ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 02/03/2004

זיהום מימי חוף עכו

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת הפנים/8124



ועדת המשנה לנושא מפגעי איכות הסביבה -5-
של ועדת הפנים ואיכות הסביבה
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.


פרוטוקולים/ועדת הפנים/8124
ירושלים, כ"ה באדר, תשס"ד
18 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 21

מישיבת ועדת המשנה לנושא מפגעי איכות הסביבה
של ועדת הפנים ואיכות הסביבה
‏יום שלישי, ט' באדר התשס"ד (‏2 במרס, 2004), שעה 13:00
סדר היום
1. זיהום מימי חוף עכו
נכחו
חברי הוועדה: לאה נס – היו"ר
דוד אזולאי
עסאם מח'ול
מוזמנים
חה"כ עמרם מצנע
חה"כ עמרי שרון
שלמה כץ - מנהל מחוז צפון, המשרד לאיכות הסביבה
רני עמיר - ראש אגף ים וחופים, המשרד לאיכות הסביבה
זאב פיש - סגן מנהל המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
אורלי סרוסי-זוהר - מפקחת מחוזית, מחוז צפון, משרד הבריאות
יעקב צמח - ראש מינהלת פיתוח תשתיות ביוב, משרד התשתיות הלאומיות
חורחה טרצ'יצקי - מנהל אגף איכות הסביבה, משרד החקלאות
סא"ל דני קריספין - רע"ן תכנון בחיל הים, משרד הביטחון
רס"ן ויקטור וייס - ראש מדור איכות הסביבה, משרד הביטחון
יהודה קולן - מרכז נושא שמירת איכות הסביבה, משרד הביטחון
עו"ד תמר איצקוביץ - יועצת משפטית, עיריית עכו
ברוך גרנוביטר - עיריית עכו
יריב אברמוביץ - צלול
יראל דגן - צלול
רוני קומר - צלול
שמואל חן - חיים וסביבה
שילה פרידמן - חיים וסביבה
עו"ד שירלי בבאי - אדם טבע ודין
דבורה סיילס - אדם טבע ודין
ליאורה אהרון - עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל
ראיק פרג' - עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל
ורד קירו - נציבות הדורות הבאים
פרופ' אביטל גזית - מדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב
צבי רפפורט - מנכ"ל אל"א – תשתיות לאיכות הסביבה בע"מ
עו"ד רננה דולב-הראל - משרד י' רווה ושות'
עו"ד יהודה גלט - משרד י' רווה ושות'
דוד בר-דרור
שרון בלומברג
מנהלת הוועדה
יפה שפירא

רשמה: אירית שלהבת


זיהום מימי חוף עכו
היו"ר לאה נס
אני פותחת את ישיבת הוועדה בנושא זיהום מימי חוף עכו. מדי כמה שבועות המדינה נרעשת כאשר אנחנו שומעים שהביוב של תל-אביב מוזרם לים, לחוף תל-אביב או לחוף הרצליה, בטלוויזיה רואים תמונות מאוד לא נעימות ואז יש רעש. אבל מסתבר שבצפון הארץ, בנהריה ובעכו, מאז הקמתן שופכים את הביוב הגולמי לים כמשהו שבשגרה. אמנם שמענו שבנהריה עומד להתרחש נס וההכנות להקמת מתקן טיהור שפכים נמצאות בעיצומן. אנחנו נשמח לדווח על כך. בעכו המצב נראה לא אופטימי כל-כך ולכן אנחנו נדון היום בעניין. אי אפשר להשאיר את הדברים כך.

הוועדה סיירה באזור, בנחל נעמן, שהשפך שלו בים הוא באזור עכו. לנחל נעמן המזוהם מוזרמים שפכים תעשייתיים ממפעלי התעשייה באזור. מידע חמור שהגיע לוועדה, שהזכיר לנו אירועים עגומים, הוא שבקרבת שפך הנעמן חיל הים עורך אימונים. אמנם קיבלנו מידע שנעשים ניטורים בזמן האימונים. אני מציעה, למרות שזה כבר נשמע לי לא טוב, לאמץ מראש את עיקרון הזהירות המונעת ועד אשר לא תיפסק הזרמת השפכים הגולמיים והתעשייתיים לא לסכן את החיילים. פרט לכך, אנחנו נצטרך לברר כאן בדיוק מה בודקים ומה מנטרים. מן הראוי היה לא לסכן את החיילים שלנו ולא להגיע לפרשת הקישון מספר שתיים. אני מאוד-מאוד מקווה.

בפתח הישיבה מר יריב אברמוביץ מעמותת "צלול" ייתן לנו רקע קצר על זיהומי הים בישראל. אחר-כך אנחנו נתמקד באזור עכו ונשמע סקירה מפרופ' אביטל גזית, ואחר-כך נמשיך במהלך הדיון ונתייחס גם לעניין חיל הים.
יריב אברמוביץ
ברשותך, אני מבקש להגיד מילה על מה שקרה ביום ראשון בתל-אביב. זה אולי מעיד יותר מהכול על היחס של הרשויות, או לפחות חלק מן הרשויות, אל הים. חלק מהרשויות מתייחסות לים כאילו הוא איזה פח זבל, כאילו מדובר בחצר האחורית של מדינת ישראל. לצערי איגוד ערים דן לביוב שהזרים שפכים לים, ככל הנראה על-פי היתר שניתן לו מראש, לא מספיק רגיש למשמעות שיש לחוף הים בנרטיב הישראלי ובשיח הישראלי ודווקא באחד הימים החמים השנה הזרים כמות כזאת של שפכים כאשר ההודעה על כך ניתנה באיזה מודעה קטנטנה של אינץ' על אינץ' בעיתון.
עמרם מצנע
זה היה טיפול יזום?
יריב אברמוביץ
לפחות על-פי היתר, כך נטען בעיתון.

אני פונה אל יושבת-ראש הוועדה וגם אל חברי הכנסת הנכבדים היושבים כאן, צריך לפעול במהלך של חקיקה או במהלך אחר כדי שלא ינתן היתר להזרמת שפכים לים מבלי שהציבור יקבל על כך הודעה מפורשת על-ידי הגורמים המזהמים והמזרימים. זה יביא גם להגברת השקיפות בפני הציבור. כך הציבור יוכל להתמודד עם הדברים האלה וזה כמובן יגן על הבריאות שלו ויאפשר חיים טובים יותר.
היו"ר לאה נס
חוץ מזה שהיד לא תהיה קלה בעניין.
יריב אברמוביץ
אני אציג לכם סקירה קצרה על כל מה שקורה במדינת ישראל, ואני אתחיל מהצפון. עיריית נהריה מזה שנים ארוכות מזרימה ביוב גולמי לים לאחר סינון ראשוני בלבד. לא צריך להכביר מילים על כך שעל-פי אמנת ברצלונה חל איסור להזרים שפכים לים. האמנה אושררה גם בחוק למניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים. אני לא רוצה להגיד את המילה שערוריה כי היא מילה קטנה מדי. זה מחדל שצריך להיפסק. זה לא מתאים למדינה שמעוניינת לשמור על הסביבה ועל הים שלה. אנחנו יודעים שהמשרד לאיכות הסביבה מתקדם בטיפול בהקמת מערכת ביוב בנהריה.
שלמה כץ
הבנייה כבר מתקדמת וזה לקראת סיום.
ליאורה אהרון
היינו בשטח והקבלן אמר לנו שזה ייקח לפחות שנה.
יריב אברמוביץ
נרד קצת דרומה. בעכו המצב חמור. שם רק היום מתחילים את התהליך. יש הזרמה חופשית של שפכים אל תוך הים התיכון לאחר סינון ראשוני בלבד.

המקום הבא מבחינה גיאוגרפית הוא נחל נעמן. הזכרת בצדק, נחל נעמן הוא סוג של פצצה מתקתקת. זה נחל שהוא חצי נחבא אל הכלים.
היו"ר לאה נס
היינו שם, הוא לא כל-כך נחבא.
יריב אברמוביץ
נחל ביישן שמקורותיו בשמורת טבע, בחלק היותר פנימי שלו. הנחל הזה סובל מזיהום קשה של מפעלים תעשייתיים, של קבוצות "מילואות" ו"מילואון". מצטרף לזה ביוב עירוני של קיבוץ עין-המפרץ וקיבוץ כפר מסריק. יש בריכות חמצון שזורמות לנחל מהאזורים האלה, בריכות דגים מעין-המפרץ. חלק מהזיהום שיוצא מהרפתות זורם גם כן אל הנחל. חלק מהמפעלים האלה עוסקים בצבעים (למשל מפעל "טמבור") – אלה חומרים מסוכנים מאוד ולא ידידותיים.
היו"ר לאה נס
הם מוזרמים ישירות לנחל?
שלמה כץ
הם מוזרמים לים בעכו.
היו"ר לאה נס
הבנתי שאל שפך הנעמן מוזרמים כל אותם שפכים מהמפעלים הפטרוכימיים.
שלמה כץ
זרמו שפכים ממפעל "פרותרום" וסגרתי אותו לפני חצי שנה בעקבות האירוע.
היו"ר לאה נס
אבל עד לפני חצי שנה השפכים עוד זרמו אל הנחל.
יריב אברמוביץ
אנחנו לא מדברים על לוחות זמנים של חצי שנה. אם השפכים הפסיקו לזרום לפני חצי שנה מבחינתנו זה עסק זורם. אם הדברים הולכים ומשתפרים זה רק טוב.

מדובר על ריכוז מזהמים חריף ומסוכן. אנחנו יודעים שזה בסמוך לחוף ארגמן, שהוא חוף רחצה. לפי הדיווחים שאנחנו מכירים, ואני שמח שהוועדה מכירה, ישנם אימונים של יחידות חיל הים באזור נחל נעמן – ונמצאים פה נציגי חיל הים, אולי הם יסבירו במה מדובר. אף אחד לא רוצה שיהיה כאן קישון נוסף. צריך לתת את הדעת כבר עכשיו, עוד בשלב המוקדם הזה, לדברים שקורים שם ולעצור את הזיהום הזה מהר ככל האפשר.

המקום השני הוא נחל קישון. חבל להכביר מילים על נושא נחל הקישון. נחל הקישון הוא אחד המפגעים התברואתיים הגדולים יותר בארץ, אולי הנחל המזוהם ביותר בעולם, לפחות מה שמוכר במדינות מתוקנות. המקום הזה צריך להיכנס לטיפול שורש מסודר. צריך להכריז על המקום הזה כעל אזור מוכה אסון ולהתחיל להפעיל שם תוכנית רחבת-היקף בשיתוף כל הרשויות כדי לטהר את הנחל הזה, להוציא את הבוצה משם ולטפל בה. ראינו בסיור שיש תוכניות לגבי הנחל הזה עם תקציבים אדירים ואני מקווה שהן אכן יתממשו.

קצת יותר דרומה יש את בריכות הדגים של מעגן מיכאל, שגם הן מזרימות חלק מהזיהום אל הים. זה קשור בנושא המזון שמוזרם לבריכות הדגים והעשרה של מי הים בחומרים שגורמים להתפתחות של אצות.

השלב הבא זה תחנת הכוח בחדרה. מי הקירור מתחנת הכוח מוזרמים לים. חשוב לציין – ובעניין הזה אולי עשיתי חטא לנהריה – שישנם מפעלים, כמו "זוגלובק" וכמו "שטראוס", שמקפידים על טיפול נכון בחלק מהזיהומים שלהם. צריך כאן לחזק את ידיהם ולהגיד שוב שכאשר יש מודעות גבוהה ויש מפעלים שרואים בזה חשיבות אז הם מוכנים להשקיע כסף בעניין ולעזור לסביבה. גם בחדרה יש מתקן סינון.
היו"ר לאה נס
אכן כל הכבוד להם אבל מה שיותר חשוב הוא שהעירייה חייבת לאכוף את זה ולבדוק את זה.
יריב אברמוביץ
בוודאי. זה אולי תשובה לכל הגופים שטוענים שלא ניתן לפתור את הבעיה ושמדובר בסכומים שימוטטו מפעלים. בארץ בוודאי עוד אף אחד לא הפסיד מקום עבודה אם הוא עמד בתקני איכות הסביבה, וזה נכון לכל הדברים.

השלב הבא הוא נחל חדרה. שם הדגש הוא דווקא על ביוב עירוני ופחות על ביוב תעשייתי. מפעלי נייר אמריקה-ישראל מזרימים; חלק מהביוב של ואדי ערה (נחל עירון) מתנקז לשם ולנחל ברקן. נחל אלכסנדר סובל בעיקר משפכים שבאים מתחומי הרשות הפלסטינית בזיהום תעשייתי כבד, כל הזיהום מתעשיית השַיִש באזור שכם זורם גם הוא לנחל, וחלק מהזיהום מבריכות הדגים של קיבוץ מעברות.
היו"ר לאה נס
ברור לי, על-פי התסקיר שלך, שעל כל אחד מהאזורים שציינת נוכל לעשות כבר ישיבה.
יריב אברמוביץ
נחל פולג, בלב לבה של המדינה.
יעקב צמח
בנחל אלכסנדר יש מתקן חירום שאמור לטפל בביוב של שכם וטול-כרם, צריך לציין את זה. זה הוקם בכספי הרשות הפלסטינית.
היו"ר לאה נס
על האזור הזה עשינו כבר דיון.
זאב פיש
צריך לציין שגם בנחל פולג המצב כבר הרבה יותר טוב.
יריב אברמוביץ
המצב בנחל פולג הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה אבל עדיין מוזרמים לשם שפכים של הרשות הפלסטינית בעיקר.

אחר-כך אנחנו מגיעים לחוף הרצליה, שם יש מתקן טיהור שמזרים בצינור שעומקו 600 מטר אל תוך הים אחרי טיפול שניוני. לצערי הרב יש שם יותר מדי תקלות ואנחנו שומעים יותר מדי פעמים שהמערכת קורסת ומוזרם זיהום חופשי לים.
היו"ר לאה נס
טוב שאנחנו עדיין מזדעזעים. זה מה שאני רוצה שיקרה גם בצפון הארץ, לא רק בהרצליה.
יריב אברמוביץ
השפד"ן הוא השלב הבא. אנחנו יודעים שהוא מזרים ביוב באופן קבוע ויש פריצות ביוב מדי פעם ותקלות שנועדות לתיקון.

אחר-כך זה נחל שורק בדרום, נחל לכיש וכיוצא באלה.
היו"ר לאה נס
תודה רבה. אחרי הסקירה הכללית הקצרה אנחנו נתרכז בזיהום בעכו ונשמע את פרופ' אביטל גזית.
אביטל גזית
תחום התמחותי הוא אקולוגיה של מערכות מים, בהתמקדות בנושא בעיות זיהום נחלים ושיקומם. במסגרת הזאת עסקנו גם במחקר של נחל הנעמן וביצענו לאחרונה סקר עבור המינהלת לשיקום הנחל. אני רוצה במשך עשר דקות להציג לכם את הבעייתיות, את הממצאים ואת ההמלצות.

מה שאתם רואים כאן בשתי התמונות, ונחל הנעמן הוא מצד ימין, זה לא צבע. זה התפתחות של חיידק גופרית בצבע אדום שהתפתח בבריכות החמצון של "מילואות" במתקן הישן. כאשר ריכוז החומר האורגני הוא גבוה מאוד אין חמצן וזאת התוצאה.

הדואליות של המערכת נראית בצד שמאל. זהו עין-אפק, אחת מפנינות החמד שיש להן משקל עולמי, כפי שאני אגיד מייד.

אני רוצה להציג לכם את הבעייתיות של נחלי ישראל. יש לנו שילוב חסר תקדים, ואם אנחנו רוצים "לנפנף באיזה דגל" של מקום ראשון בעולם – אנחנו צועדים במקום הראשון בשילוב של מצוקת מים חמורה עם זיהום חמור מאין-כמוהו של הנחלים. לכן המצב שלנו בהשוואה לכל מקום אחר בעולם הוא חסר תקדים. יש מקומות שאין בהם מים והזיהום הוא נמוך, יש מקומות שיש זיהום אבל יש הרבה מים. אין מצב כמו שלנו, של שילוב כל-כך דרסטי.

אני רוצה להראות לכם דוגמה דווקא מהירקון. אני אגיע מייד לנעמן. הירקון היה הנחל השני בחשיבותו לירדן. זרמו בו 220 מיליון מטרים מעוקבים, הוא היה נהר. היום זורמים בו 0.4 מיליון מטרים מעוקבים, כלומר פחות מ-0.2% ממה שהיה בעבר. מה שאתם רואים מצד ימין הוא הנחל באביב, אז לא זורם בו שום דבר. בקיץ הוא יבש. זה נחל איתן שהיה נהר.

מצד שמאל המצב הוא גרוע אף יותר. אתם רואים את נחל כנא שמזרים שפכים. כל המים שאתם רואים בירקון היום – כולם קולחין נטו. אין אף טיפת מי מקור, שיהיה ברור. מעבר לסכר בחלק העליון של הירקון, הקטע המתוק, לא זורמת אף טיפה. הירקון הוא כולו קולחין. כדי שהפרספקטיבה תהיה נכונה מצאתי לנכון להציג את זה.

נחלי החוף בישראל הם קצרים בכל קנה מידה. נחל נעמן הוא הקצר שבהם, בסך הכול 11 קילומטרים. הוא מתחיל בחלק העליון בעין-אפק וזורם צפונה ואחר-כך נכנס מערבה אל הים. לאורך הדרך הוא קולט מקורות זיהום, שבקטגוריות אפשר לומר שהם שפכים; מי בריכות דגים באיכות גרועה ביותר כי אלה בדרך כלל המים האחרונים – דרך אגב, בעיית המדגה היא בעיה חמורה כי מתייחסים אל הנחלים כאל מערכות אופרטיביות, מאגרים תפעוליים עבור הבריכות, שואבים מים מהבריכות כשהם רוצים ומוציאים אל הנחל כשהמים לא טובים. לכן צריך להתייחס אל נושא בריכות הדגים כחייב במענה, כמו כל ביוב אחר; ויש גם ניקוז חקלאי, שזאת בעיה דיפוזית חמורה יותר.

מקורות הזיהום הישירים של ערוץ הנעמן הם מי המדגה, שכבר הזכרתי, שפכי מפעל "מילואות", שאמנם היה שדרוג של בריכות החמצון אבל עוד מעט תראו תמונות שהמצב עדיין לא טוב, שפכי בריכות חמצון של כפר מסריק ודליפות מאתר הקומפוסט של "כרי נעמן". דרך נחל חילזון, במורד הנעמן, נכנסים עודפי קולחין של מט"ש (מפעל טיפול שפכים) כרמיאל, ביוב טמרה, שפכי חזיריות אעבלין ואפק ועוד, זה לא הכול.
היו"ר לאה נס
זה שפכי החזיריות ששמענו עליהן הבוקר?
אביטל גזית
אני מניח שכן. אני לא שמעתי.
דוד אזולאי
מי מפנה לאתר הקומפוסט?
אביטל גזית
כל הגליל המערבי: קריית-מוצקין, קריית-ים, קריית-אתא.
שלמה כץ
זה אתר שהיה אתר הטמנה והוא נסגר. היום אנחנו נכנסים לשיקום שלו. היום מביאים למפעל הקומפוסט אבל משם זה הולך לאזור הטמנה אחר. אלה תשטיפים מאתר הטמנה שהיה שם בעבר, עד לפני 6 שנים או יותר. כבר 6 שנים הוא סגור. זה אמנם לא מספיק זמן כי הפסולת נשארת בקרקע. אנחנו נכנסים לשיקום שלו, כבר התחלנו בקידוחי ניטור. אני אפרט על כך בהמשך אם תרצו.
אביטל גזית
עדיין קיימת דליפה, זה עדיין מקור זיהום ויש להתייחס אליו.

פה אתם רואים מלמטה למעלה את מפעל הקומפוסט, "מילואות", כפר מסריק ונחל חילזון. דרך אגב, הבעיה היא לא רק של הנעמן. ברגע שהנחל מזוהם, גם הים בשפך הנחל ובסביבתו מזוהם. מעבר לזה, מדרום לנחל, הנעמן איננו מקור הזיהום היחיד. אני שומע היום שהמפעל נסגר. תיכף תגיד לי אם מה שאני מראה כבר לא קיים. את זה אנחנו נראה בסוף המצגת.

צמצום דרסטי של הזרימה בשילוב עם זיהום כבד גורמים למצב אקולוגי קשה ביותר. הנעמן הוא אחד הנחלים הפגועים ביותר בין נחלי החוף.

בעין-אפק, שעד שנות השלושים זרמו בו 50 מיליון מטר מעוקבים בשנה, למעלה מ-90% מהמים כבר לא קיימים, והתוצאה היא זאת. כאן אתם רואים את המצב כשעין-אפק מלא במים, ובשנה שחונה הוא מתייבש וצריך לרדוף אחרי המים על-ידי חפירה לעומק כדי לגלות קצת המים וכדי שבעלי-החיים יוכלו להתקיים.
עסאם מח'ול
שואבים את זה?
אביטל גזית
כן. יש שאיבה ולכן האקוויפר, המאגר התת-קרקעי יורד, המפלס יורד, הנביעות פוסקות והמקום מתייבש.

הנעמן היה אחד מנחלי האיתן של ישראל. אתם יכולים לראות מצד ימין, יש זרימת מים. בשנה שחונה לא זורמת אף טיפת מים. אתם רואים בצד שמאל את אותה תעלה יבשה. בצד שמאל אפשר לראות שפמנונים מסכנים ששרדו במים, מחפשים להם עוד טיפת מים אחרונה לפני שהם יסיימו את חייהם.

לנחל חודרים שפכים ומים באיכות גרועה. אתם רואים את שפכי "מילואות". זה מה שהיה לפני כמה שנים וזה מה שנכנס היום. הצבע החום למטה מצד ימין הוא מה שחודר היום לנחל מ"מילואות". שפכי כפר מסריק – בצד שמאל אתם יכולים לראות את הצינור שמזרים מבריכות חמצון שתפקודן הוא מתחת לכל ביקורת. בשום מקום בעולם לא היו מאפשרים שזה יכנס לנחל. גם לפי חוקי מדינת ישראל האיכות הזאת לא ראויה. ובריכות הדגים שהזכרתי.

מדינת ישראל דנה על קריטריונים למים לחקלאות ולנחלים. ישבה ועדה בראשות ד"ר יוסי ענבר שקבעה קריטריונים. אני לא רוצה להיכנס כרגע לפירוט הפרמטרים. אני רק רוצה להראות לכם בהשוואה – ואת זה קל לראות – תסתכלו על המכפלה. מצד ימין זה מה שצריך להיות ומצד שמאל מה שיש בנחל באזור כניסת נחל חילזון. אתם רואים שהשיעורים הם פי 10, פי 80, פי 20, פי 3, פי 40 ופי 3,500. אם תרצו, אני מוכן לפרט גם מה הוא כל פרמטר. אבל עצם העובדה שהאיכות היא גרועה אומרת שיש להתייחס לזה ברצינות.

גם בריכות הדגים – אני מציג את זה כי היתה טענה של אנשי המדגה שהמים שלהם טובים. תראו שהערכים שלהם בהשוואה למה שמומלץ על-ידי ועדת ענבר הם פי 10, פי 80, פי 40 וכולי.
תמונת המצב האקולוגית
שמורת עין אפק מוגדרת כשמורה ביוספירית. "שמורה ביוספירית" היא שמורה שלא אנחנו מכריזים עליה אלא מכריזים עליה מומחים בעולם. מסתבר שבינינו לבין טורקיה אין אף שרידים של ביצה מהסוג של עין אפק. אנחנו הבחנו בנושא הזה רק כשכבר היו שם מים אחרונים אבל הצלחנו איכשהו להציל את עין אפק. שמורת הטבע עין אפק היא פנינה בכל קנה מידה, וגם בקנה מידה עולמי. באיכותה, לא בגודלה. זה עציץ קטן בקנה מידה ריאלי.
היו"ר לאה נס
לא הבנתי איך המפלס פה לא יורד.
אביטל גזית
גם פה הוא יורד. הצגתי כאן תמונה של הנחל במצב טוב. גם פה הוא יורד והנחל מתייבש וצריך לחפור בריכות לעומק על מנת שיבצבצו מים עד שיבוא חורף גשום יותר.

המקום הזה היה עשיר בצמחייה ייחודית, צמחיית מים וצמחייה מלווה, עם מינים נדירים ביותר, שלצערנו נכחדו ולא נוכל להחזיר אותם יותר.

שפך הנעמן וגידוליו זה פנינת טבע מאוד-מאוד ייחודית. אני מציג את זה כי יש כאן פוטנציאל תיירותי כלכלי. כל מי שמסתכל על שיקום הנחל יודע שניתן לעבור מנחל שהוא חצר אחורית, מקום שמשליכים אליו פסולת, להפוך אותו לחצר קדמית על-ידי שיקום הנחל ואז הוא הופך להיות משאב ומושך אליו תיירות. לכן צריך להסתכל על זה גם בהקשר של היזמות ובהקשר הכלכלי.

אני רוצה להראות לכם מה שנראה מאוד לא מרשים. אתם מסתכלים כאן על תמונות של מליחת הנעמן. זה אזור מליח עם צמחייה שאין דוגמתה. זה גן בוטני שהקדוש ברוך הוא נתן לנו. אם נשכיל להציג את זה בפני הציבור, הוא יהיה מקום עלייה לרגל כי אין דברים כאלה במקומות אחרים. היום אתה עובר וכואב לך הלב, זורקים שם אשפה ופסולת והמקום הזה פשוט נהרס.

כל סדרת בעלי החיים שאתם רואים כאן זה חלק קטן ממה שהיה בנחל. אני רוצה להציג לכם מצד ימין את הדג הלא מרשים הזה. הדג הזה נמצא רק במדינת ישראל, השם המדעי שלו הוא "אקנטובראמה תלאביבנסיס" (Acanthobrama Telavivensis), על-שם תל-אביב. הוא נמצא בנחל הירקון ולא מצוי בשום מקום אחר בעולם. בכל מקום אחר בעולם כשיש דברים כאלה המקום הופך להיות המקום הכי שמור שיש. אנחנו מחזיקים את הדג הזה היום אצלנו באוניברסיטת תל-אביב כי הוא הולך ונעלם מהסביבה כי הנחלים מזוהמים ואין לו איפה לחיות.

שורדים יצורים שיודעים להתמודד עם ביוב. מצד ימין באדום אתם רואים זחל של יתוש, למזלנו לא עוקץ כי לבוגרים אין בכלל גפי פֵה. הצבע האדום שלו הוא המוגלובין. גם להם יש המוגלובין, מה שלנו יש בכדוריות הדם האדומות אצלם יש בנוזל הגוף, והם יכולים לחיות במקום שכמעט ואין בו חמצן. איפה אין חמצן? איפה שיש זיהום בחומר אורגני. כשיש זיהום בחומר אורגני אנחנו מוצאים אותם בכמויות גדולות. אתם רואים בתמונה למעלה כתמים אדומים. זה אזור שאף בעל חיים אחר לא יוכל לחיות בו, רק הזחל של היתוש הזה, וזה מראה על סביבה פגועה אקולוגית בצורה קיצונית.
מעשה ידי אדם
תסלחו לי על התמונה הברוטלית. בנחל הנעמן יש אוכלוסייה של הצב הרך. זה האזור הצפוני ביותר בעולם שהצב הזה מגיע אליו. הוא נמצא באפריקה ומגיע עד אלינו. פה דייגים דגו את הצב הזה והדייג התעצל לחתוך את החוט עם הקרס אז הוא הוריד לצב את הראש בשביל לשחרר את הקרס.
מה הם הפתרונות
קודם כול, מדינת ישראל ששרויה במצוקת מים צריכה לאמץ את העיקרון שאנחנו צריכים להוביל בו בעולם – ניצול המים במורד, לא במעלה. העיקרון הוא לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, ובמקרה הזה זה אפשרי. כפי שאנחנו אומרים בז'רגון המקצועי: Have the water and drink it too. אתה קודם נותן למים לזרום בנחל, וכשהם מגיעים למקום הנמוך אתה שואב אותם בחזרה לשימושים אחרים. הרווחת את כל שירותי המערכת. eco-system services (שירותי מערכת) – זה היום מילת המפתח בכל הטיפול הסביבה. הסביבה מספקת לנו שירותים. אם אנחנו יודעים לנצל אותם, הרווחנו. אם אנחנו פוגעים בסביבה, אנחנו מפסידים את כל אותם שירותים.
היו"ר לאה נס
על זה אני יכולה להגיד לך שיש קצת פתרון. הגשתי הצעת חוק שעברה כבר קריאה טרומית לשיקום הנחלים והקצאת מים לטבע, שייתנו להעביר בנחלים את המים הטובים, לשקם אותם ולהשתמש בהם.
אביטל גזית
אני יודע כי הייתי שותף למסמך הזה.

אני רוצה לתת לכם דוגמה. בישובי דן-דפנה מקבלים את המים של נחל הדן בגרביטציה, לא משקיעים אגורה בשאיבה. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את זה כי הם לוקחים מים של כל הציבור מהמורד. היום עלויות השאיבה הן בטלות בשישים. ההפסד לציבור הרחב הוא לאין ערוך גדול מזה.

מה היא הקונספציה בשיקום? על זה תמיד יש ויכוח ואנשים שאין זה מקצועם טועים בעניין הזה. בשיקום יש את שלושת ה-R: Reclamation, Rehabilitation, Restoration. Reclamation זה בעצם שיקום אסתטי. יש מחצבה שהיא פגע בנוף. כיסיתי אותה, שתלתי בה עצים וסילקתי את המפגע האסתטי הזה. זה לא שיקום אקולוגי. Restoration זה החזרת המצב לקדמותו, בדיוק כמו שהיה. היתה איזה קטסטרופה, אני עושה את כל המאמצים להחזיר את המצב לקדמותו. זה מצב שאפשרי רק בשמורות טבע. אנחנו לא יכולים להחזיר את מצב הירקון אחורה. יש לנו את גוש דן של 1.5 מיליון תושבים, זה לא יעזור. האמצע הוא הנכון, ה-Rehabilitation, החלמה. אנחנו יכולים לגרום למערכת להשתקם גם מבחינה מבנית וגם מבחינה תפקודית. אני לא ארחיב על זה כעת.

מה הוא החזון? אני חושב שאנחנו יושבים בפורום הנכון לדבר על חזון. החזון הזה הוא חזון מוסרי לדורות הבאים. אנחנו עשינו מה שעשינו – היה דור המקימים, דור המייסדים, והדור שאחריו, ואנחנו הדור שקיים פה. אנחנו לא יכולים להנחיל לבנינו נחלים מזוהמים משוקמים על ביוב, בשום פנים ואופן ולא. במדיניות שיקום הנחלים החזון העתידי צריך להיות שבנחלים יזרמו מים באיכות מי-מקור, וזה לא דבר אוטופי. הדבר הזה יושג בהדרגה. האינטרס של משק המים והאינטרס של הנחלים הוא אותו אינטרס, של מפלסים גבוהים. מפלסים גבוהים שומרים על איכות המים במאגרים ומאפשרים קילוח של מים במעיינות.

בשנת 2010 אנחנו אמורים להגיע להזרמה בקריטריונים שנקבעו בוועדת ענבר, ואני חושב שבשנת 2020, כשתוכנית ההתפלה תגיע ליעדה, יהיה גם קילוח טבעי והנחלים שלנו ייראו אחרת.

זאת התמונה האחרונה של מפעל "פרותרום". אני אשמח מאוד אם תגידו לי שזה כבר לא קיים. מה שאתם רואים למטה הוא הצינור היוצא מ"פרותרום" שמזרים את הקולחין שלו. מצד ימין יש שלט של המפעל – אין לזה תקדים בעולם בשום מדינה שיש בה חוק האוסר לזהם את הים – שבו כתוב: "הזרמה של ביוב תעשייתי, נא להימנע במגע עם זרם המים". איך מדינת ישראל לא מתביישת? אלה תלמידי קורס איכות הסביבה של אוניברסיטת תל-אביב. כשהם ראו את זה הם שלחו מייד מכתב לשרה לאיכות הסביבה דאז, גברת אורה נמיר.
היו"ר לאה נס
כל התמונות כאן הם מהתקופה של אורה נמיר?
אביטל גזית
לא. אבל אני אומר שזה היה כבר אז.
ליאורה אהרון
אלה חומרים שנמצאים שם בבוצה.
עסאם מח'ול
זה מה שנקרא: מאז ומתמיד.
אביטל גזית
אני אשמח אם מישהו יגיד לי שזה כבר לא קיים, אני אברך על כך.
היו"ר לאה נס
עד לפני חצי שנה הם עוד עבדו.
אביטל גזית
במסגרת מחקר צללנו במקום הזה והאנשים שלנו שצללו שם חזרו עם דלקות עיניים ועם הרגשה לא טובה. מיליוני צדפות מתות על החוף, סרטנים גוססים. לצערי הרב דייגי עכו אוספים את אותם סרטנים ואני לא חושב שהם הולכים לשים אותם במטמנה. הם יגיעו כנראה ליעד אחר, אני לא רוצה אפילו לחשוב איפה. זה מה שקורה. תודה רבה.
היו"ר לאה נס
תודה רבה.

לפני שאנחנו נפנה למשרד לאיכות הסביבה ולעיריית עכו, אני רוצה לומר שאין חילוקי דעות על כך שנחל הנעמן מזוהם, ושיפכוֹ אולי עוד יותר כי מפעלי התעשייה שופכים את השפכים המזוהמים שלהם, של דלקים וכולי, בשפך הנחל. לכן אנחנו רוצים לשמוע את נציגי חיל הים, האם המידע שהגיע אלינו, שחיילים מתאמנים בקרבת שפך הנחל, הוא נכון. אנחנו מבקשים לשמוע את העובדות ולדעת מה נעשה.
דוד אזולאי
האם יש כאן גם נציג של בית-הספר לקציני ים?
קריאה
זה לא שייך לצבא.
ויקטור וייס
אני ראש מדור איכות הסביבה באגף התכנון בצה"ל. אני אפתח ואומר שהסיסמה "קישון שתיים" טובה אולי כסיסמה.
היו"ר לאה נס
אמרנו שאנחנו מקווים שזה לא "קישון שניים" כי הזיהום של נחל הנעמן, ראית שהוא מתחיל לשאוף למה שקיים בנחל הקישון.
ויקטור וייס
אין מה להשוות, לא בפעילות ולא באופי. אלה שני מקרים שונים לגמרי.
היו"ר לאה נס
בואו נשמע מה עושים שם.
ויקטור וייס
במקום לדבר בסיסמאות אני אדבר על עובדות. ראשית, צריך להבין איפה נמצא הבסיס הזה. הבסיס הזה נמצא קילומטר צפונית לשפך הנחל. דרומית לבסיס, בינו לבין השפך, יש עוד שני חופי רחצה שבהם שוחים אזרחים. למיטב הבנתי בחוף הצפוני, שהוא מדרום לנו, יש אזרחים שמדי פעם מתרחצים בים. וצפונית אלינו נמצא בית-ספר לקציני ים בעכו.
עמרי שרון
זה שאזרחים מתרחצים שם – הם הולכים לשם מרצונם החופשי. גם אם זה לא נכון, לא בריא ולא חכם הם עושים את זה. ברגע שהצבא או המדינה שולחת לשם מישהו ובעצם מכריחה אותו להיכנס למים – יש כאן משהו אחר. לכן שאלו אותך את השאלה הזאת.
ויקטור וייס
איזה פעילות אנחנו עושים שם? רוב הפעילות שנעשית שם היא עם כלי-שיט.
היו"ר לאה נס
לא שוחים שם?
ויקטור וייס
יש מעט מאוד פעילות שחייה. אין פעילות צלילה, שיהיה ברור.
היו"ר לאה נס
מה זה נקרא מעט? דרך אגב, בצלילה לפחות לובשים את חליפות המגן שאולי יכולות להגן, אבל שחייה במים מזוהמים זה לא בדיוק בריא.
ויקטור וייס
השחייה היא שחיית בוקר, כשהחיילים רצים למים, עושים שחייה קצרה, חוזרים חזרה, מתקלחים וממשיכים את הפעילות.
היו"ר לאה נס
זה בדיוק מה ששמעתי מאחד החיילים.
ויקטור וייס
תנו לי לסיים את הסקירה ואחר-כך אשמח לענות על שאלות.

כמו שאמרתי, זה כל הפעילות שאנחנו עושים במים. רוב הפעילות היא בשיט, ומעט מאוד פעילות שחייה בשעות הבוקר, וגם זה לא תמיד.

אנחנו פעילים שם בערך חצי שנה במהלך השנה, זאת אומרת אין פעילות רציפה כל הזמן אלא באופן יחסי בערך 6 חודשים בשנה אנחנו מתאמנים שם.

משרד הבריאות מבצע פיקוח, ובנוסף לפיקוח של משרד הבריאות, על-פי ההמלצות של משרד הבריאות ובתיאום מלא אתו אנחנו מבצעים בדיקות וניטור.
היו"ר לאה נס
אתם מבצעים את הבדיקות או משרד הבריאות מבצע אותן?
ויקטור וייס
משרד הבריאות מבצע את הניטור שלו.
היו"ר לאה נס
הוא נותן לכם אישור לבצע פעילות בתוך המים?
ויקטור וייס
משרד הבריאות מבצע ניטור שלו. בנוסף לניטור של משרד הבריאות אנחנו מבצעים ניטור שלנו.
היו"ר לאה נס
אפשר לדעת מה אתם מנטרים?
ויקטור וייס
אנחנו עושים בדיקות של קולי צואתי ואי-קולי.
היו"ר לאה נס
איפה הניטור של כל החומרים הכימיים המסרטנים ששמענו שנמצאים בנעמן? לא שאני מזלזלת בבדיקות שציינת. מדברים כאן על שפכים תעשייתיים.
יריב אברמוביץ
גם בקישון אין קולי.
ויקטור וייס
קודם כול, לגבי היקף הזיהום, יש כאן הרבה מאוד זיהום אורגני והקוליפורמים נותנים לנו מענה לזיהום האורגני. אבל בהיבט הכימי אנחנו מבצעים ניטור של בדיקה כימית מלאה ומפורטת, יסודית מאוד, ומקבלים את התוצאות האלה.
היו"ר לאה נס
מה אומרות התוצאות?
קריאה
באיזה תדירות אתם עושים את הבדיקות האלה?
ויקטור וייס
אנחנו עושים את הבדיקות האלה אחת לשנה.
היו"ר לאה נס
מה אתם בודקים ומה התוצאות?
ויקטור וייס
הבדיקות הכימיות נעשות על-ידי גוף אזרחי ואנחנו מקבלים ממנו את התוצאות. אין לי כאן את התוצאות.
היו"ר לאה נס
מה זאת אומרת שאין לך? הרי באת לישיבה הזאת. זאת היתה הפואנטה של הישיבה. איך אין לך תוצאות כאלה?
ויקטור וייס
הבדיקה מבוצעת על-ידי המכון לחקר ימים ואגמים, זה הגוף המקצועי המוסמך שיש לו את כל המידע ואת הכלים לבצע את הדיגום הזה. אנחנו מקבלים מהם את התוצאות. אגב, זה תהליך ארוך, זאת בדיקה מורכבת מאוד, חלק מהבדיקות נשלחות לחוץ-לארץ, לוקח גם זמן לקבל את הבדיקות האלה. הבדיקות עולות גם הרבה מאוד כסף.
היו"ר לאה נס
הכול טוב ויפה. אני לא יודעת מה כל הסיפורים האלה. אני חושבת שהיית אמור להגיע לכאן היום עם התוצאות, להבהיר מה בודקים בדיוק, איזה חומרים, איזה מתכות, מה התוצאות, מה הרמה. רק עם מידע כזה נוכל להגיע למסקנות. מה שאתה אומר הוא מידע שכבר דיברנו עליו. אני ציפיתי בישיבה הזאת – בגלל זה אמרתי שאני מקווה שזה לא הקישון מספר שתיים ושתוכל להגיד לי שאנחנו לא צפויים שם לאסון אלא אלה דברים קלים. אבל בינתיים לא קיבלתי שום תשובה מעבר למה שידעתי עד לרגע זה.
עסאם מח'ול
בינתיים הרגעת אותנו שזה רק זיהום בוקר.
ויקטור וייס
בכל מקרה שאנחנו מגלים שיש זיהום אנחנו לא נמצאים שם, לא מבצעים אימון.
היו"ר לאה נס
אבל אתה אומר שאת הבדיקה הכימית אתה עושה רק פעם בשנה. אז איך אתה יכול לדעת? המקום הזה מועד לפורענות. כפי ששמעת מוזרם אליו ביוב באופן רצוף. יש שפכים תעשייתיים שמזהמים את הנחל, והם לא אמורים להיות שם, שמגיעים גם אליכם. איך אפשר להסתפק בבדיקות שאתם מציינים עכשיו של קולי וצואה, ולעשות בדיקות כימיות רק פעם בשנה? אתה גם לא מביא אותן. ולמרות זה החיילים מתאמנים שם במשך חצי שנה? אפילו פעם אחת לא הייתי רוצה שחייל יכנס למים מזוהמים כאלה. להגיד "קישון מספר שתיים" זה לא אמירה כל-כך פופוליסטית כי הנושא הזה נדון כבר כמה שנים. בשנת 2002 הוקמה כבר ועדה שדנה בזה. אז לחשוב שהיום ב-2004 עדיין אומרים שעושים בדיקה אחת בשנה? זה נשמע לא טוב.
ויקטור וייס
הבדיקות האלה מתואמות עם משרד הבריאות. אנחנו פועלים על-פי ההנחיות של משרד הבריאות.
היו"ר לאה נס
אנחנו נשמע גם אותם.
ויקטור וייס
צריך לזכור שהפעילות שלנו תואמת באופייה את הפעילות האזרחית שקיימת במקום.
היו"ר לאה נס
הבהירו לך שיש הבדל בין אזרחים שנמצאים שם מרצונם הטוב ומבחירתם. זה לא אותו דבר. נכון שאנחנו נתלונן גם בפני הרשות המקומית.
ויקטור וייס
יש בית-ספר לקציני ים בעכו שעושה פעילות דומה לאופי הפעילות שאנחנו עושים.
היו"ר לאה נס
אם הוא עושה חטא, לך יש אישור לעשות חטא נוסף? אתה מסתכל על השני ולפי זה אתה עובד?
ויקטור וייס
לא. לכן אנחנו בודקים את עצמנו. קודם כול אני בודק מה ההנחיות של משרד הבריאות, שהוא המנחה המקצועי, שעל-פי ההנחיות שלו אנחנו פועלים.

בעקבות הקישון הוקמה ועדה מקצועית בין-משרדית שמיפתה את כל הסיכונים הבריאותיים הקיימים בכלל במדינת ישראל והגדירה מה הם גורמי הסיכון. בשלב השני, אמרו בהתאם לגורמי הסיכון מה המשמעות שלהם, כלומר מה המגבלות. בעקבות ההגדרה של המגבלות מיפו את כל גורמי הסיכון. יש היום בצה"ל מפה, אני לא מכיר אח ורע לזה בעולם כולו.
היו"ר לאה נס
אבל איפה משהו ספציפי על נחל הנעמן?
ויקטור וייס
במיפוי הזה קיים האתר המדויק של מפרץ נעמן כמקום שהוא בעייתי. לכן ועדה בין-משרדית הגדירה את הקריטריונים שעל-פיהם יהיה מותר להתאמן ואיזה אופי של פעילות. הוגדרו הקריטריונים, הוגדרו התקנים ועל-פי הבדיקות ועל-פי התדירות של הבדיקות, שנקבעו בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, לא רק על דעת עצמנו, נעשו מספר סיורים במקום ואנחנו מבצעים את הפעילות בתיאום מלא עם הרשויות. אנחנו לא יודעים על איזה בעיה.
היו"ר לאה נס
תודה רבה. אני רוצה לשמוע את משרד הבריאות.
זאב פיש
אני מפקח ארצי במחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות.

קודם כול לגבי התמונות שהוצגו כאן של נחל נעמן. בזמן שהמפעלים האלה זיהמו, כל חופי עכו בלי יוצא מן הכלל היו אסורים לכל פעילות בהוראת משרד הבריאות, סימן קריאה.
היו"ר לאה נס
זאת אומרת, עד לפני חצי שנה אף אחד לא התרחץ בחופי עכו?
זאב פיש
כשהיו הזיהומים של "פרותרום" וכל הדברים האלה - - -
היו"ר לאה נס
הם הרי שפכו שם כל הזמן.
עמרי שרון
הוא אומר שמבחינתם זה היה אסור בשימוש. זה שאנשים נכנסו למים, הם לא אחראים על אכיפה.
היו"ר לאה נס
השאלה אם היתה הודעה על כך. אנחנו נברר את זה עם העירייה. אני רוצה להבין את זה עד תום.
זאב פיש
היתה הודעה. היו הרבה הודעות. אני עצמי הופעתי בתקשורת ורבתי עם לא מעט אנשים, שאני מניח שחלקם נמצאים כאן. האשימו שאנחנו קיצוניים, הן בגלל מרכיבים כימיים והן בגלל מרכיבים מיקרוביאליים. אני חוזר, הקוליפורם הצואתי הוא לא חיידק פתוגני, זה אינדיקטור להימצאות ביוב אורבני בים. אז לא לזלזל גם בדבר הזה.

ההנחיות של משרד הבריאות הן ברורות מאוד. גם אם התוצאות של בחינות המעבדה בים, הן מבחינת המרכיבים הכימיים והן מבחינת המרכיבים המיקרוביאליים, טובות ויש הזרמה שמוגדרת על-ידי המשרד לאיכות הסביבה ועל-ידינו כהזרמה של שפכים לא מטופלים, או לא מטופלים ברמה מספיקה שעדיין מהווים סכנה לבריאות הציבור, החוף אסור לרחצה. אני רוצה לומר לכם שעכשיו בחופי תל-אביב, אם אני אדגום בחלק מהחופים התוצאות יהיו טובות כי זה עניין של זרמים אוקיאנוגרפיים כאלה או אחרים. אלה ההנחיות, בלי שום קשר לתקן כימי או מיקרוביולוגי.

בנוסף לכך, כדי לדעת את המיהול ואת התנהגות כתם הזיהום בים, אנחנו עושים מעקבים מיקרוביאליים וכימיים במיטב הידע שלנו ושל המשרד לאיכות הסביבה והמכון לחקר הימים והאגמים. אני חייב לציין כאן את שיתוף הפעולה בין הגופים האלה.

בקיץ האחרון בתקופה מסוימת חוף ארגמן הצפוני, לא זה שקרוב לנעמן, לאחר סדרת בדיקות נתנו אישור לעירייה ולמשרד הפנים לפתוח את החוף, בכפוף לכללי דיגום מדוקדקים מאוד שקבענו.
היו"ר לאה נס
זה היה רק בקיץ האחרון?
זאב פיש
בקיץ האחרון, וגם לא במשך כל הקיץ.
היו"ר לאה נס
מה היה בקיץ בשנים קודמות?
זאב פיש
ב-90 ומשהו אחוז מהזמן כל החופים היו סגורים בהוראת משרד הבריאות.
קריאה
וגם צה"ל לא התאמן שם?
זאב פיש
אני לא אחראי על צה"ל.
היו"ר לאה נס
עוד מעט אנחנו נשאל של מי האחריות לשים את השילוט וליידע את הציבור. אני לא כל-כך בטוחה שתושבי עכו לא השתמשו בחופים.
דוד אזולאי
90% מהזמן החופים בעכו היו סגורים לרחצה? זה לא נכון.
היו"ר לאה נס
נמצא איתנו חבר כנסת שהוא תושב עכו.
זאב פיש
משרד הבריאות לא סוגר חופים. משרד הבריאות מודיע לעירייה שעליה לסגור אותם לרחצה.
עמרי שרון
אחת הבעיות היא אכיפה.
תמר איצקוביץ
ברגע שעיריית עכו קיבלה הודעה ממשרד הבריאות היא סגרה את החוף.
היו"ר לאה נס
אבל לפי מה שהוא אמר היית צריכה לקבל הודעה חד-פעמית לפתוח את החוף ולא להיפך. עוד מעט אנחנו נשמע את העירייה וגם את המשרד לאיכות הסביבה.
זאב פיש
אני מסכים כמעט לכל מה שנאמר כאן, חוץ מכמה עדכונים שתרשה לי לספר לך עליהם, שלמשל בכפר מסריק יש מאגרים ושחלק מהמפעלים נסגרו, הודות לעזרה שאנחנו מקבלים מהמשרד לאיכות הסביבה – ואנחנו מקבלים ממנו עזרה לטובה. גם עכשיו, כשהמצב טוב הרבה משהיה, לאחר שמחוז הצפון במשרד הבריאות ומחוז הצפון של המשרד לאיכות הסביבה עשו כמה דברים, אני כמפקח ארצי מתייחס אל כל החופים של עכו כאסורים לרחצה עד שיוכיחו שהם נקיים. זאת המדיניות. זה בדיוק הפוך ממה שנאמר כאן. זאת אומרת, בסוף אפריל ותחילת מאי, כשמתחילה עונת הרחצה, חופי עכו מבחינתנו אסורים לרחצה. אחרי שנקבל מסמכים הנדסיים מהמשרד לאיכות הסביבה וממחוז הצפון שלנו, נעשה את בדיקת הנתונים ונאמר איזה בדיקות יש לעשות.

למשל בדיקות כימיות – כמו שנאמר כאן בצדק לבדיקות כימיות אין אינדיקטור. אנחנו צריכים לדעת אילו חומרים מזרים כל מפעל ולחפש את החומרים האלה. מכיוון שאין תקנים בעולם, אנחנו מחמירים בנושאים האלה יותר מכל המדינות, לא רק מדינות הים התיכון אלא מדינות אירופה. אפשר להנהן כך עם הראש אבל באמת, מאוד לא מנומס מה שאת עושה. אנחנו עושים בדיקה טוקסיקולוגית עם רופאים שלנו, ואת התוצאות האלה נתנו לחיל הים, לא משהו אחר. זאת אומרת, בדיקות רפואיות לאנשי חיל הים, בדיקות רפואיות עם מעקבים, עם בדיקה וחוות דעת טוקסיקולוגית האם המזהם הזה בריכוז הזה מסוכן לבריאות הציבור.

יתרה מזאת, אני לא רוצה להרחיב את הדיבור על הסקר שהזכיר כאן רב-סרן ויקטור וייס מחיל הים אבל זה נכון שיש מיפוי. הקריטריונים שלנו לגבי צוללים בנקודות מסוימות, שלא נפרט אותן כאן, הם קריטריונים של מי שתייה. אנחנו מואשמים בקיצוניות בתקנים שלנו.
היו"ר לאה נס
הביוב זורם כל הזמן בחוף עכו, השפכים מוזרמים גם לים. אני מבינה שנדיר שאתם מאשרים את פתיחת החוף. בסך הכול על פניו נראה שאי אפשר בכלל להיות שם. בואו נעבור לעניין הפעילות הצבאית שנעשית במקום. אני מבינה שמשרד הבריאות נותן להם אישור לפעילות.
זאב פיש
אישרנו לבית-הספר הימי בעכו – אני לא זוכר כבר מתי האישור ניתן, לדעתי לא בקיץ האחרון – במצב מסוים להכניס סירות עד גובה הברכיים, עם בגדים צבאיים וכל הדברים האלה. האישור לצבא ניתן במסגרת ועדה מסוימת לצלילה בנמלים, שלא נדבר עליה כאן.
היו"ר לאה נס
האם במקום שבו הם שחו, עם כל המזהמים, ניתן אישור לפעילות כזאת?
זאב פיש
משרד הבריאות לא אישר ולא יאשר רחצה בנעמן, לא לאזרחים, לא לחיילים ולא לגדנ"עים.
היו"ר לאה נס
הוא אמר שהם מתאמנים קילומטר משפך הנעמן. אתם עורכים שם בדיקות ועל סמך הבדיקות שלכם הם עושים פעילות?
זאב פיש
זה לא נכון. מעולם לא נתתי אישור לדבר כזה.
דוד אזולאי
כשאתה אומר שחופי עכו אסורים לרחצה, זה כולל גם את אנשי הצבא?
זאב פיש
אנחנו במשרד הבריאות מופקדים על חופי הרחצה המוכרזים בלבד במדינת ישראל.
דוד אזולאי
מעבר לחופי הרחצה המוכרזים, באחריות מי זה? מי מודיע לצבא?
זאב פיש
הצבא רוצה לעשות פעילות מסוימת. במסגרת ועדה בין-משרדית שאנחנו היינו שותפים בה, ובחלק מהצוותים אני השתתפתי, ביקשו מאתנו, מהמשרד לאיכות הסביבה ומעוד כמה גופים לעשות בדיקה, האם מותר לצלול או לעשות פעילות כלשהי. אנחנו נתנו את חוות דעתנו. בהתחלה אסרנו את הצלילה בכל הנמלים ואחר-כך, לאחר שעשו בדיקות כימיות מלאות על-פי קריטריונים שנקבעו, לאחר שהשלמנו את כל הבדיקות – זה הסתיים לפני כשנה וחצי.
היו"ר לאה נס
הפעילות שלהם במקום התחילה הרבה לפני כן. ומה היה לפני זה?
דוד אזולאי
מאז הוועדה לא מתכנסת.
זאב פיש
יש ועדת מעקב של טוקסיקולוגים שבודקת גם את הבריאות של הבוחנים.
דוד אזולאי
מתי היא התכנסה לאחרונה?
זאב פיש
אני לא יודע מתי אבל הנתונים הם רלוונטיים מאוד, עדכניים ומתקדמים והראשונים בעולם.
היו"ר לאה נס
מה היה עד לפני שנה וחצי?
זאב פיש
במשך תקופה מסוימת הושבתה הצלילה בכל מיני אתרים.
דני קריספין
השבתנו את הצלילה לתקופה ממושכת.
היו"ר לאה נס
הוועדה הזאת היא ועדה חדשה שרק לפני שנה וחצי הגישה את מסקנותיה והתחילה את עבודתה.
זאב פיש
זאת ועדה שעבדה במשך זמן רב מאוד. אני לא רוצה להרחיב כאן את הדיבור על פעילות הוועדה.
היו"ר לאה נס
בכל השנים האחרונות, עשור או יותר, כשהחיילים מתאמנים שם, לא היו הנתונים של הוועדה שאתה מדבר עליה. אז על סמך מה פעלו?
זאב פיש
היו נתונים. המיפוי שרב-סרן ויקטור וייס סיפר עליו הוא מיפוי שכל הצבא מעודכן בו.
היו"ר לאה נס
אני מדברת על משך הזמן. הם הסתמכו על נתונים שידועים רק בשנה וחצי האחרונות או על נתונים שהיו ידועים לפני 10 שנים? זה מה שאני רוצה לדעת. ממתי התהליך הזה?
זאב פיש
אני מעריך ש-3-4 שנים.
היו"ר לאה נס
אני לא מבינה מה קרה לפני זה.
זאב פיש
אני לא יכול לדבר בשם הצבא. אני יכול לדבר רק בשם המשרד הקטן וחסר התקציבים שלי.
עמרי שרון
אל תחפש אשמים אחרים.
היו"ר לאה נס
התקציב הוא לא העניין. אתה אחראי על בריאות הציבור ועם התקציב שיש לך אתה ממונה לומר האם אני יכולה לשחות במקום הזה. אם הצבא פונה אל משרד הבריאות, שאחראי על בריאות הציבור וגם על בריאות החיילים, אז אם אתה אומר לו כגוף ממשלתי כן – זה כן, ואם אתה אומר לו לא – זה לא. יש לך אחריות גדולה מאוד.
זאב פיש
אני מקווה מאוד שהבהרתי את עצמי. ואם לא, אני מוכן להסביר. במסגרת כל המגבלות שהצגתי אני חושב שאנחנו נתנו מענה מדויק מאוד לכל מי ששאל. גם לציבור, אגב.
היו"ר לאה נס
אני חייבת לומר שלא אמרת דברים מאוד ברורים, בוודאי לגבי הצבא. אולי אחרים השכילו יותר ממני.
דוד אזולאי
גם לגבי האזרחים זה לא ברור לגמרי.
זאב פיש
אני מוכן להבהיר כל דבר. אנחנו עקביים מאוד במדיניות שלנו.
היו"ר לאה נס
יש לי שאלה פשוטה. מבחינת משרד הבריאות האם הם יכולים לעשות פעילות צבאית – עד הברכיים או לא עד הברכיים – באותו מקום?
זאב פיש
חוות הדעת שציינתי היא לא חוות דעת שמשרד הבריאות נותן לצבא. הצבא עושה את הבדיקות. הם שאלו אותנו – לא את משרד הבריאות אלא את מסגרת הוועדה הבין-משרדית – האם מותר לצלול שם.
היו"ר לאה נס
בוועדה הבין-משרדית החלק שלך כמשרד הבריאות היה צריך לתת תשובה ספציפית על ניטור כל החומרים המסוכנים שאמורים להיות בנחל. אם החלטת שהרמה של החומרים הללו בנחל היא נמוכה אז אישרת. אם הרמה שלהם היתה גבוהה לא היית צריך לאשר.
זאב פיש
זה בדיוק מה שעשינו.
היו"ר לאה נס
זה בדיוק מה שביקשתי שתגיד. זאת אומרת, לא היתה רמת מזהמים גבוהה ולכן נתתם שם אישור?
זאב פיש
במקומות בהם בדקנו ושם אישרנו, בנמלים מסוימים. בשפך הנעמן לא נשאלנו ולא אישרנו שום דבר. שפך הנעמן לא אושר מעולם על-ידי משרד הבריאות לאיזה פעילות של שחייה.
היו"ר לאה נס
ואת זה אמרת רק ברגע הזה. אני חייבת לומר שמה שאנחנו שומעים עכשיו הוא חמור ביותר. אנחנו נפנה לשר הביטחון שאחראי על צה"ל. אני חושבת שזה חמור ביותר. בכל אופן, תודה רבה לך.
ויקטור וייס
בצה"ל אנחנו מבצעים את הפעילות שלנו כמו שאמרתי באישור חריג. יש מסמך סיור שבוצע עם משרד הבריאות. יש היתר לצה"ל לבצע – אולי אני אקרא לכם במדויק לְמה ניתן ההיתר.
היו"ר לאה נס
אנחנו נחזור אליך אחרי שתמצא את הסעיף המתאים.
דוד בר-דרור
ועדת שמגר הטילה בזמנו על צוות מקצועי לבדוק את כל נושא שטחי האימונים של צה"ל. הוועדה המקצועית כוללת את אנשי המקצוע מטעם משרד הבריאות, כמו פרופ' יונה אמיתי, וכל מיני אנשי מדע. לצערנו אותו צוות לא נפגש כבר שנה וחצי. את יכולה היום להגיד מה שאת רוצה אבל האמת היא שאף אחד מאתנו לא יודע מה קורה בנעמן.
היו"ר לאה נס
בשביל זה אנחנו עושים כאן את הישיבה. תודה רבה.
רני עמיר
אני ראש אגף ים וחופים במשרד לאיכות הסביבה. רציתי לעזור לחבריי ממשרד הבריאות ומהצבא ולרענן קצת את הזיכרון של כולנו. בעקבות ועדת שמגר הקים ראש אגף אמ"ץ במטכ"ל ועדה מקצועית בראשות הקרפ"ר. הוועדה הזאת היתה אמורה לתקנן תקני צלילה ושחייה עבור חיל הים. זאת הוועדה שאליה התייחס מר זאב פיש ממשרד הבריאות. ישבו בה אנשי הצבא, אנשי חיל הים, ונציגים מהמכון לחקר ימים ואגמים, מהמשרד לאיכות הסביבה וממשרד הבריאות. אני ממליץ לך, גברתי היושבת-ראש, לזמן לכאן את הקרפ"ר שיציג אחת ולתמיד את התקנים שנקבעו ואת האזורים שנקבעו ונתקבלו על-ידי הצבא כאסורים לשחייה וצלילה, וייתן את כל התשובות.
היו"ר לאה נס
לכן נמצא כאן נציג הצבא. אנחנו שאלנו שאלה ספציפית מאוד על מקום ספציפי מאוד, לא על כל המקומות. אני חושבת שבהחלט יכלו ללמוד לקח מהסיפור של הקישון. משרד הבריאות אמור להיות מעורב בזה ולכן שאלתי וזאת התשובה שקיבלתי.
דני קריספין
אני ראש ענף תכנון בחיל הים. חיל הים מקיים פעילות בצפון המפרץ כבר כמה שנים. האזור הזה מוגן והוא נוח לצורך הפעילות שלנו. אנחנו ניזונים מבחינת ההנחיות המקצועיות מהגוף המקצועי בצה"ל, שזה קצין רפואה ראשי. ועדת אמיתי קבעה תקנים והם תורגמו אצלנו לנהלים ופקודות. אנשים שלנו מחמירים ועושים את הבדיקות הנדרשות כדי לאשר או לא לאשר אזור לאימונים וזה יורד אל השטח. יש לנו קו ישיר עם משרד הבריאות ועדכונים הדדיים, בין אם זה על הבדיקות שאנחנו מבצעים בצורה קבועה ובין אם זה דיווחים על סגירת חופים שאנחנו מקבלים עליהם עדכונים. אנחנו מדווחים על זה מיידית בתוך חיל הים, בתוך רשת האינטרנט, עם הנחיות שיוצאות לשטח להפסקת אימונים. בסך הכול אנחנו עומדים ברמת המדדים שנקבעו לנו, לפחות על-ידי הצוות המקצועי. יש קריטריונים מחמירים, כפי שציינו כאן.
היו"ר לאה נס
אני מבקשת שתתמקד בשפך הנעמן. אני מבינה שמשרד הבריאות לא נשאל על האזור הזה ולא בדק אותו. זה מפתיע למדיי.
דני קריספין
יש לנו סיכום של סיור שנעשה שם, עם הנחיות, הגדרות והמלצות של משרד הפנים בנושא הזה. שפך נעמן הוא אחד האזורים שאנחנו סימנו כנקודה והוועדה דנה בכולם. כחיל הים אין לנו שפע חופים. איפה שמותר לחיל הים לבצע פעילות אימונים זה לא בחופים אזרחיים. דנו בכל אחת מהנקודות ושם אנחנו עושים את המדידות שלנו על-פי הקריטריונים, והם מתואמים עם אנשי המקצוע שמגדירים לנו בדיוק מה צריך לעשות, ולפעמים אנחנו עושים גם יותר אם יש חשש וגם בעקבות דברים אחרים שקורים בשטח.

לעניין שפך נעמן, אנחנו נמצאים אמנם גיאוגרפית צפונית ממנו. מכיוון שהוא נמצא בתוך המפרצון, הזרימה היא דרומית והיא בדרך כלל מרחיקה את הזיהום הזה. מתוצאות הבדיקות שביצענו בשנתיים האחרונות, יש ירידה בכמות הזיהום.
היו"ר לאה נס
השאלה היא איזה זיהום. אני לא מדברת על זיהום בקטריאלי.
דני קריספין
אני קראתי את הבדיקות ש--- פרסמו וציינו שיש השתפרות. אז קודם כול הם מחזקים את הנתונים שיש לנו.
היו"ר לאה נס
שאלתי על סוגי הזיהומים. אנחנו רוצים לדעת אילו חומרים מזהמים את האזור. אי אפשר להגיד "זיהום" באופן כללי. יש זיהום חיידקי, שאנחנו לא מזלזלים בו, יש זיהום כימי, יש חומרים מסרטנים ורעילים שסביר להניח שנמצאים שם בגלל השפכים התעשייתיים.
דני קריספין
אני לא איש מקצוע ולא יכול לפרט עכשיו אילו בקטריות יש שם. מבחינת החומרים הכימיים – הצבא מקבל הנחייה באילו תחומים צריך לעשות את הבדיקה, אילו נושאים צריכים להיבדק, ואנחנו מעבירים את המים לבדיקות בתדירות כפי שנדרשנו. מעבר לזה אם רוצים פרטים נוספים אפשר להביא לכאן את אנשי מקצוע שידברו על זה.
היו"ר לאה נס
אני חושבת שהיום היינו צריכים לקבל את המידע. קודם כול מפתיע אותי שאמרתם שזה נעשה רק פעם בשנה, וגם הגעתם לכאן בלי הדוח של כל התוצאות.
ויקטור וייס
יש לנו תוצאות בקטריולוגיות. הבדיקות הכימיות של 2003 עדיין נמצאות במכון לחקר הימים והאגמים. אני לא יודע אם נמצא כאן נציג של המכון לחקר הימים והאגמים.
היו"ר לאה נס
אבל אם התוצאות לא בסדר אז אפשר להגיד שבכל שנת 2003 החיילים שטו תוך סיכון.
ויקטור וייס
הערכים לא משתנים באופן מהותי מהיום למחר. אנחנו לא אנשי מקצוע. ישבה ועדת אמיתי עם מיטב המומחים במדינת ישראל והיא הגדירה את הקריטריונים, את תדירות הבדיקות, מה בודקים, איך בודקים. אנחנו פועלים באופן מלא על-פי המלצות אותה ועדה. במקרים של חריגות אנחנו לא מבצעים פעילות.
היו"ר לאה נס
אמרת שקיבלתם אישור רק לשיט ולהיכנס למים רק עד הברכיים. נאמר לכם שאסור לצלול שם. מה מותר לעשות בשפך הנעמן?
ויקטור וייס
יש קריטריונים. יש הגדרות.
היו"ר לאה נס
אני שואלת מה אתם עושים ומה מותר לעשות בשפך הנעמן. אני לא רוצה להיכנס לכל הפרמטרים של הוועדה.
ויקטור וייס
המותר הוא על-פי ערכים שנמדדים במציאות. הוגדר באילו ערכים מותר לשוט ומה מותר לבצע. בהתאם לתוצאות הבדיקה, בהתאם לערכים שנמדדים אופי הפעילות.
היו"ר לאה נס
הוא הרי משתנה. בחצי השנה הזאת מותר לשחות, בחצי שנה הזאת מותר לצלול?
ויקטור וייס
זה ברמה שבועית. במהלך השבוע אם אנחנו מגלים שיש ערכי זיהום גבוהים - - -
היו"ר לאה נס
אם אתה מדבר על מהלך שבועי אז אני יכולה להגיד לך, אני במקרה ביו-כימאית, זיהום בקטריאלי אכן עשי להשתנות אבל בוודאי אין זה כך עם כל החומרים הכימיים והמסוכנים שנמצאים שם. הם נמצאים בקרקעית הנחל.
אביטל גזית
הם משתנים. אתם פשוט לא מכירים את העובדות.
היו"ר לאה נס
עוד מעט נשמע אותך. אני אומרת שזה בוודאי לא דבר שעשוי לשנות את הפעילות מלהיות במים או לא להיות במים, לשחות בחצי גוף או בגוף שלם.
ויקטור וייס
אם יש בכוונתכם להטיל ספק בעבודה של ועדת ההיגוי, אותה ועדה בין-משרדית שקבעה את הקריטריונים - - -
היו"ר לאה נס
אני רציתי לקבל ממך את המידע. אנחנו עוד נדבר על הוועדה.
ויקטור וייס
אנחנו פועלים על-פי המלצות הוועדה. את מערערת כאן על המקצועיות של הוועדה.
היו"ר לאה נס
אני לא מערערת. אני תמהה.
ויקטור וייס
אז יש מקום לזמן את אותו צוות בין-משרדי שגיבש את הקריטריונים ואת ההגדרות, שהם יציגו על סמך אילו נתונים מקצועיים הם החליטו מה שהחליטו.
היו"ר לאה נס
חשבתי שישלחו לנו לכאן מישהו שיוכל להגיד לנו דברים מפורטים יותר, לא רק הגדרות כלליות אלא נתונים.
ויקטור וייס
אותה ועדה היא לא ועדה צבאית. היא ועדה בין-משרדית.
היו"ר לאה נס
בסדר, אבל הצבא בקשר איתה. הרי מישהו מהצבא חייב לדעת במה מדובר.
ויקטור וייס
אנחנו מכירים את זה ואם אתם רוצים שנרחיב, אפשר לקיים דיון נוסף ונרחיב.
היו"ר לאה נס
אני מודה לך שאתה מזמין אותי לדיון נוסף. תודה רבה בינתיים.
אביטל גזית
יש כאן כמה שגיאות בסיסיות בהתייחסות גם של חיל הים וגם של משרד הבריאות. קודם כול, מפעל "פרותרום" הוא מפעל עם חומרים מסוכנים מאוד. יש ספינות שפורקות את החומר אל המפעל ויש דליפות בזמן הפריקה. כלומר יש מקור זיהום שבא מן הים.
רני עמיר
מאיפה הנתון הזה?
אביטל גזית
איך מגיעים החומרים אל המפעל? הספינות מתחברות אל מערכת של צנרת שמגיעה אל המפעל. אנשי "פרותרום" עצמם אמרו בעבר שהבעיה היא לא שלהם, הבעיה היא בחיבור, שלפעמים יש דליפות. אז קודם כול את הדבר הזה צריך לבדוק.

הנושא השני, השינויים באיכות המים יכולים להיות תוך 24 שעות ופחות מזה. בדיקה אחת לשנה לא אומרת כלום, אני נורא מצטער. כאשר משרד הבריאות בודק את בריאותם של האנשים זה כבר מאוחר מדי. איזה מבחנים טוקסיקולוגים אתם עושים?
זאב פיש
לא. אל תשים מילים בפי. אתה הצגת כאן נתונים בקשר ל"פרותרום" שלא מקובלים גם על המשרד לאיכות הסביבה. המצב מספיק קשה, אל תוסיף לזה דברים.
אביטל גזית
אתה רוצה למנוע ממני להגיד את מה שאני מכיר?
זאב פיש
אני רוצה שתדייק, זה הכול. בקשר לבדיקות אמרתי, הוועדה הבין-משרדית שצוינה כאן, שתפקידה להתיר צלילה במקומות מסוימים, היא לא ועדה של משרד הבריאות. אם רוצים, אנחנו יכולים לפרט. הנספחים של ועדת שמגר קבעו איסור צלילה ולאחר מכן בדקו מה שבדקו ואמרו: מותר לצלול כך וכך שעות, בהדרגה ובבדיקות רפואיות, ולא כפי שהצגת את זה. תבדיל בין התייחסות מקצועית טוקסיקולוגית של פרמטר מסוים בחישובים של אנשי הרפואה שלנו - - -
אביטל גזית
אמרת שעשיתם מבחנים טוקסיקולוגים. תשתמש במונח הנכון.
זאב פיש
לא עשיתי שום מבחנים. אסרו את הצלילה וכדי להתיר את הצלילה במקומות מסוימים, לא מול הנעמן, באותם מקומות שאני לא רוצה לפרט, עשו בדיקות מים, בדיקות רפואיות וכל המנגנונים שאני לא בקיא בהם. הרופאים הטובים בארץ, כמו שאמרו כאן, מהעולם האקדמי הטוקסיקולוגי הרפואי עשו את זה. לא שמו מישהו במים מזוהמים ובדקו אותו, זה ממש לא כך.
היו"ר לאה נס
זה עניין של בדיקות רפואיות ואלה דברים שלוקחים זמן.
זאב פיש
במוצא הנעמן אין ולא יהיה אישור לשחייה או לצלילה או לשום דבר מעין זה.
היו"ר לאה נס
אבל הנה, יש שם שיט. על זה ענית, ולמרות שאתה חבר בוועדה הזאת נציג הצבא עדיין אומר לנו שהוא כן יכול לשוט שם ולשחות ולעשות את הפעילות הזאת. יש סתירה בין הדברים.
ויקטור וייס
צריך לזכור שגם האחרים עושים את הפעילות הזאת.
היו"ר לאה נס
האחרים – זה לא רלוונטי. אתה צריך לדבר רק עליך, לא על אחרים. את האחרים אנחנו נשאל עכשיו.
דוד אזולאי
גברתי היושבת-ראש, אני חייב להגיד מילה טובה לזכות משרד הבריאות, ההגינות מחייבת.
היו"ר לאה נס
אנחנו בעד לשמוע דברים טובים. זה המטרה שלנו, בסוף להגיע לברכות.
דוד אזולאי
להגיד גם דברים טובים מכיוון שנשמעת כאן הרגע ביקורת. יש פה מכתב של מר שלום גולדברגר שנשלח ב-19 ביולי 2000. הוא כותב כך: "מבחינתנו אין טעם בכלל לבדוק את מי הקישון משום" - - -
היו"ר לאה נס
את הקישון? אנחנו מדברים עכשיו על הנעמן.
דוד אזולאי
בזמנו קיבלנו חוות דעת שלא נתנו אף פעם היתר לעשות כל פעילות צבאית, לא בקישון ולא בנעמן.
היו"ר לאה נס
גם עכשיו מצד אחד כך אומר משרד הבריאות כשהוא מדבר על אנשי חיל הים, אבל מצד שני כשהוא חלק מהוועדה הבין-משרדית מסתבר שהוא כן נותן לזה יד.
זאב פיש
לא נכון. אני חוזר ואומר: לא אישרנו שום פעילות בנעמן. בוודאי שזה בניגוד למה שאנחנו אומרים, איזה שאלה. אני חוזר ואומר את זה כמו תוכי.
היו"ר לאה נס
מר שלמה כץ מהמשרד לאיכות הסביבה, תספר לי איך הנעמן נראה 9 חודשים אחרי שהיינו שם.
שלמה כץ
אני צריך קודם כול להגיד לכם מה המשרד לאיכות הסביבה עושה בשני מישורים. תפקידו לדאוג שייצאו כל השפכים מהנחל על-ידי אכיפה, ותיכף אני אפרט מה נעשה בדיוק; וגם לדאוג לשיקום הנחל. העבודה שפרופ' אביטל גזית עושה היא עבורנו, עבור המשרד לאיכות הסביבה שהקים את מינהלת נחל נעמן. אני מתפלא על הנתונים שפרופ' אביטל גזית מציג. אם אתה מציג לנו עבודה ואתה לא יודע ש"פרותרום" סגור כבר חצי שנה, ואומר: תגיד לי אם היום הדברים כבר קצת אחרת, אז יש בעיה.
היו"ר לאה נס
קודם כול, גם אם הדברים אחרת בחצי השנה האחרונה עדיין כל מה שהוא אמר היה רלוונטי. אתה יודע היטב שלוקח הרבה זמן לתקן את הזיהום שהיה שם עד לפני חצי שנה.
ליאורה אהרון
זה נמצא בקרקעית.
היו"ר לאה נס
ולא נעשה תיקון, למרות שלא להזרים עוד זיהום זה כבר שלב אחד אבל יש עוד כמה שלבים.
שלמה כץ
זה השלב הבסיסי, לא להזרים.

צריך לדעת לאן אנחנו מכוונים, מה אנחנו רוצים שיהיה בנעמן בסופו של דבר. אנחנו רוצים שיהיה שם מכון לטיפול בשפכים סניטריים, שהשפכים יגיעו להשקיה חקלאית, ויהיו שם טיפולי-קדם של המפעלים לרמת תמלחות כזאת שתצא בצינור תמלחות אל הים ברמה שלא תפגע בים. קודם כול נראה לאן אנחנו מכוונים ואיך אנחנו עושים את זה. יושב כאן נציג אל"א, מר צבי רפפורט, שיגיד לכם בדיוק מה מצב צינור התִמלחות אל הים. אנחנו אוכפים על כל המזהמים שמזרימים אל הנחל, כולל עיריית עכו שמתדיינת אתנו דרך בתי-המשפט, ואני מקווה שבעקבות הדיונים האלה יש התקדמות והם יציגו לכם מה נעשה היום יחד עם מינהלת פרויקט הביוב הארצי להקמת מכון טיהור כי צריך פתרון לכל השפכים הסניטריים בעכו ומשם זה יילך להשקיה.
היו"ר לאה נס
קודם כול נדבר על המפעלים. עוד מעט אנחנו נגיע לביוב הכללי של עכו, זה דבר בפני עצמו.
שלמה כץ
המזהם המרכזי שהיה שם, מפעל "פרותרום", סגור בצו שלי שקיבל תוקף של צו שיפוטי כבר לפני חצי שנה בעקבות אירועים מסוכנים מאוד שהיו שם. אם הוא יתחיל לפעול מחדש, הוא יזרים דרך אותו קו צינור מפורסם של 1,300 מטר.
היו"ר לאה נס
אז הוא יצטרך לעשות טיפול.
שלמה כץ
הוא עושה טיפול. הוא עומד תחת תנאיי ההיתר של הוועדה הבין-משרדית למתן היתרים להזרמה לים והוא נבדק כל הזמן. במקביל, המשרד לאיכות הסביבה גם כן מנטר את אותם חומרים מסוכנים. כדי לתת לכם מושג על אילו חומרים מדובר, ל"פרותרום" יש שלוש בעיות: יש לו VCM, ETC וכספית. אלה מנוטרים כל הזמן והמפעל צריך לעמוד בדרישות של אגף ים וחופים במתן היתרים בהזרמה אל הים ויזרים אותם לעומק הים על-פי היתרים של ועדה בין-משרדית.
היו"ר לאה נס
מה קורה לגבי שאר המפעלים?
שלמה כץ
המפעל המרכזי שמזהם שם כעת הוא מפעל "מילובן". נפתח נגדו תיק חקירה פלילי שלנו. בעבר הוא היה מייצר ניטרו-צלולוזה לתעשיית חומרי הנפץ והיום הוא מייצר צלולוזה לתעשיית הפילמים. הצבע השחור הזה, שנקרא Black Liqueur, הוא העטיפה של פנים גרעין הכותנה ובוא יוצר את הצבע השחור. הוא חומר לא רעיל במיוחד. לכן לא צריך לדבר שם על חומרים מסוכנים מסרטנים פרט לאותם חומרים של "פרותרום", ואמרתי לכם מה נעשה שם. יחד עם זה, אנחנו לא מוכנים שבשנת 2000 יצבעו את הנחלים בשחור, גם אם זה לא חומר מסרטן וגם אם זה לא זיהום ביולוגי. לכן המפעל היה אצלנו בשימוע ונפתח נגדו תיק חקירה פלילי.

בעקבות השימוע, פנינו גם לנציב המים שיפסיק למפעל את הקצאת המים. אני מציע שתצא פנייה גם מהוועדה לנציב המים, בנוסף להמלצה שלנו, להפסיק את הקצאת המים למפעל הזה כי אי אפשר להמשיך לתת למפעל לזהם את הנחל. פרט לכך, יש כאן פירוט מסודר מה המשרד ממשיך לעשות. אנחנו נמשיך עד שייצאו כל המזהמים מהנחל.
היו"ר לאה נס
אז מה, ניפגש בעוד חצי שנה?
שלמה כץ
עוד דבר, אם את עושה ישיבות על כל שאר הנושאים, יפה מאוד אבל אני מבקש שתמשיכי לעשות מעקב אחרי הנחל הזה.
היו"ר לאה נס
אז מה עשיתם במשך 7 חודשים?
שלמה כץ
בינתיים אמרתי לך שנסגר "פרותרום".
ליאורה אהרון
הוא נסגר גם בגלל הפיצוצים וזיהום האוויר.
שלמה כץ
החשוב הוא מבחן התוצאה. המפעל סגור כבר חצי שנה בצו שלי שקיבל תוקף משפטי.
היו"ר לאה נס
בקיצור, הבנו שאצלנו צריך קטסטרופות כדי לפעול.
צבי רפפורט
אני מנהל חברה בשם אל"א תשתיות, ששותפים בה "אלקו", "לסיכו" ו"אוקיאנה", שזכתה לפני 5 שנים במכרז מסוג BOT להפרטה מלאה של כל נושא התמלחות בצפון הארץ, בדגש על מפרץ עכו. הפרויקט שלנו אמור היה לתת פתרון קצה, לא את הפתרון הכולל, לא את הטכנולוגיה, תשתית לסילוק מבוקר ומנוטר לים, בראש ובראשונה של בעיית תעשיות אלקטרו-כימיות ("פרותרום") ומפעלי "מילואות". כרגע מונחים בים שני קווים, אחד באורך 1.3 קילומטרים והשני באורך קילומטר באותה רצועה בחלק הדרומי ביותר בעכו. גם כשתעשיות אלקטרו-כימיות יפתחו, בעזרת השם או דברים נוספים, היה וייפתחו - - -
היו"ר לאה נס
הוא רוצה פרנסה. אם הם ייפתחו תהיה לו עבודה.
צבי רפפורט
אני שלוח של המדינה. המדינה שלחה אותנו ואם המדינה לא תיתן לנו להתפרנס היא תצטרך לפצות אותנו, אבל זה נושא אחר. אנחנו פרויקט BOT ושיתוף הפעולה אמור להיות בין גורם פרטי למדינה, במקרה הזה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני יכול להגיד לכם שבינתיים לא היה כאן שיתוף פעולה. אנחנו מנסים כרגע להתקדם ואיכשהו לחזור למסלול.

בפועל אם EIL – תעשיות אלקטרו-כימיות – יחזרו למסלול ויקבלו היתר הזרמה לים, בכל מקרה בסוף מאי הם יגיעו ל-1,300 מטר ובזה נפתרה הבעיה של קו החוף.
"מילואות"
יש תוואי מתוכנן שחוצה את עכו, עוקף את כפר מסריק ומגיע עד המט"ש ב"מילואות". רק פתרון בעיות סטטוטוריות באמת מביכות, אפילו מבחינת איך שהמדינה יצאה למכרז הזה, כולל מעבר בתחום של בעלויות פרטיות כאלה ואחרות, נושאים סטטוטוריים שיכולים להיפתר, יכול לתת פתרון.
היו"ר לאה נס
זה בדרך?
צבי רפפורט
אנחנו נמצאים קרוב מאוד לפתרון. לדעתי הוועדה בראשותך יכולה לעזור לנו מאוד. היו לנו כל מיני מחלוקות בעבר עם עיריית עכו והנושא הזה הוסדר, גם בהתערבות משרד ראש הממשלה. אפשר לפתור את בעיית הנעמן, לפחות את ההזרמה שלו. כל נושא הטיפול בשפכים הוא לא באחריות שלנו אבל אם יטפלו ויגיעו לרמה שהמשרד יאשר להם אנחנו נזרים את זה למרחק 1,000 או 1,300 מטר לים. מי שנמצא כאן ויכול לעזור, אנחנו נשמח לקבל את העזרה שלו. שתדעו שזה קיים.
שירלי בבאי
אני מ"אדם, טבע ודין". אני חייבת להגיד שלגבי הצבא הנתונים שעלו כאן הם קשים מאוד ואני חושבת שבהחלט יש מקום לקיים דיון על הפרטים הספציפיים שאותה ועדה העלתה לגבי הנעמן ולגבי אתרים נוספים. המילה של הצבא לא מספיקה לאחר כל מה שקרה עם הקישון. חייבים לוודא ולדאוג שהדברים נעשים כמו שצריך ונבדקים כמו שצריך.

בהחלט צריכה לצאת קריאה מהוועדה הזאת, לא רק לשלול מהצבא ומהאנשים גישה לנעמן ולחופים שם אלא לטפל בשורש הבעיה. באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה יש מידע על נחל נעמן ועל מפעל "מילואות" שלא עונה על כל התנאים שהמשרד לאיכות הסביבה הציב בפניו. נכתב שם שהמצב של הנחל עדיין רע, שיש צחנת ביוב, שיש צבעים לא ראויים במים, צבע חום כהה וצבע אדום. נחל כל-כך יפה, כמו שנאמר כאן, "פנינה". האם אפשר שמפעל כזה ימשיך לפעול? מדוע לא סוגרים את שעריו? מדוע לא מחייבים אותו ואוכפים עליו בצורה נמרצת חד-משמעית שהדברים האלה לא יהיו? מפעל שעומד בפני עצמו ומרוויח יכול לטפל וצריך לטפל. כבר נקבעו לו תנאים אבל הוא לא עומד בהם. אז גם המשרד לאיכות הסביבה וגם נציבות המים צריכים להפסיק את הספקת המים למפעל, צריכים לאכוף עליו קנסות והליכים, שבאמת לא יהיה כדאי לזהם. אי אפשר שאנחנו נדון כאן האם האנשים יודעים לקרוא את השלט האוסר לרחוץ בים. הרי יש אנשים שלמרות האיסור לא לוקחים את זה בחשבון ובאים לרחוץ במים.
היו"ר לאה נס
אי אפשר להציב בפני הציבור דבר שהוא לא יכול לעמוד בו. יש חוף ים ובעיקרו, ב-99% ממנו אתה לא יכול להשתמש. זה גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. יש לו חוף ים, ובסך הכול זה אחת הפנינות שיש לנו.
דוד אזולאי
במקרה הטוב יש שילוט אבל לא תמיד יש שילוט.
רוני קומר
מי שלא נמצא כאן זה נציגי המזהמים.
היו"ר לאה נס
אני לא צריכה לפנות ישירות למזהמים הפרטיים. אני פונה אל המשרד לאיכות הסביבה, הוא צריך לאכוף את זה. הוא אומר שהוא עושה שימוע והוא פונה לנציב המים בבקשה לסגור למפעל את הברז.
שלמה כץ
אני לא מכיר דרך אחרת במדינה דמוקרטית, פרט מלפנות לבית-המשפט.
רוני קומר
צריך לגעור במזהמים, לא בצבא.
שירלי בבאי
השאלה מה קורה בסופו של יום בבית-המשפט.
היו"ר לאה נס
אני כחברת כנסת יכולה לבקר את הרשות המבצעת, שזה משרדי הממשלה. אני לא יכולה לבוא לאדון פלוני במפעל פרטי ולהגיד לו מה לעשות. לצבא אני יכולה לפנות אבל אני פונה פה לנציגי משרדי הממשלה, המשרד לאיכות הסביבה, משרד התשתיות הלאומיות ומשרד הבריאות, כל המשרדים הנוגעים בדבר, לכן הם נמצאים כאן.
רוני קומר
ועדה בכנסת צריכה לחקור ולראות ולא רק לשמוע מה אומרים המשרדים.
היו"ר לאה נס
אנחנו לא ועדת חקירה ולא משטרה.
שירלי בבאי
האכיפה צריכה להיות גם כנגד אותם דייגים שמביאים את הדגים. אין על זה בקרה, אין אכיפה. אנשים אוכלים דגים וסרטנים שאלוהים ישמור באמת ממה שקיים בדברים האלה ואין אכיפה. אנשים גם רוחצים במים האלה. אני קובלת על המצב הקיים היום, שהרבה מאוד תיקים של המשרד לאיכות הסביבה נגמרים בעסקאות טיעון מבלי למצות את הדין עם האשמים. אנשים צריכים ללכת לכלא, אנשים שבעצם גורמים לזיהום כזה של הנחל. למרות זה אנשים רוחצים בו, וחיילים רוחצים בו בגלל שיש ספק או בגלל שיש איזה החלטה שאין להם שום אפשרות לפקפק אחריה. זה מצב בלתי נסבל. אין ספק שהרשויות האוכפות לא עושות מספיק, לא נציבות המים ולא המשרד לאיכות הסביבה.
היו"ר לאה נס
זה נכון מאוד, אני מסכימה.
דני קריספין
אני רוצה להראות לכם מפה. זה המיקום של הנחל, זה המיקום של היחידה וכאן מתבצעת כל הפעילות. אנחנו לא מתאמנים מול הנעמן.
יריב אברמוביץ
יש עדויות לכך שמתנהלת פעילות צבאית על השפך.
ויקטור וייס
צה"ל לא מתאמן מול השפך. צה"ל מבצע פעילות קילומטר צפונית מהשפך.
היו"ר לאה נס
זה בדיוק מה שאמרתי, והמצב של הנחל בשפכו הוא גרוע מאוד. על זה אנחנו מדברים.
ויקטור וייס
צריך לזכור שהערכים שיוצאים בשפך הם לא הערכים שנמצאים מצפון לו, גם בגלל זרימת המים, כפי שהזכירו קודם. זרימת המים היא מצפון אל דרום בגלל המבנה הגיאוגרפי של האתר כך שערכים שנמדדים במוצא השפך הם לא הערכים שנמדדים במקום בו אנחנו מתאמנים. לכן אנחנו מבצעים את הבדיקות בשטח שבו אנחנו מתאמנים ועל-סמך הערכים שנמדדים אנחנו מתאמנים ומבצעים את הפעילות שלנו. אני חושב שצריך לקחת את הדברים קצת בפרופורציה. זה לא שאנחנו מבצעים עכשיו פעילות בתוך הנחל.
היו"ר לאה נס
כל האזור הוא בעייתי.
ויקטור וייס
לכן אנחנו מבצעים ניטור.
היו"ר לאה נס
שאלתי את משרד הבריאות אם הוא אישר פעילות קילומטר משפך הנחל. הוא אמר ששם הוא לא נדרש לבדיקה. אם הוא חוזר בו, שיגיד. אם לא, אנחנו נשארנו עם אותה בעיה. אני לא רגועה בעניין הזה, אני חייבת לומר. אני לא קיבלתי כאן תשובה ברורה ממשרד הבריאות שקילומטר מהשפך או שני קילומטרים מהשפך הם יכולים לעשות פעילות.
זאב פיש
משרד הבריאות בעבודה היומיומית שלו אחראי על חופי הרחצה המוכרזים. בנושא הזה יש לנו מיפוי מצוין. הצבא ביקש מאתנו – ממשרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה וכל הצוות שהוזכר כאן – לתת קריטריונים לצה"ל איפה מותר לעשות פעילות ימית, ונתנו להם את זה. איפה הצבא מתאמן ואיפה הצבא לא מתאמן – אני לא איש צבא, אין לי מושג. נתנו להם קריטריונים, זה הכול. אני לא אומר להם איפה להתאמן ואיפה לא. אם יש אירוע, כמו מה שקורה עכשיו בשפד"ן, אז אני מתקשר לחיל הים בדיווח ישיר ואומר להם לא לעשות שום פעילות כי אני יודע שיש כרגע הזרמת ביוב בתל-אביב, והם עושים את זה.
דבורה סיילס
בנעמן לא נתבקשתם ולא בדקתם.
ויקטור וייס
זה גם להיפך, קורה לעתים שאנחנו מגלים ביוב ואנחנו מדווחים למשרד הבריאות. בתוך חצי שנה של פעילות בערך חודש וחצי אנחנו לא מתאמנים בגלל חריגות. זאת אומרת, הזיהום בהחלט פוגע ביכולת שלנו להתאמן.
היו"ר לאה נס
אמרתי כבר בהתחלה שצריך לאמץ את עיקרון הזהירות המונעת. נראה לי שאתם מאוד-מאוד קרובים לסף. אני חושבת שלא היה צריך להגיע למצב הזה. צריך יהיה כנראה למצוא מקום אחר לאימונים. למרות שכפי שאמרת חסרים לכם מקומות מתאימים לפעילות הזאת, וזה בעיה בפני עצמה, אבל אני לא בטוחה שאתם מצאתם את הפתרון הנכון שלא יסכן את חיי החיילים.

אני מבינה מנציג משרד הבריאות שרוב הזמן אי אפשר לרחוץ בחוף עכו. זה נראה לא הגיוני.
תמר איצקוביץ
אני עובדת כבר 18 שנים בעיריית עכו. בעכו יש את חוף ארגמן ומצפון יש את החוף הנפרד, זה כל השטח של החוף המוכרז. לפי ידיעתי, ואני נמצאת יום-יום בעיריית עכו, אנחנו עושים כל הזמן בדיקות שוטפות. כל קיץ יש לנו בעיות ואנחנו מקבלים הודעות לסגור את החוף. אז מבצעים עוד בדיקות ומודיעים לציבור, ואם צריך שמים שלטים, ואם צריך המצילים בכל מקום מודיעים. היום החוף מתוחם ומגודר וכדי להיכנס לחוף המוכרז צריך להיכנס דרך שער. כאשר יש לנו מידע כזה אנשי העירייה אומרים לאנשים גם בערבית וברוסית להימנע מרחצה. למיטב זכרוני וידיעתי, לא מדובר על 90% מהקיץ. ברגע שיש הודעות אנחנו מודיעים לכל הציבור.
היו"ר לאה נס
את אומרת בדיוק ההיפך ממה שנאמר לנו. משרד הבריאות אמר שרוב הזמן זה אסור וכאשר זה אפשר אז הוא אומר לכם במפורש.
תמר איצקוביץ
אני נמצאת בעכו לא מעט ואני יודעת את הדברים, ולי לא ידוע ש-90% מהזמן החוף המוכרז סגור.
דוד אזולאי
מי אמור לאכוף את זה? משרד הבריאות או הרשות המקומית?
תמר איצקוביץ
אנחנו באמת תוהים אם כן לסגור או לא לסגור. יש לנו מצד אחד את האחריות המשפטית ומצד שני זה חוף פתוח, חוף מוסדר, וההנאה היחידה שתושבי עכו יכולים להפיק בקיץ זה באמת ללכת לים.
היו"ר לאה נס
את זה כולנו מבינים. לכן אנחנו תמהים איך זה מסתדר עם חוף עכו.
תמר איצקוביץ
לכן אנחנו מקפידים לבצע את הבדיקות וכאשר אנחנו מקבלים הודעה ממשרד הבריאות – סוגרים. הקביעה שב-90% מהזמן החוף סגור, אני לא יודעת מה מקורה.
היו"ר לאה נס
גם הנושא הזה נשמע תמוה. יש כאן סתירה ברורה. כדי שהדברים האלה לא יקרו אני רוצה ברשותך לשאול איך זה שעיריית עכו מאז הקמתה שופכת שפכים גולמיים לים ובעצם גורמת לאזרחים שלה לשחות ליד מקור זיהום כזה.
תמר איצקוביץ
ראשית, מוצא הביוב איננו במוצא של נחל הנעמן אלא צפונית מזה.
היו"ר לאה נס
אנחנו מדברים עכשיו על השפכים של עיריית עכו. נכון שאנחנו צירפנו כאן שני נושאים שהם שכנים ויש ביניהם קשר אבל כל אחד בפני עצמו הוא מכה.
תמר איצקוביץ
אבל לא מדובר בחוף רחצה, התושבים לא מתרחצים במקום הזה. זה לא חוף רחצה ולא נראה כחוף רחצה.
היו"ר לאה נס
זה נכון, אבל אנחנו מדינה קטנה וגם מפרץ עכו קטן, הזיהום עדיין יכול להגיע.
תמר איצקוביץ
מתחילת שנות התשעים עיריית עכו מטפלת בהקמת מכון טיהור שפכים. הנושא האקוטי ביותר – הוא קיים בהרבה ערים בחוף – הוא נושא המקרקעין. לעיריית עכו אין מספיק מקרקעין כדי להקים מכון לטיהור שפכים. נתתי לכם בנספח א' תיאור מה קרה מאז שנת 1993, אתם תוכלו לקרוא את זה, אבל אני אלך דווקא לתקופה האחרונה, זה בוודאי מעניין אתכם, לאן אנחנו הולכים ולא כל ההיסטוריה. לפני למעלה משנה יצא מכרז של 8 רשויות מקומיות להקמת מכון טיהור שפכים. מדובר בעכו, מטה אשר, טמרה - - -
היו"ר לאה נס
אולי לפני זה תוכלי להגיד במשפט אחד למה משנות התשעים – שגם אז זה באיחור של עשרים שנה – עד שנת 2000 לא הוקם מכון טיהור?
דוד אזולאי
בגלל כסף וקרקע.
תמר איצקוביץ
בגלל כסף, קרקע, ואישורים של הרשויות. בתחילת שנות התשעים – אני עוד הכנתי את החוזה, כיוון שאני נמצאת שם כבר 18 שנים, הכנתי חוזה מצוין מול מתכנן בתחילת שנות התשעים. בזמנו היה תכנון לאזור סנג'ין ואז היתה עלייה גדולה מרוסיה והקימו שם אתר קרוואנים. כל הזמן העבירו את מיקום האתר של מכון הטיהור דרומה וכל הזמן פסלו אתרים. השידוך שלנו בנושא המקרקעין הוא עם מועצה אזורית מטה אשר.
רוני קומר
עיריית עכו שיחקה על זמן. תגידי שפישלתם.
תמר איצקוביץ
עיריית עכו לא שיחקה על זמן.

(כולם מדברים ביחד)
שלמה כץ
זה חובה שלה לטפל בשפכים אבל אם אפשר לחסוך כסף - - -
תמר איצקוביץ
לצערי הרב המשרד לאיכות הסביבה במקום לעזור לנו יחד עם הרשויות נוקט בהליכים משפטיים ובא להעיד בבית-המשפט.
שלמה כץ
זה גם לא טוב? גם כשאוכפים זה לא טוב? אז לא נאכוף?
תמר איצקוביץ
אנחנו פעלנו בנושא הזה במשך שנים. כאשר הממונה על המחוז במשרד הפנים היה מר מוטי דביר הוא אמר שעד 1 בספטמבר 1995 ייחתם הסכם, הוא אמר את זה למר גוריון ביחידה שעסקה אז בפרויקטים. ישבנו יום ולילה על כתיבת חוזה ועל פתרון בעיית המקרקעין אך לא יצא שום דבר. כאשר מר גוריון התחיל לטפל בזה בשנת 1995 הקפיאו תקציבים.
היו"ר לאה נס
את מי אנחנו צריכים להאשים?
תמר איצקוביץ
את הגורמים הממשלתיים שעיכבו תקציבים, שעיכבו אישורים לפרויקט. וממול היתה לנו בעיה מול המועצה האזורית מטה אשר. הגענו כבר להסכמה עם מטה אשר, הגענו להסכמה עם 8 רשויות מקומיות להקמת מכון לטיהור שפכים. הגענו להסכמה על המיקום, יצא מכרז ויש זוכה. מדוע החוזה לא יוצא אל הפועל ומדוע אני לא רואה את הנחת אבן הפינה ובנייה בשטח? הסיבה לכך היא שבשנה שעברה אחרי שהיה זוכה במכרז הקפיאו את התקציבים. התקציבים להקמת מכון הטיהור הם מענק והלוואה ובכל מקרה נדרשים אישורים של הוועדות.
היו"ר לאה נס
במשך שנים אתם גובים אגרות ביוב. לזה הן מיועדות. אם הייתם משתמשים בכסף למטרה לשמה הוא מיועד אז לא הייתם גוררים את זה.
תמר איצקוביץ
אנחנו משתמשים בכסף בדיוק למה שהוא מיועד. אם תתנו לי אני אפרט אחד לאחד. כאשר שוחררו התקציבים היתה החלטה על איחוד של רשויות מקומיות ומתוך 8 הרשויות המקומיות, 3 רשויות מקומיות מנועות מלחתום, גם תקציבית וגם ארגונית. אני יודעת שיש החלטה לפחות לגבי שתי רשויות מקומיות שהן לא תאוחדנה אבל בינתיים זה המצב.
היו"ר לאה נס
בקיצור, אתם תחכו לשעת הכושר?
תמר איצקוביץ
לא. למה להגיד שאנחנו נחכה לשעת כושר? אנחנו עושים את הדברים. ראש עיריית עכו נבחר בסוף אוקטובר והוא נכנס לתפקידו בסוף נובמבר. בתחילת דצמבר הוא חתם על ההסכם. כל 5 הרשויות המקומיות האחרות חתמו על ההסכם. לאחר מכן הנושא התלבן בין משרדי הממשלה והמסקנה היתה שרק 5 הרשויות המקומיות הולכות לחתום עם היזם. נאמר לי לפני יומיים שתוך שבועיים הולך להיחתם חוזה עם היזם, כאשר יצומצם במידה מסוימת היקף הפרויקט בלית ברירה מאחר ואף אחד לא יכול לתת החלטה לגבי אותן שלוש רשויות. אבל הדבר הזה עיכב את החתימה, לא היתה שום ברירה.
היו"ר לאה נס
מה הצפי?
תמר איצקוביץ
בתוך 2-3 שבועות ייחתם החוזה ואז ייקבעו את לוח הזמנים. אני מבינה שלוח הזמנים לביצוע הוא בסביבות שנתיים וחצי, עד חנוכת מכון טיהור השפכים. אבל עדיין יש לנו בעיה עם חוקי-העזר. שמעתי כאן הערה כאילו עיריית עכו לקחה כאן כספים והשתמשה בהם לצרכים אחרים, זה לא נכון. אגרות הביוב שקיימות היום הן לא למכון טיהור חופי ולקווי ההולכה. כבר בקדנציה הקודמת של מועצת העיר, לפני שנתיים ולפני שנה וחצי, אישרנו חוק-עזר שעבר את ההליכים במשרד הפנים, את הייעוץ הכלכלי. זה תנאי לאישור חוק-עזר, הבדיקה הכלכלית של חברה שמשרד הפנים מפנה אליה, בלי זה אין אישור של חוק-עזר. אישרנו את זה פעמיים כי היה הבדל של אגורה או שתי אגורות ואישרנו את קווי ההולכה. קווי ההולכה שלב א', שיובילו למכון טיהור השפכים, יסתיימו ביולי-אוגוסט. קווי ההולכה שלב ב' והמשאבות – תוך 3 חודשים ייקבע שייצא מכרז או שיקבל את זה אותו קבלן שעובד בשטח. אנחנו חושבים שקווי ההולכה למכון, של עכו לפחות, יהיו מוכנים הרבה לפני שמכון טיהור השפכים יהיה קיים. אנחנו אישרנו את חוקי-העזר.
היו"ר לאה נס
בקיצור, אתם עשיתם הכול.
תמר איצקוביץ
אנחנו שולחים כל הזמן תזכורות. אנחנו חתמנו על החוזה וכיוון שאנחנו צפויים להתחיל בעבודה על מכון טיהור השפכים שלחנו את השלד המשפטי לאישור משרד הפנים על מנת שנוכל להביא את זה למועצת העיר. אני נורא מצטערת אבל שלחנו תזכורת אחת ושנייה ושלישית ורביעית וטרם קיבלנו תשובה.
היו"ר לאה נס
השקעתם הרבה בניירת, כך זה נשמע.
דוד אזולאי
השקיעו בגורמים שצריכים לתת את הפתרונות. הרשות המקומית לא יכולה לתת את כל הפתרונות. כשאין קרקע, כשכל המועצות האזוריות מקיפות את עכו ושום מועצה אזורית לא מוכנה לוותר על חלקה קטנה אלא אם כן זה לטובת מרכזים מסחריים.
ליאורה אהרון
זה לא נכון. המועצה האזורית מטה אשר נתנה פתרון. זה נמשך כבר שנים. הראו לנו את המקום, את הבריכות שנועדו לזה.
דוד אזולאי
בעקבות הדברים האלה במשך שנים לא אישרו בנייה בעכו.
תמר איצקוביץ
עדיין אין בנייה.
שלמה כץ
אנחנו עוצרים בנייה עד שלא תהיה אכיפה.
יעקב צמח
אני רוצה להשלים את התמונה. אני מבין שגם קיבלת דיווח ספישל בנסיבות לא כל-כך שגרתיות ממנהל הפרויקט. השורה התחתונה היא – אני לא חושב שצריך לעשות עכשיו ניתוח היסטורי – שהמדינה מעמידה תקציב בצורה של הלוואות ומענקים לרשויות, גם לעיריית עכו וגם לרשויות במגזר הלא יהודי.
דוד אזולאי
ואין הקפאת תקציבים לפרויקטים הללו?
יעקב צמח
אין שום הקפאה ולא היתה שום הקפאת תקציבים.
היו"ר לאה נס
אז מבחינתכם זה לא התעכב?
יעקב צמח
האחריות היא של הרשויות המקומיות. ההקפאה היחידה, במרכאות, היא בהתנהלות של הרשויות מול משרד הפנים לאשר את חוקי-העזר, לקבל את כושר ההחזר על מנת שהם יוכלו לקחת הלוואות. הרי המדינה לא עושה במקום הרשויות המקומיות. התהליך הוא שהמדינה מעמידה את ההלוואות. כל אחת מהרשויות צריכה לקבל היתר ממשרד הפנים לקחת הלוואות, כשחלק מההלוואה הוא מענק.

הסוגיה מול היזם, כמו שדווח כאן, מתקרבת לקראת סיכום. אין שום הקטנה של הפרויקט, אין שום נסיגה לאחור מבחינת היקף הפרויקט. הנחינו אותם לסכם עם היזם שהפרויקט ייעשה בשלבים, בשלב הראשון יהיה קרוב ל-¾ מה-capacity, וההשלמה תהיה בהמשך בהתאם לצפי הגידול.
היו"ר לאה נס
מתי נוכל לחנוך את הפרויקט?
יעקב צמח
אבן הפינה תונח בעוד כמה שבועות. חנוכת המתקן, פרויקט בסדר גודל כזה, של 20,000 קו"ב ביממה – לדעתי יחלפו כ-24 חודשים עד לשלב ההרצה.
דוד אזולאי
כשכל הרשויות יילכו על הפרויקט הזה.
היו"ר לאה נס
אם הכול יסתדר אז זה יהיה בעוד שנתיים.
יעקב צמח
אנחנו אחרי כל החתימות. עכשיו נשאר רק לאגום את יתרת המימון.
דוד אזולאי
גם הרשויות האחרות לקחו על עצמן את המימון?
יעקב צמח
כל אחת על-פי החלק שלה.
ליאורה אהרון
אני מבקשת לומר כמה משפטים. בכל זאת באנו מהצפון, 4 שעות נסיעה, ואנחנו לא עובדי רשות, אנחנו ארגון של מתנדבים. אני רוצה לציין כאן כמה נתונים שאספתי מהעיתון. קודם כול ידיעה מהעיתון על כך שמשרד הבריאות ממליץ לא לרחוץ במימי תל-אביב והרצליה בגלל הזרמת שפכים לים. יחד עם זה, ממש לפני שבועיים התפרסם שהמחוז הצפוני והגליל הוא העני ביותר בארץ ויש נתונים על כך שהאזרחים שחיים מתחת לקו העוני באזור שלנו מספרם הגבוה ביותר במדינה. אנחנו לא שומעים בחדשות על כך שמשרד הבריאות הודיע שאי אפשר לרחוץ במימי החוף הצפוני, לא בעכו ולא בנהריה – ודרך אגב לא דיברנו על נהריה.
היו"ר לאה נס
מה שאת אומרת עכשיו הוא מה שאמרתי בתחילת הישיבה. זה מה שאמר משרד הבריאות.
זאב פיש
זה פשוט לא נכון. יש גבול לכל דבר. בעכו בחורף לא מתרחצים בחוף ואילו בתל-אביב כן. זה קשקוש.
ליאורה אהרון
כך זה גם בנהריה. אנחנו יודעים שהתיירות באזור הצפוני מבוססת גם על רחצה בחוף ולא מיידעים את הציבור.
זאב פיש
מה זה "לא מיידעים את הציבור"?
ליאורה אהרון
יותר מזה, עכו ידועה במסעדות הדגים שלה. הדייגים דגים פחות מקילומטר מאותם מפעלים, מפעלי "פרותרום" ו"מילואות".
היו"ר לאה נס
בסוף השבוע הזה עלו לצפון אלפי מטיילים.
זאב פיש
אם אתם רוצים לפתוח את הדיון אני אתן לכם את המידע אבל אי אפשר לדבר סתם מתוך מה שהיא קראה בעיתון.
ליאורה אהרון
ואם במסעדות הדגים בעכו ממשיכים למכור דגים שדגים אותם במימי המפרץ הזה שאליו זרמו שפכים במשך שנים – עכשיו אולי לא זורמים אבל במשך שנים כן זרמו – ואף אחד מהסועדים במסעדות לא יודע שהדגים האלה רחצו במפרץ שמלא בכל מיני כימיקלים, אז הדבר הזה הוא חמור מאוד, ואנחנו לא שומעים על כך שמשרד הבריאות מבצע אכיפה על הדיג במפרץ עכו.
זאב פיש
את לא שומעת ואת מדברת בשם כולם ופשוט מקשקשת.
ליאורה אהרון
אני לא מקשקשת. אני חיה בצפון וכתושבת הצפון אני אומרת לך שאנחנו לא מיודעים על כך.
זאב פיש
אני הופעתי בטלוויזיה הרבה פעמים. באמת, קצת צניעות.
שירלי בבאי
עמותת "אדם, טבע ודין" מקיימת הליך משפטי נגד עיריית עכו מאז שנת 2000 בעניין המתקן לטיהור שפכים. הגשנו לפי חוק מניעת מפגעים סביבתיים תביעות אזרחיות בטענה שיש שם זיהום של הים. במשך 4 שנים אנחנו מקבלים את התשובות שהדברים עוד מעט, ועוד 3 חודשים, ותוך שבועיים – תגובות על תגובות על תגובות.
דוד אזולאי
כי משרד הפנים לא מאשר את חוקי-העזר. מה את רוצה שיעשו?
היו"ר לאה נס
הם בעצם הנתבעים הישירים. התביעה היא נגד העירייה ועל זה אין חולקים.
שירלי בבאי
אם היתה ממומשת הסנקציה הקבועה בחוק, לפיה על כל יום של זיהום משלמים 3,700 שקל, ויש צורך גם לעדכן את הענישה הזאת, אולי לעירייה היה כדאי יותר, במיוחד שאנחנו שומעים שיש את התקציבים, להשקיע בקידום ובזירוז התהליך הזה כדי למנוע תשלום קנסות.
תמר איצקוביץ
הסנקציה הזאת כבר ממומשת נגדנו.
שירלי בבאי
היום אנחנו מדוּוחים שאם הכול יילך כמו שצריך ואם העירייה תעשה את כל ההליכים הנדרשים רק תוך שנתיים יהיה פתרון, וזה חמור מאוד.
דוד אזולאי
אני מציע שבדברי הסיכום תהיה פנייה של הוועדה למשרד הפנים לזרז את ההליכים לאישור חוקי-העזר. אם אין את האישורים לחוקי-העזר הרשות המקומית לא יכולה להתקדם.
שירלי בבאי
העירייה יכולה לעתור נגד משרד הפנים. יש כאלה שעושים את זה.
דוד אזולאי
לצערי הרב העיכובים האלה היו גם בתקופה שאנחנו היינו במשרד הפנים. יש בירוקרטיה במשרד הזה.
היו"ר לאה נס
בכל אופן, בנושא כזה להצדיק כמעט 14 שנים של סחבת, משנת 90, זה נשמע לא נכון.
דוד אזולאי
אני לא מסכים איתך, גברתי היושבת-ראש. אני חושב שמה שאת עושה עכשיו הוא לא הוגן. אם היית רואה את המסמך שהועבר אליי כאן – אנחנו מכירים קצת את ההיסטוריה של עכו, אנחנו יודעים על מצוקה אמיתית של קרקע באזור הזה ושום רשות מקומית לא מוכנה לוותר על חלקה כשמדובר על הקצאת תקציבים לעניין הזה. עם כל הכבוד, אי אפשר להטיל הכול על הרשות המקומית.
היו"ר לאה נס
לא אמרתי שהכול מוטל על הרשות המקומית. יש כאן עוד גורמים.
יריב אברמוביץ
איך מודיעים בתל-אביב על חוק? איזה פרסום דבר כזה מקבל בעיתון? פרסום במודעה קטנטנה.
היו"ר לאה נס
אז מה תגיד עכשיו גברת ליאורה אהרון, אם בתל-אביב מפרסמים את זה בעיתון במודעה קטנטנה? תראו לאן הגענו, אנחנו משווים דבר רע לרע יותר.
יריב אברמוביץ
האבסורד הוא גדול. צריך שהוועדה תקרא לחייב את מי שמזהם, שעיריית עכו תפרסם במקומונים מדי יום שישי מודעות עמוד שקובעות שהחוף אסור לרחצה.
ליאורה אהרון
ושלטים לאורך כל החוף: אסור לרחוץ כאן.
היו"ר לאה נס
אני רוצה לחזור למה שאמר כאן נציג משרד הבריאות. הבנתי שבעיריית עכו ההודעה הרשמית היא שהרחצה בחופי עכו אסורה, ובימים הנדירים שהיא מותרת – אז צריך להודיע לתושבים שאפשר לבוא לים.
זאב פיש
כן. וגם זה בקטע מסוים מאוד, שרק אותו במקרים מסוימים אנחנו מאשרים.
יריב אברמוביץ
זאת אומרת שאי אפשר להיכנס לים בעכו.
היו"ר לאה נס
אני חושבת שזה סיכום הישיבה, לפחות בכל הנוגע לרחצה בים.

לגבי מכון טיהור השפכים כבר נאמרו כאן כל הסיכומים. עם כל ההערכה והכבוד שיש לי לחבר הכנסת דוד אזולאי, אני גם באה מעירייה, אני מבינה את הקשיים הללו אבל בכל אופן, לא נסבול את זה, בפרט שגם אם הכול יילך כמו שצריך זה יהיה רק בעוד שנתיים. אני מבינה את הקושי של התושבים ושל כל העמותות שנמצאות כאן עם העניין הזה.

אני חוזרת שוב, לגבי השימוש בחופים, ההוראה של משרד הבריאות היא שהרחצה אסורה במשך כל השנה.
תמר איצקוביץ
זה לא מה שאמרו לנו.
היו"ר לאה נס
אז טוב שעשיתי את הישיבה ועכשיו סוף-סוף יודעים בעיריית עכו שהרחצה בכל חופי עכו אסורה פרט לקטע מסוים בימים נדירים, אז הם יודיעו לכם ואתם תודיעו על כך לתושבים.
זאב פיש
בהתאם לממצאים בדוקים כימיים ומיקרוביאליים.
היו"ר לאה נס
כעת נחזור לבעיה שהיא אקוטית אפילו יותר, חיילי צה"ל. אני חושבת שהפעילות של חיילי צה"ל צריכה להיות אסורה עד שייבדק התיאום בין צה"ל לבין משרד הבריאות. שמענו שחילוקי-הדעות ברורים מאוד. עדיין גם קילומטר וגם שני קילומטרים משפך הנעמן – ואמרת שבקטע הזה לא אושרה אף פעם פעילות – אם יש שם פעילות היא חייבת להיות אסורה.
יהודה קולן
אנחנו מתואמים עם משרד הבריאות.
היו"ר לאה נס
שמעתם את משרד הבריאות שדיבר בצורה ברורה על קרבת שפך הנעמן. אני מבינה על-פי השרטוטים שאתם עושים פעילות קילומטר או שני קילומטרים משפך הנעמן. אני מבינה ממשרד הבריאות שעל המקום הזה אין אישור, לא היתה בדיקה של העניין.
קריאה
זה לא מה שהוא אמר.
היו"ר לאה נס
זה מה שהוא אמר כאן כמה פעמים. האם הוא משנה את גרסתו? האם לא אמרת שלא נדרשת לבדיקה באזור שפך הנעמן? כשאנחנו אומרים "שפך הנעמן", אנחנו לא מדברים על סנטימטר מעוקב, זה ברור לכולם.
זאב פיש
לגבי שפך הנעמן – אנחנו לא אחראים על צה"ל. אני לא מכיר את הנו"ן-צדי"קים בכלל. אני לא מאשר אימונים בצה"ל. לא נשאלתי על הנקודה הספציפית ובוודאי שלא נתתי תגובה. אני מציע לוועדה הזאת, מתוך מה שאני יודע שכן נעשה בחיל הים, ונעשים דברים, אני מציע לשבת עם האחראים בחיל הים על עבודת מיפוי מדויקת מאוד ומקצועית שנעשתה. זאת ההצעה שלי אבל זה לא בתחום אחריותי.
היו"ר לאה נס
תודה רבה על העצה שלך. כמו שאמרת, גם לא בתחום אחריותך לסכם את הישיבה. אני מציעה לחיל הים לדרוש ממשרד הבריאות, שאחראי על בריאות הציבור, לבדוק את הנקודה הספציפית הזאת ולתת אישור לפעילות במקום. אני מציעה לכם להתייחס שוב למה שנכתב בדוח ועדת שמגר. אני חושבת שיש הקבלה בין הדברים ואפשר ללמוד מהעבר. ראוי להיזהר מאוד.
דני קריספין
הנתונים המדעיים – זה מִפְרט שאפשר להעביר אותו לוועדה. הבדיקות שלנו הן בתקנים מחמירים מאוד, וזה מה שנאמר לנו גם מהוועדות עצמן.
היו"ר לאה נס
דיברו על בדיקות כימיות פעם בשנה, אנחנו באמת נצטרך להידרש לעניין.
דני קריספין
אם מישהו עושה יותר, אני מוכן לשמוע.
היו"ר לאה נס
בכלל לא מעניין אותנו אם מישהו עושה יותר. אנחנו מדברים על מה שצריך, לא משווים.
דני קריספין
אנשי המקצוע קובעים לנו מה צריך לעשות ואנחנו עושים לפי מה שצריך.

אני רוצה לציין, כי הצטייר פה כאילו חיילי צה"ל שוחים שם ועושים פעולות, עיקר הפעילות של חיילי צה"ל במקום היא בסירות. אנחנו לא קרובים לשפך אלא נמצאים צפונית לשפך, באזור עכו, סמוך לבית-הספר לקציני הים בעכו.
היו"ר לאה נס
דיברו כאן לא רק על סירות אלא גם על כניסה למים עד הברכיים ועל שחיית בוקר. נאמרו כאן דברים אחרים. אתה שמעת, היית כאן בכל הישיבה.
דני קריספין
אני אמרתי את הדברים. שחיית הבוקר – גם יורדים מהסירות בעומק הים ושוחים. אנחנו עושים פעילות באזור אך לא בסמוך לשפך.
היו"ר לאה נס
המקום הזה מועד לפורענות. מדובר באחד הנחלים המזוהמים ביותר במדינה, אחרי הקישון, ובלי קשר גם חוף עכו מזוהם בגלל השפכים התעשייתיים והשפכים הגולמיים שמוזרמים באופן קבוע אל הים. המקום הזה מועד לפורענות מעצם מהותו. לכן חייבים להידרש לבדיקות. התרשמתי מדברי נציג משרד הבריאות ומהאינפורמציה שלכם שאסור היום לעשות פעילות ימית של הצבא באזור וצריך לבחון את זה בצורה שונה לגמרי ולהסתמך על דוח ועדת שמגר.
דני קריספין
הנתונים שאת מתבססת עליהם לא מבוססים על נתוני הבדיקה שלנו.
היו"ר לאה נס
נתבקשתם להביא לכאן נתונים על הבדיקות הכימיות. אמרתם לי שהן נעשות פעם בשנה. על סמך מה ששמעתי היום בישיבה זה מה שאני מסכמת.
דני קריספין
אנחנו נדרשנו להגיע לכאן ולהציג את פעילות חיל הים באזור. אם אנחנו נדרשים להציג נתונים נוספים, אפשר להביא מהאנשים המקצועיים את הנתונים הנוספים. תודה.
היו"ר לאה נס
תודה רבה לכם. אנחנו לא נחכה שנתיים עד לחנוכת מפעל טיהור השפכים אלא ניפגש כאן עוד לפני כן.


הישיבה ננעלה בשעה 15:00

קוד המקור של הנתונים