פרוטוקולים/ועדת הפנים/8128
5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
2.3.2004
פרוטוקולים/ועדת הפנים/8128
ירושלים, כ"ה באדר, תשס"ד
18 במרץ, 2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 167
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, ט' באדר התשס"ד (2 במרס 2004), שעה 10:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 02/03/2004
פרוטוקול
סדר היום
תקנות רישוי עסקים (בריכות שחייה), התשס"ד-2004
מוזמנים
¶
עו"ד עדי ביתן הלשכה המשפטית, משרד הפנים
אשר גרנר מנהל רישוי עסקים, משרד הפנים
אורי היילברון משרד הפנים
עו"ד דורית טפר הלשכה המשפטית, משרד הפנים
עו"ד יהודה מירון הלשכה המשפטית, משרד הפנים
ששי קציר מנהל שירותי חירום ותפקידים מיוחדים, משרד הפנים
אריאל כהן משרד המשפטים
שמואל חיימוביץ נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים
חנן זייגר מנהל המחלקה למתקני ספורט, משרד החינוך,
התרבות והספורט
שלמה לרמן מחלקת בריאות הסביבה, משרד הבריאות
זאב פיש סגן מנהל המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
גרגורי רוטשטיין מפקח תל-אביב, משרד הבריאות
עו"ד אילנה מישר סגנית היועץ המשפטי, משרד הבריאות
עו"ד שרון גוטמן הלשכה המשפטית, משרד הבריאות
עו"ד דן צפריר הלשכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה
שמשון חן יו"ר איגוד בריכות השחייה
פנינה בן דוד כלכלנית, התאחדות בתי המלונות בישראל
אלחנן נוי התאחדותב תי המלונות בישראל
יואב קריים מטה מאבק הנכים
הניה שוורץ עמותת נכים
ברוך מסאמי
רוני שכטר
דוד בר דרור
היו"ר חמי דורון
¶
בוקר טוב לכולם, אני מתנצל, התעכבתי בוועדת החוץ והביטחון. נמשיך את קריאת התקנות. אני מחליף את היושב-ראש הקבוע של הוועדה, חבר הכנסת יורי שטרן. לאן הגענו?
אשר גרנר
¶
אני ממשרד הפנים, אנחנו מציגים. ראשית אנחנו מבקשים לומר כמה מילים על התחולה, בנוגע למה שנאמר בישיבה הקודמת.
ששי קציר
¶
בישיבה הקודמת התבקשנו לעשות כמה תיקונים, כבר הכנסנו אותם, ועלה אז נושא נוסף: על מי יחולו התקנות. נכון להיום אנחנו מחייבים ברישוי עסק בריכות שפתוחות לציבור הרחב. אנחנו לא דורשים שלבריכה פרטית יהיה רישיון עסק, אך היושב-ראש ביקש לבחון שוב את הסוגיה הזאת. בחנו שוב את הדברים. אנחנו בדעה אחת עם מרכז השלטון המקומי, וזו גם דעת של הוועדה הבין-משרדית לרישוי עסקים: אין להרחיב ולחייב בריכות פרטיות כך שיחול עליהן רישיון העסק של בריכות השחייה.
ששי קציר
¶
מי שמוכר כרטיסים, המקום פתוח לציבור ויש מטרת רווח – צריך רישיון עסק. אם הדברים לא מתקיימים, אין צורך ברישיון עסק שם.
היו"ר חמי דורון
¶
מה בנוגע למקומות שמופעלים על-ידי עמותות, שאינם למטרות רווח, למשל בריכות טיפוליות וכו'? התקנות לא יחולו עליהם?
ששי קציר
¶
הן מופיעות גם כאן. עלה גם נושא הבריכות בפנימיות הנוער. בעניין זה הגענו לסיכום עם משרד החינוך, ויצא חוזר מנכ"ל שיחייב את פנימיות הנוער לפעול על-פי התקנות האלה – בלי להכניס אותן לתהליך של רישיון עסק. הן יהיו מחויבות לעבוד על-פי התקנות. הדבר סוכם עם משרד החינוך.
היו"ר חמי דורון
¶
זה יצא בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך? למה לא להכניס זאת לתקנות בלי לחייב ברישיון עסק?
ששי קציר
¶
כפי שאמרתי לדעתי אין מקום לכך. אגב, היום דורשים מהרשויות המוניציפליות לטפל בעשרות אלפי עסקים שהם תואמי רישוי ואין להם רישיון. אין מקום להכניס גופים פרטיים. יש גם גבול להתערבות הרשויות בעסקים פרטיים.
אילנה מישר
¶
יש לי הערה מקדמית. הייתי רוצה לחזור לנושא של שם התקנות. זה עשרות שנים יש תקנות של משרד הבריאות בנושא בריכות שחייה, והן עוסקות בהיבטים התברואתיים. כדי שיהיה ברור שמדובר כאן במטריה שונה, אנחנו רוצים להציע שלתקנות האלה ייקרא "תקנות הסדרת מקומות רחצה (סידורי בטיחות לבריכות שחייה)". זה גם מתאים למטרות כפי שהן מפורטות בסעיף 2 ויעזור למנוע אי-הבנות.
אריאל כהן
¶
במסגרת ההערות המקדמיות אני מבקש לומר עוד משהו: בדיון הקודם דיברנו על סמכויות של מציל ושל סדרנים להפעיל כוח כדי להוציא אנשים ממתחם הבריכה. היתה הסכמה שלמציל צריך לתת סמכות לעשות שימוש בכוח, אך היתה מחלוקת לגבי סמכויות הסדרן. התקנות תוקנו כעת, וכרגע לסדרן אין סמכות להפעיל כוח אלא רק למציל. זה תיקון מהפעם הקודמת.
אריאל כהן
¶
הכוונה להתפרעות במים או למשהו שמסכן את האדם או את האנשים שאתו, למשל אם הוא רואה חבורה שמתקוטטת.
אשר גרנר
¶
אני מבהיר בישיבה הקודמת לא היה ויכוח על הסעיף הזה, הוא הוסכם. היה ויכוח על סעיף 10, לגבי הסדרן. שינינו שם, הורדנו את עניין הכוח. קודם נכתב משהו אחר.
שמשון חן
¶
אני יושב-ראש ארגון מנהלי בריכות השחייה. יש לנו בעיה אמיתית עם הסעיף בשטח. לפעמים יש הפעלת כוח מצד הציבור, ועד שמגיעה ניידת אסור לגעת באף אחד, אסור אפילו לתחום את האדם במקום כלשהו עד שיגיעו כוחות הביטחון. יש לנו בעיה רצינית בהשלטת הסדר הציבורי עד הגעת המשטרה. המשטרה מגיעה, מניסיון שלי, אחרי חצי שעה עד שעה.
היו"ר חמי דורון
¶
נשווה את זה למשחק כדורגל, שיש שם סדרנים, אנשי אבטחה פרטיים. אותה סמכות שיש לאנשי האבטחה הפרטיים, מעבר למשטרה, צריכה להיות לאנשים שלכם. אני לא רואה הבדל.
שמשון חן
¶
הכוונה לצוות אבטחה הפרטי? אם כן, זה לא מה שקורה כאן. במגרש כדורגל אנשי האבטחה יכולים לעצור, להחזיק.
אשר גרנר
¶
אני ממשיך ועובר לפרק ג': סידורי בטיחות ועזרה ראשונה. אני קורא את סעיף 13.
אני מבהיר שעד עכשיו עברנו על התקנות סעיף-סעיף, ומי שרצה להעיר אמר את דברו. ברגע שהעניין הוסכם המשכנו הלאה.
זאב פיש
¶
הפסקנו בסעיף 12, והבנתי שיש הסתייגויות לסעיף 12(ב), אם כי לא מצד משרד הבריאות. אני קורא את סעיף 12(ב). חלק מהנוכחים הגיבו לכך ופה הופסק הדיון.
אשר גרנר
¶
שינינו את סעיף 12 בהתאם להערות הנוכחים. הנוכחים כאן העירו שהחובות של ההורים כלפי הילדים רבות מדי, ולכן שינינו את הסעיפים. אמרנו שמי שבא להתרחץ צריך להישמע להוראות. אני מפנה לסעיף קטן (א). אני קורא גם את סעיף קטן (ב). זה התיקון שעשינו.
דוד בר דרור
¶
יש שאלה פשוטה: באירוע שיש בו 30-40 ילד מישהו יכול להשגיח? ההורים עומדים במרחק של 100 מטר.
פנינה בן דוד
¶
בבריכה של 45 ס"מ רוצים מציל? מי ששם ילד בן שנתיים לא עוזב אותו לבד בבריכה. גם לא באמבטיה.
היו"ר חמי דורון
¶
סליחה, אני מבין את הבעיה. אבל צריכים להיות ריאליים, כמו שאמרת. להורים יש חובה מינימלית.
אילנה מישר
¶
אכן רצוי ונדרש שההורים ישגיחו על הילדים, אבל חסר כאן תקן למציל. אין תקן למציל בהמשך, בתוספות, בקביעות או בדרישות. ההוראה הזאת בסדר, אבל בהמשך, כשמדברים על המקומות הרלוונטיים, אין חובה להעמיד מציל.
היו"ר חמי דורון
¶
רבותי, כל אחד ידבר בתורו, וָלא לא נתקדם. כדי שזה יהיה אפקטיבי, כל אחד ידבר בתורו. כתוב "ישגיחו על רחצתו בבריכת פעוטות ובבריכת שחייה". בבריכת השחייה כן אמור להיות מציל.
שמשון חן
¶
ילד בן שלוש לא יכול להיות לבד בבריכת השחייה. אדרבה, הסיכון שלו גבוה יותר, אף-על-פי שיש שם מציל. אחריות ההורים היא להיות אתו שם. בבריכת הפעוטות, בגובה של עד 45 ס"מ, יש השגחה ישירה של ההורים. תמיד יש מציל בבריכת השחייה, אין בעיה, אבל לא ייתכן שילד בן שלוש ילך לבדו לבריכה, בלי הוריו, כשהוא לא יודע לשחות והמים מתחילים מגובה 80-90 ס"מ ונגמרים גם ב-3.5 או ב-2 מטר. אין בעיה של מציל בבריכת השחייה.
אשר גרנר
¶
50 שנה אנחנו עובדים באותה שיטה של בריכת פעוטות ללא מציל. המשכנו עד היום. מבחינת תאונות משום שאין מציל וכל הדברים האלה, לא מצאנו מקום לעשות שינוי. לא שינינו דבר מבחינת הפעוטות.
יהודה מירון
¶
הנושא גם עבר פסיקה. היה מקרה אחד בבית המשפט בנצרת, בקריית שמונה. השופט אמר חד-משמעית: ההורים הם שצריכים לשאת באחריות הילדים בגיל הזה. גם אם יהיה שם מציל הוא לא יוכל לשמור על כל אחד ואחד. לכן זהו מצב קיים, לא מצאנו שום בעיה אתו עד היום, ואנחנו גם לא רואים מקום לסטות ממנו.
מרים פרנקל-שור
¶
יש לי שאלה למר גרנר. בסעיף 3(א) לצו הקודם נקבעה עמדת סוכת המצילים כך "שתהיה מותקנת בצורה המאפשרת גישה מיידית למים ותצפית נוחה על כל שטח הבריכה". כלומר היתה חובה לגבי הסוכה ועמדת המציל.
מרים פרנקל-שור
¶
לא, בסעיף (ב) משאירים את העניין לשיקול דעת המציל. אני חושבת שהמחשבה שהיתה בצו נכונה יותר.
היו"ר חמי דורון
¶
נכון, אוסיף כאן משהו: בניסוח הזה אתם בעצם מטילים את האחריות על המציל. כלומר אם יש טביעה, המציל צריך לעשות לעצמו ביטוח מקצועי של 10 מיליון דולר.
היו"ר חמי דורון
¶
אני לא כל כך מקבל את זה, משום שמי שמתקין את העמדות וקובע את מצב המבנים מסביב לבריכה הוא מחזיק הבריכה או מתחזק הבריכה או מפעיל הבריכה – לפעמים מתוך שיקולים עסקיים, כי נוח לו יותר שהסוכה תהיה בצד אחד ולא בצד אחר. ראיתי את זה בהרבה מאוד מקומות. לכן לדעתי לא הוגן להטיל את האחריות הזאת על המציל.
שמשון חן
¶
לא, זה פועל יוצא של מעגל השמש. השקיפות של השמש על המים מחייבת את המציל להתנועע סביב הבריכה ולהזיז את מקום הישיבה שלו.
שמשון חן
¶
גם בריכות סגורות. ברוב הבריכות הסגורות היום יש גג שקוף שיש לו הקרנה על המים ומסביב יש חלונות זכוכית. המציל צריך להתנועע אל הנקודה שבה הוא רואה הכי טוב את המים. הוא יכול להחליט, ולא המנהל או מחזיק הבריכה שיושבים במשרד יגידו לו לזוז.
לכן האחריות עליו. גם בלימוד של המקצוע המציל לומד את זה. מחנכים אותו ומסבירים לו שהוא צריך להסתובב, להיות במקום הכי טוב שאפשר.
מה שקורה בפועל הוא שיש עמדת הצלה קבועה בשטח, ובמהלך היום המציל לוקח את הציוד שהוא צריך ומסתובב אתו בהתאם למעגל השמש. זה מה שקורה. ואף אחד אחר לא יכול להגיד לו, רק הוא קובע. אני לא יכול לומר לו.
מרים פרנקל-שור
¶
אף אחד לא חולק על כך שיש אחריות על מציל, זה לא נתון לדיון. אבל יש כאן שוני בנוגע לעמדת השחייה, ולדעתי וגם לדעת יושב-ראש הוועדה, כך אני מבינה, לא היה צריך לסטות ממה שהיה עד היום.
היו"ר חמי דורון
¶
לא, הגדרת הסעיף 16 היא "עמדת ההצלה". הסעיף כולו מדבר על עמדת ההצלה, איך היא בנויה, היכן תמוקם.
היו"ר חמי דורון
¶
אני רוצה לשאול עוד שאלה: מה התקן שלגביו המציל הוא גם מגיש עזרה ראשונה? מתי זה בא לידי ביטוי?
מרים פרנקל-שור
¶
הוא צריך לקבל הסמכה מסוימת כדי להיות גם מציל וגם מגיש עזרה ראשונה. מה קורה אם יש שני מקרים וצריך גם להציל וגם להגיש עזרה ראשונה?
יהודה מירון
¶
אחת המטרות של התקנות היא לעשות סדר ולהקטין שיקול דעת גם מצד מפעיל הבריכה וגם מצד הרשויות בכל הנוגע למינימום הבטיחותי של בעלי התפקידים. זה מה שניסינו לעשות בטבלה ההיא. היום יש שיקול דעת לסטות ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה.
היו"ר חמי דורון
¶
כן, אבל על-פי תנאי סף המינימום שקבעתם יכול להיווצר מצב שבבריכת השחייה יהיה אדם אחד, שישמש בשני תפקידים.
יהודה מירון
¶
נכון, עם הגבלה מסוימת. אסביר אותה. פרמטר אחד, הפרמטר שמופיע בעמודה הימנית, הוא שטח פני המים. הפרמטר שמשמאלו הוא מספר המתרחצים בתוך המים. המקרה היחיד שבו יכול להיות בעל תפקיד אחד במקום הוא בריכה ששטחה עד 750 מטר.
היו"ר חמי דורון
¶
אני מדבר על כך דווקא כאן, בנוגע לעמדת ההצלה וסעיף קטן (ג), ואני מציע שהתקן הזה ישונה. אני קצת מודע לנושא, כי עסקתי בביטוח לפני שהגעתי לכאן, וביטחתי הרבה מאוד קייטנות ובריכות שחייה. קודם כול, מציל יכול להגיש עזרה ראשונה אבל הוא לא צריך להיחשב בתקן. חייב להיות איש עזרה ראשונה מעבר למציל בכל בריכת שחייה. זאת דעתי, באמת על סמך ניסיון מצטבר של 25 שנה.
שמשון חן
¶
אבל מה שקורה בפועל, ואת זה צריך למנוע, הוא שמציל שהיה 22 שעות מגיש עזרה ראשונה, הפכנו אותו ל-44 שעות מגיש מן המניין. בשטח לא מציבים איש עזרה ראשונה. למשל בבית דירות שמתרחצים בו שני אנשים בבוקר.
היו"ר חמי דורון
¶
הצו הזה, שהוא הסדרי בטיחות לבריכות שחייה, אינו חל על בתי דירות. הטענה שלך לא מחזיקה מים.
מרים פרנקל-שור
¶
בצו הקודם היתה הגדרה בסעיף ההגדרות: "אדם שבידו תעודת מציל מטעם משרד העבודה המעידה על סיווגו המקצועי, וכן אישור מאת שר הפנים... המעיד כי עבר השתלמות כנדרש...".
היו"ר חמי דורון
¶
רבותי, בנוגע לסעיף 16: קודם כול, אני מבקש לשנות את התקן. אין מצב שאדם אחד יעשה שני תפקידים.
היו"ר חמי דורון
¶
אין מינימום. אי-אפשר לשלוט בזה. נניח שיהיו 30 איש בבריכה, מישהו יעמוד בשער ויספור?
יהודה מירון
¶
אדוני, זה לא נכון. אני רוצה להביא ניסיון אחר מהשטח. בהחלט יש דגמים של כניסה של אנשים לתוך המים. ב-08:00 לא נוחתים בבריכה 5,000 איש. מפעילי בריכות יודעים את הדגמים בקיץ ובחורף. בחורף יכול להיווצר אבסורד: יהיו שני בעלי תפקידים בבריכה ואדם אחד ישחה – אתה מכיר את זה בעצמך. זה אבסורד ששני בעלי תפקידים נפרדים נמצאים בבריכה במצב כזה.
לכן, לאור הניסיון הקיים, עשינו את השינוי. ושים לב: המציל שודרג פי שניים ביכולת העזרה הראשונה שלו. לפיכך במצבים האלה אנחנו מציעים שהמציל יהיה גם מגיש העזרה הראשונה, ולא תהיה חובה למגיש עזרה ראשונה נוסף, אך לפחות שיהיה אדם נוסף בהכשרה.
היו"ר חמי דורון
¶
אני לא מתווכח בשאלת הרמה המקצועית של המציל כמגיש עזרה ראשונה, יכול להיות שהוא ייחשב ברמה של דוקטור. אבל מה קורה אם יש שני טובעים?
היו"ר חמי דורון
¶
נניח שהמציל חילץ אדם, ויש עוד אדם טבוע. מה לעשות: לטפל במי שחולץ או לרוץ להוציא את הטובע האחר מהמים?
יהודה מירון
¶
על-פי הצעתך נוסיף אדם נוסף, שתפקידו להוציא את האנשים מהמים באותה השנייה, להתחיל בהליך של הוצאה. אבל זה מה שיקרה בכל מקרה.
היו"ר חמי דורון
¶
בתקן שלכם קבעתם מינימום שאדם אחד מתחלק לשניים. אני לא מאמין בשני תפקידים לאדם אחד. זה לא דבר מסובך. הטענה היא שבבוקר, מהשעה 05:00 עד השעה 08:00 יש 40 מתרחצים, מהשעה 08:00 עד השעה 12:00 יש רק 20 איש ומהשעה 13:00 יש 50 מתרחצים. מה עושים? אתה קובע כאן את המספר 30 איש. אתה לא יכול לשלוט על המספר הזה, אתה עצמך אמרת. ואם יהיו 31 איש?
לכן אני אומר
¶
אני חושב שלא צריך לנקוב במספר האנשים אלא צריך להתייחס למטרז' וליכולת של הקיבולת – לא לקיבולת שקובעים בפרמטר מספרי, שלעולם אין עליו שליטה. אני חושב שבמקרה הזה תוותרו על הרעיון של אדם אחד עם שני תפקידים. מישהו כאן אמר שהוא לא הבין איך אני נמצא בשתי ועדות בבת אחת. זאת באמת בעיה.
אני מציע שהתקן ישונה. יש להוריד את התקן המספרי, כי אתם לא יכולים לשלוט בו. יש היגיון בתקן של סוג הבריכה, כי זה מטרז' קבוע. אבל מתוך המטרז' הקבוע אפשר גם לדעת את פוטנציאל המתרחצים בבריכה. עדיין אי-אפשר לדעת כמה מתרחצים יהיו, אבל לפחות אפשר לחשב את הפוטנציאל בצורה כלשהי.
מעבר לכך, לא יכול להיות שמציל אחד יהיה גם מגיש העזרה הראשונה וגם המציל. לדעתי בכל בריכת שחייה חייב להיות איש עזרה ראשונה. הוא יכול לעשות תפקידים נוספים, אבל הוא צריך להיות זמין והוא צריך להיות בשטח הבריכה. והוא לא צריך להיות המציל. טוב שהמציל ילמד גם עזרה ראשונה, זה טוב ומועיל, אבל אי-אפשר שזה יהיה התקן.
יהודה מירון
¶
צריך לחשוב על מקרה שבו המציל קפץ למים כדי להציל את האדם, ועוד לפני שהגיע מגיש העזרה הראשונה טבעו עוד שלושה. מי יקפוץ למים? זה המצב הקיים בשטח. משום ששדרגנו את יכולת ההצלה של המציל, הסעיף הזה הוא התשובה הנכונה לדעתנו. או אולי נוסיף אדם נוסף, לאו דווקא מגיש עזרה ראשונה.
שוב, התפיסה היא זאת
¶
המציל מגיע לאדם כמציל, ומייד הוא גם מגיש עזרה ראשונה, כי צריך להנשים את האדם ולעשות את שאר הפעולות. האיש הנוסף מעיף את האנשים מהמים. זאת פעולת ההצלה. עוד אדם נוסף כמגיש עזרה ראשונה – זה נראה לנו עומס מוגזם.
דוד בר דרור
¶
יש טעות. אם אדם מעד ושבר רגל, מי צריך לטפל בו? המציל. באותו רגע קורה משהו אחר. המציל יעזוב את הנפגע וילך לשם?
מרים פרנקל-שור
¶
אני חושבת שבסעיף הזה צריכים להיות שני תיקונים: קודם כול, כפי שהערתי קודם לגבי סעיף קטן (א), יש לחזור למצב שהיה קיים עד היום ולא לפטור את מחזיק הבריכה מכל שיקול דעת. אני חושבת שכדאי להעביר את סעיף קטן (ב) לסעיף 7, ששם מדובר על חבות המציל. זה לא קשור לסעיף הזה, לעמדת ההצלה. ייתכן שאחרי שיוחלט משהו בנושא העזרה הראשונה יהיה צורך בשינויים נוספים.
מרים פרנקל-שור
¶
כל עוד התקנות לא מתקבלות, התקנות הישנות בתוקף. על-פי התקנות הישנות האלה אתה פועל היום. איך פעלת עד היום?
שמשון חן
¶
האחראים, מחזיקי הבריכה. אני לא יכול לשלול את האחריות הבלעדית מהמציל. את יודעת מה אפשר לעשות? אפשר שמחזיק הבריכה יספק את כל האמצעים כדי שהמציל יקבע. זה כן.
שמשון חן
¶
קודם כול המציל. אגיד לך, קודם כול מבחינת המשטרה המציל נותן את הדין. זה הדבר הנכון, לא כי אני מפיל עליו אחריות אלא מבחינת שיקול דעתו המקצועי.
היו"ר חמי דורון
¶
אני מבקש ממשרד הפנים שני דברים: קודם כול אני מבקש שבכל זאת תעשו חשיבה מחדש על הנושא של התקן. אני מבקש שיהיה שינוי בנושא של התקן לפי מה שהצעתי. כפי שהיועצת המשפטית לוועדה אמרה, את סעיף קטן (ב) תעבירו לחובותיו של המציל, זה לא המקום של הסעיף. אגב, מה שצריך לתקן בסעיף קטן (א) הוא שהאחריות תהיה על מפעיל הבריכה – אבל תהיה לו חובת התייעצות עם המציל כאיש מקצוע.
היו"ר חמי דורון
¶
לעניין סעיף קטן (א), היות שמוציאים את סעיף קטן (ב), צריך לכלול את הפרמטרים של עמדת תצפית נוחה על כל שטח הבריכה. זה די חופף לסעיף קטן (א) בתקנות הקיימות.
יהודה מירון
¶
תראו את הבעיה. ברגע שעל מחזיק הבריכה האחריות לקבוע את עמדת ההצלה, ומצד שני המציל חובתו עצמאית – ייתכן שהמציל יתרחק למרחק בלתי סביר מעמדת ההצלחה. זה הפוך על הפוך.
מרים פרנקל-שור
¶
מה אומר סעיף קטן (א) היום? "בכל בריכת שחייה תהיה נקודת הצלה שתכלול סוכת מצילים המותקנת בצורה המאפשרת גישה מיידית למים ותצפית נוחה על כל שטח הבריכה". מה חובותיו של המציל? להיות תמיד בשטח הבריכה.
היו"ר חמי דורון
¶
אין בעיה מהבחינה הזאת. יש סוכת הצלה, תחנת הצלה, שמותקנת בבריכה לפי הפרמטרים שנקבעו בתקנות – זאת חובת מפעיל הבריכה. מעבר לכך, כשהמציל צריך להזיז את תחנת ההצלה מצד מצפון לצד דרום, על-פי שיקולו המקצועי, הוא יעשה את זה.
היו"ר חמי דורון
¶
ועדיין סעיף קטן (ב) בתוקף, במקום אחר. לכן זה שילוב של שני הסעיפים. רבותי, יש הערות נוספות לסעיף 16? אין.
היו"ר חמי דורון
¶
כשאתם מדברים על קאנטרי קלאב, למשל, זה החלק הפנימי. אבל כשכותבים "בסמוך לו" זה יכול להיות גם מעבר לגדר, גם בתחומי העיר.
אשר גרנר
¶
אני מבקש להעיר שכל מה שבהיבט המקצועי הוא בעקבות ישיבה עם בעלי המקצוע במשרד הבריאות ועם האנשים האחרים העוסקים בזה. על סמך זה קבענו.
אילנה מישר
¶
יש לנו הערה קטנה לתקנת משנה (א): הבעיה שלי היא במילה "אם". צריך להיות: "לפי התקן שנקבע...".
יהודה מירון
¶
סליחה, התקנות האלה עוסקות בבריכות קיימות ולא בבנייה נוספת בתוך הבריכה. הנושא של מדרגות, שהוא נושא של בנייה, ייכנס לבריכות חדשות.
היו"ר חמי דורון
¶
תכתבו כך: סעיף קטן (א): חובת התקנת סולמות או מדרגות. סעיף קטן (ב): פירוט של הסולמות, כפי שהוא מופיע כאן.
שמואל חיימוביץ
¶
לדעתי התקנת סולמות בבריכה קיימת שאין בה סולמות זה לא דבר בלתי סביר במסגרת רישוי עסקים. אבל כדי שלא יהיה משהו לא הגיוני אני חושב שצריך לציין שאם מישהו מוצא לנכון לעשות מדרגות גם זאת אפשרות, כחלופה לסולם. זה הכול.
שמשון חן
¶
היום יש מקפצות רק בבריכות שחייה למטרות תחרויות או לימודי שחייה. בעיקרון רוב הבריכות לא מאשרות מקפצות. אנחנו גם לא מאשרים לקפוץ בתוך הבריכה. יש שילוט כזה.
אורי היילברון
¶
הם מותקנים לתחרות. בבריכות החדשות אין אגני זינוק קבועים. אין שום מכשול עד הגדר. זה קיים רק בתחרויות. בתחרויות לכל אחד יש מסלול, זה מפוקח.
היו"ר חמי דורון
¶
כדי לחזק את העניין הזה, היות שאנחנו לא מדברים על מתקן קפיצה, אני מציע שבמקום זה ייאמר שהאמור בתקנות המשנה לא יחול על אדני זינוק. זה יפתור את הבעיה.
היו"ר חמי דורון
¶
נתקן: "יהיה פתוח לעיון פקח הרשות המקומית", אין כוונה לפקח של רשות שמורות הטבע, למשל.
יהודה מירון
¶
המטרה למנוע כניסה של עדרי אנשים לתוך המים. אם בעתיד, בעוד שנה או שנתיים, יהיה אמצעי אחר, לייזר, שיוריד מחסום ויעלה מחסום – השד יודע מה – והוא יהיה נוח יותר מהגדר, למה לא?
אשר גרנר
¶
אני מכיר, רק אתמול באתי מהתעשיינים. אני מכיר את כל נושא הרישוי. אני יודע איפה הבעיות. אנחנו עוסקים בחוק רישוי עסקים, על-פי זה אנחנו נותנים סמכויות.
היו"ר חמי דורון
¶
בואו נניח שיש גדר בנויה, ועד כמה שאני יודע היא באמת בצורה כזאת שאדם אחד נכנס לתוך שטח הבריכה בזמן נתון. נניח שיעשו קיר, כמו שנאמר פה. אבל הפתח רחב, ונכנסים בו 30 איש? אפשר לומר: הרשות אישרה.
שמואל חיימוביץ
¶
במקרה כזה הפתח הוא פועל יוצא של הנחיות המילוט. אי-אפשר שלא להתחשב בזה. הוא צריך להיות לפחות ברוחב מילוט.
היו"ר חמי דורון
¶
סליחה. יש פתח כניסה, שמשמש לכניסה מבוקרת. יש פתחי מילוט, שמשמשים למטרה אחרת, אדוני.
שמואל חיימוביץ
¶
יש מקום אחד שבו זה מוגדר, בתקנות הנגישות לסידורים לנכים. שם נקבע שהרוחב יהיה לפחות 80 ס"מ.
היו"ר חמי דורון
¶
אני מציע משהו אחר. אני לא שלם עם הסעיף. אני מבקש שתבררו ותראו לנו בדיוק מה אומרות תקנות התכנון והבנייה בנושא הזה. אחר כך נוכל להתייחס לנושא. ממילא לא נסיים את כל התקנות היום, כמו שזה נראה לי. נחזור לסעיף הזה, סעיף 24.
פנינה בן דוד
¶
למעשה הסעיף הזה תוקן בגלל בקשה שלנו. בתקנות המקוריות היה משהו ארכאי, שהיה כמו כשהיינו ילדים, כשמסביב לכל בריכה היתה גדר גבוהה ופתח אחד, עם מקלחת מים. היום כל הבריכות במלונות הן לא בריכות סטנדרטיות מרובעות שאפשר לגדר. אלו בריכות עם עיצובים, עם תכנון שונה. כמובן, יש לנו כל התקנים של המצילים וכו', אבל איננו יכולים לגדר מסביב לבריכה.
פנינה בן דוד
¶
ודאי שכן. לא כל אחד נכנס למלון, לא כל אחד נכנס לשטח של בריכת השחייה. יש בקרה בכניסה לבריכת השחייה – אם זה אורח או סתם אדם מבחוץ.
היו"ר חמי דורון
¶
לא זאת הכוונה בסעיף הזה. הכוונה היא שלתוך מתחם הבריכה יוכל להיכנס רק אדם אחד בכל פעם, וזה לא קיים בבריכות השחייה בבתי המלון.
יהודה מירון
¶
הסעיף בא לפתור את בעיית הכניסה לתוך המים בלבד, לא לאתר עצמו. לכן אמרנו שברירת המחדל היא גדר מסביב. יש מקרים מסובכים יותר: בריכות לא רגילות כמו בבתי המלון ועוד. כאן ניתן להם שיקול דעת. חשבנו על זה הרבה, ראינו שאין פתרון.
היו"ר חמי דורון
¶
אתם מדברים על שני דברים שונים, או אני הטמבל ואני לא מבין כלום. כתוב כאן שאתם עושים גדר: "בריכת השחייה תגודר בגדר שגובהה 1.1 מטר". הכוונה לא לכניסה למים אלא לכניסה למתחם הבריכה.
יהודה מירון
¶
לא אדוני, יש הגדרות בתקנות. ההגדרות של בריכת השחייה הן בנוגע לשטח הבריכה בלבד. אתר בריכת השחייה הוא החלק הרחב. טרחנו להתקין זאת.
היו"ר חמי דורון
¶
אני אומר שוב: בבית מלון אין שום בעיה של גישה לאזור המים. כל אורח במלון יכול להיכנס.
היו"ר חמי דורון
¶
אם עכשיו קבוצת תלמידי בית ספר יוצאת בבת אחת מפתח המלון לתוך מתחם המים ונכנסת בבת אחת למים – אין שום שליטה ובקרה, בניגוד למה שכתוב כאן. הרי הבקרה היא לא אם מדובר באדם שרשאי להתרחץ. לא זאת הבקרה שאתם מכוונים אליה כאן.
היו"ר חמי דורון
¶
אתם מדברים על אמצעי אחר שאישרה רשות הרישוי, שמאפשר כניסת אנשים מבוקרת לשטח בריכת השחייה. אין לכם אמצעי כזה.
יהודה מירון
¶
לא יהיה מונה שיספור את האנשים. אבל מספיק שיש גדר עם פתח אחד, זה אומר שיש כניסה מבוקרת.
זאב פיש
¶
בהנחיות של משרד הבריאות אנחנו מתייחסים לנושא הגידור והשליטה. גם אנחנו מחייבים שהכניסה למים תהיה בצורה מבוקרת, למשל שהאנשים לא יקפצו מהדשא ישירות למים – וזאת גם מבחינת עומס אורגני וכל מה שמשתמע, וגם משום שיש ניסיון לתעל את האנשים למקלחות חובה. יש דברים שצריכים לבוא עם הדרישות של משרד הפנים מבחינת הבטיחות. משרד הבריאות רוצה גם הוא גידור ובידוד וכניסה רק דרך מקום מבוקר, נשלט ונשטף – כלומר מקלחות חובה.
היו"ר חמי דורון
¶
צריך פתרון נפרד במסגרת התקנות לבתי המלון, אין מה לעשות. המצב בשטח הוא אחר. זה לא כמו בקאנטרי קלאב או בבריכה אחרת.
ששי קציר
¶
אני מבקש להגיב לכך. בדקנו את הסוגיה לגבי בתי המלון. לכן סעיף קטן (א) נכנס לכאן. אנחנו אומרים שאנחנו רוצים גדר מנתבת, ואנחנו מדברים על שטח הבריכה. כשבתי המלון פנו אלינו, אמרנו: אם יש תחליף לגדר – ושים לב גם להגדרה – למשל, אם בניין או קירות משמשים כתחליף לגדר, ועדיין מתקיימות הבדיקה והבקרה, זה בסדר. כי בחלק מבתי המלון מצאנו שהבריכה סגורה מכל עבר, ולכן לא חייבנו גדר.
היו"ר חמי דורון
¶
יש רק בעיה אחת. הבעיה היא שזה לא המצב בכל בתי המלון. באילת למשל, בכל בתי המלון בריכות השחייה פונות לים, לחוף. הבנייה היא בדרך כלל משניים וחצי או משלושה כיוונים. הצד הרביעי פונה לים. זה לא פתח, זאת ירידה לים. יש פתחים בקירות.
היו"ר חמי דורון
¶
שוב, הסעיף אינו מכוון לבקרה על סוג האדם שייכנס. הוא מכוון לכך שלא תיכנס קבוצה בבת אחת. אם באה קבוצת תלמידים מהים, יש שליטה על כך שהם ייכנסו אחד אחד? לא, כולם ייכנסו למים מייד.
שמואל חיימוביץ
¶
האם הגדר לא מיועדת למנוע כניסה כשזה לא פתוח לרחצה, למנוע סכנת טביעה כשאין מציל? זה לא לקבוצות גדולות.
ששי קציר
¶
אני רוצה להשלים. לפי ההגדרה הזאת, על-פי מה שאתה מציין, אין גידור כמו שצריך, ולכן בית מלון לא יוכל לנהוג כפי שאתה מבקש, שלא יהיה אזור פתוח. כי אם זה לא מתוחם, אם אין בקרה, למעשה הם לא עומדים במה שכתוב פה.
היו"ר חמי דורון
¶
זה לא רלוונטי. צריך פתרון אחר לבתי המלון. אני לא יכול לשלוף פתרון. שבו עם אנשי התאחדות המלונות.
היו"ר חמי דורון
¶
כי זה נותן לכם פתרון קל. אבל זה לא עונה על ההגדרות שבתקנות. מלון נפטון באילת לא עונה על התקנות האלה.
היו"ר חמי דורון
¶
לכל דייר במלון הזה יש מפתח של החדר, והוא פותח גם את הדלת הצדדית שיורדת למזח. נחזור לבית הספר שמבלה שם, אותה כיתת ילדים מופרעת שירדה למזח וחזרה בשעה 02:00. הם חוזרים דרך הדלת של המלון ולא עושים סיבוב, כי יש להם מפתח. הם נכנסים וגם מתרחצים בלילה, בניגוד להנחיות.
היו"ר חמי דורון
¶
התקנות האלה לא מתאימות לבתי המלון, מה לעשות? לפי התיאור הזה בתי המלון לא יעמדו בתקנות.
יהודה מירון
¶
עוד לא הבנתי למה. הנוסח נותן פתרון פרוצדורלי לפתרון הבעיה. הוא לא קובע את התוכן, אלא את הפרוצדורה: לכו לרשות הרישוי, כדי שהיא תאשר. אין מה לעשות.
היו"ר חמי דורון
¶
כתבת: "אמצעי אחר... שמאפשר כניסת אנשים מבוקרת". אין לך כניסה מבוקרת, לא במשמעות של מה שאתה מבקש.
יהודה מירון
¶
רשות הרישוי, חובתה לאשר את הסעיף הזה. נשאיר לה שיקול דעת. לא כל אחד עושה מה שהוא רוצה.
פנינה בן דוד
¶
אני רוצה לתת מחמאה לאנשי משרד הפנים. הם עשו עבודה נהדרת. הם ישבו אתנו ועם הרבה אנשים אחרים כאן. יש היום כל מיני אמצעים לבקרה, גם טכנולוגיים, ולמשל כל חפץ במשקל מסוים שנופל למים – יש אזעקה. אצלנו במלונות כל הזמן יש קב"טים ואנשים שמסתובבים. השטח לא מופקר, לא ביום ולא בלילה. סעיף קטן (ב) פותר את הבעיה ומאפשר להכניס אמצעים טכנולוגיים. סעיף קטן (א) קובע שהבריכה צריכה להיות במבנה המלון עצמו. זה המבנה שחוסם. אין כניסה חופשית.
ששי קציר
¶
בעקבות הפנייה שלהם, במקומות שמצאנו שיש קירות ויש כניסה מבוקרת אישרנו זאת במקום גדר. במקומות שזה לא היה, ואתה נותן דוגמה לבית מלון שלא יקבל רישוי לבריכה, חייבנו לשים גדר.
ששי קציר
¶
ההגדרות כאן הן שאם יש תחליף לגדר, כלומר קירות, ויש כניסה מבוקרת – בסדר. אם לא – לא מקבלים רישוי.
אילנה מישר
¶
אם אפשר, אני מבקשת לחזור לסעיף הקודם בעניין היומן, סעיף 23(ב). חלק מהאירועים שיכולים להירשם ביומן הם למשל הרעלה המונית מדליפת גז. לדעתנו משום שחלק מהאירועים יכולים להיות בריאותיים, חשוב שיהיה גם פיקוח של פקחים שלנו.
אלחנן נוי
¶
הייתי רוצה להחיל על החלק הראשון של סעיף קטן (2) את אותו סעיף שמופיע בחלק האחרון: אני חושב שמכשול בגובה של 60 ס"מ מהווה בעיה. אנחנו רואים לא פעם שאנשים באים ומכניסים את הסבתא או את הסבא שישמרו על הילדים, ולא כל אדם בגיל הזה מסוגל לעבור מכשול של 60 ס"מ. עם זאת אני מוכן שנשנה את זה ונקבע כל דבר אחר שרשות הרישוי תאשר – למשל, לשים מציל אף שהתקנה לא מחייבת זאת.
אלחנן נוי
¶
סביב בריכת הפעוטות. יש רק מקום אחד שדרכו הילד יכול להיכנס. אישה מבוגרת ששומרת על הנכד שלה לא תמיד תוכל להרים רגל מעבר לגדר, אלא היא תרוץ לחפש את הפתח.
היו"ר חמי דורון
¶
סליחה. לפי מה שאני מבין, ותקן אותי אם אני טועה, בריכת פעוטות, אם היא בסמיכות לבריכת השחייה הרגילה, צריך שתהיה בה גדר הפרדה, או מכשול, של 60 ס"מ. אם אין בריכת שחייה לידה צריך גדר רגילה של 1.1 מטר.
אשר גרנר
¶
זה יכול להיות צמוד, אבל יש מכשול. לדעתי יש כאן מענה. קודם כול, ניתן שיקול דעת לרשות הרישוי לעניין הזה. אגב, ההערה שמושמעת כרגע לפרוטוקול – האדון לא השתתף בדיון ההוא, אבל היא נשמעה.
אשר גרנר
¶
במקום נקודה פסיק רק פסיק. אין לי בעיה עם זה. ברשות היושב-ראש, פתרנו את הבעיה. אקריא את השורה השנייה: "...שגובהו 0.6 מטר שימנע מעבר לבריכות הסמוכות, אם אין גריכת שחייה סמוכה – תגודר בגדר שגובהה 1.1 מטר, והכול אם לא התירה רשות הרישוי אמצעי אחר לבקשת מחזיק הבריכה".
שמואל חיימוביץ
¶
יש לנו הערה קטנה. לגבי הרוחב של 1.3 מטר, אנחנו מבקשים שיהיה ברור שתעלת גלישה שנמצאת באותו המישור של המפלס שמסביב לבריכה, אינה נחשבת כחלק מה-1.3 מטר, אלא זה שייך לחלק של הבריכה.
יהודה מירון
¶
יש לי הצעה פשוטה: להגדרת בריכת השחייה נוסיף "לרבות אמצעי הפינוי העילי של המים". ואז מודדים משם והלאה.
יהודה מירון
¶
אני מבהיר שנשקול עם משרד המשפטים ניסוח שיבהיר שבתוך הגדרת בריכת השחייה נכלל גם פינוי המים, אותן תעלות שמדובר בהן, ואז מודדים משם והלאה.
שמואל חיימוביץ
¶
מוצעות ארבע אפשרויות ל כניסה למים: האפשרות הראשונה לאפשר מקום מונמך ליד הבריכה, כך שיהיה אפשר להגיע עם כיסא הגלגלים לגובה שפת הבריכה. אגב, אלו פתרונות קיימים, אנחנו לוקחים אותם מתקנים זרים. אמצעי שני הוא שבאחד המקומות של הבריכה מפלס הבריכה יהיה גבוה יותר מסביבתו, כך שיהיה בגובה של כיסא גלגלים. אמצעי שלישי הוא אמצעי מכאני, שמאפשר להעביר אדם עם מוגבלות לתוך המים ולהוציאו. אמצעי רביעי הוא רמפה שיורדת לתוך הבריכה. אחד מהארבעה.
שמואל חיימוביץ
¶
קודם כול זהו תקן מוכר. לשאלה אם הוא מחייב או לא – התקנות מחליטות אם לאמץ מתוכו סעיפים מסוימים. אימצנו כבר סעיפים מהתקן בנוגע לנגישות לתחבורה ציבורית.
אשר גרנר
¶
ברשותך, היות שאנחנו עובדים על-פי חוק התכנון והבנייה מבחינת הבריכות, העברנו הכול לשם – מה שצריך לתת את המענה הטכני הוא בתחום של תכנון ובנייה. לדעתנו אפשר להסתפק במה שכתוב כאן לגבי חוק התכנון והבנייה. מה שיחייב חוק התכנון והבנייה יחייב גם את הבריכות.
שמואל חיימוביץ
¶
חוק התכנון והבנייה לא מתייחס לאלמנט של נגישות השירות. הכניסה והיציאה מהמים הם ברמה של נגישות השירות. צריך לתת לזה מענה במקום אחר, ברמה אחרת.
היו"ר חמי דורון
¶
אני מבקש מכם לבדוק את הנושא הזה. אני מבקש לקבל תשובות מפורטות לגבי התקן, איך זה בא לידי ביטוי.
יואב קריים
¶
אז אפשר ליצור אמצעי מכאני שקוראים לו מנוף, וזה זול יחסית, וכך לאפשר לאדם עם מוגבלות לרדת לבריכה גם אם היא כבר בנויה.
היו"ר חמי דורון
¶
אני מניח שאפשר להגיע לפחות לאחת מהאפשרויות האלה. בהיגיון שלי אני לא רואה שום סיבה למנוע את אימוץ התקן. לכן אני מבקש שתבדקו מהן האפשרויות, איך זה עובד. תבדקו ותגישו את ההערות שלכם. אני מבקש שהדבר ייעשה מהר. אנחנו עומדים לפני הקיץ – והייתי שמח אם התקנות ייגמרו, יאושרו, יפורסמו ויצאו לפיקוח לפני שנכנסים לחודשי הקיץ.
שמואל חיימוביץ
¶
לא, זה מנוגד לתפיסה של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמדבר על נגישות עצמאית ככל האפשר, בצורה עצמאית מכובדת.
אלחנן נוי
¶
יש שתי אפשרויות למניעה: קודם כול יש קב"טים בשטח, הם רואים כל אדם שמסתובב. וכן יש שילוט בכל כניסה וכניסה.
אשר גרנר
¶
אני ממליץ שתמחק את ההערה. בסופו של דבר זה בהסכמה אתכם. לא בכדי כתבנו את זה. זה יוצר לכם בעיה אחרת, כפי שציין היושב-ראש. אם יהיה גידור, סגירה הרמטית, לא תוכלו להכניס איש לבריכה. ומה יקרה למלון אגמים? תחשוב על זה. נמשיך הלאה.
אשר גרנר
¶
התקנות אוניברסליות. הן לא ייחודיות למלונות. חשוב להבין את זה. אני עובר לפרק ד': בריכה טיפולית.
יהודה מירון
¶
אם עומדים בתנאים של בריכה טיפולית של עד 200 מטר, מחזיק הבריכה יבחר אחד מהדברים האלה. הוא יכול לבחור באחת מצורות העבודה הללו.
היו"ר חמי דורון
¶
אני מבין מסעיף קטן (2) שבקבוצה של שמונה מטופלים יכול להיות שלכל מטופל יהיו שני אנשים?
יהודה מירון
¶
לא, יש מטפל עם כל מטופל פלוס אחד. פלוס שניים. בקבוצה של עד שמונה מטופלים צריך לדאוג שלכל מטופל יהיה מטפל אחד – אחד על אחד – ונוסף על כך יהיה אדם אחד המצוי באתר הבריכה, כדי להזעיק עזרה אם קורה משהו. המטרה היא לתת מענה לתחום חדש שמתפתח בארץ, טיפול בבעיות תפקודיות בתוך המים. אי-אפשר להחיל כאן את תקן המצילים הרגיל.
שמואל חיימוביץ
¶
מאיזו נקודה זה מוגדר כבריכה טיפולית ומאיזו נקודה זה מוגדר כבריכה רגילה? אני שואל משום שבמרכזי ספורט לנכים, למשל, אין לא בריכות טיפוליות. אלו בריכות שחייה לכל דבר.
יואב קריים
¶
אסביר את הבעיה. במרכזי ספורט לנכים יש בריכה רגילה, שבשעות מסוימות עושים בה גם טיפולים. השאלה היא תחת מה היא מוגדרת. ברוב היום זאת בריכה רגילה, ויש שעות מסוימות שבהן נעשים טיפולים.
היו"ר חמי דורון
¶
ההיגיון שלי אומר שבשעות של בריכה רגילה יחולו על המקום התקנות של בריכה רגילה, ובשעות שהיא משמשת כבריכה טיפולית יחולו התקנות האלה.
הניה שוורץ
¶
יש כאן הגדרה של שטח ושל עומק. אותה בריכה במרכז – אני לא בטוחה שהיא בעומק 1.40 מטר. היא בטוח יותר מזה, היא בריכה רגילה. לפעמים עושים בה טיפולים.
שמואל חיימוביץ
¶
אנחנו לא נגד כל הדברים האלה, רק שלא יקרה שבסוף זה יחול בריכת שחייה, שחלק ממנה מתפקד כבריכה טיפולית, אבל רוב הזמן היא לא בריכה טיפולית. שיהיה אפשר להבחין.
הניה שוורץ
¶
אני רוצה לומר עוד דבר: בבריכות הטיפוליות יש לפעמים טיפול קבוצתי. נניח שלקופת חולים יש חמישה מקרים של כתף, והם נמצאים בבריכה טיפולית. אלה לא המקרים הקשים של הנכויות. לא ייתכן שיהיה מלווה לכל אחד.
היו"ר חמי דורון
¶
סליחה, לדעתי ההגדרה של בריכה טיפולית בפרק ההגדרות עונה על הבעיה שלך. כי פריקת כתף שכתוצאה ממנה צריך פיזיותרפיה במים זה לא בדיוק המתכון של בריכה טיפולית. זאת לא ההגדרה של האירוע.
אשר גרנר
¶
סעיף (ב) גם נותן מענה לכך: "בתקנה זו 'שטח הבריכה הטיפולית' – לרבות בריכת שחייה ששטחה הוגבל לצורך תקנה זו".
היו"ר חמי דורון
¶
בסדר, הגענו עד סעיף 29. אין עוד הרבה סעיפים אבל אני חייב לסיים את הדיון. גם כך איחרתי לישיבה אחרת.