פרוטוקולים/ועדת הכנסת/7961



3
ועדת הכנסת
23.02.2004

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/7961
ירושלים, ח' באדר, תשס"ד
1 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 105
מישיבת ועדת הכנסת
מיום שני, א' באדר התשס"ד ( 23 בפברואר 2004 ), שעה: 09:30

א. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה
ב. הצעת חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) (תיקון-התפלגות של סיעה),
התשס"ד-2003 - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: רוני בר-און - היו"ר
יולי יואל אדלשטיין
מיכאל איתן
דניאל בנלולו
רוני בריזון
ענבל גבריאלי
מיכאל גורלובסקי
זהבה גלאון
רשף חן
שאול יהלום
גדעון סער
מאיר פרוש
עמיר פרץ
עמרי שרון

יצחק הרצוג
אהוד יתום
דני יתום
אליעזר כהן
אתי לבני
אורית נוקד
מרינה סולודקין

מזכיר הכנסת אריה האן

דלית דרור - משרד המשפטים

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

אושרה עצידה



1. קביעת מסגרת הדיון להצעות להביע אי אמון בממשלה

בוקר טוב חברים. אני מתכבד לפתוח את ישיבה מס' 105 של ועדת הכנסת. על סדר היום הצעת חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) (תיקון-התפלגות של סיעה), התשס"ד-2003. אבל קודם לכן, יש לנו שלוש הצעות להביע אי אמון של סיעות עבודה-מימ"ד, מרץ-חד"ש-תע"ל ובל"ד, ש"ס ורע"מ בשל: א. המשך העברת כספים להתנחלויות (עבודה-מימ"ד, מרץ-חד"ש-תע"ל ובל"ד).
ב. עמדת ראש הממשלה בנושא ההתנתקות (ש"ס)
ג. הפרסום בדבר קריאתו של השר אלון למיסיונרים הנוצריים להעביר את
המוסלמים "לאור ולנאורות של הנצרות", של סיעת רע"מ.

ההצעות יידונו בישיבת הכנסת ביום שני, א' אדר התשס"ד (23 בפברואר 2004). ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת דיון לנושא זה.

ובכן, בנושא הצבעות יש לנו היום בעיה קטנה כפי שכולכם יודעים וכפי שכולנו חיכינו. היום כנראה ימלאו 800 שנה להולדת הרמב"ם. האמת היא, שהבת שלי ספרה אתמול וזה רק 798 שנים. מכל מקום, הישיבה נקבעה לשעה 17:30. נשיא המדינה הוזמן. יושב-ראש הכנסת איננו מוכן בשום פנים ואופן לדחות את הישיבה או לדחות את פתיחתה, בין היתר מחמת כבודו של נשיא המדינה, ואל יקל הדבר בעינכם.

כיוון שכך, אני אבקש מכם להסכים איתי להצעה שלי לקבוע מסגרת דיון כך שנוכל להיות בשעה 17:30 לאחר הצבעה בהצעות האלה. אני מציע את מסגרת הדיון הבאה, נא לעקוב אחריי. קודם כל, דיון משולב בכל שלושת ההצעות. כל אחד מן המציעים יקבל חמש דקות להצעתו. הממשלה תשיב לכל ההצעות במשך עשר דקות סך הכל לכל שלוש ההצעות, וזו הפעם הראשונה שנגביל אותה בזמן. זה עניינה של הממשלה איך היא תחלק את זה, שלושה שרים, שישה שרים, שר אחד. זו ההוראה שהיא תקבל מאיתנו.

האם הוועדה מוסמך לתת הוראה?

בוודאי שכן, הוועדה מוסמכת לעשות הכל. הוועדה מוסמכת למשל להחליט אם זה בהסכמה, שהממשלה לא תשיב בכלל. אבל, אנחנו לא נעשה את זה.

אחרי שהממשלה תשיב במשך עשר דקות לכל ההצעות, כל סיעה בבית מגדולה ועד קטנה תשיב או תדון וזמן הדיון שלה יהיה שלוש דקות. כמובן שלצורך העניין הזה דרושה הסכמה מצד לצד.

בכמה זמן זה מסתכם?

זה בערך שעה, שעה וחמש דקות. אנחנו עומדים במסגרת בהנחה שהיושב ראש יהיה קפדן ולא יאפשר לחברי הכנסת לחרוג מהזמן. הפעם זה האינטרס שלו כי הוא הזמין את נשיא המדינה.

חברת הכנסת גלאון, בבקשה.

אני מצדדת בבקשתו של היושב ראש, אני לא מתווכחת. אני שואלת שאלה אופציונלית, האם אפשר לעשות משהו כזה שהמציעים פותחים וכו', עוברים לדיון הזה, ממשיכים אחר כך ב- - -

זה לא ילך, זה מפרטץ' את העסק הזה. זה עומד בסתירה לתקנון שאומר שדיון באי אמון הוא לפני כל דבר אחר. דיון זה גם הצבעה, כך אני מפרש.

אני חושב שאפשר להסכים לזה. השאלה שלי היא רק, מדוע היושב ראש הכניס את עצמו לסד זמן כזה של שעה וחצי?

אני מניח שהוא לא חשב שבכל יום שני יהיו פה ארבע הצבעות אי אמון.

הוא חינך אותנו להתמיד כל שבוע.

חרף סמכויותיו הרבות הוא לא היה יכול לשלוט במועד פטירתו של הרמב"ם לפני 800 שנה.

אני חוזר על ההצעה. דיון משולב, כל אחד מהמציעים חמש דקות. הממשלה תשיב לכל ההצעות ביחד, במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות. שלוש דקות לכל סיעה.

מי בעד ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? אני קובע פה אחד שזוהי מסגרת הדיון. כל היתר הוא כמובן בשליטתו של מי שינהל את הישיבה.




2. הצעת חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) (תיקון-התפלגות של סיעה),
התשס"ד-2003 -הכנה לקריאה שנייה ושלישית

אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר היום הצעת חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב)(תיקון-התפלגות של סיעה), התשס"ד-2003, הכנה לקריאה שנייה ושלישית. לאחר הדיון שקיימנו פה מונח בפניכם נוסח הצעת החוק עם הדגשים מה משתנה, מה מתחדש. ניסינו ככל האפשר להתאים את החוק כדי שלא נימצא עוד הפעם במצב המביך שעולה חדשות לבקרים, שכאשר משנים חוקים ולא פורמים מחדש את כל החליפה ותופרים אותה מחדש, כל פעם מישהו מוצא איזה משהו. אני מקווה שבמקרה הזה זה לא יהיה.

השינוי מופיע בסעיף 59(3) שקובע שכאשר ההתפלגות היא של חבר כנסת אחד החבר בסיעה שמספר חבריה אינו עולה על שלושה, וההתפלגות נעשית בעת שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת, גם אז זה יוכר כהתפלגות לצורך הצטרפות לסיעה אחרת.

ישנו תיקון טכני שנגזר מהתיקון המהותי וזה הנושא של אישור ועדת הכנסת שהוא בסעיף 60(ב) האומר: "נמסרה לוועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעות על מיזוגן במסגרת סיעתית חדשה, והוגשה לוועדה, לפני שאישרה את המיזוג כאמור בסעיף קטן (א)", שהרוב מצטרף למקום אחר, "הודעה בכתב מטעם חבר אחת הסיעות האמורות, המבקש להתפלג לפי סעיף 59(3), תאשר ועדת הכנסת את המיזוג ביחד עם ההתפלגות." זה סעיף השחרור מן השבי. אני קורא לו סעיף המפתחות לאזיקים. אי אפשר לקחת איתך חבר כנסת כשבוי כאשר אתה עושה איזה מהלך של הצרכה לכיוון סעיף אחר.

חברת הכנסת גלאון, בבקשה.

אני רוצה להציע הסתייגות להכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני תומכת בחוק הזה, אבל ההסתייגות שלי אומרת שהחוק יחול וייכנס לתוקפו החל מהקדנציה הבאה.

האם את מבקשת שנצביע על ההסתייגות בוועדה או רק במליאה?

הסתייגות כדין הסתייגות.

נצביע עליה בוועדה.

ההסתייגות שלי היא לשם החוק, הצעת חוק טל.

ארבל, אני מבין שאם זה שלושה חברי כנסת, אז האחד צריך להצטרף לסיעה.

האחד מתפלג. הוא יכול להישאר כסיעת יחיד או להצטרף לסיעה אחרת. אין פה תנאי לגבי מה האחד צריך לעשות. הרוב, השניים הם מצטרפים לסיעה.

ומה אם אחד מצטרף?

אחד על דעת עצמו לא יכול להצטרף.

הם התפלגו לאחד ולשניים, אבל לא השניים מצטרפים אלא האחד.

אי אפשר. אישור ההתפלגות נעשה בו זמנית עם אישור המיזוג של השניים.

אני מבקש את זה כהסתייגות.

שאול, הלכנו על העיקרון שלא מגדילים סיעות בבית.

זה מה שאני מציע.

היא אומרת לך שגם בלי ההסתייגות שלך, החוק שאנחנו מעבירים משאיר את המצב סטטוס קוו.

גם ההסתייגות שלי, אלא שהיא נותנת את שתי האפשרויות: או שהאחד יצטרף או שהשניים יצטרפו.

אנחנו רצינו ללכת על הגדול. כלומר, שמצב של התפלגות ייקבע לפי החלק הגדול ולא לפי החלק הקטן. יש שני עקרונות מנחים. אחד, לא לוקחים שבויים. כשהרוב הולך למקום מסוים, הוא לא יכול לכפות את דעתו על המיעוט. לא אמרנו את מה שאתה אומר, שהמיעוט יכול לכפות את דעתו על הרוב. אמרנו שניים. התחלנו במספר סיעות ידוע, כך נסיים את ימיה של הכנסת. לא נגדיל את מספר הסיעות. הווה אומר, שכאשר סיעה מתפלגת, לא ניצור עוד שתי סיעות ומספר הסיעות בבית גודל במספר אחד. אלא אם אחד הולך ימינה, השני יכול לשמור על זהותו או ללכת שמאלה, או איך שאתה תרצה לסדר את זה. כלומר, או שהסטטוס קוו נשמר או שמספר הסיעות קטן, מסיעה אחת נהיה אפס, כי כל אחת הלכה לביתה. לכן לפי דעתי, ההצעה שלך היא פחות טובה. היא שומרת רק על העיקרון שלא מגדילים את המספר, אבל היא מפרה את העיקרון שלא לוקחים שבויים. הקטן אומר: עכשיו אני רוצה ללכת לי לדרכי. אני לא יודע אם אנחנו מאוהבים בעיקרון הזה.

בהצעה של שאול יש לדעתי אפילו סיכון מסוים. הצעת החוק כפי שאתה מציע, בעצם מעודדת את המפלגות הגדולות לרחוש, לחזר, אחרי חברי כנסת.

שאול, אתה לא עומד על ההסתייגות, נכון?

לא, לא.

חברים, אנחנו מצביעים עכשיו על ההסתייגויות.

אני לא מבין את הנוהל של עבודת החקיקה.

מצביעים על ההסתייגויות עכשיו, מקריאים ואז מצביעים. לחברת הכנסת זהבה גלאון יש הסתייגות, וגם למאיר פרוש. הסתייגות אחת הוגשה בכתב והתכוונתי לקרוא אותה בפניכם.

עם כל הכבוד לאדוני, אנחנו נמצאים פה יומיים וחצי. צריכים לקרוא סעיף סעיף וכל חבר כנסת רשאי להגיש כל הסתייגות תוך כדי הקראת הסעיף ותוך כדי הדיון.

מאה אחוז, נעשה כפי שאתה מבקש.

אני רוצה להתייחס לנוסח שבפניכם לפני ההצבעה. כפי שנאמר בישיבה הקודמת עוד לפני הקריאה הראשונה, המקום המתאים של כל הסעיפים בנושא התפלגות, פרישה, ומיזוג של סיעות הוא בחוק הכנסת, ולא בחוק הבחירות כפי שהם היו עד עכשיו, כי הם הוספו לחוק לפני שנחקק חוק הכנסת בשנת 1994. הסעיפים האלה הם משנת 1991. ולכן, בהזדמנות הזאת שמכניסים את התיקון, ביקשנו להעביר את כל הסעיפים למקומם הנכון.

הסעיף הראשון שבפניכם הוא תיקון טכני לחלוטין שמשנה אזכור. בחוק הכנסת הייתה הפניה לחוק שכר חברי הכנסת שבוטל, ויש הפניה מתאימה.

אחר כך מוצע להוסיף פרק שלם לחוק הכנסת שהוא יעסוק בעניינים האלה של ההרכב הסיעתי של הסיעות. אני גם ציינתי את הסעיפים הקיימים היום בחוק הבחירות. סעיף 59 הוא סעיף שקיים היום בחוק הבחירות, כאשר פיסקה (3) היא התוספת של הצעת החוק של חבר הכנסת סער שעליה דובר. שתי האפשרויות הקודמות הן אפשרויות של לפחות שלושה שהם לפחות שליש או בסיעות קטנות לפחות שניים. האפשרות השנייה היא ההתפלגות לפי רכיבי הסיעה.

יש כאן ניסוח שהוא די מסורבל, אבל הוא ניסוח שהיה קיים כבר היום והוא מדבר על סיעה שהיא צירוף של סיעות או חטיבות או מפלגות או ארגונים מחוץ לכנסת. זה ניסוח קצת מסורבל ולא ברור לחלוטין, אבל זה העתקה מדויקת ממה שהוסף לחוק בשנת 1991.

לאיזה סעיף את מתייחסת?

לסעיף 59(2). סעיפים 59(1) ו-59(2) מועתקים מחוק הבחירות שזה האפשרויות שהיו קיימות עד היום להתפלגות. (3) זה התוספת.

אני ניסיתי גם ללמוד מהפרוטוקולים כאשר חוקקו את החוק במקור, מה הייתה הכוונה של החטיבות והארגונים החוץ מפלגתיים וזה לא היה ברור לי, שכן היום אין סיעות שמונות גופים מסוג זה.

סעיף 60 היה קיים גם בנוסח שעבר קריאה ראשונה. הוא בא להבהיר שבמקרה של ההתפלגות של חבר הכנסת היחיד, זה ייעשה אך ורק במקביל להתמזגות של סיעתו עם סיעה אחרת. זה נאמר בסעיף 60(ב).

ולא, הוא לא יכול?

ולא, הוא לא יכול. זה תנאי בל יעבור. הוא צריך להודיע בכתב לוועדת הכנסת לפני שהיא מאשרת את המיזוג שהוא מבקש להתפלג.

סעיף 61 מועתק כולו מהסעיפים בחוק הבחירות, והוא עוסק בפרישת חבר כנסת מסיעה, להבדיל מהתפלגות. סעיף 62 גם מועתק, וכנ"ל סעיף 63.

הורדנו את הסעיפים שקבעו שכל החלטה כזו של ועדת הכנסת, תימסר עליה הודעה בכנסת והיא תפורסם ברשומות, כי יש הוראה בדיוק כזאת בתקנון הכנסת ואין צורך בחזרה. אחר כך יש תיקונים עקיפים שבאים לעשות התאמות לאור המעבר לחוק הכנסת.

האם לא צריך לכתוב בסעיף 60(ב): תאשר ועדת הכנסת את המיזוג וגם את ההתפלגות? המילה "ביחד" מדברת על זמן, ואנחנו לא מדברים על הזמן. אנחנו מדברים שהיא צריכה לאשר את שתי התופעות ביחד.

לא. כאן הכוונה הייתה כן להדגיש את הזמן. אם מתקיימים התנאים, היא חייבת לאשר.

לפי הסגנון זה זמן.

זה אומר את שניהם.

"תאשר" זה המהות, וה"ביחד" זה הזמן.

לדעתי צריך לכתוב: ... את ההתפלגות ביחד עם המיזוג. אם היא מאשרת את המיזוג, היא חייבת באותו זמן גם לאשר את ההתפלגות. תיאורטית לפחות, היא יכולה לא לאשר את המיזוג ואז היא גם לא חייבת לאשר את ההתפלגות.

ההערה שלו נכונה.

לכאורה, ברגע שכתוב "תאשר", היא יכולה גם לא לאשר. אבל, אין היום שום קריטריונים מדוע יכולה ועדת הכנסת לא לאשר כאשר מתקיימים התנאים. היא חייבת לאשר כאשר מתקיימים התנאים.

אבל זה לא התיקון שבאנו לעשות כאן. התיקון שאנחנו באנו לעשות כאן זה לא להיכנס בכלל לשאלה אם הוועדה חייבת לאשר או לא חייבת לאשר מיזוג. אלא לקבוע שכאשר היא מאשרת מיזוג, אז היא חייבת לאשר גם את ההתפלגות בסיטואציה הזאת. לדעתי, זה לא כתוב. אם היה כתוב: תאשר ועדת הכנסת את ההתפלגות ביחד עם המיזוג, אז זה ברור. צריך פשוט להפוך את הסדר. מאשרים את המיזוג והטריילר זה ההתפלגות.

בסדר.

בסדר, תודה. תאשר ועדת הכנסת את ההתפלגות ביחד עם המיזוג.

יש לי שתי הערות לגבי התיקונים העקיפים. יש שלושה חוקים שמפנים לסעיפים שהיו קיימים בחוק הבחירות ומצאנו מקום לתקן אותם. בסעיף 3 יש התייחסות לחוק-יסוד: הכנסת. אני שמתי אותו כאן כי חוק-יסוד פשוט מפנה. הוא אומר, התפלגות כאמור בחוק הבחירות לכנסת. עכשיו זה כבר לא בחוק הבחירות, אלא בחוק הכנסת. אבל, הסעיף הזה לא ייכנס בנוסח שייעלה לקריאה שנייה ושלישית, כי לא מתקנים חוק-יסוד בתוך חוק רגיל. ולכן, או שניזום לעניין הזה חוק-יסוד נפרד או שנכניס את זה בהזדמנות שיתקנו את חוק-יסוד: הכנסת. זה נמצא פה, אבל זה לא ייעלה.

סעיף 4 מבטל את הסעיפים מתוך חוק הבחירות, אותם העברנו לחוק הכנסת. סעיף 5 בא לתקן את חוק מימון המפלגות שגם מפנה לחוק הבחירות.

תסבירי בבקשה איך העניין הזה של המיזוג וההתפלגות משפיעים על מימון הבחירות.

היום הסיעות מקבלות מימון שוטף לפי מספר החברים בסיעה, 5% מיחידת מימון לכל חבר, פלוס יחידה אחת של 5%. אם סיעה מורכבת ממפלגות היא יכולה להודיע לחשבות הכנסת אם היא רוצה לקבל את המימון ביחד או לפי מפלגות. קיים היום גם סידור כזה וגם סידור כזה לגבי כמה מפלגות.

כאשר סיעות מתמזגות הן יכולות אותו הדבר. אם הן נשארות כמפלגות נפרדות, הן יכולות להודיע לחשבות שהן מבקשות לקבל את המימון בנפרד, או לקבל אותו ביחד.

ומה קורה אם הן היו יחידה אורגנית אחת, מפלגה אחת כמו "עם אחד", לא כמו חד"ש-תע"ל?

אם "עם אחד" מתמזגת עם "מרץ", אם הם נשארים מפלגה נפרדת הם יכולים לבקש לקבל את המימון בנפרד לפי מספר החברים, או שהסיעה הגדולה תקבל את המימון ביחד.

אם היה מדובר בפרישה אם לא היה התיקון הזה, חבר כנסת אחד היה פורש, הוא לא היה מקבל, והם היו מקבלים גם עבורו. לעומת זאת, אם מדובר בהתפלגות מותרת, הוא יקבל.

סליחה, אם זה אחרי שנתיים. הכלל של השנתיים חל גם על המקרה הזה.

גם רצחת וגם ירשת.

מה שאמרתי עד עכשיו היה נכון עד לתיקון חוק המימון שנעשה בכנסת הקודמת. החוק תוקן בכנסת הקודמת ושם נאמר שגם נעשית התפלגות כדין לפי התנאים האלה, אם היא נעשית בשנתיים הראשונות לכהונת הכנסת, חברי הכנסת שהתפלגו לא יקבלו מימון, אלא אם הדבר נעשה בהסכמת הסיעה. זה מופיע בסעיף 13(ג) לחוק המימון.

בסעיף 5(2)(ב) שלפניכם, הוספה גם אפשרות התפלגות החדשה בתוך התנאי שאומר שחבר כנסת שהתפלג למרות שההתפלגות היא כדין ולא יחולו עליו כל הסנקציות שחלות על פורש, הוא לא יקבל את המימון, רק אם הפילוג הוא אחרי שנתיים. אם זה נעשה לפני השנתיים הוא לא יקבל לעולם, אלא אם ההודעה על ההתפלגות הוגשה על-ידי רוב חברי הסיעה או בהסכמתם.

אני רוצה לדבר עכשיו על סיעה גדולה לא על סיעות קטנה. נניח ש"מרץ" מתמזגת עכשיו עם מפלגת "העבודה", האם העניין הזה של שנתיים חל עליה?

לא, זה לא התפלגות. זה מיזוג.

אם הארבעה מצטרפים ל"עבודה" ושניים מצטרפים לליכוד, אז השניים המתפלגים לא מקבלים.

לא מקבלים, אם ההתפלגות היא לפני שנתיים. אם הם מתפלגים בשנה השלישית של הכנסת, הם זכאים גם למימון.

אני מבקש הסתייגות.

זה החוק הקיים היום.

נמצא פה חבר הכנסת אדלשטיין שמכיר את התיקון הזה היטב. בכנסת הקודמת הייתה התפלגות של שניים מסיעה של שישה. זה נכנס בתוך הכללים, סיעה של עד שישה, שניים יכולים להתפלג. אבל, הם קיבלו מימון כאשר החובות נשארו במפלגת האם כי הם היו על שמה. ולכן, יכול להיות שגם פה יש עניינים שצריך להסדיר, אבל כתוצאה מכך נקבע הסעיף הזה שאמר שאם ההתפלגות גם היא כדין, נעשית בשנתיים הראשונות לכהונת הכנסת, אלה שהתפלגו לא יקבלו מימון. הסיעה תמשיך לקבל את המימון עבורם כי היא גם נושאת בחובות.

זאת אומרת, הכלל שחל על כל הפילוגים כדין, חל גם במקרה הזה.

נכון.

זה לא חל כשההתפלגות היא לפי מפלגות. אז התנאי הזה לא חל.

האם מישהו מבקש להסתייג בנקודה הזאת? חבר הכנסת דני יתום, בבקשה.

מאחר ואנחנו מדברים כאן בכל זאת על מצבן של הסיעות היותר קטנות, ולדעתי אין לנו עניין בכנסת לעורר רצון או תמורות כתוצאה מהתפלגות של סיעות קטנות, ההסתייגות שלי היא שבעוד שהדבר הזה נכון לגבי הסיעות הגדולות כפי שחוקק המחוקק, לגבי הסיעות הקטן - - -

איזה דבר?

שצריכות לעבור שנתיים.

האם ההסתייגות היא שלא יהיה צורך בשנתיים?

לא, שזה יהיה שלוש שנים. ברגע שהבודד לא הולך בעקבות הרוב, הוא יצטרך לחשוב שלוש פעמים האם ראוי להתפלג.

אני רוצה לשאול שאלה, אני רואה שבסעיף 61(ג) מופיע שעל החלטת ועדת הכנסת לגבי פרישה של חבר מסיעה, רשאי חבר הכנסת לערער על החלטת ועדת הכנסת בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.

זה החוק היום, ושום דבר לא משתנה בזה.

נכון. אני שואל בפני מי, אם בכלל, רשאי לערער חבר הכנסת או רשאית לערער הסיעה שממנה מתפלג חבר הכנסת לאור התיקון? זה מופיע בחוק לגבי חבר כנסת שפורש וזה לא מופיע בחוק לגבי המצב שבו פורש חבר כנסת מסיעה כאשר היא מתמזגת? מה ההבדל?

ההבדל הוא שכאן הוא פורש מיוזמתו, ושם יכול להיות מצב שגירשו אותו. גרמו לו להתפלג.

נניח שוועדת הכנסת איננה מקבלת את בקשתו.

זה לא יכול להיות בהגדרה.

הא בהא טליה. הפעולה שלך היא אחת. אתה מאשר את המיזוג ואתה מאשר את ההתפצלות.

ואם אני לא מאשר את המיזוג?

אז זה עתירה לבג"ץ. כתוב: תאשר ועדת הכנסת את ההתפלגות ביחד עם המיזוג. אומרים לך שהיא חייבת לאשר, אלא אם כן יש לה נימוקים שיעמדו במבחן הביקורת של בג"ץ שלא לאשר את זה. בכך נמצאת בא על סיפוקך. פה אומרים שזה הולך לערעור בבית המשפט המחוזי בשלושה שופטים. פה בטח תקבל בג"ץ על 13 שופטים.

לפרישה יש השלכות מאוד מאוד חמורות על אותו חבר כנסת שיחליטו עליו כפורש.

אני מבין שהסתייגותי נרשמה.

ודאי. חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני יודע שאנחנו לא נמצאים פה בהתכנסות של חובבי הצדק. אני רוצה לומר כמה מילים, אני לא חושב שיש לי פה סיכוי לשכנע מישהו. אבל, אני בכל זאת רוצה לומר כמה מילים לפרוטוקול כי ביום מן הימים יש לפרוטוקול משמעות. לפעמים זוהי גם זכותה היחידה של האופוזיציה.

אני מוכרח לומר שיש פה שיבוש מוחלט של כל תפיסת הדמוקרטיה בישראל. במידה מסוימת, רוב חוקי הבחירות בכנסת הזאת ובכנסות השונות, הם הצטברות של ניסיון, החל מפרשת גולדפרב וכלה בפרשת אפרים גור ופרשיות אחרות. מחוקקים השתמשו ברוב שהיה להם על מנת לשנות כללי משחק באמצע כהונת הכנסת או לפני בחירות או בעת בחירות. צריך תמיד לחזור צעד אחורה לחוקי המפלגות. חוק המפלגות קבע שאם מפלגה רוצה להתאחד עם מפלגה אחרת, היא צריכה רוב של שני שליש במפלגה שלה, במוסדות, כפי שהוגשו ליושב ראש ועדת הבחירות, וזה לא במקרה. יכול להיות שחבר כנסת מסוים או חבר מפלגה מסוים, יכול להחליט שברגע שיתקבל במפלגתו רוב של שני שליש הוא רוצה לפרוש. אבל, אז הוא צריך להחזיר את המנדט לאלה ששלחו אותו. רוב של שני שליש במפלגתו שמחליטים, הרי בוודאי צריכים לחייב אותו לנהוג במהלך הדמוקרטי החשוב ביותר.

אנחנו מפתחים מושגים של אסירים באנשים פוליטיים. אבל מה זה "אסירים"? אדם רשאי להיאבק על עמדותיו במסגרות שונות. הוא רשאי להציג את עמדותיו בפני הציבור ככל שהוא חפץ. המושג הזה של אסיר פוליטי רחוק מהדיון בו אנחנו נמצאים. אנחנו מדברים פה על עסקנות פוליטית ולא על אסירים פוליטיים.

חבר הכנסת גדעון סער מכתים כאן את הכנסת. מדובר פה במהלך עסקני מהסוג הנחות ביותר.

תלמד אותנו על העסקנות של הוועד הפועל, על השחיתות שלכם. כשאתה מדבר על העסקנות, זה פחות משכנע.

על מנת לטהר במידה מסוימת את החוק, אני מציע שתי הצעות כהסתייגויות. ראשית, החוק יחול בכנסת הבאה ואז באמת כוונותיו של גדעון סער כמי שמפיק לקחים ייראו בהחלט נכונות. בכנסת הקודמת כל הסיעות התייצבו לפי כללים מסוימים, לא משנים כללים באמצע המשחק.

זו ההצעה של זהבה גלאון. נצביע על ההסתייגות שלכם ביחד.

ההסתייגות השנייה היא שבכל מקרה לא יהיה מצב שבו בסיעות קטנות יש מישהו שמתפלג ומקבל תקציב באיזשהו שלב, לא בעוד שנתיים ולא בעוד חמש שנים.

זאת אומרת, האיסור על מימון המפלגות הוא לצמיתות.

אני רוצה להסביר בשני משפטים למה. מבקר המדינה כתב לסיעת "עם אחד" הערה במסגרת ביקורת המפלגות, ובגלל ההערה הזאת לא קיבלנו דוח תקין. ההערה הייתה על כך שאני כיושב ראש סיעת "עם אחד" חתמתי בבנק על ערבות בנקאית של מיליון שקל, ולא קיבלתי מהמפלגה את הריבית המגיעה לי בגין העובדה שאני הייתי הערב שהיה זכאי ל-877 שקלים. מכיוון שהמפלגה לא העבירה לי 877 שקלים, המפלגה נקנסה ב-2,500 שקלים. זו הייתה ההערה היחידה שנרשמה בדוח מימון המפלגות.

הלוואי על כל המפלגות.

אני הופעתי בפני מבקר המדינה וביקשתי להסביר לו בדחילו וברחימו, שבכל מקרה לא הייתי מסכים לקחת כסף מהמפלגה. רוב המפלגות הקטנות הן לא במצב של המפלגות הגדולות. ברוב המפלגות הקטנות, חלק מהערבויות הן ערבויות אישיות. לפעמים יש צורך בשעבוד הבתים הפרטיים וכל מה שיש. הבית שלי היה משועבד הרבה שנים כי לא הסכמתי לקבל כסף לא מקבלן כזה ולא מקבלן אחר. גם לא הסכמתי שקבלן כזה או אחר יחתום לי על ערבות.

הוא מסביר נקודה בקשר לנפח החבות או נפח הנזק הכספי שיש למפלגה. הוא אומר שכאשר חבר כנסת אחד עוזב מפלגה גדולה אז הנטל הכלכלי הוא אחר, כי אחד חלקי שלושים זה לא אחד חלקי שלוש. הטיעון נכון.

לגבי המימון, גם אם יש החלטה פוליטית, היא לא צריכה להביא לחלוטין להתרוששות של מפלגות.

אתה אומר שלא יוכל ליטול איתו את מימון המפלגות עד לתום כהונתה של הכנסת.

כן.

בלי מגבלת זמן. אם כן, אלו הן שתי ההסתייגויות שלך. חבר הכנסת אדלשטיין, בבקשה.

כמי שהביא בזמנו את התיקון הזה, הייתי רוצה להסביר את ההיגיון בשני משפטים. ההיגיון היה כפי שתיאר בדיוק כרגע חבר הכנסת עמיר פרץ, שמפלגות מוצאות את עצמן בלי יחידות מימון, עם פריסת חובות לכל הקדנציה, וכתוצאה מכך קורסים הבתים הפרטיים במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב יש את החובות והערבויות שאנשים לקחו על עצמם.

אני הייתי רוצה להזהיר גם את ידידי חבר הכנסת דני יתום, שההצעה המקורית שלי דיברה על כך שלא יוכל ליטול המתפלג מימון לכל הקדנציה. שכנעו אותי בהתחלה לרדת לשלוש שנים, ולאחר מכן תמורת הסכמה של משרד המשפטים לחקיקה הזאת מסיבות שלא ברורות לי, ביקשו שההוראה הזאת תחול רק על השנתיים הראשונות מתחילת הקדנציה. אם משרד המשפטים שינה את עמדתו, אז אני חושב שאפשר גם להאריך את התקופה הזאת. כי לצערי הרב, התיאור הזה הוא תיאור מאוד נכון. תמורת הסכמה גם של משרד המשפטים בנושא הכנסת, וגם של משרד הפנים בנושא של רשויות מקומיות, שזה יהיה שנתיים ולא מעבר לתקופה הזאת. אני לא יודע מה היו השיקולים.

אני רוצה להתייחס למימון. על-פי החוק שכבר חוקק, יוצא פה מצב שכל מפלגה שתרצה להתפלג ולהתפצל, הם תמיד יחכו שנתיים. יש פה איזה חוסר היגיון.

יש לזה כל מיני אספקטים. מה פתאום התגלו חילוקי דעות תהומיים חודשיים אחרי הבחירות? אפשר לשאול הכל. אבל, לא יכול להיות מצב שאת החובות משאירים למפלגת האם, ואת האידיאולוגיה לוקחים למקום אחר.

אנשים לא מתפלגים בשביל הכסף. הם מתפלגים כי הם לא יכולים לחיות ביחד. אומרים עכשיו: אם זה כל כך בער לכם, למה הלכתם ביחד? שמו את הגבול של השנתיים. דני יתום חושב שלוש שנים, עמיר פרץ חושב שבכלל לא. יולי אדלשטיין מספר את ההיסטוריה של המפלגה שלו. אנחנו נצביע על ההסתייגויות ואני מניח שתיפול פה החלטה.

חבר הכנסת מיקי איתן, בבקשה.

אני מוותר.

חבר הכנסת הרצוג, בבקשה.

ארבל, מימון המפלגות בהתמזגות עדיין יכול ללכת לשתי המפלגות השונות, ולכן קבעו את פרק הזמן של שנתיים.

בשנתיים הראשונות, המימון לא יעבור.

בשנתיים הראשונות, הסיעה שהתמזגה כרוב היא תקבל מימון על כל החברים, כולל החבר שהתפלג.

יש פה עניין גם כלפי גורמים שלישיים כמו בנקים. אתה לא יכול באופן חד צדדי בלב קדנציה כשיש לך הסכם מימון עם בנקים, ולגרוע את בסיס המימון של אותה סיעה.

הבנקים יודעים את זה, זה חוק מדינה. שהם לא ייתנו סידור של פריסת חובות אם הם חושבים שיש להם מפלגה לא רצינית, או אם עברו שנתיים.

רוני, אתה מכיר את העולם המסחרי, ולכן אני חושב שאתה צריך להביא לפה גם את הגורמים המממנים.

מה פתאום? זה חוק מדינה. אחרי שנתיים הם פורשים עם המימון.

זה צריך להיות שליש סיעה. אבל, זה לא היה עד היום. לא היה פילוג של שליש משלושה.

אתה הולך קצת רחוק מידיי. תצביע נגד ההתפלגות, אבל למה להכניס את הבנקים לקונסורציום הזה? גם בזה ניתן להם להתערב? למרות שישבתי יותר שנים עם הבנקים מהשנים שבהם אני יושב בכנסת, אני חושב שמקומם לא כאן.

השינויים פה לעניין המימון הם רק למימון השוטף. אני רוצה להבהיר שלמימון הבחירות, הסיעה שהתפלגו ממנה לא תיפגע, וכשיעשו את הממוצעים יראו אותה לפי המספר שהיה לה - - -

נכון.

אני רוצה להעיר שתי הערות. הערה אחת היא בהמשך לדבריה של ארבל אסטרחן על התיקון לחוק-יסוד. אכן אין לערבב בין הסמכות המחוקקת למכוננת, ונכון להעביר בנפרד את התיקון לחוק-היסוד, אבל צריך להעביר אותו. אם אנחנו משאירים את המצב כך ואומרים שאת חוק-היסוד אנחנו נתקן בהזדמנות אחרת, לא תהיה משמעות לסיפא של 6(א).

אנחנו נעביר אותו מייד. אני לא רוצה לערבב את העניין הזה. האם לפי דעתך אנחנו צריכים לעשות את זה עכשיו?

אבל, לא טוב שיהיה מצב ביניים שהחוק הזה עובר וחוק-יסוד לא תוקן. אתה לא יודע מה הצפי הפוליטי.

או, קיי. במסגרת ההצבעה עכשיו על קריאה שנייה ושלישית נעשה שתי הצבעות, ונעביר גם כן את התיקון לחוק-יסוד בקריאה ראשונה.

צריכים להעביר אותו בהקדם. ההערה השנייה היא לגבי סעיף 59(2), זוהי לא הערה שנובעת בהכרח מהצעת החוק של חבר הכנסת סער. זה העתקה של החוק הקיים, אבל לא ברור מה זה חטיבות וארגונים.

אני מוכרח להודות שהתלבטנו בעניין הזה בחדר הפנימי, וכיוון שזה החוק הקיים, אני לא חושב שזה הזמן לערבב את הדבר הזה. זאת אומרת, לבער ממנו את החמץ.

המצב הוא לא כל כך ברור מתי משהו נחשב כחטיבה ומתי לא. האם זה הופך לחטיבה את אותו מחוז? יש פה אפשרות לניצול לרעה של אי הבהירות הזאת.

נקווה שנפתור את זה לפני שזה יעלה.

חבר הכנסת פרוש, בבקשה.

יכול להיות מצב שחבר אחד מזוהה עם מפלגה מסוימת בתוך סיעה כללית, האם הוא יכול לשנות את ההזדהות שלו באמצע הקדנציה?

בשום אופן לא. לעניין ההתפלגות, לפי התנאי הקיים שמאפשר התפלגות לפי רכיבי המפלגות, התנאי הוא שכשהם הגישו את הרשימה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, הם ציינו את ההשתייכות, והם גם הסכימו שאם תהיה התפלגות עתידית, אז ההתפלגות תהיה לפי הרכיבים האלה ולא ניתן לשנות.

האם אחד מתוך קבוצה יכול לשנות את הזהות שלו?

לא.

אפילו אם הוא שליש של חברים שרוצים לשנות את הזהות?

לא משנה. אם הם רוצים ללכת לפי דרך ההתפלגות, לפי רכיבי הסיעה, אך ורק לפי איך שנרשם ביום הגשת רשימת המועמדים.

נניח שב"איחוד הלאומי" יש ארבע מפלגות, ואחת המפלגות מתוך ארבעת המפלגות האלה, רוצה להתאחד עם אחת המפלגות האחרות, ולהיות סיעה בתוך אותן ארבע סיעות. האם הפילוג יחול על אותם שני חברי כנסת שמתאחדים ואחד מהם יכול להתפלג, מה שאנחנו עושים עכשיו?

לא.

עמיר, אותנו בכנסת לא מעניין מפלגות. הכנסת לא מדברת על מפלגות, היא מדברת על סיעות, נקודה.

אדוני היושב ראש, סלח לי. אבל לפי החוק, מחר כל אחת מארבעת המפלגות האלה או כולן ביחד, רשאית להודיע שהיא מתפצלת וזה בלי להודיע על מה ולמה, והיא הופכת סיעה בכנסת, נקודה.

נכון.

ואז יש סיעה של שניים. מחר שתי סיעות יכולות להחליט שהן מתאחדות והן הופכות לסיעה של ארבע בנפרד. האם בעת מהלך כזה רשאי אחד מהשניים של אחת הקבוצות להתפלג לפי החוק החדש?

צריך לראות את זה שלב אחר שלב. זה לא מהלך אחד. אם אותה סיעה שהיא כוללת היום ארבע מפלגות, מתפלגת לרכיביה: שניים, שניים, שניים ואחד, אם אחר כך יהיה שלב של מיזוג, אז כן, יחול החוק.

חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס להסתייגויות שעלו ולהמחיש את האבסורד. כשהחוק עבר בקריאה טרומית זה היה כלל רחב מאוד אשר השווה בין סיעה קטנה לסיעה גדולה. באו עם הנימוק שלא להגדיל את מספר סיעות הבית, וצמצמנו את זה לכלל הכי מצומצם שיכול להיות, לסיטואציה שאי אפשר לכפור במוסריות שלה. דהיינו, מצב שבו מישהו מנסה לכפות איחוד לא בדרך שאנשים הלכו איתה לקלפי, אלא בנסיבות חדשות לחלוטין.

לאחר שהדבר הזה זכה להסכמה רחבה, מנסים לקעקע את זה על-ידי הסתייגויות, בעצם לאבחן את זה מכל התפלגות לגיטימית אחרת, ועל ידי זה לטעון שזה לא לגיטימי לעניין המימון, לעניין הכנסת ה-17, לכל עניין. אני רוצה לטעון לעניין המימון. אם דבר כזה הוא לא הוגן, אז אני מוכן לשנות את הכלל. אני מוכן שיהיה שלוש שנים, אני מוכן שבכלל לא יהיה. אבל, להחיל את זה על הכל.

זה ודאי.

מה שנכון להתפלגות למפלגה גדולה, שבאים השליש שלה ולוקחים, אותו הדבר שיחול על מפלגה קטנה, אין לי שום בעיה. כל עוד זה עומד לבד, אני מתנגד לכל הסתייגות שמאבחנת התפלגות לגיטימית כזאת מהתפלגות אחרת לפי דין. אם אומרים שיש הסתייגות שבאה לעשות את ההתפלגות הזאת שהכרנו בה כהתפלגות לגיטימית בסיטואציה מאוד מאוד מסוימת. אבל, מאבחנים אותה בכל מיני דברים שנכונים רק לה, לזה אני לא מוכן. אם אומרים: בואו נלך למצב שבו יש שלוש שנים במקום שנתיים, אין לי שום התנגדות.

אבל, זה בחוק מימון מפלגות. זה בכלל לא פה.

נכון, לא משנה. יגישו הצעת חוק, אין לי בעיה. אני בעד זה. אני מראש אומר שאני בעד זה. אין לי בכלל עניין במימון, יש לי עניין שהסיטואציה הזאת תהיה סיטואציה זהה לכל התפלגות לגיטימית אחרת. ולכן אני קורא גם לכל חברי הוועדה לדחות את ההסתייגויות בעניין החוק הזה. אני גם מודיע לפרוטוקול, תוגש הצעה - - -

המקום של ההסתייגויות בעניין המימון הוא בכלל לא פה. מלכתחילה לא רציתי לפתוח את זה כדי לא להכביר מילים. כשהייתי בא לשלב ההסתייגויות, היית אומר שלחוק אין שם ולכן אין גם הסתייגות לשם החוק.

אז למה יש הפנייה לחוק מימון מפלגות? בואו לא נפנה.

מה זה לא? אתה חייב את ההתאמות הטכניות.

אחרת אין שום מגבלה. אתה חייב להחיל את זה כדי שתהיה לפחות המגבלה שקיימת בחוק העיקרי. אבל, אם מישהו יגיש הצעת חוק שתשנה את הכלל לגבי כולם, אני אתמוך בה.

במסגרת הרצחת וגם ירשת, אנחנו נעשה הרצחת וגם שילמת דמי קבורה במקום ירשת, בסדר?

אנחנו עוברים להצביע על ההסתייגויות. ההסתייגות הראשונה היא הסתייגות של חברי הכנסת: ברכה, מח'ול ואחמד טיבי, ואני אקריא אותה. להלן ההסתייגויות: "1. לשם החוק במקום: ההתפלגות סיעה המתמזגת עם סיעה אחרת, יבוא: הקלה בתנאי התפלגות סיעות." מכיוון שלחוק אין שם, אי אפשר להצביע על הסתייגות לשם החוק.

אז מה יהיה עם טל?

נגיע לזה, והתשובה תהיה אותה תשובה.

"2. לסעיף 1(1) את הסיפא: וההתפלגות נעשית בעת..." מבקשים חברי הכנסת למחוק ובמקומה יבוא: וההתפלגות נעשית בעת ששני פלגי הסיעה מתמזגים עם סיעות אחרות."

מי בעד הסתייגות הזאת ירים את ידו בבקשה? אין. מי נגד ההסתייגות? מי נמנע? אני קובע שההסתייגות הזאת נדחתה פה אחד.

חבר הכנסת יהלום ויתר על ההסתייגות. חברת הכנסת זהבה גלאון וחבר הכנסת דני יתום וחבר הכנסת עמיר פרץ מציעים הסתייגות כי התיקון בחוק יחול מהכנסת ה-17. מי בעד הסתייגות ירים את ידו? 6 בעד. מי נגד? 10 נגד. מי נמנע? ברוב של 10 נגד 6 גם ההסתייגות הזאת נפלה.

ההסתייגות הבאה היא של חבר הכנסת דני יתום לפיה עניין המימון לא יחול, אלא בחלוף שלוש שנים. אני קובע שההסתייגות איננה לחוק הזה, אלא צריכה לבוא כתיקון לחוק המפלגות ולכן לא נצביע עליה. אותו כלל אני קובע לגבי ההסתייגות של חבר הכנסת עמיר פרץ שהמימון לא יחול בכל תקופת כהונתה של הכנסת בה מתפלגות הסיעות.

נא להזכיר לי עוד הסתייגויות אם שכחתי, אין.

חבר הכנסת מיקי איתן ביקש שלוש הסתייגויות דיבור.

בסדר.

אני מבקש שיהיה כתוב בסעיף 59(1) שההתפלגות היא של קבוצת טל.

מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת פרוש ירים את ידו? מי נגד? מי נמנע? אני קובע שברוב של 10 נגד 6 שההסתייגות הזאת גם כן נפלה.

נא להירשם בבקשה להסתייגויות דיבור, אדלשטיין, הרצוג, דני יתום, עמיר פרץ, רשף חן, גדעון סער ורוני בר-און.

נא לקרוא את התיקונים לחוק ומייד אנחנו מצביעים.

הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 18), התשס"ד-‏2004

בסעיף 16 במקום "בהתאם חוק שכר חברי הכנסת", יבוא "בהתאם לפרק ט'". זה תיקון טכני.

פרק י' מתווסף. סעיף 59 התפלגות. "רואים התפלגות של סיעה לעניין סעיף 6א לחוק- יסוד: הכנסת", שאותו אנחנו גם נתקן, "אם נתקיים אחד מהתנאים הבאים:

(1) התפלגות היא של קבוצה של לפחות שלושה חברי כנסת, שהם לפחות שליש ממספר חברי הסיעה: אך בסיעה שמספר חבריה שישה או פחות, תהא זו התפלגות אם הקבוצה מונה שני חברי כנסת או יותר." זה קיים היום בחוק.
(2) "ההתפלגות של סיעה שהיא צירוף של סיעות או חטיבות של הכנסת הקודמת או צירוף של מפלגות או ארגונים מחוץ לכנסת, או של סיעה או חטיבה כאמור עם מפלגה או ארגון כאמור, וההתפלגות היא על-פי ההשתייכות לאותם סיעות, חטיבות, מפלגות או ארגונים, והיא הגישה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים שלה, נוסח של הסכם בדבר צירוף של סיעות, חטיבות, מפלגות, או ארגונים כאמור, בציון ההשתייכות של המועמדים." זה גם קיים.
(3) " ההתפלגות היא של חבר כנסת אחד, החבר בסיעה שמספר חבריה אינו עולה על שלושה, וההתפלגות נעשית בעת שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת" זה סעיף חדש.

סעיף 60 (א) "נמסרה לוועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעה או חלק ממנה על התפלגות כאמור בסעיף 59 (1) או (2), או על מיזוג של סיעות במסגרת סיעתית חדשה, תאשר ועדת הכנסת את השינוי." עכשיו ישנו סעיף חדש. "(ב) נמסרה לוועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעות על מיזוגן במסגרת סיעתית חדשה, והוגשה לוועדה, לפני שאישרה את המיזוג כאמור בסעיף קטן (א), הודעה בכתב מטעם חבר אחת הסיעות האמורות, המבקש להתפלג לפי סעיף 59(3), תאשר ועדת הכנסת את ההתפלגות ביחד עם המיזוג."

סעיף 61 זה כל ההוראות שקשורות לפרישה וקיימות היום בחוק. הן מועתקות מחוק הבחירות. "(א) פרש חבר הכנסת מסיעתו שלא במסגרת התפלגות, תקבע ועדת הכנסת בישיבה שבסמוך לאחר הפרישה ולאחר שנתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את טענותיו, את דבר פרישתו, וכן את השינוי במספר חברי אותה סיעה."

"(ב) לא תקבע ועדת הכנסת כי חבר הכנסת פרש מסיעתו אלא לאחר שבדקה את העובדות הנוגעות לפרישתו ומצאה כי נתקיימו המבחנים שנקבעו בסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת.

(ג) על החלטת ועדת הכנסת על-פי סעיף זה, רשאי חבר הכנסת לערער לבית המשפט המחוזי בירושלים, שידון בערעור בשלושה."

(ד) חבר הכנסת שוועדת הכנסת הודיעה על פרישתו, לא יצורף לסיעה כלשהי בתקופת כהונתה של אותה הכנסת.

סעיף 62 נוגע למספר חברי הסיעה. " (א) סיעה שהתפלגה או התמזגה, רואים את מספר חברי הסיעות החדשות, על-פי ההרכב הסיעתי החדש, לאחר שאושרו על-ידי ועדת הכנסת.

(ב) סיעה שחבר הכנסת פרש ממנה, שלא במסגרת התפלגות, רואים את מספר חבריה כאילו לא פרש ממנה.

סעיף 63 ייצוג הסיעה. בסיעה שבה חלוקים חבריה בשאלה מי מייצג את הסיעה, רואים את חברי הכנסת המהווים רוב של חברי הסיעה כמייצגים את הסיעה. ואולם אם נחלקו חברי הסיעה לחלקים שווים, רואים אותו חלק של הסיעה שעימו נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת, כמייצג את הסיעה בכנסת, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת, הבא אחריו באותה רשימת המועמדים".

אני מדלגת כרגע על חוק-יסוד: הכנסת. אחר כך יבוא תיקון לחוק הבחירות שמוחק את סעיפים קטנים (ב1) עד (ב7) של סעיף 25 שיועברו לחוק הכנסת. ותיקון לחוק מימון מפלגות שמוסיף הגדרה של חוק הכנסת. אנחנו נתקן את ההפניות. כשיש הפניה לסעיף 25 לחוק הבחירות, תהיה הפניה לחוק הכנסת. והסעיף הקובע שבשנתיים הראשונות אם אין הסכמה של כל הסיעה, לא יקבל המתפלג מימון וסיעתו תמשיך לקבל את המימון גם עבורו. זה יחול גם על התפלגות של שליש, כמו היום, וגם על דרך התפלגות החדשה אחרי שמתפלג אחד שסיעתו מתמזגת.

כשיש שלושה וההתפלגות היא של שניים ואחד, זה רק אם היוזמה היא של שניים. מה אם היוזמה תבוא מהאחד?

אחד הוא לא רוב בסיעה. הוא לא יכול להתמזג.

על זה דיברנו בתחילת הדיון. זו הייתה פרשיית שאול יהלום.

האם התיקון לחוק-יסוד: הכנסת, מחייב הצבעה ברוב מיוחד פה?

לא. אנחנו עושים את זה מייד אחרי ההצבעה הזאת בקריאה ראשונה.

חברים, אנחנו מצביעים בעד הצעת החוק כפי שהיא הוקראה, ובכפוף להסתייגויות שנידחו ו/או שהתקבלו, אני לא זוכר שהתקבלו. מי בעד הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 18) התשס"ד- 2004, ירים את ידו? נא למנות. 11 בעד. מי נגד? מי נמנע? אני קובע שברוב של 11 נגד 4 הצעת החוק עברה. אני מברך את מציע החוק.

עכשיו אנחנו עוברים להצביע בקריאה ראשונה על התיקון בחוק-יסוד. תקריאי אותו בבקשה.

"בחוק-יסוד: הכנסת, בסעיף 6א(א), במקום "בחוק הבחירות לכנסת", יבוא "בחוק"."

תודה רבה. אנחנו מצביעים על זה בקריאה ראשונה. מי בעד הצעת החוק הזאת ירים את ידו בבקשה? מי נגד? מי נמנע? אני קובע שברוב של 12 נגד 3, גם הצעת חוק-יסוד זו עברה בקריאה ראשונה.

סדר היום תם. אני מודה לכם ונועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:40.