כנסת פתוחה

פרוטוקולים/מעמד האישה/8174




5
ועדה לקידום מעמד האישה - 3.3.04


פרוטוקולים/מעמד האישה/8174
ירושלים, כ"ט באדר, תשס"ד
22 במרץ, 2004


הכנסת השש עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן




פרוטוקול מס' 82
מישיבת הוועדה למעמד האשה
שהתקיימה ביום ד', י' אדר תשס"ד, 3.3.04, בשעה 09:30


ס ד ר ה י ו ם

שילוב נשים במקצועות הנדסה, מדעים מדויקים וטכנולוגיה
לימודים על תיכוניים והשכלה גבוהה

חברי הוועדה: היו"ר גילה גמליאל

ד"ר רונית אשכנזי, אחראית על אשכולות הפיס, משרד החינוך התרבות והספורט
ד"ר חנה וינק, מנהלת תחום מדעי טכנולוגי, משרד החינוך התרבות והספורט
אמנון צ'רניקה, ממונה על הנדסאים טכנאים, משרד החינוך התרבות והספורט
מרים שכטר, הממונה על השויון בין המינים, משרד החינוך התרבות והספורט
שמעון דוד, מפקח לפרוייקטים ולקידום אוכלוסיות מיוחדות, משרד התמ"ת
ארזה צ'רצ'מן, מרכזת מעמד הנשים, הטכניון
ד"ר ורדה בן שאול, המועצה להשכלה גבוהה

דלית אזולאי

חבר המתרגמים בע"מ

אני אפתח את הישיבה. במהלך הישיבה, אנחנו
כאן מדברים על ישיבה שלישית בסדרה ובכל מה שקשור לשילוב נשים על ידי ההנדסה והטכנולוגיה. בררנו את ההיבטים במערכת החינוך בכתות י"ב, והמשכנו עם המערכת הצבאית ועכשיו אנחנו רוצים לבחון את ההיבטים סביב הלימודים התיכוניים וההשכלה הגבוהה, וארצה לשמוע את מר שמעון דוד, ממשרד התמ"ת מפקח על פרויקטים.

אני ממה"ט ומפקח על פרויקטים. למעשה בעמוד
8 שבו הצגתי איזה שהם נתונים, שהנתונים האלה מתיחסים לגבי חתכים כלליים לגבי נושאים במה"ט והנתון הזה הראשוני מתיחס לגידול באחוז הנשים, אם בתשנ"ז היו 27%, היום בסה"כ כל המסלולים אנחנו מדברים על כ-31% בתשס"ג, נשים במגמות השונות. אבל הנתון הזה הוא קצת נתון מטעה כי יש לנו מסלולים שונים.

יש לנו את הנושא של מכינות טכנולוגיות שזה מיועד למעשה לכאלה שאין להם תנאי קבלה, ורוב הנשים שמגיעות ללימודים במסלול יש להם תנאי קבלה לכן האחוז שלהם אחוז קטן יותר, אפשר לראות פה במכינות הטכנולוגיות רק 19% בתשס"ג, כנ"ל לגבי מסלול טכנאים המסלול שהוא המסלול המרכזי אם אנחנו מבודדים את הנתונים האלה אנחנו מגיעים לכ34%- נשים בסך הכל במה"ט ושוב אין שום סיבה שזה לא יהיה 50% אבל זה הנתון נכון להיום. הנתון הזה גם הוא נתון שקצת מטעה, אני העברתי טבלה שלא קשורה לנספח.

יש מגמות שהם מגמות מאד טכנולוגיות ששמה אנחנו כמעט שלא מוצאים נשים. אני מניח שמה שכרגע אני אומר זה נכון לגבי הנדסאים ובמידה רבה זה נכון גם לגבי האקדמיה לגבי נשים שלא מגיעים למסלולים האלה, אני מתכוון למשל, אם אני לוקח מסלול כמו מכונות, אנחנו בקושי מוצאים שם 1% נשים. לפחות אצלנו. או אם אני לוקח מסלול כמו אלקטרוניקה שבאמת אין שום סיבה ששם לא יהיו נשים, אנחנו מדברים על רק כ6%- נשים במסלול הזה. מצד שני מגמות כמו תעשיה וניהול, או מגמות כמו תוכנה, או מגמות אדריכלות וכו' שם יש אחוז גדול, ולפעמים אפילו אחוז הנשים הוא יותר גדול מס"ה אחוז הגברים. ולכן הענין הזה של נשים במדע וטכנולוגיה השאלה היא איך מציגים את הנתונים האלה. ולהערכתי אחד הדברים שאנחנו כן צריכים לעשות מאמץ במסגרת הועדה או במסגרות אחרות ולראות מה עושים שדווקא באותם תחומים שהם תחומים שמצטרפים עדיין כסטראוטיפ, כתפיסת עולם, כתחומים ששייכים לגברים ששמה יגיעו הנשים. ופרויקט רקיע שהזכרנו אותו בדיונים קודמים זה באמת איזה שהיא דוגמה שמדובר על מגמות שבמגמות אלה כפי שאמרתי, כמעט ואין נשים ושמה במסגרת פרויקט רקיע נכנסו הנשים ויכול להיות שזה איזה שהוא פתח, איזה שהוא תחילה של מסלול שיכול להפיץ לשנות ולהביא יותר נשים, כי כבר מדברים על מאות נשים שכרגע למדו, במשך שלוש השנים שמחזור הזה קיים, מכונות, וזה דבר שבאמת לא היה קיים בכתות רק של נשים. כנ"ל יש לנו לגבי נושא של חשמל, אנחנו שוב פותחים כבר מחזור רביעי של כתות רק חשמל לנשים במסגרת אותו פרויקט. ואלה דברים שנראה לי שחשוב לעשות מאמץ לשנות.

דבר נוסף שיש לי פה בחומר שהעברתי, הנושא של נשים חד הוריות, שזה פרויקט חדש התעורר בעקבות עלית של ויקי כנפו וחברותיה לירושלים, ואז באמת הובטח שיעשה מאמץ לסייע לאותן נשים שיהיו מעונינות בכך, לצאת ללימודים, והפרויקט הזה הוא פרויקט שהתחיל אצלנו בארבע מכללות, מדובר למעשה בנשים שכפי, אם אתם מסכלים על הנתונים, מדובר בנשים לא צעירות ממוצע הגיל הוא למעלה מ35- לא אחרי צבא, גם אחד הנתונים המענינים בכל הסיפור הזה שהוא רובן הם לא ילידות הארץ, אנחנו רואים ממש ילידות הארץ רק 7% מכל אלה שכרגע לומדות, חלקן הם עולות חדשות מחבר העמים, או מדינות אחרות. מבחינת ההשכלה אנחנו מדברים על ממוצע של למעלה מ12- שנות לימוד, סך הכל, לחלקן יש השכלה אבל ההשכלה או שהיא השכלה תיכונית ועקרונית היא לא מספיקה, או שהיא השכלה שהיא לא רלוונטית לצרכים של המשק, ובהחלט מתוך הפרויקט שכבר נמצא ועובד כשנה, אנחנו רואים על בנות, נשים, שגילו את עצמם למעשה מדובר בנשים שהרבה זמן לא עסקו בלימודים, עסקו יותר בנסיון לשרוד ולמצוא פרנסה, ופתאום הפרויקט הזה בהחלט, הוא פרויקט שמאפשר להם לנסות להכנס חזרה למסלול שיוכלו ללמוד את עתידם, אני מקווה שבאמת בסופו של דבר הפרויקט הזה ישיג את המטרה שלו.

הדבר הנוסף שבעמוד האחרון, מופיע פה, זה הנושא של נשים חרדיות שאני חושב שכאן זה נתון שהוא נתון מענין, כי אם עוסקים בחברה החרדית, אז כאן לאשה יש תפקיד מאד חשוב בסיוע לפרנסת המשפחה, לפחות כמו מבחינת תפיסת עולם, ועד אותו משבר יותר ויותר נשים פנו למסלולים האלה, כיום עם המשבר שיש לנו, לפחות אצלנו במה"ט, בתחום של התוכנה אחוז הנשים שכרגע נמצאות ולומדות את המסלול הזה, ירד, אני מקווה שאנחנו נחזור חזרה למה שהיה בעבר.

הדבר האחרון, הנתונים הם קצת יותר ישנים, נשים בנות מיעוטים, וכאן מדברים על איזה שהיא השוואה בין הנשים בנות המיעוטים לבין נשים יהודיות. אנחנו בחלק מהמסלולים לא מוצאים הבדלים כמו שלא מצאנו הבדלים גדולים בתוכנה, באלקטרוניקה באדריכלות, אלה מסלולים שלא נמצאו הבדלים בין נשים יהודיות לבין נשים לא יהודיות. מצד שני כן נמצאו הבדלים ואפשר להבין את זה, הבדל למשל בתעשיה וניהול שזה מסלול שבו שליטה בשפה היא משמעותית ולכן מצאנו שיש פער יחסית גדול, מצד שני פער הפוך לכיוון ההפוך מצאנו במגמה של בניה ששם הרבה יותר בנות מיעוטים מאשר נשים יהודיות שפונות למסלול הזה ואפילו במגמות של כימיה, ביוטכנולוגיה, הנדסת הסביבה מצאנו שיש הרבה נשים בנות מיעוטים מאשר נשים יהודיות במסלולים האלה. שוב, הנתונים האלה לא התיחסתי או לא טיפלתי עדיין בנתונים של השנתיים שלוש האחרונות, אלה נתונים מתש"ס, אבל אני מניח שאין שינוי קיצוני בין הנתונים האלה לבין מה שכרגע קיים.

אלה פחות או יותר הדברים המרכזיים, אולי בהמשך נקיים דיון על הדברים שאמרתי.

אני מבינה שבדיונים הקודמים הוצעו פרויקטים
מטעם משרד החינוך לקידום נשים ושילובם בתחומי הנדסה וטכנולוגיה, חלק מהפרויקטים מפורטים כאן, לדוגמה, דור העתיד היי-טק לתעשיה ולמי שלא הספיק לקרוא, אומר בשתי מילים, שהפרויקט הזה נועד כדי לעודד, והוא פונה אל כלל האוכלוסייה אבל עם איזה שהיא אורינטציה של עידוד בנות בכיוון של לימודי מדעים משולבי תעשייה. התלמידים לומדים על פי תוכנית הלימודים ללמודי מדע וטכנולוגיה מאומצים על ידי תעשיות בסביבה הקרובה והגורמים המובילים מקרב התעשיות זה דווקא נשים, כמודל או כדוגמה אישית. יש לנו הערכה של הפרויקט הזה, הממצאים של ההערכה עדיין לא יכולים להצביע, מאחר שהפרויקט הוא די טרי, אז אנחנו לא יכולים להצביע היום על מה קרה מבחינת הבחירה בפועל של הבנות, אבל אנחנו בהחלט יודעים על שינוי בעמדות תלמידים כלפי תחומי המדע ודווקא המדעים הפיזיקליים וההנדסאים, כי אנחנו רואים שבמדעים הביולוגיים או הכימיים או אפילו הביוטכנולוגיים שזה כן הנדסי, שמה הבעיה היא פחות בולטת.

נושא נוסף שלא מטופל כאן ואנחנו נחשפנו אליו בשנים האחרונות בעקבות פעילות משרד החינוך, הטריגר היה שיגורה של מעבורת בהשתתפות אסטרונאוט ישראלי וכו', ואני לא אחזור על כל הפרויקטים שדווחו באמצעי התקשורת, אבל ראינו כאן איזה שהיא מגמה מאד מעניינת, שבאותם בתי הספר שהשתתפו בפעילויות האלה, כתות שלמות, בבתי הספר האלה דווח על כתות שלמות שבחרו פיזיקה ברמה של 5 יחידות, ובעיקר בנות. זאת אומרת אם אני מסכמת את דיווחיהם של המנהלים, אז בהחלט באותם בתי ספר יש עליה באחוז התלמידים בכלל, שבחרו פיזיקה, ובמיוחד הבנות. כדי לבדוק אם זה היה משהו מקרי תלוי בבית ספר מסוים, או קבוצת בתי ספר, בדקתי עם יו"ר ועדת המקצוע לפיזיקה בחטיבה העליונה פרופ' בת שבע אילון, והיא דיווחה לי שאחוז הבנות בלימודי הפיזיקה שבוחרות 5 יחידות, עלה מקרוב ל20-25%- בשנים קודמות והיום הוא עומד על קרוב לשליש. ניסינו להבין מה קורה פה, אז מעבר לענין ומעבר אולי לכך שלאישה אולי קל יותר להזדהות עם להיות אסטרונאוטית מאשר הנדסת מכונות, אני לא יודעת אולי אבל מעבר לזה בהחלט מגיעים לידי איזה שהיא הבנה שמשהו בדרכי הלמידה בכתה בהחלט משפיע. אנחנו בהחלט שמנו לב שהבנות הם פחות אסרטיביות לא עברו תקופת תחרות בתוך קבוצה אבל, הם רצו להצליח זה היה די אינדבידולי כל אחד עם הציון שלו השוואה כמה קיבלת וכמה קיבלת, וגם הבנים, אפילו הבנים הם יותר, כשבנות הולכות ל-5 יחידות פיזיקה, היום זה שליש, אבל כשבנות הולכות ל5- יחידות זאת אומרת, זה כמו במתמטיקה, הבעיה היא בלהביא אותם לקבוצת הלימוד, כשהם באים לידי מבחן המציאות אז ההשגים שלהם אפילו,

מה אחוז התלמידים במשפחות שלומדים היום
פיזיקה?

זה קרוב לעשרת אלפים תלמידים בסך הכל
בשנתון, בסביבות 12-13%, בערך, אגב יש עליה בשנים האחרונות,

ואלה שלומדים לומדים בדרך כלל 5 יחידות.

כן, בדרך כלל. 3 יחידות לפיזיקה לא משחק עם,
זה בטל, זה ממש בטל. אבל לצד הממצא הזה של העליה הכללית, אנחנו רואים שאחוז הבנות עולה. היום הן עומדות על שליש וזה לא היה כך בעבר.

ושוב אני מסכמת, שאם היו שואלים על מה כדאי היום להטיל את מרכז הכובד בלעודד בנות בגילאים הצעירים, זה לעבוד על דרכי הוראה, לא להפריד.

מסגרת הקבוצה ההטרוגנית שבה נמצאת הקבוצה כקבוצה רגילה, מומלץ לשנות דרכי למידה שבהחלט מבליטה את כשוריהן של הבנות, והבנות נענות לאתגרים.

אני רוצה להוסיף לדבריה החשובים של חנה ולציין
שאכן אנחנו בשנים האחרונות אנחנו מתיחסים למחקרים של יחידים בקשר של בנות.

אני רוצה אולי בכיוון הזה מילה אחת, יש לנו
פרויקט שבו אנחנו מתכננים מסרים לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים לנכים, ובשאלוני משוב שנתנו מה שאנחנו ראינו,

רוב האוכלוסייה שלנו לומדת במסלול טכנאים.
הלימודים מתקיימים במסגרת העתודה הטכנולוגית של צה"ל, ועל פי צרכי כמות הטכנאים שצה"ל דורש מדי שנה עבור המערך הטכני שלו על דרך הגידול של מספר המובטלים. מספר הבנות במגמות הטכניות הוא מאד זעיר, זה בנות בודדות, אין כמעט בנות במגמות הטכניות שצה"ל מאפשר במסגרת העתודה הטכנולוגית, והיא חשמל ואלקטרוניקה ומכונות,

היתה הרבה יותר נמוכה, הם עבדו ביותר מ80%- בעת ההכנסה אבל הם הרוויחו את זה שמאפשרת למעשה תפקוד במסגרת המשפחה בצורה יותר נוחה ויותר קלה. ולכן אחוז מאד גדול מאלו שהשתתפו בקורסי הסבה פנו למערכת ההוראה.

אין עבודה בהי-טק בשנים הבאות.

לא, אני לא קושר את זה רק בזה שאין עבודה בהי-
טק, מפני שאם, בוודאי, כל האנשים שפנו לקורסי הסבה אנחנו קיימנו שלושה מסלולים לאנשים שנפלטו למעשה מהי-טק. אבל אם אתה משווה התפלגות הנשים והגברים בתוך האוכלוסייה כ-50% 50%. אבל רוב הגברים לא נשארו בהוראה. זאת אומרת שההשמה בקרב הגברים היתה הרבה יותר נמוכה, הם חזרו בחזרה, מצאו את מקומם בחזרה בהי-טק אחרי הפסקה של שנה או שנתיים בהוראה, בתקופת הקורס הם קיבלו, אז לפי החוקים הישנים, דמי אבטלה, והם מצאו את מקומם חזרה, לעומת זאת הנשים לא רק שלא חפשו, אלא הם רצו להשאר בהוראה.

שמעון דוד לאיזה מקצועות הוראה היתה השמה?

כמעט לכל המקצועות הטכניים. חשמל
אלקטרוניקה, מחשבים, אחוז מאד גדול מקרב הנשים שהשתתפו בקורס הסבה היו נשים מתחום המחשבים, שהם באו להוראה, מכונות, תעשיה וניהול כמעט כל תחומי הטכנולוגיה.

זו בשורה טובה לועדת החינוך.

הבשורות הן שמפטרים יותר נשים מגברים, מפני שבסוף,

אני לא חושב שמפטרים יותר.

הן בורחות חזרה.

הן חוזרות לזה שהן רוצות להיות עם הילדים בבית.

זה מה שאני אומרת. גם אותן נשים שכבר הולכות
להי-טק חוזרות.

יש לי פה כמה נתונים שאני רוצה להראות. מה
שאנחנו רואים פה אני מצטערת שזה באנגלית, זה דבר מאד מפתיע שהוא לא רגיל בנתונים שבטכניון יש אחוז יותר גבוה של נשים ככל שעולים בתארים. זאת אומרת, יש פחות בתואר ראשון, 33%, בתואר שני 39%, ולדוקטורט 45%, אפשר לראות את זה כדבר חיובי, זה עבד. אבל, יש שונות גדולה מאד בין הפקולטות השונות כאשר בביולוגיה אחוז הנשים הוא מעל 70%, בכימיה גבוה, במה שהיום שינו את התואר בטכניון או המינוח, זה הנדסת ביוטכנולוגיה במזון, לא הנדסת מזון, ארכיטקטורה אנחנו גבוהים, ואתם רואים שאחוז הנשים יורד מאד, במכונות הוא נמוך מאד 10%, בהנדסת חשמל גם כן נמוך, באוירונאוטיקה נמוך, בפיזיקה נמוך,

חשמל עם אלקטרוניקה, נכון.

כן, עכשיו זה תואר ראשון, תואר שני ושלישי ביחד
האחוזים הם יותר גבוהים, אבל זה אותה תמונה של שונות גדולה מאד בין הפקולטות. בביוטכנולוגיה 80% ויורד למכונות הם הכי גרועים, שהם פחות מ-10%. אפשר לראות פה, השוואה בין שנים, שמראה שבעצם יש גידול באחוז הבנות בכל התארים אבל זה אחוז, מבחינתי, זה גידול איטי מאד, ושינוי לא מי יודע מה מרשים אבל לפחות זה בכיוון החיובי.

זה לא הרבה שנים, זאת אומרת טווח השנים הוא
לא כל כך גדול כך שיכול להיות שהשינוי הוא כן מראה על איזה שהיא מגמה.

יכול להיות, אבל להשיג נתונים אחורה, וגם, אז
מה? זה לא מעודד אותי.

כאן זה נתונים לגבי הסטודנטים בתואר ראשון המצטיינים, ופה אתם רואים כמו במתמטיקה בבגרות וכדומה, שהנשים הן מצטיינות יותר מהגברים.

למרות שפה יש להם כבר ילדים כנראה, ומשפחה,

לא, זה תואר ראשון. אני יכולה להגיד גם
שהפקולטה להנדסת חשמל יזמה מעצמה פעולה בשלוש השנים האחרונות פעולה לנסות לענין נערות בתיכון שמצטיינות במתמטיקה לענין אותן בהנדסת חשמל, מזמינים אותם לבית פתוח בטכניון, ומכירים להן את המעבדות ויש סטודנטיות שנותנות להן הרצאות וכדומה, קשה לדעת מה ההשלכות של זה לעתיד, אבל לפחות זה מצביע על ההכרה שפקולטה אחת וזה שיש לה בעיה מבחינת העדר נשים בין הסטודנטים, ונסיון לעשות משהו. אני לפני שבאתי לכאן, עכשיו כשראיתי את הנתונים שיש פה בדו"ח הזה, זה מצביע על כך שיש הרבה יותר נערות שמסימות את המקצועות האלה בתיכון והן כנראה נעלמות בין תיכון לבין האוניברסיטה. אני לא יודעת מה קורה באוניברסיטאות אחרות, ואני חושבת שאם למל"ג אין נתונים רצוי מאד לאסוף נתונים לגבי מספר הבנות בכל התחומים האלה באוניברסיטאות השונות מפני שהשאלה היא האם אנחנו בתחרות עם האוניברסיטאות האחרות על הבנות האלה, או שפשוט איפה שהוא הבנות מחליטות לא ללכת לכיוונים האלה.

יש עוד נקודה, שהרי כשהם מסיימות, יש מספרים גבוהים מאד של בנות שלמדו מתמטיקה מדעים פיזיקליים וכדומה, ואיפה הן? לא יודעת, לא רואה את כולן בטכניון.

אחוז ממשיכות לאוניברסיטאות,

אני לא יודעת, לאן הן ממשיכות. זאת אומרת אני
לא יודעת אם הן ממשיכות בבאר שבע או תל אביב,

אולי הן ממשיכות, גם אם היא למדה ארבע או
חמש שנים,

אני רוצה לדעת האם הפעולות שאנחנו צריכים
לעשות כדי למשוך אותם לטכניון, הן פעולות תחרותיות מול אוניברסיטאות, ולנסות לשכנע אותן אם הם כבר למדו את המקצועות האלה בתיכון וגם חלקן הצטיינו בזה, למה שלא יבוא לטכניון.

אנחנו כיוון שתיכון הוא רחוק מאוניברסיטה אנחנו במועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה שמענו הרצאה מה הצבא עושה ביחס לזה. יש לי בסוף החודש פגישה עם היועצת לרמטכ"ל למעמד האשה, ועם הממונה על המערך הטכנולוגי לראות באיזה אופן אנחנו יכולים להשיג מגע עם החילות שהן במערך הטכנולוגי ולשכנע אותן שהן יכולות לבוא לטכניון להנות מהלימודים שם. אז נראה מה אפשר לעשות עם הצבא כדי לקרב את הפעולה לזמן שהן באמת מחליטות מה לעשות בהמשך.

זה המצב אצלנו שחלק ממנו הוא חיובי וחלק ממנו הוא שלילי.

הנסיון שלי לפחות זה שהבחירה היא למצוא דרך
ללמוד באוניברסיטה אף היא מקרית. בוחרים קרירות באופן די מקרי, ואם את תגידי להן שאם היית במקצוע טכני זה יתן לך X נקודות זכות בפקולטה להנדסת Y . היום טוב ללכת .

גם לבנים,

זה קיים.

אתה לא יכול לתת קריזיטציה רק לבנות, למרות
שזה קיים, תלמידי החינוך הטכנולוגי זוכים לקריזיטציה יותר גבוהה מאשר תלמידי התיכון.

תלמידה מסוימת לא תיתן,

אבל למה לחפש רק במערך הטכני של צה"ל,
לדעתי הבנות המצטיינות, אלו שעשו מתמטיקה ופיזיקה הם לא במערך הטכני של צה"ל. כך לחפש אותם בצה"ל, למשל, ב8- מטרן, למשל ביחידות הדרכה, למשל בקצונה, שם הייתי מחפשת אותם ומחזירה אותן לטכניון.

יכול להיות שאפשר לקבל מצה"ל דיווח לפי דפ"ר,
את כל הבנות שיש להם דפ"ר 70 ומעלה לשלוח,

טוב, את זה אפשר לבדוק, מהנסיון הקודם היה
שהצבא לא מוכן לתת לנו כתובות. אם הוא יוכל לשלוח, זה אני צריכה לבדוק אם הם מוכנים.

ללא ספק הלמידה במהלך התיכון משפיעה
על הבנות ויש מחקרים ולא שמו לב, הלכנו לספרות ובדקנו ויש היום מספיק מחקרים שמעידים על כך. אז אם אין לזה המשך גם בלימודים אקדמיים, אז הן לא תלכנה, יתרה מזאת, זה לא מספיק להשען אך ורק על סביבת הלמידה גם צריך לחשוב על סביבת העבודה, כי זה לא רק סגנון בכלל, יש לי סגנון למידה אבל יש לי גם סגנון עבודה. בוא ננסה לחשוב על כל אותם מקצועות שבנות כן הולכות לשם, ויכול להיות שיש הבדל בין סגנון העבודה בתחומים מסוימים לעומת אחרים שבהחלט כן מתקשרים לסגנון הלמידה. אז צריך לחשוב גם בכיוון כזה.

הנקודה היא שאני חושבת שאני רואה את
המערכת כמצב שבו כל אחת מאיתנו צריכה לפעול במערכת שלה. אנחנו יכולים לפעול בתוך הטכניון, לא בתעשייה. זה שבמועצה לקידום נשים במדע וטכנולוגיה יש נציגות של התעשייה אז הן פועלות שמה, בכיוונים שאיך שהם יכולות, אבל אני צריכה לדאוג שאנחנו נהיה בסדר, אחר כך נראה לטפל באחרים.

זאת דוגמה למה שאני חושבת שהתוכנית שינוי
שהצגנו אותה יכולה מאד לסייע. כי זאת תוכנית שמדברת עם הבנות על תכנון הקרירה בעתיד, לקחת 5 יחידות מתמטיקה ופיזיקה ואיך זה ישפיע על העתיד, כלומר יש משהו שקושר בין התיכון לבין הצבא והקרירה, ההשפעה של הצבא ומה הבחירה שלך בצבא איזה פלטפורמה היא מיצרת לך לחיים, ואחר כך ההמשך של הלימודים. כלומר, דרך התוכנית הזאת אני חושבת שאנחנו כן מיצרים איזה שהוא חוט שני שמחבר בין הדברים.

שמי ורדה בן שאול, בכובע האחר שלי אני נציגת
המל"ן ואני ד"ר לביוכימיה בבר אילן, רק מילה אישית קטנה, היום רואים המון נשים, יחסית, בפרט בביוכימיה שממשיכות לדוקטורט. עושים תואר שני תואר שלישי אבל המעצור, אם פעם הוא היה בתואר ראשון, וכל הסטטיסטיקות הן מאד יפות, לי אין סטטיסטיקה כי אני באה מהשטח, יש מעצור מאד חזק כשגומרים את הדוקטורט.

על ההמשך, כמה חברי סגל, כמה הם דיקנים
וראשי יחידות,

אני חושבת שכשאשה גומרת דוקטורט היא גם
מבחינת החיים שלה היא בגיל שיש לה שניים שלושה ילדים, היא נורא עסוקה בבית ובמשפחה ואז הגבר גומר דוקטורט, האשה גומרת את הדוקטורט כמובן שלגבר יותר קל לקחת את כל המשפחה איתו לפוסט דוקטורט,

אז יש לו זמן לכתוב,

כי עדיין מבחינת החינוך שלנו הבעלים שלנו, וכל
הגברים, גבר צריך לבדוק, זה נוח לו, ואישה היא תמיד מתאימה את עצמה לגבר ותמיד תסע אחורה.

לא תמיד, יותר מידי.

ואם היא תסע לבד, שומו שמים.

יש כבר כאלה שעשו את זה, אבל בודדות. על יד
אחת.

גבר שיסע לבד לאור המצב שגבר עוזב את האשה
ושני הילדים.

בדרך כלל שתיסע אחריו. עדיין האסון הוא פחות
גדול מאשר.

גם אם היא הולכת לכיוון של פוסט דוקטורט,
והיא מחפשת עבודה בתעשיה, וכל החברות הביוטכנולוגיה שהם די תוססות היום, יש לה עדיפות לגבי גברים שיכולים לעבוד מ-7 בבוקר עד 7-8 בערב, ואם את רוצה ללכת הביתה ב-4 או ב-5 את לא מספיק טובה כי אנחנו חברת סטרט אפ, ואנחנו חייבים מאד להתקדם. אני עוד פעם זה לא מבחינה סטטיסטית, אני באה מהשטח ואני רואה ממש הכל, נשים שפשוט נקרעות.

אז גומרים את הדוקטורט ומנסות ללמד באיזה שהוא מקום,

וזה ה10%-

ובמקרה שמדברים קצת לגבי הענין שאנחנו רוצים
אז בדקה שרוצה מרצה בכיר עוד איך שהוא מוצאים נשים, בדרגה של פרופסור, פרופסור חבר מן המנין, וזה יורד בצורה דרסטית. כי לא מצליחות להשתלב.

יש משהו שמנסה לחשוב ,

אני לא יודעת צריך לעבור בהמון רמות אולי ברמה
החינוכית, ברמה המנטלית להסביר לאישה שזה בסדר אם היא מתחלף עם בעלה חצי חצי בטיפול בילדים או, צריך לשוב איך פותרים את זה. ברמה מאד קשה.

אם אני חוזרת לכובע של המנכ"ל של המועצה
להשכלה גבוהה זה כמובן שברמה רשמית כמו המועצה להשכלה גבוהה אני מכירה ותומכת בעידוד, בעידוד של הכניסה ללימודים של נשים לא פחות מגברים. היום אנחנו, משהו הזכיר כאן את הנושא של החרדים, אז יש מכון טל זה מכון שהוא קמפוס של המצ"ח הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, ומכון לב, היום לומדים שם רק בנות. הייתי אתמול בביקור והם אמרו שזה מאד פורה מאד תוסס. אני לא יודעת אם זה קשור לצורת המסגרת, אבל לימודי הנדסה, לומדים שם כל מיני הנדסת תוכנה, בצד חשמל, ומדווחים שממש יש היום,

חשמל נשים?

כן, אני צריכה לדעת באיזה רמה זה היום, אבל יש
הנדסת חשמל ואלקטרוניקה לנשים.

איזה אוכלוסיה רק חרדים או גם דתיים.

דתיים, יש גם ישיבה.

יש את המרכז לחרדים.

בקטע שהיא מתייחסת כרגע לנשים, אין שם
ישיבה. זה בנפרד.

מכון לב זה לגברים מכון טל זה לנשים והיום הם
עובדים ומגישים הרבה תוכניות חדשות למועצה להשכלה גבוהה, היום הולכים לכיוון של לתת להם BSC במקצועות הטכנולוגיה של ההנדסה, והמועצה מאד מעודדת אותם, לתת את התארים, להגיש תוכניות חדשות ובאמת המועצה מבחינת מדיניות גשמית מאד מכירה בנושא של נשים, יש מנכ"לית שהיא מאד מעורה בכל הנושא.

אפשר לשנות את קריטריוני הקידום שמראש
מפלות את הנשים, על כולן, היום זה נמדד בכמה מאמרים וכו' שכתבת, אפשר להוסיף קריטריונים של תרומה לקהילה, ובשטח שלך בתחום המקצועי שלך,

אני תמיד אומרת, הרעיון הוא לדאוג לסביבה נוחה
לנשים כדי להגיע לאותה רמה מבחינה מימוש הפוטנציאל שיכולות להיות אפילו יותר טובות,

זה לא לענין לדעתי, הקריטריונים נשארים שווים
לכולם, והם קריטריונים ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, היום הם רק מסוג אחד,

את חושבת שאם תהיה בחו"ל למשך תקופה אז
אנחנו צריכים לדאוג, כפי שהגדרת קודם כל את צריכה להטמיע את הנושא בחינוך אבל בכלל שאם זה מה שצריך למען ההצלחה אז כן, גם זה.

יש מעונות יום וגני ילדים בשגב.

כן יש, שם מקומות.

הטכניון יש מעון יום, גדול מאד.

חשבתי שזה משהו יקל מאד.

אני רוצה לבשר שבישיבת סיעת הליכוד ביום שני
שר האוצר אמר שהוא מתכוון להוביל את הנושא של הכרה בין הוצאות מס הכנסה, זאת יכולה באמת להיות פריצת דרך. צריך לסייע לא רק בענין הזה.

שזה יהיה מעבר לאמירה.

ברשותכם אני חושבת שהפעילו את הסטוס קוו
לגבי הענין של הלימודים ושעדיין הדרך רחוקה מלהגיע למצב של שיוויון במקצועות ושצריך עוד לבצע הרבה דברים, אתן דוגמה, משרד המדע אמנם לא נמצא כאן, אבל יש מלגות שנתנות על יד משרד המדע לעידוד נשים במדע ובטכנולוגיה על ידי פרויקטים מיוחדים שאותם סטודנטיות ומכשירות נערות שהן מעודדות אותם גם כן לפתח את תחום המדעים ושזה רק חלק מהדברים שבהם עוד ניתן לעשות כפי שאמרנו קודם .

דרך אגב, אני רק רוצה להוסיף שלפעמים יש
במלגות האלה דרישת מקסימום שהוא מפלה נגד נשים, מפני שנשים הרבה פעמים,

המלגות רק לנשים,

אבל יש מלגות אחרות .

אני דיברתי כרגע על מלגות לנשים.

מלגה אחרת למשל מלגת אלון או משהו שמלגה
מאד יוקרתית אם יש תקרה של גיל ונשים מתחילות את הקרירה יותר מאוחר ומתקדמות יותר לאט בגלל הענין של ילדים, אז תקרת הגיל הזו פוגעת בהן יותר מאשר בגברים. וכיוון שיש חוק שאוסר הפליה בגין גיל, זה נראה לי מאד מוזר שיש מצב כזה.

התיקון הזה הוא שאם יבוא ויראה, בגלל למשל
גידול ילדים אז,

אני רוצה להודות לכולם, יהיה גם סיור שאנחנו
נקיים באזור הדרום.




הישיבה ננעלה בשעה 11:00