כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עבודה/8136




5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות - 2.3.04


פרוטוקולים/עבודה/8136
ירושלים, כ"ה באדר, תשס"ד
18 במרץ, 2004

הכנסת השש עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום ג', ט' אדר תשס"ד, 2.3.04, בשעה 08:30


ס ד ר ה י ו ם
הכוונה להפריט את הפיקוח על משפחות אומנות לילדים עם פיגור שכלי
ולהעבירו לעמותות חיצוניות

חברי הוועדה: היו"ר אריה אלדד
גילה פינקלשטיין

מיכל גולן, מרכזת מחוזית תל אביב, משרד הרווחה
נילי דנאל מפקחת ארצית שיקום בקהילה, משרד הרווחה
ברוך יפה נוף, ממונה על תקציבים, משרד הרווחה
מרים כהן, מנהלת המחלקה לשירותים קהילתיים, משרד הרווחה
שלווה ליבוביץ', מפקחת ארצית על משפחות אומנה, משרד הרווחה
משה בר סימן טוב, רפרנט עבודה ורווחה, משרד האוצר
חנן גוראל, אקי"ם
יואב קריים, מטה מאבק הנכים
רוני שכטר, מטה מאבק הנכים
אורית אמיאל, מכון סאמט
אסתר סאקס
צבי סאקס
יפה שמעוני
ענת דונוביץ',

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ


הכוונה להפריט את הפיקוח על משפחות אומנות לילדים עם פיגור שכלי
ולהעבירו לעמותות חיצוניות

בוקר טוב לכולם, אני רוצה לפתוח את הדיון
הקצר בנושא הפרטת הטיפול במשפחות אומנה לילדים נכים ולילדים עם פיגור שכלי, הדיון יתקיים עד השעה 10:00 בלבד.

מסתבר שהעלות היא גבוהה יותר, וזה אומר לנו גם הדובר של משרד הרווחה שהוא דובר מאד מוכשר ומאד אמין, הוא אומר שהעלות היא גבוהה יותר, אז למה בעצם אם העלות היא גבוהה יותר בתקופה כל כך קשה צריך עלות גבוהה יותר, הוא לדעתו העלות תהייה גבוהה יותר אבל יהיה יותר טוב לילדים. חיפשתי וניסיתי לנתח את זה ולא מצאתי מדוע יהיה יותר טוב לילדים כשהאחריות תהיה של עמותות שבהם עובדים סוציאליים צעירים ללא נסיון, וכאן אנחנו שומעים על אנשים שכבר שנים עוסקים בזה ובנו את זה, נראה לי שוב להתאכזר לילדים או אם עוברים לעמותות, לפחות אותן עובדות סוציאליות תהיינה מועסקות על ידי העמותות הללו. אני חושבת שצריך לעשות כאן חשיבה מחודשת על כל הנושא הזה של ההפרטה, לא היה כאן ניתוח מעמיק, החלטה שרירותית ללא ניתוח מעמיק, לעשות חשיבה מחודשת האם כדאי להעביר על ידכם, כדאי הנושא להעביר לעמותות שהן יקרות יותר, מדוע ולמה נראה לי כי התאכזרות נוספת לאותם ילדים שכבר בחלקם הגורם התאכזר לאליהם. להציע למשרד הרווחה שוב לחשוב, אני קראתי בעיון גם חוות דעת של שני מנהלי אגפים, האגף לטיפול באדם המפגר של גב' אהובה לוי, הנמצאת איתנו כאן,

נמצאת גב' מרים כהן שאחראית על הנושא.

אם היא חישבה את זה שבאמת העלות היא כפולה
והיא כותבת לנו שההשקעה הרבה שהשקיע האגף בהכשרתן של מחנכות והקשר שנוצר שבינן לבין המשפחות תורמות לאיכות השירות, וקבלתי מכתבים ממשפחות ששמעו על ההפרטה וכואבות את זה מאד, ולא יודעות איך הן תמשכנה, גם כותב לנו ד"ר שלמה אליתר מנהל אגף השיקום שגם הוא מעדיף שלא תעשה ההפרטה, אבל אם עושים אותה לדחות אותה ולא במהירות כזאת, לפחות שההפרטה תחול בשנה הבאה ולא השנה, כי צריך לעשות את זה בצורה מסודרת את כל הטיפול הזה, והוא גם מציין נקודות שמפריעות לו.

עדיין לא שמעתי מדוע כן, אני אשמח אם יהיו כאן אנשים שיתנו לי סיבה אחת מדוע להפריט ומדוע לשנות ומדוע שוב להתאכזר לאותם ילדים שהגורל כבר התאכזר להם.

אני רציתי דווקא לעשות מה שאיננו נוהגים
ולהתחיל בתגובה של משרד האוצר, אבל אני מבין שנציג האוצר עוד לא הגיע. גם כדי ללמוד איזה שהוא פרק האם באמת יש עליה כזאת בהוצאות שעוברים מהעסקה על ידי חברת כח אדם להעסקה על ידי עמותות.

נציג האוצר.

פתחנו ואמרנו שלפחות על פי הכתבה בעתון מדובר בהכפלה של ההוצאות הצפויות כשאנחנו עוברים מהעסקת מפקחות על האומנה שמועסקות באמצעות חברות כח אדם להוצאות כמעט כפולות שאנחנו נפריט את השרות ונעבור להפעלת השרות הזה באמצעות עמותות שעוסקות בטיפול בילדים באומנה, אשמח לשמוע חוות דעת מקצועית לך האם ההערכה היא אמיתית, למה זה קורה, מה שורש הפער בהבדלים האלה בין עלויות, האם העמותות הם אלה שגוזלות את כספי הציבור, האם מדובר בתת תשלום על ידי חברות כח אדם?

בזמנו היינו בדיון דומה בענין אוטיסטים, אחרי זה בדקנו את הענין ואנחנו רואים שהפער הוא לא כל כך גדול, כי אולי אנחנו רואים את הפער בין מה שמשולם בפועל למשפחות לבין מה שמועבר לספק השרות, והפער הזה נובע מדברים כמו עלויות מעסיק שקיימות ממילא אם אתה קונה שרותים או אם אתה מעסיק. כשאני יודע שבמקרה של משפחות אומנה, אני דיברתי אתמול עם התקציבנים של משרד הרווחה, הם אומרים שבמקביל מדובר גם בשידרוג השרות. כלומר, מדובר שרות שונה, שיכלול יותר רכיבים, שרות שונה זה יותר טוב כנראה גם עולה יותר. גם כשרוכשים שרות יש יותר אפשרות לפקח על השרות שאתה מקבל, יותר אפשרות להגדיר מה אתה רוצה לקבל את התרופות שלך ולאו דווקא את התשומות כפי שזה נעשה היום.

האוצר מעונין בשינוי הזה?

אני לא חושב שלנו, האוצר, משנה אם יש להם תקן
של כח אדם מסוים שבו הם צריכים לעמוד, אם הם יחליטו לקחת, איך המשרד מסתדר עם המגבלה שיש לו, זה אפשרותו,

כרגע אתה לא רואה את התקנים האלה במצבת תקני האדם של שרות המדינה כי אני מבין שהאנשים האלה מועסקים על ידי חברות כח אדם,

האנשים האלה מועסקים על ידי חברות כח אדם. התהליך שהיה בזמנו נעשתה המרה, היתה עבודה גדולה של מה שנקרא צוות א', ובדקו כל משרה ומשרה והחליטו מה לאשר וניתנה מכסה, וניתנה מכסה נוספת כדי שהמשרד יוכל, לפי שיקול דעתו, לבחור מה הוא רוצה להפעיל, והמשרד עושה את שיקול הדעת שלו. ברור ששיקול הדעת הזה נעשה בכפוף למגבלה מסוימת, כלומר, זה לא שאין שום מגבלה. אני חושב לפי מה שאני הבנתי מהמשרד שבסך הכל מדובר בהחלטה סבירה, כי ההחלטה אם לקחת דבר דרך שרות או דרך העסקה של אומנה אתה צריך לראות אם אתה להגדיר את התפוקה ואם אתה יודע שיש לך תפוקה מסוימת שאתה יכול למדוד אותה, ואתה יודע שאתה יכול למדוד אותה בצורה סבירה, ולדעת שאתה מקבל את השרות שאתה רוצה בצורה טובה, אז אין סיבה לא לעשות את זה, יש כמובן גם את שאלת העלות, אני מנית שהמשרד עושה את השאלה הזאת, יש לו גם בסך הכל מגבלה של תקציב.

במכתב שקיבלנו מהמפקחות נאמר העילה הפורמלית לפיטורינו היא חיסול עובדי חברות כח אדם במשרד עקב החלת חוק חברות כח אדם שמחייב את המשרד להעסיק אותנו במעמד קבע.

נכון.

זו תמונת העולם שרואה משרד האוצר בקטע הזה?

הוחלט בזמנו באמת להפסיק העסקה דרך חברות כח אדם בגלל החוק, ובגלל שזה אכן, לא אומר לא הוגן, אבל זה יוצר איזה שהוא עיוות. עדיין משרד הרווחה היתה לו איזה שהיא דרגת חופש להחליט מה הוא רוצה ובכל זאת להמשיך להעסיק דרך תקני עבודה בלתי צמיתה, מה הוא עושה במסגרת דרגת חופש שעדיין נשאר לו להעסיק דרך חברת כח אדם, לא רוצה להעביר לכיוון של קנית שרותים. אני חושב שההחלטה היא סבירה, כלומר, המשרד יש לו כן ראיה כוללת של כל השרותים שהוא צריך לספק ואם הוא יכול לספק במקרה הזה, להשיג את מה שהוא רוצה להשיג גם בצורה יותר זולה וגם בצורה יותר טובה,

אתה אומר שזה יותר זול?

המשרד אומר שזה יותר זול.

יכול להיות שבשורה התחתונה זה עולה יותר כי הוא גם מקבל שרות אחר. אני דיברתי אתמול עם התקציבנים הם אמרו שמדברים על שידרוג השרות.

כלומר לא מדובר פה בחסכון תקציבי, אלא להפך אם מחמת שיפור השרות, אם מחמת עלות גבוהה יותר של השרות אבל מדובר בהוצאה גדולה יותר ולא קטנה יותר.

אם אתה מקבל יותר תמורת סכום שהוא,

זה לא מצב שבו משרד הרווחה אומר, מצטער אין לי הכסף, ולכן אני צריך לפטר ולא להוציא את הסכום הזה,

יכול להיות שמשרד הרווחה יגיע למסקנה שהשרות שהוא צריך להשיג הוא שרות יותר טוב, ואז עמדו בפניו שתי אלטרנטיבות, אחת זה בדרך הקיימת לנסות לשפר את השרות שהוא רוצה דרך העסקה ישירה ואז היה עולה לו X כסף, או לעשות את זה על ידי קנית שרותים שזה שעולה סכום אחר של כסף שהוא גבוה יותר מהנמוך יותר, ואם הוא מקבל את הנמוך יותר, אני לא יודע, אני יודע שזה נכון שההוצאה לפי מה שמשרד הרווחה אומר כנראה גבוהה יותר. אגב, אני לא יודע אם זה בטוח כי הם עוד לא הוציאו מכרז, זה לא,

בעוד 4 שבועות,

באמצע חודש אפריל, זה מדובר על אמצע חודש,

באנו בדברים עם עמותות שקיימות כדי לבדוק את העליות. לא נצא למכרז אלא אם חושבים והעליות הם בהחלט מה שנכתב.

לא, ואז זקוקים למפקחים נוספים, כדי שזה שלא יפול על הפיקוח המחוזי, והפיקוח המחוזי עמוס, זקוקים לעוד תקנים לעוד מפקחים, זה שעוד עלות, משלם המיסים ישלם עוד כסף.

משרד האוצר לא היה במצב שבו משרד הרווחה בא אליו ואמר לו, אין לי כסף לסיים את השרות הזה, אני ממש לא יודע מה יקרה אתו, או שתתן לי עוד כסף או שהשרות מתפרק, אתם לא הייתם במצב שבו נאמר לכם דבר כזה,

משרד הרווחה תמיד יש לו סדרי עדיפויות והוא תמיד סוגר אותם, הוא מקבל תקציביות והוא יכול להחליט איך הוא מקצה אותם, כלומר יש למשרד הרווחה את הגמישות הזאת ותמיד הוא יכול להחליט דבר אחד על פני דבר אחר, אני חושב שבמסגרת הדברים האלה ההחלטה הזאת היא החלטה מאד סבירה. אני לא מכיר את הפרטים ברזולוציה כל כך נמוכה שלהגיד אם השרות שינתן בעלות המדויק זה יותר או פחות, אבל אני חושב משרד הרווחה והאנשים שהחליטו את ההחלטה הזאת, בסוף זו החלטה סבירה ונראה לי על פניו מאד סביר.

תוספות תקציביות למשרד הרווחה אתה אומר, החזרנו לו חלק ממה שקצצנו לו,

זה היה מהלך במסגרת אישור תקציב המדינה, וגם במסגרת ההחלטה שנעשתה עכשיו בתקציב המדינה, ניתנו למשרד הרווחה,

זה לא כי תקציב משרד הרווחה השנה גדול מזה שבשנה שעברה,

א' זה כן, וזה מדברים שאפשר לבדוק את זה אחד מול אחד כי בשנה שעברה זה היה משרד העבודה והרווחה וכאן זה משרד הרווחה שזה עדיין ביחד, נכון יגידו לך בצדק שזה בגלל דברים כמו גידול טבעי. תקציב התפעול בשרותים שלנו לא גדל, זה גדל בגלל מכסות שמשרד הרווחה נותן לעליהם הוא משופה במלואן, כלומר, אז אולי התקציב גדל למרות שזה לא אומר סוף פסוק.

מנהלת השרות לטיפול לאדם המפגר בקהילה,
כשחלק מרצף השרותים בקהילה על פי הקונספציות החדשות בעשור האחרון שאומנה בעצם בסביבה הטבעית בתוך אותה רשות ולקרב את הרשות עד כמה שניתן.

בתחום הפיגור אתייחס עד לפני עשור שהיה מאד לא מוזנח היו ילדים שסודרו כמניעת נטישה מתוך בתי חולים ישירות, לקחנו את הנושא בקדימות עליונה, לא היו תקציבים בזמנו למשרד קבלנו מהתוכנית של נוער בסיכון כדי להעסיק מנחות אומנה בפיקוח על האומנה ישירות מהמחוז. היות ובתחום הפיגור הפיזור שלו היה בכל הארץ, מצד אחד, מצד שני, הטיפול דורש מיומנות מיוחדת גם בילדים וגם בליווי המשפחות הנושא של איכות המשפחות , נכון בכל ילד רגיל או עם פיגור או נכה אחר צריך את המשפחה הטובה ביותר ובכל זאת לקבל ילד כזה, ורוב הילדים שסודרו בזמנו היו ברובם ילדים סיעודיים וטיפוליים במצב מאד קשה, וגם כיום, המשפחות קולטות את הילדים הקשים ביותר שלעיתים מוסדות לא קולטים אותם. נכנסנו לתוכנית בנויה מבחינה מקצועית של הכנת המנחות, הכנת המשפחות הכנת הלשכות, דבר נוסף שלמדנו מנסיון של שרותים אחרים כשנתנו את התקנים ללשכות התקנים נבלעו בתוך הרוטינה והאומנה לא זכתה ליחידות הטיפול שהיתה צריכה לזכות. באתי והצעתי בזמנו תוכנית שהן תהיינה מנחות אזוריות, בהעסקת המשרד באמצעות לחברות כח אדם כי למשרד לא היו תקנים, והם שימשו כמנחות ישירות עם הדרכה ולמידה וליווי של המשפחות ישירות מהמחוזות היכן שהן שובצו, וחילקנו בין מנחות ופיקוח. כיום, מבחינת איכות הטיפול ואיכות המשפחות אין ויכוח בנושא. הויכוח הוא על זה שיש אילוץ שאני לא יכולה להגיד על איכות הטיפול בעמותות, לא רוצה להגיד דברים שלא התנסיתי בהם כי על זה יעידו מי שניסה, אבל אי אפשר לומר שזה יותר זול, ואי אפשר גם לומר שזה יותר,

את לא מכירה את אותם העמותות שמטפלות?

אני לא עובדת מולם בתחום האומנה, אני לא
יכולה לרדת, לדעתי, התוכנית שנוסתה עד היום היא תוכנית בהחלט שנתנה את מירב ההתייחסות ואני חושבת שיעידו על זה גם המשפחות, אני חושבת שגם הצלחנו להכניס עובדים באיכות מהשורה הראשונה. עם כל זה שסך הכל המשכורות לא גבוהות והיו בהעסקת חברות כח אדם השקיעו ממרצם ומיכולותיהם. האילוץ הוא היום, אם אנחנו מפריטים את מנחות האומנה, עליהם צריך פיקוח, כי כולנו יודעים מי שקורא טקסט בוק ראשון על נושא של הפרטה ברגע שיש הפרטה צריך פיקוח. זה מופיע גם בתוכנית של ההפרטה של לבנון אני רוצה לומר שלנו לא היו מפקחים באומנה בתחום ילד ונוער יש מפקחים והיו מפקחים שנכנסו לתוכנית, אנחנו אמרנו שאם האילוץ נופל גם אם מנסים, על נושא הפיקוח אי אפשר לוותר כי הוא התמרור המקצועי שממשיך לפקח, עם אם זה עמותות מפעילות וגם לתת את הפיקוח המקצועי הבקרה, והבטחון שבאמת שמה שאנחנו דורשים מאותם עמותות כלל ראשון חייבים לתגבר את הפיקוח במחוזות.

התפקיד שלנו פה בין השאר הוא לשאול שאלות
מביכות פוליטיקאים ולא לשאול שאלות מביכות דווקא עובדי ציבור. אבל אני שומע בין המילים שלך, ואת עובדת משרד הרווחה, את המילים אם מדובר באילוץ, שאלה היא אם את יודעת לבוא ולהגיד, המשרד מליח לחסוך כסף שאין לו בשיטה הזאת גם אם אינני שלם עם השיטה, או שהוא להבנתך הולך להוציא יותר כסף שאין לו גם כשאת לא בטוחה, שיש שיפור בזה. את אומרת אינני מכירה את העמותה הזאת בעבודתה בתחום האומנה. את לא רואה שיפור ואת רואה עליה בתוצאה, מה את אומרת לנו.

העליה בתוצאה בדקנו, ויש עליה בתוצאה העברנו
אתמול,

עליה בהוצאה?

בהוצאה בהחלט, זה כמעט מכפיל את עצמו. כאן
כתבנו, זה המשרד מעביר,

אני ממשרד הרווחה ואני אחראי על התקציבים,

אולי המילה "מכפיל" לא מדויקת, אבל העלות היא יותר, וכיום אם מחליפים את המנחות יצטרכו לתת פיצוי, זה ברור לכולנו. מבחינת העלויות המדויקות, מר יפה נוף יעדכן אותנו יותר, כי בכללית עולה יותר למשרד.

אני מפקחת ארצית על משפחות אומנה בשרות ילד ונוער, ואנחנו השרות שהופרט. אסביר קצת כמה מהנתונים שנתתי פה כדי להסביר,

לא הופרט, יש כוונה להפריטו.

לא, אנחנו הופרטנו, זה בדיוק, מה שמציגים היום
זה על סמך הנסיון שלנו, ולכן היא לא מכירה את העמותות, אבל אני מכירה את העמותות. שרות ילד ונוער ב1.5.2001- הפריטו את שרותי האומנה. במהלך מסודר מתוכנן, התהליך לקח כשלוש שנים, מהיום שהבנו שזה מה שאנחנו צריכים לעשות,

את מדברת על אומנה כללית, לא לילדים עם מוגבלויות ולא לפיגור.

אני מדברת על אומנה של ילדים רגילים שהיתה עד
אז ברשויות המקומיות ואנחנו מאד לא היינו מרוצים מהרמה המקצועית ומההדרכה שניתנה שם, ומהאיכות הכללית שהיתה ואנחנו קיבלנו החלטה וגם של מדינת ישראל, אני לא יודעת עד כמה הועדה יודעת, רוב הילדים הולכים לפנימיה ששם העלות הרבה יותר גדולה, אם תשווה בעולם 80% בעולם הולכים לאומנה ו20%- לפנימיות, בישראל זה בדיוק הפוך, 85% בפנימיות ו15%- באומנה, ואנחנו חשבנו שצריך להביא לשינוי ושידרוג האומנה, והמהלך היה מהלך מקצועי ולא מהלך תקציבי, ולכן, אכן הוא עלה למשרד כסף, כי החלק של הליווי המקצועי, לא התשלום למשפחות אומנה, לא ההוצאות המיוחדות זה לא שונה. אותו מרכיב שהיה 275 שקל בממוצע עלות הטיפול שקיבל מנחה האומנה ברשות המקומית עבור ילד באומנה היום 494, זה הקטע שהוכפל, ואכן הכפלנו אותו. אנחנו חושבים שצריך יותר ביקורים וחשבנו שצריך הדרכה, ואנחנו, המשרד קבע את הסכום. זה לא יצא למכרז של מי שנתן לנו יותר זול אלא משרד הרווחה הוציא מכרז שבא ואמר, עבור הליווי המקצועי תקבלו כך וכך ועבור גיוס משפחה תקבלו כך, זאת אומרת, השיקולים היו שיקולים מקצועיים נטו.

וכשהפרטתם באמצעות מי הפרטתם?

אנחנו הפרטנו באמצעות שלוש עמותות שנמצאות פה לכל מחוז יש עמותה, מטב בצפון, לני במרכז, ומכון סמט בדרום, אנחנו מאד מרוצים מהמהלך הזה, גם רואים שידרוג של התהליך הטיפולי, גם רואים גידול מבחינת מספר הילדים, גדלנו ב20%- מבחינת הילדים של האומנה, כמה ילדים נמצאים באומנה לא רק הפער בין האומנה לפנימיה אלא מספר הילדים באומנה גדל ב-20% מאז ההפרטה, אני חושבת שהעמותות הן מאד מקצועיות ומי שיודע רק לפני שבוע היה כנס מקצועי שאחת העמותות הרימה דברים שאף פעם לא היו קיימים בתחום האומנה ברמה הזאת.

אני לא נכנסת לפיגור הפגום אני לא מכירה את המבנה שלהם, אני יכולה לומר,

מספיק את הלקוחות שלהם.

אני לא מכירה את השרותים, אני יכולה לומר שצריך להבחין בין מנחה אומנה לבין מפקח. אחד הדברים שהדבר הזה עשה מאד ברור את הצד הביצועי המקצועי שהוא בידי העמותות ומשרד הרווחה מפקח, והוא מפקח חזק מאד. אחד הדברים שהעמותות לא אוהבות זה את הפיקוח המאד אינטנסיבי של משרד הרווחה היום לגבי מה שקורה בתוך העמותות. אני לא מכירה את השרות שהאדם הוא המפקח ואגף השיקום, אבל יש לנו משפחות לפעמים משותפות, יש משפחות אומנה שהם גם משפחות אומנה של ילדים נכים, לפעמים זה אחים שאחד הוא נכה והשני ילד רגיל, או אפילו משפחות שהן בהחלט מאד בתוך התחום הזה ומקבלות ילדים מכל מיני אוכלוסיות שונות.

אני רוצה שיהיה ברור לועדה, זה נכון החלק המקצועי הוא עלה אבל זה היה תכנון של המשרד מתוך רצון אכן לשדרג את הליווי המקצועי של הילדים שנמצאים במשפחות האומנה.

לנו יש היום אילוץ, למעשה כפי שאמרה מרים, הנושא של הפיקוח וההדרכה של משפחות אומנות בוצע על ידי עובדים שעבדו בחברות כח אדם. יש לנו אילוץ שיש החלטת ממשלה שאין יותר עובדי חברות כח אדם, מפסיקים את העבודה באמצעות עובדי חברות כח אדם. החלטת הממשלה היתה לא רק ענין אדמיניסטרטיבי אנא הפסק את העבודה עם חברות כח אדם, אלא גם ביטלו לנו את התקציבים שהיו לחברות כח אדם, לקחו את כל התקציבים והשאירו רק לישור זנבות השאירו 15% מהתקציבים האלה, זאת אומר שלמעשה מה שעשו, מצד אחד אנחנו לא יכולים יותר באמצעות עובדי חברות כח אדם ואנחנו צריכים לעבוד באלטרנטיבה השניה, שהוצגה פה על ידי הדוברת האחרונה, אבל אין לנו גם את התקציבים לעשות את זה, כי אם היו אומרים לנו רק תפסיקו תתארגנו אחרת, אל תעבדו באמצעות חברות כח אדם, תתחילו לעבוד באמצעות עמותות היינו לקוחים את אותו תקציב ובמקום לשלם את המשכורות דרך חברות כח אדם, היינו מתקשרים עם העמותות ומשלמים אותם. היות ולקחו לנו 85% מהכספים גם לא נשאר לנו כספים לעשות את העבודה הזאת, ואמרה מרים שזה עולה יותר, נכון שזה יעלה יותר אבל על זה עוד יהיה ויכוח במשרד אם באמת לשדרג עד כדי כך או לשדרג פחות יעלה יותר או פחות, אפילו את הבסיס עצמו אין לנו, אמר משה איש אגף התקציבים אמר בצדק שאת רוב הדברים במשרד לא קיצצו אבל את הנושאים האלה של חברות כח אדם הורידו לנו 85% מהתקציבים שלנו,

החזירו לכם 40%, והעבירו אותם,

מה שהעבירו, את אותו עובד שהעבירו נתנו אותו, כלומר השפיעו כל עובד, כל עובד שהמירו אותו אמרו את העובד הזה אנחנו מאשרים אותו הוא כאילו עובד תקני צריך להיות והשאירו אותו עם התקציב שלו. אבל כל אותם עובדים כולל כל עובדי אלה אשר עסקו בפיקוח על האומנה לא רק שלקחו, אמרו לנו תפסיקו לשלם להם משכורת, תפטרו אותם, אלא את הכסף החלופי שלהם לקחו גם והשאירו רק 15%, זאת אומרת שאנחנו בענין הזה מבחינה תקציבית גם אם לא נפטר יעלה יותר, הוא יעלה יותר כי תמיד כשאמרו לנו לעמותה כמו שאמרה שלווה שעברנו לעמותה עלה יותר אבל אפילו אם נצא מתוך הנחה שהוא לא צריך לעלות יותר עדיין חסר לנו הכסף.

כלומר, השרות נפסק.

אנחנו עוד לא יודעים איך אנחנו נערך, ואיך נמצא את הקישוי התקציבי לענין הזה כי לקחו לנו את הכספים האלה.

נדמה לי שיש איזה שהוא בלון שבו אתם אומרים הפרטה, שיפור אבל אני רוצה לשמוע ממי שהוא מוסמך במשרד הרווחה שאומר, אנחנו מפסיקים את השרות כי אין לנו כסף,

אנחנו לא נפסיק את השרות, מה שאנחנו עכשיו נערכים לעשות, ואנחנו עוד לא יודעים איך נעשה את זה, הכספים האלה חסרים לנו, אנחנו נאלץ, כנראה להשיג כספים מהפעילות עצמה, זאת אומרת נעשה אולי פחות אומנה או משהו כזה, על מנת שנוכל להמשיך לכלכל את האומנה, פשוט אין לנו בררה אחרת. אנחנו חייבים למצוא מקור לענין הזה שלא קיים אצלנו כרגע. עכשיו אחת כמה וכמה אם זה יעלה יותר,

משפחות האומנה מאז שהתחיל התהליך הזה אין כבר תינוקות מפגרים שנוטשים אותם בבתי החולים, זה כבר לא קיים, פעם היו המוני תינוקות מפגרים, נשארים בבתי החולים וחייבים לפתח את זה ולמנוע ולראות,

יש למשרד כבר איזה שהיא הערכה באיזה היקף תצטרכו לצמצם את האומנה עצמה,

אני אומר עוד פעם, אנחנו כרגע יודעים אין לנו מנוס, יש לנו תאריך, קבלנו איזה הערכות, הערכנו עד 15 לאפריל אנחנו, חלק אומר תחילת אפריל אבל הצלחנו לדחות את זה כדי לא לעשות פיטורים לעובדים בערב פסח, אנחנו אחרי פסח נצטרך לפטר את העובדים שמועסקים באמצעות חברות כח אדם.

כן, אחרי פסח, אני מודיע לכם עכשיו, הפיטורים יהיו אחרי פסח. יכול להיות שקבלתם מכתבים, אנחנו פנינו לאוצר והפיטורים הוכרו ויהיו אחרי פסח. לא שזה מושיע משהו אבל זה בכל אופן תקבלו עובדה. אז הפיטורים יהיו אחרי פסח, אתמול דיברנו עם סגן הממונה על התקציבים וקבלנו לדבר הזה קונספציה.

כמה מכתבי פיטורים נשלחו?

בנושא הזה, מדובר ב- 9 עובדים.

הרבה יותר.

אני מדבר על משרות, יתכן שזה 20 עובדים, מבחינת משרות, 9 משרות. אלה העובדים שיפוטרו ב15- לאפריל, ואנחנו חייבים במקביל, יצאנו כבר למכרז.

אלה העובדים שהועסקו באמצעות חברות כח אדם. מר סאקס, אתה משפחה אומנת, איך אתה רואה את המצב היום, איך אתה חושב שהוא יתפתח בעתיד.

אני מודה לח"כ פינקלשטיין על הצגת הדברים. הדברים מאד קרובים לליבנו, ואני מקווה שתהיה לה הצלחה מלאה בכיוון הזה. אני רוצה לבדוק את הענין מכמה אספקטים, הנושא הזה לא נשכח, מדובר פה בקבוצת אנשים איכותית ביותר שאין דוגמתה שצריכה להתמודד עם קשיים בלתי רגילים יום ולילה 24 שעות ביממה שבת וחג, ובסך הכל כאשר מדובר בתקציב וחבל לי שזהו הנושא הראשון שעליו מדברים, במקום הזה, הנושא הזה של תקציב, אציג את עצמי, אנחנו משפחה אומנת 18 שנים בשנה ה19-, אנחנו מכירים את כל הגילגולים של מסגרות האומנה וכל מה שהולך ואנחנו שותפים לכל מה שמתרחש כאן. אני רוצה לציין שתי תקופות בשנים האלה,

לכם יש ילד אחד, או יותר?

שניים, נתנו לנו שלושה,

הם ילדים בריאים ושלמים?

לא, לא מתפקדים וחולים, חבל שלא יכולנו להביא אותם ולהציג אותם, כי אם הייתם רואים את הילדים הייתם מבינים הכל אחרת.

כרגע אנחנו עוסקים בפיקוח על המשפחות האומנות, ולא בעצם האומנה, אני מנסה ללמוד את הענין מנקודת מבטם, של הקשר ביניכם ובין הפיקוח ולא כל כך לגבי הקשר ביניכם ובין הילדים, זה נושא אדיר .

הנושא הזה של הפיקוח אם הייתם רואים את הילדים ואם הייתם רואים את הבעיות שאנחנו, ואנחנו מאמינים שכל שאר משפחות האומנה מתמודדים איתם יום יום, הייתם מבינים למה אנחנו כל כך חרדים מההפרטה הזו, כי 12 שנים ראשונות כשנתנו לנו את הילדים הם בנוסף לפיגור השכלי הם עם בריות בריאות מאד קשות ואחת הילדות נפטרה כתוצאה מזה, אף אחד לא פתח את הדלת, אף אחד לא היה לתת לנו הכוונה מקצועית ואנחנו גיששנו באפלה,

מתי זה קרה?

בשנים הראשונות.

בשבע השנים האחרונות.

בתקופה של משרד הרווחה.

אז משרד הרווחה הטיל את הפיקוח?

לא היה פיקוח, היו תקופות שלא היה,

עד היום,

לא, עד שנכנסו המפקחות, ואז הכל השתנה, התחלנו לקבל הדרכות, התחלנו לקבל ביקורי בית, התחלנו לקבל תמיכה נפשית, ואנחנו זקוקים לזה, ושהילדים שלנו יום יום חיים בנס.

מי המפקח או המפקחת שאתם עובדים אתו?

אנחנו עובדים עם יפה שמעוני.

בשבע השנים האחרונות חל מהפך במשרד בכל הנושא הזה של משפחות אומנה, אחד הדברים החשובים ביותר זה שיש לנו כתובת. והכתובת הזו היא כל כך צמודה אלינו כל כך עוזרת לנו, ויש לנו, אני לא מאמין בשום מסגרת אחרת יותר טובה מזו, אני מדגיש את זה. דבר שני, המשרד התחיל בהשתלמויות למשפחות אומנה שההשתלמויות האלה הם קבוצת תמיכה שעזרה לכולנו להתמודד ולהחליף חוויות. הדברים האלה נתנו הרבה מאד כדי לתת מענה יותר טוב לצרכים של הילדים האלה, בנוסף לכך המסגרת הקיימת היום היא הטובה ביותר ואנחנו לעולם לא נאמין שיש מסגרת יותר טובה, ואם כאן אני שומע, וחבל מאד שבבית הנכבד הזה עוסקים בשאלה אם זה יעלה מיליון פחות או מיליון יותר, כאשר משפחות האומנה מבחינת התקציב מקבלות את התקציב הזעום ביותר מכל האחרים ועושים את העבודה הקשה ביותר.

אם באופן תאורטי, אני לא אומר את שאני אומר, נניח שיש במערכת הזאת פערי תיווך אדירים, ובמקום למסור את הכסף לחברות כח אדם, הכסף יגיע למשפחה, זה לא יותר טוב?

לא נכון.

אני יודע שלא נכון, אבל האיש אומר לא יכול להיות שהמצב יהיה יותר טוב, הטיעון לא לוגי.

הכסף לא יעבור למשפחה.

למה לא יעבור?

כי יש המון דברים שהוא לא עמד מאחוריה.

הבנתי, חשבתי שהמצב לא יכול להיות יותר טוב,

אנחנו גם זקוקים לתמיכה.

יש היום מערך מסודר של פיקוח אזורי ומערך של קשר אישי עם כל משפחה ומשפחה, המערך הזה הוא טוב וחבל בגלל ענין של שתים שלוש משרות בכח אדם יהרסו מסגרת שנבנתה בנסיון רב והרבה מאמצים, ובהצלחה שאין דוגמתה ולא תהיה כמוה. ואני יכול לומר שאני מדבר בשם כל משפחות האומנה, חד משמעית, אסור לשנות את המסגרת, אסור לאפשר בגלל ענין של כח אדם שיתמודד עם הבעיה הזו מי שרוצה, אנחנו מתמודדים עם בעיות הרבה יותר קשות.

הגב' שמעוני אנחנו מנסים לראות את ההמשך. איך את המפקחת של המשפחה הזאת, מטעם מי את עובדת?

אני עובדת מטעם משרד הרווחה ומועסקת על ידי חברת כח אדם, אני שנים בתפקיד, ואני רוצה להתיחס בעיקר לנקודה שמדברים על שידרוג האומנה. אני לא יודעת למה מתכוונים, מדברים על איזה סיסמה כדאי לזרוק אותה לעומק. כשמדברים על שידרוג האומנה, אני יכולה לדבר מה קורה אצלנו, אנחנו במחוז, מחוז המרכז עובדות שתי מנחות, שתי משרות. יש לנו בערך 90 ילדים כל ילד שמסודר בכל משפחה יש לנו קשר עם המשפחות, כל משפחה יודעת בדיוק מי המלווה שלה, אנחנו נמצאים, אנחנו מלווים תומכים, מגיעים לכל המסגרות החינוכיות או התעסוקתיות שילד בו נמצא, אנחנו מפתחים שרותים, השתלמויות, אם זה כנסים, אנחנו זמינים למשפחות. אני תמהה כשאומרים לשדרג למה הכוונה, מה האומנה במסגרת אחרת וזה לא משנה מי, מה הוא יתן שונה ממה שאנחנו היום מנחות האומנה נותנות.

שאלה להבהרה, למרות שזה בעניני כסף, נאמר כאן שיש היום תעריף פר-ליווי משפחה,

זה בסיווג ילד ונוער שזה חייב, כמו שהסבירה שלווה שהשרות כבר,

לא מול חברות כח אדם, גב' שמעוני היא עובדת בכירה של חברת כח אדם, היא מפקחת על 40 או 50 משפחות, שכרך הוא אותו שכר?

אני רוצה גם להוסיף ולהגיד, אחת המשימות המרכזיות שיש לנו זה כשנולדים תינוקות וההורים נוטשים אותם, בעבר תינוקות המתינו חודשים ארוכים בבתי החולים,

היום זה כמעט לא קיים,

תוך 48 שעות אנחנו מגיעים לבתי החולים, אנחנו עושים תוכנית התערבות עם ההורים הביולוגיים, עם המשפחות האומנות, אין מצב שבו תינוק מעבר לחודש ימים נמצא בבית חולים. זו אחת המשימות החשובות בחיי קהילה, לתת לילדים אלה איכות חיים מעבר לליווי ולתמיכה, הנסיון והידע שצברנו משך השנים, מדובר גם בתחום הפיגור השכלי, גם עם ילדים עם בעיות רפואיות מאד מורכבות, אני לא מכירה מישהו שמכיר את התחום הזה כמו שאנחנו, וגם תומכות האומנה של השיקום.

מה איכפת לך אם תהיה מועסקת על ידי אחת מהעמותות שעוסקות בתחום?

א' לא בטוח שיעסיקו אותי,

נניח שזה קורה, את רואה הבדל בזה?

כן, כאזרחית המדינה אני חושבת שחבל להוציא סכום כסף כפול, אנחנו נותנים את אותו השרות, אז ממה, כשמשרד הרווחה זועק כל הזמן אין להם כסף, מקצצים את התקציב והולכים להוציא 2 מיליון, 3 מיליון, אני לא מבינה במספרים,

את קבלת מכתב פיטורים?

מכתב הפיטורים שלי נמצא פה, אני ב31- במרץ הולכת הביתה.

א' התבשרנו שהגזרה נדחתה עד לאחרי פסח,

כמה שנים?

שבע שנים.

אני מוכרחה לציין שכשנפטרה לנו הילדה יפה לא הסתכלה ששעות העבודה שלה נגמרו, כשהבן שלי צלצל להגיד לה שהילדה נפטרה עלתה לאוטו והיא באה וישבה אצלנו עד מאוחר בלילה, זה לא שעות עבודה שגומרים ב4- והולכים הביתה.

אני רוצה לשמוע מישהו ממטה המאבק של הנכים.

אני ממטה מאבק הנכים, ואני גם יועץ לשר הרווחה לעניין. אנחנו היום מדברים בגדול על דברים שבלי עיצוב, וחיים בקהילה, בכל פעם שמדברים על עמותות, זה מצטייר לנו כאילו שזה גוף הירואי שמטרתו בעצם לא התקיים, הוא למטרת רווח, הוא לכוונות רווח אבל זה מנגנונים שמחזיקים את עצמם, במנגנון שמחזיק את עצמו הוא גם צריך לייצר לעצמו בסיס להתקיימות וזה רווח. אז בואו נתחיל לדבר נכון. וחבל שלא שמענו גם את עובדי מחלקת השיקום במשרד הרווחה, ששמה אין את החלופה של המוסדות, ומה האלטרנטיבות שהיו לאנשים האלה. ואם אנחנו מדברים היום על תהליך של אי מיסוד אז יש לזה איזה שהם גם מחירים, אבל הכוונה במטרה האמיתית זה למצוא את הגנזים האלה אפשרות לחיות בתוך הקהילה ולהתפתח בתוך הסביבה הקהילתית ולהתפתח משם ולהתקדם לתוך עולם משולב. וברגע שאנחנו נתחבר אל העמותות, ומהנסיון שלנו כל מיני עמותות הם עמותות של למען והן צריכות לקיים את עצמן ויש ביניהם אנשים שאוספים דברים מצוינים אבל הכוונה שלנו היא לראות את האדם הנכה בתוך הקהילה ובסביבה הטבעית של האדם. וזה אותו מכשיר שאם אנחנו נמצא אותו אנחנו נתחבר בחזרה למסגרות אינטיגרטיביות. אנחנו חושבים שזה לא טוב. אנחנו רוצים להמשיך ולקיים את המסגרות. והייתי מאד מבקש מאדוני לשמוע על תוכנית השיקום.

מדובר בסיטואציה שבה גם הורה שהילד הוא שלו באופן ביולוגי והוא מחליט כן לקחת את הילד שלו המשאבים ענקיים חברתיים שהוא צריך הם אדירים. משפחות מתמוטטות לא יכולות לעמוד בזה, אז אנחנו באים פה ואומרים לאנשים שמרצונם הטוב לקחו את האוכלוסיה המאוכלסת ביותר משום היא גם ננטשה והיא גם עם פיגור, כלומר עם בעיה כפולה, אנחנו באים ואומרים להם אנחנו עומדים לשנות משהו מאד מהותי בדרך שבה המדינה תלווה אתכם כדי שתמשיכו לעשות את מה שאתם עושים שהוא גם יותר הומני כי הוא נותן יותר סיכוי לילדים נמוכה שימצאו קהילה יותר טובה ממוסד עבור הילד, אבל זה גם מוכח שבסוף התהליך יותר זול וזה חשוב, כי דיברנו קודם על הכסף, אז מה אנחנו באים ועושים, אנחנו באים ואומרים למשפחה שלקחה מיוזמת תפקיד מאד קשה שהחברה צריכה להודות להם כל הזמן, אומרים להם אנחנו נפקיד את הפיקוח ונפקיד את התמיכה ונוריד מעלינו את האחריות שלנו עליכם והילדים האלה אני שואל האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי של עוד אנשים יצטרפו ויקחו על עצמם את הדבר הזה, אנחנו לא רוצים בעצם שנלך לאחור כי כשלא יהיה פיקוח ולא יהיה תמיכה יהיה מאד קשה, ויהיו פחות משפחות שיעשו את זה.

שמי מיכל גולן ואני מרכזת את השיקום באזור המרכז שהוא אזור רחב מאד. באזור המרכז יש לנו שתי מדריכות אומנה, אחת מהן עובדת 13 שנה והשניה 9 שנים ולמעלה מזה. אנחנו מטפלים ב170- ילדים שבמהלך השנים הטיפול הלך והתרחב .

כמה ילדים באזור המרכז?

באזור המרכז יש לנו 78 . סה"כ 170 ילדים בארץ בתחום של השיקום. אני רוצה לחדד כמה דברים. בהמשך ובהתייחסות למה ששלווה אמרה קודם בילד ונוער. בשרות לשיקום אין לנו מסגרות חוץ ביתיות, אין לנו פנימיות, יש איזה ניצנים ראשונים של אחד או שניים אבל רובם ככולם של הילדים עם נכויות מטופלים במסגרות משפחות אומנה. דבר שני, אני חושבת שנאמר כאן, על חשיבות הפיקוח, אם אנחנו הולכים, אם, לא הייתי רוצה לראות את האופציה הזאת, אני חושבת הפונקציה של פיקוח על אומנה היא מאד משמעותית הווה אומר תוספת של עוד כח אדם למשרד, ובעידן הזה שרוצים לצמצם אני לא רואה איך המדינה תוסיף עוד גורם כל כך משמעותי של פיקוח.

בית חולים אלין לא משמשים אלטרנטיבה למסגרת הזו?

רק דבר אחד יש לנו, יש לנו גם ילדים לא כולם באומנה, יש גם בפנימיות,

יש לנו מסגרות שיש בהם ילדים. אבל מעט מאד, אין לנו לילדים כל כך קטנים.

והתשלום במוסד הרבה יותר יקר?

צוין קודם שהנושא הוא אילוץ, לא היתה כאן חשיבה מסודרת, כן הפרטה לא הפרטה, אני חושבת שאם אנחנו לוקחים בחשבון שילד ונוער ילדים רגילים עם צרכים אחרים מיוחדים, היה זקוק לשלוש שנים, פה אנחנו מדברים על מספר חודשים ספור, והבחירה של עמותה זו או אחרת להקים,

לא הבנתי את המשפט האחרון. מה זאת אומרת ילד היה זקוק לשלוש שנים?

השרות ילד ונוער תאר קודם תהליך של למעלה משלוש שנים,

לצורך ההפרטה,

לצורך ההפרטה, אנחנו פה מדברים על אילוץ שלכם שתוך מספר חודשים, והשיקול לבחור בעמותה זו או אחרת לא נעשתה מתוך בחינה של מה העמותה זו או אחרת מסוגלת לעשות לטובת ילדים עם נכויות, אלא עמותות קיימות נרחיב אותם כי זה הכי פשוט באופן בירוקרטי ואני חושבת שאם אנחנו לוקחים שיקול דעת מקצועי שיש לו השלכות על שנים אסור לנו כמדינה לעשות את זה בצורה חפוזה כל כך.

בגלל המהירות אנחנו בדקנו את האפשרות להשוות את העבודה באמצעות העמותות שכבר עושות אותה לגבי שימוש, אבל הענין עוד לא הוחלט סופית, קיימת גם האופציה לצאת במכרז לעמותות וכל עמותה תוכל לבוא ולהצטרף.

מי עמותות היעד הנוכחיות שלכם?

הנוכחיות מדובר על אלה שמטפלות היום בשלושת המחוזות.

אותן שעושות היום את העבודה מבחינתכם עם ילדים בריאים ושלמים.

בית חולים אלין היה בעבר אופציה, הדבר הטוב ביותר שקרה זה שאלין זה לא אופציה, לא אלין ואף לא מוסדר אחר, תינוקות לא גדלים יותר בבתי חולים. הכמות הכי גדולה של ילדים שהספקנו לפזר במשפחות אומנה היה לפני 12 שנה כשאז הצרוף לאומנה כל כך התפתח. מהנסיון שלנו עם השרות הזה הם עשו עבודה נהדרת והם הצליחו לגייס משפחות נהדרות והילדים האלה היום גדלים בבית. בכלל המחשבה שילד בגלל שיש לו איזה שהם מגבלה יגדל במוסד אני חושבת, אלין זה לא אופציה בכלל, אני כן רוצה משהו אחד נוסף להוסיף שבאלין אין תינוקות ואין ילדים יותר, חוץ מאוכלוסיה הרה יותר קשה שעליה אני רוצה שניתן בעתיד הדעת לילדים שהם בעיות רפואיות מאד מורכבות, ילדים עם פלקסוסומיה ילדים מונשמים שלצערי זה הילדים היום שנמצאים בבתי חולים ולהם אין עדיין מענה בקהילה, ואנחנו רוצים שיפתח שרות כזה לילדים מאד מורכבים ששרות אומנה בקהילה.

אני רוצה להגיד מילה אחת שבוודאי תשלים את התמונה מבחינתי מזוית אישית לגמרי. אני בן של עובדת סוציאלית והאיום הכי גדול עלי כשהייתי קטן היה שאמא שלי, אם שברתי משהו, לכלכתי משהו, אני אסדר אותך במוסד, כלומר, הענין שמקומו של ילד איננו במוסד ברור לי משחר נעורי.

אני מנהלת שרות האומנה בלני, בעברי הייתי מנחת אומנה במחלקה לשרותים חברתיים בכפר סבא במשך שנים ארוכות ועברתי את כל מעללי ההפרטה יחד עם חברות קולוגות שהיו מנחות בשרותים החברתיים ועברו עוד כל מיני גלגולים, קודם כל אני רוצה להתייחס, אנחנו כאן אורחים ואני לא יודעת מה יוחלט, ומי יוחלט שזה נהיה אנחנו, אנחנו יכולים לדבר על איזה שרות אנחנו נותנים, אני כן שומעת שהתהליך המהיר הזה הוא קשה ופוגע ואני רוצה לבטא קודם כל, אני מדברת גם בשם קבוצת לני, מטב, סמט.

אגיד כמה מילים על צורת העבודה שלנו. קודם כל דיברה קודם יפה שמעוני על שידרוג, מספרית, כשמנחת אומנה אצלנו מטפלת בגג 40 ילדים במשרה מלאה, היא בוכה. היא חושבת שזה לא מקצועי כי הסטנדרט שלנו הוא יותר נמוך. כולם מאמינים שיש יותר זמן למנחת אומנה הפוריות שלה יכולה להיות גדולה וגם המנחה הכי מעולה שבעולם אם אין לה את השעות והזמן יותר קשה לתת שרות איכותי. אצלנו בעמותות מקובל להתיחס לכל ילד באופן ספציפי לצרכים שלו, זה לא נכון לעשות הבחנה כל כך גסה, אין אצלנו ילדים נכים.

סיפרת קודם שעבדת גם קודם בשרותים העירוניים, אני שואל אם יש לך נסיון עם ילדים נכים.

באופן אישי יש לי גם נסיון אבל אני מדבר עכשיו בשם שלושת העמותות, ואני רוצה לספר על מה שאנחנו עשינו. אצלנו זו אומנה אבל אנחנו מתייחסים לילד ולמערכות שלו אם זה הורים ביולוגיים, משפחות האומנה מתקבלות הרבה תמיכה והדרכה ופיקוח אם במסגרת פרטנית ואם במסגרת המון תמיכה הרבה העשרה הרבה הוקרה ימי כיף לילדים, כעמותות אנחנו יכולים לגייס כספים, אנחנו מפנים את זה, אנחנו נותנים עוד שרותים לילדים כימי כף, בעזרת הרבה חברות שכבר התנדבו ואנחנו רותמים אותם למשימה, בזה הרגע אנחנו שוקדים על איזה קמפיין להגדיל את היכולת שלנו לשווק את הנושא. אנחנו חושבים שכנושא מרוכז אצל עמותה גדולה יש אצלנו, אפילו בלי שאנחנו משווקים, היום פונים אלינו כמעט מידי יום ביומו אנשים כי הם כבר יודעים שאנחנו הגוף שמטפל באומנה, כך שמאגר הכוחות, לפחות אני יודעת מקרוב שקרן ההפרטה היה נושא מורכב, כי גם אם עובד סוציאלי רצה משפחה אומנת לא תמיד היתה משפחה אומנת בנמצא, כי לא היה מי שיגייס אותם ולא היה מי שיקדיש את משאבי הזמן הזה,

לא מקבלת, לא רלוונטי אלינו. מה היעילות.

אני מספרת על, אנחנו רוצים גם להגיד שמבחינת שיקום והשרות, כשאני הייתי מנחת אומנה במחלקה לשרותים חברתיים לא היה לי מדריך,

להערכה שלכם איך אתם מצליחים להתמודד עם ילדים שונים לגמרי, ילדים עם מוגבלויות אחרות לגמרי?

בנוסף למה שאמרה ענת, אני לא מכירה שום דבר מבחינת השיקום והפיגור, וקטונתי ואני מאד מעריכה ואני חושבת שאם אתם באמת זוכים במשפחה למקסימום מבחינת מה שקהילות שלכם אז באמת אין מה לחפש במקום אחר, צריך לעשות הכל כדי שלפחות איכות שרות ישאר. אני חושבת, אנחנו יודעים כי בעבר, כשאנחנו קיבלנו את השרות אז בהחלט היו משפחות שהיו שם מנחות אומנה והיתה שביעות רצון מאד גבוהה והיתה גם מאד חרדה מפני המעבר, והיו משפחות שפחות קיבלו שרותים, אני באמת לא יודעת מה קורה עם השיקום ואני יודעת שקבלנו גם מזה וגם מזה.

בנוסף למה שאמרה ענת, על כל מה שאנחנו עושים למען הענין המומחיות שלנו היא אומנה, זאת אומרת, יש לנו ילדים שבחלקם הם מאד פגועים עם בעיות התנהגות מאד קשות, שאמנם לא מוגדרים, שהם על הגבול והרבה פעמים אנחנו גם עושים את המעבר מילד גנון לשיקום כי יש בעיות קשות מאד של חינוך מיוחד והילד צריך לעבור לשיקום. בנוסף לזה יש תינוקות ויש מתבגרים עם בעיות קשות ויש נערות במצוקה עם בעיות קשות, הוריאציות של הקשיים שאנחנו מתמודדים איתם הם וריאציות על הרצף של כל מה שעובר הילד כאשר המומחיות שאנחנו פיתחנו בשלוש השנים האלה היא מומחיות במשפחות אומנה בהעצמת המשפחות, בלתת למשפחות כי הן בעצם אלה שעומדים ב24- שעות מול הילדים.

מה אתם נותנים יותר?

אני לא יודעת, מבחינתנו הערך המוסף באמת הוא זה שמנחת אומנה אצלנו עובדת עם 29 משפחות במשרה מלאה, אנחנו עובדים גיאוגרפית, אנחנו מגיעים לביקורי בית עם פיקוח, זאת אומרת, מבחינתנו המינימום, זאת אומרת במצבי כניסה במשבר פעמיים בשבוע, ולפעמים יותר בבית, במצבים רגילים פעם בחודש אנחנו נמצאים במשפחה אומנת, יש קבוצות תמיכה, יש ימי עיון כמו שאמרה שלווה, שהיה יום עיון גדול בדרום,

תני לנו תוכנית עבודה שלך, זה מאד מעניין אבל לא רלוונטי אפילו, בקיצור, העמותות מוכנות להרים את הדגל בהינתן המשאבים.

מפקחת ארצית אגף שיקום בקהילה, משרד הרווחה. אני הייתי רוצה בהקשר לכל מה שנאמר פה בקשר לתהליך, התמונה היא די ברורה שאומנה בכלל זה מאד מורכב וילדים נכים ויש פה הרבה אלמנטים שהופכים את הנושא להרבה יותר מסובך. אני לא רוצה להתיחס לענין של הפרטה, אני עובדת משרד ולא שאלו אותי אם אני רוצה להפריט או לא רוצה להפריט, אבל בהקשר לזה אני רוצה להתייחס למה שאמרה מיכל, שצריך להיות פה תהליך רציני ומוגדר של העברה עם חשיבה, אני חושבת שהפניה לעמותות ילד ונוער היה לה רציונאל ועמדו לעבור לטיפול באומנה, אבל אין להם התמחות בילדים נכים, אנחנו צריכים לחשוב איך להטמיע את זה איך לבנות את התהליך, התהליך הזה לא יכול לקחת לא שבוע ולא שבועיים. ולכן אני חושבת שהגזרה של 31 למרץ או אחרי פסח צריך פה לחשוב איך אנחנו יכולים להגיע לאיזה שהיא הגמשה כרזמטית ולאפשר לנו תהליך רציני ומסודר של תכנון, של פיקוח מדובר פה על פיקוח בוודאי שהמשרד פוקח עיניים על העמותות אין לנו כרגע, שאנחנו יכולים להסביר להם שאין הפקת זמן לאומנה במדור, צריך לקנות את זה, הדברים צריכים איזה שהוא מרווח של זמן כדי לעזור לנו לתכנן את הדבר נכון.

גם מנהל האגף ד"ר אלישר אמר שצריך לדחות את זה בעוד שנה כדי להשקיע בזה חשיבה ולא בלחץ של זמן, דבר ראשון צריך לדחות,

נכון, הלחץ של הזמן עושה את הדבר כל כך עדין וכל כך מורכב הוא לא לטובת הענין.

אני רוצה קצת לערער על כל החשיבה. יש כאן איזה ערבוב תחומים שנראה לי ממש מוזר. מצד אחד יש את הצד הרגשי והצד הטיפולי, ומצד אחד יש, אני חושב שהעננה שמרחפת כאן היא הצד הכספי. והאיש היחיד שאני ממש מתפלא עליו זה נציג משרד האוצר, ואני מבוגריו של אותו אגף תקציבים, ואני יכול לדבר מתוך נהמת ליבי, אבל לא נראה לי דבר אחד ויחיד. אני מניח שהמכונים והעמותות נותנים שרות מעולה, אבל אני לא מצפה שהפיקוח יצא מידי מדינת ישראל, לא יכול להיות שאותו חתול גם יתן שרות וגם ישמור על השמנת.

מי שממשיך בשביל האומנה היא המדינה, לא העמותה משלמת, אני רוצה שאותו צוות שעושה את ההנחיה שיקום למשפחות, אותו צוות הוא בשבילי העין הבוחנת מצד מי שמממן, וזה אני האזרח, וזה אני הממשלה וזה אני משרד האוצר, לא יכול להיות שאני מוציא גם את הפיקוח, לא יכול להיות מצב שבו מדינת ישראל מתפרקת מנכסיה ואומרת גם את הביצוע אני אוציא החוצה וגם את הפיקוח, אם מוציא השר את הביצוע מהפיקוח בוא נבטל את שרות האומנה, לא צריך,

מה זה הביצוע במשוואה שלך?

הביצוע שלי, המשפחה האומנת.

המשפחה האומנת. הרי ברור היה מראש שמדינת ישראל לא תייצר בשכפול גנטי משפחות אומנות, כלומר פה אנחנו רוצים שזה יהיה בקהילה,

יוצא מן הכלל.

אז הביצוע יהיה בקהילה,

אבל אני רוצה שהפיקוח ישאר בידי הריבון, לא יכול להיות שהפיקוח יעזוב את הריבון, רוצים לתת את זה לקבלני משנה, קודם זה היה בידי הריבון, למשל, חברת כח אדם.

היום יש לך מה שנקרא פיקוח ישיר, או מה שנקרא אחריות מקצועית, יש פיקוח מקצועי ויש פיקוח כספי. אמר נציג הכסף של משרד העבודה והרווחה, מבחינתנו הבעיה היא שקיצצו לנו את התקציב, הוציאו לנו את הכסף ומדינת ישראל חוקקה חוק שהעובדים הזמניים או עובדי חברות כח אדם, זה בהחלט נעשה ללא חשיבה מקצועית אלא הכל בא דרך החור של הגרוש, אז גם בחור של הגרוש הזה אומרים לנו, בוא נוציא עכשיו גם את הזקיפות המקצועית למרים ולכל החברות האלה, וניתן את זה בידי חיצוניים, ואני מייצג עמותה, שימו לב, אני מיצג עמותה ואני מניח שחלק מהדברים גם באים אלי בטענות, כפי שאמר החבר המכובד שגם עמותות צריכות לקיים את עצמם. זה נכון עמותות צריכות לקיים את עצמם. אבל במקרה הזה דווקא אני כעמותה רוצה שהפיקוח ישאר בידי המשרד,

אבל שמענו את תמונת הראי של הדבר הזה שכשלקחנו את הפיקוח על ילדים רגילים שאינם נכים אינם מפגרים,

לא לקחנו את הפיקוח.

אני רוצה להבהיר את זה. הוצאנו את ההנחיה, הפיקוח נשאר במשרד, להפך, אני רוצה להגיד, על ההנחיה, להפך, במצב היום אני רוצה לומר שמדינה נותנת שרות ישיר היא לא יכולה לעשות פיקוח, כי גורם שנותן שרות לא יכול לפקח על עצמו, דווקא בתהליך שאנחנו עברנו יש הפרדה מאד ברורה בין הביצוע שנעשה על ידי העמותות, לבין המדינה שמפקחת ומפקחת כמו שצריך.

זאת אומרת יפוטרו גם תקני הפיקוח על ההנחיה וגם זה יעלם אחרי פסח.

יש פה כוונה לפטר גם פיקוח על ההנחיה,

כן, מירי כהן אמרה את זה,

במסגרת, היום אין אבל אולי ניצור פרמידה,

האם יש כוונה למשרד, אחת, הועבר הביצוע של ההנחיה לעמותות, אם אין בררה וזאת תהיה הבררה, האם בכוונת המשרד ליצוע על ידי הזזת התקנים שנותרו תקני פיקוח על ההנחיה?

אנחנו פועלים במסגרת ההוראות שאנחנו מקבלים. ההוראות שלנו הם לפטר כל מי שבחברת כח אדם, כל אותם מפקחים שקיימים במפעל והם במסגרת המשרד לא זזה שערה משערם,

לא קיבלתי תשובה על השאלה, האם בכוונת המשרד לקיים מערך פיקוח על ההנחיה, וההנחיה תועבר?

מנהל אגף השיקום אמר שני תקנים מידי לשני מפקחים בכל מחוז.

כל מי שהיום בחברת כח אדם, מפוטר, חוץ מכמה שצבעו אותם א' קראו אותם בשם קוד כזה שהם לא מפוטרים אלא הם הועברו לתקן המשרד,

ומה הם יעשו?

הם לא שייכים לנושא הזה האומנה, כל העובדים מפוטרים כי כולם לא נכנסו לאותו קוד. העובדים האלה כולם מפוטרים. מה זה פיקוח ומה זה הנחיה, לדוגמא, בשרות לילד ולנוער כל העובדים שעסקו והיו עד יוני חברות כח אדם, או ברשויות המקומיות, כולם עברו, יש פיקוח על של שרות כח אדם במסגרת כח אדם הקיים שלו, מה שיצטרך להיות כמובן שיהיה פיקוח על של שרות למפגר, העמותות לא יפעלו בחלל ריק, העמותות יהיה עליהם פיקוח אבל זה לא פיקוח שיורד עד המשפחה האומנת אלא פיקוח על האומנה וכו' כמו שתהיה, אמרה שלווה שיש פיקוח, פיקוח כזה יהיה. אבל איך שזה מאורגן היום, היום כאילו כל הנושא יתארגן וגם הפיקוח על היה במסגרת הזו, אבל בשרות ילד ונוער ושרות למפגר ולשרות לשיקום יש עדיין עומק מפקחים, הם כמובן יפקחו על הדבר הזה.

יש מפקחים על המשפחה, ויש במוסדות מפקח על העמותה, אני לא מפקח על עמותות שלה,

אותם המפקחים שפיקחו הם יעבדו בהתנדבות,

פיקוח על המשפחה ועל ההנחיה, זה העמותה, פיקוח על העמותה שתעבוד כמו שצריך והמשרד יקבל ממנה את התפוקות שהוא דורש ממנה זה המשרד יעשה. כמו ילד ונוער היום.

הבעיה היא לא רק פיקוח תפוקות אלא פיקוח על איכות שרות,

זה התפוקות,

פיקוח על תפוקות יכול להיות בהיבט של כמה ילדים בטיפול העובד,

רק כשהוא חותם חוזה עם העמותה, כשאנחנו עושים חוזה עם עמותה, פשוט יש לי נסיון בענין הזה, על עמותה אנחנו מפקחים, תפקידנו לפקח על העמותה, אז יש פיקוח מה שאתה קורא פיקוח על כמויות וכו' פיקוח כספי נקרא לו, אדמיניסטרטיבי וכו', ויש פיקוח מקצועי שהוא באחריות מנהל האגף.

ואתה אומר שיש במשרד היום,

יש היום שני תקנים למפקחים.

והמשרד מתחייב להקצות את התקנים לפיקוח.

יהיה פיקוח לענין הזה.

נו, אז מה, אין פיקוח, אז מה יהיה בסוף, אני אמרתי שמעלים את הרמה, אני אמרתי שיש בבנק הפועלים במסגרת האילוצים אם יבוא היום בממשלה יפרקו את ההחלטה אנחנו נשאיר את המצב כפי שהיה. אבל אנחנו חייבים לפעול לפי החלטות ממשלה ולא יעזור,

אתה טוען שאין לכם כסף לשלם לעובדי חברות כח אדם, מאיפה תשיגו כסף?

אמרתי כבר, זה עלה פה כבר, את שואלת שאלה שכבר עלתה ואמרתי, אמרתי שאין לנו כסף, פתרון תקציבי כי הורידו לנו 85% מהתקציב,

לא יהיה פיקוח,

זה לא שייך לפיקוח,

יש לי שאלה לנציג האוצר, אנחנו שמענו את הנציגים של העמותות שאצלם התקן הוא בערך 29 משפחות, מצד שני שמענו שהיום כמו שהענין מתנהל, ומתנהל כנראה לאותו כיוון, גם המשרד וגם המשפחות שמפקח הוא מטפל בסביבות 40-50 שמשפחות,

לא, אני מטפלת ב30- אני אישה נכה 100% בעצמי, ואני מנחת אומנה בחיפה יש לי 30 משפחות אני מהשרות למפגר מטפלת במפגרים עם נכויות ואני חושבת שגם בדיון הזה שכחנו שמדובר באנשים שקשה להם לבטא את עצמם שהם בגלל הפיגור מתקשים בתקשורת, צריך להכין אותם שאי אפשר היום להגיד להם בעוד חודש אני לא אהיה, כי הם לא מבינים, הם צריכים תהליכים אחרים, זה לא מעניין את אף אחד, יש לי הרגשה כזאת. אני לא שמעתי שמישהו כאן דיבר על האנשים עם הפיגור, אני מנחה אותם ואני בעצמי נכה 100%, ואלה אנשים צריכים לעמוד על השולחן לפני הועדה עם הכאב שלהם עם המיוחדות לא יהיה כאן פיקוח, המדינה יצאה הוציאה את כח האדם, אנחנו פוטרנו, עכשיו אנחנו שומעים ממר יפה נוף שזה יהיה אחרי פסח, אני מאד שמחה שזה יהיה אחרי פסח שנוכל לבקר את הילדים שלנו גם בפסח כי אז הם בבית בחופש, רבותי אנחנו עובדים אחרת, יש לנו בית ספר לפיגור קל, אנחנו שם פעם בשבועיים ורואים ילד ילד, אני הולכת, אני מסתכלת איך הוא לבוש, אוי ואבוי למשפחה שלא מלבישה אותו יפה, אוי ואבוי למשפחה שלא נתנה לו הכל בזמן, אני רצה ממשפחה למשפחה, טלפון שלי פתוח 24 שעות. משפחות יודעות את זה, שבת וחג, אני לא מקבלת כוננות, אני לא קיבלתי פלאפון וככה אנחנו עובדים, ומרים יודעת את זה.

מה שנכון להיום, אם יפריטו את מנחות האומנה אין פיקוח, אין תקני פיקוח לא בשיקום ולא בפיגור, מזה אי אפשר להתעלם.

לתשומת לבכם, פגשנו גם כאן וגם קיבלתי פניות רבות של מנחות מוכשרות, מסורות, נותנות את נשמתן, וכואב לשמוע שהנה הם אחרי פסח לא תהיינה, הבעיה שהן מפוטרות אי אפשר לתת להן בהתאם לחוק החדש אי אפשר לתת להם קביעות, ולכן הן מפוטרות. נשאלת השאלה, מדוע לא לתת להן מעמד של עובדים בלתי צמיתים, מדוע, בגלל שאומרים שזה עלות כספית ורוצים לחסוך, והנה הולכים לעמותות שזה עלות כפולה, אז איפה כאן הגיון, אם לא נותנים להן מעמד של עובדים בלתי צמיתים מאיזו סיבה שזה עלות כספית, אז איך ההגיון עובד שעוברים לעמותות שהעלות גדולה יותר אז איפה החסכון הכספי, לכן חשיבה חדשה לנתח את זה לעומק, אמרנו שלא היה כאן שום ניתוח מעמיק אלא החלטה חפוזה, עוד פעם לתת את הדין בנושא הזה, לדחות את כל הנושא הזה לשנה כמו שאמר ראש האגף שלכם לדחות את ההחלטה לשנה, ולחשוב במשך השנה מה לעשות, איך לעשות, כי מדובר בילדים, וילדים שסבלו מספיק, סבלו וסובלים.

אני רוצה לסכם את הדיון באיזה שהם, סיכום של כמה נקודות שעלו פה, וגם איזו שהיא הצעה להמשך טיפול.

מהצד שאנחנו נדרשים לטפל בתוצאות שלו לא נובע בעצם מרצון לתקן מצב קיים, שבו אולי ביחס למצב שונה ממה שהיה ביחס לאומנה לילדים רגילים, לא היה חוסר שביעות רצון מהטיפול, אלא להפך, הדברים השתקפו גם מנקודת מבטם של המפקחים, גם מנקודת מבטם של המשפחות האומנות לילדים המיוחדים האלה, היתה שביעות רצון מהשרות והשרות היה ברמה טובה. אבל יש החלטת ממשלה, ואנחנו כולנו אזרחים במדינת ישראל, והחלטת הממשלה אמרה שאנחנו מפסיקים העסקה במסגרת חברות כח אדם. יש פתגם סוביטי ישן שניסה לתרץ את גלי הטיהורים הגדולים במהפכה ברוסיה ואמר, כשחוטבים עצים ניתזים שבבים, אבל התפקיד שלנו, בועדות האלה זה לנסות לוודא שהילדים, הנכים או אלה שסובלים מפיגור לא יהיה השבבים שנתזים כשחוטבים איזה יער מהסוג הזה, ונדמה לי שאילוץ הזה של הפסקת העסקת עובדים על ידי חברות כח אדם, אסור שיגרום לשני דברים, אחד, לעליה בהוצאות הממשלה, גם אם הוא נותן לנו איזה שהוא תיקון סמנטי של אנחנו לא עולים בתקני כח אדם, גם אם אנחנו לא מעסיקים באמצעות חברות כח אדם, ואני לא מתווכח כרגע עם העקרון, זה בוודאי אסור שיגרום לפגיעה בילדים האלה שהם הכי דפוקים, הכי חלשים, הכי מסכנים בכל החברה שאין להם, לצורך הענין, גם אבא ואמא תפקודיים שיכולים לטפל בהם ואנחנו באמת נשענים על ההתנדבות היוצאת מן הכלל, אני לא מכחש לרגע לעובדה שהמשפחות האומנות גם מכבדים את הוצאותיהם, אבל בלי הנכונות האישית שלהם לתרום להצלת נפשות אמיתית לא היינו יכולים לספק שרות אנושי ברמה הבסיסית לילדים הפגועים קשה הללו. נדמה לי שיש פתח אחד לפחות לנסות להתקדם איתו וזה, ואני יודע שכולנו שונאים להסתכל על החור שבגרוש, אבל בסוף החור שבגרוש אולי ישכנע את האוצר שיש כאן מקח טעות בכל העיסוק בנושא, אם באמת האוצר ישב עם משרד הרווחה ויווכח שמדובר בעלויות גדולות יותר, גם אם הם זזות מסעיף לסעיף אבל בעלויות מדינה גדולות יותר לא במחיר שיפור שרות ושדרוגו אלא למרות העובדה שנוכל לתת פחות לנקודות הקצה, למשפחות האומנות, לילדים הפגועים נדמה לי שאפשר יהיה לשנות את ההחלטה ולמצוא פתרון אדמיניסטרטיבי אחר, כי האמצאה הזאת של חברות כח אדם שהממשלה החליטה שהיא לא ממשיכה בה, בוודאי יש פתרונות אחרים שאפשר ללכת בהם בלי לפגוע בשרות. אני שמח שההחלטה נדחתה, סך הכל תראו כמה אנשים חכמים ומלאי רצון טוב מתכנסים לעסוק ב9- משרות, הלא בסוף זה מה שאתם מתעסקים איתו עכשיו שזה די מביש, ואם נעלה בהוצאות בוודאי שלא הרווחנו הרבה.

אני מבקש שמשרד הרווחה ומשרד האוצר ישבו בסוגיה הזאת וידווחו לנו, בתוך שבועיים, מה העלו בתקנתם ואם מסתמן איזה שהוא פתרון ואם לא נקיים דיון חוזר גם בתוך הפגרה של הכנסת בנושא הזה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00