כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8267



20
ועדת החינוך והתרבות
2.3.2004

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8267
ירושלים, כ"ד בניסן, תשס"ד
15 באפריל, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 189
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
מיום שלישי ט' באדר התשס"ד (2 במרס 2004) בשעה 11:30

חופשה לתלמידי י"ב לאחר הפסח.

חברי הוועדה: אילן שלגי – היו"ר
גילה פינקלשטיין

צבי הנדל – סגן שרת החינוך והתרבות
נעמי ריפתין – יו"ר המזכירות הפדגוגית, הסתדרות המורים
רות קופינסקי – יו"ר ארגון המנהלים בחטיבה העליונה, הסתדרות המורים
אתי בנימין – ארגון הורים ארצי
חנה נאמן – מנהלת אגף לחינוך על-יסודי, משרד החינוך
מנחם כהן – סמנכ"ל משרד החינוך
רועי סידי - תלמיד

יהודית גידלי

שרון רפאלי


חופשה לתלמידי י"ב לאחר הפסח

גבירותיי ורבותיי, אני מברך את סגן שרת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת צבי הנדל, ואת כל הנוכחים.

הנושא שטרד מעט את מנוחתי הוא בדבר החופשה לתלמידי י"ב לאחר פסח. אתמול למדתי מנתונים שהגיעו אליי שייתכן שיש כאלה שיוצאים לחופשה כבר לפני חופשת הפסח, ולדעתי זה ראוי לעיון ולמחשבה. היבט נו שמשרד החינוך העלה אותו לאחרונה הוא שכאשר התלמידים אינם לומדים בבית-הספר לא תמיד המורים מלמדים בבית-הספר, ויש גם לזה משמעויות. אני סבור – וזה לא נובע משמרנות משום שבימים שאני הייתי תלמיד לא היה הכיף הזה של ללמוד לבד בית – שזה נותן יתרון לחלק מהתלמידים, בעיקר לתלמידים החזקים שיש להם גם הרגלי לימוד עצמי, יש להם גם תמיכה בבית וגם אפשרות כלכלית כשנחוץ להיעזר בשיעורים פרטיים או במכונים שמארגנים כל מיני מרתונים בתקופת הבגרויות.

הרשה לי לתקן אותך, היום כבר לא.

מה שהיום לא, אולי מחר שוב יהיה.

אני מדברת על היתרון הכלכלי.

יש גם מצב שבבתים שיש בהם מודעות ותמיכה בתלמיד וההורים מרשים לעצמם לקבוע לוח זמנים התלמיד ילמד יותר ברצינות, ובמקומות שבהם יש פחות מודעות ופחות יכולת של ההורים – לא תמיד יש בבית שני הורים ומסגרת משפחתית מסודרת – התלמידים היותר חלשים כלכלית וחברתית עלולים להיפגע מהיעדר לימודים מסודרים בבית-הספר. יש תמיד גם כאלה שאינם ממושמעים ומעדיפים לבלות בשפת הים או בדיסקוטק בלילה וביום לישון; יש מי שאומר שהוא בין כה לא יצליח או מי שאומר שהוא ממילא יעבור את הבחינות גם אם בלי הצטיינות. התוצאות הן שההישגים האישיים של התלמידים פחות טובים מן האפשרי ושיעור הזכאות הכללי שכולנו מדברים בחשיבותו גם הוא נפגע.

מן הנתונים שסיפק לנו מרכז המחקר והמידע אני יודע שמשרד החינוך אומר בעניין הזה שאפשר לאפשר לתלמידים עד שני ימי חופשה לפני כל בחינה, ובתי-ספר רבים מרשים לעצמם הרבה יותר מזה.

הם עומדים על שני ימים – רק ללמוד שני ימים ולא חופשה.

אז יש ויש. בטח יש יוצאים דופן, ובטח יש מקומות שיש בהם יוזמות מקומיות חיוביות, ויש מורים שאפילו בלי שמישהו מצווה עליהם הם פוגשים תלמידים בבית-הספר ומסייעים להם לקראת הבחינות. אבל אני סבור שנשקול כאן אם לא צריך לעבור לאווירה אחרת, הוראות אחרות ומשרד החינוך והתרבות גם יאכוף את ההוראות שלו בעניין. זה מתחיל גם עם חופשה לפני בחינות המתכונת והחופשה מתחברת בין בחינה לבחינה, ואז אומרים שבשביל יום אחד באמצע אין טעם לחזור לבית-הספר. חשוב מאוד שהמורים ישתפו פעולה בעניין הזה.

אני אגלה לכם עכשיו איך העניין הזה בא למודעותי. הייתי לפני שבועיים באנגליה במשך 3 ימים, וקראתי בעיתון ה- TIMES מה- 14 בפברואר. שם יש כ- 4 בחינות של ה- JCSE בגיל 16 – השלב הראשון של הבגרות – ונהוג לתת 15 יום חופשה לפני כל בחינה. שר החינוך שם רוצה להפסיק את זה כי לדעתו זה לטובת התלמידים, התוצאות יהיו יותר טובות. אז החלטתי לבדוק מה יש אצלנו, ולכן אנחנו פה היום. אני רוצה לתת לסגן השרה אפשרות לדבר, בבקשה.

אני מבין שהנושא הוא תלמידים בשמינית.

הנושא הוא חופשה.

ודאי.

אני יודע שיש בגרויות גם בכיתות י"א ו- י', אבל אז התופעה של החופשות היא בטח לא תופעה כזו.

המסה הגדולה היא בי"ב.

החופשות לקראת הבגרות, זה הנושא.

אני מציע שנשמע קודם את באי הישיבה, ואחר-כך אני אגיב.

אני רוצה להבהיר מה קורה בסוף שנת הלימודים. שיהיה ברור, שלא מוסר המורים הוא על הפרק. המורים עובדים בפסח עד כניסת החג כמעט, ולא מקבלים שכר בעבור זה. הם באים לפעמים בערבים ואחר-הצהריים. נכון שלא כולם, וגם לא צריכים את כולם. זה לא אומר שאין בזבוז של שעות לקראת סוף השנה. אם אתה שואל אותי זה לא רק עניין של בזבוז השעות מבחינה כספית או אפילו מוסרית, זה הבלגן שזה יוצר בבית-הספר. אבל זו לא אשמת המורה או המנהל, וודאי לא אשמת התלמידים.

תכנון לוח המבחנים הוא מאוד בעייתי. קודם כל אנחנו תלויים בגיוס של צה"ל. היו מספר דיונים עם צה"ל כדי להזיז את תאריך הגיוס, מדוע? מה הבעיה שהתלמיד יתחיל ללמוד ב- 1 בספטמבר ויסיים ב- 20 ביוני, ואז כל הקיץ לפניו למבחנים, כי ממילא כוח אדם חיצוני משגיח על הבחינות.

נשמע מאוד הגיוני.

צה"ל לא רוצה להזיז את הגיוס. זה אומר שאנחנו צריכים לנגוס בתוך שנת הלימודים. אם נוגסים בשנת הלימודים הבחינה הראשונה היא ב- 5 במאי. זאת-אומרת שאם ילד נבחן בכימיה בתאריך הזה, והוא בי"ב---

והבחינה האחרונה ב- 15 ביולי?

ב- 17 ביולי.

מאי זה כמעט מייד אחרי פסח.

נכון, שלושה שבועות אחרי פסח.

זה אומר שהמורה לכימיה בעצם סיים את עבודתו באותה כיתה. זה אומר שכל השעות שהיו לתלמיד בכימיה במערכת פנויות. מה קורה אם אנחנו מתעקשים לנהל סדר יום רגיל? ילד בא לשעה בבוקר ומסתובב שלוש שעות כי אולי יש לו כימיה; לומד עוד שעה, מסתובב 4 שעות.

מדוע?

מכיוון שהמערכת העל-יסודית בנויה כך שכל ילד יושב עם המערכת האישית שלו: תלמיד יכול ללמוד ביולוגיה ומחשבים ואחר ילמד פיסיקה ומחשבים וכו', כל אחד בזמן אחר. ברגע שניגשים לבחינת הבגרות אין למידה אחרי זה באותו מקצוע. יש מערכת מחוררת, אבל לא סתם מחוררת, אלא כזו שצריך להיות סופרמן כדי לעמוד במצב כזה.

שאלתי היא למה לא יהיו 3, 5 או 7 ימים מרוכזים לפני הבחינה בכימיה?

זה בדיוק מה שאני רוצה להסביר. החל מפסח המערכת עוברת להיות מערכת ממוקדת, אבל אם מורה למתמטיקה לימד 3 ימים מרוכזים, זה אומר שלכיתות י' שבהם הוא מלמד הוא לא נכנס; זה אומר שלי"א הוא לא נכנס. ככה מתחיל בלגן בבית-הספר, ויש בזבוז, וחלק מן המורים לא נמצאים.

משרד החינוך העלה שתי הצעות כי הוא רצה לטפל בזה: אם צה"ל לא רוצה להזיז את צו הגיוס, נזיז אנחנו את השנה קדימה. נפתח שנת לימודים יותר מוקדם ונסיים מוקדם, וככה יופחת חלק מהנזק.

לפני ה- 1 בספטמבר?

כן.

הארגונים התנגדו. אני הגעתי למשרד כשהיינו בשיא הדיונים בדבר הזה.

התנגדו במשרד או מחוץ למשרד?

ארגוני המורים.

ההצעה השנייה שאנחנו דנים בה באינטנסיביות הוא ארגון הלימודים. אחת הבעיות שלנו היא שיש למנהל אוטונומיה להחליט מתי הילד ייגש לבגרות ובמה. בבית-הספר שלי תלמידים הוגשו להיסטוריה בכיתה י'. ייתכן שרות מעדיפה להגיש בכיתה י"א ונעמי מעדיפה להגיש בי"ב. להרים לוח מבחנים כזה זה מצב כמעט בלתי אפשרי, אם התנאי הוא שלתלמיד אסור להיבחן ביותר ממבחן אחד ביום ומקסימום שניים בשבוע כאשר אתה מביא בחשבון את כל הקומבינות.

משרד החינוך החליט על ארגון הלמידה: הוא יציע מערך שיחייב את המשרד, אבל לא בהכרח את המנהל, כלומר המשרד יציע שבסוף י' ייבחנו ב- א', ב', ג'; בסוף י"א יציע להיבחן באשכולות אחרים וכדומה. כך לצמצם את לוח המבחנים ולצמצם את הנזק. אנחנו עכשיו בעיצומים של דיונים---

בעיצומם.

עיצומים זה אחרים.

כן, העיצומים של התלמידים היו לי בראש.

שאני מאוד גאה בהם. לא בצורה, אבל ברעיון.

אני מאוד לא.

אני גאה ברצינות של הילדים, לא בצורה שזה יצא. על היוזמה אני מאוד גאה, אבל יש גבול לכל תעלול.

אני אספר לכם סיפור אישי שלי. הבת שלי הלכה לשירות לאומי שבו יש כמה מסלולים, ואחד מהם הוא קורס של 3 חודשים ואחר-כך "ארץ מורשת" שבמסגרתו עושים טיולים בבתי-ספר. הציבו אותה בקריית-גת, וזה היה באותה תקופה שבה רן ארז אסר על המורים לצאת לטיולים בבתי-הספר. היא הגיעה הביתה ואמרה לי שהיא לא עושה כלום. נתנו לה לקשט את המתנ"ס, אבל לא בשביל זה היא התגייסה, היא למדה. בסוף היא אמרה שהיא לא יכולה ככה, אז היא התגייסה לצבא. לכן היא עשתה כמו הבנים 3 שנים: שנתיים צבא ועוד שנה. אני כועס שהיא עשתה גם את זה וגם את זה.

בשביל להשלים את התמונה של המשרד אני רוצה לומר שכשהסוגייה הזאת באה בעידן של קיצוצים וצמצומים, לחצים וכו' נדרש לחשוב איך מנצלים יותר טוב את המשאבים של כוח האדם בתקופה הזאת. יש לי פה מסמך שהמנכ"לית עוד לא הוציאה כי היא עוד לא גמרה את כל ההידיינות עם ארגוני המורים, אבל אני כבר יכול להגיד שיש כבר סיכום על הסכמות איך ינוצלו המורים האלה בשעות האלה בתקופה הזאת של השמינית כי הם כביכול מקבלים קצת שחרור מהלחץ גם בכיתות ולילדים שלא לומדים מסודר, אבל זקוקים לעזרה ורוצים שיחה עם המורה מדי פעם; אבל גם לא בכיתות האלה, ובעיקר בבתי-הספר ה- 6 שנתיים לתלמידים בכיתה ט' לקראת המעבר לתיכון.

כמאה אלף שעות.

החשבון הוא שאפשר לאגום –זה לא כזה טכני – בסדר גודל של 100 אלף שעות, ובעניין הזה אני אשאיר לך את הנייר הזה, אילן. כך המורים ינוצלו לטובת הילדים האחרים עם בנק שעות לא מבוטל.

אתם מתייחסים בצדק מהזווית של ייעול המערכת ותפוקות מרביות, וזה בסדר. אני מקווה שארגוני המורים ישתפו אתכם פעולה. אבל לצורך הדיון היום זה נושא משני כי השאלה שאני רוצה שנשאל את עצמנו היא האם אנחנו לא יכולים להיטיב ולשפר את הכנתם של התלמידים לבגרות יחד עם כל הקשיים שחלק מהם עלה כאן. בבקשה, הגברת קופינסקי.

אני מציעה לשים את העובדות על השולחן, ואחר-כך אציע את הצעתי. לנושא הזה יש שני אספקטים: של התלמידים ושל המורים. התלמידים זקוקים לחופשת הכנה לפני הבחינות המסכמות שנקראות בחינות מתכונת בעגה שלנו. במהלך השנה הם נבחנים על חלקי חומר מצומצמים יותר, ובחינת המתכונת היא הבחינה האינטגרטיבית היחידה שנערכת במהלך השנה, והיא ההכנה הטובה ביותר לבחינות הבגרות ולהצלחה בהן.

אבל גם היא הכנה עצמית. האם לכל התלמידים ההכנה הזו היא הטובה ביותר?

זו ההכנה הכי טובה, כל מי שלמד אי-פעם באקדמיה יודע שבזמן בחינות יש חופשת בחינות. אף אחד לא יכול לצפות שאדם לא יישב וילמד עם עצמו בקטע של הלמידה כי אחרת אין הצלחה. גם אם אנחנו נחליט אחרת ולא ניתן לתלמידים חופשה לפני בחינת מתכונת – ואני מסכימה אתך שיומיים-שלושה לפני כל בחינה זה מספיק – התלמידים יצביעו ברגליים, ואז המצב יהיה הרבה יותר קשה; יהיו הנחיות של משרד החינוך, יהיו הנחיות של המנהלים, יהיו הנחיות של המורים, והתלמידים יצביעו ברגליים.

את נותנת לתלמידים ציון מגן שמורכב מבחינת המתכונת, אבל לא רק.

מהישגי כל השנה.

יפה. אם תודיעי לתלמידים שמי שלא בא מסיבה לא מוצדקת ציון המגן שלו יפחת או לא יוכל לגשת לבחינת המתכונת.

אנחנו רוצים שתלמידים יצליחו. אנחנו רואים בהכנה הזאת כלי מהדרגה הראשונה להצלחת התלמידים.

כל התלמידים?

כל התלמידים. אני לא מכירה סטודנט מוכשר אחד באוניברסיטה---

אנחנו מדברים על תיכון.

כן, אבל אני נותנת דוגמה.

יש להם הרגלי לימוד עצמי?

בהחלט. ההכנה הזאת היא הכרחית. לקחת מהם את הזמן הזה פירושו לקחת באופן פיקטיבי. אנחנו נצטרך להיגרר למערכת של ענישה כלפי תלמיד שאומר שהוא זקוק לימים האלה ללימוד, ואנחנו נגיד לו שאם הוא לא יגיע אנחנו נפגע בציון המגן.

אסור לך לפגוע, יש חקיקה בעניין.

נכון.

מהיכרותי עם העניין החופשה מתחילה לאחר חופשת הפסח. השנה חופשת הפסח תסתיים ב- 14 באפריל, וב- 5 במאי כבר יתחיל רצף הבחינות. בחינות המתכונת, דרך-אגב, הן לסירוגין בתוך המערך של לוח בחינות הבגרות.

מנקודת המבט של המורים, אני רוצה לומר שלאחר פסח אני אנצל את המורים לדברים הבאים, וזו גם יוזמה של המורים: יש ימי תגבור ספציפיים, מרתונים. מרתון הוא בדרך-כלל לימוד מתוגבר של יום או יום וחצי לפני הבגרות, וימי תגבור לא חייבים להיות סמוכים לאותו תאריך. מלבד זאת, אני משתמשת במורים להשגחה בבחינות מתכונת, למילוי מקום כי כל יום נעדרים מורים בבית-ספר גדול שיש בו 100 מורים. אני מנצלת אותם לכל פרויקט אחר שעומד לרשותי בבית-הספר, והמורה מגיע לפי המערכת האישית שלו.

ההוראה היחידה שצריכה לצאת מהמשרד היא שהמורה חייב להגיע לפי המערכת האישית שלו. דבר נוסף ששכחתי להזכיר, יש בחינות מתכונת שאורכן 20 עמודי פוליו לבחינה אחת – למשל בהיסטוריה, בספרות ובאזרחות – שמורה צריך לבדוק אותן, להעריך אותן ולהחזיר אותן לתלמידים, וזה לוקח הרבה מאוד זמן.

העיקר בנושא הזה הוא התלמידים, לא המורים – אם כי בכל הכבוד הראוי, וצריך את המורים בתמונה. האם לדעתך אם תעשו לימודי רשות תלמידים לא יבואו? גם לא התלמידים החלשים?

אנחנו עושים ימי תגבור, עושים מרתונים, זה לא במקום.

לא מרתונים. תאמרו שבשעה שהמורה צריך להיות והוא לא עסוק ונמצא בבית-הספר יידעו כל התלמידים שהם יכולים לבוא.

זה נעשה.

המורה נמצא בבית-הספר.

תלמיד שלא מסוגל ללמוד לבד יש לו האופציה לגשת למורה.

יש הבדל בין מורה שנמצא שעה לבין שיחה בטלפון.

התלמידים יודעים שהמורים נמצאים בשעות האלה, כמו שאתה אומר.

התלמידים יודעים, למשל, שהמורה למתמטיקה יהיה בבית-הספר שלוש שעות ביום א', שעתיים ביום ב', והוא ילמד שיעור חזרה בנושא הזה, בפרק הזה. כל מי שמרגיש שצריך חיזוק בנושא הזה יבוא. האם לדעתך, אז לא יבואו תלמידים?

הרוב לא יבואו. צריך להתכונן, לנסוע, בית-ספר תיכון הוא לא מתחת לאף. יש חלק שיבואו, וזה נעשה. מורים נמצאים ועומדים לרשות התלמידים לא רק בשעות הלימודים, אלא גם אחרי.

את מדברת על הקושי הגדול מ- 5 במאי כשמתחילות הבחינות. אבל יש כשלושה שבועות לפני-כן מתום הפסח. מדוע שבתקופה הזאת לא יהיו לימודים רק במקצועות הבגרות?

אני מכהנת בתפקיד יושב-ראש המזכירות הפדגוגית של הסתדרות המורים, אבל פה אני בכובע של מורה להיסטוריה בבית-ספר תיכון, ואני מסתכלת מנקודת הראות של המורים. אני בעד ביקורת, ואני שמחה שמדברים על זה, ואני בעד ניסיון לייעל את הדברים, אבל אני מרגישה שיש "עליהום" על המורים, וזה חלק מה"עליהום" של המורים.

הפסדת אותי בשבוע שעבר.

אני אומרת את זה בתור מורה. כל הזמן מחפשים את המורים. אני מרגישה גם בישיבה הזאת שהיא חשובה, לדעתי, איזו אווירה של "עליהום" על המורים.

למה המורים לא מסכימים להקדים את תחילת שנת הלימודים בשלושה שבועות?

גם לזה אני אתייחס.

אתמול הזדעזעתי לשמוע כשראיינו את יושבת-ראש מועצת התלמידים, שירין גבאי, שהיא קיבלה טלפון ממשרד החינוך לנהל את המאבק. אני ישבתי ולא האמנתי! משרד החינוך נותן גיבוי לתלמידים נגד העיצומים של המורים. אני מרגישה מופקרת בשטח. אסור לתת לתלמידים לשבות בבתי-הספר---

גברת ריפתין, תהיי פה בשעה 14:00.

זה לא העניין כרגע, אנחנו לא יכולים לדון בזה.

אני מורה להיסטוריה, ואני מלמדת 5 כיתות: שתיים ב- י', שתיים ב- י"א ואחת בי"ב. אם בחינות הבגרות של תלמידי י"ב מתחילות מייד אחרי החופשה הם באים עד המתכונת הראשונה. ברגע שיש מתכונת הם חייבים יומיים-שלושה לשבת בבית. אני עושה תגבורים, ואני באה בשעות שלי, הם לא באים. הם רוצים ללמוד בבית. המורה עובד כל הזמן; לי יש כיתות י' וי"א, אני מלמדת 5 כיתות. אתה יודע כמה מבחנים יש לי לבדוק בשעות האלה? אני בודקת, עושה תגבורים. המורים עובדים, המורים לא לא עובדים, זה לא נכון. התלמידים חייבים את החופשה הזאת. יש מתכונות, ויש בגרויות, אי-אפשר לשנות את זה.

בקשר לחופשת הקיץ – אי-אפשר ללמד ביולי-אוגוסט. התלמידים והמורים צריכים את החופשה, אלה החודשים שמתאימים לכך, אלה לא תנאים לבוא ללמד.

בספטמבר או ביוני לא חם? היום רוב הכיתות ממוזגות.

לא כמו ביולי-אוגוסט.

נעמי, זו סתם התעקשות.

לא נכון.

תסתכל בטבלה ותראה שמורי ישראל מלמדים מספר ימים הגבוה ביותר בעולם.

תעברו ל- 5 ימים בשבוע---

גברת אתי בנימין, בבקשה.

אני כבר שבוע יושבת-ראש ארגון ההורים בירושלים במקום שלומית.

בהצלחה.

בשעה טובה. עכשיו אני מבין מדוע אמרת לי אתמול שמעכשיו יהיה ייצוג טוב יותר להורים פה מבחינת ההגעה לכנסת.

אני אמא לתלמידה בכיתה י"ב. הבת שלי נמצאת מתחילת השנה כמעט כל יום בבית. בתי נמצאת אתי במשך רוב הימים בבית כי היא מתחילה ב- 10:30, יש לה שעה ספורט, אחר-כך 3 שעות חופשיות כי אלה שעות של בחינה שכבר סיימו ללמוד אותו.

למה מתחילת השנה יש חומר שכבר סיימו ללמוד אותו?

חלק מהמקצועות שעשו בהם בגרות בשנה שעברה. סידרו להם את המערכת כך שיש להם המון חלונות במערכת. הבנות הולכות לשעה לבית-הספר, אחרי שעה הן מחליטות שאם יש להם 3 שעות חופשיות הן יילכו לקניון או לעיר.

אין ספרייה בבית-הספר?

יש ספרייה בבית-הספר, אבל הן לא יושבות בבית-הספר. אבל אם היו ימי לימוד מרוכזים – כמו שאתה הצעת קודם – אני בטוחה שהבנות היו מגיעות לבית-הספר, היו לומדות, והיו מגיעות לימי הלימוד המרוכזים. זה לא נכון שלא היו מגיעות. יש מספר לא קטן של מורים במערכת שיושבים ומשקיעים, מזמינים את הבנות ומלמדים אותן, אבל לא בכל המקצועות.

המצב הכלכלי היום אצל כולם הוא קטסטרופה, ויש מספר לא קטן של תלמידים שבאים מבתים שההורים לא יכולים לממן את השיעורים הפרטיים, אבל הם נסחפים אחרי אותם תלמידים חזקים, שמקבלים שיעורים פרטיים, שיש להם משמעת עצמית, והם לומדים בבית, והם גם-כן לא מגיעים לבית-הספר.

זה בית-ספר מוזר.

זה לא בית-ספר מוזר, אני לא מדברת רק מנקודת מבט שלי כאמא, אלא גם כנציגת ההורים.

---

נעמי, אצלנו זה לא עם ישראל, וצריכים להקשיב למה שהיא אומרת. יש אווירה של מערכת מסוג אחר.

חגיגה.

כל ניסיון להזיז את המערכת נכשל בגלל הארגונים.

אבל אצלנו לומדים עד פסח.

השאלה אליכם בהקשר הזה היא לנטרל את הבעיה, אם שנת הלימודים תתחיל כמה שבועות קודם בלי להתייחס לאורך החופשה, בהנחה שהיא לא תתקצר. למה לא לעשות את זה? תתחילו ללמוד וללמד ב- 10 באוגוסט או בתאריך קרוב, ואותו מספר ימים יקוצר בסוף השנה.

אז גם תהיה הכנה לחגים בפתיחת שנת הלימודים.

בכיתות הנמוכות יותר, בעיקר.

זו הצעה שהייתה לה כמעט הסכמה מקיר לקיר במשרד החינוך, אבל זה נפל בארגונים.

על כמה זמן של הזזה דיברתם?

ללא ספק, אנחנו צריכים לחשוב איך לייעל את המערכת לטובת התלמיד כי יש בזבוז זמן מוגזם ואווירה של חגיגה, אם לומר את האמת. איך ליצור מוטיבציה שיהיה יותר רצון. אני מכירה בתי-ספר שבהם יש אווירה יותר רצינית, ותלמידים מגיעים בחופשת הפסח כדי ללמוד. אני מכירה בתי-ספר מסוימים שהמנהל והמורים יוצרים אווירה רצינית, והתלמידים מגיעים.

קם ונופל בית-ספר על מנהל או מנהלת. אני לא איש חינוך, אבל בשנה הזאת שאני עובד במערכת ומסייר זה כמעט בולט מהשער.

אבל זה נכון כמעט לגבי כל ארגון, לאו דווקא לגבי בתי-ספר.

אם ראש הפירמידה יודע ליצור את האווירה הרצינית או לחגוג וכל אחד עושה מה שהוא רוצה, וזה חבל. אנחנו יכולים ליצור מוטיבציה או איך ממסדים את זה יותר? אם נביא בחשבון שהיום הפערים החברתיים והכלכליים מאוד גדולים. יש ילדים שיש להם מורים פרטיים בשפע. כמובן, אסור לנו להבליט מי זקוק יותר לעזרה ומי זקוק פחות. אם מורה מגיש לבחינת מתכונת, הוא צריך לדבר עם התלמידים עליה. אני ראיתי הרבה מאוד תלמידים שמקבלים את הבחינה, ואין מי שידבר אתם כי המורים כבר נכנסו לאווירה שהם בבית, והם לא באים. אם משרד החינוך ימסד את זה וייצאו הוראות מסוימות שמפסח המורים בי"ב יגיעו למילוי מקום או לשמור בבחינות בגרות, אבל גם אז לא בא להם, וזה קשה. הם צריכים לדעת שהם באים, המערכת מצטמצמת להם ביום אחד, ובשאר הימים הם כן באים, והם ייתנו את העזרה למי שזקוק לעזרה. יחייבו את המורים לתת שעות תגבור קבועות בשמינית, ויהיה משהו ממוסד, שייצאו הוראות והנחיות ממשרד החינוך, ואז הזקוקים לעזרה יקבלו את העזרה. אין ספק שבתקופה הזאת מפסח עד הקיץ לא רואים את המורים שמלמדים בי"ב. יש מנהלים שצריכים הוראות ממשרד החינוך לטובת הילדים שקשה להם ולטובת ההורים שאין להם כסף.

אני עמדתי בראש ועדה שנשאה ונתנה במשך שנתיים על שינוי מועדי החופש הגדול בגלל כל מיני סיבות – גם הבגרויות, גם חשבו על סימסטר חורף וגם הכנה לחגים. בארגוני המורים והתעשיינים ובארגוני ההורים הייתה הבנה לעשות שינוי קל של חמישה ימים בלבד. וסרמן החליף את בן-שבת והתנגד לזה.

אתם דיברתם על חמישה ימים בלבד?

על זה הייתה הסכמה. היה מודל של חופשה מרוכזת בחורף, והיו לזה כל מיני סיבות.

ללמד באוגוסט זה לא קל, לא כל הכיתות ממוזגות באזורים החמים כי הם האזורים החלשים. חוץ מזה, כל העולם בחופשה באוגוסט. הרי גם לא כל ההורים אהבו את זה, חלקם תעשיינים ועושים חופשות, והם לא רצו ללמוד כשכל העולם בחופשה, לכן אוגוסט הוא חודש בעייתי. מאוד קל להגיד, "לכו שלושה שבועות אחורה, תחזירו פה ושם", באופן פרקטי זה לא נוח למשפחות ולמורים, לא נוח ללמד ולא נוח לתלמידים.

אתם בדקתם את העניין עם צה"ל? זו פרה קדושה? אי-אפשר להזיז מועדי גיוס?

זו לא פרה קדושה, זו פרה עיקשת מאוד. ישבנו עם כל ראשי אכ"א לדורותיהם והסברנו להם, ושכנענו אותם.

הם מתחילים לגייס כבר ב- 20 ביולי?

כן. קורס טיס.

זה בדיוק מה שרציתי להגיד. הגיוסים האיכותיים הם אלה שניגשים לבגרויות ולומדים כל היום---

הטיס היה תמיד ראשון.

גם הסיירות, לא רק טיס.

לגבי ניצול שעות ההוראה, צודק היושב-ראש, הנושא הוא כיצד התלמידים יוכלו להגיע להישגים יותר טובים בבגרות, ומה ההכנה הטובה יותר. אם יתברר שיש כמאה אלף שעות הוראה שלא מנוצלות כמו שצריך התפקיד שלי כסמנכ"ל כוח אדם הוא לנסות לייעל את זה. כפי שאמרה המנהלת, אם הם מחייבים את המורים לבוא על-פי שעות ההוראה שלהם, זו התשובה הטובה ביותר לעניין. כלומר, אם מורה בא ממילא לפי המערכת שלו, והתלמיד יודע שהמורה נמצא ביום שני ב- 10:00 במתמטיקה ההצעה היא לקיים בכל מקרה שיעור, ומי שלא ירצה לא יבוא.

חייבים את ה"שפיל" – כמו שהמנכ"לית עשתה פה – להשאיר למנהל בית-הספר---

ידידי, סגן השרה, המורים במתח יותר מהתלמידים לקראת הבגרות, הם מבחנים על זה. הרי אנחנו תגמלנו מורים לפי ציוני בגרות. זה הקצה של הישגיו כל חייו, והמוטיבציה שלו היא שתלמיד יצליח, על זה הוא מתוגמל ועל זה הוא מוערך. חזקה על המורה לעשות את המיטב שהכול ינוצל כפי שהיה צריך.

אני מכיר מורים שאומרים לתלמידים שהם יכולים לבוא כל יום כל היום בערב הביתה בתקופות האלה.

אני ראיתי מורים שהיו במתח לקראת הבגרויות של התלמידים שלהם מאשר של הילדים הפרטיים שלהם.

תלמידים לא לומדים כשיש שלג, כשחם, כשיש חשש לרעידת אדמה, כשיש רשויות מקומיות מקוצצות, כשארגוני המורים שובתים, ועכשיו כשהם שובתים. היד קלה מדי על השבתת תלמידים, חלק מהעידוד שגם הם ישבתו, גם זה גול עצמי.

נכון.

מנחם, ההשלכות יהיו קשות. זה חברמני, אבל זה תקדים מסוכן.

הואיל ואני חייב לצאת אני אגיד משפט. מודה ועוזב ירוחם. אני אמרתי את זה בבדיחותא, לא באמת אני חושב שצריך לצאת להפגנות, אבל בצד השובבי, חד-פעמי---

זה לא חד פעמי, אין חד-פעמי.

מאחר שאת צודקת שזו יכולה להיות התחלה של גלגל ארוך אני חוזר בי.

אני אמנם הכנתי שיעורי בית, אבל אתם יודעים שלא הייתי מורה ולא מנהל. הכינה אתי המנכ"לית שלנו לשעבר את שיעורי הבית, אבל אני הוספתי ולמדתי מחנה נאמן וגם מכם, ודי ברור לי שמה שחשבתי ואמרתי בקריאות ביניים על המנהלת או המנהל מקבל יותר תוקף. מסמך כזה שהמנכ"לית תוציא יכול לעזור למנהלים החלשים שצריכים אסמכתא למורה כדי שייתן הכשר לכושר המנהיגות.

נכון.

מנהל או מנהלת טובה לא זקוקים גם לזה, אבל אם זה יעזור לאלה, הרווחנו. אני מבין ומאמין ומשוכנע שאין פה "קייס", יש פה בעיות קטנות של מקומות שלא מתארגנים כמו שצריך. הרעיון והשיטות והרצון העז של השטח גם מצד הילד וגם מצד המורה להצליח בשלב הזה יותר חזק מכל דבר אחר, וצריך לעודד את הפתיחות של המורים כי זה המפתח. שילד יידע שבשלב הזה אין דיסטנס, והמורה עומד לרשותו לעזור לו. רוב המורים עושים את זה, ומי שלא, צריך לעודד אותו.

אני רוצה להציע אתם תשקלו. היום ההנחיה של משרד החינוך היא שאפשר לשחרר עד יומיים לפני בחינה. אתם לא יכולים לאכוף את זה, בשטח קורים דברים אחרים, אז צריך לשנות את ההנחיות. מצד אחד לא לאפשר חופש מוחלט, אבל לתת למנהלים את ההנחיות מה המינון שמצפים מהם.

תזכור שחינוך הוא לא רק בקרה ואכיפה. אני מפחד מזה, זה בני-אדם. זו לא אוטופיה, אני לא נפלתי מהירח.

לא בכל מקום זה אותו דבר.

הייתי מאוד רוצה שאותו מורה או מנהל יהיה קצת יותר נינוח ולא כל הזמן יהיה תחת עדשות הבקרה הציבורית שממילא קיים. חינוך זה לא מקצוע, כולם מומחים כי כולם היו בכיתה א'. ממילא הדבר הזה מבוקר בצורה בלתי רגילה כי אנחנו במדינה דמוקרטית וכל אחד יכול לכתוב ולהתלונן, ומייד זה נכתב על עמודים שלמים וזה גורם נזקים. אנחנו צריכים לחבק, להנחות, להוביל, להתוות את התוואי, ולבדוק אם יש חריגים, אבל לא להיות שוטרים.

תלמידים, אתם רוצים להביע דעה בעניין?

אני מזדהה עם מה שהמנהלות מספרות כאן. אני לומד בי"ב 3 ימים בשבוע מינואר.

אני לא אשאל אותך באיזה בית-ספר אתה.

אני גם אומר לך איך הגענו לבעיה הזאת. כשסידרו את מערכת השעות סידרו שאנחנו ניגשים בחורף לאנגלית, ולכן כל שעות האנגלית יהיו מרוכזות ביום אחד. כשסיימנו את הבגרות יוצא שאנחנו לא לומדים בימי שלישי ורביעי. כך שאני יודע שבבית-הספר שלי סידרו את מערכת השעות לפי הבגרויות, ואחרי שמסיימים בגרות יורדות שעות ומוסיפים שעות אחרות, והיום אני כמעט לא מגיע לבית-הספר.

האם לדעתך, זה טוב לכל התלמידים? יש תלמידים שהמצב הזה פוגע בהם, לדעתך?

לדעתי, כן, כי אני רואה תלמידים שמנצלים את הפתח של הדלת הזאת ולא מגיעים ללמוד ולא לומדים בבית. הציונים בבית-הספר שלי נמוכים – הם לא הכי נמוכים בארץ, אבל נמוכים. למידים יודעים שהמורים נמצאים בבית-הספר, המורים כן מגיעים, אבל התלמידים יודעים שהם יכולים לא להגיע ולא יעשו להם כלום, והם לא ילמדו בבית כי אם אפשר לעבוד למה ללמוד. חופשה על פני בחינה ממש תורמת. לדוגמה, בהיסטוריה היו לנו הרבה ספרים ללמוד וזה הוריד מאוד מהעומס, אבל זה פוגע בחלק מהתלמידים, במיוחד בחלשים כי הם לא יכולים ללמוד לבד.

אני חושבת שזה ברור שאין כאן עניין של אכיפה של משרד החינוך. אם יש מישהו במערכת שההנעה שלו ברורה אלה דווקא אותם מורים שמגישים לבגרות עד כדי כך שדיברנו בזמנו איך אנחנו מגבירים את ההנעה בחטיבות הביניים, ואמרנו שאולי נחשוב על מבחני בגרות גם בחטיבות הביניים כי מורה שמגיש לבגרות מסתובב עם כאבי בטן עד שהוא רואה את התוצאות. כלומר, יש לו עניין להגיש בהצלחה את תלמידיו. הבעיה היא לא אכיפה, אלא ארגון המבחנים והעיתוי שלהם, שעליו המשרד עובד.

האופציה השלישית היא ארגון הלמידה כדי לצמצם את תקופת המבחנים, ואני מקווה שזה ייצא לפועל כבר בתשס"ה.

אולי כדאי שמשרד החינוך בכל אופן ישלח מכתב למנהלים על סדרי העבודה בכיתה י"ב. עובדה שיש בתי-ספר שלומדים רק 3 ימים בי"ב. צריך להנחות שעד פסח לומדים מלא ואחרי זה רק יומיים לפני כל מתכונת. תוציאו את זה בכתב. האוזניים נופלות כששומעים את זה.

אני מוכן לשמוע עצות, אבל בסוף הוועדה תצביע.

ועדת החינוך והתרבות סבורה כי ראוי שבתי-הספר והמורים ייטיבו עם תלמידי י"ב הניגשים לבחינות הבגרות אם יתגברו את לימודיהם בבית-הספר בכל מקצוע בחינה בתקופה שלקראת בחינות הבגרות.

הוועדה משוכנעת כי המצב הקיים מקנה יתרון לתלמידים ממשפחות חזקות הנעזרים במורים פרטיים, והם בעלי משמעת עצמית, ואילו החלשים נפגעים.

הוועדה סבורה כי נכונה מדיניות המשרד המאפשר שחרור תלמידים ללימוד עצמי בשני הימים שלפני בחינות הבגרות, והיא מצרה על כך שהמצב בשטח שונה.

הוא לא שונה, הוא ככה, רק לכל אחד זה יומיים אחרים, אז נראה שכל הזמן נמצאים בחופשה. הבעיה היא לא אי-הגעת התלמידים.

אבל בפועל יש מצב שהתלמידים לא באים לבית-הספר, הם באים אחרי פסח או לבחינת מתכונת או לבגרות. זו התוצאה. שמענו שמ- 14 באפריל עד הבחינה הראשונה יש 20 יום, שלושה שבועות. מה קורה בשלושת השבועות האלה? למה לא כולם בבית-הספר?

בחינות המתכונת נערכות, יש כל הזמן בחינות.

המ.מ.מ צירפו דוגמות, בדרך-כלל המתכונות הן בין הבגרויות.

לא, לפני.

כלומר, אתם עושים את המתכונות בשלושת השבועות האלה.

בוודאי.

הוועדה קוראת למשרד החינוך לעדכן את הנחיותיו כבר בשנת לימודים זו, וליידע את בתי-הספר בעניין זה בימים הקרובים לפני יציאת התלמידים והמורים לחופשת הפסח בעוד כשלושה שבועות.

הוועדה הופתעה לשמוע כי בתקופת בחינות הבגרות מורי כיתה י"ב אינם מועסקים באופן מלא בהוראה---

זה לא נכון.

סליחה, אני שומע ממשרד החינוך שיש חשש לאובדן 100 אלף שעות, מאיפה זה בא? כי הם לא מועסקים באופן מלא.

הם מועסקים באופן מלא, והם באים לעבודתם על-פי המערכת שנקבעה להם ב- 1 בספטמבר. בפועל הם בבית-הספר, אבל הם לא מלמדים שיעור פרונטלי לפני כל הכיתה. אנחנו רוצים להציע שיעשו שיעורי עזר או תגבור או מילוי מקום או יבדוק מבחנים. השעות האלה הן לא שעות אבודות, אלא שעות שאולי מבחינה מסוימת אפשר היה לנצל אותן ביתר אפקטיביות.

אני אמרתי: אינם מועסקים באופן מלא בהוראה לתלמידים הניגשים לבגרות---

זה לא נכון.

--או לתלמידי הכיתות האחרות.

זה לא נכון.

אבל יש הרבה מקרים שהמורה לא נמצא. הוא בבית-הספר, אבל הוא לא מנוצל באופן מלא.

אז ההנחיות של המשרד יכריחו אותו.

מורה שמגיע יושב בחדר מורים ומחכה שינוצל, הוא לא במאה אחוז מנוצל תמיד כי לא תמיד המנהל צריך אותו בשעה שהוא שם. מה לעשות?

הוא בודק את המתכונת, יש לו מה לעשות.

הוועדה קוראת לארגוני המורים להיענות להצעת המשרד להקדים את תחילת שנת הלימודים בחודש אוגוסט תוך קיצורה בסוף השנה, דבר שיקל על תכנון לוח בחינות הבגרות.

לא בחודש, זה לא יילך.

אני לא אמרתי בחודש, אלא בחודש אוגוסט, 5, 10 אולי 20. לא אמרתי כמה, להקדים את תחילת שנת הלימודים למהלך חודש אוגוסט.

אני רוצה להציע לזמן בוועדה דיון על שינוי מועדי חופשות הלימודים, ואז יועלו פה כל הטענות.

זה כבר רשמתי לעצמי, בהחלט כן.

רבותיי, אני מודה לכם, לי היה מעניין.




הישיבה ננעלה ב- 12:30