כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8114



11
ועדת החינוך והתרבות
25.02.2004

פרוטוקולים/ועדת חינוך/8114
ירושלים, כ"ה באדר, תשס"ד
18 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 183
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, ג' באדר התשס"ד (25.02.2004), בשעה 10:00

ביטול תמריץ הדיור למורים המלמדים בכפרים הבדואים בנגב - הצעה לדיון מהיר של חה"כ זחאלקה-

חברי הוועדה: אילן שלגי - היו"ר
מרינה סולודקין
אורי יהודה אריאל
איתן כבל
טלב אלסאנע
יוסי שריד

חה"כ ג'מאל זחאלקה
מוטי מרוז -חשב משרד החינו, התרבות והספורט
יצחק ויצמן -ממונה על התמריצים במינהל כ"א, תאום ובקרה,
משרד החינוך, התרבות והספורט
רן לרנר -מזכ"ל הסתדרות המורים
שמוליק דוד -שתי"ל
תאבת אבו ראס -מנהל שתי"ל בבאר שבע
מחמוד בדארנה -מורה בתיכון טכנולוגי
עבד אבו סרייה -מורה ממזרח ירושלים
ג'אד מחאג'נה -מורה ברהט
עפיף קטאווי -מורה ברהט

יהודית גידלי

מיטל בר-שלום





ביטול תמריץ הדיור למורים המלמדים בכפרים הבדואים בנגב-הצעה לדיון מהיר של חה"כ זחאלקה-

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו התכנסנו לדיון מהיר שהועבר אלינו מנשיאות הכנסת לפי בקשתו של חה"כ ג'מאל זחאלקה. אתמול אחר צוהריים קיבלתי מכתב שממנו הבנתי שהגזירה הוסרה, אך סברתי כי זה איננו מיתר את הדיון, כיוון שצריך לוודא זאת, להבין איך בכלל דבר כזה נולד ומדוע צריך לבטל כאשר נקבעת ישיבת ועדה בכנסת. אני מעביר את רשות הדיבור לחה"כ זחאלקה.

פנו אלי מורים מהנגב בנוגע כך שסיוע בשכר דיור למורים מהצפון שמלמדים בנגב. הנושא הזה חשוב מאין כמוהו משום שיש מחסור חמור שלך מורים באזור הנגב, והמורים מהצפון כבר משנות ה-60 הם אלה שלימדו, כאשר יש תחלופה כל הזמן. ההחלטה לבטל את הסיוע בשכר דיור נראתה לי אבסורדית מכל בחינה. המורים האלה ייאלצו לנסוע מרחק של בין 400-600 קילומטר ביום.

בכמה מורים מדובר?

מדובר במאות מורים.

זה לא נכון. אף אחד לא ביטל את הסיוע.

המורים קיבלו מכתבים ברורים. התקיימה ישיבה של למעלה מ-120 המורים הנפגעים. אני פניתי לנשיאות הכנסת בבקשה לקיים דיון דחוף. אתמול אני שמעתי ממר שלגי שהודיעו על ביטול הגזירה. אם הגזירה בוטלה, אז זה טוב וחשוב. אני חושב כי יש כאן דבר אבסורדי. לא נראה לי שיהיה מכך חיסכון כספי. יכול להיות שזה יעלה בסופו של דבר יותר כסף. אני לא יודע איך יכלו להעלות על הדעת שמורה ייסע 4-6 שעות ביום בכדי להגיע ולחזור ממקום עבודתו.

אני רוצה להקריא את המכתב שקיבלתי אתמול אחר הצוהריים ממר יוסי וסרמן המזכיר הכללי של הסתדרות המורים שאומר: "הנני שמח להודיעך שהגעתי היום להסכם עם משרד החינוך על כך שהמורים במגזר הערבי תושבי הצפון העובדים ביישובי הבדואים בדרום ימשיכו לקבל את כל המגיע, וכן יוחזרו להם הסכומים שנוקו מהם בגין שכר הדירה ונסיעות. אי לכך אני מציע לבטל את ישיבת ועדת החינוך שנועדה למחר בנושא זה".

כפי שכבר אמרתי, לא מצאתי לנכון לבטל את הישיבה, למרות שאני מאמין למכתב הזה. בכל מקרה סברתי כי אני צריך גם לקבל הודעה ממשרד החינוך והתרבות, ואני מניח שהנציגים של המשרד שנמצאים פה יבהירו את המצב.

אני חושב שזה משונה שמי שחתום על כך זה יוסי וסרמן.

נכון.

אני רוצה לשמוע תשובה מוסמכת ממשרד החינוך. הבעיה היא ברורה. מדובר בסיוע בשכר דיור שהיה טבעי שיקבלו וקיבלו אותו עשרות שנים. היה ביטול הסיוע למורים רבים.

יש הסדר שמשרד החינוך אינו יכול לבטל אותו כי הוא חלקו מעוגן בהסכם קיבוצי. הוא איננו הסכם שקיים עשרות שנים, אלא הסכם שנחתם בשנות ה-90. החזר הוצאות שכר דירה הוא יחסית מנגנון החזר חדש לחלוטין.

האם מה שכותב לי מר וסרמן הוא נכון?

זה נכון. משרד החינוך לא התכוון לבטל למורים שהוא מעסיק את התמריצים בגין שכר דירה והחזרי נסיעות, אלא הוא איננו מסכים שכל מורה שגר צפונית לבאר שבע יכול להיות מוגדר כמורה צפוני. הפרשנות לפיה מורה שגר בגדרה הוא מורה צפוני, לא מקובלת עלינו. כל המורים שגרים בצפון ומלמדים בדרום מקבלים א הסיוע הזה ואף אחד לא אמר להם שהם לא יקבלו זאת. אנחנו התייחסנו רק לאוכלוסייה שאנחנו חושבים שהיא אוכלוסייה שאיננה מוגדרת כאוכלוסייה הכוללת מורים מהצפון שבאים ללמד בדרום.

כלומר, שיניתם את ההגדרה של צפון.

לא שינינו את ההגדרה, ההגדרה היתה תמיד, אבל אף אחד לא אכף את ההגדרה הזו.

מה ההגדרה שלכם לצפון?

חדרה וצפונה.

אדוני היו"ר, אני פניתי אליך בעניין הזה לאחר שקיבלתי הודעה מתאבת אבו ראס. אני חושב כי הנושא הזה הוא עניין חשוב שראוי שיידון בוועדה. כאשר קיבלתי את ההודעה ניסיתי לברר עם מנכ"לית משרד החינוך את העניין, וקיבלתי תשובה זהה, כאילו אין ביטול.

משנים את ההגדרה של צפון מהיום למחר, ועל כן ניתן לומר כי הקו הצפוני יעבור לסכנין וצפונה. כך כל מי שנמצא בסכנין ודרומה לא יקבל ת הסיוע.

כפי ששמענו כאן, כל התמריצים אינם ניתנים על פי הסכם שהיה לפני שנה או שנתיים, אלא זה נהוג כבר יותר מ-10 שנים. המורים שמקבלים את הסיוע הזה קיבלו אותו במשך כל התקופה הזו, ועל כן לא ייתן לשנות את ההגדרה ביום בהיר אחד. לא מדובר בשינוי ההגדרה אלא בשינוי המעמד. יש כאן הרעה בתנאי העבודה ללא שום הודעה מוקדמת. זה שינוי הסכם ושינוי תנאי העסקה של המורים.

גם היו"ר וגם חברי הוועדה יודעים מה מצב מערכת החינוך במגזר הבדואי, ועל כן יש חשיבות לעידוד מורים מוכשרים ומוסמכים לבוא מהצפון וללמד בנגב. בסופו של דבר אותו מורה עושה את החישוב של הכדאיות. אם הוא צריך לשאת בהוצאות הנסיעה והלינה, הוא לא יעשה זאת. כל פעם שרוצים לעודד נותנים תמריצים. ראינו את זה גם במצפה רמון ובאופקים.

אני הגשתי הצעת חוק שמבקשת להגדיר את המגזר הבדואי כאזור עדיפות א' לצורכי חינוך והרווחה, כדי לכלול אותו בהגדרה על פי חוק. זה לא התקבל כי משרד החינוך אמר לי, ואני חושב שזה היה בזמנו של יוסי שריד, כי הם בכל מקרה מקבלים תמריצים שמקבלים יישובים שמוגדרים כאזור עדיפות לאומית א', גם מבלי להיות מוגדרים. אנחנו רואים שזה הופך להיות נתון לחסדם של פקידים שיכולים לשנות את המצב מהיום למחר.

אני חושב שהוועדה תחליט על המשך נתינת התמריצים כפי שהם וכי אסור לשנות את המצב באמצעות שינוי ההגדרה.

אני תמיד מוכן ומזומן לבשורות טובות. לצערנו, בזמנים האחרונים אנחנו לא מקבלים יותר מדי בשורות טובות, ולכן כאשר הבוקר התבשרתי כי העבירו את רוע הגזירה, זה גרם לי למידה עצומה של שביעות רצון, אבל גם לחשדנות. אני לא רגיל לבשורות טובות ולהחלטות סבירות, ועל כן זה נראה לי יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי, ואכן זה לא אמיתי.

צריך להעיר למר וסרמן כי הוא צריך לדייק במה שהוא כותב כי המכתב הוא מאוד לא מדויק. יש לפני מכתב שנשלח למורה ברהט שגר בירושלים, על כך שמבטלים לו את התמריצים בגלל שמגוריו בירושלים אינם מזכים בהשתתפות בשכר דירה. המרחק מירושלים לרהט הוא די גדול. מדובר בכמה שעות טובות של נסיעה ביום. כאשר מורה גר במקום, יש לזה גם משמעות מעבר לטרחה שכרוכה להגיע משם לכאן. ירושלים זה לא בהכרח המקום הכי רחוק. אם משרד החינוך אומר שהוא רוצה לבטל את ההטבות למורים שבאים מבאר שבע, זה עוד איכשהו בסדר וסביר, אבל מכיוון שהמורים באים בגלל מצב אנומאלי שאיננו דומה לשום מצב אחר במדינה וזה נובע מאילוץ כי אין מורים, לצורך העניין ירושלים היא בצפון.

לכן המכתב הוא מאוד לא מדויק. אני חושב שצריך לקבל החלטה שכל מורה שגר בריחוק של יותר מסוים.

כמו בכנסת.

פה זה לצורך זכאות ללון במלון וזה איננו דומה כלל לעניין. משום שזה איננו דומה ובכנסת המרחק הקבוע הוא 60 ק"מ, אני אומר שהמרחק שיקבע בנוגע לעניין הזה, יהיה 30 ק"מ.

אני גם סבור שאם צריך לשנות מצב, לא צריך לעשות זאת באמצע השנה. יואיל משרד החינוך להיות בנושא הזה במשא ומתן על ארגוני המורים, ואם יוחלט על שינויים אז שהם ייעשו מתחיל שנת הלימודים הבאה.

אני חושב שזו הצעת סיכום טובה.

זו ההצעה הכי טובה ששמעתי בוועדה הזו כבאר הרבה זמן, ואני תומך בה.

מר ויצמן, אני רוצה שתסביר לנו מהו השינוי, מדוע הוא נעשה בצורה כזו חטופה שעוררה תרעומת ולמה באמצע שנה?

אנחנו מדברים על הסכם קיבוצי ולא על החלטות ממשלה. מדובר על הסכם שנחתם בשנת 1994 ברוח דברים הבאים: "עובדי הוראה מהצפון". אם היו מתכוונים גם לירושלים ולמרכז הארץ, היו כותבים זאת.

כתוב: ממחוז הצפון ומהצפון. בנגב מתייחסים לכל השאר כצפון.

מה קרה מאז?

בניגוד להחלטות ממשלה שמדברות על אזורי עדיפות לאומית, ושם גם היתה החלטת ממשלה להוריד את אזור עדיפות ב' והופסקו התמריצים ל-7,000 מורים.

האם אתה מתכוון לותיקים?

נכון. בסוף השנה הזו חצי מהמורים האלה, על פי הסכם, לא ימשיכו לקבל תמריצים. אנחנו מדברים על הסכם שכר שקרוב ל-4 שנים היו בו בעיות קשות מאוד של החזרי כספים. הרבה בעלויות באזור הדרום, לא קיבלו כספים והיתה בעיה של ההגדרה. זה לא צמח באמצע השנה. אנחנו כבר ביולי שנה שעברה כתבנו מכתב לכל מנהלי בתי הספר באזור הדרום במגזר הבדואי, והודענו מהי ההגדרה הספציפיים למורים צפוניים.

ההסכם נחתם בשנת 1994.

ההסכם נחתם בשנת 1994. אנחנו ביצענו את ההסכם, אך באמצע שנה שעברה, בגלל בעיות של ביצוע, של הגדרת הצפון, הרבה מאוד יישובים לא קיבלו כספים. לכן קמה ועדה שקבעה מהי ההגדרה של מורה צפוני.

אחרי 10 שנים?

בוועדה הזו אנחנו לא ניכנס לפרשנות של הסכמי עבודה. אני מבקש לדעת מה הודעתם בעיוני ומדוע זה נודע רק כעת לאנשים הטובים האלה?

אנחנו לא מחייבים אף מורה לעבוד בדרום. יש לנו עודף עצום של מורים בגליל. על כל משרה יש לנו 10 מורים בגליל. אין שום בעיה להביא מורים מהגליל. אנחנו הודענו למורים כבר ביוני. כל מורה שידע כי הוא לא מורה צפוני, יכל להשיג עבודה בצפון ולפנות את המקום למישהו אחר.

המורים האלה לא יכלו למצוא עבודה בצפון. אין עבודה בצפון.

מדוע זה נודע רק כעת לאנשים האלה? יכול להיות שנהם בכוונה ישבו בשקט והתעוררו רק כעת?

אנחנו הודענו לפני חודשיים-שלושה הודעות אישיות ל-50 מורים מתוך 1,200 מורים, על הפסקת עבודה. לפני 10 שנים היו 250 מורים שעברו מהצפון לדרום, והשנה יש לנו 1,200 מורים. מתוך 21,200 מורים הודענו ל-50 מורים כי הם לא עומדים בקריטריונים. כלומר, 1,150 מורים קיבלו אישורים.

האם כל העסק הזה כדאי בשביל 50 מורים? אפשר לטעון טענה הפוכה ולשאול האם כדאי בשביל 50 מורים ליצור בלבול כזה.

היות והמספרים הולכים וגדלים כל שנה, אנחנו רצינו לעשות סדר.

אם אחרי 10 שנים הגעת ל-50, אז איך הם הולכים וגדלים? בעוד 10 שנים נניח שתגיע ל-100.

בתשס"ב סך כל המורים שעברו לדרום היו 250. השנה יש לנו קרוב ל-1,200 מורים. מתוך 1,200 מורים, הודענו ל-50 מורים כי הם לא יקבלו את התמריצים.

אנחנו רצינו להגדיר אחת ולתמיד.

על סמך חשש של עתיד אי אפשר לנהל מדיניות. אפילו ראש הממשלה החליט אתמול כי על פי חשש עתידי אי אפשר להכניס אדם למעצר מנהלי. חשש עתידי זה לא בסיס למדיניות.

מר ויצמן אני רואה פה מכתב שלך שמופנה למר אבו סרייה עבד מירושלים מה-17 לדצמבר 2003. אתה כותב במכתב: "הרינו להודיעך כי אישרנו בקשתך להשתתפות בסך 6,070 שקלים לתקופה בין ה-1.9.2003 עד ל-31.8.2004. כלומר עד סוף השנה וחודשי הקיץ. במכתב שחתום על ידי גברת איילה כהן ממחלקת תמריצים משני בפברואר נאמר: "מגוריך בירושלים אינם מזכים השתתפות בשכר דירה". כלומר, שיניתם תנאי עבודה של אדם מסוים באמצע השנה. גם אם זה לפי נהלים והוראות שהמשרד קבע, מדוע זה נעשה באמצע השנה?

ראינו ניסיון לבטל את התמריצים שלא הצליח, כיוון שחברי הכנסת נמצאים בשמירה וכך גם ארגון המורים. אנחנו כאן לא חושבים שצריכים לעשות שינויים דרסטיים באמצע השנה. אני רוצה לומר כי אם יש קיצוץ במשרד החינוך, אז טוב יותר קודם כל לבטל את מחלקת תמריצים.

זה רעיון לא רע.

אני רוצה להגיד כי רק במזרח ירושלים יש כמעט 50 מורים שעובדים בנגב.

אולי כל 50 העובדים שמר ויצמן הזכיר, הם מירושלים.

הוא דיבר על קו חדרה צפונה. בנוסף, בזכויות של הסתדרות המורים של שנת 2002 כתוב בערבית, מורים מהצפון או ירושלים. לא בדקתי עדיין מה כתוב בעברית.

ערבית זו שפה רשמית, ולכן מה שכתוב שם מחייב. מר ויצמן, אתה אומר 50 מורים, ואנחנו שומעים עכשיו כי רק בירושלים עצמה יש 50 מורים.

יש לפני את הנתונים, ואני רואה כי רק באזור המשולש יש 280 מורים, 83 במזרח ירושלים, 14 מורים ברמלה –לוד. יש כאן בערך 370 מורים.

יש בעיה עם הנתונים. אני מחזיק נתונים שמצביעים על כך שנכון להיום לא אישרנו לקבוצה 28 מורים מקלנסואה, מטייבה לא אישרנו 15 מורים, מירושלים לא אישרנו 10 מורים ומכפר קאסם לא אישרנו מורה 1.

מה המשמעות של כך? אבו סרייה אמר שבירושלים יש 50 מורים.

גם להם יש אינטרסים.

אני אשמח לקבל מספרים ושמות ולטפל בכך.

אנחנו מחכים לשמוע התחייבות ממשרד החינוך. אותנו לא מעניין אם יש 10 מורים או 20 מורים בכפר קאסם. אנחנו מדברים על עקרון, האם הגזירה הזו של ביטול התמריצים תבוטל. אני חושב שאסור להשאיר גם פתח למשחק בגורל של אנשים. אנשים בונים את העתיד שלהם. זה לא דבר של מה בכך.

מר ויצמן, אתה אומר כ המורים יכולים ללכת ולחפש עבודה אחרת בצפון כי יש עשרות אלפי מורים שמחכים בתור. איזה זלזול זה באנשים? יש גם אלפי פקידים שרוצים גם לתפוס את המקום שלך. יכולים לבוא 50 אנשים יותר טובים ממך. האם אתה מוכן שידברו אליך כך?

לא.

אז אל תדבר כך על המורים. תן כבוד למורים.

אנחנו נותנים כבוד למורים. אני מדבר על זה שהוצאנו מכתב כבר בחודש יוני.היו כמה מקרים בודדים שאישרנו אותם בתחילת השנה, כמו המקרה של ירושלים. עלינו על הטעות ואנחנו מצטערים. לא כגל ה-50 מורים קיבלו את אותו מכתב.

מה זה משנה כמה קיבלו?

אני רוצה בהזדמנות זו ליו"ר הוועדה, לחה"כ זחאלקה, לחה"כ שריד, לחה"כ אלסאנע ולכל מי שפעל בנושא הזה. אנחנו מעלים על נס את ההשתתפות הפעילה והרצון הפעיל לעזור לחינוך בנגב. בעיות החינוך בנגב הן רבות. נשמח מאוד לקבל את פניכם ב-11 למרץ.

אנחנו נבוא בהרכב גדול. אני רוצה להגיד כי לפני 4 ימים היה כנס שכלל 120 מורים. אני כבר אספתי 60 מכתבים כאלה שיצאו בפברואר. אתה אומר כי הודעת למורים כבר בשנה שעברה. אני אומר כי המכתבים הם מפברואר ולא משנה שעברה. המורים האלה כבר חתמו על חוזה שכירות לשנה שלמה. אני גיאוגרף ועניין המרחבים מאוד חשוב לי, אבל העיקרון שצריך להנחות את משרד החינוך, זה שוויון בתנאים ולא המרחק מבאר שבע. התמריצים צריכים להיות שווים בין מורה היהודי שמלמד בערד לבין מורה ערבי שמלמד בכסייפה.

המורה הערבי שמלמד בערד מקבל אותו דבר.

בין ערד לכסייפה יש מרחק של 6 קילומטר. אנחנו מדברים על כך שצריך למנוע אפליה בין מורים בכלל. היום קיימת אפליה בתמריצים הניתנים למורים יהודים למורים ערבים שמלמדים בדרום. צריך להגיע לשוויון בנושא הזה.

מר מרוז, עם מי נעשה הסיכון במשרד החינוך שהוזכר במכתב של מר וסרמן?

איתי.

פה כתוב: "הגעתי להסכם שהמורים מהמגזר הערבי תושבי הצפון העובדים ביישובי הבדואים בדרום ימשיכו לקבל את כל המגיע, וכן יוחזרו להם הסכומים שנוקו מהם בגין שכר דירה ונסיעות". האם זה נכון?

ההסדר אומר שמה היה בתשס"ג ימשיך להיות בשנת תשס"ד, ואם הסתדרות המורים רוצה לשבת איתנו על הגדרות פחות מעורפלות ובלתי ברורות של מה זה צפון, אנחנו נשב איתם עכשיו לקראת שנת תשס"ה.

זו דרישה של הסתדרות המורים? האם הם רוצים עכשיו להבהיר מה זה צפון, או שזו דרישה שלכם?

זו לא דרישה שלנו. זה פרוש של הסכם קיבוצי. הסתדרות המורים חתומה על ההסכם הזה.

המצב הקודם היה מצב טוב. האם עכשיו היא רוצה להרע אותו?

זה בעקבות זה שאני אמרתי לה שלא יתכן שעמדתה היא שכל מורה, גם צפונית לבאר שבע, הוא מורה צפוני.

הוועדה לא צריכה להיכנס לעניין של המחשבות של משרד החינוך לגבי מה הוא הולך לעשות. הוועדה צריכה לומר בצורה חד משמעית שאת המצב הקיים במשך שנים לא ניתן לשנות וכי מורים שקיבלו עד היום תמריצים ימשיכו לקבל את התמריצים. אם ירצו להוביל לאיזשהו שינוי, הרי יש דרכים לעשות זאת על פי חוק. אנחנו לא צריכים לדון בכוונות שלהם ובמגמות שלהם. אנחנו צריכים לשמור על סטטוס קוו.

אנחנו צריכים להמליץ שהמצב הקיים ישמר גם בעתיד.

זה מה שאני אומר. המצב הקיים יישמר. אנחנו לא ניתן אישורים למגמות ולכוונות שיש להם.

אני רציתי לציין, כי כל המערכת הזו נולדה מאחר והיה קיפוח מתמשך וארוך שנים בחינוך הבדואי, שגרם לכך שאין מורים איכותיים. 20,000 מורים מקבלים תמריצים במסגרת העיקרון של אזורי עדיפות, כאשר רוב המורים הם יהודים. בין אלה שמקבלים תמריצים עבור אזור עדיפות, יש כמה אלפים שמקבלים בגין המעבר מהמרכז או הצפון אל הדרום. יש הבדל עצום בין מה שמקבל מורה יהודי לבין מה שמקבל מורה ערבי שמהגר מאזור לאזור. מורה ערבי מקבל 560 שקלים לדירה, בעוד שמורה יהודי מקבל 1,000 שקלים. שנית, אותו מורה ערבי חייב להיות חתום בשכירות דירה בדרום. הוא לא יכול להיות רוכש של דירה בדרום. מורה יהודי, גם אם הוא נולד בירוחם וחי בירוחם, מקבל את אותו סיוע. העניין הוא שהמערכת היא מערכת מפלה.

אני רוצה לסכם את הישיבה. לוועדה הזו לא נראה ראוי שישנו תנאי עבודה ותנאים של החזר הוצאות לעובדים במערכת החינוך, במהלך שנת לימודים.

אנחנו שמחנו לשמוע את הודעת המזכיר הכללי של הסתדרות המורים, שאושרה פה על ידי חשב משרד החינוך, כי המורים במגזר הערבי, תושבי הצפון העובדים ביישובי הבדואים בדרום, ימשיכו לקבל את כל המגיע, וכן יוחזרו להם הסכומים שנוקו מהם בגין שכר דירה ונסיעות.

צריך להמשיך ולתת את כל התמריצים שניתנו עד היום, שכר דירה, נסיעות וקרן השתלמות.

אמרנו, "את כל המגיע".

אני מציע נוסח אחר לגמרי. כל המונחים האלה ניתנים לפרשנות. אני לא מציע גם לתלות את העניין הזה באמצע השנה. נניח שאנחנו לא באמצע השנה. בעוד 4 חודשים אנחנו כבר לא באמצע השנה, האם אז זה יהיה מוצדק? זה לא מוצדק.

אני מציע נוסח הרבה יותר פשוט האומר: ועדת החינוך והתרבות של הכנסת סבורה שאין שום הצדקה לשינוי בתמריצים שניתנים לעובדי הוראה שמלמדים במגזר הבדואי.

הוועדה תובעת ממשרד החינוך לקיים את התמריצים האלה במתוכנת שנתקיימו עד עכשיו.

ההגדרה הזו מקובלת עלי.

אני רוצה להוסיף, כי מתוך דאגה והתחשבות במערכת החינוך, הוועדה רואה צורך לקבל את ההמלצה הזו.

אני רוצה לבקש שלא יהיה במדינה הזו אזרח סוג א' ואזרח סוג ב'. שיהיה שוויון.

זה מובן מאליו. ב-11 במרץ נגיד משהו דומה לזה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50