פרוטוקולים/כלכלה/8027



ועדת הכלכלה -2-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/כלכלה/8027
ירושלים, ט"ז באדר, תשס"ד
9 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 163

מישיבת ועדת הכלכלה
‏יום שני, ח' באדר התשס"ד (‏1 במרץ, 2004), שעה 10:30

1. הצעת חוק שירותי תיירות (תיקון – הרחבת פיקוח), התשס"ג-2003, של חברי הכנסת יגאל יאסינוב, רוני בריזון, חמי דורון, רשף חן, אתי לבני, אילן ליבוביץ, מל פולישוק-בלוך, אהוד רצאבי ואילן שלגי

חברי הוועדה: אבשלום (אבו) וילן – מ"מ היו"ר
אליעזר כהן
אילן ליבוביץ

חה"כ יגאל יאסינוב
עו"ד מירי חושן - ס' היועץ המשפטי, משרד התיירות
יעקב משיח - ממונה ביקורת ארצי, משרד התיירות
עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים
עו"ד תמר קלהורה - משרד המשפטים
ערן ניצן - אגף התקציבים, משרד האוצר
רפי גלס - יו"ר אגודת מורי הדרך
זיוית כהן-אבירם - סגנית יו"ר אגודת מורי הדרך
אמנון כהן - מורה דרך

אתי בנדלר
שחר אלון (מתמחה)

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת



הצעת חוק שירותי תיירות (תיקון – הרחבת פיקוח), התשס"ג-2003

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. על סדר היום נמצאת הצעת חוק שירותי תיירות (תיקון – הרחבת פיקוח), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת יגאל יאסינוב וקבוצת חברי כנסת. רשות הדיבור לחבר הכנסת יאסינוב המציע, בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש. הצעת החוק שלי באה לעזור למורי דרך ישראלים שעובדים על-פי רשיון חוקי, לומדים שנים רבות, עובדים קשה ונתקלים בין היתר בבעיה שחאפרים, אנשים בלי רשיון ובלי ידע עובדים בשטח ובמילים פשוטות גונבים מהם את הפרנסה. החאפרים כמובן גם לא משלמים מסים. לדבר הזה יש גם השלכה נוספת, שלפעמים אדם שהגיע לביקור בישראל וקיבל הדרכה ממורה דרך ברמה לא טובה לא יבוא לכאן יותר, גם זה פוגע בנו.

אני ניסיתי לשנות את הסעיף הקיים בחוק, שנותן לשר התיירות אפשרות תיאורטית לפיקוח, ולתת לו כלי להתמודד עם התופעה הזאת.

בקריאה הטרומית אני הסכמתי לבקשת הממשלה לשנות את הצעת החוק. הם הודיעו שלקראת הקריאה הראשונה הם יציעו איזה שינוי ואני הסכמתי לקבל את השינוי הזה.

מה השינוי?

אני רציתי בין היתר שהכספים שייגבו בקנסות יישארו במחלקה הזאת כקנסות ייעודיים אבל לאור בקשת הממשלה אני מסכים שהכספים לא יהיו יעודיים.

יש עוד שינויים.

בדיון במליאת הכנסת אמר שר התיירות שסעיף קטן (ג) – "קנסות שנגבו לפי סעיף זה ישולמו לכיסוי הוצאות שהוצאו לצורך ביצוע הוראות סעיף 19" – הוא התנאי שלו, לא של הממשלה, להעברת החוק ואתה הסכמת לכך. תיכף אנחנו נשמע את משרד התיירות, משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרדים אחרים, אבל באופן כללי זה נמצא בתוך הצעת החוק.

באופן כללי הנושא של עבירות קנס ועבירות מנהליות – פה זה מוצג כעבירות קנס אבל לא משנה, אלה שני הסדרים מקבילים – נעשה בחקיקת-משנה. בשביל להפוך עבירה לעבירת קנס אין צורך בחקיקה ראשית. יש היום הסמכה בחוק לשר המשפטים, באישור השר הממונה על ביצועו של כל חוק, לעשות תקנות ואנחנו עושים את זה פעמים רבות בוועדת החוקה חוק ומשפט.

הממשלה הסכימה בוועדת שרים לחקיקה להעביר את הצעת החוק בקריאה טרומית. הרעיון היה לקדם את הנושא כדי לקדם חקיקת-משנה, כמעין trigger, זה היה הבסיס להחלטה. מכל מקום, אנחנו קיבלנו ממשרד התיירות טיוטה לתקנות של עבירות מנהליות בנושא, שמקבילות להצעת החוק הזאת, ואנחנו בהליכים לקידומן. זה בעצם מייתר את הצורך בחקיקה ראשית. זה היה גם הסיכום בוועדת השרים לחקיקה, שם נאמר: "אנו מציעים כי ימתינו להוצאת תקנות בנושא על-ידי שר התיירות, בתיאום עם שר המשפטים".

ממתי הסיכום הזה?

לפני כמה חודשים.

הצעת החוק עברה בקריאה טרומית לפני כ-8 חודשים. זה לא בדיוק מה שנאמר.

אני קוראת מהחלטת ועדת השרים לחקיקה.

במליאה הם לא אמרו את זה.

הצעת החוק עברה לפני כ-8 חודשים. אם רציתם לעשות תקנות היה לכם די והותר זמן. בנוסף, רק לפני שבוע דיברתי לאחרונה עם שר התיירות שאמר לי אישית שהוא תומך בחקיקה.

עו"ד יפעת רווה, אני חושב שעמדתך נכונה, אפילו עניינית, אבל על הממשלה לעשות סדר בין חבריה. אני קורא מפרוטוקול הישיבה במליאת הכנסת ב-25 ביוני 2003. אומר שר התיירות בנימין אלון: "אנחנו לא נתנגד, אף שיש כבר מענה בחקיקת-משנה, בצו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - תיירות), 1984, ולפיו ניתן להטיל קנס על מי שמשמש כמורה דרך בתמורה, ללא רשיון כנדרש בתקנה 9ג לתקנות שירותי תיירות (מורי דרך). למרות זאת, היוזמה ברוכה, ואפשר לדון בה."

אנא, אם אתם רוצים לעשות סדר בוועדת השרים לענייני חקיקה, לאחר שזה יגיע לקריאה ראשונה במליאה, אם זה יגיע וכאשר זה יגיע תעשו סדר. אבל חבר הכנסת יאסינוב צודק. שר התיירות חזר על עמדת הממשלה בישיבת המליאה ובכל אופן הוא תמך בהעברת הצעת החוק והיא עברה והגיעה לכאן לוועדה.

אני מציגה בפני הוועדה שמחליטה על הנושא הזה את עמדת ועדת השרים לענייני חקיקה וגם את העמדה העניינית, כפי שאנחנו חושבים שראוי לעשות.

עו"ד רווה, אני מכבד מאוד את ממשלת ישראל, למרות שאני באופוזיציה, אבל היא לא יכולה לדבר בשני קולות. זה מינהל לא תקין. היתה עמדת ועדת שרים. השר שהציג את החלטת הממשלה אמר: למרות ועדת השרים, זאת העמדה הרשמית של הממשלה.

אני לא יודעת מה קדם למה.

עמדת הממשלה וגם החלטת הממשלה היתה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, וכך עשתה הממשלה.

לְמה, כקישוט?

כדי לבזבז את הזמן היקר של הוועדה?

לא כקישוט. אני רוצה להסביר מדוע היה העיכוב. אנחנו רוצים לעשות תקנות כלליות על ברירות משפט. התקנות האלה קשורות אצלנו לנושא נוסף, לגילוי נאות בשירותי תיירות, בנסיעות לחוץ-לארץ.

היתה בעיה עם הבג"ץ של משרד החקלאות שנגע לענייננו, שם יש גם כן עבירות מנהליות.

שם יש קנסות אזרחיים ורצינו להפוך את זה לעבירות מנהליות.

לא יכולנו כמשרד ממשלתי, כשאנחנו מגישים הצעה לתקנות לפי חוק שירותי תיירות, לקבוע השבוע עבירה מנהלית על דבר אחד ובשבוע הבא לקבוע עבירה מנהלית על דבר שני. לכן הכנת התקנות התעכבה אצלנו.

אנחנו חושבים גם שהדרך של עבירה מנהלית עדיפה על פני קנס לפי חוק שירותי תיירות משום שלפי חוק שירותי תיירות הקנס יכול להגיע רק עד 660 שקלים. אנחנו מציעים כעת שהקנס הזה יהיה בסכום גבוה יותר. זה עדיין לא סכום סופי אבל ההצעה שלנו תהיה כנראה 3,000 שקלים. אנחנו חושבים שזה עבירה ראויה מאוד לקנס גבוה יותר מ-660 שקלים.

אבל מה זה מפריע?

איך על אותה עבירה יהיו שני סוגי קנסות?

בשלב השני. אתה יכול להטיל על עבירה ראשונה קנס רגיל, ואילו על עבירה שנייה יוטל כבר קנס מנהלי.

אם עושים הסדר של עבירות מנהליות אז קשה שיהיו שני הסדרים מקבילים: עבירות מנהליות ועבירות קנס לאותה עבירה.

אני לא מבין מה ההתנגשות בין שני הדברים.

על פניו אני כבר אומר לכם, גם הטענה שאתם יכולים להטיל קנס של 3,000 שקלים ואילו על-פי החוק הקיים ניתן להטיל קנס של 660 שקלים - - -

אולי לא ניכנס עכשיו לסכומים. זה עוד לא נסגר בין המשרדים.

אין ספק שכל הדברים האלה, בצדק, חייבים להתלבן. ההיגיון המשפטי הצרוף אומר שהם אכן צריכים להיות בתקנות ולא בחקיקה ראשית, אין על זה ויכוח בכלל. הוויכוח היא ביניכם, ולא משנה מה ההסברים. יש שר משפטים בממשלת ישראל והוא אחראי על ועדת השרים לענייני חקיקה ולהביא את עמדת הממשלה. פה היה מצב שחבר הכנסת יאסינוב הגיע להסכמה עם הממשלה, שר התיירות אמר את זה, למרות עמדתכם המקצועית.

ההסכמה היתה רק לעניין הקריאה הטרומית, לא לשלבים שמעבר לכך.

איפה זה נאמר?

עו"ד רווה, אני כמחוקק מודיע לך, ברגע שעובר משהו בקריאה טרומית – הוא התחיל את הליך החקיקה ואנחנו חייבים לכבד את זה.

אותנו מחייב מה שנאמר במליאה.

אתם לא יכולים לעשות כאן "הבה נתחכמה", גם כאשר אתם צודקים. דרך אחת פתוחה בפנייך, לגשת לשר המשפטים, להעלות בפניו את הסוגייה ולדרוש שלאחר הקריאה הראשונה הממשלה תחזור בה, זה לגיטימי. אנחנו חייבים להכין את זה כרגע לקריאה ראשונה, זאת הבעיה שלנו.

אני יושב-ראש אגודת מורי הדרך. אגודת מורי הדרך מברכת את חבר הכנסת יגאל יאסינוב ואת חברי סיעתו על היוזמה הברוכה הזאת.

לעניין עצמו, בחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976, סעיף 3 קובע ש"השר רשאי באישור ועדת הכלכלה של הכנסת להסדיר בתקנות את פעולתו ודרכי ניהולו של שירות התיירות".

מעבר לכך, אנחנו אכן מברכים על הפעולה הזאת אבל סליחה שאני אומר, אנחנו רותמים כאן את העגלה לפני הסוסים. טוב שסוף-סוף יהיה פיקוח על מה שנעשה בענף התיירות, שהוא למטה מכל ביקורת, אבל ניקח לדוגמה את תקנה 9ג. אין למשרד התיירות – על אף הפיקוח שיהיה כאן – את הכלים ליישם את החוק בשטח. היום החוק קובע שאדם הלוקח קבוצה, של ישראלים או של תיירים, ומדריך אותה בישראל ללא שום רקע וללא הבנה וידע של ההיסטוריה הישראלית, כל זמן שהוא לא מקבל תמורה הוא לא עובר על החוק. כלומר, הוא יכול להשמיץ ולסלף את ההיסטוריה של עם ישראל והוא לא עובר על החוק.

גם מדריך ברשיון יכול לעשות את זה.

מה שהוא לא אמר כי הוא היה עדין זה שיש הרבה מאוד שעושים את זה.

לשמחתי משרד התיירות מחייב כל מדריך בהשתלמויות, יותר מאשר רופאים שמתעסקים בחיי אדם.

כמה מורי דרך מוסמכים יש במדינת ישראל?

היום יש כ-6,000 מורי דרך מוסמכים עם תעודות, מתוכם עד ספטמבר 2000 היו כ-2,000 מורי דרך שעסקו בזה כמקצוע ראשון. מתוך 2,000 כ-1,000 הם חברי אגודת מורי הדרך ואנחנו מייצגים את כלל ציבור מורי הדרך בישראל.

כמה חאפרים בלתי רשמיים עובדים בשכר בישראל ומתפרנסים מזה כפרנסה מהצד, להערכתכם?

מספר מוגזם מאוד, לפי דעתי. לא אגיד מספרים ללא ביסוס. אם בשנת תיירות מוצלחת עובדים 2,000 מורי דרך, הייתי אומר ש-40% מתוך המספר הזה הם אנשים לא מוסמכים, ואני כולל בזה גם ישראלים לא מוסמכים וגם רועים רוחניים שבאים עם קבוצות התיירים.

הנתונים שלנו אחרים. יש 5,000 מורי דרך שחידשו את רשיונם בשנת 2003-2004. אנחנו לא יודעים כמה מהם עובדים בפועל במקצוע וכמה שומרים את הרשיון כדי לעבוד בו מדי פעם. יש חובה של נשיאת תג, שמרבית מורי הדרך אינם מקיימים אותה. לפיכך מורי הדרך הוותיקים שלא מכירים את הצעירים חושבים לעתים שלצעירים אין רשיון ולמעשה הם רק לא נשאו את התג.

בתקופות שהיתה כאן תיירות היינו עושים הרבה ביקורות, כמעט כל יום היתה ביקורת על הדרכה באתרי תיירות. הביקורות הללו לא גילו את מה שאגודת מורי הדרך מדברת עליו.

אתם לא יודעים שיש חאפרים? לא גיליתם חאפרים?

יש תופעה כזאת אך בהיקף קטן ביותר, בשוליים.

עכשיו אתם עושים ביקורות מדי פעם?

עכשיו קיצצו לנו את כוח האדם וגם אין כמעט תיירים.

כמה פקחים יש למשרד התיירות כדי לבדוק את זה?

יש כ-10 פקחים, אבל הם לא עוסקים רק בזה, הם עוסקים גם במלונאות, בקבלת פני התייר ובדברים נוספים.

כמה פקחים עוסקים בזה בפועל, 2-3?

במשרות מלאות – אין. זה דורש תוספת כוח אדם. אבל יחד עם זה, בשנת 2000 ובשנת 1999 היה לנו כוח אדם, עשינו הרבה ביקורות ולא גילינו את מה שאגודת מורי הדרך טוענת. יש מחלוקת בין משרדי הממשלה לבין אגודת מורי הדרך בעניין הרועים הרוחניים, שאנחנו בעקבות כמה בג"צים שהצדיקו את עמדתנו מרשים להם לפעול בארץ.

מה היתה עמדתכם?

אנחנו טוענים שכומר או איש דת יכול לשמש רועה רוחני של קבוצה אם הקבוצה מטרתה סיור דתי במקומות הקדושים, אם רוב הסיור הוא במקומות הקדושים וזה קבוצה מאורגנת מחוץ-לארץ. זה לא שכומר מכאן יעבוד כרועה רוחני לקבוצה שבאה מחוץ-לארץ.

דהיינו, במקרה הזה לדעתכם הוראות החוק לא חלות. הוראות התקנות שמחייבות ליווי על-ידי מדריך מוסמך שיש לו רשיון מטעם משרד התיירות לא חלות על זה.

במקרה שבודקים את זה, אם כל שלושת הפרמטרים האלה חלים.

מה קורה בעולם בתחום הזה?

אני רוצה לברך את חבר הכנסת יאסינוב ואת סיעת שינוי על המהלך הזה מפני שהם באים לעשות סדר בעניין שהוא פרוץ למדי. אני מודע לכך כבר כמה שנים, קיבלתי הרבה מאוד דיווחים על אי-הסדר במגזר הזה. דיברתי בזמנו עם שר התיירות הקודם, מר רחבעם זאבי (גנדי) זכרונו לברכה. הוא ניסה להיכנס לזה ויש לי ניירות שהוא קיבל ואני ידעתי עליהם שמאשרים את הדברים שהועלו כאן על השולחן. אני אתמוך בהצעת החוק הזאת ואני שמח שחבר הכנסת יאסינוב וסיעת שינוי מעלים אותה מפני שזה נושא בעייתי. הוא בעייתי גם עם המדריכים המסודרים. המדריכים המוסמכים לא פעם משמיצים את מדינת ישראל, משתמשים באוטובוס כבמה להשמצה של המדינה, וצריך לקרוא לילד בשמו. אני אתמוך בהצעת החוק הזאת לכל אורך הדרך.

אתה מתכוון למדריכים ישראלים שמשמיצים את מדינת ישראל?

מדריכים ישראלים ערביים.

והמדריכים מחוץ-לארץ?

אני לא יודע על מקרים כאלה עם מדריכים מחוץ-לארץ. אני יודע בעיקר על מדריכים מקרב ערביי ישראל, גם כאלה שיש להם רשיון וגם כאלה שאין להם רשיון. הם משמיצים את מדינת ישראל באוטובוס בפני התיירים.

מה קורה בתחום הזה בעולם הגדול? אין בדרך כלל חובה להעסיק מדריך מקומי?

לא בכל מקום.

אכן יש מדינות שמחייבות את הקבוצות להעסיק מדריך מקומי. כך בספרד, איטליה, הוותיקן, טורקיה, מצרים וירדן. הפלסטינים מחייבים קבוצות צליינים שבאות עם הכומר שלהן ורוצות להיכנס לכנסיית המולד להצמיד אליו מדריך פלסטיני בתשלום. אז הפלסטינים הגיעו להכרה מהר יותר מאשר ממשלת ישראל. אני לא רוצה להלאות אתכם בסיפורים אבל חילקתי לכם דפים. יש כאן דוגמאות אחדות שמציינות סוגי התבטאויות, לא של כולם. חלק מהרועים הרוחניים הם אוהבי ישראל אבל לצערי המספר הקטן של רועים רוחניים שמתבטאים כך מכאיב הרבה יותר מאשר הרוב שהם אוהבי ישראל.

זה קצת מעבר להגדרת החוק משום שהגדרת החוק מתייחסת רק לאכיפה מול מדריכים חאפרים. אם היינו משנים את חוק שירותי תיירות אני מניח שהיה צריך לעשות סדר רחב יותר בסוגייה, לדאוג לכך שיתווספו תמיד מדריכים ישראלים ולקבוע מתי בדיוק יוכלו להדריך רועים רוחניים.

אני מבין שבסך הכול עולות כאן שתי בעיות. אל"ף, בנושא מדריכים מחוץ-לארץ החוק קצת פרוץ. ובי"ת, הבעיה הכי גדולה על-פי דברי נציג משרד התיירות, שגם אם נבצע את השינוי הסיכוי לאכיפה על-ידי שני פקחים ברחבי מדינת ישראל הוא נמוך ביותר, ואני מניח שכרגע לא יוסיפו משרות. רק עכשיו יושב שר האוצר בוועדת הכספים ומסביר למה מקצצים עוד 4.5 מיליארד שקלים במשרדי הממשלה השונים.

ההתאחדות יודעת בדיוק מי הם המדריכים המסיתים.

נציג האוצר, האם מקובל עליכם סעיף קטן (ג) בהצעת החוק, לגבי הקנסות הייעודיים – "קנסות שנגבו לפי סעיף זה ישולמו לכיסוי הוצאות שהוצאו לצורך ביצוע הוראות סעיף 19"? האם שיטת הכספים הצבועים מקובלת עליכם?

אז אפשר יהיה להגדיל את מספר הפקחים.

נושא קנסות יעודיים לא מקובל עלינו, גם לא ביחידות אחרות, כדי שלא ינסו להגדיל את ההכנסות שלהן דרך אכיפת-יתר. אפילו משטרת ישראל מעבירה את הקנסות שהיא מקבלת להכנסות המדינה בשל אותו עיקרון. זה עיקרון שאמור להישמר גם כאן ואני מבין שהוא מקובל גם על חבר הכנסת יאסינוב.

איפה הייתם בוועדת שרים לענייני חקיקה?

הם העלו את זה כתנאי לקראת העלאת הצעת החוק לקריאה טרומית ואני הסכמתי לזה.

להיפך, השר תמך בזה.

אני רציתי שהכסף יישאר במחלקה ומהכסף הזה המחלקה תעבוד. השר אמר: לא, הכסף יגיע למשרד ואנחנו במשרד התיירות נדע כבר מה לעשות איתו. לזה אני הסכמתי.

חבר הכנסת יאסינוב, אתה הסכמת שהכסף יגיע למשרד? אבל אומר נציג האוצר – ואני יודע שזאת עמדת משרד האוצר גם בתחומים אחרים – שהם מתנגדים עקרונית לכל סוג כזה של צביעת קנס. במדינת ישראל יש הפרדה ברורה מאוד, ברמה העקרונית, בין כספים שנגבים מקנסות וממסים בכל צורה שהיא לבין השימוש בהם. כלומר, עקרונית הם עושים הפרדה ברורה, כך בנוי תקציב המדינה. עכשיו אתה אומר שכאשר ביקשת להעלות את הצעת החוק התנאי של המדינה היה שהכסף יישאר בתוך המשרד?

שהכסף לא יהיה ייעודי עד כדי כך שהוא יגיע למחלקה הספציפית, ואני אמרתי שאני מסכים לכך, ואז שר התיירות אמר שהוא יפעל כדי לקבל את הכסף הזה למשרדו אבל לא למחלקה.

כלומר, המחלוקת בינך לבין השר היא האם הכסף יעבור למשרד והשר יחלק אותו או שהכסף יעבור ספציפית לפקחים.

אני אמרתי שאני מוכן להסכים לשתי האפשרויות ובלבד שהסעיף הזה לא יעצור את הליכי החקיקה.

האם לא היתה מחלוקת על כך שהכספים יהיו ייעודיים וכספי הקנסות יועברו למשרד?

היתה מחלוקת אבל אחרי כן השר אמר שהוא לוקח את זה לטיפולו. אני אמרתי שאני מוכן לעמדה של משרד האוצר. השר אמר: בסדר, אבל אני אדאג שזה יישאר במשרד התיירות.

נציג האוצר, אתם התניתם את זה כתנאי בוועדת השרים לחקיקה והוועדה קיבלה את זה?

אני חייב לומר שלא הייתי בישיבת ועדת השרים לחקיקה אבל העמדה כמו שהוצגה על-ידי משרד האוצר היא שהוא לא מתנגד להצעת החוק ובלבד שכמובן ישמר כאן העיקרון שגביית הקנסות תיכנס אל הכנסות המדינה ולא למשרד ספציפי.

השר אמר באותה ישיבה במליאת הכנסת: "יש לי רק דרישה אחת מחבר הכנסת יאסינוב, שהדברים ייעשו בדיונים שיהיו בוועדה בתיאום עם הממשלה. למשל, הדרישה שהכסף שייגבה מהקנסות יגיע לאותה מטרה שלשמה נגבה ולא לאוצר. זה דרישה שתמכתי בה". אבל הוא לא אומר כאן בצורה ברורה מה עמדת הממשלה. עכשיו אתה אומר שאתם התניתם שהכסף לא יהיה צבוע, זה תנאי שאתם תמיד קובעים.

אני אומר שאני מסכים לתנאי הזה.

אם אתה מסכים לתנאי הזה אז סעיף קטן (ג) חייב לרדת כי הוא קובע במפורש "קנסות שנגבו לפי סעיף זה ישולמו לכיסוי הוצאות שהוצאו לצורך ביצוע סעיף הוראות 19", כלומר אתה אומר שהכסף מהקנסות יילך לאכיפה. בגלל שזה היה התנאי של ועדת השרים לחקיקה אז על סעיף קטן (ג) אתה בעצם מוותר.

חבר הכנסת יאסינוב, אגיד לך מה אני מציע ותגיד לי את עמדתך. יש פה נושא מעניין. מצד אחד, אומר משרד המשפטים שהנושא הולך לפתרון באמצעות תקנות, חקיקת-משנה, ושם הוא יגדיל את הקנסות ואז הוא יוכל להיות הרבה יותר אפקטיבי. מצד שני, אתה התחלת בהליך חקיקה והצעת החוק שלך עברה קריאה טרומית. אני מציע, מכיוון שבמקרה שלך זה אולי פשוט יחסית, שאתה תתייעץ עם שר המשפטים ותשאל אותו מה לדעתו הפתרון הראוי. יש פה פרדוקס. אנחנו יכולים להעביר את הצעת החוק אבל נקבל קנס של 660 שקלים, בעוד שהם בתקנות יגיעו לקנס של 3,000 שקלים והם יהיו יותר אפקטיביים.

עוד לא קבענו את הגובה המדויק של הקנס אבל אין את המגבלה של 660 שקלים.

לכן אתה צריך להחליט מה אתה מעדיף. אולי תרצה להתייעץ במשך שבוע ואז לחזור לוועדה כדי שתוכל לראות מה יעיל יותר בעיניך. זאת ההצעה שלי כי אנחנו נכנסנו כאן לפרדוקס משפטי.

אני מסכים להצעה שלך, מה גם שיש עוד נושא שצריך לבדוק אותו. אני יודע שכבר היום הרשות הפלסטינית גובה כסף בכמה מקומות בירושלים, לא בגזרות הפלסטיניות אלא באתרי תיירות בירושלים. אני לא יודע מי הרשה להם.

חבר הכנסת כהן, הרי יש להם פגם גנטי. איך הם מגיעים לזה? ...

אני לא נכנס לסעיף הזה אבל אני אומר לך שזה קורה.

בזה תצטרכו לטפל במסגרת התקנות.

לא מצוי בפניי הפרוטוקול של הדיון במליאה בקריאה הטרומית. יש לי רק את החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, שגם הייתי בה ושמעתי את רוח הדברים. אתמול דיברתי עם יועצת השר לענייני חקיקה. שר התיירות בהחלט נתן לנו אור ירוק להתקדם.

שר התיירות בעד חקיקה?

לא. שר התיירות בעד שהדבר הזה ייטמע בחקיקה שלנו. בחקיקה או בחקיקת-משנה, הוא לא נכנס לפרטים. לא לתקן את הדברים ברוח מה שמופיע בהצעת החוק.

אז במילים אחרות הוא מתנגד להצעת החוק.

אין כאן התנגדות לרעיון אלא לדרך.

אתם מציעים דרך שונה. כלומר שר התיירות תומך ברעיון העקרוני שהביא חבר הכנסת יאסינוב אבל הוא מציע שהדרך המשפטית לטפל בזה תהיה בתקנות. זה בדיוק מה שאמרתי לך, חבר הכנסת יאסינוב.

בדרך כלל אנחנו שואפים לא לסבך חקיקה, משתדלים עד כמה שניתן. אנחנו זה המדינה, לאו דווקא משרד התיירות. אני מתארת לעצמי שהוסבר כאן הנושא של תקנות גילוי נאות. כל ההליך הזה התחיל בגלל התיקון של תקנות גילוי נאות שהעברנו אותו עם הצעה של עיצום כספי וזה לא אפקטיבי, זה לא ריאלי בכלל ואנחנו לא מנסים להפעיל את זה. יהיה טפשי שמצד אחד אנחנו נתקן את נושא גילוי נאות ונלך לכיוון של עבירה מנהלית, ומצד שני אנחנו נלך למשהו ארכאי שהיום יש לנו אותו. חבל, אנחנו רוצים שהכול יהיה מרוכז אצלנו באותו נוסח, באותו סגנון, באותו אפיק של עבודה.

חבר הכנסת יאסינוב, אני מציע, כדי לא להסתבך משפטית, נוצר פה פרדוקס כי הדרך שהם מציעים תחמיר את העונשים הרבה יותר מאשר הצעת החוק. אני מציע שתיקח שבוע או שבועיים, כמה שתרצה ותדבר עם שר המשפטים ועם שר התיירות. אם הפתרון שמציעים מקובל עליהם, אין בעיה, זה ירוץ שם מהר. זה בסך הכול לוותר על חקיקה אבל המטרה כאן היא טובה. לכן אני מציע שתתייעץ ולאחר מכן תודיע למנהלת הוועדה, גברת לאה ורון, ואז זה יעלה להצבעה בוועדה. אם בינתיים תגיע איתם להסכם, תודיע גם כן ואז הם ירוצו הלאה בממשלה.

בסדר גמור.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05