פרוטוקולים/ועדת הפנים/8494




5
ועדת משנה לעניין לוד-עכו - 15.3.04


פרוטוקולים/ועדת הפנים/8494
ירושלים, כ"ב באייר, תשס"ד
13 במאי, 2004

הכנסת השש עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הפנים)לעניין לוד - עכו
שהתקיימה ביום ב', כ"ד אדר, תשס"ד, 15.3.04, בשעה 12:55


ס ד ר ה י ו ם

תוכניות ההבראה לערים עכו ולוד.

חברי הוועדה: היו"ר דוד אזולאי
יורי שטרן – יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה
רוחמה אברהם
ישראל אייכלר
עבד-אלמאלכ דהאמשה
טאלב אלסאנע
אלי אפללו
משה גפני
יצחק הרצוג
אהוד יתום
עסאם מח'ול
עמרם מצנע
איוב קרא

אביגדור יצחקי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה
בני רגב, ראש עירית לוד
עו"ד יורם חרב, יועץ משפטי, עיריית לוד
שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו
ספי קריכלי, סגן ראש העיר
דוד עמר, מרכז השלטון המחוזי
לילי פיינטוך, אגף התקציבים, משרד הפנים
רותי יוסף, משרד הפנים
אשר שמואלי, יו"ר ההסתדרות במרחב גליל המערבי
רמי סופר, מזכיר הסתדרות הפקידים בגליל המערבי
דבורה סיילס, אדם טבע ודין

יפה שפירא

חבר המתרגמים בע"מ

צהרים טובים לכולם, אני פותח את הישיבה, ישיבת ועדת המשנה של ועדת הפנים, שהיא ועדה מיוחדת לעכו ולוד, ואנחנו ביקשנו לזמן את הישיבה הזאת גם את מנכ"ל משרד ראש הממשלה מר אביגדור יצחקי, שאיחר, ובודאי שיש לו סיבה מוצדקת.

אני פותח את הישיבה ואבקש את היו"ר הקבוע של הישיבה יורי שטרן לפתוח את הדיון של ועדת המשנה.

מכובדי, יו"ר ועדת המשנה, אביגדור יצחקי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ראש העיר חברי הכנסת. אני לא יודע אם חברי המועצה וסגני ראש העיר, אם יש תקדים בתולדות הועדה הזאת, פשוט לא בדקתי, של הקמת ועדות משנה לעיר. עשיתי את זה כיו"ר הועדה, יזמתי אחרי שראינו שהמבוך הזה של מורכבות הבעיות, המצב המדרדר של לוד בראש וראשונה, וגם של עכו אז, מחייבים פשוט פתרון לא שיגרתי, התעסקות אולי על בסיס שבועי דבר שועדת הכנסת לא יכולה להרשות לעצמה, ואז ביקשתי מחברי דוד אזולאי שיש לו נסיון רב מאד בקטעים האלה לקחת על עצמו פיקוד בועדת המשנה וכמה חודשים חזרתי ובקשתי שתוכל להתפנות מהעיסוקים האחרים.

המצב מאז, רק מדרדר. אני לא רוצה להזכיר את כל הבעיות יו"ר ועדת המשנה יעשה את זה בצורה הכי טובה, גם ראש העיר והאחרים. אבל ביצוע תוכנית ההבראה הופך לבלתי אפשרי, יש פה מעגלים סגורים. אתה צריך לפטר ואתה לא יכול לפטר, כי ההסתדרות מתנגדת. אין לך תוכנית הבראה לכן אתה לא יכול לשלם לעובדים, אתה לא יכול לשלם לעובדים, ההסתדרות מתנגדת, ואתה נכנסת למעגלים שאין מהם מוצא. כבר אקדים, ואגיד לך תשובות מנכ"ל ראש הממשלה, דעת חברי הועדה הזאת שדנו אתמול על מצב שרותי הדת במדינת ישראל והמועצות הדתיות, לא יכול להיות מצב שעובד עבד במערכת ציבורית כל שהיא, גם זאת שהיא ממשלתית באופן ברור וחד משמעי, וגם זאת שהיא ממשלתית בעקיפין, שהיא מערכת ציבורית ממומנת על ידי הממשלה ומובלת על ידי הממשלה, התקנים שלה נקבעים על ידי הממשלה שעובד כזה עבד חודשים ואף שנים ולא מקבל משכורת. שקבלת המשכורת שלו תהיה תלוי בענין אחר, בהסדר עם העירייה בתוכניות ההבראה שזה בכלל ענין עתידי, זה לא יכול להיות. זה מצב בלתי חוקי, המדינה פה הופכת להיות עברינית ופושעת.

והדבר השני, העיר הזאת לוד, ואני חושב שלמרות ח"כ דוד אזולאי יו"ר ועדת המשנה הוא איש עכו, וכשהקמנו חשבנו ששתי הערים האלה יקבלו תשומת לב פחות או יותר זהה, הועדה הזאת, ועדת המשנה, עוסקת כמעט אך ורק בלוד כי הדברים שם הופכים להיות בלתי נסבלים לחלוטין. איך זה שהעיר שעברה מערכת בחירות, עזיבת ראש העיר, ועדה קרואה עם חשב מלווה וכו' אחר כך בחירות חדשות, בחירת ראש העיר, פטירת ראש העיר, מינוי ראש העיר, בחירת מליאת המועצה, מערכת בחירות אחת ואחר כך עוד פעם מערכת בחירות של חברי המועצה טרחה בלתי פוסקת ובסוף כשכבר נבחר ראש העיר, ומה שצריכים לתת למערכת העירונית ולהניח לה ולתת לה סיוע לתת לה לעבוד בא משרד הפנים ממנה ועדת חקירה וכבר חוקר, מה הוא חוקר, מה הוא חוקר שהדברים עוד לא התחילו בכלל להתיצב לזוז. כתבתי מכתב למשרד הפנים, כתבתי מכתב לשר הפנים, דברתי עם מנכ"ל משרד הפנים הבעתי את דעתי בצורה חד משמעית - תניחו לעיר הזאת שנקראת לוד. היא חשוב לכולנו, נמצאת במרכז הארץ, מקומה אסטרטגי, יש שם אוכלוסייה מעורבת שעתידה משליך על הרבה מאד מקומות אחרים במדינה גם על המגזר הערבי וגם על ערים מעורבות אחרות וכו', תנו לעיר הזאת לתפקד.

לא לשם זה באתי, לזה, באתי לדבר על מצבם של עיריות לוד ועכו.

לא, זה לוד בלבד.

באתי לדבר על התוכנית שראש הממשלה ליווה
אותה, מה נעשה מה לא נעשה, מגיע הנה לרעש,

אז התוכנית הזאת אני אומר לך כבוד המנכ"ל לא
תוכל לצאת לשום פועל, לשום מימוש בכלל אם לא יהיו האורגנים שמסוגלים לעשות אותה כשהעיר הזאת תשאר שוב פעם ללא שלטון והרי זאת לא עיר שלא יודעת מה זאת ועדה קרואה, היתה בה ועדה קרואה והועדה הקרואה הזאת היתה ועדת קבורה ולא ועדה קרואה היא קברה את העיר הזאת, היא יצרה בה חורים ובורות שלא היו כדוגמתם, לכן התנאי הבסיסי לכל הבראה, לכל סידור לכל התיעלות זה יציבות מינימלית. היציבות השלטונית בראש ובראשונה. היה לנו מאבק כנגד ראש העיר הנוכחי שזכה בבחירות, אני לא מהחסידים של אדון רגב במישור הפוליטי, אבל הוא ראש העיר הנבחר, תנו לו לעבוד. לכן אני חושב בנוסף לכל הדיווחים שאתה תיתן והדיונים שיתקיימו, היום אנחנו מול סכנה מידית ואיום ממשי, על כל התוכניות היפות שיכולים לדבר עליהם ואלה שמתבטאים, אלה שכבר התבשלו, כי לא יהיה מי שיבצע אותה, והעיר הזאת תלך פשוט לתהום. אני מניתי שורת האירועים שהעיר הזאת עברה תוך שלוש ארבע שנים בסך הכל. זה לא יאמן אין לזה שום אח ורע או שום תקדים בשום מקום, אנחנו כשלטון צריכים להניח לה לתת לעבוד, להושיט סיוע, לעשות את כל הבקרה הנדרשת כל מה שמקובל.

אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אנחנו בקשנו שאדוני יופיע כאן בישיבה הזאת כדי לדווח לחברי ועדת המשנה אלו פעולות עשה,

מנכ"ל משרד הפנים הוזמן.

לא, לא הוזמן. רבותי, יושבת פה נציגות בכירה של
משרד הפנים, מנכ"ל משרד הפנים לא הוזמן. היות וראש הממשלה הצהיר על רצונו לאמץ את עכו ולוד בעקבות הקריאה הזאת הכנסת, ועדת הפנים, החליטה להקים ועדת משנה ומטרת תפקידה כפי שאמר מר יורי שטרן. אבל יחד עם אנחנו קיימנו כאן כמה דיונים ובכל אותם דיונים אנחנו נתקלים בבעיות שעולות כל יום על השולחן הזה ומה שקרה לאחרונה, אחרי שקבענו עם המנכ"ל את הדיון, אחד הדברים שהדהים אותנו זה כאשר מנכ"ל משרד הפנים מוציא מכתב לאחר שימוע לראש העיר של לוד מר בני רגב ומודיע לו על ועדת חקירה לבדיקת תפקוד העירייה, מי שמכיר את הנוהל זהו השלב הראשון לקראת ועדה קרואה, כלומר, סימנו את המטרה ועכשיו רק עושים את העגול,

חייבים לשמוע את משרד הפנים גם.

אנשי משרד הפנים נמצאים פה. יושבת פה רות
יוסף יושבת לילי פיינטוך, לכן מה שאנחנו רוצים לשמוע גם מהמנכ"ל וגם מראשי הרשויות אלו פעולות נעשו במסגרת האימות של ראש הממשלה לשתי הערים הללו, מה נעשה בישובים הללו כי אחרת, אני אומר לך, מדברים הרבה על לוד אבל יחד עם זה אני אומר גם על עכו. נבחר ראש עיר חדש לעכו שיש לו רצון טוב לקדם את עניני העיר לקח על עצמו תיק כבד, עשה כל מיני פעולות ולא מאמין שיש עוד ראשי ערים אחרים שיעשו את זה, אבל אני אומר לך בקצב הזה אני לא אתפלא תוך זמן קצר גם העיר עכו עלולה להגיע לאותו מצב שלוד נמצאת בו. ולכן אנחנו מבקשים לשמוע ממך, אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ואני בכוונה לא נותן לח"כ לדבר כרגע עד שנשמע ממך את הדברים כדי לאפשר אחר כך את ההתיחסות של ח"כ. אבל בכל אופן לא יעלה על הדעת שאנחנו כאן מנהלים, כשראשי ערים מתבקשים להכין תוכניות הבראה וכבר מסמנים להם ועדה קרואה, לכן אני חושב שהפעולה הראשונה שצריכה להעשות זה קודם כל לעצור את ההליך הזה.

אני הבנתי ממך ח"כ אזולאי, יו"ר הועדה, שאנחנו
נדון פה באותה תוכנית אימוץ של ראש הממשלה,

הבנת נכון.

ולא במצב של העיריות. ואני רוצה להדגיש ולומר,
כשדיברנו על הנושא של הרשויות האלה, או שתי הרשויות האלה, אז כמעט ולא עסקנו במצב הרשות, זה דברים שמשרד הפנים עוסק בהם. נכון שסייענו פה ושם, אבל אני רק רוצה להגיד שני דברים, אני חושב שועדה קרואה זה לא דבר טוב, אני חושב שהבוחר אמר את דברו וצריך לתת למי שהבוחר בחר לעשות את הדברים. ואני גם חושב שהנסיון של מדינת ישראל עם ועדות קרואות בעיקר בערים בני ברק ולוד רק הרחיב את הבורות האלה ולא צמצם אותם. יחד עם זה צריך להבין שהמשרדים הנוגעים בדבר צריכים לשתף פעולה יחד עם משרד הפנים בתוכניות שבהם משרד הפנים חושב שהם נכונות לעיר הזאת ובמשותף להגיע לאותם פתרונות שבסופו של דבר מוציאים את העיר הזאת החוצה. אני כמי מכיר קצת רשויות מקומיות ויודע לקרוא דוחות כספיים, קראתי לראש עיריית לוד ישבתי איתו, הצעתי לו הצעה הוא לא כל כך קיבל אותה, אני חושב שאם היה מקבל אותה,

בטלתי אותה, זה על עירית עכו, הוא לא רצה.

אבל זה מה שהצעתי לו לעשות באופן וולונטרי,
הוא לא רצה, ולמרות זאת הלך להתווכח עם מנכ"ל משרד הפנים. אני אמרתי לו באלה המילים, לפני שמשרד הפנים ולפני שיושב עם כל גורם אחר יקח את עצמו, יקח את אנשי המקצוע הנכונים ויעשה הסדר נושים לעיר שלו כהסדר טייבה. אבל הוא חשב שאפשר למצוא דרך אחרת, אני חושב שקשה מאד היום לעיר לוד למצוא דרך אחרת ואני אמליץ למשרד הפנים ככל יכולתי לחזור למצב הזה של הסדר נושים שיש בו משמעויות לא קלות לעיר לוד.

אני רוצה לומר עוד דבר שזה לא רק שכר של עובדי עירייה זה גם השבתה של בתי ספר שילדים הולכים אליהם, ורק השבוע קיבלנו מכתב משרת החינוך לגבי הנושאים האלה. אני מאמין שגם מנכ"ל משרד הפנים וגם משרד הפנים, ואני אנסה לסייע קצת בענין ונמצא את הפתרון על מנת להוביל את העיר הזאת לדרך המלך. בסך הכל זו עיר שיש בה פוטנציאל, נמצאת במרכז הארץ ועם טיפול נכון כפי שגם תראו שחלק מהדברים עשינו אני חושב שאפשר להגיע לפוטנציאל.

עיר שאני ממש חושב שהיא עם פוטנציאל באמת יוצא מן הכלל היא עכו ואני אתחיל בה, כי אני חושב הדברים שעשינו בעכו ועוד לא סיימנו כמובן, אמור מחר ראש הממשלה לבקר בעכו,

ביטל, אנחנו באים לירושלים.

ביטל, אין בעיה זה עוד לא מעודכן, בכל אופן מחר
נציג את ההתקדמות.

הדברים שעסקנו בהם. קודם כל החלטנו לעשות תוכנית לפיתוח העיר העתיקה שנים 2002-2005 והוכנה תוכנית בהיקף תקציבי של בערך 88 מיליון שקל. אני הייתי בעכו לפני שבועיים, בלי עין הרע, בשבת אנשים באים, אנשים אוהבים את העיר המסעדות מלאות, באמת יש מה לראות בה, כל העיר הצלבנית שנמצאת למטה היא באמת גם עיר שהוכרזה על ידי אונסקו לשימור. אני חושב שצריך לעשות את כל המאמצים להפוך את העיר הזאת לעיר תיירות. בסך הכל התגייסו גם מינהל מקרקעי ישראל ומשרד התיירות, השיכון ומשרד התחבורה ואני חושב שלמעט שניים שלושה דברים שמחר יוצגו התוכנית הזאת זורמת בגדול. נמצא פה גם סמנכ"ל משרד התיירות, משה ריגל שהוא מלווה באופן,

דבר נוסף שרצינו להעלות את מספר החדרים בעכו והכוונה היתה למכור מלונות. רצינו להגיע למצב שזה בערך 1000 חדר בעכו כדי שאנשים גם יוכלו לדור שם, בשלב זה נמכרו שני מלונות קטנים ליזמים, האחרון שבהם נמכר בחודש ספטמבר ובשנת 2004 משווקים עוד שני בתי מלון עם שטח מסחרי שמעל 1000 מטר,

אבל האוצר רצה את כל המימון לענין הזה. עוד
את ענין התיירות.

אז בשביל זה אנחנו יושבים מחר עם ראש
הממשלה ובמקומות בהם יש חסרים אנחנו נשחרר אותם. יש בעיה קשה מאד שהנושא של כבלי חשמל בעיר עכו הם מכערים את העיר כעיר ותיקה, אנחנו כרגע במשא ומתן עם הרשות לשרותי חשמל על מנת שיאשרו את העלות, וזה עלות לא קטנה של 35 מיליון שקל, במסגרת ההוצאות של חברת חשמל, אני מקווה שאנחנו נגמור גם את הענין הזה. זה פיתוח העיר עכו.

לגבי כלא עכו, כלא עכו כידוע לכם היה בבעלות גם של משרד הבטחון, גם של אנשי המחתרות, כולם רבו ולא עשו שם כלום. לקחנו את כל הענין הזה על עצמנו ואנחנו כבר, לפי דעתי, לקראת סיום של שיקום ושימור ופיתוח חצר כלא עכו, הדבר הוא בענין המינהלה, תקציבים ניתנו בחלקם הגדול. שימור ופיתוח והפעלה כמוזיאון כלא עכו ישאר באחריות משרד הבטחון באמצעות יחידת המוזיאונים והתקציב שיקבע למוזיאון יועבר באמצעות משרד הבטחון.

פרויקט שהלכנו לקראתו במאות מיליוני שקלים זה הנושא של הבהאים. כפי שידוע הקדוש שלהם קבור בעיר עכו ומי שרואה את המקדש שלהם בחיפה הם הולכים לעשות פרויקט בדגם הזה גם בעכו כאשר הממשלה נתנה לבהאים את הערכה של הפטור ממסים לכל אותם מתנדבים בעין שבאים מרחבי העולם, ההנחה הזאת עם ההשקעה בסופו של דבר, בעכו, תהיה מעל מיליארד דולר בגנים ובכל מה קשור בזה. כרגע התוכנית הראשונית מדברת על 600 אזי הממשלה פה תרמה מאות מיליוני דולרים עדה הבהאית על מנת שיקימו אתר תיירות שהוא כל כך חשוב לעיר עכו, כי זה האמת אחד המראות היפים בתבל. אם אתם מבקרים מידי פעם בגן הבהאים בחיפה.

אנחנו לקחנו על עצמנו לפנות את בית החולים מזרע שנמצא בצפון העיר עכו, דרך אגב, במבצע מאד גדול בשיתוף עם החברה הממשלתית נעשה ניקיון אדיר בעיר עכו ונעשו שם צביעה של כל מיני קירות ואחרות כדי לשפר את פני העיר. אבל הנושא של הבהאים הוא בהחלט נושא מרכזי ובאמת עולה למדינת ישראל כמויות גדולות של כסף.

לגבי בית חולים מזרע, יש כוונה, היתה כוונה, לצרף אותו לבית חולים נהריה. ראש עיריית נהריה הקודם, וגם זה הנוכחי, אבל הקודם היתה לו התנגדות מאד עזה להעביר את המחלקה הזאת לבית החולים נהריה, אבל במסגרת רה-ארגון שאנחנו עושים במסגרת של בתי החולים, כנראה לא תהיה בעיה, אנחנו נעביר את זה דרך חקיקה או החלטת כנסת, על מנת שבית החולים, כי האזור הזה באמת יכול לשמש הרבה דברים אחרים.

ישנה איזו תוכנית, בזמנו שיהיה בגבעת מרקר ליד בית חולים חדש.

את רון פרומר תזמין אליך, יש לו הרבה מה לסגור
איתך גם בענין הזה.

בנושא אלימות ופשע. המשרד לבטחון פנים הכין
תוכנית מפורטת להגברת האכיפה בפרט בפשיעה ומלחמה בנגע הסמים בעיר והוצאת שב"חים. הוטל על המשרד לבטחון פנים להקים את מצבת כח האדם בתחנת עכו ב31- תקנים נוספים וכן להפעיל תחנת עכו העתיקה 24 שעות ביממה. כל 31 התקנים של השוטרים אוישו במלואם, בנוסף הוקמו 43 מוקדי שיטור קהילתיים בתוך עכו מתוכננים עוד 2 מוקדי שיטור אחד בנושא שיכון המזרח והשני באזור התעשיה.

ממתי זה?

מתוכנן עם עוד שני מוקדי שיטור, גם הסוכנות
היהודית תרמה את כספה לרכב משטרתי. העירייה גם הגישה למנהלת מצילה שזה עוד תוכנית שקשורה בסמים והדבר הזה אושר. יש גם טיפול משולב של העיריה והמשטרה והרשות למלחמה בסמים. נעשו עוד נושאים בקליטת עליה שלא אכנס אליהם..

דבר נוסף שחשבנו שהוא חשוב יחד עם פרנסי העיר, זה כל הנושא של פיתוח החוף הצפוני של עכו, כפי שאתם יודעים הטילת מגיעה עד למקום מסוים ואנחנו רצינו להאריך אותם ומינהל מקרקעי ישראל התבקש, בכל מקרה התקציב המקורי עמד על 27 מיליון ₪ כולל שני מיליון ₪, מדובר גם על בנית תשקיף ושלד הטילת. יש פה איזה שהם מקורות כספיים שהובאו בתוך הענין הזה, אנחנו חסרים היום שני מיליון ₪ שהיו אמורים להגיע, העירייה שנדרשה כמובן לארגן תקציבים, אנחנו יודעים כרגע את מצבה ואנחנו לא רואים איך היא מביאה את חלקה, אנחנו נצטרך למצוא לזה פתרון.

תוכנית אב למתאר לעיר עכו שאנחנו חושבים שהיא מאד חשובה לעיר, נפתח המכרז ונתמנה מתכנן, המכרז לתכנון תוכנית אב, חוזה אמור להחתם במהלך חודש מרץ עם המתכנן לצורך תוכנית האב.

הנושא של הרחבת גבולות מוניציפליים, חשבנו לאפשר גם על פי ועדת חקירה שתוקם על פי בקשת העירייה לצרף את אזור חצרות יסף והחופים שממערב לו לשטח עכו. החומר הוכן על ידי עיריית עכו, אבל הוגשה בקשה לועדת חקירה, עד עכשיו לא הוקמה ועדת חקירה העירייה הגישה בקשה ,

יש ועדת חקירה עוד מהקדנציה הקודמת.

לא לחצרות יסף,

לא לחצרות יסף, לרפאל, לאזור הדרומי.

אבל זה משהו אחר, זה לחצרות יסף,

אז שתי ועדות חקירה, אחת לצפון אחת לדרום.
למה לא לעשות ועדת חקירה אחת?

האמת שצריך לעשות אחת. בכל אופן יש עוד
מספר דברים שצריך לעשות. הנושא של בית הקברות שהוא בעיתי באזור של עכו, התכנון הושלם והחומר מוכן למכרז.

אנחנו לקראת סיום פרויקט.

זה לקראת סיום פרויקט אז בכלל.

איפה אצל רגב.

פרוייקטים תחבורתיים. כמו שאמרתי החוף הצפוני ורח' רמז נמצא כבר בביצוע, אני מבין, רח' רמז, אבל עוד לא גמר את שלב התכנון. יש הרבה מאד דברים שנקבעו על ידי העירייה יחד עם משרד התחבורה. הוגשו ובוצעו דב גרונר, רח' שפירא ועוד כבישים אחרים שאני לא אכנס אליהם.

צריך לזכור שעכו גם היתה חלק מתוכנית אופק שבה היה טיפול מיוחד של 11 רשויות. במסגרת זאת אושרו לעכו גם תוכניות של פנימיות יום לשנת הלימודים תשס"ד כולה. גם שאר התוכנית של משרד החינוך כפי שהיתה בתוכנית אופק תמשך ונמשכה גם בתשס"ד, אפילו קונסרבטוריון. אגב, בעכו יש לפי דעתי יותר מנגנים מאשר בכל מדינת ישראל ביחד. העיר הוכרזה על ידי שרת החינם כעיר מנגנת.

יש להם מנצח נהדר.

מקום שנכשלנו, זה הנושא מעונות סטודנטים על
יד מכללת הגליל המערבי שנכללת, מכללה דרך אגב יותר טובה, משרתת את כל תושבי הגליל כולם, גם יהודים וגם ערבים. בינתיים מצאנו שקרן ראשי התחייבה להעמיד שליש מהתקציב, אנחנו נצטרך לפעול גם בהמשך.

מערכת הביוב של עכו היתה במצב רע מאד, היום תוכנית המצש כבר אושרה ונדמה לי שהדברים כבר בביצוע. יש גם קו מאסף שנמצא בהקמה. משרד הבריאות שבלם היתרים לבניה בגלל הנושא הזה של הביוב הודיע כי לא יתנגד למתן היתרי בניה והפתרון למצש מאפשר שחרור ומתן היתרי בניה ל-כ4.500 יחידות דיור נוספות.

נחל הנעמן, אחרי שהביוב הסתדר נצטרך לחשוב, מרכז לוגיסטי של חברת חשמל. יו"ר חברת החשמל הודיע כי יעמוד בהחלטתו המקורית להעביר את משרדי המחוז הצפוני שכולל מרכז לוגיסטי לעכו, זה דבר שנעשה במסגרת התוכנית כפי שהתוונו אותה והדברים האלה גם כן מבוצעים. הם כמובן אפשרויות נוספות של השקעות.

כמו שאמרתי, מזרע טרם עבר, אנחנו בנסיון לטפל בצורה יותר אינטנסיבית בהעברה שלו.

נושא של מרכז השקעות. קודם כל והכי חשוב, היום הפתרון הכי יעיל לנושא של אבטלה בערים זה כל מה שאנחנו קוראים קול סנטר או מרכזי תקשוב. עשינו את זה בכמה ערים גם את העיר עכו, למרות שהיא לא ממש פריפריה רחוקה, הכנסנו לתוך הערים המתוכננות למכרז של קול סנטר, ובחודש אוגוסט-ספטמבר 2003 נחתמו שני חוזים עם חברות תקשוב ושדות תקשורת על הקמת שני מרכזי תמיכה טלפוניים בעיר עכו בהם יועסקו 600 איש על ידי תקשוב, ו-310 איש על ידי שדורת תקשורת. סך הכל פתרונות תעסוקה שניתנו לעיר הזאת ומסגרת התוכנית הזאת שיזם ראש הממשלה של למעלה מ-900 מקומות עבודה, מה שהיה חסר מאד בעיר עכו, דרך אגב, לא כל אנשי התקשוב שעובדים הם תושבי עכו, בגלל שלא נמצאו מספיק כאלה,

עוד לא נפתחו, זה בתכנון אפילו הבנין עוד לא

אבל יש כבר חוזה.

יש לך 5 שנים בקדנציה, התחילו לעבוד ולא כולם
מעכו.

מה החיפוש. לא כל אנשי עכו יוכלו לעבוד כי במיון
של האנשים לא נמצאו מספיק.

פקיד של חברת החשמל שם גם כן עובד אחד לא
יהיה מעכו. זה מרכז לוגיסטי, הם באים עם העובדים שלהם.

מרכז ההשקעות גם פרסם מכרז לסיוע למפעלים,
לא היתה הענות, התמ"ת. יש לנו גם ויכוחים על צומת אחיהוד, עם עכו עצמה בענינים האלה.

תקשוב, דרך אגב, עד יולי 2004 צריך להכנס לבתי דלרון, שדות כאמור נקלטו כבר 45 עובדים, מונקון גם הוא נכנס לאריו, כץ אריה לא אכנס לכל אלה שליווינו אותם. בכניסה של המפעלים לרבות מפעלים קטנים כמו קוסמטיקה ואחרים.

הנושא של הכשרה מקצועית, הנושא של שיקום שכונות ושיקום חברתי, בשנת 2003, הוצאו כ-2.004 מיליון שקל, לשיקום פיזי הועמד תקציב של 1,4 מיליון שקל בנוסף לתקציב שהיה ב-2003 ונשארו גם יתרות שלא נוצלו. עריית עכו כמובן שיתפה פעולה.

אחד הדברים הראשונים שראש הממשלה, אולי הכי חשובים, חשב שצריך לעשות בעכו זה הנושא של הקמת שכונות מגורים בעכו מתחרים לאנשי כוחות הבטחון. הדבר הראשון שעשינו ריכזנו את כל נושאי התכנון והשיווק בעכו שהיה גם בידי מינהל מקרקעי ישראל וגם בידי משרד השיכון, ריכזנו את כולו בידי משרד השיכון ולמעשה כל אדמות עכו נמצאות היום באחריות משרד השיכון.

בעלויות גדולות מאד מאד.

אז להחזיר למארי. לא אני רק שואל מה הועילו חכמים בתקנתם, אם בונים שכונות, אם אדם יכול לקנות את אותה דירה בעכו באותו מחיר שיכול לקנות דירה בכרמיאל או בנהריה, מה הוא מחפש בעכו.

אני חוזר ואומר, הנושאים שקשורים לענין הזה,
אתה יודע שהיתה שם בירוקרטיה, ואתה יודע שזה משך לפה וזה משך לשם,

אני מסכים איתך, אבל צריך למצוא את הדרך.

ח"כ אזולאי אני לא אמרתי לך שגמרנו את
העבודה ושאין מה לעשות.

תשאיר גם משהו ללוד.

אני רואה שדברים טובים לא מעניינים אתכם.

אני מזמין את תושבי לוד לבוא לראות את עכו, לא
הכל ורוד.

עכו זה חלק ממדינת ישראל.

בין היתר הרצון היה גם לספק שכונות והפעם
כונות שהם שכונות יוקרה, במוקדים טובים על מנת למשוך אוכלוסייה יותר ברמה גבוהה לעכו ולהרים את המצב הסוציואקונומי של העיר, בין היתר פנה משרד השיכון לצה"ל והציע לו להקים שם גם שכונה לכוחות הבטחון כולל לכל כוחות הבטחון שנמצאים באזור, וכרגע הדברים האלה ידווחו מחר, אנחנו מקווים שיהיה איזה שהוא סיכום סופי בענין הזה.

לא אכנס עכשיו לכל השכונות שקודם התכנון שלהם על פי, דרך אגב, בקשות העירייה למיניהם.

הנושא של דירות עמידר פלושות בעכו. בעיר העתיקה יש בערך 144 דירות פלושות, שפלשו אליהן אנשים,

ממתי?

מהרבה שנים. הטיפול שנלקח על ידי עמידר, יכול
להעביר לכם את הדיווח המסודר, בסך הכל יש פסקי דין והוצל"פ לפינוי של 18 דירות וכל השאר נמצאים בתהליך.

פארק עירוני. ראש העירייה הקודם ביקש להקים פארק עירוני על שם הגלוי הנאות רעיתו המנוחה של ראש הממשלה, הפארק הזה הוא ב4- מיליון שקל, כאשר קק"ל הקצתה לזה 2 מיליון שקל, משרד השיכון 1.5 מיליון והעירייה חצי מיליון.

אלה הדברים פחות או יותר על עכו.

נקבל את הסקירה של לוד ואחר כך נפתח את
הדיון.

אני אתחיל בעיר לוד בשני נושאים. הנושא העיקרי
לפי דעתנו בעיר לוד הוא הבניה הבלתי חוקית, ואנחנו חושבים שאחד הפתרונות הגדולים והחשובים לעיר לוד זה שכל המבנים הבלתי חוקיים יהרסו ויהרסו עד היסוד. המבנים האלה משמשים גם ככספומטים או איך שלא תקראו לזה לנושא הסמים, בעיקר כולם מבנים בלתי חוקיים, המלחמה בענין הזה היא לא קלה, ואני מוכרח לומר שבענין הזה אנחנו עוד באמצעיתה של המלחמה ואני מקווה שיחד עם העירייה שנבחרה מחדש

באמצע מה,

באמצע המלחמה, זאת מלחמה, כן.

בעיר לוד אם לא יהרסו את כל המבנים הבלתי
חוקיים בעיר לוד אין תקומה לעיר לוד. אני מצטער להודיע את זה.

אתם בינתיים הורסים את לוד, לא בטונות, איזה
בושה.

זה מה שאתם, תן לי סקירה על העיר לוד. נתת
סקירה על עכו אנחנו רוצים לשמוע על לוד. זה ספין זה אחד הספינים שלך. ספין תקשורתי.

הנושא הראשון בעיר לוד הוא נושא של איתור
וגרוש שב"חים מהעיר. המשטרה הציגה את הפעילות הכוללת בשנת 2003, נערכו 24 מבצעים בהם נעצרו 449 שוהים בלתי חוקיים וזה הקצת שבקצת ממה שיש בעיר הזאת. מתחילת השנה 2004 נעצרו עוד 22 שב"חים עם תעודות זהות מזויפות, לא משהו אחר, סך הכל נעצרו גם 84 כלי רכב וטרקטורים גנובים.

לגבי מינהלות שכונתיות. על מנת לשפר את הניהול של השכונות בעיר הוקמו שתי מניהלות שכונתיות, גם בגני אביב זו השכונה שמעבר לכביש, שהיא בעיקר עולים חדשים כשבה כמובן בנוסף למינהלת השכונה, כמובן מתלווה אליהם גם שוטר.

תחנת משטרה ומלחמה בפשע. הוספו תקן שוטרים לעיר לוד של 136 תקנים. נבנה תחנת משטרה חדשה, נבחר שטח שהקצה אותו מינהל מקרקעי ישראל, המשטרה והעירייה מכינים עכשיו את התב"ע, בינתיים קיים מבנה זמני למשטרה.

ניידות משותפות במסגרת יחידת אביב. מופעלות באופן סדיר 4 ניידות משותפות וזה הכל בעקבות התוכנית שהפעלנו, המשטרה והעירייה. הניידות נרכשו על ידי העירייה. במסגרת לחימה בפשע ובעיקר בסמים.

כשאתה אומר הפעלנו למי את מתכוון.

אולי במקום לעסוק בעיר לוד אתם עוסקים
בדברים אחרים,

יש רק סמים לא רואים משהו אחר.

במסגרת לחימה בפשע נערך מבצע בו נעצרו 970
איש, הוגשו 61 כתבי אישום נתפסו 16 אמצעי לחימה, כולל אמצעי לחימה כבדים.

אף לא תיק אחד.

אז זה מעיד על כך שאפשר להחזיק אמצעי בלתי
חוקיים, איזה מין אמירה זאת. התקיים מבצע,

המנכ"ל אומר הפעלנו למה הכוונה?

במסגרת התוכנית שנעשתה.

איזה שיתוף פעולה, על מה? יש פה ראש עיר, איפה הסקירה, יש פה חברי, מה עשיתם מה השקעתם,

התקיים מבצע לתפיסת מוניות מסיעות רוכשי
סמים, יש ירודה של 30% בפשיעה ועליה בגילויים בשעור של 40%.

פרוייקטים, קודם פרוייקטים. מה בניתם היו"ר
מנסה להרגיע את הרוחות הסוערות.

מה שאנחנו משקיעים אתם בחיים לא משקיעים, צווי הריסה. לצערי הרב אנחנו לא מצליחים למרות זאת בשנת 2003 בוצעו 65 צווי הריסה, יש עוד צווים בערעור ועוד צווים בהוראות אחרות.

לגבי נושא של קידום תכנון קרקעות בעיר, היה מצב שבו במרכז העיר היה אזור קרקעות גדול שבו מינהל מקרקעי ישראל קיבל הוראה לנקות אותו ולהסדיר אותו לתכנון. השטח נוקה, השטח מתוכנן והשטח מתחיל להיות משווק על ידי משרד הבינוי והשיכון. מה עכשיו לא ברור.

עוד מספר תוכניות לרבות אזור תעשיה צפון, והיא כרגע מופקדת בתנאים לאשר 300 ממ"ר תעשיה, נעשים בתוכנית עדיין שינויים. תוכנית גני אביב ב' גם היא הופקדה בתנאים, בקיצור מספר תוכניות שמצאנו מקום לקדם, לקח על עצמו משרד הפנים וקידם.

כביש טבעת. משרד התחבורה התחיל לתכנן, התכנון של הכביש מותנה בתכנון בנין עיר לאזור התעסוקה, ויש לקבוע לוח זמנים, אנחנו עוד נקבע לענין הזה, בכל מקרה ב-9 למרץ נחתם חוזה לתכנון הכביש.

קיר אקוסטי. היה קיר שבגללו אנשי ניר צבי לא הסכימו לבנות שכונה, סוכם על תקציב של 3 מיליון שקל, התקציב הועבר המכרז פורסם התוצאה היתה 4,9,

קיר הפרדה.

אתה לא רוצה שאבנה שם קיר, לא אבנה קיר. אז
לא תהיה שכונה. באמת. אפשר לחשוב שפרדס שניר זה שכונה שלי.

הוצאות המכרז עולות על התקציב לכן מכינים תקציב נוסף אבל הקיר הזה יקום. הוגשה גם תביעה לבית משפט, אבל אנחנו עוד מאמינים שהענין הזה על מנת שפרדס שניר באמת יוכל להיות שכונה לתפארת.

תחנת רכבת. הוחלט להקים גם תחנת רכבת בשכונת גני אביב, לא רק במקום שבו שהיא נמצאת היום, רכבת ישראל מכינה היום תב"ע, הרכבת עומדת בהתחיבותה.

תיקון, רכבת פרברים בגני אביב, וכבר יצא מכרז.

יש מספר נושאים אשר נכללו בתוכנית עידוד
ולמרות שהתקציב בענין הזה של תוכנית עידוד נתקע לחלוטין, אנחנו את מספר נושאים כמו השוק העירוני ונושאים נוספים נשלים את הקמתם מאחר שהם החלו ואי אפשר להשאיר אותם במקום שבהם הם נמצאים.

לגבי תוכניות השקעה בעיר לוד בתחילת מרכז השקעות, לא אפנה אל כולם. יש פה 7 מפעלים שכוללים בסביבות 250 מבנים, העירייה הציעה להעניק הנחות מדורגות בארנונה, משרד הפנים טרם אישר את זה, נשמע מחר למה, בסך הכל יש תחרות קשה מאד בתעשיה לעיר לוד, גם באזור של האייר פורט סיטי, וגם באזור אחר והתעשיה צריכה לבוא למצב שבו התנאים לגבי איוש אזורי התעשיה יהיו אחידים.

מתנ"ס. יש כמה דברים אני אדלג עליהם בנושא הכשרות. מתנ"ס בשכונת גני אביב, משרד הבינוי והשיכון נתן את התקציב בסך 5 מיליון, חוזה הקמה נחתם עם הגורם הנוגע בדבר.

היה צריך להיות 900 מ' צמצמו והתקציב יהיה
2005.

שיקום שכונות פיזי וחברתי, גם כן הוקצה איזה
שהוא סכום. שכונות מגורים לכוחות בטחון בתכנית אחיסמך, כרגע התוכנית תקועה, ולא מאושרת. אנחנו מקווים שתוך זמן קצר היא תאושר כך שכוחות הבטחון יוכלו לחזק את העיר לוד.

יש גם תוכנית של מה שאנחנו קוראים בנה ביתך, היום נמצאים בשלבי קידום שלה, בנוסף עמידר עוסקת בעיר במספר פרויקטים, האחד זה מתחם זגי, פינוי בינוי והתחדשות עירונית והשני שכונת רמז.

לגבי ניקוי מגרשי המדינה, אמרנו כבר, ביצענו עבודת ניקוי גדולה מאד במרכז העיר וכל מה שקשור בהם.

לגבי חינוך, תקציב משרד החינוך בלוד עמד על 21 מיליון ₪ היינו צריכים להקים כיתות לימוד בצורה מהירה אבל אי אפשר היה לחבר את כיתות הלימוד בגלל העדר תשתיות של חשמל וכל מה שכרוך בזה, במקרה הזה איפשרנו את הענין הזה באמצעות תקציב נוסף, העירייה גם נתנה את חלקה הקטן וכתוצאה מזה אותן כיתות נבנו.

העיקרים שבפרויקטים החינוך הנוספים, פנימיות יום גילאי 3-6 מחשוב, תקשוב בית הספר, סיוע בבגרויות, תוכנית לסיוע וטיפוח לימודי אנגלית ושיפורי השגי מתמטיקה, תוכנית העשרה של קרן קייב פרויקט מיזוג בתי הספר נמצא כיום של כ80%- או יותר של ביצוע. ועוד דברים אחרים.

הקמת מכללות בלוד. מכללת מורשת יעקב, יש כוונה להעביר את מכללת מורשת יעקב ללוד, הענין הזה נתקע בגלל עלות תקציבית די גדולה מדובר על משהו מעל 40 מיליון שקל, הדבר הזה מונח על שולחני לצורך טיפול בענין הזה.

מכללת שערי משפט. אותרה משבצת שזה אדמת מדינה בהחזקת העירייה מוסכמת על כל הצדדים, יו"ר המכללה הודיע על תמיכתו בהעברת המכללה ללוד, הפניה ממתינה לאישור ברצון המכללה, מועצת העיר אישרה את העברת המכללה ללוד כולל החזרת קרקע למינהל מקרקעי ישראל.

פרויקטים של קק"ל. פארק גני אביב בביצוע. קק"ל גם הודיעה כי העיר תועדף, ובנוסף הוקצה תקציב לפיתוח שדרות ברחבי העיר הקרן הקיימת אמורה להקציב מיליון שקל, אבל הדבר עדיין לא בוצע.

זה אדוני היו"ר על שתי הערים.

הבעיות שמטרידות אותנו בועדה, ונשמעו פה, לפחות אחת מהן לגבי עכו, אני יודע שלראש העיר יש מה להגיב בענין הזה. באמת, יש פרויקטים נפלאים, חלקם בביצוע חלקם בתכנון ואני מאמין שבסופו של דבר יש רצון טוב לבצע את הדברים. אני לא יודע עד כמה זה יבוא לידי ביצוע, אבל יש רצון טוב.

אבל אדוני, אני רוצה להביא לידיעתך שיש לנו מקרים דומים אצל הדרוזים, שבזמנו היה פרויקט שהקימו בנייני פאר בכל הרשויות הדרוזיות, אם זה מועצות, מבני ציבור, מתנ"סים והתוצאה היא שבמשך השנים פשוט המקומות הללו לא היה מי שיתחזק אותם, לא היה מי שיפעיל אותם, ואז צברו גרעונות על גבי גרעונות, ואתה יודע טוב מאד שאתה ואני טיפלנו בדבר הזה בזמנו. אני רוצה להגיד לך שהחשש שלי הגדול, שאני מסתכל היום על לוד, אני אומר לך שזה ענין של זמן שעכו, הבאנו הרי את עכו כדי שתראה, עכו בסופו של דבר עלולה להגיע למצב של לוד. ומה הבעיה המרכזית, הבעיה המרכזית היום ששתי הרשויות הללו נתבקשו להכין תוכניות הבראה, הם הגישו תוכניות הבראה ועדיין לא דנו בזה במשרד הפנים, אבל בינתיים הזעקה קיימת בישוב. השרותים המוניציפליים כמעט בלתי אפשריים לספק אותם לתושבים, הגרעון יושב על הצואר של הרשות המקומית, הנושים יושבים עליהם שם כל הזמן, הם לא יכולים לעשות שום דבר, לכן, הפרויקטים זה דבר חשוב כשלעצמו, אבל מבחינת התפקוד היומיומי הדבר הוא בלתי אפשרי.

לכן, אני חושב, ולא סתם אתה פה, אתה פה כדי שאנחנו נגיד לך את הדברים האלה, שאתה בכחך להביא לכך שעכו ולוד הם לא כל הרשויות המקומיות, הם שונות מהרשויות המקומיות האחרות, הם צריכות לפחות לקבל תקציבים מיוחדים לפתרון הבעיות שלהם, אחרת אני מודיע לך שמה שעלול לקרות בשני הישובים הללו אתה תמצא את עצמך בלי תושבים בישובים הללו, זה מה שהולך לקרות. לכן, אם אנחנו באמת רוצים לפתור את הבעיה ועדה קרואה לא תפתור את הבעיה בלוד, כי היתה כבר ועדה קרואה, אנחנו יודעים בדיוק מה התוצאה שמה. ועדה קרואה לא תפתור את הבעיה, מה שיכול לפתור את הבעיה,

זה נכון שהולכים לועדה קרואה, מה שכתוב בעתון
זה נכון?

סימנו את המטרה.

זה הרצון, לכן אני חושב שצריך לישובים הללו
תוכנית ההבראה שלהם צריכה להיות מאושרת לאלתר אם הצעה כזו שלך לראש העיר, עם תוכניות שהוגשו, צריך לאשר אותם ולתת להם לצאת לדרך עם הזרה תקציבית, אחרת, כשאתה בא למשרד הפנים, למה אתה פה, אני אומר לך למה אתה פה, כי משרד הפנים כשאתה הולך אליו, הוא אומר זה מה שיש לי, אני לא יכול לתת מעבר לכך שום דבר. פה צריך להיות תקציב מיוחד ואתה בתפקידך כמנכ"ל משרד ראש הממשלה לדאוג לתקציב מיוחד ממשרד האוצר למשרד הפנים לטובת שתי הערים הללו.

אדוני היו"ר, קודם כל אברך את ההחלטה לדון
באמת בנושא שהוא חשוב מאד לכולנו פה, ואני שמח שזה הועלה ואנחנו רואים סוף כל סוף נושא מאד כואב, כי חשוב שאנחנו מעלים אותו ואנחנו מנסים לפתור ולהתמודד איתו, וראש הממשלה, אני מברך על ההחלטה לקחת לטיפולו את עכו ואת לוד לטיפול מיוחד כדי לנסות לשקם אותם ולהביא אותם סוף כל סוף לדרך רצויה שנוכל להיות כמו כל עיר במדינת ישראל. ואם ראש הממשלה החליט שהערים האלה זקוקות לעזרה, אני חושב שאנחנו צריכים לתת לרשויות האלה זמן סביר לפעול כי אם ראש הממשלה והממשלה כולה החליטה שהמצב שמה קשה, עד כמה וכמה, אחרי מה שמנה פה מה שעבר, מה שעברה עירית לוד שבשלוש השנים האחרונות, אני לא שמעתי מימי מקרה דומה לזה. אני אדוני המנכ"ל, אני שמח שניסית והמלצת למצוא פתרון, וחבל שאדוני ראש העיר למרות שרצית פתרון אחר, אבל אם הפתרון של מנכ"ל משרד ראש הממשלה המליץ לך, אני חושב שכדאי לקחת אותו ולעשות אותו, ואני בטוח שאם תחליט שכן, אז העננה הזאת לפרוק ולהביא למצב של ועדה קרואה תרד מהר מעלינו ותביא את המצב של הרשות, עם כל התכניות שראש הממשלה רוצה להפוך אותה לעיר משגשגת וראויה לכך.

אני רוצה להוסיף, אדוני המנכ"ל, דבר שונה שקרה בהחלטה של משרד ראש הממשלה. הרי עכו זו עיר שהיום מקבלת הטבת מס לישובים 13%, אני חושב שלוד צריכה גם היא לקבל, ואני אסביר לך למה אדוני המנכ"ל.

הולכים ומקצצים לך, אתה יודע. לעכו?

לא, לא מקצצים,

את התקרה.

את התקרה בכל מקום. אני יו"ר ועדת משנה בענין
הזה.

אני תושב העיר, אני יודע, אני מרגיש את זה.

אדוני המנכ"ל, אני חושב שהטבת המס שניתנת
לעכו, צריכה להינתן גם ללוד. אין ספק שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי להביא לשם אוכלוסייה חזקה. הרי הטבת המס לא ניתנת לחלשים, היא ניתנת כשיביאו אוכלוסייה חזקה, ואני חושב שבלוד, אנחנו צריכים לעשות הכל כדי גם שם לתת. לדאוג לענין התקרה, התקרה, חוץ מקו העימות, הוקטנה לכל מדינת ישראל. כל הטבות המס חוץ מקו העימות. גם ההורדה שהיום הורדה, צריכה היתה להיות הרבה יותר נמוכה, אנחנו יחד נלחמנו בועדה הכספים והורדנו, הגענו לאיזו פשרה לגובה הענין. אבל פה בלוד אין הטבת מס בכלל. ואני מציע כדי להביא אוכלוסייה חזקה גם שם לתת הטבות,

דרך אגב, ההטבה במס בעכו לא היתה יוזמה
ממשלתית, זאת היתה יוזמה פרטית.

אתה תיזום, אנחנו נתמוך.

לענין האחר, אדוני המנכ"ל, אנחנו מדברים בנושא
תעשיה. בנושא התעשיה אדוני המנכ"ל, אנחנו עושים מאמצים, אבל אני אומר לך ממה שאני רואה לפחות בעכו, וגם בלוד, אנחנו לא עושים מספיק מאמצים להביא לשם תעשיה. ואסביר לך בדוגמה קריטית שהייתי מעורב במפעל שרצה לעבור לעכו, שבגלל המרחק שהיום מפעלים נמצאים באזורי הקריות, אומרים, מרחק לא מוכר לך מבחינת העברת מפעלים. אבל אנחנו כן מדברים על העברה. גם כמה מפעלים שכח העבודה שלו לא צריכים להיות פרופסורים, או אנשים מסוימים, בענין הזה החוק שמגביל אותנו במרחק מסוים מגביל אותנו. הרי מפעלים ידועים, כל אזורי התעשיה בקריות הם קשורים אחד לשני, אם לא תעביר לעכו, זה לא רק האדם איפה הוא עובד, זה ארנונה, זה מסים, זה לחזק את הישוב עצמו. אני מציע אדוני על העקרון שמרחק מגביל את ההעברה לקבל את המענקים. זאת אומרת, אם מפעל נמצא ברדיוס מסוים, הוא מועבר למקום אחר הוא לא מקבל את חוק עידוד השקעות הון. אני מבקש את הענין הזה לעכו, לבטל את ההגבלה הזאת כי היא תביא לעכו מפעלים וגם יגרום לתעסוקה וגם ארנונה. זה דבר חשוב, הכלי הזה חשוב.

הדבר הזה קבוע בחוק?

הוא קבוע בחוק. אני מציע לשנות אותו.

הארנונה בעכו היא מהגבוהות באזור.

אני הגשתי הצעה חדשה. אני הגשתי את ההצעה,
דוני המנכ"ל, הצעת החוק שאנחנו מדברים חוק עידוד השקעות הון, שהגשתי בימים אלה את המגבלה הזו הורדתי, אני מאד אשמח אם תתמוך במגבלה הזאת לגבי עכו.

הנושא האחר, אדוני המנכ"ל, עיר שהיו בה בחירות לפני חודשים ספורים, ונבחר בה ראש עיר, לא עולה על הדעת שמצבה של הרשות לא היה ידוע. אם חשבו לפרק אותה, לא לתת לרשות הזאת זכות קיום, לא צריכים היו לתת להם לגשת לבחירות, נתנו לעיר הזאת לגשת לבחירות, הציבור אמר את שלו באופן דמוקרטי, אני בטוח שיש כאלו שלא מקבלים את הדמוקרטיה אלא רוצים להפוך את זה, המיעוט יחליט על הרוב, אבל אם הציבור החליט אנחנו צריכים לתת זמן סביר, ואני הגשתי אתמול יחד עם יורי והיו"ר הצעת חוק שאומרת באופן פשוט, כי בשנה ראשונה אי אפשר לפרק רשות ולהביא ועדה ממונה, ועדה קרואה, לא נוכל. כמו שיש היום לשנה האחרונה אני חושב שזה אותו דבר בשנה הראשונה, גם ועדה קרואה צריכה כסף. אתה בא ורוצה לפרק את הרשות, זה לא דמוקרטי, הרי מה, אנחנו קיבלנו על עצמנו לתת להם אפשרות להתמודד לקדנציה, אתה חושב שלא בסדר, תן זמן סביר. הזמן הסביר הזה הוא לפחות שנה, ואני מקווה שהממשלה תתמוך בהצעת החוק הזו ועם זה נוכל לתת להם זמן כדי להתיעל, כדי להשתחרר.

לפי סעיף 149 ח"כ אפללו צריך להסתפק, לא
הגבלתי אותך בזכות הדיבור, את הבאים אבקש לא יותר משתים שלוש דקות.

אני רוצה להתחיל בענין של הועדה הקרואה של
לוד, הצעה לועדה קרואה בלוד. אני חושב שזאת הצעה רשעה, הענין של ועדה קרואה של לוד, בלוד זה לא חלק מהפתרון, זה חלק מהבעיה. זה חלק מיצירת הבעיה שנוצרה בלוד. לכן כל דיבור על ועדה קרואה עכשיו, הוא להעמיק את הבעיות של לוד, זה לא אומר שהמצב טוב בלוד, זה לא אומר גם שהדברים מתנהלים בנקודות הכי כואבות בצורה שצריכות להתנהל. אני שמעתי את הדו"ח שלמנכ"ל משרד ראש הממשלה. קודם כל חשבתי שאנחנו מדברים על מקומות אחרים שאנחנו לא מכירים אותם, מה שדיבר על עכו, זה לא עכו, זה גם לא מה שנשמע ונראה כאילו הולכים לעשות בעכו. עכו שאני שומע לפני שבוע שבועיים בועדת איכות הסביבה למשל, שכל חופי עכו אסורים לרחצה על פי משרד הבריאות בגלל הזיהום, זה

זה לא נכון.

אולי זה לא נכון, אני מדבר על דוחות של משרדים
שבאים,

החוף הדרומי, כן, לא כל החופים.

ישב פה נציג משרד הבריאות והצהיר על זה קבל
עם ועדה, זה לא מהעתון.

כאשר רק אתמול אני מקבל דו"ח מעכו העתיקה,
היא לא בדיוק צלבנית, מעכו הערבית העתיקה, מה שלא תרצה, המעורבת בבקשה. בעכו יש מתקפה בימים אלה, בשבועות האחרונים ויש תלונות אחת אחרי השניה על שרפת בתי ספר, גני ילדים, על ריסוס חומרים מסוכנים על יד גני ילדים, מרכזי תרבות, יש מתקפה ואין אף עצור ואין חקירה אמיתית בנושא הזה, על מה אנחנו מדברים על תחושת הבטחון הפנימי שנתת לנו כאן, על מה אנחנו מדברים בכלל. ולכן אני אומר אנחנו צריכים להתעשת במיוחד כששומעים דוחות כל כך ורודים לגבי עכו ולוד. אני טוען מזמן, המערכה, הצורך לשפר לעשות טיפול שורש, תירותי אפילו בעכו העתיקה זה צריך לקחת בחשבון את תושביה אזרחיה של עכו העתיקה. לא לחשוב, אפילו לא בחלומות, כאילו השלב הראשון הוא לפנות אותה מתושביה שנמצאים שמה, אחר כך שווה לשפץ אותה ולשמר אותה.

לא שיפצו אותה.

אני מציע, כן לשפץ וגם לשפר וגם ללכת על
התוכנית של יונסקו אבל היא צריכה לקחת בחשבון את תושביה של עכו העתיקה. לא לחשוב, נקודת המוצא איך מתיחסים אליהם כאל פולשים, אני חושב שעמידר הפולש הגדול ביותר בעכו העתיקה. ולכן אני אומר נקודת המוצא לחשיבה של הממשלה, גם כשדיברת על לוד, אני נדהמתי שאתה השתמשת במילים האלה כאשר אין לך מה להציע לרווחת התושבים ולרווחת העיר ולפיתוח העיר אז תמיד בורחים לנקודה הזאת של מלחמה בענין בניה בלתי חוקית. אני בעד בניה חוקית, אני נגד בניה בלתי חוקית, אבל כדי להיות כך אתם צריכים לבוא עם ידים נקיות, הידים שלכם לא נקיות, כי אתם לא נותנים תוכניות איך לאפשר בניה חוקית. אנחנו דיברנו מסביב לשולחן הזה על הצורך בהקמת ועדת היגוי בהשתתפות חברי כנסת וחברי כנסת ערבים. איפה זה עומד, למה אנחנו לא שותפים? ולכן אני אומר, מי שרוצה להלחם בבניה הבלתי חוקית צריך לטפל בצרכים של התושבים של העיר כולה, מי שחושב שאם הוא מוריד מסים ומביא אנשים חזקים אז החלשים יתחזקו, החלשים ייעשו עוד יותר חלשים במובן הזה. אתם צריכים להבין דבר אחד, השכונות המוזנחות האלה בעיר עכו ובעיר לוד הם כמו משקולת על העיר כולה, אם אתם לא מורידים את המשקולת של ההזנחה,

כל בית בלתי חוקי, יהרס,

אתה מנסה למחוק ולהרוס, לעשות דבר בלתי
חוקי להתעלל בהמלצות ובמסקנות של ועדת חקירה ממלכתית שועדת אור שציינה בפניך ובפני ממשלתך איך היא צריכה לטפל בשאלה של הבניה הבלתי חוקית לא על ידי חשיבה על מלחמה והרס אלא על ידי חשיבה של ליגליזציה של בתים קיימים ועל ידי חשיבה למתן פתרון לצרכים של התושבים, אחרת, זו תהיה התעללות, פשע, גזענות.

אני לא רוצה להאירך בדיבור, כבר שמענו את כל
הדברים פה. אני רוצה לגעת בנקודה קודם כל המעשית ואחר כך העקרונית.

העיר לוד והעיר עכו, שתי הערים האלה סובלים מן העובדה שהם ערים מורכבות.

מורכבות מעורבות.

ומעורבות, ואני יודע שהיחס בין אוכלוסייה אחת
לאוכלוסייה אחרת שונה, אין שויון בעיריות, לא רק בין ערבים ויהודים גם בין שכונות לשכונות, יש שכונות יוקרתיות יותר ואפילו בעירים גדולות יש שכונות יוקרתיות יותר ויש שכונות שהעיריות יודעות שאפשר להזניח למרות שארנונה לפעמים בעיריות האחרות, הפחות מקורבות למלכות, יש הזנחה גדולה מאד. הבעיה ברצון לעשות ועדת חקירה

איפה יש מלכות.

בכל מקום שיש שליט ויש נשלטים יש מלכות. זה
יכול להיות בעיריית ירושלים, יכול להיות בעיריית תל אביב, מקורב למלכות מה שנקרא מקורב לצלחת, ומי שלא מקורב לצלחת אפשר להזניח אותו. זאת המציאות,

אומר, גינת ביתן המלך.

כן, גינת ביתן המלך. אני אגע בנקודה שועדת החקירה שצריכה להוביל לועדה קרואה. יש לי חשד כבד שזה ששינוי לא הצליחה במקומות שונים בעיריות, רוצה שר הפנים להכניס פוליטרוקים של שינוי באמצעות ועדות קרואות אם זה בעכו ואם זה בלוד ואם זה מקומות אחרים. צריך למנוע את הדבר הזה, וכבר הזכיר פה מנכ"ל משרד ראש הממשלה שועדות קרואות לא הטיבו לא עם הממשלה, הם עלו תמיד יותר כסף, ונתנו פחות שרותים לאזרחים, בפרט בעיר כמו לוד שנבחר רק לאחרונה מר בני רגב, ואני חושב ברוב גדול של הציבור, הציבור רוצה שהאיש שינתנו לו הכלים כדי שיוכלו לשפר את הענין של לוד. ואני לא רוצה לגעת בכלל בענין הזה של לוד והפרשות הקרקעות לכל מיני גורמים אינטרסנטים שזה לא נושא הדיון פה, אבל גם את זה צריך לקחת בחשבון מה ועדה קרואה רוצה לעשות בעיר לוד.

מה שצריך לעשות, לאפשר לתושבי העיר ולראש העיר לנהל את העיר, לשפר את התשתית גם בשכונות עניות ולא רק בשכונות העשירות ולאפשר גם לעכו וגם ללוד להיות כמו כל הערים בישראל חוץ מאשר בכל הערים בישראל מותר לסייע יותר. המדיניות הממשלתית לתת לעשירים יותר ועל ידי זה שהעניים יחכו בתור, מזכירים לי תמיד סיפור שהיו אנשי חברה קדישא אוכלים אחרי ההלוויה עוגיות בלחיים, אז פעם האדם שקבר את אביו שאל מה זה, אני קברתי את אבא ואתם אוכלים פה עוגות? אז הם אמרו לו, מהפירורים של העוגות חיים המתים בבית הקברות, לא חשבת על זה ממה יאכל אבא שלך, אז הוא אומר להם איך המתים יכולים לחיות מכמה פרורים, אמרו לו לכן יש להם פנים כאלה, פרצוף כזה למתים בגלל שהם אוכלים את הפרורים מהעוגיות האלה. העניים אוכלים את הפרורים של העשירים, וככל שנותנים הטבות מס לעשירים לא נותנים לעניים אלא מה שנותנים למתים בביתה קברות. מזה לא תיוושע העיר. העיר צריכה פיתוח, העיר צריכה תכנון והעיר צריכה סיוע זה מה שצריך לתת לה.

אני רוצה לשאול, אדוני מנכ"ל משרד ראש
הממשלה, הסקירה שלך היתה באמת מאד מרשימה, באמת התרשמתי, אני מכיר חלק מהדברים אבל היה פעם ראש ממשלה בישראל קראו לו אהוד ברק והוא אמר שהכל נמדד במבחן התוצאה, השאלה שלי אליך, אם הכל כך טוב למה הכל כל כך רע. המציאות הזאת שבה הממשלה עושה, אני ראיתי כל מיני תגובות על הדברים שלך, שאמרת שאנחנו עשינו, לא כל הדברים הם, אלא אם כן אתה לוקח באמת בעלות גם על העירייה, יש פה שאלה מאד עקרונית ואני מציע להתיחס לענין הזה בכובד ראש.

ועדה קרואה, האם ממשלת ישראל חושבת שהישובים האלה יש להם זכות קיום, כן או לא. וזה לא שאלה של מה בכך, אנשים לא ישארו לגור בישובים האלה. אני מלווה את לוד יותר ואת עכו אולי קצת פחות, אבל היה כאן דיונים בועדת הפנים כשאני הייתי יו"ר, גם לגבי המשך ניהול העיר. הרי אפשר לבוא ולהאשים באלף ואחד נושאים את תושבי העיר, ואפשר להאשים את נבחרי הציבור, אפשר להאשים את כולם. האשמה בראש ובראשונה היא ממשלת ישראל, שממשלת ישראל היא הגוף היחיד שיכול את הישובים האלה להוציא מהמצב שבו הם נמצאים, באופן אוביקטיבי. לא שמישהו אשם במה שקרה, מה שקרה זאת המציאות הזאת כפי שהיא מצטירת בימים אלו. לא יעזרו הדיבורים האלה שאנחנו נתנו פה פרויקט כזה, ואנחנו מתכננים מקומות עבודה בעכו,

למה לא יעזור?

אני אסביר, המציאות הזאת צריכה להיות בטיפול
שהוא טיפול יסודי מנותק מכל הרשויות בארץ. אמר את זה יו"ר הועדה קודם, ראש הממשלה, אדוני המנכ"ל, ממשלת ישראל, צריכה להחליט, לקבל החלטה עקרונית, האם מוציאים את שתי הערים הלל, מהמכלול. אני לא מבין את המדיניות, אני חשבתי שמה שאני קורא בעתון הוא לא נכון, אבל לבוא ולעשות ועדה קרואה בעיר לוד, האחריות היא אחריות לאומית, אנחנו לא מדברים פה על נושא של ישוב מסוים שהישוב נקלע למצוקה, או משהו מהסוג הזה, הם שני ישובים שהישובים הללו על פי החלטות כנסת ולפי החלטות ממשלה הישובים הללו נמצאים בדרגת עדיפות לאומית לא בגלל מיקומם, לוד היא עיר במרכז הארץ, עכו היא גם לא עיר בסוף העולם, היא סמוכה לחיפה, היא עיר גדולה. המשמעות של הענין הזה פשיטת רגל של מדינת ישראל אם הישובים האלה לא יקבלו טיפול שורש, לא לבוא ולהגיד אני נתתי מתנ"ס, ועוד, זה הכל ראוי לציון וראוי לברכה, אני רוצה שהממשלה תתחלף לא בגלל לוד ועכו, בגלל הרבה סיבות אחרות, אבל יש לי מכאן ועד להודעה חדשה מגילת אסתר על מה שהממשלה הרעה הזאת עושה. בנושא של לוד ועכו, כל ממשלה שקיימת היום וכל ממשלה שתהיה, הטיפול בערים הללו צריך להיות טיפול שונה לחלוטין מאשר הסקירה היפה שלך, לא זה מה שמדברים, לא על זה הוקמה ועדת משנה של ועדת הפנים, לא על זה מדובר בהחלטות הכנסת, לא זה מה שאמר ראש הממשלה. ראש הממשלה אמר כאן צריך מהפכה דרסטית, ובמהפכה דרסטית הכללים משתנים, הטיפול הוא שונה לחלוטין זה לא סתם עושים פה משהו ופה מוסיפים. עכשיו אינני יודע לגבי הועדה הקרואה, אני לא מבין, אתם עושים צחוק, זה הנושא שעומד כאן לדיון. הבעיה של העובדים לא קיימת, הבעיה של התושבים לא קיימת, זה מה שעומד לדיון עכשיו כשהממשלה תבוא, איך אמר מישהו שהממשלה היא סמכות, שהממשלה תבוא בידים נקיות, תבוא בטענות לעירייה אבל מה אתה בא בטענות לעירייה אתה את חלקך מלאת? אתה עשית את מה שצריך כדי להעלות את העיר הזאת על דרך המלך, הרי המשמעות של הענין שלוד ועכו יסגרו גם אם תביא ועדה קרואה, אנחנו כולנו יודעים שלא תוכל לפתור את בעיות השורש, את בעיות היסוד שבאים לשם אנשים שבלאו הכי אנחנו יודעים שעוד מעט הם עוזבים. זה לא ראש עיר נבחר, זה לא חברי מועצה נבחרים, שהם גרים במקום הזה הם יודעים את התפקיד שלהם, הם יודעים שהם לא יכולים לברוח מהמקום, הם רוצים להישאר שם לאורך זמן. אם הממשלה לא תעשה את עבודתה זאת פשיטת רגל שמצטרפת לאלף ואחד פשיטות רגל של הממשלה הרעה הזאת.

אני חושב שכל הרעה באה על שתי הערים האלה
מזה שראש הממשלה כאילו אימץ אותם ורצה לטפל בהם טיפול אישי. ואנחנו רואים, ראש הממשלה מטפל בעזה על ידי הריסות, ראש הממשלה מטפל בהתנגדות אז הוא בדיוק רוצה להתנתק גם. רק לפני כמה חודשים נבחר ראש העיר החדש, הוקמה מועצת עירייה והנה שלושה ארבעה חודשים אחרי, הוא כבר רוצה להכניס ועדה קרואה, אז מה הטיפול הזה, כששומעים שראש הממשלה מטפל אז מצפים לטוב,

הוא אמר שראש הרשות לא רלונטי.

משרד הפנים איפה שיש ראש עיר איננו של שינוי
לא איכפת לו, הרי כל השלטון המקומי גם לא איכפת לו, וראו לאן הגעתם, גם בשביתות כי לא מעניין אותו הרבה, כשיהיה הפירוק אז אולי הוא יכניס אנשים אחרים. אני אומר רבותי, שעל פניו מדבר עכשיו על ועדה קרואה ועל פירוק מועצת העיר ועל כל הסיפורים האלה, זה אומר שלא מתיחסים לועד ברצינות ושיש פה כנראה שיקולים זרים. ראש הממשלה לא יכול גם לאמץ את העיר וגם להרוס אותה. אם הוא רוצה לאמץ את העיר לוד אז צריך לפתור את הבעיות שלה, ואם הוא רוצה לאמץ את עכו, כל הכבוד בסדר, ראש הממשלה אף אחד לא יגיד לא, אבל צריך לעשות למען לבנות את העיר ואת תושבי העיר. לא לעשות הריסות, ולא גדר הפרדה, ולא כל ההתנתקות והסיפורים האלה, שהם לא מתאימים וגם לא יעילים.

קודם כל אני שמח על הפגישה הזאת. שמעתי יו"ר הועדה, שמעתי את מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי. נכון הוא שמנכ"ל משרד ראש הממשלה הזמין אותי לשיחה לפני בערך כחודש, פרס בפני את הבעיות, והציע לי שללוד, יש בעיה והם הגיעו להסכמה ולהחלטה שהפתרון הוא הסדר נושים. אני רק רוצה לתקן את המנכ"ל, לא דחיתי את זה, שמעתי אותו, ביקשתי ממנו שיתן לי לבדוק איך אוכלים את זה.

מה פרוש המושג הזה?

זה דומה לסעיף 350 צ'פטר 11 בפקודת החברות.

זה דבר שלא מוכר לי. צריך להבין שגם אם התשובה לא היתה מידית, ולקח זמן, אבל דבר אחד שיהיה ברור את תוכנית ההבראה בכל מקרה, גם אם יהיה הסדר נושים, ואם תהיה ועדה קרואה לצורך הענין, את תוכנית ההבראה צריך לישם בכל מקרה, זה הולך ביחד. אף אחד לא יבוא ויאמר לי, הסדר נושים ותשאיר את תוכנית ההבראה בצד אנחנו לא צריכים את זה. זה לא נכון. אדוני המנכ"ל שתדע לך, לא ישבנו בשקט, מהיום הראשון שאני נבחרתי, ואני אומר את זה בצורה חד משמעית, וכולם יודעים שנבחרתי בצורה דמוקרטית, נבחרתי ברוב גדול בניגוד לציפיות של אחרים, אני עובד על תוכנית אב,

לא בניגוד, למרות הציפיות של השר.

אני הגשתי תוכנית הבראה אחת שלצערי לא ראיתי שום דיון רציני בענין הזה. הם אמרו לי, זה בסדר, תשאיר בצד, הזמינו אותנו לישיבה, הראשונה בנוכחות מנכ"ל משרד הפנים והצוות שלו, ותראו על מה הם דיברו, כבר הגשת תוכנית הבראה, שמעו בקצרה ואמרו, זה לא יילך, יש ללוד שלוש אפשרויות, אחת שהממשלה תזרים כסף, ברור שהיא לא תזרים. אפשרות שניה זה הסדר נושים, האפשרות השלישית זה ועדה קרואה. חד משמעי. זה הדברים שנאמרו לראש עיר שנבחר וזה היה פחות מחודש, לא התיחסו לזה.

מי אמר לך את זה?

מנכ"ל משרד הפנים. אני רוצה לומר לכם, אנחנו המשכנו והגשנו תוכנית הבראה שהיא לא קיימת באף רשות מקומית, לא התייחסו. נגשנו אליהם, לא מתיחסים לתוכנית הזאת.

מתי הגשת אותה?

ביום שני ה-8.3. מה קרה רבותי מהרגע הזה שאנחנו הגשנו את תוכנית ההבראה. רצו מכתבים, ב-,10 11 בלילה, פקסים של מנכ"ל משרד הפנים. מכתב ראשון זה היה אישי אפילו אף אחד לא מכותב, ביני לבינו, אחרי ועדת שימוע החלטתי ועדת חקירה. כנראה אמרו לו שזה לא חוקי, אחרי 24 שעות הוא שלח עוד מכתב. אנחנו ידענו את כל זה דרך העתון. מצלצלים אלי עתונאים, דרך העתון, עתון הארץ ועוד עתון, ועוד עתון, אדוני ראש העיר, אתה יודע שקבעו ועדת חקירה וזה הזימון, אמרתי לו אני לא יודע, אין לי מושג. לא קיבלתי שום מכתב, שום הכנה, אף אחד לא דיבר איתי לא הזמינו אותי לדבר איתי. הם קובעים את גזר הדין בלי ידיעתי. אבל זה לא הענין, באמת, מה שחשוב שכולנו נדע, ואני אומר את זה במלוא הכנות ואמרתי את זה עוד בועדות שהיו, העיר הזאת יקרה לי, יקרה לי מאד. אני נולדתי בה, אף אחד לא יחשוד שבאתי היום, אני יולדתי בעיר הזאת ואין לי שום כוונות לעזוב. אני לא אשאר ראש עיר כל חיי אבל אני אומר את זה מתוך דאגה, אני שמעתי סוף סוף שעוד לא היה תקדים שראש ממשלה לקח את לוד כפרויקט כבייבי. שמחתי מאד, שהשכילו סוף סוף להבין שאם לא היום זו תהיה בכיה לדורות.

אומר בצורה חד משמעית, לא מתוך חנפנות שזה נרשם בפרוטוקול, היו ישיבות עבודה, חלק מהם שהמנכ"ל ציין אותם, שהם מיושמים וחלקם בדרך לישום. אבל ציינו את זה, במיוחד ח"כ גפני. עם כל הכבוד, אין ספק אלה דברים חשובים שהוא ציין אותם, אבל הבעיה העיקרית של העיר הזאת, במשך 15 חודש שאני מכהן, תשאל פה מישהו במה הם עזרו. הם נתנו לי 3 תשלומים למשכורות. מעבר לזה אגורה אחת לא.

כמה משכורת חייבים?

חייבים עכשיו 4 חודשים. אני שוב לא רוצה לחזור על תקליט חוזר איך קבלתי את העירייה הזאת, כאשר נכנסתי לתפקיד, עם גרעון, עם צרות צרורות. אני חייב זו הזדמנות שלי להגיד, הרי אף אחד לא יחשוד בי שאני נכנסתי לתפקיד ותוך שבוע יצרתי גרעון של 150 מיליון או 160 מיליון, אף אחד לא יחשוד בי שאני חייב למקורות תוך שבוע 12 מיליון, לספקים 80 מיליון, הלוואות לבנקים, עם זה אני מתמודד מהיום שאני מכהן כראש עיר. צריך להבין, אני נבחנתי על ידי מועצת העיר, ואתם יודעים מה ההשלכות, כמה חודשים 10 חודשים לפני הבחירות המועצה בחרה בי, היום נבחרתי באמון של הציבור. נתנו לי אמון, בחרו בי בגדול. ומהיום הראשון בתפקיד עם אקדח על הרקה. האי ודאות, התסכול ויש כל כך הרבה בעיות, יש לי הרושם ואני אומר את זה בצורה חד משמעית, הם מעונינים בקריסה, מי? אני לא יודע, לא רוצה לנחש. שולחים מכתבים, הועד עיקל כל חלה בבנקים, מבחינתם בצדק, הם עושים את העבודה. אין משכורות, יותר מזה, בית הדין נתן, אולי זה יהיה תקדים לכל מדינת ישראל לכל הרשויות המקומיות, שאם עד תאריך זה וזה לא ישולמו המשכורות, הלנת שכר, מה זה אומר, יודעים מה זה אומר זו קריסה טוטאלית לעיר הזאת. פנינו, שלחנו מכתבים תשובה אחת לא קבלנו. אין תשובות, תרצה לדבר - אין. תבינו, היום המצב הגיע עד ועדת חקירה, להערכתי הכתובת על הקיר.

אני שמח ואני מאמין למנכ"ל משרד ראש הממשלה שהוא אמר וחזר ואמר שלא ועדה קרואה תציל את העיר הזאת, היא היתה כבר. היה חשב מלווה. אין תקדים ברשויות שפחות משנתיים המסקנה של הועדה, אתם יודעים מה הם אומרים, אומר לי את זה בצורה חד משמעית, גם השר וגם המנכ"ל, הממונה ההוא הוא לא היה טוב, אמר כבר את זה לפני חודשיים שלושה, מינו אותו המפלגה הזאת, הוא לא היה טוב,

מי אומר את זה?

השר ומנכ"ל משרד הפנים. אומרים את זה בצורה חד משמעית. נכון, אין ספק, כשאתה מגיש תוכנית הבראה זה לא סימפטי. באופן טבעי כאשר זה מגיע לעובדים, רשימה שמית של 200 עובדים, באופן טבעי הם נהפכים לאנטי. הם יעשו הכל שחור, ראש עיר מפטר אותו, מה יגידו אנחנו אוהבים אותו, אז יוצאים בהפגנות ומלכלכים ומשמיצים, אני לא מצפה אחרת מהם. אבל, ליבי איתם, משכורות תנו לעובדים ותשפטו אותי בדרך שלכם. תדאגו קודם כל, תנו למשכורות, הרי תוכנית ההבראה אי אפשר לישם מהיום להיום. הרי הפתרונות לעיר הזאת זה לא מהיום להיום. אבל הדבר היחידי שאני חי אותו יום יום כשאני מסתכל, גם עם כל מה שמתנהגים אלי, עם כל מה שהם עושים, משמיצים בתקשורת, פוגעים בי, הרי העובדים מהיום הראשון מינו ועדה קרואה. ברור, העובדים האלה כבר במשך שנה נמצאים במסגרת פיטורים ואי אפשר לפטר אותם, אז בצדק הם כועסים, אבל מה שאני מבקש, הדבר שאני מבקש, לתת פתרון אנחנו לפני החג, אני רק חושב על זה שלפני החג בואו תדאגו למשכורות. ומה שאתם רוצים להחליט לגבי ראש העיר, תביאו אותו תטפלו תגידו אבל תנו לעובדים האלה לפני החג את המשכורות האלה.

סך הכל מה שאני אומר, אדוני המנכ"ל וח"כ הועדה שיושבת פה, אני לא מרים ידיים ואין צ'נס כזה, אני בא לעבודה יום יום עם כל התסכול הזה, אני עובד עם מה שאין לי, מרגיע את השטח משתדל ככל שאני יכול, מכיר את העבודה אבל תנו לי ותגידו נתנו ולא הצלחת. שלושה חודשים ארבעה חודשים שנבחרתי על ידי הציבור בפעם הראשונה, אני עומד במבחן מהיום הראשון, כל הזמן, כן ועדה קרואה לא ועדה קרואה, כן מפזרים לא מפזרים, איך אפשר לנהל את זה. אם הייתי מכהן, אם היה פה איזה שלטון יציב בעירייה מכהן לפחות שנתיים, לפחות שלוש, תשמע - הזרמנו, נתנו, אתם יודעים מה נתנו לועדה קרואה במשך שנתיים 56 מיליון שקל. נתנו, אני עוד לא קיבלתי את זה במצב שהוא פי כמה יותר חמור היום וכך אני מתפקד, ללא תנאים, בלי עזרה. אני אומר לכם, במשרד הפנים להערכתי, זו התחושה שלי וזו המציאות, ההתיחסות שלהם אלי זה חבל על הזמן. לא פעם השתמש המנכ"ל בכל מיני פורומים, איך הציבור בחר באיש הזה. הם לא משלימים עם זה, הם גם לא האמינו לפני זה שאני אבחר, אז כל אחד משתמש בכל מיני סיסמאות. רבותי המפלגה הזאת משתמשת לפני הבחירות בדמוקרטיה לנגד עיניהם. איזה דמוקרטיה איך כל ראש עיר ילך להתמודד, אני אבחר אבל אני יודע מה יחליט השר, יש לו סמכויות, הוא יחליט אבל את לוד לקחו פרויקט. העיר לוד לא תשלים עם זה. הקימו ועדת חקירה על פי כל הכללים, לא צריך להקים ועדת חקירה אפילו, בלא שימוע, הסמכות של השר, אבל הוא רוצה להגיד הקמתי ולהכין את הקרקע. ועדת הפנים של הכנסת, אני בכלל לא ידעתי, הם שמעו על זה, ביקשו קבלתי מכתב, בקשו לדחות את זה בעוד ארבעה ימים, תקפיאו את ההחלטה, הרי תתיחסו, ברגע שהם כתבו את המכתב הזה רצו כל המכתבים של משרד הפנים, מהר בפזיזות, להביא עובדות וזה כואב לי.

הדברים כואבים ולראש העיר לוד מגיע ישר כח על
שמתפקד במצב כזה זה לא פשוט, זה לא קל ונאמרו פה דברים קשים כנגד צמרת משרד הפנים, אם זה נכון אני רואה את הענין הזה בחומרה רבה.

האמת שלא הגעתי עם אף אחד, אבל אני מגלה
המון אמפטיה. אתחיל בזה שאני שומע פה את הדברים ומגלה המון אמפטיה ואומר פה למנכ"ל משרד ראש הממשלה שאני אשמח בעוד שלוש שנים לא להיות בפורום הזה, ולא מכבד את אף אחד במעמד הזה. מצד שני, משרד ראש הממשלה לקח באמת את שתי הערים האלה, ואני יכול לדבר רק בשם העיר עכו, ולהגיד שבמהלך התקופה של מחצית השנה, השנה האחרונים יש תזוזה בכמה פרויקטים שהיו תקועים, זה כדי לאזן קצת התמונה בהיבט של עכו, לא באו לדבר בשם לוד.

אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר שהוא המוקד של הישיבה הזאת. אי אפשר, ואף אחד לא יכול להצליח, בשום עבודה ארגונית בלי שיש לו את התשתית הארגונית לבצע את העבודה. זה דבר שלא נשמע בהיסטוריה של העסקים או בהיסטוריה של הארגונים או בהיסטוריה של הארגונים החברתיים, אי אפשר לקדם כלום כשאין בסיס ותשתית ארגונית לקדם את הדברים.

מהי התשתית שאנחנו מדברים עליה. אם מדינת ישראל מינתה ראשי ערים, או הסמיכה ראשי ערים, היא לא מינתה אותם, הם נבחרי ציבור. ובנתה בסיס שקוראים לה רשות מקומית, היא צריכה לחזק את הבסיס הזה ולהיות ממונה עליה ואחראית עליה על כל המשתמע לטוב ולרע. אם היא גם לקחה שתי ערים והחליטה שהיא לוקחת אותם ומאמצת אותם אז הדבר הראשון שצריכים לעשות, אם שואלים אותי, זה נחמד שיש עוד גן, זה נחמד שיש עוד פרויקט, זה הכל צריך להיות באמת עבודה במקביל אבל הדבר הראשון זה בנית התשתית התפקודית, עבודת השרותים לתושבים, משכורות לעובדים אלה דברים שהם המינימום האולימפוס, עוד לא נכנסנו לעבודה בכלל. מה שאני רוצה להגיד שאני הלכתי צעד אחד, אולי בעזרת, ואני אומר את זה פה גם כי שמואלי פה, יד ביד עם ועד העובדים שלי, ואני חייב להגיד לכם שבעוד כל ראשי הערים מגישים תוכניות ומדברים על תוכניות אני את תוכנית ההבראה שלי כבר מימשתי, סימתי כבר מזמן. אני פטרתי או פרשו, אנחנו גרמנו לכך שאנשים יפרשו מרצון יצרנו מערכת שתרמה לאנשים כדאי ששפיצר ישמע את זה, הוא צריך לדעת באיזו מערכת הוא עובד. הוא לא מבין. אגיד לכם למה הוא לא מבין, כי היום להוציא או לגרום לפרישה של עובד רשות זה כמו מסמר בלי ראש, בין אם הוא טוב ובין אם הוא לא טוב זהו, קבעו שהוא יהיה עובד רשות, אתה מקבל אותו לטוב ולרע. בהרבה מקרים זה לא כל כך טוב, בחלק מהמקרים זה מצוין ובהרבה מקרים זה לא. זה לא שאני מאשים חס וחלילה איזה עובד רשות כזה או אחר. אבל, במצב של הרשויות משרד הפנים מאלץ, מחייב, את ראשי הרשויות לעשות תוכניות הבראה.

בו ניקח את עכו, ברשות כמו עכו, איזה כבר תוכנית הבראה אפשר לעשות, השרותים הם לא בדיוק שרותים, והבעיות הם קשות, אז מה חתכנו בבשר החי ביחד עם ועד העובדים שהלך איתנו יד ביד, ויושבים פה הנציגים של ההסתדרות וכבר הצלחנו גמרנו תוכנית הבראה, 100 עובדים זה אומר 20% מכח האדם של עיריית עכו כבר לא קיים. אבל מה מתחשבנים איתנו במשרד הפנים, האם נתת עוד 4% יותר ממה שצריך כדי שהעובד יפרוש, או לא. אז באתי אני ואמרתי לחבר'ה במשרד הפנים, אתם יודעים מה, כמה עולים 4% האלה כפול כל העובדים שעבדו 100 אלף שקל בשנה, מה אתם רוצים שאחזיר את כל 100 העובדים האלה בחזרה ואז הם יעלו 6 מיליון שקל בשנה או 8 מיליון שקל בשנה, בבקשה תבחרו. אז אם לוקחים את עכו ולוד כפרויקט נקודתי או כטיפול של ראש הממשלה אז ממה נפשך, או שהולכים לקראתם וגם דואגים שיהיה הבסיס המתאים כדי לאפשר לעובדים לפרוש בכבוד שזה מה, אי אפשר לבוא לעובד אחרי 20 שנה בין אם הוא טוב ובין אם הוא לא טוב, להגיד לו - שמע, אתה קישקוש אנחנו נגיד לך מה לעשות, אתה לא מתאים פה, אי אפשר זה בלתי אפשרי, כי אז הוא הולך לבתי דין והוא הולך ותוקע את כל המהלך. אז מה טוב יותר, האם לתת את ה-4% הנוספים האלה, שנתתי אותם. אתם יודעים מה משרד הפנים, אתם לא רוצים לשלם לי את ה-4% אל תשלמו לי אותם, אבל את תדפקו לי את כל תוכנית ההבראה.

100 עובדים פרשו, ואת שאמר בני, ואם תוכנית ההבראה תמומש אז משרד הפנים יזרים כסף? אומר לכם, משרד הפנים לא הזרים לי אגורה, ואני לא כועס. אני עוד מחכה באמונה שזה יקרה. א' כי כבר סימתי, אני אומר את זה, אני נותן לעצמי ציון לשבח, סימתי את תוכנית ההבראה זה לא קרה בשום רשות בארץ. תוך שלושה חודשים 20% מכח האדם כבר אינם. אז בואו תגלו גם קצת רגישות, אני מחכה לפגישה עם מנכ"ל משרד הפנים קרוב לחודש וחצי, את זה הגשתי בינואר, כמה זמן עבר מינואר אנחנו בסוף מרץ, לא באתי ואמרתי להם קחו תוכנית, זה לא תוכנית, זה כבר בוצע.

לסיום, אני רוצה לקוות, כדי שלא נרגיש פה בשני צדדים, שיתכנס גם משרד הפנים וגם משרד ראש הממשלה ביחד כי מדובר פה לא בעוד הרבה רשויות שיושבות פה לשולחן אלא בשתי רשויות כדי להביא לפתרון אם זה לעכו ואם זה ללוד, לפתרון שהוא,

תשלום השכר אצלך, מה קורה?

נכון, השיטה בעיריית עכו תמיד היתה שכל פעם
שאין משכורות לוקחים הלוואה, זאת אומרת שאנחנו חייבים לבנקים 110 מיליון שקלים, ויש גרעון מצטבר של כ-70 מיליון שקלים.

לא נורא. אם זה התקציב השנתי שלך, זה לא
נורא. זה לא תוכנית הבראה, מה זה משנה.

אני רוצה לסיים בזה שאני חושב שאנחנו צריכים
התכנס גם משרד הפנים וגם משרד ראש הממשלה וכל הפרויקטים זה נחמד ואנחנו צריכים לעבוד עליהם, אבל קודם כל לקחת את הרשות כפרויקט ראשון, לשים אותו ראשון על סדר היום כדי לסיים את הסיפור הזה, לפני שנגיע בעוד חצי שנה למצב שאנחנו בשוקת שבורה וזה עכו מוצאת את עצמה פתאום כמו לוד. ויפה שעה אחת קודם.

באתי תמיד להשתתף בדיונים של ועדת המשנה כי
חשוב לי הערים עכו וגם לוד. מה שיצא מתוך הדיון כב' המנכ"ל, כאילו שיש כאן שתי ממשלות. יש את משרד הפנים והמדיניות שלו, ויש את משרד ראש הממשלה והמדיניות שלו. ואנשים, אחד מגלגל את האחריות על השני, אני לא אתיחס לגבי מה שצינת לגבי עכו, אני מברך על כל הפרויקטים, הדברים היפים שצינת, אמנם ראש העיר, ובצדק, המבחן יהיה מבחן הביצוע הדברים יפים כשהם כתובים אבל אני מאמין שהדברים יתבצעו. אבל המצב בלוד הוא מצב קטסטרופלי, והסיבה של הדבר כאילו לוד זה כספומט של סמים, או פשע, או הריסת בתים זה גורם נזק אדיר לתדמית. יש אנשים, יש בני אדם, צריך להתמודד עם העיר הזו על ידי הקצאת תקציבים, כי בלי תקציבים שום דבר לא יתקדם. ולגבי הבניה, בלי לתת פתרונות לפני שאתה מדבר על הריסה, תן פתרון.

והדבר האחרון המדיניות הזו של מה שאומר או מי שמתקדם או מתימר, משרד הפנים ללכת ולמנות ועדה קרואה, זה להרוס לחלוטין קריסה מוחלטת של בתים. ועדה קרואה היינו בסרט הזה, התוצאות היו קשות חמורות לכן הפתרון הוא לחזק ולתמוך בראש העיר הנבחר.

למה לא מתכננים שכונות, שכונות חדשות.

מרכז השלטון המקומי, ראש עירית נשר. אינני
חושב שצריך להתבטא בצורה של ביקורת על זה שראש הממשלה ביוזמתו החליט לאמץ את הערים האלו ולהקדיש מזמנו פעם בחודש פעם בחודשיים הופיע בערים יחד עם כל צוות המנכ"לים והצוות הבינמשרדי, מתכנן תוכניות ומקדם פרויקטים. נכון שאנחנו עדיין לא רואים פירות מהפרויקטים שמתבצעים או בשלב ביצוע אבל כל אחד יודע שכדי לקדם תוכנית לתוספת של פרגולה בבית לוקח לך שנתיים בועדת תכנון. אני מגיע לכאן מועדת הכספים, אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הייתי משוכנע שהיום יצביעו על העברה כפי שסוכמה, על מיליארד ומאתיים עשרים מיליון שקל כדי שנוכל להרים טלפונים לראשי הערים גם לבני וגם לשמעון ולהגיד להם תשלמו משכורות לעובדים שלכם בערב החג, ומה קרה? שוב פעם תרגיל של האוצר, שוב פעם הכריז על זה כהולך לרזרבה, ושוב פעם דחו את ההצבעה לשבוע הבא. רבונו של עולם, שלושה חודשים התוכחנו, שלושה חודשים שבתנו, והתדינו והגענו לחצנו ידיים, אנא מכם, אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, באמצעותך לראש הממשלה להודיע לו שיש חשש שאלפי משפחות לא יהיה להם משכורת לקראת החג. זה דבר ראשון.

דבר שני שאלתי את מנכ"ל משרד הפנים מה משמעות ההודעה הזו של ועדת חקירה, אמר - אנחנו רוצים לדעת מה קורה בלוד. אני לוקח את הדברים שלו כמו שהוא אמר אותם. לקח ועדה ציבורית מקצועית שבודקת מה קרה בלוד, אני הרי יודע את מה שקרה בלוד בשלושת השנים האחרונות. מרכז השלטון המקומי בצורה החלטתית מתנגדת לכל נושא של ועדה קרואה, לא יקום ולא יהיה. תהיה ועדת חקירה, ועדה מקצועית, נראה את המסקנות שלה, נתכנס ביחד ונבדוק מה אנחנו יכולים לעשות כדי לקדם את הנושאים כדי לשפר את המצב.

הדבר השלישי, שאני אבקש ממך אדוני המנכ"ל, שים לב לנושא הזה של נושים. זה אולי פתרון של חיי שעה, אנחנו להפסיד פתרון של חיי עולם. תנסה לחשוב לשניה איזה בנק ירצה לעבוד עם שלטון מקומי או עם עירייה, אם הוא יודע,

בנקים מעולם לא ויתרו על כסף, לא בלוד לא
בטייבה.

זה מאפשר לראש עיר להתחיל כאילו מאפס.

טלב, אל תקח את הנושא של טייבה אני הייתי
מעורב שם אנחנו ויתרנו על כמה מאות אלפי שקלים במחשבה לאוטומציה, אל תיקח את טייבה כדגם. שום בנק היום לא ירצה לעבוד עם שלטון מקומי אם הוא יודע שהוא יכול להגיע לגרעונות ואחר כך יבואו לידי כונס. שום בנק, מה שאמר מנכ"ל משרד הפנים, הסדר נושים בצורה וולונטרית, בהסכמה, אני לא נגד אם הוא יכול להכנס עם קבלן שנותן שרותים ויסדר לו 20%, 30% 40% הנחה שיהיה לו לבריאות. ברגע שזה יכנס כחוק זה הפסדנו את חיי עולם. מחר נרצה להקים פרויקט מסוים ונהיה זקוקים להלוואה מסוימת לא נוכל לקבל כי גם ספקים, גם בנקים גם אנשי שרותים יפחדו להתעסק עם השלטון המקומי. לכן אני מאד מבקש ממך אתה הרי איש מקצוע, לבחון את זה לעומק מה אנחנו עשויים להשיג היום ומה ההפסד העתידי.

ידידי, אני מכיר אותם כמה ימים, מגיע להם שינתן להם צ'נס, לעזור להם כדי שיוכלו להתפנות לטפל בתושבי העיר ולא כל פעם לרוץ. היום ראש עיר מתרוצץ שלושה שבועות בחודש, כדי שיהיה משוכנע שתהיה לו אפשרות של מתן משכורת לסוף החודש לעובדים. תתנו לחברים האלה לשרת את התושבים שלושים יום בחודש ויום אחד שיתן להם את המשכורת. כולם יהנו מכך.

יש פה דוברים רבים שבקשו רשות דיבור. הבעיה
המנכ"ל חייב ללכת ואני מבין שכולם רוצים שהמנכ"ל ישמע אותם, גם זמנו מוגבל.

בחמת זעם. אתה כל הזמן אמרת אני אתן לך
לדבר. ממה אתה פוחד שאני אגיד, תן לי להשמיע, יש לי מה לדבר. אני חבר מועצת עיר, הייתי סגן ראש עיר שנה, השתתפתי בדיונים בתוכניות הבראה יש פה שלא מכיר אותם. אתם מדברים על ראש עיר שנבחר לפני שלושה חודשים הוא 20 שנה בעירייה מה היה התפקיד שלו בועדה הקרואה שכל כך נכשלה, הוא היחידי בפוליטיקאים. תתבישו לכם, אני מבקש לתת לי לדבר.

יו"ר ועד העובדים של לוד. אנחנו למעלה משנה
שלא מקבלים שכר, עברנו את ראש השנה את סוכות עכשיו את פסח ללא שכר. לא יתכן שלקבלנים יש כסף בלי כוונה מצאנו מסמך 40 מיליון שקל שהעבירו לקבלנים. האם אנחנו עובדי עיריית לוד פחות חשובים מקבלנים. או שמה שמעו שיכול להיות שיהיה הסדר נושים אז נתנו את הכסף לקבלנים במקום לעובדים. מעבר לזה, האם מישהו מכם, כולכם שמדברים פה, אתם באתם לבקר בעיר לוד, אתם ראיתם איך העיר נראית, אתם יודעים מה קורה בעיר לוד, אתה יודע שכל אחד שעזר בבחירות קיבל תחנת דלק, אתה יודע שכל אחד שידע שגם קראוונים וקיוסקים,

אני רואה את הבעיה, הדיון דיון פוליטי, זה מענין
אותך, לנגח, לא מענין אותך העיר, פוליטיקה מעניינת אותך.

אני גרה בלוד, ספר להם כמה כסף הם, בכמה כסף
הם לקחו אותך,

היא נציגה פוליטית של גבי אסרף, עם מי את
נמצאת.

גבי אסרף נגמר מזמן, אנחנו רוצים ועדה קרואה
בעיר לוד. זה מה שאנחנו רוצים. לכו בעיר תראו מה קורה.

חכיתי כל הישיבה, הבטחת לי לדבר. תכבד את
המילה שלך, מבקש לומר משפט אחד, יש לי נושא שונה שאני רוצה לדבר, אני מתחנן לפניך כתושב לוד לא כאיש פוליטי, קורה מצב בלוד שכל שרותי הרווחה קורסים, אין אף עובד סוציאלי השרותים נגמרו, אף עובד לא קיים, החינוך חולה, העיר הזאת מבוססת על ממלא מקום, ממלא מקום מנהל החינוך, ממלא מקום הרווחה, יש פה ענין של תרבות שלטונית, הכל קורס. אני יש חברי מועצה שרוצים ועדה קרואה, אתה מכיר חברי מועצה שרוצים ללכת הביתה, חברי מועצה לא מעטים.

ויכוחים פוליטיים בלתי אפשריים, הפרעות לדיון.
תוקפים את ראש העיר במילים, אם היית יודע להיות ראש עיר היינו הולכים איתך יד ביד,

אני לא מגיב.

אני רוצה לענות על שני דברים, אני גם רוצה
להסביר לכם איך המערכת עובדת. אי אפשר רק לדבר על יחודיות ויחודיות, וזה לא עובד ככה שפתאום מדינת ישראל יכולה להחליט על מישהו שהוא יחודי וזהו, כל השאר איננו. יש עוד ערים אחרות, באותו מצב, באותו ענין. אבל אחרי ששמעתי, או שהתחלתי לשמוע את ראש עיריית עכו צלצלתי למנכ"ל משרד הפנים ואמרתי לו, אני מבקש שעד מחר הפגישה עם ראש הממשלה, תפגש עם ראש העיר עכו כדי שבישיבה עם ראש הממשלה תהיה לנו תשובה, מה אגיד לך, אני די תמהה, אני מחזיק בידי הסכם להסדר הבראה ברשות לעיריית עכו, חתום על ידי ראש העירייה, אושר במועצת העיר ב-8 למרץ, כאשר אני אקריא לכם את הסיכום, זה לא מה שכתוב פה, בשל יחודה של העיר עכו תתבצע תוכנית ההבראה בשני שלבים, בשלב הראשון תערך תוכנית הבראה כנגד רשימת צעדים שבה מתחייבת הרשות לבצע בטווח הקצר, כנגד ביצוע שלבים אלה יעמיד המשרד סכום של עד 9 מיליון ₪, אשר ישוחררו כנגד ביצוע צעדים בפועל. במידה וצעדים אלו, כולל פיטורי פרישה עובדים, שחרור המענק מותנה בהפסקת העסקה בכח אדם ברשויות המקומיות, בשלב השני לאחר קביעת מסגרת המענק, וכשיגמרו מסגרת המענק האיזון הסופי במידה ויתקבל ממקורות נוספים יהיה על הרשות לעדכן את תוכנית ההבראה ולאחריה יקבע היקף הסיוע המדויק ואופן שחרורו. זאת אומרת, נעשה הסדר, נעשה סיכום, חתום על ידי עירייה אז להגיד שלא נפגשו איך זה יכול להיות אם יוצא סיכום ואתם חתומים על הסכם. עכשיו, זה שיכול להיות שההסכם הזה בסוף קיבלת רגלים קרות זה יכול להיות. אבל אני אומר לך אדוני ראש העיר, ראיתי את תוכנית ההבראה שלך אני אומר, לא יתכן, חתום,

לא יצאת מזה, זה של 2002,

זה לא תוכנית של 2002, זה מ-ה8 למרץ, על מה
אתה מדבר איתי,

אז מה אם זה ממרץ, זה לא התוכנית שהגשתי,

לא, זה 2004. אגיד דבר אחר, כשראש הממשלה
לקח את הטיפול בלוד ועכו, אבל בעיקר בלוד, כל יום טלפון מראש עיריית רמלה, כל יום, אומר, רגע, מה יש ללוד שלי אין, אני במצב סוציואקונומי, אותו דבר, אותם אחוזים, אותו מספר תושבים, כאשר המצב הסוציואקונומי ברמלה יותר נמוך מאשר בלוד.

אתן לכם עוד שתי ערים, האחת רעננה והשניה כפר סבא. מה ההבדל בין השתיים, בכפר סבא גרעון של 100 מיליון שקל, ברעננה 0. אתם רוצים עוד דוגמאות, אתן לכם.

אז מה בדיוק רוצים פה, במדינת ישראל במקום, זה לא באשמתו ואני לא מאשים את אף אחד, במקום שבו עשו גרעונות מפה ועד הודעה חדשה, תיקח מדינת ישראל את כל כספה ותשקיע במקומות האלה. אז התשובה אני כבר אומר לכם, לא. התשובה היא לא, ואנחנו לא ניקח את הסכומים האלה ונשקיע בלוד, אין למדינת ישראל את הכסף הזה בסכומים האלה להשקיע בלוד.

שלמו את הנזקים, תקים ועדה קרואה.

ולכן, אני אומר לכם ואמרתי את זה גם לשר
הפנים, ואמרתי את זה בכל פורום, אני לא מאמין בועדות קרואות, אני לא רואה איך בן אדם שבא פתאום מבחוץ מתחיל את הבעיות של העיר, יודע טוב מאד את העיר, אבל אני כן מכיר שבמקומות שבהם אין בררה, צריך ללכת להסדר נושים ומה הסדר הנושים הזה אומר, הוא אומר שבסיכומו של דבר העסק הזה של כל חובות העירייה פתור, וראש עירייה יכול לצאת לדרך חדשה מהרגע, ולכן הפסקתי,

מה זכויות העובדים בהסדר הזה,

אני מודיע לך בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
ממשלת ישראל , איננו דוד עמר, אני הובלתי לענין הזה של פתרון הבעיות המוניציפאליות. יש המון בעיות בשלטון המקומי, לפי דעתי יש אין סוף רשויות, זה לא עולה על הדעת בכלל, אני חושב שבנושא הזה של עובדים זה לא רק עובדים, האנשים האלה, אני לא יודע אם גזבר נמצא פה, זה שהוא לא מעביר ניכויים הוא מסכן את הראש שלו, תאמין לי, מסכן את הראש שלו, זה עבירה פלילית, לכל דבר וענין, מסכן את ראשו.

אקריא לכם מהמכתב של מנכ"ל משרד הפנים, שיכול להיות שהוא נכון והוא לא נכון ואת זה אני אברר. הוא כותב - יחד עם זאת מצבה הקשה של העירייה אשר החמיר בתקופה האחרונה והספק בדבר יכולתה ונכונותה, לא רק יכולתה גם נכונותה של העירייה, בהרכבה הנוכחי.

הדיווח שאני שמעתי ממנו, דרך אגב, ושוחחתי איתו על זה ביום שישי האחרון, בדרכי דרומה, הוא אמר, כל מה שזה, הכל הם לא מוכנים, הם רוצים מה שנקרא בלשון כסף על השולחן, אין לנו.

זה לא נכון. אדוני לא דובר אמת.

מנסה להרגיע את הרוחות.

זה מה שהוא אמר, בני אני לא נגדך. אנחנו נבקש
ממנכ"ל משרד הפנים ומשר הפנים שיבוא עוד פעם בצורה אחרת, יצירתית יותר למצב שבו.

בנושא המשכורות, אמרה פה יו"ר הועד, בני לא נעים לי להגיד לך, יש פה, אני לא יודע מה קרה שם בדיוק, אבל יש הכנסות לעירייה, מארנונה ומדברים אחרים. קודם כל צריך לשלם לעובדים, קודם כל.

קודם כל עובדים, קריאות רמות.
מי שפתח את מים כל השנה בלוד זה אני ולא אתה. אז אל תספר לי,

זה לא נכון.

מה שאני אעשה, אני אבקש ממנכ"ל משרד הפנים,
קודם כל זה בסמכותו, אני ארכז את כל הדברים כולם יכול לעשות מה שהוא מבין. אני מאמין שיש לו איזה שהם אספירציות דווקא למצוא למישהו ג'וב בלוד, דוד, אתה שואל אותי, לא הייתי ממליץ לאף אחד לקחת את הג'וב הזה בלוד, זה לא ג'וב כזה מפואר,

אלא בשינוי צמאים.

צמאים, לכן, אני מחר אשוחח עם המנכ"ל, אנסה
לעשות ישיבה נוספת עם השר ועם הכל, ועדת החקירה, ננסה ללכת על הסדר נושים במסגרת העיר לוד, אני מאמין שאם אתם תראו את הנכונות לזה אנחנו גם נגיע לזה.

אני רוצה לסכם את הדיון, ודבר ראשון אני רוצה
להודות למנכ"ל משרד ראש הממשלה על הענותו לבוא לועדה. הועדה פונה למשרד הפנים ולמשרד ראש הממשלה לתת פתרון לאלתר לשכר העובדים בלוד ועכו.

הועדה פונה למשרד הפנים לאשר את תוכניות ההבראה לאלתר, הן בלוד והן בעכו.
הועדה קוראת למשרד הפנים ולמנכ"ל, להפסיק את ההליך של הקמת ועדה קרואה בלוד, את ההליך, יש פה הליך שהתחיל, ברגע שהתחיל ועדת חקירה, הוא כותב את זה במכתב,

להקפיא את ההליך של הקמת הועדה לבדיקה
לקראת הקמת ועדה קרואה. יש פה הליך, אנחנו מכירים אותך, את מכירה אותו בדיוק כמוני, אנחנו התחלנו בועדה, זה מתחיל אף אחד לא יודע איך זה יגמר. אם הוא הולך להקים ועדת בדיקה שתבדוק, ולא הכיוון הוא ועדה קרואה, להקפיא את ההליך של הקמת הבדיקה,

זה 200 מיליון שקל,

את אמרת פה באחת הישיבות ועדה קרואה זה 100 מיליון שקל. את אמרת,

הועדה קוראת למנכ"ל משרד הפנים להקפיא את
ההליך של הקמת ועדת הבדיקה לצורך הקמת ועדה קרואה בלוד.

אני קורא לראש הממשלה לפעול למציאת תקציב מיוחד לעכו וללוד לפתרון המצוקות לאלתר.

לוד הפכה לאחד המקומות עם המפגעים
התברואתיים הכי קשים, ולכן עם כל הבלגן הארגוני אני רוצה להוסיף עוד נקודה שאנחנו קוראים לרשויות, גם הרשות העירונית וגם הרשויות הממשלתיות להתחיל בטיפול נמרץ לטפל בבעיות איכות הסביבה בלוד ובסביבתה.







הישיבה ננעלה בשעה 15:15