים לגילים שונים, תאורה – כי יש אוכלוסיות שלא יכולות ללכת במשך היום, וגם מבחינה בטיחותית. אני רוצה לציין את הקרן הקיימת לישראל שביערותיה היא פתוחה מאוד לשיתוף פעולה, והיא אומרת לנו לתת להם את הרעיונות. אנחנו עושים שבילי הליכה, שבילי נסיעה לאופני הרים – אתה ודאי יודע שרכיבת אופניים היא ממש סכנת נפשות, אבל כחלופה התפתח הספורט העממי של רכיבת אופניים במיוחד בסופי השבוע, וזה ממש דבר נפלא. תעשיית האופניים לסוגיה הולכת ומתפתחת.

לגבי אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, בכל מקום שיש לנו מעורבות והשתתפות במשאב של בניית מתקנים אנחנו דואגים שתהיה נגישות לבעלי צרכים מיוחדים. חושבים שנגישות היא רק לנכים, אבל לאו דווקא: למשל, במועצה האזורית יואב פיתחנו מסלול צעידה לעיוורים; לצד אחד של השביל יש אבן שפה שבעזרת מקל הנחייה שלו הם יכולים ללכת שם. פיתחו לאורך שבילי ההליכה עשבי תבלין ופרחים שמדי פעם הם יודעים לאן הם הולכים. אנחנו מאוד מעודדים דבר כזה, שהוא גם סביבה, גם איכות חיים, גם ירוק וגם נגישות. כלומר, מהכיוון הזה לתת את האפשרות לבילוי חיי המשפחה.

נקודה מרכזית נוספת, איגודי הספורט התחרותיים לא חשבו שיש להם מנדט, חובה או זכות לעסוק בספורט העממי. בעיניהם הספורט התחרותי הוא במרכז, הליגות והאליפויות, ותו לא. אבל אין איגוד ספורט בעולם שבתוכנית העבודה שלו לא יהיה בספורט העממי. אנחנו התחלנו בתהליך של תקציב ייחודי ליוזמות מיוחדות לאיגוד ספורט תחרותי שייעשה בתחומים האלה של "ספורט לכול", ספורט עממי, ונושאים שהם בנפשנו בימים האחרונים יותר מימים עברו בעניין של מניעת אלימות. באמצעות האלפים שבאים אנחנו רוצים להגביר את המודעות ליותר הליכה.

חברנו לקופות החולים במבצעים להליכה ותרומתה לבריאות הצועדים. קופת-חולים מכבי מובילה יותר בעניין, אבל לנו זה לא משנה עם איזו קופה. עם מכבי חברנו כדי להעלות את המודעות, להוציא פליירים, הסברה. החלק הזה הוא מאוד חשוב. יש עלייה, יש שינוי במודעות, ובסקר נשמע יותר פרטים מאנשי האיגוד העממי, ואתה תראה שאנשים הולכים מכל מיני סיבות, ובין השאר משום שזה עושה להם טוב, כי זה בריאות, אבל לא מעט הולכים בפקודת רופא כי חייבים ללכת. אנחנו אומרים, אתה חייב ללכת בשביל איכות החיים. החיבור הזה הוא קטליזטור שגורם לאנשים ללכת, ומבחינתנו זה לחיות בתנועה.

לצד ענפים מסוימים באיגודים התפתח הצד של המשפחה בספורט העממי: באיגוד הניווט, באיגוד התריאטלון. מתברר שבאות משפחות שבצד החלק התחרותי מתקיים החלק העממי. לדוגמה, ארגנתי את מרוץ התבור שבו גם חילקנו תעודות – אורי היה אז מ"מ מנהל רשות הספורט – למשפחות, והיו שילובי דורות. כלומר, יצרנו מצב שהספורט הוא הבילוי בחיק הטבע, זה לא רק לנופף את כף היד, אלא לחיות יותר בתנועה ולפעול נכון, לאכול נכון. אנחנו כמו מיסיונרים: אנחנו נכנסים עם ההסברה, אם הפליירים. מה זה עושה לך? ללכת זה עושה לי טוב.

לכן אני מאוד שמח. אנחנו חייבים להגדיל את המשאבים המצומצמים שיש לספורט בכלל – ואני יודע עד כמה אתה מתעניין בספורט, אני יודע כמה הקדשת גם לספורט האולימפי, גם בדיונים פה, גם בביקורים בוועד האולימפי, ביקורים במכון וינגייט, ביחידה לספורט הישגי. אנחנו חושבים שהספורט העממי צריך בהחלט לקבל קדימות. אני בטוח, שבעזרתך ובעזרת הוועדה נוכל להביא אותו לסדר היום.

אני חשבתי שהשנה קרה לנו אולי משהו טוב כי גם בממשלה החליטו שמדליקי המשואות יהיו אנשים שבאים מתחום הספורט. אני מברך את שר הבריאות, דני נווה ואת שרת החינוך לימור לבנת שמובילים את העניין הזה. אולי תיזום בעזרת שרת החינוך, התרבות והממשלה דיון בממשלה גם על הספורט ההישגי-תחרותי. הסיסמה שם היא "מאלפים לאלופים", לא להיפך. לא יהיו אלופים – לא יהיו אלפים, זה בדוק. זה גם בצבא, גם בשייטות, גם בסיירות. זה לא בגלל סדר גודל הגיוס שלנו, אלא בגלל הקבוצות הנבחרות. אז אם אין לנו אלופים בשפיץ, לא יהיו לנו גם אלפים, וזה לא צריך לבוא זה על חשבון זה. יתקיים דיון על איכות החיים. היום הספורט שהוא הקונצנזוס היחיד באומה שמעלה חיוך על שפת האזרחים ובאמת זוקף את הכול הוא הספורט העממי.
היו"ר אילן שלגי
תודה רבה ד"ר דקל. מי מהאיגוד מעוניין לדבר?
הרצל חגי
אנחנו מברכים על היוזמה של יושב-ראש הוועדה. אני חושב שזו פעם ראשונה שמתקיים דיון שהכותרת שלו היא ספורט עממי. אני מודה לך מאוד על היוזמה בדיון, ואני מקווה ומאמין שהנוכחות אינה מעידה על ההתעניינות של חברי הוועדה, אבל ברכות לך כיושב-ראש הוועדה. אנחנו משתתפים פעם ראשונה בדיון כזה, כל השנים ייחלנו לדיון כזה.

לפני כשבוע וחצי הכנסת ציינה 800 שנה לפטירתו של איש מאוד חשוב – הרמב"ם. לאורו אנחנו מתחנכים ומתנהלים ומנסים להשפיע על דעת הקהל. הוא אמר: "ככל שאדם עמל ויגע, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק". זו אמירה כל-כך חזקה. כבר לפני 800 שנה אותו יהודי חכם ידע להבחין בין ההתנהלות היומיומית של אדם, התזונה שלו והפעילות הגופנית.
היו"ר אילן שלגי
למעלה מ- 800. הוא אמר את זה עוד בצעירותו.
הרצל חגי
הספורט העממי הוא ענף הספורט הגדול ביותר, לא רק בארץ, אלא גם בעולם כולו, גם במגוון ענפי הספורט, ובעיקר במספר המשתתפים שלו. יש תופעה מאוד מעניינת: ככל שיותר אנשים עוסקים בפעילות עממית המשאבים שהמדינה מקצה לתחום של הספורט העממי הולכים ומצטמצמים. אנחנו רואים בסקרים שאנחנו מקיימים כחלק מתפקידנו כל שנה, עלייה מרשימה במספר העוסקים בפעילות עממית. 54% מהאוכלוסייה הבוגרת של מדינת-ישראל מצהירה שהיא עוסקת לפחות פעמיים בשבוע חצי שעה בפעילות גופנית מתונה. זה נתון מדהים. אם אני משווה אותנו לעולם, אנחנו די מתקרבים למדינות באירופה, אבל אנחנו גם רחוקים מארצות בצפון, כמו פינלנד ונורבגיה שבהן שיעור העוסקים בפעילות עממית הוא למעלה מ- 90%, וזו חלק מאורח חיים בריא ומהנה.

אני חייב לציין את שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם ראש מנהל הספורט, ד"ר שוקי דקל ואנשיו. כמו-כן חברנו עכשיו למשרד הבריאות עם הצוות הבכיר של המשרד, כולל עם השר. להפתעתנו הרבה, השר רואה בנו ארגון שמקדם ספורט. בסקרים שלנו כששאלנו אנשים למה הם עוסקים בפעילות גופנית, 81% אומרים שהם עוסקים בכך כי זה בריא. זה לא סוד היום שגם הרופאים קובעים חד-משמעית ש- 30% מהמחלות יכולות להימנע אם אנשים היו עוסקים בפעילות גופנית, והיו נמנעים מעישון. יש לנו קשר הדוק עם קופות החולים בעקבות הנתון הזה. בשבוע שעבר יזמתי שולחן משותף של כל קופות-החולים, ומסתבר שהם יושבים יחד בפעם הראשונה. כשאני שואל אנשים אם הם עוסקים בפעילות גופנית הם אומרים שכן, אבל אחרי שכבר פתחו להם את החזה. אחרי הוא מתחיל לעסוק בספורט. צריך אולי ממש להוציא מרשם של רופא, פעמיים בשבוע – חצי שעה הליכה. בישיבה גיבשנו תוכנית עבודה משותפת על קונצנזוס משותף של קופות-החולים שיש להן אינטרס. התפיסה המערבית היא להשקיע בבריאים. אם אתה משקיע בבריאים אתה חוסך המון כי אז לא משקיעים במניעה. זו התפיסה במערב, ובמיוחד בארצות-הברית. הקופות מתחילות להבין את זה, ומוכנות להשקיע משאבים לעניין הזה.

אנחנו עושים בעיקר פעולות כדי להגביר את התודעה ולהרחיב את מעגל העוסקים. אנחנו עושים כמה פעולות מרכזיות בשיתוף עם מִנהל הספורט, כמו: כנסים מרכזיים, צעדה בינלאומית. מדינת-ישראל התקבלה לארגון הצעדות הבינלאומיות – ה- IML, אחרי שהייתה מועמדת כמה שנים כחברים . כלומר, היא חייבת להיות יומיים וכל יום כ- 20 קילומטר. כשלא הייתה פה בעיה ביטחונית הגיעו מאות אנשים מחו"ל.
היו"ר אילן שלגי
אני זוכר את זה, בצעדת ארבעת הימים. אבל אז הצעדה הייתה מאורגנת על-ידי צה"ל, ולנושא היה צביון ממלכתי וגם הארגון היה של צה"ל, שזה אומר הכול, והייתה השתתפות גם של אזרחים. אני זוכר עצמי נער משתתף בצעדות האלה, ואחר-כך כמ"כ בצה"ל. ההשתתפות הבינלאומית הייתה רבה מאוד, ממש חוויה אדירה.
אורי אפק
והזוכים נסעו להולנד.
היו"ר אילן שלגי
בוודאי, ב- Neimechen זה היה.
הרצל חגי
אנחנו התחברנו היום גם לעמותת השריון בלטרון, וב- 8 באפריל מדי שנה אנחנו מקיימים יחד את הצעדה "בעקבות לוחמים", שהיא גם חלק מההכנה לצה"ל לבני-הנוער, ויותר אזרחים מצטרפים לאותם אלפי חיילים שמגיעים לצעדה הזאת. יש בה גם אלמנטים של ציונות וערכי אהבת הארץ.
היו"ר אילן שלגי
אלה חיילי השריון, אני מבין, והם מסיימים באתר השריון.
הרצל חגי
נכון. והחלום שלנו הוא להחזיר את הצעדה של ארבעת הימים כי הצעדה בשריון מאורגנת כולה על-ידי צה"ל, כולל האבטחה שלה. כשאני הנחתי את הרעיון הזה לפני שנתיים, האוזניים שם יותר כרויות, ולהערכתי, המפעל הזה שאתה זוכר אותו כמ"כ ואני זוכר אותו כילד, הוא מפעל שחובה להחזיר אותו לעם-ישראל, ורק הצבא מסוגל ויכול להרים מפעל מהסוג הזה.

לסיכום, אני רוצה להגיד שאנחנו מסוגלים לעשות הרבה יותר בתחום הפעילות העממית שנוגעת לכלל עם-ישראל. חסרים לנו משאבים, אנחנו צמצמנו את משרת המנהל בהתאחדות שלנו כי המשאבים הלכו והצטמצמו, ואנחנו יכולים לעשות הרבה מאוד. הדרג המקצועי אתנו בלב, נותן את הסיוע ואת המירב שהוא יכול. הבעיה היא שיש פער בין ההצהרות של הפוליטיקאים בדרגים הבכירים, שאומרים שצריך ספורט עממי לנשים, לגברים ולמיעוטים, אבל זה לא מתורגם הלכה למעשה למשאבים שניתנים לא רק להתאחדות שלנו, אלא בכלל לכל מה שקשור לספורט עממי, ונעשית פעילות עממית ברשויות, שאפשר, לדעתי, להגדיל ולהרחיב אותה אם המדינה בעזרת הוועדה – ויש לה תפקיד חשוב מאוד – יובילו את המהלך הזה לשנות את התפיסה, ליצור מהפך, ולהגיד שמדינת-ישראל משקיעה בספורט העממי. הסקרים מוכיחים את זה. שאלנו את הציבור אם הם היו בממשלה היום, האם היו משקיעים את המשאבים הציבוריים במדליסטים שיביאו מדליה ויניפו דגל – שאני מאוד רוצה, אוהב ותומך בזה – חד משמעית 66% מהציבור בעד הפניית המשאבים הציבוריים לספורט העממי ולפריחתו. זו לדעתי המטרה שהיא צו לאומי, כפי שאני תופס את נושא הספורט העממי.
אורי אפק
בקשר למה שאמר ד"ר דקל, גם התנועה האולימפית החליטה לפני כ- 10 שנים החליטה על תנועת "ספורט לכול". בתוך משאבי התנועה האולימפית זה בדיוק מתאים למה שד"ר דקל אמר מאלופים הם הולכים לאלפים, הם פרשו כנפיים, והם תומכים בסכומים גדולים. לכן אני אומר כמי שהיה מנכ"ל הוועד האולימפי, אתם לא צריכים להתבייש ולפנות לוועד האולימפי של ישראל, מפני שכל התנועות האולימפיות בעולם מסייעות לספורט לכול.
היו"ר אילן שלגי
נשמע את השופט בדימוס, יצחק בראז. אתה היית ידוע כמי שהולך ברגל, נכון? אתה היית בא לבית-המשפט ב- 1 בינואר, פותח את התיק הראשון כל שנה.
יצחק בראז
התחלתי בצעידה לפני 40 שנה בצעדות צה"ל. הלכתי בצעדות האלה במשך כל השנים עד שרפול סגר את זה. בכל הצעדות הלכתי עם אשתי ועם ארבעת ילדיי. היינו קמים ב- 2:00 בבוקר ומתחילים לצעוד ראשונים כדי שאוכל לסיים את זה ב- 11:00 ולחזור לעבודה. אני הרציתי במשך כ- 30 שנה בבתי-ספר תיכוניים בימי שישי על חשיבות הספורט, בריאות וצעידה והצלחתי לארגן קבוצות של תלמידים שבאו באוטובוס לצעידה. איגוד הספורט העממי הוקם לפני 23 שנים, והוא יכול להתברך בגידול בשיעור הצועדים מקצת יותר מ- 10% לקצת יותר מ- 30%, ויש מקום לאופטימיות שכשניפגש פה בעוד שנה-שנתיים השיעור יגדל.

יש כאן חוברת שיש בה כל אירועי הספורט העממי לשנה הזאת.
היו"ר אילן שלגי
באמת הרבה.
יצחק בראז
זה כולל צעדות, משחים, מירוצים, ניווטים, רכיבה על אופניים. אלה ענפי ספורט שמתפתחים. בתקופת האביב ולפני האביב עשרות צעדות ומירוצי ניווטים ברחבי הארץ.
דודו מלכה
ניווט טוב עושים גם בחורף.
יצחק בראז
הדבר הזה מופץ בעשרות אלפי עותקים. כל מי שמטלפן לאיגוד ומבקש את זה מקבל. נוסף על כך אנחנו מפרסמים במעריב כל שבוע מודעה על כל אירועי הספורט העממי בשבועיים הקרובים. אחת המטרות של הקמת האיגוד הייתה לפרסם את הדבר הזה עבור כל מארגני הצעדות. כל מארגן צעדות שמטלפן אלינו אנחנו מכניסים את האירוע שלו.

אנחנו גם מוציאים חוברת על שבילי הליכה, ואנחנו מפיצים את זה. כפי שאמר כבר ד"ר שוקי דקל, מספר שבילי ההליכה הולך וגדל. כשאני נוסע ברחבי הארץ ורואה אנשים שצועדים בבוקר ובערב הלב שלי מתרחב. זה חשוב לבריאות העם, להנאתו ולאיכות חייו.

אתה אמרת בתחילת דבריך את הדבר הנכון שיכול להיות המסקנה: הכנסת, הממשלה והרשויות המקומיות צריכות לעודד את הפעילות של הספורט העממי. ידידי חגי ציטט את אימרתו של הרמב"ם, ואני אקרא את זה עכשיו לאט: "כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה, אין חולי בא עליו, וכוחו מתחזק". זו סיסמה נכונה ויפה של הרמב"ם. הוא חי רק 65 שנה, אבל אז זה היה הרבה, כי תוחלת החיים הייתה אז פחות מ- 40 שנה. תודה רבה.
היו"ר אילן שלגי
אני אשמח אם תעביר לי את הציטוט. אנחנו נכלול את הרמב"ם בהמלצות הוועדה.
יצחק בראז
פה הכנסנו מה שאמר ז'אן ז'ק רוסו: "אני יכול להרהר רק כשאני הולך".
היו"ר אילן שלגי
זה מסביר למה צריך להחזיר את האדם לטבע.
יצחק בראז
זה מזכיר לי שופט בבית-המשפט העליון בארצות-הברית שהיה צועד מושבע, והוא אמר: "כשאני כותב פסק-דין ומתקשה להגיע לפתרון אני עוזב את הבית ואת המשרד ויוצא לחיק הטבע כדי לצעוד, ואחרי צעידה של חצי שעה-שעה, הכול נראה בהיר בראש, ואני חוזר וכותב את ההחלטה הנכונה".
אורי אפק
מה שנאמר ידוע, ומעודד לשמוע את זה. לפני כ- 20 שנה בסקרים של פרופ' רסקין ז"ל, עמדנו על 4% שעוסקים בספורט, כלומר ההצלחה גדלה. הדבר החשוב ביותר הוא להגיע למגזרים שלא מגיעים אליהם היום: בדואים, דתיים וכך הלאה. מאות צועדים מהבוקר בערב, ואנחנו צריכים להגיע למגזרים הפחות פעילים.
היו"ר אילן שלגי
אני רוצה לספר לחבר הכנסת קרא שקודם הזכיר ד"ר דקל שמצטרפות לפעילות הרבה נשים דרוזיות.
איוב קרא
נכון, אני מאמת את זה. יש לנו במשפחה לפחות נציגות אחת.
היו"ר אילן שלגי
והנשים מובילות את זה באמת במגזר?
איוב קרא
אלה שיש להן יותר מודעות בנושא של החינוך הגופני, מה שלא היה פעם.
יצחק בראז
לפני מספר שנים ארגנו צעדה יחד עם דלית אל-כרמל בשיתוף עם מכבי, איגוד ספורט עממי ודלית אל-כרמל. בצעדה הזו השתתפו 6000 איש. כל תושבי דלית אל-כרמל ועוספייה השכנה והרבה יהודים. זאת הייתה צעדה מאוד חשובה, ואני מקווה שיהיה לזה המשך.
היו"ר אילן שלגי
אני סבור שלספורט העממי יש שני פנים: האחד, העיקרי, לטעמי, הוא הספורט המאורגן כמו הצעדות והמירוצים והשבילים לאופניים ולהולכי רגל ומסעות הניווטים וצליחת הכינרת; והפן האחר הוא המודעות לספורט שראוי שכל אחד יעשה באופן אינדיבידואלי בביתו עם מכשירים או באזור מגוריו. בדרך-כלל מי שעוסק בספורט באופן אישי גם יתחבר לאירועים ולפרויקטים הרבים. אני יודע שרשויות מקומיות רבות מטפחות את הנושאים, אני מכיר את הדברים בעיר מגוריי הרצליה; אני רואה את זה גם בערים אחרות: ארגון צעדות, ארגון מירוצים. זה גם יכול להיות אירוע משפחתי. אני זוכר את עצמי עם ילדיי הקטנים צועד בכל מיני צעדות עממיות כאלה. היינו עוקבים אחר המודעות האלה ונוסעים, פעם לצעדת יחיעם, פעם לצעדה בגלבוע. זו חוויה לכל המשפחה, להיות בחיק הטבע ביחד ולעסוק בפעילות גופנית. אני מקווה שאני טועה, אבל הרושם שנוצר הוא שהקשר של הילדים ושל הנוער לספורט הוא בעיקר דרך מסך הטלוויזיה ודרך הערצה לכוכבי הספורט, אבל ההתחברות האישית לספורט פרט למשחק כדורגל בהפסקה בבית-הספר או בשיעורי החינוך הגופני בבית-הספר היא לא תמיד מַספקת אצל ילדים. את המודעות אצל ילדים אפשר להביא דרך מערכת החינוך ודרך ההורים והמשפחה.
איוב קרא
טיפוח של הספורט העממי והלא עממי, לדעתי, יחסוך למדינה גם טרחות שונות. מי שבדרך-כלל ספורטאי לא נוגע בסמים, לדוגמה, רובם אפילו לא מעשנים. תמיד יהיו מקרים חריגים וצר לי שזה עולה מדי כמה שנים, אבל ככל שנטפח את הספורט אנחנו רומסים את ההתנהגות השלילית בחברה, אין לי ספק בזה. מי שעוסק בספורט לא ייכנס לנושא הסמים, אפילו לא ה"קלים". כל מה שהוא יעשה הם דברים בריאים. אנשים מסתכלים שזה רק סמים, אבל ברגע שאתה נכנס לסמים זה אחר-כך גמילה וזה כסף למדינה, כסף מההורים, פריצות, גנבות, אלימות, והעסק הזה לא נגמר. לכן ספורט הוא, לדעתי, מוקד מסייע מאוד בקטע הזה.
היו"ר אילן שלגי
אני רוצה להזכיר לך, חבר הכנסת קרא, שכאשר סיירנו במערכת החינוך במגזר הדרוזי, ראינו פעילות משולבת של כדורגל גם בבית-ג'אן וגם בפקיעין, של מכבי חיפה בבית-ג'אן, של הפועל תל-אביב בפקיעין. שילוב יפה של קבוצות כדורגל מובילות וכוכבי כדורגל שגם מגיעים לשם לעיתים – עם בני-נוער.
אורי אפק
הפועל תל-אביב נסעו עם 16 לרוב היישובים הדרוזים.
איוב קרא
הפועל תל-אביב עשתה דבר יפה. היא הקימה עמותה, היא מקצה משאבים, והיא מטפחת את הכדורגל בכל מקום כמעט. זה חלק מהעמותה. גם מכבי חיפה עושה דברים יפים; הבן שלי, למשל, קבוצות לוקחות אותם, מכניסים אותם למין בית-ספר פעמיים-שלוש בשבוע, ומי שצלחה דרכו יהיה ברקוביץ' מתוך 100-200 אלף.
היו"ר אילן שלגי
אני זוכר תקופות שצה"ל היה מעורב בכדורגל. זה היה בשכונת התקווה, אני חושב.
איוב קרא
היו לה הרבה כוכבים.
אורי אפק
מאמציה לבקוביץ' המפורסם.

בדרך אליך אני תמיד יורד למטה לחדר הכושר לשאול אם החברים הגיעו, ואומרים לי שפחות מדי. אריה האן הוא הכי פעיל שם.

הערה שנייה שקשורה לדקל בקדנציה הקודמת ונקווה שיהיה בעתיד, אחד המבחנים של המורה לחינוך גופני היא האם הוא הקנה עיסוק לחיים. לכן אני חושב שגם מהוועדה הזאת וגם ממשרד החינוך יושם דגש על שיעורי החינוך הגופני.
היו"ר אילן שלגי
תאמר לי שוקי, איך אתם מבחינת תקציבים? אני רואה פה נתונים במסמך שהכין מרכז המחקר והמידע בכנסת: "תקציב הספורט העממי עומד על כ- 12 מיליון שקל, מתוך תקציב מִנהל הספורט העומד על 47 מיליון שקל". אלה המספרים?
שוקי דקל
בדיווח שלי הבוקר לוועדה הוספנו את האוכלוסיות המיוחדות, לכן אפשר להוסיף עוד כ- 2 מיליון, כלומר, כ- 14 מיליון בגלל התקציב המצומצם והמקוצץ שלנו אנחנו מקדישים לזה.
אורי אפק
דרך הרשויות?
שוקי דקל
דרך הרשויות. עקרונית הפרופורציות צריכות להשתנות, זה נכון. אני רוצה להזכיר כאן שתקציב המועצה להימורים בספורט מופנה עקרונית לאגודות ולאיגודים, וזה ספורט תחרותי. כלומר, הספורט העממי מתקצב רק את האיגוד. האיגוד לא מבצע אותם, אין לו מנגנון. הוא בנוי לעניין ההסברה והמודעות, של החיבורים אתנו, של הוועד האולימפי עם קופות-החולים ועם משרד הבריאות. הם עושים את זה היטב בהצלחה רבה.
היו"ר אילן שלגי
אני רואה פה נתון שלדעתי הוא שגיאת דפוס: "התקציב הממשלתי המגיע לאיגוד הספורט העממי עומד כיום על 19 אלף שקל". 19 אלף שקל? זה לא צריך להיות 1.9 מיליון?
יצחק בראז
צריך להיות, אבל זה 19 אלף.
היו"ר אילן שלגי
אז איך אתם פועלים עם 19 אלף שקל, אני לא מבין. אם 12 מיליון מוקדשים לספורט העממי, ואתה אומר שהם עושים גם את הפעילות ההסברתית ואת קירוב העם לנושא, מה זה הפרוטות האלה שאתם נותנים להם? תאמין לי, לא תיאמנו את הדברים מראש, לא שוחחתי קודם עם חגי ועם בראז.
שוקי דקל
אני יודע שאתה קורא ומתעניין, אתה לא רואה את המספרים. אני ארחיב קצת יותר: איגוד הספורט העממי לא עושה את הספורט העממי, אלא את ההסברה בעניין. עיקר ההסברה והפעילות החינוכית והביצוע הוא אצל הרשויות המקומיות. שם צריך להיות הכסף הגדול. נכון שזה מעט כסף לאיגוד הספורט העממי, אבל מי שעושה מקבל; ועשייה זה פעולות ספורט.
היו"ר אילן שלגי
אני שומע שאתם מפרסמים כל שבועיים מועדה בעיתון. מניין הכסף? מה המקורות הנוספים שלכם?
הרצל חגי
המועצה להימורים בספורט.
דודו מלכה
יש גם הסכם עם "מעריב".
הרצל חגי
לא, כבר לא שנים.
היו"ר אילן שלגי
יש תרומה של "מעריב" בתעריף נוח?
יצחק בראז
בעבר הרחוק "מעריב" לא ביקש כסף, אבל לפני שנתיים הם אמרו לנו שהמצב הכספי של "מעריב" קשה, ואנחנו חייבים לשלם. הגענו אתם להסכמה כמה אנחנו משלמים.
היו"ר אילן שלגי
שמענו כמה מכוניות הם החליפו שם לאחרונה, אל תאמינו להם.
הרצל חגי
הם נתנו לנו מודעות שווי ערך ללמעלה ממיליון שקל.
היו"ר אילן שלגי
ומה ההוצאה כעת?
הרצל חגי
אנחנו משלמים על מודעה ששווה כ- 16 אלף שקל, 3000 שקל.
היו"ר אילן שלגי
כלומר, יש לכם בכל-זאת תעריף ידידותי.
הרצל חגי
הם היו מאוד בסדר אתנו, הם היום מתנהלים כמרכז רווח והפסד, ויש מנכ"ל חדש.
היו"ר אילן שלגי
ניסיתם גם באמצעות עיתונות אחרת?
יצחק בראז
"ידיעות אחרונות" לא מעודדת את הספורט העממי.
הרצל חגי
אנחנו מפיקים עכשיו מגזין יחד עם החברה למתנ"סים, שהתחיל לפני שבוע: מגזין ספורט עממי ובריאות. הוא מופץ על-ידינו בכל יום ראשון בערוץ הכבלים ובערוץ 25 ב- YES. זה מגזין שלנו עם צוות שלנו שמסקר כל יום את אירועי הספורט ועוסק בחשיפה של אירועים שמתקיימים בכל הארץ. וזה גם עולה כסף, אבל זה חלק מתפקידנו.
היו"ר אילן שלגי
יכול להיות שהוועדה צריכה לפנות לתקשורת כדי לעודד אותה לסקר אירועים של ספורט עממי.
הרצל חגי
זו בעיה.
היו"ר אילן שלגי
זה נושא חשוב, זה לא עולה כסף, והתקשורת צריכה להתעניין בזה ולסייע לקרב את האוכלוסייה.
שוקי דקל
הוועדה יכולה לתרום לעניין הזה.
יצחק בראז
אנחנו מארגנים את צעדת הגלבוע הבינלאומית, צעדה מאוד חשובה. גם מחו"ל באו הרבה אנשים, וצילמנו סרט בעזרתו של מוטי חביב. רציתי שזה ישודר בערוץ הספורט. הרי צריך פרוטקציה של שמעון מזרחי בכדורסל שהוא ידיד של מנכ"ל רשות הספורט כדי שיסכים לשדר את זה. הוא שידר את זה 3 פעמים.
היו"ר אילן שלגי
לפעמים מראים בסוף מהדורות החדשות, כבר מתקשר לתחזית מזג-האוויר, איך אנשים יוצאים לטבע לראות את הפריחה, ואז גם מזכירים מדי פעם את צעדת הגלבוע או אירוע ספורט עממי אחר, אבל גם זה חשוב. צריך לעשות מאמץ כדי שהתקשורת תהיה קרובה יותר לנושא.
דודו מלכה
עיקר הפעילות, כפי שהוזכר, נעשית ברשויות המקומיות. לנו יש מנגנון שבו אנחנו מתגמלים אותם, וזה הפך למסורת: יש כמה דרגות של צעדה. ככל שהצעדה היקפית יותר, ארצית יותר, תקשורתית יותר – כלומר, שצריכים לפרסם בעיתון ארצי – הם עצמם צריכים להשקיע. כמובן, נעזרים גם בפרסום של איגוד הספורט העממי, אבל זה הפך להיות מסורת. כל רשות מקומית מכבדת את עצמה לפחות באירוע אחד או שניים, במיוחד ברשויות הגדולות, אני אזכיר את צעדת ירושלים.
היו"ר אילן שלגי
מי היום מארגן את צעדת ירושלים?
דודו מלכה
עיריית ירושלים. פעם מרכז הפועל היה יותר מעורב.
היו"ר אילן שלגי
קודם דיברנו על זה שצה"ל ארגן את זה פעם. לימים, הייתי סגן מפקד ציר ומפקד ציר בצעדת ארבעת הימים. הדבר היה מאורגן על-ידי צה"ל. אלה היו ארבעה ימים לחיילים, יומיים לבני-הנוער, היו קבוצות ממקומות עבודה. זה היה אירוע שהשתתפו בו עשרות אלפי אנשים.
דודו מלכה
גם היום יש שיתוף פעולה עם גורמים מסוימים, אבל עיקר הנטל נופל על הרשות המקומית. עיריית ירושלים משקיעה באירוע כזה למעלה מחצי מיליון שקל. אנחנו מתגמלים אותם ב- 30 אלף.
היו"ר אילן שלגי
והיום זה אירוע שנמשך יום אחד, נכון?
דודו מלכה
כן. יש עוד כמה עשרות. נדמה לי שקיבלת אינפורמציה אתמול, ביקשתי שיוציאו את זה, כי כל המידע הזה נמצא באתר האינטרנט. המערכת שלנו עובדת בצורה מסונכרנת בין הרשויות המקומיות שמדווחות לנו כדי שנתקצב אותן, ובאותה הזדמנות אנחנו מפיצים את זה לציבור. אין מישהו שמקליט כל היום, הכול באחריות הרשות המקומית, יש לה עניין לרשום את הטלפון, את המקום, ומי מארגן. כל האירועים האלה מפורסמים באתר.
היו"ר אילן שלגי
אלה הפרטים של אתר האינטרנט של מנהל הספורט?
דודו מלכה
נכון. כשיש אירוע ברמה גבוהה כמובן שהוא מקבל הבלטת יתר.

זה לא רק צעדות, גם מירוצים. המירוצים נעשים בשיתוף איגוד האתלטיקה, שאמון על הספורט התחרותי. הוא מעורב מאוד ומאשר את התוכנית מלכתחילה כדי שלא יווצר מצב שמירוץ התבור יתקיים יחד עם מרתון ירושלים, והיו דברים מעולם. לצד המירוצים התחרותיים כמובן שיש מירוצים עממיים.

לגבי ניווטים, כפי שהשופט בראז גאה שהוא ממובילי ההליכה, אני יכול לומר לך שאני מהמובילים בניווט. בשנות ה- 80 הייתי ממקימי האיגוד, שהלך ופרח עד שיש למעלה מאירוע אחד בשבוע. יש 60 אירועים בשנה. אין אח ורע לזה. לא הרשות המקומית מארגנת את זה, אלא האיגוד עצמו מארגן, כלומר, זה משהו נדיר. באתלטיקה למשל, הם לא מארגנים את התחרות, אלא הרשות המקומית. פה זה איגוד שיעדו 60 אירועים בסדר גודל של אלף משתתפים.
יהודית גידלי
בכל אחד.
דודו מלכה
כן. בשבת הקרובה יש אירוע בקיסריה, וביום אביבי מגיעות עשרות ואפילו מאות משפחות. בימים של גשם הספורטאים התחרותיים לא מוותרים. עיקר התחרות היא בגשם, לא בימים יפים. זו מערכת שהתמסדה.

בשבילי ההליכה עודדנו במעט כסף שילוט, וזה דרבן את הרשויות המקומיות. יש למעלה מ- 76 מסלולי הליכה רשמיים. אני אומר "למעלה", כי בכל שבוע יכול לקום עוד מסלול, אבל 76 שאנחנו יודעים עליהם, והם ממוסדים ומסודרים עם שילוט, והציבור משתמש בהם.
שוקי דקל
אני מבקש את עזרתך ואת עזרת הוועדה בקריאה למועצה להימורים מקרן המתקנים שיש שם מיליונים, לתת עדיפות לנושאים של הספורט העממי שזה כסף קטן בסך-הכול.

אני רוצה לחזק את חבר הכנסת קרא, שצדק כשאמר שהספורט עוזר גם במניעת פשיעה. בכפר יאסיף יש אגרוף בעיקר או במגזר הערבי או עולים מרוסיה. הוא אמר לי, אם הם לא במועדונים האלה, ניסע לעכו למשטרה תראה איפה הם. זה ממש אקוויוולנט, כך שהעיסוק בספורט הוא גורם מניעתי מלבד הבריאות ואיכות חיים.

דבר נוסף, יש לנו אירועים שנקראים "נשים הולכות רחוק". בהלצה אנחנו אומרים שהן הולכות רחוק, אבל לא חוזרות. המפעל הזה מתפשט בכל הארץ, ויש קבוצות דרוזיות של נשים שצועדות במפעל הזה, וזה הולך ומתעצם מדי שנה. ב- 13 באפריל יתקיים השנה האירוע המרכזי, אבל יש גם בנגב ובגליל.

ברוב הצעדות שהרשויות מארגנות שילבנו לאורך המסלול סיפורים של מקום: מורשת, היסטוריה, קצת ציונות, וזה לא לגנאי. יושבים מוותיקי היישוב בתחנות השונות, צועדים הורים וילדים, ובאתנחתא של התחנה שואלים אותם תושבי המקום אם הם יודעים איפה הם נמצאים. זה דבר יוצא מן הכלל. הם מקבלים מפות עם שאלות טריוויה. יש הרבה ערים מובילות בעניין הזה, ביניהן הרצליה וכפר-סבא.

יזמנו ועודדנו את הספורט במקומות העבודה, ואתה הזכרת את זה קודם בדבריך. הדבר הזה הולך ומתעצם. למדנו שספורט במקומות העבודה גרם ליותר תפוקות, פחות ניכור מעבודה, פחות השבתות במפעלים שיש פעילות גופנית שהיא לאורך השנה. זה חייב את המפעלים לדרוש מהעובדים בדיקות רפואיות, שיהיה להם ביטוח. הדבר הזה מקבל תנופה ותאוצה וגם כאן, לצערי, התמיכה שלנו היא קטנה.

רציתי לומר כמה דברים על מכון וינגייט שבו אנחנו יוזמים את הביקור שלך, כי יש להם גם מכללה להכשרת מורים. הוא מכון ויצמן של הספורט. שם אנחנו מכשירים את הספורטאים בעילית הספורט ולספורט העממי, לתזונה נכונה, מאמצים של הליכה. זה לכלל הגילים ולאוכלוסיות מיוחדות. יש קורסי מס"כ – מדריכי ספורט כללי, צעירים משוחררים מבתי-כלא שאנחנו משקמים אותם, והם יהיו מדריכי ספורט בשכונות. הם מעודדים לפעילות הספורט, ואתה תראה את זה בתוך המכון. לכן המכון הוא בית היוצר גם של התורה וגם של הפעילות הגופנית. תודה רבה.
הרצל חגי
אני מאוד רוצה לחזק את מה שהעלית פה, שחייב להיות גם תקצוב לנושא ההסברה וגם לנושא הגברת המודעות, כי לא מספיק לארגן אירוע, צריך גם לדאוג שאנשים יגיעו בהמוניהם, ויהפכו את ההשתתפות באירוע לא כדבר חד-פעמי, אלא יפנימו אותו כחלק מאורח חייהם.

דבר שני, אני מחזק את מה ששוקי אמר. המדינה מקציבה כ- 60 מיליון שקל לאיצטדיונים ולבריכות שחייה, וזה מאפיין בעיקר את הספורט ההישגי. 10% מהתקציב יילך לספורט עממי כמו שבילי הליכה.
היו"ר אילן שלגי
כמה זה היום בתוך התקציב?
הרצל חגי
שום דבר. 60 מיליון שקל בשנה ניתנים לבניית איצטדיונים ממועצת ההימורים שהקימה את המתקנים. מזה 10%, לא יותר, מהתקציב האדיר הזה, שאנשים באים אליו כדי לחוות מהיציע---
היו"ר אילן שלגי
אתה מדבר על תקציבי מדינה או על תקציבים שמגיעים מהמועצה להימורים?
הרצל חגי
לא, זה תקציב מדינה, זה אותו דבר, זו אותה קופה. כסף ציבורי זה גם מועצת ההימורים. 60 מיליון משקיעים השנה לבניית מתקנים: איצטדיונים, בריכות שחייה, בריכת שחייה אולימפית. הוועדה חייבת לצאת בקריאה שמהסכום האדיר הזה שמופנה בעיקרו לספורט ההישגי חייב להיות חלק לטובת כלל עם ישראל.

אני מברך מאוד, ראיתי שמהניסיון שצברת כמ"כ, מ"מ ומפקד אתה מעודד לחזור למפעל לאומי גדול של ספורט שהצבא הוא חלק ממנו. חשוב מאוד היום לחזור ולהביא את בני-הנוער ואת המשפחות לחוויה של ארבעה ימים עם לילה באירוע המוני, עממי שמשלב גם את אהבת הארץ וגם ערכי טבע. זה חסר מאוד היום. אני ראיתי שזה מפעפע ממך, אני אשמח אם תוביל את זה כהצעה ויוזמה של הוועדה, והצבא היום פנוי לעניין הזה כי יש לו אינטרס. ראיתי שבצבא יש נטייה לחזור לפעילות הזו כי יש להם עניין להתקרב לאזרחים, ובעיקר למלש"בים בשביל לקרב אותם לצבא, וזה חלק מההכנה לצה"ל.
היו"ר אילן שלגי
הפנייה לצה"ל אני אעשה לא במסגרת החלטה היום, אלא בפנייה שאכתוב לשר הביטחון, אני אנסה לעניין אותו בזה. צריך להיזהר מהליכה בעקבות הנוסטלגיה, יחד עם זה אנחנו יודעים שגם משרד החינוך אומר שצריך לחזור לבסיס, גם בשיטות ההוראה של המתמטיקה והקריאה כי מסתבר שמה שהיה לפני עשרות שנים היא הדרך הנכונה. לדעתי, גם כאן יש מקום לשקול פרויקט לאומי שמובל על-ידי צה"ל. צריך להגיע להצלחה תקציבית, אבל כפי שאתה אמרת, מר חגי, גם לצבא תהיה תפוקה וערך מוסף חשוב לצה"ל במיוחד.
הרצל חגי
על הבסיס של מה שאנחנו עושים היום בלטרון יש כבר את היום הזה שמאורגן למופת על-ידי הצבא. אפשר להרחיב ולתת לו את הפן החינוכי הנוסף, ואני בטוח שאם אתה תפנה זה ייפול על אוזניים כרויות.
היו"ר אילן שלגי
אני גם מוכן לפנות לחברי הכנסת כאן, לא רק לחברי ועדת החינוך והתרבות, שגם ספורט הוא בתחומיה, כידוע, אלא בכלל לחברי הכנסת ולנסות לארגן שיצטרפו חברי כנסת לאחד המפעלים: צעדת הגלבוע או אירוע אחר שנעשה בתקופה של פגרה בכנסת, שנבוא ונצעד, ומי שירצה שירוץ. אני חושב שזה יביא גם קצת תשומת לב ציבורית ותקשורתית.
אני רוצה לסכם את הדברים
ועדת החינוך והתרבות רואה חשיבות עצומה בעידודו ובקידומו של הספורט העממי בישראל. הוועדה סבורה שיש לעשות כל מאמץ להביא את העם אל הספורט העממי ואת הספורט העממי אל העם. יש להגביר את המודעות של כל שדרות העם לחשיבות הספורט העממי, אל החוויה יש עמו ולתרומתו המכרעת לבריאות. הוועד מודעת לאמירות: "נפש בריאה בגוף בריא", "מאלפים לאלפים", נכון?
שוקי דקל
"מאלופים לאלפים".
הרצל חגי
זה גם וגם.
היו"ר אילן שלגי
אני זוכר שתי גרסאות.
הרצל חגי
אני בעד שתי הגרסאות, כי אנחנו טוענים שהכמות מביאה איכות כמו שהאיכות מביאה את הכמות.
היו"ר אילן שלגי
טוב, אנחנו נכתוב את שתי הגרסאות.

---ולדברי הרמב"ם לפני למעלה מ- 800 שנה: 'כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק'.

הוועדה מברכת את מנהל הספורט במשרד החינוך, התרבות והספורט, ואת איגוד הספורט העממי על פועלם המתמיד והמסור למען הספורט העממי. הוועדה מברכת גם את הרשויות המקומיות ואת ארגוני הספורט המובילים את הספורט העממי, ובעיקר מברכת את המוני העוסקים בספורט העממי במסגרת המשפחה, חוג החברים ובאופן אישי.

הוועדה קוראת לממשלת ישראל ולמועצה להימורים להגביר תמיכתן בספורט העממי ולו גם מעט על חשבון הספורט ההישגי.

הוועדה קוראת לתקשורת להרבות בסיקור אירועי ספורט עממי כדי לסייע בקירוב האוכלוסייה ובעיקר בני-הנוער אליו. כמו-כן, היא מפנה את הציבור לעקוב באופן שוטף אחר פרסומים בעיתונות הנעשים על-ידי איגוד הספורט העממי באשר לאירועים ברחבי הארץ, וכן אל אתר האינטרנט של מִנהל הספורט ושל איגוד הספורט העממי: www.isfa.co.il.

רבותיי, אני מאוד מודה לכם, אנחנו נחזור וניפגש.


הישיבה ננעלה ב- 10:10

קוד המקור של הנתונים