כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת קליטה/8345



2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
4.3.2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 98
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום חמישי, י"א באדר התשס"ד (4.3.2004)

סיור הוועדה ברח' הרצל 61 וברח' השרון 12 בת"א
למפגש עם העולים המתגוררים במקום בתנאים מאד קשים

חברי הוועדה: קולט אביטל - היו"ר

משה טיומקין - חבר מועצת העיר תל-אביב יפו, מ"מ ראש העירייה בוועדת מל"ח וכיבוי אש
תא"ל איתן דנגוט, רמ"ט פיקוד העורף, משהב"ט
סא"ל יוסי אבוטבול, פיקוד העורף, משהב"ט
יולנדה שטראוס, מנהלת מחוז מרכז, המשרד לקליטת עליה
חומה פינצ'ב, מנהלת לשכת ת"א, המשרד לקליטת עליה
עמוס להט, ראש מחלקת חבר המדינות, הסוכנות היהודית
רון לויט, ס' יו"ר ועדת הקליטה בעיריית ת"א לשעבר
משה בלאס, מבעלי המבנה
גלינה פודנינסקי, דיירת רח' הרצל 61
צילה גוטרמכר, דיירת
מאיה צ'אוסובסקי, דיירת
גרישה יקובוב, דייר ברח' השרון 12
רימה יקובוב
אורלי וילנאי פדרבוש
ז'אנה לוקשין

דנה גורדון

תמר שפנייר

אני רציתי לומר שני משפטים. מה ששייך לגבי הדיון הזה אתם רואים ותראו. אני רוצה לציין, אחרי שראיתם מה שראיתם, השאלה מה ניתן לעשות. יש פה ויכוח מי אחראי ומי לא אחראי, ואני לא נכנס לזה. אחד הפתרונות, אמנם הוא ברמה הומניטרית - נמצא פה ראש מטה פיקוד העורף, וצה"ל עשה פה מבצע של שלושה ימים, סייד וצבע. כל מה שאתם רואים פה זה אחרי שניקו וניקו וניקו והביאו מתנות לאלה שגרים פה, ושיפרו גם בתוך הדירות. אחרי כן גם עשו להם מסיבת חנוכה, זה היה בדצמבר, ואנחנו נפגשים בשבוע הבא כדי להמשיך בפעולה הזאת במקומות נוספים בתל-אביב. למרות כל מה שאנחנו רואים, חשוב בהזדמנות זו לציין שיש גם דברים טובים.

זה כנראה לא עובד. הרי באתם לכאן, התרעתם, הגיע פיקוד העורף, שיפץ וזה שוב חזר להיות מה שהיה כאן קודם.

הבאנו את ערוץ 9, לא עבד. הבאנו את ערוץ 1. זאת פעם שלישית או רביעית שמגיעים הנה כלי תקשורת.

מה שעשו זה קצת קוסמטיקה, קצת ניקוי, אבל פה צריך פתרון יסודי. אי אפשר ב-2004 להביא עולים ולהכניס אותם לדבר כזה. הפתרון הוא דיור ציבורי כמו שצריך, כמו שמתחייב. בשנים האחרונות ממשלת ישראל לא בנתה, מוצאים פתרונות מאולתרים וככה זה נראה אחרי שנתיים-שלוש. הרי אנחנו במו ידינו מכניסים אנשים לחור כזה.

מה יקרה כאן מחר בבוקר, אחרי שאת היית וראית במו עינייך?

ממה שאני שמעתי ממשרד הקליטה, הציעו לאנשים פתרונות אחרים והם לא רוצים לצאת מכאן.

זה מאוד-מאוד לא מדויק, חברת הכנסת אביטל. זה רחוק מלהיות מדויק.

אם זה לא מדויק, אני רוצה לדעת מי האנשים שמוכנים לצאת מכאן, ואנחנו נשב עם משרד הקליטה כדי להוציא אותם מכאן. לגבי הדבר הזה, לדעתי חייבים לפנות למשטרה לעשות בדיקה יסודית על מה שקרה.

אני רוצה שוב לשאול אותך - יש לכם היום הכוח בכנסת לעשות משהו באופן מיידי? מחר בבוקר לספק איזושהי תשובה לאנשים כאן?

אין לנו את הכוח האקזקוטיבי, אבל יש לנו מספיק יכולת לשבת עם אנשי משרד הקליטה, ואני מאמינה שאם נתעקש נמצא את הפתרונות. לכן אנחנו כאן, לא רק כדי לראות, לא רק כדי להתריע, אלא כדי לנסות קודם כל למצוא את הפתרון לאנשים האלה. בי"ת, אנחנו כוועדה מתארגנים לעשות מאבק לפתרונות דיור נאותים.

כמה חברי כנסת יש בוועדה?

בוועדה יש כעשרה חברי כנסת.

ואיפה הם עכשיו?

יגיעו במשך הזמן.

הודיעו על הסיור הזה גם לחברי הכנסת מהסיעות שמייצגות את הקהל שמייצג את העולים בארץ?

בוודאי, חבר הכנסת נודלמן, חברת הכנסת מרינה סולודקין, חבר הכנסת יורי שטרן, חבר הכנסת יגאל יאסינוב, חבר הכנסת יולי אדלשטיין. אני מקווה שהם בדרך.

אני מוכרח לומר מילה טובה בעיקר לאורלי, כי מסתבר שבשביל להזיז משהו, בשביל לעורר תשומת לב, אפילו קוסמטיקה כפי שאת אומרת, אם אורלי לא היתה פה פעמיים, אם ערוץ 1 לא היה פה פעמיים, אם ערוץ לא היה פה, גם זה ספק אם היה קורה.

כל פתרונות ה"חאפ-לאפ" שעשו לא יכולים להחליף פתרון יסודי. אנחנו רואים שלא היתה בכלל בנייה ציבורית בשנים האחרונות, וכשהגיעו העולים ייבאו מאמריקה בתים בבנייה קלה והעמידו אותם בדימונה, בירוחם, באופקים, בבאר שבע, הקימו קוטג'ים. היום כל הבנייה הקלה הזאת היא במצב גרוע ביותר, הבתים אינם ראויים למגורים. אם לשר השיכון יש איזושהי מדיניות, אם הוא מוכן להשקיע פרוטה בעניין, אז התשובה היא שאין כסף לעולים. קיצצו את כל התקציבים, את כל המשאבים מפנים למקום אחר מעבר לקו.

מה עושה ועדת העלייה והקליטה של הכנסת בנושא הזה?

ועדת הקליטה יכולה להילחם. היא פנתה לראש הממשלה, היא הולכת עכשיו לחוקק חוק בקשר לדיור ציבורי, אני מקווה שהחוק הזה יעבור, אנחנו לקחנו חוק שבכנסת הקודמת ניסה לחוקק השר מאיר שטרית. אם השר שטרית כשהיה באופוזיציה היה מוכן לחוקק את זה, אני מניחה שהממשלה תתמוך בנו עכשיו. מדובר בבנייה לצורך השכרה לעולים.

הגענו לפה במעורבות של עיריית תל אביב וערוץ 1, במסגרת עיסוק כולל שלנו כפיקוד עורף וביחידות אחרות של הצבא בנושא צבא-קהילה או צבא-חברה; אנחנו מבצעים הרבה מאוד פעילויות למען החברה. כשראינו את המצב במקום הזה - אני לא מדבר על המצב התשתיתי והמצב החקיקתי, זה מעבר לתחומים שאנחנו עוסקים בהם - עשינו את המינימום שיכולנו לעשות לשיפור סביבתי במסגרת מספר שעות שחיילים תורמים בשבוע. קישרנו את זה גם לפעילות קהילתית עם האוכלוסייה שיושבת כאן. עכשיו אנחנו בפעילות נוספת של פרוייקטים נוספים עם העירייה, אנחנו עושים את זה בהרבה מאוד ערים.

יש ביקורים של החיילים פה מדי פעם?

אחד הדברים החשובים בראייה שלנו זה להימנע מטיפולים קוסמטיים נקודתיים ולשמר קשר. קשר שבועי רציף זה יכול להיות עם ילדים בסיוע לשיעורים, בטיפול בקהילה מבוגרת, בתעסוקה, בקליטה של אוכלוסיות מיוחדות; זה קשר עם בסיס לאורך שנה. אנחנו עושים גם מספר מבצעים כמו יחידות צבאיות אחרות - זה תלוי כמובן גם בזמן כי מספר השעות הוא מוגבל - לקראת פסח בסיוע לקהילות נוספות שנמצאות במצב דומה. המטרה שלנו היא לסייע במצב הקיים, אנחנו כמובן לא מתעסקים בפתרון המעמיק ובדברים מעבר לסיטואציה שבה מצאנו את המקום הזה.

סטטיסטית, עם כמה מקומות כאלה אתם מתעסקים?

בפיקוד העורף יש לנו פרוייקט רחב היקף בכל רחבי הארץ. נתנו לזה השנה דגש מירבי בחלק החינוכי. כל חייל אצלנו במסגרת הפעילות השגרתית שלו מקדיש לנושא כחמש שעות שבועיות. אני מדבר פה על עשרות מוסדות של חינוך מיוחד או קהילות שמוזמנות אלינו או שמגיעים אליהן.

רוב הקהילות שאתם מטפלים בהן זה קהילות מעורבות או בעיקר עולים חדשים?

אלה קהילות מעורבות. אלה יכולות להיות אוכלוסיות מיוחדות של מוסדות, אוכלוסייה קשישה, וגם - -

אני הייתי כאן בזמן הגשם, וגשם נכנס מכאן והיה פה מים בגובה חצי מטר.

תנסה להסביר לנו למה אנשים חיים בתנאים כאלה.

בשביל זה הם משלמים 150-200 דולר, לא 400 דולר.

בגלל זה אתה משאיר אותם בתנאים האלה?

לא, הם מקבלים את התנאים הכי טובים.

איפה התנאים הכי טובים?

תיכנסי ותראי. תיכנסי את, אני לא אכנס. אני לא אפריע לדיירים, אני לא כמוך - נכנס ועושה מה שאני רוצה.

הם הזמינו אותנו.

אנחנו הוזמנו לכאן על-ידי עולים.

הם הזמינו אתכם? הם צריכים לשאול אותי בשביל להיכנס לפה. זה כמו שאני אכנס לתוך הבית שלך, זה אותו הדבר.

זה הבית של האנשים, לא שלך.

זה בניין שלי.

ולכן אתה יכול לנצל אותם?

אני לא מנצל אף אחד, את מנצלת שאת באה עם כל החמולה הזאת לפה.

אני הזמנתי אותם.

אז מה אם את הזמנת אותם? אז מה? יש חוק.

יש חוק, ואני יכולה לבקר בכל מקום.

כשרוצים להיכנס למקום, מודיעים.

יש לי רשות להיכנס לכל מקום.

למה מי את? יש לך חסינות?

נכון.

את אלוהים? אני לא מבין. את לא יכולה להיכנס לבית שלי. זה הבית שלי.

מה עם הדירות האלה?

פה אף אחד לא גר. בכל הדירות האלה אף אחד לא גר. זה שלי, אף אחד כרגע לא גר פה. איפה את רואה שגרים פה? רק בדירות האלה גרים.

בוא תיקח אותנו לראות את הדיירים.

בבקשה, תגידי לחברת הכנסת.

התנאים רעים מאוד, אין לי אפשרות לצאת מפה. שילמתי הכל מראש.

כמה שילמת לחודש?

360 דולר, 1,800 שקל.

חברת הכנסת אביטל, אלה חיים בפחד. אל תעמידי אותם במבוכה.

היא אומרת שהיא משלמת 1,800 שקל לחודש, לא 180 דולר.

יש כאלה שמשלמים 200 או 220, כולל מים, כולל הכל. זה תלוי איזה חדר יש לה. למה לא תיכנסי אליה הביתה?

היא אומרת שאין אף דייר שמשלם 200 או 220 דולר.

מה שאני משלמת זה גם על חשמל, מים, הכל הכל, וגם כל תיקון שצריך. יש מזגן, זה חשמל. זה הרבה. נתתי הכל לחודש נתתי כסף לבעל הבית, זה 360 דולר.

תשאלי אותה כל כמה זמן היא משלמת?

אני שילמתי שנה מראש. עכשיו נתתי כסף של שנה.

הורידו לה גם 50 דולר כל חודש.

היא אומרת שבגלל שהיא שילמה שנה מראש, נתנה לא צ'קים - -

זה צ'קים, זה לא כסף מזומן. זה כל חודש בחודשו.

הוא נתן לה אפשרות לשלם 300 דולר לחודש. היא שילמה לו 3,600 דולר עבור שנה מראש, בגלל זה היא קיבלה הנחה.

(הפסקה)

(מתרגמת את דבריה של דיירת אחרת) בגלל שהיא מקבלת ביטוח לאומי, לא מגיע לה הוסטל.

אני אבדוק את זה.

מישהו צריך לקחת את הכפפה ולהגיד "אני לא בסדר".

עם כל רצוני להאשים את הממשלה, אני חייבת להיות ישרה בעניין הזה. אנשים באו הנה. אני חושבת שמה שלא בסדר שכשבאים אנשים לא מייעצים להם, לא מלמדים אותם, לא נותנים להם ייעוץ משפטי, לא מכוונים אותם לאן ללכת. פה לא צריך לתת לאנשים דיור כזה, הממשלה צריכה לדאוג לדיור מתאים.

בדיוק. ואנחנו לא קולטים עלייה מאתמול, אנחנו קולטים עלייה לפחות חמישים שנה.

אבל אנחנו רק קולטים יותר גרוע כל שנה. במקום להפנות משאבים לפתרונות דיור לעולים, כל התקציבים של השיכון קוצצו ולמשרד השיכון אין שום כוונה לעזור לשפר את הדיור של העולים.

צריך לתת כאן פתרון אמיתי. מה התגובה של משרד הקליטה? בבקשה.

בתור אחת שקיבלה את גלינה בצורה יפה לא אחת באופן אישי, גלינה אף פעם לא נזקקה למשרד הקליטה. כמה שיכולנו לעזור לה, עזרנו. עובדה שהיא כרגע סיפרה לכם שהיא רוצה לעבור לרוסיה. היא רוצה לחזור לעיר שבה היא התגוררה.

היא טוענת שההוסטל היה כל כך מיושן וכל כך לא נוח שפשוט אי אפשר להיכנס.

אז את רואה שפה יותר נוח לה, אחרת היא לא היתה באה לפה לגור. תלכו למקומות שיש יותר זבל.

(מדברת ברוסית, להלן תרגום דבריה)

הרבה פעמים אין חשמל, אין אור. המדינה עזרה ברהיטים שאתם רואים פה, ואני אומרת תודה רבה.

איפה את מבשלת?

כל הסירים, הכל פה.

בקיץ יש פה מזגן או משהו?

אין. ארבע-חמש פעמים ביום סוגרים את החשמל ואין אור. אני יושבת בלי אור, בלי חשמל.

יש לו חוב עצום לחשמל.

יש לי חוזה לחמש שנים עם בעל הבית, אבל אני לא מקבלת 600 שקל נוספים ממשרד השיכון כי הגעתי כגמלאית.

אז את לא יכולה לצאת מפה בגלל החוזה. אבל אם לא היה חוזה, אם אפשר לפתור את בעיית החוזה, את מוכנה לצאת מכאן?

כן, אני אצא.

כמה זמן את פה?

זאת שנה רביעית שאני בארץ. פה אני גרה שנתיים.

איך הגעת לפה? מי אמר לך לבוא הנה?

חברה שלי.

(מסיירים בדירה נוספת)

אני רוצה הוסטל, אני רוצה מאוד-מאוד.

הקריטריונים להתקבל להוסטל אלה קריטריונים של הביטוח הלאומי. צריך למלא טופס תפקודי, צריך תפקוד עצמאי לחלוטין. אני מניחה שזה אולי בגלל התלות בסיוע סיעודי. אני חושבת שעובד סוציאלי שמטפל במקרים יכול לפרט יותר.

אבל מגיע לה לקבל הוסטל.

הרי פה היא צריכה לעלות מדרגות.

היא בהחלט יכולה לקבל מקבץ ממשרד הקליטה במקום אחר. אין לנו בתל אביב, אנחנו יכולים להציע לה במקום אחר. בתל אביב אין לנו מקבצים, יש לנו בערים אחרות, אבל בניינים חדשים עם מעלית.

היא יכול לעבור לאיזה מקום שהיא רוצה?

היא מוכנה.

אם היא מוכנה לעבור לעיר אחרת, למקום אחר, אנחנו יכולים להציע לה.

לעיר אחרת היא מוכנה, ובתנאי שגם לשם הביטוח הלאומי מגיע כי היא צריכה מטפלת.

אם היא רוצה לעבור בבאר שבע, היא יכולה לעבור ממש בזמן הקרוב. יש לנו כרגע מקבץ חדש לחלוטין.

אני לא רוצה לבאר שבע.

היא אומרת שאין לה מספיק כסף כדי להעביר את כל הרהיטים שלה לבאר שבע.

לזה אנחנו נדאג. ההעברה היא עלינו. גם הנסיעה לראות היא על חשבוננו. אנחנו יכולים לארגן לה ולעוד אנשים פה אוטובוס על חשבוננו, שייקח אותם לבאר שבע וגם לעיר אחרת רק לראות, בלי התחייבות. בשמחה אנחנו נארגן סיור לפחות בשניים-שלושה מקומות, שתראו. גם יותר קרוב לתל אביב.

בתנאי אחד שהיא מבקשת מאוד שהחדר יהיה גדול כי קשה לה לנשום.

גם אם היא מחליטה לקבל את אחת ההצעות שלנו, כל הנושא של ההעברה - אנחנו לוקחים חברה שאפילו באה לארוז את הדברים. היא לא צריכה לארוז לבד, אולי זה מה שמפחיד בן-אדם מבוגר. באה חברת הובלה שגם אורזת הכל וגם לוקחת אותה.

היא אומרת שהיא שילמה לבעל הבניין עבור שנה והיא גרה כאן רק חודש.

את זה אני צריכה לבדוק עם הלשכה המשפטית של המשרד מה אפשר לעזור. עד עכשיו נתקלנו בדחייה של העולים להצעות שלנו, עד עכשיו הם לא מסכימים לרעיון לעבור. במידה שיש לנו כבר החלטה של העולה שאומר "אני רוצה לעבור למקום הזה", אני מכניסה את הלשכה המשפטית כדי לפתור את הבעיה המשפטית.

ארבע-חמש פעמים ניתוקי חשמל ביום זה בהחלט הפרת הסכם.

מתי אתם, הצוות, הייתם פה בפעם האחרונה?

ב-29 בפברואר.

גלינה שילמה לא מרצונה שנה מראש.

זאת קבלה שבעל המקום נתן לה שהיא שילמה שנה מראש.

זה מסמך שבעל המקום החתים אותם על אי-הפרת החוזה.

היא שילמה בדצמבר 2003 16,000 שקל במזומן עבור שנה מראש. זה כולל חשמל ומים. ארנונה הם לא משלמים מכיוון שהם גמלאים. היא מתרחצת כמה שהיא רוצה, היא משתמשת בחשמל כמה שהיא רוצה, וזה מאוד חשוב לה.

מסתבר שרק מים חמים הם בהגבלה.


(ביקור ברחוב השרון 12 אצל משפחת יקובוב)

פה יש דיסקוטקים. אחת הבעיות שהעולים יעלו, ובצדק, היא שהדיסקוטקים עובדים עד שעות הבוקר ואי אפשר לחיות כאן. העירייה כעירייה מנהלת פה תהליך משפטי. יש לי פה תשובה ממחלקת רישוי עסקים, לאחד יש צו של שופט, יש לו עוד שלושה חודשים.

פה משלמים 750 שקל לחודש, אבל בנפרד הוא משלם גם חשמל, גם מים וגם ארנונה. יחד לחודש זה יוצא לו בסביבות 1,000 שקל.

כמה זמן אתה בארץ?

שלוש שנים.

איך אפשר לחיות ככה שלוש שנים? ככה מדינת ישראל קולטת עלייה בשנת 2004.

אני משלם, יש פה פקיד. הוא בא פעם בשבוע והוא לוקח את הכסף.

פה החשמל והמים בסדר?

הכל אני משלם בעצמי. הבעיה היא הדיסקוטקים שעובדים עד 3:00-4:00 בבוקר, עם מוסיקה רעשנית.

בנוסף לשני מועדוני לילה, יש פה בקומה הראשונה מסעדה. יש פה כל טוב.

בעלת הבניין מקבלת הפחתה במס הכנסה בגלל שהיא משכירה לעולים, ובקומה ראשונה יש מכבסה, יש מסעדה שעושה רעש.

(מסיירים בדירה נוספת)

זאת הדירה הכי טובה שיש בבניין.

זאת הדירה הכי גדולה בכל הבניין.

כמה אתה משלם פה?

שילמנו לפני כן 800 שקל, כי סיכמנו עם בעל הבית שאנחנו לוקחים על עצמנו את כל השיפוץ. זה עלה לנו בסביבות 2,000 דולר לשפץ את הדירה. עשינו הכל, שמנו פה את האריחים, חרסינות, התריסים חדשים, טיפלנו גם בנושא של המים, בביוב. עכשיו בעל הבית דורש יותר ויותר, ועכשיו אנחנו צריכים לשלם 1,200 שקל לחודש.

אין לו חוזה?

כל שנה מחדשים את החוזה, וכל שנה בעל הבית דורש יותר.

אני רוצה לנסות להתערב פה. אנחנו נלחמים כבר שנים על גבי שנים שיבנו דירות להשכרה ושלא יצטרכו כל שנה לעשות הסכם, שיהיה כמו בארצות הברית, כמו בכל ארץ נורמלית.

אנחנו מגישים הצעת חוק בנושא הזה.

את יודעת כמה הצעות חוק כבר הגישו? צריכים לסיים את זה פעם אחת ולתמיד. שתהיה אפשרות מסודרת של שכירות.

יש לי שאלה. נניח שיש 10-15 בניינים כאלה בעיר, האם בתקציב של העירייה אי אפשר לעשות משהו? האם אי אפשר לבוא לידי איזשהו הסדר עם בעלי הבניין, לעשות מבצע משותף של שיפוץ של הבניינים? הרי העירייה נותנת כספים לבניינים שמוכנים לשפץ.

יש לי חדשות רעות בשבילך. היה לנו דיון אצל מנכ"ל העירייה בשבוע שעבר על מקבצי הדיור האלה.

בלי עין הרע, זאת עירייה שיש לה תקציב יפה.

ברמה העקרונית יש פה התקשרות בין משכיר פרטי ושוכר פרטי. אנחנו חיפשנו את הדרך איך אפשר לאכוף על המשכיר לתת שירותים סבירים לדיירים.

אפשר לעשות זאת על-ידי זה שנותנים לו עידוד.

השתתפות כספית היא בור ללא תחתית שהעירייה לא יכולה לעמוד בה בהיקפים של הדברים האלה בתל אביב.

זה עניין חד-פעמי לפי חוק תרבות הדיור.

לפי חוק תרבות הדיור לא נכנסים לתוך דירות ועושים את השיפוצים, אלא בתוך חדרי המדרגות עשו מה שראינו שם.

עשו מבצע חד-פעמי.

המחלקה המשפטית של העירייה בודקת עכשיו את האפשרות, על פי חוק בריאות העם וחוקים אחרים, לנסות לאכוף על הבעלים לעשות את השיפוצים. זה מה שהעירייה יכולה עכשיו לעשות.

גם בחוק שאנחנו מנסים להגיש בכנסת, כדי לשכנע אנשים לבנות מבנים להשכרה זולה, צריך לתת להם עידוד כספי. אז פה תעשו מבצע חד-פעמי. נניח שיש עשרה בניינים כאלה שהם במצב בלתי נסבל, תקראו למשכירים, תנסו לראות אם בדרך הטובה אפשר להגיע איתם להסכם שהוא מעל ומעבר לחוק. תראו אם הם יכולים להשתתף בחלק, וגם אתם תיתנו גם כן כסף כדי לשפר. זה יהיה יותר זול ממשפטים.

רק שיובן, שהשימוש פה הוא שימוש בניגוד לחוק. האזור הוא אזור מסחרי, לא נעשה מעבר של שינוי הייעוד למגורים.

הדירות האלה היו מיועדות להיות משרדים?

זה הושכר כאזור מסחרי ולא למגורים. השימוש למגורים שעשה הבעלים של הבניין הוא בניגוד לחוק. זה הסיפור.

תכשיר לו את השרץ.

הבניין הזה הוא למגורים יותר משלושים שנים.

זה בניגוד לחוק.

לפי דעתי לא צריכים לגלות את אמריקה. בשנות השמונים משרד הקליטה השכיר דירות עבור העולים, יש כבר ניסיון. אז במקום שמשרד הקליטה ימשיך לטפל בכל הנושאים של מקבצי דיור ונשפך כסף שלא ידוע לאן הוא הולך בסופו של דבר, אפשר לחזור לאותה פרקטיקה שהיתה, לאותו דבר שהיה בשנות השמונים - שלוקחים דירות, מסבסדים את השכירות, קובעים קריטריונים איזה דירות מתאימות ופותרים את הבעיה. את מצפה לזה מעיריית תל אביב? הרי הבעיה כלל-ארצית.

אני מצפה גם וגם. מה שאני מצפה ממשרד הקליטה, אני מצפה ממשרד הקליטה, ותאמינו לי שאני לא עושה להם הנחות. אבל יותר מאשר משרד הקליטה הבעיה מונחת במשרד השיכון. כל הכסף הזה בא מתקציב משרד השיכון, ומשרד השיכון קיצץ לגמרי את כל התקציבים לעולים. שם הסיפור. הוסיפו עכשיו למשרד השיכון 100 מיליון. מאיפה לקחו? מזוגות צעירים ומעולים. ואיפה בונים? בשטחים. כולנו יודעים את זה. אבל בואו נגיד שאת המלחמה הזאת אנחנו נמשיך לעשות - גם בנייה ציבורית, גם מקבצי דיור. את כל זה אנחנו נמשיך לעשות. אבל בואו נראה נקודתית - אם יש חמישה-שישה מבנים כאלה בתל אביב, אפשר להגיע לאיזשהו הסכם.

זה לא מעשי. השלטון המקומי במצבו העכשווי יכול להיכנס לסבסוד שיפוץ של נכסים פרטיים כדי להשביח את הנכסים האלה?

השלטון המקומי בתל אביב, בלי עין הרע, מקבל ארנונה מעסקים. זה השלטון המקומי במצב הכי טוב בארץ.

הכי טוב, ועדיין המצוקה הכלכלית בתחום החינוך והרווחה היא גדולה.

אני פה היחיד שיכול לדבר בשם עיריית תל אביב. אמנם לעירייה יש תקציב גדול וזאת עיר ללא מענקים, אבל השנה קיצצנו הכל. גם ברווחה, גם בחינוך.

גם במשכורת?

הכל.

את אמרת על עיריית תל אביב שהיא עירייה עשירה. אז לידיעתך, יש שכונות כמו תל-כביר שגם מבחינת הרכב האוכלוסייה וגם מבחינת התנאים זה כמו עיירת פיתוח. אז אל תצפי מהעירייה שהיא תוכל לעשות הכל.

זאת עירייה שמקצצת בתקציבי בסיס.

ז'אנה לוקשין, אני רוצה לשאול את גרישה יקובוב כמה זמן הוא בארץ.

(מדבר ברוסית, להלן תרגום דבריו)

אני נמצא בארץ מ-1996. אני בן 75, גמלאי. גם אשתי גמלאית.

לכן הם נאלצים לגור פה, כי אין להם פתרונות אחרים.

אבל אשתי עובדת קצת בתור מטפלת, פה בתל אביב. אני וטראן של מלחמת העולם השנייה, אז אני מקבל קצת תוספת. לשכר דירה יש לי סיוע, כזוג אנחנו מקבלים 1,100 שקל לשכר דירה.

אני מאמן ירי, אלוף אירופה. המצאתי פטנט בנושא צליפה. אם את רוצה לראות, את יכולה.

כמובן שבעל הבית של הבניין מקבל הרבה כסף מהמסעדות בקומה הראשונה, הוא השכיר את הקומה הראשונה לכל מיני מסעדות. אפילו הוא אמר פעם שהוא מוכן לזרוק מפה את כל הגמלאים כי יותר שווה לו להמשיך את החוזים שלו עם המסעדות כי הרווח שלו מהמסעדות הוא יותר גדול.

קשה לי להאמין שיש מסעדות מפוארות בבניין הזה.

אני אראה לך. המסעדות לא חוקיות וגם הדיור פה לא חוקי.

זה לא נכון, המסעדה חוקית.

יש פה גם דיסקוטקים. לדיסקוטק אחד יש רמקול אחד ענק, צריך לפרק אותם לרמקולים קטנים. יש גם תהודה.

ברחוב השרון 10 ביקשנו צו סגירה, בית המשפט נתן להם חצי שנה לסגירה. סירבתי לתת להם רשיון וביקשתי זירוז הליכי משפט. ב-10/3 יש עליהם דיון בבית משפט, ואז השופט מחליט כמה זמן לתת להם . בקשר למפעל הזה, פעם ראשונה היום אני שומע על התלונות. דיברתי עם המחלקה שמטפלת בחומרים מסוכנים, הם יודעים על המקום הזה, אבל לא היו להם אף פעם תלונות. פעם ראשונה היום שמענו את התלונות.

אם אתה יודע שיש חומרים מסוכנים, למה צריך לחכות לתלונות?

המקום עומד בתנאים של הרשות לאיכות הסביבה. הם עשו פה ביקורת והמקום עמד בתנאים שלהם. אבל מכיוון שלא היו תלונות, לא יכולנו לבדוק אם הם חורגים או עושים משהו לא בסדר. אבל יש מעקב על המקום.

אין לכם זכות לעשות בדיקות משלכם גם בלי תלונות?

עושים מדי פעם. אני לא יודע מתי פעם אחרונה עשו עליו ביקורת, אבל יש עליו כל הזמן ביקורת של המחלקה לחומרים מסוכנים.


הסיור הסתיים.