פרוטוקולים/כספים/8101



5
ועדת הכספים
24.02.04

פרוטוקולים/כספים/8101
ירושלים, כ"ה באדר, תשס"ד
18 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
מיום שלישי, ב' באדר, התשס"ד (24 בפברואר, 2004) בשעה 11:00

תקנות ניירות ערך
שינויים בתקציב

חברי הוועדה: דניאל בנלולו – היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
אלי אפללו
רוני בריזון
נסים דהן
אבשלום וילן
אורית נוקד
אברהם בייגה שוחט

דניאלה גורני – יועמ"ש, הרשות לניירות ערך
יורם הורוביץ
מיה אלון
ערן ניצן
שאול מרידור

טמיר כהן















תקנות ניירות ערך

שלום לכם, אני פותח את ישיבת הוועדה. נתחיל בתקנות ניירות ערך, פרטים לעניין סעיפים 15א' עד 15ג', התשס"ד-2004.

התקנות האלה נרשמו ב- 23 בדצמבר, 2003, ונקבע להם מועד דחייה – 15 בינואר, 2004. בגלל המועד הקצר הם לא הובאו לפרסום במועד, כך שנוצר מצב שצריך לאשר מחדש את מועד הדחייה. אנחנו מציעים 30 יום מיום הפרסום.

תודה. מי בעד? מי נגד? תודה, הרוב בעד, אושר.


































שינויים בתקציב לשנת 2004

אנחנו עוברים להעברות תקציביות. האם נמצא כאן מישהו כדי להסביר את פניה מספר 4? לא נמצא.

נעבור לפניה לוועדה 10 ו- 11. תיירות מדע וטכנולוגיה. גם כאן – אין נציג שיסביר.

נעבור לפניה מספר 42.

זו פניה שכוללת 3 דברים מרכזיים. דבר ראשון – 20 מיליון שקל למחשוב. מדובר על התקשרות של המשרד עם ספק מחשוב, בשיטה של outsourcing כאשר כל השירותים מתקבלים מספק חיצוני, למשך 5 שנים. האומדן של ההתקשרות הוא בערך 4 עד 5 מיליון שקל לשנה, ולכן נדרשים לתקצב הרשאה להתחייב רב שנתית ל- 5 שנים. זה לגבי המחשוב.

הדבר השני הוא פרוייקט של שיקום רמת חובב. זה פרוייקט גדול שאנחנו נמצאים בתחילתו. המשרד לקח חברה לתכנון השיקום של האתר. עלות התכנון, על פי דו"ח שהכינה חברה חיצונית הוא בין 50 ל- 100 מיליון דולר, ואין לנו את המשאבים לעשות את זה. אנחנו עושים את זה במקטעים. כרגע אגמנו תקציבים ל- 3-4 שנים, שנה אחורה ושנתיים קדימה, של 28 מיליון שקל. מה שאתם רואים פה זה תקצוב של השלמה של הסכום הזה ל- 28 מיליון שקל, כדי שאפשר יהיה לשקם את האתר. מדובר על שיקום של שתי הבריכות החומציות באתר, שמהוות את המפגע החריג. בהמשך נשקם את שטחי ההטמנה של החביות שהולכות ומתפוררות שם. כמובן שאנחנו במשא ומתן מול האוצר כדי לארגן יותר תקציבים לפרוייקט הזה. הוא במדרגה העליונה ביותר של פעילות המשרד.

יש שם פרוייקט של משרפה.

נכון. המשרפה עובדת, יש בה תקלות.

הזמינו בגרמניה משרפה מיוחדת.

זו משרפה מצוינת ששורפת את הפסולת הרעילה. יש פסולות אורגניות שצריכות להישרף במשרפה. זה הפתרון הטכנולוגי הטוב ביותר. זה פתרון יקר, יחסית, אבל אנחנו מקדמים אותו. בכל אופן, יש שם פרוייקט מאד גדול שכרגע אנחנו נכנסים לשלב המעשי הראשון שלו.

לא עומד מזומן לרשות העניין?

כמובן. עומד מזומן. זה נמצא בסעיף התקציבי הקיים. יש לנו סדר גודל

אבל אתה אומר שמהסעיף התקציבי הקיים אתם מורידים. קח את "חומרים מסוכנים" – אתם מורידים ב- 1,100,000,000 שקל – מ-7 מיליון ל-6 מיליון. מצד אחד אתם מקדמים הרשאה להתחייב ומצד שני אתם מורידים.

יש מספיק מזומנים, בערך בסדר גודל של 7 מיליון שקל. השנה אנחנו לא צריכים את כל מה שיש שם, כי החוזה ייחתם רק בחודשים הקרובים ולא נצטרך לשלם, למעט את אותם 3-4 מיליונים השנה, ולכן את המזומנים האחרים אנחנו מעבירים לפעילות אחרת.

אבל המזומן הקיים פה הוא בתוך ההרשאה הזו?

כן. יש כנגד ההרשאה של 28 מיליון שקל כ-4 עד 5 מיליון שקל מזומן. ה-19 זו תוספת להרשאה שקיימת שם.

שאלת הבהרה לגבי פרוייקט המחשוב – האם נקבע כבר הספק?

אנחנו בשלבים סופיים של המכרז.

זאת אומרת – המכרז עדיין מתנהל.

הוא בשלבים סופיים. כדי שנוכל לחתום על חוזה חייבים שזה יהיה מתוקצב.

אני בעד שיקום רמת חובב. יש שם הרבה מה לשקם, אבל אני חושב שזו צריכה להיות הזדמנות לעשות סקר מאד גדול, כאשר אנחנו מדברים על מה בדיוק הקריטריונים, כי יש דיבורים מאד בעייתיים בכל האזור הזה. יש מצב מאד משונה, ואני לא בטוח שאתה הוא הכתובת לשאלות האלה, ולכן אני מציע: היות ומדובר בתהליך ארוך ובהשקעה מאד גדולה, שיתקיים פה על זה דיון. למשל – הצבא זז, אך הבדואים נשארים והקיבוצים נשארים. הצבא אומר שהוא לא רוצה להיות קרוב מידי לשם. השאלה היא: כאשר אומרים שרוצים לשקם, מה היא הפרוגרמה? מה אנחנו מוכנים שיהיה ברמת חובב. האם זה האתר היחידי? האם ירדה מעל הפרק האפשרות של אתר אחר? בסך הכל האתר התקרב לבאר שבע, לא שבאר שבע זזה. מה שהיה פעם מעבר להרי החושך זה היום כבר בפנים. יש כבר בדרך את בית הסוהר. מדובר שם על יישוב קבע בדואי, בטווח שלא ברור אם הוא בתוך הקריטריון שדובר. אני חושב שמישהו צריך לבוא לכנסת ולהסביר איך הוא בדיוק רואה את כל המכלול הזה כי אנחנו מאשרים את הסכום ולפרוגרמה צריכות להיות איזה שהן הנחיות. אנחנו רוצים שזה יהיה נקי לגמרי.

אני, במקרה, הייתי עם עוד חברי כנסת בביקור בבית ספר בדואי קרוב לשם. יש תרגולת מה קורה במקרה שיש ענן מרמת חובב. יש מסכות לעניין. בית הספר נמצא על יד תחנת החשמל. נדמה לי שזה כ-5 ק"מ מרמת חובב. השאלה היא האם הולכים לחיות שם ברמה של איום כזה. יש כל הזמן טענות שנשמעות על ידי אנשי המועצה האזורית רמת נגב. היו ויכוחים שאני לא רוצה להכריע בהם, על רמת התחלואה שעלתה או לא בגין רמת חובב. בכל זאת יש עובדה אחת פשוטה: הצבא זז. הצבא יכול לזוז אבל אלה לא יכולים לזוז. אז אני אומר: שיבואו לפה ויציגו מה הפרספקטיבה של השיקום שרוצים לעשות.

אבל אתה מסכים שצריך לעשות שיקום.

יש הבדל אם משקמים וזה ממשיך להיות פעיל – וזו התוכנית, למיטב ידיעתי. אז מה הן המגבלות? שאלתי יותר שאלות ממה שיש לי תשובות. אני יודע שזה כל פעם מנסר בחללו של הנגב. כל פעם יש כתבה במקומון. אם הולכים למהלך כזה ארוך טווח, עם השקעה גדולה בחברה בינלאומית שתעשה את הסקר, מישהו צריך להנחות אותה מה אנחנו רוצים, שאם הכל יתבצע - איך זה ייראה.

למעשה מדובר על פרוייקט השיקום של אתר הפסולת הרעילה. מעבר לכך אנחנו צריכים לטפל בשיקום של בריכות האידוי של המועצה, ואנחנו צריכים לסייע למפעלים להפחית את הפליטות שלהם כדי לא לפגוע באזור, באמת. צריכים לכך תוכנית כוללת, ואנחנו במשא ומתן. אתמול ישבנו עם אורי יוגב, הממונה על התקציבים, וסוכם שצוות משותף של שני המשרדים יבנה תוכנית כזו כדי לתת מענה תקציבי לדבר הזה. אני מבקש לאשר את זה כרגע, כדי שנוכל להתחיל להיכנס לתהליך השיקום. אני אעביר את הבקשה. אני בטוח שהשרה או המנכ"לית ישמחו לשבת ולהסביר לנו את כל התהליך שמדובר עליו. חבל לעקב עכשיו פעולה דחופה.

אתם הרי לא מתחילים עכשיו. חבר הכנסת חיים אורון אומר דברים בצדק רב. הוא רוצה האם השיקום של האתר משמעותו רק שיקום פנימי, או שזה שיקום שלוקח בחשבון את כל הסביבה הטבעית, האם רוצים לשקם רק עד הגבולות של האתר, או שלוקחים בחשבון גם את כל אלה שחיים מסביב. אני חושב שתשובות כאלה יכולים להינתן בתוך שבוע – עשרה ימים, בתוך יומיים. תבוא לכאן עם תשובות, ונשמח לאשר לכם, אבל לאשר תקציב ויתחילו לרוץ, ואחר כך תהיינה עובדות בשטח, שלא לזה התכוונו ?

אני חושב שנבוא ונציג את כל הפניות שיש בידינו היום, חלקן עדיין לא מגובשות, אבל פעולה דחופה שממש יכולה למנוע פגיעה חריפה בסביבה, וכמובן – בתושבים - - -

מה זו פעולה דחופה?

פעולה דחופה זה להתקשר מיד, במכרז, עם החברה לשירותי איכות סביבה, שתתחיל בתוך שבועות ספורים לשקם את הבריכות האלה.

אז מה ההבדל אם, נניח, אחרי שתציגו לנו את זה בתחילת השבוע הבא? אתה מדבר על כמה שבועות, אתה לא אומר שאתה הולך לעשות את זה מחר בבוקר. אתה לא עומד לעשות את ההתקשרות הזו מחר בבוקר.

לעכב תמיד אפשר.

אני שואלת מבחינת העיתוי.

אני מתחייב, בשם השרה, שנבוא ונופיע בפני הוועדה, ונציג את כל העובדות שידועות לנו.

כיוון שזה נוגע אישית לחבר הכנסת חיים אורון - - -

- - -

לא אישית. סליחה.

אני אשמח אם נקבל מהם את התוכנית אחר כך, אך אולי נאשר להם את זה עכשיו.

נאשר את זה בהתניה.

נאשר את זה, והם יעבירו לנו את התוכניות.

אני יודע שהם יקיימו את ההבטחה.

הם יבואו אלינו עוד פעם.

האם זה מקובל עליך, חבר הכנסת אורון?

הרי בסופו של דבר יתפרסם שאנחנו אישרנו העברת כסף לשיקום. אני באמת חושב שהנושא הוא מאד כבד. חבר הכנסת מיכאל נודלמן היה פעם יושב ראש של ועדת משנה שהייתי חבר בה, לפני כמה שנים. סיירנו ובדקנו. זה נושא לא פתור. זה נושא שכל פעם מתעורר מחדש בעקבות אירוע, בעקבות פרסום בעיתון. הוא מצדיק דיון. זה שאורי יוגב נתן או לא נתן תקציבים – לא שייך לעניין פה. מה שאני מספר לכם פה על תרגילים לפינוי מהיר של בית ספר - - -

אני מבקש שתעבירו אלינו את התוכנית.

שיבואו לוועדה. למה שאלתי על משרפות? אני כבר שומע ש- 8 חודשים המשרפה הזו לא עובדת.

מי בעד אישור? מינגד? תודה, פניה מספר 42 מאושרת.

אנו עוברים לפניה מספר 41 40.

הפניה הזו נועדה לתקצב את הסכם הפשרה שהושג בין המדינה, חברת "קווי זהב" לשיחות הבינלאומיות, ו "בזק". הסיפור היה ש "קווי זהב" יצאה לדרך הובטח לה, על ידי המדינה, לעשות לה קיבולת מסוימת בכבל תת קרקעי שדרכו עוברות השיחות הבינלאומיות. בסופו של דבר לא אופשר לה להשתמש בכבל הזה, שנקרא "כבל אמוס", ועבדו על הסכם פשרה שנמשך כמה שנים והוחלט על סך 6 מיליון שקל, ש "בזק" והמדינה יתחלקו בו בחלקים שווים.

המקור של הכסף הוא מ - - ?

לא, זה מקור תקציבי של משרד האוצר, שידע שהולך להתגבש הסכם כזה, ושריין סכום. זה כסף שנצבע לצורך העניין הזה.

תודה. מי בעד האישור? מי נגד? אושר, תודה.

אנו עוברים לבקשה מספר 29 30

במסגרת התוכנית הכלכלית הוחלט על העברת פעילות עמותה בשם מט"י מו"פ,שעובדת במשרד התעשייה והמסחר, ועוזרת למדען הראשי בתפעול מנהלות ונושא של הסכמים בינלאומיים, הפעלת חממות ומיזמים נוספים. כמו שאמרתי – זה פעם במסגרת של עמותה, והחלט, במסגרת חוק ההסדרים, להעביר את זה לשירות המדינה. במסגרת ההעברה הזו הוחלט גם להקטין ולקצץ בסעיפי כוח האדם. הדבר הזה יושם בספר התקציב, בפועל, והועבר מתקציב התמיכות 38 אל תקציב 36, קרי – העסקת העובדים, מעכשיו, תיעשה דרך המדינה. הדבר הזה הוא קצת יותר מורכב ומסובך מבחינת יחסי העבודה עם העובדים שם. הגענו להסכם עם משרד התעשייה והמסחר שבחצי שנה הקרובה נמשיך עם התיקון כמו שהיה נהוג עד תחילת שנת 2004.

אלה עובדים של מט"י מו"פ שעבדו דרך סעיף אחר?

כן. מדובר על עמותה. יש גם עמותות נוספות שעוזרות למדען הראשי לנהל את תקציבי החממות שלו, או כל מיני הסכמי סחר שקיימים: ישראל-קוריאה, ישראל-סינגפור. העסקת העובדים נעשית דרך העמותות הממשלתיות. במסגרת התוכנית הכלכלית הוחלט שאין טעם להעסיק את העובדים בצורה של עמותות. רוצים לפרק את העמותות הללו ולקלוט אותם לשירות המדינה, תוך ביצוע תוכנית התייעלות. זה בוצע. הסכום מוקצב ב- 26.

במסגרת ההעברה הזו – מה היתה מצבת כוח האדם לפני ואחרי הקליטה שלהם במגזר הציבורי? הרי בסך הכל הכללי המדיניות של הממשלה הזו היא להקטין את המגזר הציבורי. אז מה קורה פה, בפועל? יש איזושהי כניסה, בדלת האחורית, להגדלת המגזר הציבורי?

אנחנו קולטים את העובדים במגזר הציבורי, אבל קולטים מספר עובדים מופחת. יש שם קרוב ל-50 וקולטים, למעשה, 25, לפי אותה תפיסה שמנחה אותנו גם בקליטת עובדי כוח האדם: אנחנו רוצים להפסיק את העיוותים שקיימים בהעסקת העובדים. אז אם זה אומר לקלוט עובדי כוח אדם חיוניים למשרד, ואם זה אומר פירוק עמותות ממשלתיות מהסוג הזה – נעשה גם את זה, כמובן – תוך כדי תהליך קיצוץ והתייעלות. ההעברה הזו, למעשה אומרת שאנחנו דוחים את הביצוע בחצי שנה, בהתאם להסכם שיש לנו עם משרד התמ"ת. הדברים הם קצת יותר מורכבים.

במסגרת הזו – כמה עובדים כאלה יש, ומה התוכנית של המשרד.

החלטת הממשלה קובעת שייקלטו 25 עובדים.

יש עוד שאלות? מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.

אנו עוברים לבקשה מספר 27.

מדובר על פניה שדנו בה כבר על העברת 100,000 שקלים למימון פעילות הוועדה לבחינת השידור הציבורי. מי שעומד בראש הוועדה הזו הוא רענן דינור, מנכ"ל משרד התמ"ת. מינה אותו שר התמ"ת. במסגרת הוועדה יש גם נציגי ציבור והעברת הכספים ממשרד התקשורת למשרד התמ"ת נועדה כדי לשלם להם, בהתאם להוראות נש"מ שקיימות.

אותם נציגי ציבור בוועדה מקבלים שכר?

מדובר על החזר הוצאות לדירקטורים.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה, אושר.

אנו עוברים לבקשה מספר 11 10.

מדובר על העברה של משרה ממשרד המדע למשרד התיירות. הדבר הזה הוא לא כל כך טריביאלי ביחסי העבודה בשנה האחרונה. ישנו שליח ממשרד המדע בפריז. המשרה הזו, במסגרת ייעול שירות המדינה – בוטלה, ופסק הדין של בית הדין לעבודה, ביחד עם שילוב של נציבות המדינה החליטו שהעובד שמשרתו קוצצה במשרד המדע ימשיך להיות מועסק בשירות המדינה, ואז בוצע איזשהו "פול", נציבות המדינה ביצעה איזושהי עבודה, וביקשה כמה מכרזים מכמה משרדים, ומשרד התיירות הוא המשרד שקולט אותו אצלו. הוא עומד להיות מועסק בתחום של תיאום ובקרה במשרד התיירות. הדבר הזה נעשה באישור נציבות המדינה, וכך מעבירים את התקן ואת השכר ממשרד המדע למשרד התיירות.

אם המשרה בוטלה, אז אין משרה כזו.

זה היה בבית הדין, ודרך הנציבות - - -

הוויכוח בבית הדין לא היה על המשרה, הוא היה פרטני לגופו של אדם. האדם היה חייב להמשיך להיות מועסק במדינה.

כעובד מדינה.

כן. המשרה שלו במשרד המדע – בוטלה. אם משרד התיירות קלט אותו – מתקצבים אותו במשרד התיירות, זה מה שצריך לעשות. מאיפה הבאתם את הכסף הזה? המשרה בוטלה.

מי בעד הבקשה? מי נגד? תודה, אושר.

אני לא נגד, אבל זה לא תקין, מה שעשיתם. לא תקין.

אנחנו עוברים לפניה מספר 4.

מדובר על פניה שנועדה להעביר 157 משרות ממע"צ ל - - בגלל הביטול, בגלל המעבר לחברה, כמו שאני מבין.

- - -

מי שמטפלת בזה ילדה לא מזמן. אני מציע שנחזור לזה.

נעבור לפניות 22 ו- 23.

מדובר על הליך שהוא יחסית טכני. אם אתם זוכרים, בשנה שעברה ניהלנו פה דיונים ארוכים לגבי תקציב הרשאה להתחייב לרכבת בסך של כ- 24 מיליארד שקלים. התקציב בסופו של דבר עבר בוועדת הכספים, אלא שההסכם לא נחתם ב- 2003 היות והמשא ומתן עדיין לא הסתיים. בגלל חוק התקציב הסכום הזה בעצם מבוטל בשנת 2004 וצריך להעביר אותו שוב לוועדת הכספים על מנת לתקצב את הנושא שוב, כדי שההסכם ייחתם. מדובר יחסית בהליך שהוא פורמלי, בהתחשב בזה שאישרתם את זה כבר בסוף השנה שעבר.

ההסכם שנחתם זהה להסכם שהונח פה?

לא הונח הסכם. מדובר בסך הכל על פערים קטנים במשא ומתן שפשוט מאד לא סוכמו עדיין, ולכן לא יכלו לחתום על ההסכם.

מה שמפליא הוא שאז, בזמנו, הם הלחיצו אותנו כל כך, כינסו את הוועדה ועשו את זה בהליך מזורז. מדובר בסכום מאד גדול, בכל זאת, ואנחנו לא הזדרזנו.

זו פעם ראשונה בהיסטוריה שמעבירים 24 מיליארד שקל בוועדת כספים.

אני חושבת שכדאי לבדוק את הנושא הזה עוד פעם,

אני רוצה לשאול שאלה: התאריכים שנקבעו על ידי השר פה, שהרכבת תהיה גמורה ב- 2007 ובכרמיאל היא תהיה גמורה ב- 2006 - - -

התאריכים נשארו בעינם.

זאת אומרת – יש התחייבות לעניין הזה, זה לא השתנה.

אמת. מה שקורה היום – בשל המשא ומתן והעובדה שההסכם עדיין לא נחתם, זה לא מעכב את תוכנית הפיתוח של הרכבת, שאושרה גם פה וגם בממשלה. ההסכם עצמו לא נחתם. זה הליך פורמלי של חתימת הסכם שמצריך גם את ההרשאה להתחייב הזו. אין שינוי בלוחות הזמנים של תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל.

עוד שאלות? אין. מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:40