כנסת פתוחה

פרוטוקולים/מעמד האישה/8153



5
הועדה לקידום מעמד האישה 23.2.2004

פרוטוקולים/מעמד האישה/8153
ירושלים, כ"ח באדר, תשס"ד
21 במרץ, 2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום ג', א' באדר התשס"ד, 23.2.2004 בשעה 10:30

ס ד ר ה י ו ם

העלאת המודעות למחלת האוסטיאופורוזיס – אבחון וטיפול

חברי הוועדה: היו"ר גילה גמליאל
אורית נוקד
רשף חן

ד"ר דורית ניצן קלוסקי, ראש שירותי המזון משרד הבריאות
גב' מירי זיפצינר, מכון גרטנר
ד"ר רונית אנדוילט, דיאטנית ראשית, קופ"ח מכבי
ד"ר אייזיק הוך, רופא משפחה ואפידמיולוג, קופ"ח מכבי
פרופ' מיכאל פיינגולד, חטיבת הקהילה, קופ"ח מאוחדת
פרופ' שמואל שרירא, רופא מחוזי קופ"ח מאוחדת
גב' ברוריה שרמן, מנהלת הסיעוד, קופ"ח לאומית
גב' לילי שרביט, מתמחה, ההסתדרות הרפואית
עו"ד ריקי שפירא, קולך – פורום נשים דתיות, נציגת העמותה
גב' ליטל שפירא, קולך – פורום נשים דתיות,
גב' מטי גרינברג, ההסתדרות החדשה
ד"ר חנה קטן, אמונה
פרופ' יוסף פולדש, העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם
פרופ' בוריס קפלן, העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס
גב' פנינה רוזנבלום
גב' עדנה בוקשטיין, החברה למתנ"סים
מר דן ספיבק, אורח העמותה לאוסטיאופורוזיס
גב' מירי גלאון, אורחת העמותה לאוסטיאופורוזיס
גב' אגנס מייזלט, חברת FVERITS
גב' ציפי כהן, מרכז לאוסטיאופורוזיס הדסה ירושלים
גב' נאווה פרחי בוקר, דוברת העמותה לאוסטיאופורוזיס
גב' קעטבי רחל, מנהלת חבל ופעילה באגודת עילם.
גב' ירדנה גרבו, מנכ"ל חברת בנייה ופעילה בעמותת עילם
גב' פרג דרורה, חברת העמותה,
גב' דגני ברטה, תזונאית עמותת אוסטיאופורוזיס
ד"ר רונית אינדרוילט , מכבי שירותי בריאות,
גב' אירית ענבר, מנכ"ל העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס
גב' פלורנס איטח מסיל, רכסזת מתנדבות של העמותה לאוסטיאופורוזיס

דלית אזולאי

חבר המתרגמים בע"מ



העלאת המודעות למחלת האוסטיאופורוזיס – אבחון וטיפול

אני רוצה לפתוח את הישיבה, היום אנחנו נקיים בוועדה
לקידום מעמד האישה, לשנת 2004, אנחנו רוצים להעלות יותר את המודעות לאוסטיאופורוזיס, וגם להציג את הפרויקט הנפלא, שחלק מהתמונות נמצאות כאן וחלק מהתמונות של התערוכה גם בכניסה, של נשים מצלמות נשים בחסות העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס. היום יציגו בפנינו את הסקר, ואני רוצה להודות באופן אישי לעליזה זאנה, ממשרד יחסי ציבור דוברות ותקשורת שיזמה את הדיון היום פה בוועדה וגם הציגה בפנינו את התערוכה.

אנחנו נרצה לשמוע את הסקירה הכללית והמטרה של הישיבה היום זה יותר להעלות את המודעות בקרב נשים. מהנתונים שהצגתם בפנינו, לפחות באופן חלקי, נשים כמעט כולן שמעו על עצם המחלה, יחד עם זאת פחות נשים מתמודדות עם זה ביום יום בהיבט של הטיפול הנכון והראוי. מכיוון שכך יש כאן את כל הנציגים, גם של משרד הבריאות וגם מקופות החולים וגם מהעמותה, על מנת שביחד נראה איך יהיה ניתן ליצור מצב של טיפול מונע, על מנת שנשים לא תגענה לסיטואציה שבה ממש תחלנה ותמצא את עצמן עם שברים שגם אם נסתכל על זה בנטל הכלכלי, לעניין של קופות החולים זה נטל שיהיה בשלבים מאוחרים אף גבוה יותר מהטיפול המונע. גם לגבי נשים, אם מתייחסים לפן של איכות חיים טובה יותר, אז זו בעצם המטרה של הישיבה.

בוקר טוב, תודה לגילה גמליאל, יושבת ראש הועדה לקידום
מעמד האישה, שבחרה להעלות את הנושא של אוסטיאופורוזיס, שהוא נושא כאוב, אומנם כשנכנסים לפה זה נראה ככה כמו תערוכה חגיגית, ואולי זאת באמת ההזדמנות להתחיל ולומר כמה מלים על התערוכה.

התערוכה הזו נולדה כתוצאה מהצורך המתמיד להעלות את המודעות לנושא האוסטיאופורוזיס, אנחנו מוצאים שפונות אלינו יותר נשים מבוגרות, מגיל שישים ומעלה, ולאחרונה גם מגיל חמישים ומעלה, אבל השאיפה שלנו שהמודעות תהיה בעלייה גם מגיל ארבעים, כי זו מחלה שקטה, שחייבים להיות מודעים לה בזמן ולמנוע את הגרוע מכל, את השברים.

בשיתוף פעולה עם משרד יחסי ציבור של עליזה זאנה וניצן אופיר, נוצרה תערוכה הזו, כאשר אני מניחה שמרבית המצולמות מוכרות לכן, וכל אחת מהנשים פה באמת נתנה את השם שלה בהתנדבות, למען העלאת המודעות לאוסטיאופורוזיס. הצלמות הן צלמות נשים, שהן צלמות מקצועיות, וקראנו לתערוכה נשים מצלמות נשים, למען העלאת המודעות לנושא האוסטיאופורוזיס .

התערוכה הזו הוצגה גם בתל אביב במרכז ויצמן והיו הדים רבים. היה לנו דוכן, אנשים או בעיקר נשים התקשרו לעמותה, וזאת הייתה פעם ראשונה שקיבלנו מאוד טלפונים מנשים צעירות יותר, בנות שלושים וחמש, ארבעים, בעקבות השאלה שהם שאלו את הדיילות שישבו בדוכן, מה לנשים צעירות ולאוסטיאופורוזיס. אז הסברנו שזאת מחלה שקטה, שהמקורות שלה הם בגיל הצעיר יותר, או המודעות חייבת להתחיל בגיל הצעיר. לכן נשים מהתקופה הזו צריכות להיות מודעות מה עליהן לעשות בכדי למנוע ובבוא הזמן ללכת ולהיבדק.

מכיוון שהזכרתי שזו מחלה שקטה, ונמצאים פה גם פרופ' קפלן ופרופ' יוסי פולדש מהעמותה, הם בהמשך ידברו על המחלה. אני חושבת שמאוד חשוב ללכת ולהיבדק, מכיוון שלפעמים מסת העצם של אישה מתדרדרת עד לכדי שבר, והיא לא תדע שהמצב שלה כל כך חמור.

בשנת 2003 נערך בשיתוף פעולה עם מכון גיאוקרטוגרפיה סקר ארצי, שהקיף 4130 נשים מגיל חמישים ומעלה, וממצאי הסקר מראים כמה דברים מאוד מדאיגים. רק מחצית מהנשים שנשאלו יודעות שצפיפות עצם נמוכה מהווה סמן עיקרי למחלה. הן לא מבינות שאם צפיפות העצם שלהן נמוכה, אם מי שמבין את המושגים, נניח אוסטיאופניה, הם לא מבינות שאם הן בתחילת הדרך במידה ולא יבדקו עצמן בהמשך, או במידה ולא יטפלו בעצמן כמו שצריך, הן יכולות להגיע למצב של אוסטיאופורוזיס ושברים.

נמצא שנשים שעברו בעבר בדיקת צפיפות עצם והמצב שלהם היה לא רע, ידוע שבמהלך החמש שנים לאחר הפסקת המחזור, הירידה היא מואצת הרבה יותר, והם עשו פעם אחת בדיקה והן חושבות שזה מספיק. אם הן היו הולכות לעשות את הבדיקה באופן רציף, הן היו מגלות מה שהן גילו במהלך הסקר, שהם הלכו לעשות אחרי מספר שנים בדיקה, גילו פתאום שהן סובלות היום מהמחלה ובכלל לא מטופלות כי לא ידעו.

הנושא הזה חייב להקיף את כל האוכלוסייה, הרופאים צריכים ליידע נשים בגיל המתאים, לשאול אותם האם עשית בדיקת צפיפות עצם, האם את מודעת לסיכונים, מה את עושה למען איכות החיים שלך.

בסקר התברר גם כי נשים הן היוזמות העיקריות לבירור הסיכון שלהם, פי ארבע יותר נשים יוזמות שיחה עם הרופא, ולכן אני חושבת שיש מקום לעשות פעילות נרחבת גם בקרב הציבור, וזה מה שאנחנו עושים, אבל גם אני יוצאת פה בקריאה לקופות ולמשרד הבריאות לעשות יותר פעולות בקרב הרופאים.

אני יודעת שמנהלת שומרון של קופת חולים כללית, אחת הרופאות שהייתה צריכה להגיע ד"ר רקפת בכרך, שהיא מנהלת מרפאה, אמרה לי שהמנהלת שלה, מנהלת שומרון, יצאה עכשיו בתפיסה חדשה ולקראת 2004 היא הוציאה חוזרים ומפגשים בקרב הרופאים, כאשר המטרה שלהם באמת לבדוק יותר את הנשים שנמצאות בסיכון, וליידע אותן על חשיבות הבדיקה ולשלוח אותן לבדיקה.

אני מודעת לזה שהנושא הוא בהחלט על סדר היום, אבל אם אנחנו רואים שרק חמישים ושישה אחוז מהנשים עושות בדיקת צפיפות עצם, אז צריך לעשות ולהמשיך ואולי אפילו להכריז על שנת 2004, כעל השנה שבה אנחנו באמת יוצאים בקריאה לרופאים ולציבור ללכת ולהיבדק. כי זאת הדרך הפשוטה ביותר וגם סל הבריאות אישר, עוד לא העביר את הכספים, אבל אישר שהחל מגיל שישים כל אישה יכולה לעשות בדיקת צפיפות עצם.

תודה רבה, אני רוצה רק לברך את חברותיי, חברת הכנסת
לעתיד פנינה רוזנבלום, נקווה שתיכנסי בקרוב, חברת הכנסת אורית נוקד ממפלגת העבודה, ויצטרפו אלינו גם חברי כנסת בהמשך. תודה רבה על הסקירה. אני ארצה לשמוע את פרופ' יוסי פולדש.

קודם כל אני מתנצל, כי אני לא ידעתי בדיוק על מה הנושא, או
על מה צריך לשים את הדגשים, ואני אולי הייתי מעדיף אולי לדבר מאוחר יותר.

הפעם נפעל בשיטה ההפוכה, מי מעוניין?

אני סגן המחלקה בבילינסון ורכז רפואת נשים מחוז דן פתח
תקווה, אני מהעמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיס וסגן נשיא האגודה הישראלית למנאופוזה, בתור שכזה אני אתחיל דווקא עם רופאי ילדים.

אני אדבר על זה שכבר צריך לעבוד על תזונה נכונה שכוללת סידן ופעילות גופנית בגיל הצעיר והכוונה לגיל חמש עשרה עד עשרים וחמש, שזה הגיל שבו נבנית שיא מסת העצם. בהמשך כשאנחנו מגיעים לבדיקת צפיפות עצם, אנחנו מקבלים תשובה שבדיקת צפיפות עצם, שהיא יחסית לשיא מסת העצם בגיל הצעיר. אם שיא מסת העצם הוא נמוך, האישה מתדרדרת הרבה יותר מהר כתוצאה מהפסקת הפעילות השחלתית ההורמונלית בהגיעה לגיל המעבר.

כלומר אנחנו צריכים גם להתמקד באותה אוכלוסייה של בית ספר תיכון, צבא וכן הלאה, ששם חשוב מאוד הפעילות הגופנית והתוספת סידן במזון, אכילה נכונה. מה שנכון לכל החיים, אבל אם אנחנו פה מדברים על האוסטיאופורוזיס חשוב מאוד להדגיש את זה.

הדגשים הבאים זה דגשים של תזונה נכונה ופעילות גופנית גם בגיל המבוגר ואנמנזה, מה שאנחנו הרופאים מאוד אוהבים לדבר על זה ולפעמים לא כל כך מקפידים עקב חוסר זמן במהלך הביקור השגרתי, שבא עקב תלונה של האישה, אלא יותר במהלכי ביקורים יזומים ובמודעות כזאת של פעילות העמותה באירועים מסוג זה, אבל שאלות לגבי אורח החיים של האישה, ומה קרה במשפחתה והאם להורים שלה או לאחיות יש אוסטיאופורוזיס, ולהרתיע מראש בפני הדבר.

כאשר אנחנו הצלחנו במאמצים משותפים להכניס תרופות מתאימות שהם בונות או מונעות פירוק העצם, והיום יש גם תרופות שבונות עצם, אנחנו עושים מעקב אחרי צפיפות העצם, כי זאת היא הבדיקה הבלתי חודרנית היחידה שיש, למרות שהיא לא תמיד משקפת נכונה את המצב האמיתי של העצמות, אבל היא הכי טובה, שבלי לעשות נזק לאישה, ולכן אנחנו משתמשים בה.

אני כאן רוצה להתריע על דבר שקורה לאחרונה, שנשים שהתחילו טיפול, כתוצאה מכך שהם התאימו לטיפול, לפי הוראות סל הבריאות ולפי הנחיות והגדרות מה זה אוסטיאופורוזיס , כמה סטיית תקן מהנורמה נחשב אוסטיאופורוזיס , וכמה האישה נמצאת בסיכון של תחלואה ותמותה מזה וצריך לזכור שפרט לאלה שמתות מהאוסטיאופורוזיס ומהשברים, בעיקר בפרק הירך, יש הרבה מאוד נשים שנשארות עם תחלואה גבוהה, זקוקות לתוספת של כוח עזר בבית, מישהו שיעזור להם לתפקוד היום יומי, והדבר הזה מביא אותם לאשפוזים של ארבעים אחוז יותר מאשר אישה שלא שברה את הרגל, במהלך השנה הראשונה אחרי השבר, לא מסיבה של אוסטיאופורוזיס. אלה ששברו את הרגל מאושפזות כתוצאה מדלקת ריאות, כתוצאה מכל מיני דברים אחרים, בארבעים אחוז יותר מאשר אלה שלא שברו. כלומר המניעה מונעת גם מחלוקת אחרות נלוות, שהן לאו דווקא אוסטיאופורוזיס וזה חשוב מאוד.

היום מה שקרה, אנחנו מתחילים טיפול, האישה נמצאת במעקב, אנחנו אז כתוצאה מהטיפול רוצים לראות האם הטיפול עוזר או לא, עושים לאישה בדיקת צפיפות עצם חוזרת, וראה איזה פלא, מצבה משתפר. זה לא פלא בכלל, הרי לכך הייתה כוונתנו מלכתחילה, לא רק למנוע התדרדרות, אלא גם לעשות שיפור אם אנחנו יכולים. וכאשר האישה משתפרת, היא יכולה לפעמים לעבור מחדש את הרף, את אותו רף שקודם אפשר לה לקבל טיפול, ויש נשים שידן אינן משיגה קניית הטיפול, קיבלו את הטיפול במסגרת זה שהגיע להם והנה הן השתפרו והטיפול נמנע מהן בהמשך, ואנחנו צריכים לפעול גם בנושא הזה.

זאת אחת מההמלצות, כמו מרבית הדברים שצריך בעצם, זה
תמיד כבר מגיל הינקות. הצטרף אלינו חבר הכנסת רשף חן, משינוי.

אני רק רוצה לשאול, האם באמת העלייה במסת העצם היא
קשורה בגיל מסוים, זאת אומרת האם נבדק הדבר ומצאו שאישה שמקבלת טיפול בגיל צעיר יותר, סיכויי ההצלחה שלה להעלות את מסת העצם גדולים יותר?

בוודאי,

אם אתה יכול להגיד לי לגבי הגילאים, זה מעניין.

יש עקומות שמראות את השיפור, שהוא מתבטא מהתחלת גיל
הפוריות, העקומה היא עקומה עולה וברגע שהאישה מגיעה לגיל עשרים ושמונה בערך, עשרים וחמש עשרים ושמונה, שם נפסקת העלייה במסת העצם ויש קו ישר לאורך שנות הפוריות של האישה. כאשר הזה יורד באופן דרמטי בהתחלה בשנים הראשונות של גיל המעבר, ובהמשך הוא יורד הלאה באופן הדרגתי. יש שנה, שנתיים, שלוש, של גיל המעבר, ששם יש יריד חדה מאותה עקומה שאליה הגיעה האישה, אולי בגיל עשרים ושמונה.

זה אני יודעת, רק רציתי לשאול האם כתוצאה מהטיפול, האם
באמת יש הבדלים, אם אישה שהתחילה לקבל טיפול בגיל ארבעים ושמונה, מצבה יהיה שונה מזו שהתחילה לקבל טיפול בגיל חמישים וחמש.

כן, בוודאי, יש עבודות רבות שנעשו על ידי תרופות לעומת
פלצבו, ועשו גם קרוס אובר, כלומר באמצע המעקב עשו החלפה, שיחלוף, נשים שקיבלו טיפול ומסת העצם שלהם עלתה הפסיקו להם את הטיפול ואז היא ירדה, במקביל למי שלא לקחה טיפול, ומי שהתחילה לקחת טיפול, באיזה נקודה מסוימת שיפור מצבה התחיל מאותה נקודה שאליה התדרדרה ולא מנקודת האפס. כלומר בכל מצב שהאישה לקחה טיפול, היא שימרה את העצם ושיפרה את מצבה ושיפרה את הסיכונים שלה נגד שברים.

אני רוצה להודות לפרופ' בוריס קפלן, ברשותכם לפני שנעבור
לסבב שאלות, אני רוצה שיציגו לנו את הפרזנטציות, ואחר כך נפתח את זה שוב לדיון.

ד"ר דורית ניצן קלוסקי, ראש שירותי המזון במשרד הבריאות.

קודם כל אני באמת שמחה על הדיון הזה, כי הנושא של
אוסטיאופורוזיס הוא נושא שדווקא אחד המטופלים במשרד. נמצאת פה גב' מירי זיו, שריכזה את הוועדה שלנו, את הכנס הסכמה ולא בהרבה נושאים אנחנו עושים כנסי הסכמה במשרד הבריאות ובאמת זה אחד הדברים שבמשך תקופה דנים בו.

אני אעבור במהירות, אני רוצה להביט בהיבטים של התזונה, כי כמו שאמר פרופ' קפלן, המניעה היא החלק החשוב בנושא של אוסטיאופורוזיס וזה אחד הדברים שאפשר בפירוש למנוע. מ1930 יודעים את זה, וצריכת סידן בילדות, בנעורים ובבגרות, לה יש משמעות ארוכת טווח שבאמת חשוב להדגיש אותה.

הדרישות לסידן מוגברות גם בתקופה שאחרי המנופאוזה, ובנשים שעברו כריתת שחלות כמו שנאמר קודם, אבל צריך להדגיש שנטילת תוספי תזונה בנשים שיש להן אוסטיאופורוזיס, זה לא תחליף לטיפול, אלא תוספת.

ויטמין B, נושא מאוד חשוב בתחום של מניעת או שמירת בריאות העצם, אנחנו יודעים שהתכולה של ויטמין D במזון הטבעי נמוכה, ואני תכף אתן קצת נתונים מישראל. המחסור בויטמין D בחלב ידוע, גם בישראל בדקנו את התכולה של ויטמין D בחלב אחד אחוז, אפסי, אין כמעט ויטמין D בחלב שלושה אחוז, וחלב דל שומן, יש ויטמין D, כי החוק מחייב העשרה.

בימים אלה אנחנו עובדים על חוק העשרת מזונות, שתחייב תוספת ויטמין D גם לחלב שלושה אחוז.

אנחנו יודעים שהמקור העיקרי לויטמין D הוא חשיפה לשמש, אבל אנחנו במשרד הבריאות ממליצים לא להיחשף לשמש, ולכן אין לנו אפשרות אחרת אלא לקבל את זה מהמזון וכנראה מהחלב המועשר.

מקור אחר חשוב זה מרגרינה ודגנים, אבל שוב, המזונות האלה הם לא מאוד נפוצים בארץ. בארץ, למרות שאנחנו נמצאים בקו הרוחב 34, צפונית לקו המשווה, יש קרינה, עדיין אנחנו לא בונים על זה, אבל יש לנו תתי אוכלוסיות שלמות שמכוסות בביגוד מלא, במשך ימים ודווקא האוכלוסיות הבדוויות שלנו ידועות כאוכלוסייה בסיכון גבוה. לכן זה שאנחנו נמצאים באזור השמש, לא פותר אותנו מהצורך בויטמין D.

קצת נתונים שיש לנו ממב"ת, מב"ת זה סקר מצב בריאות ותזונה לאומי, שאותו ביצענו ונותן לנו הרבה מידע. כאן אנחנו רואים את התוצאות כמה מיליגרם סידן צורכים בארץ, אנחנו יודעים שהאוכלוסייה הערבית, גם גברים וגם נשים צורכים פחות מהאוכלוסייה היהודית, וגם כולנו ביחד, אחרי תקנונים לסוגי השאלון וכו' וכו', אנחנו צורכים כשליש ממה שצריך, זאת אומרת סידן נצרך בישראל כשליש ממה שהיינו צריכים לצרוך, כדי לשמור על בריאות העצם שלנו, תלוי כמובן בגיל.

כשאנחנו מתקננים את זה לצריכת קלוריות, אנחנו רואים שנשים באלף קלוריות צורכות יותר, אבל סך הכול נשים צורכות פחות קלוריות ולכן הדבר הזה בא לידי ביטוי.

שוב, ערבים ויהודים, לאלף קלוריות אנחנו רואים שיש הבדל וההבדל הוא מובהק. אתם לא מצליחים לראות מה כתוב למעלה, אבל זה שוב צריכת סידן מתוקננת לאלף קלוריות, לפי שנות השכלה. פה ניסינו לראות מי מתחת לשמונה שנות לימוד, תשע עד אחת עשרה וכו', אנחנו רואים שבהבדל, אלה שמשלוש עשרה ואילך, יש צריכה גבוהה יותר, אבל כולם הצריכה נמוכה, ממש מבישה בצורה ברורה.

צריכה יומית של חלב, כאן מדובר על חלב, ותוצרת חלב, כאן פשוט ניתחתי את זה בלילה לפי קו העוני, לראות מעל ומתחת לקו העוני. אנחנו יודעים שמתחת לקו העוני זה לא עושר גדול, זה פשוט רק מעל לקו העוני. אנחנו רואים שככל שהאוכלוסייה מעל לקו העוני יותר, היא בכל אחוזונים צורכת יותר. זאת אומרת אין ספק שהאוכלוסייה הענייה היא שוב זאת שצורכת פחות וזה מאוד מודגש. רק חמישים אחוזים מהאוכלוסייה הענייה צורכות מאה מיליגרם ליום, שזה עשירית ממה שצריך במקרה הטוב, כך שזה ממש נורא.

מה המקורות שלנו באוכלוסייה לסידן, מבחינת המזון, מזון אחר זה בצהוב ומוצרי חלב זה בכחול, וראו איזה פלא, דווקא האוכלוסייה הערבית, במקרים אחרים אוכלוסייה ענייה, צורכת את הסידן שלה ממקור שאינו חלבי. תכף אני אראה לכם באחד השקפים, שמקור שאינו חלבי הזמינות היא מאוד נמוכה, זאת אומרת זה שכבר יש לנו את הרמה הזאת, היא עדיין מאוד לא זמינה.

שוב, מעל לקו העוני, רואים שאלה שמעל לקו העוני צורכים קצת יותר מוצרי חלב מאשר אלה שמתחת לקו העוני, איך שלא נסתכל על זה, העובדות מדברות בעד עצמן.

לדעתי אנשים פשוט גם לא כל כך מודעים לכמות שצריך, זאת
אומרת אם נעשה כאן סקר בתוך החדר, נראה שאנשים לא יודעים בדיוק מהי כמות הסידן –

חמש מאות מיליגרם ליום.

את זה לך תתרגם עכשיו למה שאכלת במשך היום.

יש מאתיים מיליגרם בכוס חלב, פשוט כדי לסבר.

אני תכף אראה לכם, אני ממש עוברת במהירות, סקר אחר
שעשינו, סקר שנעשה על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, על מדגם ארצי של בנות עשרים ואחת ומעלה, שלושת אלפים ומשהו נשים, אנחנו רואים שכ9.3% דיווחו על אוסטיאופורוזיס , כן, דיווחו, זאת אומרת צריך לזכור שזה דיווחו.

כשמסתכלים מעל גיל ארבעים וחמש, וזה השקף הזה, 18.7% דיווחו על כך שהן יודעות שיש להן אוסטיאופורוזיס , זאת אומרת הרופא – אלה שיודעות יכול להיות שהן קצת מפריזות, עכשיו עושים סקר בדיקה יחד עם ד"ר צופיה איש שלום על זה, אבל אנחנו רואים את הטרנד, רואים ששליש מהנשים מעל גיל שבעים וחמש ומעלה, קיבלו מידע מהרופא המטפל, כך הייתה השאלה, על כך שיש להן אוסטיאופורוזיס .

זאת אומרת מה זה אומר, אנחנו כרגע בודקים, אבל השיעורים מדברים בעד עצמם, זה שצריך לטפל בנושא הזה, אין מה לומר, חשוב מאוד.

שוב, השכיחות נמוכה יותר מאלה שמעל לשתים עשרה שנות לימוד, אנחנו חוזרים על זה, איך שאני לא אחתוך את זה, העניין היחידי כאן שאיפה שהוא אני לא אוהבת לומר אותו, השמנה היא מגינה נגד אוסטיאופורוזיס , אבל אנחנו יודעים שמזיקה להרבה דברים אחרים. אנחנו רואים באמת שהשיעור בקרב נשים שמנות, BMI מעל שלושים, זה השמנה, אנחנו רואים שהשיעור נמוך מאשר הנשים הרזות יותר.

יש להם אסטרוגונים .

נכון, יש לו את הבעיות שלו, אבל אנחנו לא אוהבים להגיד.
מה מעניין, אני חושבת שמה שמצאנו מעניין בסקר הזה, זה שימוש בתוספי סידן, התוספי תזונה שלנו. השימוש בתוסף סידן קלטריג', שפשוט הרבה ציינו אותו, נפוץ יותר בקרב נשים שאינן סובלות מאוסטיאופורוזיס בהשוואה לנשים שסובלות מהמחלה. זאת אומרת פי 1.5, וגם בשימוש בתוספי תזונה אחרים שמכילים סידן, יותר נפוץ בקרב נשים שלא סובלות מאוסטיאופורוזיס . מעניין שדווקא המניעה היא הקטע החשוב, והמטופלות לא מטופלות גם עם תוספי הסידן וויטמין D שהיו צריכות להיות מטופלות בו, שזה נושא בפני עצמו.

אגב, אנחנו רואים לפי דיווחי הנשים שלנו, שהצוות הרפואי המליץ להגביר את צריכת תוצרת החלב לנשים שסובלות מאוסטיאופורוזיס פי שלוש יותר, זאת אומרת יותר מאשר פי שלוש מאשר מאלה שלא סובלות. זאת אומרת מטפלים בזה כשכבר יש את הבעיה, זאת אומרת אומרים תצרכו חלב, כשיש את הבעיה, לא לפני כן, והצוות הרפואי המליץ להגביר פעילות גופנית לנשים שסובלות מאוסטיאופורוזיס , פי 1.6, לעומת נשים שאין להן אוסטיאופורוזיס .

קצת על חלב, הוציאו לחלב שם רע וחבל, חבל מאוד כי פה יש כל מיני אינטרסנטים ואני חייבת לומר את זה בגלוי. כל הארגונים הבינלאומיים המכובדים, כולל ארגון הבריאות העולמי וארגונים אחרים של רופאים ברחבי העולם, כולם ממליצים על החלב כמקור ואני אסביר גם למה. שבעים אחוז מצריכת הסידן בארץ באה מחלב, ואם אנחנו את זה גם לא נקבל, תכף תראו מה יהיה לנו.

האוסטיאופורוזיס נכון, שכיח יותר במדינות שצורכות יותר חלב, אבל זאת דוגמא לסוג של מחקרים אקולוגיים, קוראים לזה, יש לזה קשר אקולוגי, זה מחקר פרימיטיבי זה מחקר שמסתכל על הדברים ללא כל תיקונים אחרים. כמו למשל תיקון לגיל, באוכלוסיית סין היום, שמתבגרת, שאינה צורכת יותר חלב, בעבודות שנעשו מראים שהשיעור עולה בדומה לשיעור האמריקאי. זאת אומרת כשהאוכלוסייה מזדקנת, האוסטיאופורוזיס יוצא לאור, כי זה בא עם הגיל, המחלה תלויה בגיל.

נכון, ותשמעו את זה הרבה אומרים, שצריכת חלבון בכמות גדולה קשורה לעלייה בהפרשת סידן בשתן, אומרים חלב עתיר חלבון ולכן יש הפרשה יותר גדולה. אבל אנחנו יודעים מנתונים שלנו של מב"ת, שהצריכה הממוצעת של חלבון בישראל אינה גבוהה, שישים ושלושה גרם לנשים, ושמונים ותשעה גרם ליום גברים, כך שזה לא סיבה.

יש טענה אחרת שלפיה צריכת חלבון מהחי, מגבירה את אובדן הסידן מהעצמות. הטענה הזאת אינה מבוססת, אנחנו יודעים שדווקא חלק מהחלבונים הצמחיים עשירים בחומצות אמינו, אני לא אלאה אתכם, אבל בקיצור החומצות האלה הופכות בגוף למשהו שמגביר הפרשת סידן בשתן, דווקא מהצמח.

אספקת סידן מפירות וירקות, אגוזים וקטניות, יש אינטראקציה חזקה בין הסידן לבין חומצה פיטית שנמצאת בצמח, וחומצה אוקסטלית, ונוצרים מלחים שונים, שוב, פגיעה בזמינות הסידן. ואני רוצה להראות לכם פשוט, זה לא אני המצאתי. אני לא יודעת איך לעשות שתראו את החלק הראשון, אבל העמודה הראשונה זה המזון, גודל המנה, ואז כמה מיליגרם סידן יש במנה, מה אחוז הנספג מהמזון הזה, כמה סידן תכלס במיליגרמים נספג ומספר המנות ששוות לכוס חלב. פה פשוט בשביל שנראה על מה מדברים.

אם ניקח חלב או יוגורט, כוס אחת, בממוצע יש לנו כשלוש מאות מיליגרם, נספג מזה כשליש, כמות הסידן היא בסביבות תשעים ושישה מיליגרם, וזה כוס חלב.

ניקח שעועית יבשה, חצי כוס, חצי כוס שעועית יבשה זה מנה, יש לנו בחצי כוס שעועית יבשה חמישים מיליגרם סידן. אחוז הנספג זה 15.6%, זאת אומרת בחצי כוס יש לנו 7.8 גרם, זכרו, אנחנו צריכים אלף, אלף חמש מאות מיליגרם ליום. זאת אומרת צריך 12.3 חצאי כוסות שעועית, בשביל להגיע לכוס חלב אחת, מבחינת כמות הסידן.

ברוקולי, חצי כוס ברוקולי, שווה ל35 מיליגרם סידן, אחוז הסידן הנספג זה 61.3%, כמות הסידן הנספגת היא עשרים מיליגרם בערך. שוב 4.5 חצאי כוסות ברוקולי, צריכים לתת את כמות הסידן של כוס אחת.

כרובית, אני לא אלאה, אתם תראו שזה 2.3 חצאי כוסות, תרד, אנשים מדברים על תרד, 15.4 חצאי כוסות תרד, בשביל להגיע לכוס חלב.

שעועית יבשה, סויה, זה מה שמדבר על תחליפים, 12.3 חצאי כוסות סויה יבשה, בשביל להגיע לכוס חלב. הרי איפה שהוא צריכים להיות הגיוניים.

בכלל, לא ברורה עדיין רמת זמינות הסידן שמצויה במוצרי סויה מועשרים, ומהי תרכובת הסידן היעילה. הרי אנחנו מדברים על כל הדברים המלאכותיים, להתחיל להוסיף סידן, מלח סידן כזה, מה בדיוק זה עושה, איך זה בדיוק נספג, אין הרבה מידע.

כשאת מדברת על חלב, בתקופה הזאת שלנו, שרובינו רוצים
להיות רזים, יש משמעות לאחוזי השומן בחלב. רציתי לדעת האם באמת –

אני מאוד מודה לך, השאלה נהדרת, יש באמת מידע לקוי ושוב,
אנחנו כנראה צריכים לעשות הרבה עבודה פה. מידע לקוי שאומר שדווקא אחוז שומן גבוה יותר, יותר טוב לספיגת סידן, לא נכון, בכלל לא נכון. החלב דל השומן מהווה מקור סידן אידיאלי. זה מאוד חשוב לשים לב לזה, יש לנו היום המון תחליפים בישראל, עם הרבה סידן.

בכלל לא ברור לי, על סויה אני לא אכנס פה, יש המון דברים מקצועיים שאני אשמח לתת את המצגת לכל מאן דבעי. בכלל, מוצרי חלב מהווים מקור חשוב לחלבון, לריבופלבין, זה ויטמין מאוד חשוב, מגנזיום, ויטמין B12, ויטמין B6, ויטמין D, וסידן, וכמו שאמרתי ויטמין D חיוני מאוד לספיגת הסידן למעי.

חלב אחד אחוז, יש בו היום ויטמין D, יש בו הרבה סידן, זה מה שצריך לשתות, לא חלב אחר. לפיכך מה שאנחנו רוצים לומר פה, שהוצאת מוצרי חלב מהתפריט, מחייבת פתרון תזונתי הולם. יש אוכלוסייה שרגישה לתוצרת חלב מכל מיני סיבות, ולכן אותה אוכלוסייה צריכה לקבל את כל מה שאפשר מהדיאטנית.

משפט אחד, עידוד הנקה, יש עבודות שמראות על הקשר שבין הנקה וצפיפות עצם בעתיד. אנחנו קושרים את הכול תמיד להנקה, כי אין מה לעשות, גם זה דבר שצריך לזכור, גם לתינוקת, לתינוק, שליש מהאנשים עם אוסטיאופורוזיס , יאמרו לכם כל המומחים הם גברים, לא לשכוח שגם הם קבוצה פה, שגם הם צריכים לינוק , לאכול ולקבל את הכול.

יש לנו עוד הרבה מה לעשות.

תודה רבה על הסקירה, רוצה לומר מספר מלים פנינה
רוזנבלום.

אני רק יכולה לומר שכשאישה שיש לה מודעות עצמית מאוד
גבוהה לנושא בריאות ולנושא אסתטיקה, ואני מתעסקת כל החיים שלי עם נושא של אסתטיקה, אני חושבת שבאמת אין מספיק מודעות לכל הנושא של המחלה הזאת, ומעט מאוד נשים באות לבדיקה, בבלינסון דרך אגב יש מחלקה לצפיפות העצם, שמה שטוב שהם גם מצלצלים ומודיעים לך, נותנים לך תזכורת, עכשיו תבואי לביקורת, עכשיו תבואי לביקורת, הם יושבים על הראש כזה, שזה דבר טוב.

אני חושבת שבהחלט צריך להעלות את זה למודעות וזה טוב מאוד שגילה חברתי עשתה את זה והביאה את זה למודעות, אני מקווה שיהיה על זה יותר פרסומים, יותר מודעות, כי באמת אני לא שמעתי הרבה מאוד נשים שבכלל מודעות לזה, כמו שהן מודעות לסרטן השד או לכל מיני דברים אחרים, יש מודעות הרבה יותר גדולה. זה באמת צריך לעשות ובהחלט כמו שהבנתי מי שמקבל את זה, זאת מחלה מאוד לא נעימה וקשה, אם אפשר לפתור אותה ויש את התשובה הנהדרת היום של הפוסלן שלוקחים פעם בשבוע כדור אחד ואת יכולה למנוע את כל הבעיות שיהיו לך בעתיד, יחד עם התעמלות, יחד עם אכילה נכונה, יחד עם הכול, אני חושבת שזה פנטסטי, זה מבורך, וזה יופי שהבאתם את זה למודעות ותמשיכו הלאה.

באמת מהסקרים שהצגתם בפנינו, אנחנו רואים שעצם
התקשורת היא זו שיצאה את המודעות בקרב נשים, לפחות לעצם קיומה של המחלה, לאו דווקא עדיין להיבטים של הטיפול בה, אבל לעצם קיומה וחלק מהנושאים –

אנחנו יוצאים פה באמת בקריה לתקשורת, להסכים ולהיות
מוכנים להביא את הנושא הזה יותר ויותר, ולא לומר לנו זה לא מעניין, כי כבר הבאנו את זה פעם אחת. זאת אחת המחלות שיש לה הרבה מאוד היבטים.

בתום הדיון מי שירצה לדבר שוב, יוכל לדבר. כן, להציג את
עצמך,

שמי ד"ר רונית אנדוילט, אני מנהלת את שירותי הדיאטה במכבי
ומלמדת באוניברסיטת בן גוריון.
רציתי להבהיר כמה דברים שקשורים למחלה, שחשוב מאוד לציין אותם. בין גורמי הסיכון שמזכירים בארגון הבריאות העולמי לאוסטיאופורוזיס זה גם נושא של עישון, שתיית אלכוהות וחוסר ביצוע של פעילות גופנית. זה גם מסוג הדברים שחשוב להתחיל איתם בגיל הצעיר. אחת הבעיות שלנו היום שאנחנו מצליחים להוריד את אחוז המעשנים באוכלוסייה, אנחנו לא מצליחים להוריד את אחוז בני הנוער שמתחילים לעשן, להיפך, אחוז בני הנוער שמתחילים לעשן הולך ועולה כל הזמן. זה גורם סיכון שאנחנו כמדינה צריכים לעשות משהו נגדה.

עכשיו הכניסו את הנושא הזה שאי אפשר למכור סיגריות מתחת לגיל שמונה עשרה, שאני חושבת שזה מצוין, אבל יש עוד הרבה עבודה שאפשר לעשות. הנושא של פעילות גופנית, הנושא של שבילי הליכה, מכבי שיפצה שבילי הליכה בארץ, אבל באמת כמה שיותר לעודד מקומות ציבוריים, לעודד פעילות גופנית שקשורה בכוח הכובד, הליכה, אופניים, כל הדברים האלה, שאפשר לעשות אותם בצורה בטוחה, זה מאוד חשוב. לעגן את זה גם בחקיקה, שבכל עיר, יישוב, יהיה שביל שאפשר יהיה ללכת בו.

אחד הדברים הנוספים שמהווים בעצם מדד קל יחסית לבדיקה של אוסטיאופורוזיס זה בדיקת גובה, אנחנו הדיאטנים עושים את זה כל פעם שאנחנו שוקלים את האנשים אנחנו מודדים להם גובה, אנחנו הרבה פעמים מאתרים אנשים שמתחיל אצלם אוסטיאופורוזיס כי רואים בצורה משמעותית את ירידת הגובה שלהם, וזה בדיקה יחסית שאפשר לעשות אותה בכל מקום. אני חושבת שזה אחד הדברים שאפשר לעשות גם בבתי מרקחת, בכל מקום שאנשים יכולים למדוד את הגובה שלהם ובאמת להעלות את המודעות לקשר בין הדברים. זה אחד מהדברים לאתר, שהיא לא בדיקה יקרה.

תודה רבה, כן,

אני פרופ' פיינגולד, משירותי בריאות כללית, אני לא רוצה
להיכנס לחלק שכבר נאמר, אני רוצה להדגיש את ההתייחסות של שירותי בריאות כללית, שפרופ' קפלן כבר נגע בזה במקצת, פעולה שנמשכת מזה תקופה ואמצנו את המלחמה באוסטיאופורוזיס לפני תקופה מסוימת ופתחנו בקמפיין גדול שהתרכז במשך שבועיים של קו פתוח לקבל מידע. אתרי האינטרנט שלנו היו משופעים במידע, והכניסות בנושא אוסטיאופורוזיס באותה תקופה היו דרמטיות, הייתה עלייה של מאות אחוזים בכניסה בחיפוש מידע.

במקביל המחלקה להפצת מידע הכינה חומר, וכאן אני רוצה לנגוע בנושא שעד עכשיו לא דיברו, זה פנייה לאוכלוסיות שונות מהאוכלוסיות הישירות.

אני רוצה להעביר את חוברת המידע לגבי אוסטיאופורוזיס בעברית, אבל מה שחשוב גם בערבית, התייחסות חשובה מאוד. פנינו בפעולה מאוד מיוחדת לאוכלוסייה שאנחנו נוטים לשכוח, זה האוכלוסייה הדתית. יש לנו חוברת מידע מיוחדת לאוכלוסייה הדתית, וכמו שנאמר נושא הבריאות הכללית חשוב ומתקשר לכך, ולכן אנחנו נלחמים קשות בנושא העישון ולכן גם כן הכנו חוברות מידע לגבי העישון, בשפות שונות, בעברית, בערבית, ברוסית, והנקודה של הגובה היא נקודה מאוד מעניינת, מכיוון שעכשיו אנחנו כמקדם חילקנו תוספת לרופאים השונים במקומות השונים, מדד למדידת גובה, דבר שיתווסף כמעט בכל מרפאה ומרפאה ויאפשר בדיקה כמעט מיידית של גובה כסמן מיידי לנושא האוסטיאופורוזיס .

תודה, מי עוד רצה להשתתף בדיון?

יוסף פולדש אני אתחיל מהנקודה של הגובה, אני חושב שזה טוב שיש
מודעות והרעיון לשים מד גובה בבתי מרקחת ולמדוד גובה הוא בסדר. אני רוצה מכאן להגיע לנקודה של תחום פרוץ לגמרי, שהוא נושא של האבחון של אוסטיאופורוזיס .

היום אין שום רגולציה בנושא הזה, וכל אחד יכול לפתוח מכון או מרכז לאבחון אוסטיאופורוזיס, להשתמש בטכניקות –

כשאתה אומר כל אחד, למה הכוונה?

ללא שום הכשרה מקצועית, לא צריך להיות לא רופא ולא
טכנאי, כל אחד יכול לפתוח מכון לאוסטיאופורוזיס , כל אחד יכול להחליט באיזה סוג של מכשירים הוא משתמש לצורך האבחון, למרות שבחלק מהמכשירים יש סימני שאלה לגבי הולדיטי שלהם, לגבי התקפות שלהם, וכל אחד יכול לבצע את הבדיקה, לא צריך שום כישורים מיוחדים לביצוע בדיקה. אני התבקשתי לפני כשנתיים לעמוד בראש וועדה מטעם משרד הבריאות, לקבוע נהלים ותקנות ובקרת איכות, פיקוח על כל הנושא הזה, והגשנו את ההמלצות שלנו לפני כשנה או יותר, ועדיין הנושא הזה לא עבר את האישור של הגורמים המתאימים ונבקש אחר כך הסבר איפה זה עומד.

מבחינה מקצועית, יש טכנולוגיה אחת שהיא טכנולוגיה מקובלת לבדיקת צפיפות העצם, היא נקראת DSA, הטכנולוגיה הזאת מתבססת על קרינה מאוד נמוכה של רנטגן, יש גם מינימום של סכנות היא המדויקת ביותר, והיא גם מאפשרת למדוד את אותם אזורים בשלד, שהם בעיקר נפגעים באוסטיאופורוזיס , עמוד השדרה והירך.

יש צורך לדעת איך לתפעל את הטכנולוגיה הזאת, יש בה הרבה מאוד דברים קטנים שיכולים לגרום לתוצאות שגויות ולא נכונות, לגרום לאבחנות שגויות וגם להפריע להערכת היעילות של הטיפולים התרופתיים. זאת נקודה אחת שאני מבקש שמהוועדה תצא המלצה שהנושא הזה יעבור חקיקה או נוהל מסודר ויעבור אימפלמנטציה.

הנושא השני, צריך לדעת כשאנחנו מדברים כאן על מצב שהוא קצת יוצא דופן ברפואה. כי רוב המצבים הכרוניים יש להם סימנים חיצוניים, יש כאבים, ירידת משקל, חום, צהבת, חיוורון, דופק מהיר, חולשה, סחרחורת, התהליך הזה של דלדול העצם הוא תהליך שקט, אין לו שום סימנים חיצוניים אפשר לדמות אותו למצב של עודף כולסטרול, או רמה גבוהה של שומנים בדם, שגם כן אם אנחנו לא בודקים אנחנו לא יודעים. לכן זאת מחלה שקטנה, לכן חשוב מאוד לעשות את האבחון מוקדם ככל האפשר, מכיוון שכל התרופות שקיימות היום, אומנם חשוב לדעת, הן מאוד יעילות, הן יכולות להפעיל את שיעור השברים החדשים לחמישים אחוז, וזה הישג רפואי פנטסטי, כי כל התרופות להורדת השומנים בדם, להורדת לחץ דם, הן מפחיתות אירועים קרדיו וסקולריים בעשרים שלושים אחוז, אבל אם יש לי טיפול, שבר בחמישים אחוז זה טיפול מצוין. אבל עדיין התרופות לא מסוגלות לתקן את מצב העצם, לשחזר את מצב העצם לקדמותו.

לכן חשובה מאוד המניעה, בהקשר הזה אני רוצה שני דגשים, א' הזכירו את הנושא של גיל ההתבגרות, הגיל של בניית שיא מסת עצם, והאוכלוסייה הכי בעייתית זה אוכלוסייה של הבנות המתבגרות. חלק מהבנות המתבגרות, יש להן את כל גורמי הסיכון, לא לבנות את העצם בצורה טובה. הן רזות מאוד, הן לא אוכלות מספיק סידן, חלקן מעשנות, וחלקן מהן יש להן גם הפרעות במחזור הוסת. לפעמים זה מגיע ממש עד אנורקסיה, ולפעמים זה לא ממש אנורקסיה, אבל עדיין המחזור שלהם לא סדיר וזה ביטוי לרמה ירודה של האסטרוגנים שלהם. הבנות האלה הן תבנינה עצם דלילה, ובעוד שלושים או ארבעים שנים, תהיינה מיועדות מאוד לפתח אוסטיאופורוזיס .

מאוד חשוב הנושא של החינוך ויש עבודות גם בארץ, איש שלום עשתה עבודה, שהראתה שמתן תוספת של סידן בגיל ההתבגרות, נותן פוש לצפיפות העצם, לעומת קבוצת ביקורת שלא קיבלה.

הדבר השני, אני רוצה להזכיר שוב נושא של ויטמין D, זה פשוט בלתי נתפס, כי מי שאומר בחוץ לארץ שבארץ יש ויטמין D, הם לא מאמינים, יש עבודות שהראו שטענו שאם איש או אישה נמצאים בשמש, או אפילו לא בשמש, בחוץ, חצי שעה ביום, ורק הפנים והידיים גלויים, זה מספיק ליצור מספיק ויטמין D לצרכי הגוף.

מסתבר מכל מיני סקרים בארץ, שבמיוחד אצל אנשים יותר מבוגרים, מעל גיל חמישים שישים, יש רמה לא מספקת של ויטמין D, סדר גודל של עשרים, שלושים, ארבעים אחוז מהציבור, והרקע לזה הוא מצד אחד אי זמינות של ויטמין D במזון, כי מהם המקורות הקלאסיים של ויטמין D? זה שמן דגים, כבד, חמאה, זה כל מיני דברים שבאמת לא פוליטיקלי קורקט לאכול היום. מי שמבוגר יותר כמוני, עוד זוכר את התקופות שהיו מלעיטים אותנו בדברים האלה.

מצד שני כמו שאמרה דורית, אנחנו הצלחנו כנראה בקמפיין נגד סרטן העור, לא להיות בשמש ולשים את מסנני קרינה, הם מסננים את הקרינה האולטרה סגולית, זאת אותה קרינה שנחוצה לייצור של ויטמין D, ולכן אני לא יודע איפה יעמוד הנושא הזה של הוספת ויטמין D לחלב שלושה אחוז, אבל בכל מקרה צריך להיות מודע שלחלק גדול מהאנשים, במיוחד בגיל המבוגר, כדאי שגם ייקחו תוספת של ויטמין D, ועכשיו יש לנו בעיה, בארץ מסיבות מסחריות קשה להשיג ויטמין D זמין וזול, יש טיפות A +D זה הטיפות של הילדים שכולכם מכירים. אבל הבעיה שויטמין A הוא לא טוב לעצם, מה שאנחנו עושים היום, היות ואין לנו דבר אחר, אנחנו נותנים להם ויטמין A + D. אנחנו פנינו מיוזמתנו לכמה חברות וניסינו לעניין אותם ולהציע להם, ותעשו טובה, תביאו ויטמין D, כמו שיש בכל העולם, אין היום בארץ ויטמין D, אני רוצה שהדבר הזה יוודע.

הדבר האחרון, אני רוצה להזכיר את הנושא של העמותה לאוסטיאופורוזיס , שאני גם חבר בוועד המנהל שלה, זה עמותת מלכ"ר שעושה עבודה מאוד חשובה, בהפצת המודעות לאוסטיאופורוזיס, הוצאת עלונים, הרצאות, מבצעים לקהל הרחב, אני הייתי מאוד מבקש דרך הפורום הזה, אולי אתם בעצמכם, להצטרף ולעזור לפעולה של העמותה שלנו.

תודה רבה,

אני שמחתי לשמוע כאן את הרופא ואת הדיאטנית, מדברים לא
רק על תרופות אלא גם על מניעה. אני מציעה ליצור אווירה מה שנקרא אקלים, של פעילות גופנית, תזונה נכונה. היום בכל מקום תראו אנשים עוסקים בפעילות גופנית, עשרים וארבעה אחוז מאלה שבוחרים בפעילות גופנית בוחרים בהליכה. הליכה היא לא האמצעי היחידי למלחמה באוסטיאופורוזיס , אבל הוא אמצעי נגיש וזמין.

דיברנו כאן רק על נשים אבל לדעתי ולדעתכם גם גברים יכולים להיפגע מהתופעה הזו. אני מציעה כאן לגבש קמפיין שמשלב פעילות גופנית ולשים את זה על השולחן.

תודה רבה,

מירי זיפצינר, ממשרד הבריאות, קודם כל אני רוצה לברך את
הועדה על היוזמה של הפגישה הזאת, כבר השתתפתי גם בעבר בכנסת הקודמת עם חברת הכנסת יעל דיין, שהיא השתתפה בכנס הגדול שקיימנו במשרד הבריאות, כנס הקמה.

לצערנו שוב, נושא אוסטיאופורוזיס מבחינת משרד הבריאות זה נושא שמטופל, אני שותפה לטיפולו משנת 98, ואנחנו עוקבים צמוד אחרי הנושא הזה, מנסים לקדם אותו כמה שניתן. ראיתי שבמסמך רקע מצוין חלק קטן ממה שנעשה על ידי המשרד, לציין שכנס הסכמה היה פריצה מאוד גדולה ב- 99, שלא מעט בזכות הכנס הזה והעבודה הקשה שגם אירית הייתה שותפה וגם פרופ' פולדש, דורית ועוד מספר רב של מומחים, נכנסו התרופות לטיפול באוסטיאופורוזיס לסל הבריאות.

אכן התרופות גם טובות למניעה, אבל מבחינת האילוצים הכלכליים לא ניתן היה יותר מאשר לטיפול ועבדנו קשה מאוד על הנושא. בהמשך כל שנה מאז הכנס הזה, משרד הבריאות דואג ואני מרכזת את הועדות האלה, לקיים וועדה שבודקת שוב את כל הנושא מההתחלה עד הסוף, מבחינת ספרות, לעשות סקירת ספרות נרחבת על החידושים שקיימים. מוזמנים מומחים ואנחנו תמיד מודים להם על ההיענות וגם יש נציגים של כל הקופות ואנחנו בודקים את הנושא מחדש, במטרה לא להרפות ממנו, זה נעשה בשיתוף עם חלק מהאנשים שיושבים פה, כאשר קיימות המלצות של ועדות כפי שפרופ' פולדש ציין.

אם אפשר לעדכן אותנו איפה זה עומד.

נכון לעכשיו המשרד פועל במטרה להוציא תקנות בחקיקה
בהמשך בעצם, כאשר כל התהליכים האלה דורשים הרבה זמן ומאמצים, כי –

מה עמדת המשרד, ההמלצות לעומת –

משרד הבריאות קיבל את ההמלצות, עכשיו צריך להמשיך
ולטפל, אין ספק שזה נושא שהוא פרוץ וחייבים לדאוג לו.

זאת אומרת מבחינתנו, מבחינת הועדה, אנחנו נצא בקריאה
לשר הבריאות, על מנת שיזרז.

בהחלט, אני חושבת שזה יכול מאוד לעזור לנו לקדם, לתת פוש
רציני לנושא, גם מבחינת הועדה שדורית הייתה שותפה ויושבת ראש שלה, לקידום בריאות בנושא אוסטיאופורוזיס וגם מבחינה של רישוי מכונים או בעצם הוועדה הייתה לקריטריונים, הצעת קריטריונים לרישום מכונים לביצוע בדיקות אבחון לאוסטיאופורוזיס.

אני רוצה להגיד דבר אחרון, שוועדה אחרונה של מומחים, זו שהמליצה שאנחנו טיפלנו בנושא, זו היא שהמליצה להוריד מהגיל של נשים שאמורות לקבל טיפול מגיל שישים וחמש לשישים, והיות ואותי התרופה גם לגברים לפעול למען שוויון, שגם גברים יקבלו אותה התייחסות כמו נשים בשר למחלה, קודם לא היה, כי קודם לא היו תרופות זמינות לגברים. ברגע שכן יש, אז גם פעלנו לצורך זה, ברגע שכל הנושא של שר הבריאות יפתר, גם ההתוויות האלה החדשות, לגבי הטיפול, יקויים.

לפני שנשמע את אחת החולות, חברת הכנסת אורית נוקד רוצה
לומר מספר דברים.

אז א' אני מצטרפת לברכות ואני שמחה גילה למרות גילך
המופלג במירכאות, שאת יזמת את הדיון הזה.

אני חושבת שדווקא הנתונים הם די מעודדים, עם תשעים ושישה אחוז – אני חושבת שזה לגמרי לא רע, ומה שחשוב זה באמת שילכו ויבצעו את הבדיקות, שלא יהיה מצב של חמישים ושישה אחוז, כמו שנאמר כאן קודם, אלא באמת שלמעלה משמונים אחוז ילכו ויבצעו את הבדיקות.

כאן אני רוצה להגיד שני דברים, מצד אחד אני חושבת שצריך באמת שהמודעות תחול על גברים ועל נערים, לא רק כפי שאתה אמרת, הנערות בגיל ההתבגרות הן אלה שדואגות ושומרות על גזרתן. היום גם המין השני ואני חושבת שיש חשיבות גדולה להגברת המודעות אצלם. מצד שני הנושא של הבדיקות, חשוב מאוד שהוא יעשה באמת בפיקוח על ידי אנשים שמוסמכים ואני מודה, אני הגעתי לכנסת כדי לעשות, אני מתכוונת להגיש הצעת חוק פרטית, אני לא חושב שצריך לחכות עד שאתם תניעו את הגלגלים, למרות שכוונותיכם טובות. אולי החוק יזרז את זה ואני אגיש הצעת חוק, אני אשמח להיות איתך בקשר. גילה, יכול להיות שאם תוכלי תצטרפי, נגיש את זה ביחד.

אני ראשית חושבת שמן הראוי לפנות לשר הבריאות ואז לחכות
בתקופה של חודש, אם לא נראה תזוזה בתקנות, אני אשמח להיענות לפנייה שלך ולקדם את זה, למרות שאני מאמינה שזה כן יקבל.

אני חושבת שחייבים אבל, כשמדברים על מודעות, להעלות על
סדר היום את גורמי הסיכון ולהבהיר היטב, היטב, מי באמת נמצא בגדר אותם אנשים שחייבים להיזהר. את הזכרת את נושא העישון, היה דיון בכנסת על עישון נרגילה, אני הייתי בחלק מהדיון, אני שכחתי לעסוק בנקודה הזאת ואני לא בטוחה שהרבה יודעים על המשמעות הזאת בהיבט של האוסטיאופורוזיס , כי באמת זאת מחלה שהיא כן ידועה, אז צריך להדגיש את העניין הזה.

ההצעה שלך באמת לצאת במין קמפיין כזה, הוא טוב לכולם, הוא טוב לא רק למי שחולה באוסטיאופורוזיס ואני פשוט יכולה להגיד שאני מברכת על ההצעה, צריך לפנות לשר הבריאות בנושא של ויטמין D, שלא יהיה מצב של A + D שסותרים אחד את השני.

אפשר לחייב שיהיה דבר כזה?

זה כבר לא העניין של המכון שדיברנו עליו, אבל אני חושבת
שזה נכון לפנות למשרד הבריאות ויש כאן אולי בעיה כספית.

היתרון הגדול שיש היום, רוב התכשירים של סידן, שבין כה
אנחנו ממליצים בכדורים, הם מכילים גם ויטמין D.

אני ברשותכם רוצה להתקדם עם הדיון, יש איתנו כאן חולה
שביקשה להשתתף בדיון, חניתה לוי.

אני חניתה לוי, אני חולה באוסטיאופורוזיס , המצב שאני
עד לפני חמש שש שנים לא ידעתי כלום על המחלה. אני עברתי ניתוח של הוצאת רחם ושחלות בגיל שלושים ושלוש, לא קיבלתי הורמונים מסיבות בריאותית שרופא נשים לא הסכים לתת לי ולא ידעתי כלום. הייתי בארצות הברית, קראתי מאמר. באתי לרופא המשפחה ואני אומרת לו אני רוצה לעשות בדיקת צפיפות עצם. הוא מסתכל עלי ואומר לי – את לא נראית לי קנדידטית לאוסטיאופורוזיס.

קשה לי לקבל מין תשובה כזאת, ומצאתי קשר עם העמותה, התקשרתי ואמרתי – מה אני צריכה לעשות, הם נתנו לי שם של מכון מור, לפנות אליו ועשיתי את הבדיקה. לצערי הרב החששות שלי התאמתו, חזרתי לרופא המשפחה שלי ואני מראה לו את התוצאות. הוא אומר לי נכון, את צריכה לקבל טיפול, אמרתי תודה רבה.

בעיני מה שאני מרגישה זה קודם כל רופא, רוב רופאי המשפחה, ואני מדברת עם כל מיני נשים, כאשר באים לבקש בדיקת שגרה לא מכוונים נשים עם בדיקת השגרה לעשות צפיפות עצם. יתכן שאם רופא המשפחה שלי היה מודע ומיידע אותי בגיל יותר צעיר לבעיה, המצב שלי לא היה מגיע למה שהוא הגיע היום.

זאת נקודה, אחת מבנותיי פנתה לרופא המשפחה שלה, ביקשה לעשות את הבדיקה, היום היא כיום בת ארבעים פלוס, אמרה אמי חולה באוסטיאופורוזיס אני רוצה לעשות את הבדיקה. הרופא שלה אמר – אנחנו לא מאשרים לנשים בגיל, אין אישור מהמרפאה לנשים בגילך לעשות את הבדיקה.

זה לא בסל,

זאת אני מרגישה בתור חולה שהיום מטופלת בפוסלן ואני
עוברת את הבדיקה פעם בשנתיים, את הצפיפות עצם, כי גם זה מה שהקופה שלי מאשרת לי, אף על פי שאני חולה, אני אומרת מה שאני מרגישה בתור חולה, עצם העניין שרופא משפחה יפנה לא האישה צריכה לפנות לבקש, רופא המשפחה צריך להפנות נשים וזה מצד כל מנהלי קופות החולים, שמבקשים מרופאי המשפחה להעביר את האינפורמציה לנשים ולא הנשים שצריכות לבוא לרופא ולבקש את הבדיקה.

רק לידיעה, היום בסל הבריאות לנשים וגברים מעל גיל שישים,
אחת לחמש שנים, ונשים שגילן מעל חמישים הבדיקה היא אחת לשנתיים, שאר הדברים לפי הממצאים שהוצגו במ.מ.מ., יש בכל מושלם את האפשרות, דרך הביטוח המושלם אפשר לקבל את הטיפול.

לעומת זאת, כאשר ישנה אישה צעירה יותר, ואומרת שהיא
בגורם סיכון, הקופה שלה לא מכירה בזה.

תודה רבה,

שמי ד"ר חנה קטן, אני רופאת נשים ואני יועצת לבריאות נשים
מטעם תנועת נשים אמונה.
אני באמת רוצה לדבר על נקודה, אותן נשים שהעלינו להן את המודעות ושלחנו אותן לבדיקות צפיפות עצם למרות שזה עולה, אגב המקרה שלה, הוא ממש מקרה בעייתי, היות ואישה שהוציאו לה את השחלות, היא בוודאי בסיכון, רופא משפחה שלא חשב על העניין הזה, יש פה בעיה כפולה ומכופלת.

בכל אופן, גם באישה שאיננה במודעות, וגילינו שיש לה אוסטופניה ולא אוסטיאופורוזיס , היא לא מקבלת טיפול, האם אין אישור בסל לקבל את הטיפול, אנחנו מתוסכלים מזה, נמצאים נציגי הקופות ואנחנו יודעים שזאת בעיה, אבל זאת לדעתי בעיה מאוד קשה. שלחנו את האישה, היא שילמה את בדיקת צפיפות עצם, ראינו שיש ירידה בצפיפות עצמות, היא עושה כל מה שהיא יכולה, מבחינת שינוי הרגלי חיים, תזונה, אבל היא עוד לא אוסטיאופורוזיס , היא לא מקבלת את זה.

שמי פלורנס איטח מסיל, אני מתנדבת בעמותה
לאוסטיאופורוזיס כבר הרבה שנים. אני שמעתי בדיון, אהבתי לשמוע את זה בתור מחלת ילדות, אני חושבת ומרגישה שצריך להתחיל מההתחלה, בהדרכה, טיפול, הפנמה, מניעה.

מה קורה היום, אני נורא אוהבת לשמוע שיש הרבה תמיכה, אבל תחושתי בשטח, בלבול טוטאלי, נשים לא יודעת, אני מהשמיעה של חמש שנים הרצאות מבולבלת. לא יודעת אם זה חלב, אם לקחת חלב עיזים, חלב סויה, לא יודעת, אם אני לא יודעת, אחרים בטוח לא יודעים.

מודעות עזרה ותקציבים, אנחנו מדברים על תקציבים לעמותה, אמרו לי שהיא במצב קשה. אני רוצה להודות לגילה ולכל מי שיושב פה, ומשהו על האישה, כי זה וועדה לנשים. אישה היא יכולה לפתח הרבה דברים והיא חשובה בהיסטוריה, לא יעזור לאף אחד, חמישים חמישים אחוז. אך כאשר יש לה משהו בהסתבכות שלה הגופנית, הנפשית, היא חולה, היא כבר לא יכולה לסחוב לא את הבעל ולא את האחרים, ועוד יותר גרוע, כשהוא מגיע למצב שהיא שוכבת, היא צריכה את כל העזרה בעולם בשביל להמשיך לסחוב אחריה, ויש מה לעשות, יש המון.

מבחינת העזרה, כולנו פה בשביל עזרה, שוב אמרתי לגילה, אני רוצה המון להודות, כי מהפעם הראשונה שאני ראיתי, ראיתי שזה אחד מתוך שלוש, וזה הנושא היחיד. אני לא חולה, צפיפות העצם שלי גבוהה, אני ספורטאית, יש לי רק רגישות חברתית, זה הכול.

כאשר הכוונה ישנה, זה מחזק את האמונה ובשטח זה כבר ירגיש ויורגש, תודה לכולם.

מי שעדיין לא השתתף בדיון ורוצה להשתתף, זה הזמן.

אני מאוד נרגש לשמוע מה שעלה, אנחנו הכנסנו את תוכנית
מכבי, שתיכנס בקרוב לכל הרופאים, הנחיות, אם אישה באה בגיל שישים ויש לה גורמי סיכון לאוסטיאופורוזיס , להפנות אותה לבדיקה. בגיל שישים וחמש, כל אישה שלא עשתה את הבדיקה, זה ייכנס בקרוב.
מצד שני, הקופה מקימה ברוב הסניפים שלה, פינה לשבת לקרוא וגם יהיה מסך מגע ללמוד על הפסקת עישון, פעילות גופנית ותזונה נכונה. מד גובה, משקל, בדיקת BMI שכל אחד שרוצה, ייגש לעשות את זה.

מישהי שלא השתתפה בדיון רוצה לדבר? לא, תודה, מספר
מלים לסיום.

לגבי הנושא של בדיקת צפיפות העצם, מה שאני מבקש
להתייחס לזה כבדיקת גורם סיכון נוסף לאוסטיאופורוזיס . הלא צפיפות העצם עצמה היא לא הבעיה, הבעיה היא שברים שנגרמים כתוצאה מדלדול העצם. כל גורמי הסיכון שהזכירו, סיפור משפחתי, משקל גוף, עישון, הכול נכון, אבל הפקטור שהוא מנבא הכי חזק את הסיכוי של אישה או איש לשבר בעתיד, זה צפיפות העצם. לכן אני חושב שכך צריך להתייחס לזה ולעשות אותה כמה שיותר זמינה.

אני רוצה לענות לגברת, יש לקונה לפי דעתי בתקנה שאומרת שאישה במנופאוזה מעל גיל חמישים, זכאית לבדיקה צפיפות העצם אחת לחמש שנים, בסל הבריאות. אני גם ניסיתי להעביר את זה באחת הועדות, אבל לא הצלחתי, לכתוב שכל אישה במנופאוזה, בלי קשר לגיל, זכאית לבדיקת צפיפות העצם. אני הייתי מבקש, אולי שהועדה תאמץ את הגישה הזו, שבמקום שיהיה כתוב גיל חמישים, לכתוב – אישה שהגיעה למנופאוזה, כי אם אישה הגיעה למנופאוזה בגיל שלושים וחמש, על אחת כמה וכמה שהיא צריכה לעשות בדיקה של צפיפות העצם.
בינתיים יש איזה שהוא פתרון במצב הקיים, כי אחד הסעיפים אומר שיש זכאות לבדיקה של צפיפות העצם לכל אישה ולכל איש, שסובלים ממחלה או לוקחים תרופה או סובלים ממצב רפואי שידוע שיכול לגרום לאוסטיאופורוזיס .

מנופאוזה מוקדמת מבחינתי זה מצב לא טבעי, ולכן לפי דעתי אפשר לבקש מהקופות שאישה שיש לה מנופאוזה מוקדמת, יכירו בזה כמצב הידוע שתורם לסיכון לאוסטיאופורוזיס ויאשרו את הבדיקה במסגרת הסל.

זה יהיה חלק מהדרישות מצד הועדה לקופות.

נושא חשוב שד"ר צופיה איש שלום שנבצר ממנה להגיע היום,
קיימה מחקר בקרב נשים וגברים לאחר שבר, מתברר שבבתי חולים גברים ונשים לאחר שבר, לאחר ניתוח שבר, לא מתייחסים אליהם ולא מיידעים אותם שאחרי השבר הראשון הם חשופים פי כמה וכמה לשברים נוספים. פה אני יוצאת בקריאה באמת לבתי החולים, לרופאים, כל גבר ואישה לאחר שבר אוסטיאופורוטי, חייבים ליידע אותם וחייבים להפנות אותם לטיפול על מנת שאפשר יהיה למנוע את השברים הבאים.

תודה רבה, אנחנו נפנה לשרת החינוך על מנת שיפנימו את כל
הנושא הזה כבר בגיל בית הספר מהיסודי לטעמי כל פעילות המניעה פותרת הרבה בעיות בכל ההיבטים, אז כאן אנחנו נפנה על מנת להעיר גם בפן הזה. כמובן שנפנה לשר הבריאות על מנת שהתקנות שאמורות להיקבע על בסיס כל מה ששור לרגולטורים, לגבי מרכזי האבחון ייושמו ואנחנו גם נרצה לקבל את הנושא, איך זה מתקדם ומתפתח, כך שאני מקווה שלא נצטרך להעביר את זה כהצעה פרטית, כי ההצעה הממשלתית פשוט זה הליך יותר מזורז, ללא קריאה טרומית, מבחינת הממשלה זה מזרז את ההליך.

בכל מה שקשור לקופות, אני חושבת שבאמת ההצעה שהעלה כאן פרופ' יוסי פולדש, אכן ראויה וגיל חמישים נקבע לא שרירותית, הוא נקבע מכיוון שזה הגיל שכנראה ממנו יש את הסבירות לחלות במחלה, יחד עם זאת את אותה הסתייגות שהוצגה, יש מקום לקחת בחשבון גם את ההסתייגות שהעלית ואני אפנה לכל מנהלי קופות החולים ואני אקבל את התשובות, אני מקווה שהן תהיינה חיוביות בנושא הזה.

אני רוצה להעלות גם את הנושא של סרטן השד, כי נשים
שמטופלות בסרטן השד, הן מפתחות מצב של חוסר הורמונאלי טוטאלי.

טיפול כימותרפי בסרטן שד, מכניס את האישה לגיל מעבר.

אני רוצה להודות לכולם, אני רוצה להודות בראש ובראשונה
לעליזה, תיהנו מהתערוכה.


הישיבה ננעלה בשעה - 12:00