פרוטוקולים/עבודה/7968
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות -5-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.
פרוטוקולים/עבודה/7968
ירושלים, ח' באדר, תשס"ד
1 במרץ, 2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 132
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, א' באדר התשס"ד (23 בפברואר, 2004), שעה 11:50
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 23/02/2004
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעה לסדר היום של חברי הכנסת אחמד טיבי וטלב אלסאנע בדיון מהיר בנושא: פיטוריה של עובדת "מקדונלדס" ברמלה בגלל שדיברה ערבית
מוזמנים
¶
חה"כ טלב אלסאנע
עו"ד נועה וגנר - יועצת משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אניטה יצחק - אחראית על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אריאלה פדן - סגן יו"ר הנהלת רשת "מקדונלדס" בישראל
חאזם נטשה - אחראי על מספר מסעדות, רשת "מקדונלדס"
עביר זינאתי - העובדת שפוטרה מ"מקדונלדס"
מירא מחפוז - מנהלת לשעבר בסניף "מקדונלדס"
ג'יהאן ביאטרה - ארגון מוסאווא
אמל זיאדה - ארגון מוסאווא
עביר קובטי - ארגון מוסאווא
ג'והל אמרגותס - ארגון מוסאווא
דניאלה במברגר-אנוש - האגודה לזכויות האזרח
מהא אלנקיב - שתי"ל
אמאני חלאילה - עוזרת של חבר הכנסת טיבי
היו"ר שאול יהלום
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני מתנצל על האיחור, גם בפני חבר הכנסת טלב אלסאנע וגם בפני חבר הכנסת אחמד טיבי שנמצא בהאג ולא יכול לבוא לכאן. התעכבתי בוועדה אחרת ואני מתנצל.
נשיאות הכנסת קיבלה החלטה להביא לדיון מהיר בוועדה את הנושא שלפנינו. ההחלטה היתה כדלקמן: "אישור הצעתם של חברי הכנסת אחמד טיבי וטלב אלסאנע לדיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא פיטוריה של עובדת "מקדונלדס" ברמלה בגלל שדיברה בערבית." בהצעה נכתב: "בתקשורת פורסם כי גברת עביר זינאתי שהיתה עובדת מצטיינת בסניף "מקדונלדס" ברמלה" – הוא כשר או לא?
היו"ר שאול יהלום
¶
אז החומרה יתרה – "פוטרה מעבודתה אחרי שהעבירה הזמנה למטבח בערבית. תגובת רשת "מקדונלדס" היתה כי השפה המקצועית היא עברית, ושפות אחרות בזמנם החופשי של העובדים. כידוע לכול, השפה הערבית היא שפה רשמית במדינה. אי לכך אבקש לקיים על כך דיון מהיר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות".
אני מבין שאנשי "מקדונלדס" נמצאים אתנו: מר חאזם נטשה, אחראי על מספר מסעדות, וגברת אריאלה פדן, סגן יושב-ראש הנהלת "מקדונלדס" בישראל. יש כאן נציגים ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: עו"ד נועה וגנר וגברת אניטה יצחק. מהאגודה לזכויות האזרח נמצאת כאן גברת דניאלה במברגר-אנוש. מארגון "מוסאווא" נמצאים איתנו גברת ג'יהאן ביאטרה, גברת אמל זיאדה וגברת עביר קובטי. נמצאת איתנו גם גברת מירא מחפוז, מנהלת לשעבר בסניף "מקדונלדס".
גברת עביר זינאתי, אנא ספרי לנו מה היה.
עביר זינאתי
¶
עבדתי ב"מקדונלדס" במשך שנתיים וחצי כקופאית וכעובדת מטבח. הייתי עובדת מצטיינת, קיבלתי תעודות על הצטיינות, וגם קיבלתי הצעה לקידום מעובדת רגילה לאחראית משמרת. אחרי שנתיים וחצי לפתע התקשר אלי בטלפון מר חאזם נטשה, ביקש שאני אגיע לסניף והודיע לי על פיטוריי. כששאלתי למה הוא אמר לי שיש כמה סיבות אבל מעל הכול כי אני מדברת בסניף יותר מדי בערבית.
היו"ר שאול יהלום
¶
נניח שבא לקוח ורוצה "מקדונלדס" כשר. אם את רואה שבמטבח יש עובד ערבי אז לפעמים את אומרת לו את ההזמנה בערבית?
עביר זינאתי
¶
אי-אפשר. ההזמנות הן באנגלית, לא בעברית ולא בערבית. אין לי אפשרות בחירה. ההזמנות שלנו ניתנות בלועזית.
היו"ר שאול יהלום
¶
קודם רציתי לדעת אם העובדות בכלל נכונות. אחר-כך נשמע על הפיטורים. אדוני שביקש להעלות את הנושא, בבקשה.
טלב אלסאנע
¶
אני אתייחס לסוגייה הזאת בשתי רמות. אני מאמין, כבוד היושב-ראש, שלא כל מקרה של פיטורים שרירותיים מגיע לוועדה. יש רבים, אני מניח, שטרם הפנימו את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. יש כאלה שמנצלים את מעמדם כמעסיקים כדי לשלול זכויות בסיסיות מהעובדים. היום אנחנו עוסקים במקרה שהגיע לדיון הוועדה אבל לדעתי עלינו לתת את הדעת על מקרים שלא מגיעים לכאן ולהעביר מסר למעסיקים, שיפנימו שעובד הוא לא עֶבֶד, לעובד יש זכויות, והשפה שלו היא חלק מהאישיות שלו. אי אפשר לדבר על כבוד האדם וחירותו מבלי לכבד את זכותו גם מדי פעם לדבר בשפתו. אם יגידו שפיטרו יהודי באיזה מקום בגלל שהוא דיבר בשפה העברית זה יישמע אבסורד, וזה אבסורד לא פחות כאשר העובד הוא ערבי ומדבר מדי פעם בערבית.
אני רואה גם את מכלול העניין, כשמזמינים את העובדת בטלפון, כפי שהיא סיפרה, לבוא באופן בהול בלי בירור משמעתי, בלי לשאול אותה מה עשתה, בלי זכות שימוע, בלי יכולת להגן על עצמה, בלי שתסביר את העמדה שלה. פיטרו אותה באופן מיידי, ללא הודעה מוקדמת. הכול תמוה לחלוטין.
חאזם נטשה
¶
אני אציג את עצמי. אני ערבי ואני אחראי על 6 מסעדות "מקדונלדס", בין השאר ברמלה. אני תושב מזרח ירושלים. התחלתי לעבוד ב"מקדונלדס" לפני 8 שנים. התחלתי בתור עובד רגיל והתקדמתי במהלך השנים מעובד לסגן מנהל שני, לסגן מנהל ראשון, למנהל מסעדה. ניהלתי את המסעדה בקניון עזריאלי במשך שנתיים, ניהלתי את הסניף באוריון, ולפני שנה וחצי קודמתי לתפקיד supervisor – מפקח אזורי. אני אחראי על 6 סניפים בחברה.
חאזם נטשה
¶
במהלך 8 השנים אני לא נתקלתי במצב שקיבלתי הנחיה, ואף אני לא נתתי הנחיה לפטר עובד על סמך זה שהוא דיבר ערבית או רוסית וכולי. חברת "מקדונלדס" מפטרת אנשים בשל כך שהם לא עושים את העבודה שלהם כראוי ולא בשל כך שהם מדברים ערבית. העילה הזאת נשמעת קצת מגוחכת, בפרט שאני עצמי ערבי.
לגבי הפיטורים של גברת עביר זינאתי: עביר עובדת 3 שנים בחברה. אם היא טוענת שפיטרו אותה בגלל שהיא דיברה בערבית אז למה לא פיטרתי אותה אחרי לחודש? איך יתכן שהיא עבדה 3 שנים ולא פיטרתי אותה בגלל שהיא דיברה בערבית?
חאזם נטשה
¶
זה בוודאי לא סיבה לפטר עובד. אנחנו לא מפטרים עובדים בגלל שהם דיברו ערבית או רוסית או שפה אחרת. אנחנו מפטרים אנשים בשל כך שהם לא עושים את העבודה כשורה. במהלך חצי השנה האחרונה חלה הידרדרות רצינית מאוד בתפקוד של עביר בעבודה. זה שהיא קיבלה "עובדת מצטיינת", להיפך, זה מעיד על כך שאנחנו מעריכים את העובדים שלנו.
היו"ר שאול יהלום
¶
אתה אומר שבמהלך חצי השנה האחרונה חלה הידרדרות בתפקודה. יש לך פירוט של זה בכתב? כתבת את זה בחצי השנה האחרונה? כתבת לה?
חאזם נטשה
¶
אגיד לך איך זה הולך. בחברה יש 3,000 עובדים. אם חלה הידרדרות בתפקוד של עובד כלשהו ואני אצטרך כל פעם להוציא מכתב, אז אני לא אתעסק בעבודה שלי, אני רק אוציא מכתבים. מה שאנחנו עושים, מנהלי משמרות, מנהלי הסניפים - - -
חאזם נטשה
¶
אם חלה הידרדרות בתפקוד של עובד כלשהו, האם הוא צריך לחכות רק לי שאוציא מכתב? מנהלי המשמרות מעבירים לעובד במהלך המשמרת פידבק. מנהל הסניף מעביר לו במהלך המשמרת אזהרה. זה מבחינתי מספיק כדי להיות בטוח שהעובד יודע. אם למשל עביר דיברה בפלאפון שלה במהלך העבודה, היא ידעה שזה אסור.
היו"ר שאול יהלום
¶
למה לא הבאתם לכאן את מנהל הסניף? אני צריך עדוּת. אתה אומר שאין מכתבים אלא הצומת שבה זה מתרכז היא אצל מנהל הסניף. איפה מנהל הסניף?
חאזם נטשה
¶
התקשורת שעוברת ביני ובין מנהל הסניף היא ברמה יום-יומית, לפחות מדי שעתיים אני מתקשר אל מנהלי הסניפים והם מעבירים לי פידבק על מהלך יום העבודה.
חאזם נטשה
¶
למשל עביר דיברה בטלפון הפרטי שלה במהלך העבודה והיא ידעה שאסור לדבר בטלפון. עביר יצאה להפסקה ממושכת, מעבר לזמן שאושר לה. כשביקשו ממנה לנקות או לעשות מטלה כלשהי היא היתה מציבה תנאים למטלות האלה. עביר היתה מתחצפת בצורה נוראית למנהלי המשמרות. אלה הסיבות שהביאו אותי לפטר אותה, על-פי השיקול המקצועי שלי.
טלב אלסאנע
¶
ברשימת העבירות יש סעיפים נוספים. אולי תזכיר את כל הסעיפים שעולים על הדעת: מאחרת לעבודה, לא ממלאה אחר הוראות?
היו"ר שאול יהלום
¶
מה זה "שליח"? הוא אחראי על המסעדות. לא לקחו אותו עכשיו. נניח שהוא היה אחראי על 6 מסעדות במזרח ירושלים והיו מביאים אותו לכאן כשליח, אז אתה צודק אבל הוא אחראי על המסעדה הזאת. מה אתה רוצה? אתה רואה קודם כול שהחברה מקדמת ערבים, זה יפה מאוד. תן לו לדבר רגע אחד, אל תאמר לו בציניות שיביא את כל הרשימה. קודם כול הוא אומר שלא זאת הסיבה לפיטוריה, הסיבה היא תפקוד לקוי בחצי השנה האחרונה, והוא אמר לנו גם מה הדברים שהיא עשתה. הבנתי.
אם אתה מקבל תלונות, לא על עביר אלא על עובדת מסוימת בסניף ירושלים. נניח שאני אכנס לסניף ירושלים, לא ימצא חן בעיני שהיא מדברת בערבית ואכתוב תלונה ל"מקדונלדס" על כך שהיא מדברת ערבית. אתה אומר שאתם אפילו לא תתייחסו לתלונה כזאת, זה לא יהיה סיבה לפיטורים או לאזהרה?
חאזם נטשה
¶
לגבי השפה, אני ניהלתי את סניף אוריון במדרחוב בירושלים, ברחוב שמאי. באותה משמרת היה עובד ארמני שדיבר בארמנית, עובד נוצרי ועובד מדרום-אמריקה. במהלך המשמרת דיברו ב-6 שפות. אין שום הבדל בין השפות, מה יותר ומה פחות. מבחינתי אם כולם היו יודעים לדבר ערבית והלקוחות היו ערבים אז היה לי נוח. אין שום בעיה עם השפה. הבעיה היא שצריך למצוא איזה שפה מקצועית כדי שיוכלו לתקשר ביניהם. לא יכול להיות שיש עובד בקו אחד ועובד בקו שני, זה מייצר "צ'יקן" וזה מייצר "רויאל", ואז עובד ערבי יבקש מהם מנה בלי בצל או בלי עגבניה ויגיד להם את זה בערבית ומי שצריך לייצר את ההזמנה לא יבין את זה. הרי מי שיתעכב זה הלקוח. אני דואג כאן שהעסק יעבוד כשורה.
היו"ר שאול יהלום
¶
אתה אומר שלפעמים אפילו תעדיף, אם מאחורי הדלפק מי שמכין את הכריכים יהיה ערבי והיא ערבייה אז רצוי אפילו, התקשורת תהיה הרבה יותר יעילה אם הוא יגיד לה "שתיים" בערבית.
עביר זינאתי
¶
אלה לא היו המקרים שהעירו לי על השפה. העירו לי על השפה במקרים שדיברתי בשיחה פרטית עם עובד ערבי נוסף. כשהוא פיטר אותי לא שמעתי שום טענה כזאת. אני עבדתי אפילו לילה לפני הפיטורים, עד 1:00 לפנות בוקר.
היו"ר שאול יהלום
¶
פתאום רק בגלל שאת אמרת איזה מילה בערבית הוא החליט לפטר אותך? אולי שמעת לא טוב? אולי אמרו ששמעו אותך מדברת בערבית בטלפון הסלולרי?
עביר זינאתי
¶
אני לא יודעת. זה לא עניין של המצאה אבל זה לא הגיוני. אני לא יכולה לדבר בטלפון בזמן משמרת.
היו"ר שאול יהלום
¶
אנחנו לא יכולים להיכנס למקרה הפרטי, עם כל הכבוד. אני צריך לדעת האם חברת "מקדונלדס" מפטרת אנשים בגלל שהם מדברים בערבית.
היו"ר שאול יהלום
¶
יכול להיות שמה שכתוב הוא באמת נכון. אז קודם כול אומרים לך לא, זה מה שמצהירים כאן.
אני מבקש לשאול את אנשי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, האם חקרתם את הנושא? מה עמדתכם העקרונית? בבקשה.
נועה וגנר
¶
בעקבות פרסום הכתבה האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד פתח חקירה בנושא. לכן כל הדברים שנאמרים כאן, בירור העובדות, אנחנו כרגע לא נתייחס אליהם מכיוון שהנושא מצוי בחקירה והוא יתברר במהלכה.
באופן עקרוני כמובן שנושא פיטורים בגלל שפה יכול להיחשב כאפליה על רקע לאום. זה דבר שהוא אסור לפי סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. לעומת זה אנחנו צריכים להביא בחשבון, לבדוק בכל מקרה ומקרה האם באמת מדובר כאן באפליה או בדבר שנדרש לצורך ביצוע התפקיד, איזה תנאי שנדרש באופן מהותי ממהות המשרה. אנחנו לא מביעים דעה במקרה הספציפי הזה. אנחנו רק אומרים שהדבר הזה נשקל ונבדק. גם כשאנחנו מדברים על תנאי שנדרש לפי מהות המשרה אנחנו תמיד בודקים האם זה תנאי מתאים, תנאי ראוי. יש כל מיני בחינות שנוגעות לתנאים האלה.
מירא מחפוז
¶
לשמוע מה אומרים וגם יש לי כמה דברים להגיד כמנהלת משמרת. אכן אסור לדבר ערבית במהלך המשמרת. מנהל הסניף היה תמיד אומר לי להעיר לעובדים לא לדבר בערבית ולא לדבר ברוסית, שעברית צריכה להיות שפת התקשורת היחידה.
בקשר לעביר זינאתי, עבדתי איתה במשך שנה ואני מכירה את העבודה שלה. יש דברים שלא נכונים. נאמר שהיא דיברה בטלפון ובפועל בלתי אפשרי לדבר בטלפון במהלך משמרת. היא הרי לא יכולה לעזוב את הלקוחות ולא יכולה לעזוב את העבודה.
מירא מחפוז
¶
אני לא התפטרתי, אני רציתי להמשיך אבל עזבתי שלא מרצוני. פיטרו אותי ועשו כאילו אני התפטרתי. אני רציתי לנסוע לחופשה אך לא קיבלתי אישור למרות שהודעתי על כך מראש.
היו"ר שאול יהלום
¶
מה זאת אומרת שהמנהל אומר לעובדים לא לדבר בערבית? את ערבייה שמדברת ערבית. נניח שמאחורי הדוכן עומד עובד ערבי ואת אומרת לו: שני המבורגרים, או שני "רויאל" וכדומה. מה אומר לך המנהל? לא להגיד "תנֵין המבורגרים"?
היו"ר שאול יהלום
¶
יושבת כאן בחורה, שנכון שהיא פוטרה מעבודתה, או התפוטרה, בגלל שהיה ויכוח על חופשה לדבריה, אבל היא אומרת לך שהיא עבדה כאחראית משמרת ומנהל הסניף העיר לה תמיד לא לדבר בערבית. אז אתה רואה שיש אצלכם מדיניות שכן קשורה לשפה.
אריאלה פדן
¶
אני מבקשת לענות כמכתיבת מדיניות. המדיניות היא שהשפה המקצועית המדוברת ב"מקדונלדס" חייבת להיות עברית. יכולה להיות סיטואציה שבאותה משמרת יש מנהל סניף ערבי, מנהל משמרת רוסי ואחראי צוות דובר ספרדית. ברגע שההוראות עוברות בשפה שלא נהירה לכולם יכולה להיות בעיה, ובדרך כלל יש בעיה. לכן השפה המקצועית, השפה של העברת ההוראות היא עברית.
אריאלה פדן
¶
בואי לא נתווכח. תעשי תצפית בכל אחד מהסניפים שלנו. המניע שלנו בעצם זה הלקוח. אנחנו רוצים לתת שירות טוב ללקוח ושיהיה לו נעים. לכן העובדים הרוסים מדברים עם לקוחות רוסיים ברוסית ועובדים ערבים מדברים עם לקוחות ערביים בערבית, אתם יודעים את זה היטב.
אנחנו לא אוסרים על אף אחד לדבר בשיחות אישיות בשפת-האם שלו או בכל שפה אחרת, זה לא הגיוני. הדרישה היחידה שלנו היא שהשפה המקצועית בסניף תהיה עברית בלבד. זה אומר שאם יש איזה הזמנה מהקופות למטבח – ההזמנה הזאת אגב לא עוברת באנגלית חוץ מהשם "מק-רויאל", אבל "מק-רויאל בלי עגבניה ובלי בצל" – את יודעת שזה חייב להיאמר בעברית.
אריאלה פדן
¶
יכולים להיות 4 אנשים במטבח, כולל מנהל משמרת, כולל קופאי, כולל לקוח שרוצה לדעת שההזמנה שהוא ביקש מהקופאי אכן עוברת למטבח כמו שצריך.
היו"ר שאול יהלום
¶
גברת פדן, אני מבין שאתם עובדים בהיררכיה. את אולי אחראית בתפקידך על אלפים אבל הנה אנחנו רואים שיש לכם מרכזי אזורים שאחראים על 6 סניפים.
היו"ר שאול יהלום
¶
לא יכול להיות שיהיו לכם עובדים, שעובדים במשך זמן מה, כמו עביר זינאתי שעובדת למעלה משנתיים, ושלא תהיה תכתובת ולא יהיה תיק ולא יהיה מכתב. אם עבודתה לא מוצאת חן בעיני מישהו לא מפטרים כך עובד אחרי שנתיים, ולא משנה אם הוא קבוע או לא קבוע. שנתיים זה המון זמן. עובד הוא לא איזה חפץ שניתן לזרוק אותו ככה.
היו"ר שאול יהלום
¶
זה בדיוק נושא הדיון. אגיד לך למה, בגלל שאני לא יודע מה האמת. את יודעת מה זה יחסי ציבור אז תקשיבי לי. את המנהל אתם לא הבאתם לכאן, מנהלת אחת אומרת בדיוק להיפך, תכתובת אין. היא איננה עובדת שלכם היום אז אולי מצד אחד היא יכולה להיות חופשית אבל מצד שני היא פוטרה, אני לא יודע עד כמה יש להאמין לדבריה, זה בעיה. ברור שתציגו עמדה שיווקית שהכול לטובה, כל אחד היה עושה את זה. כאשר מפטרים עובדת, שהיא עוד עובדת מצטיינת, והיא בוודאי יכולה להראות את התעודה, עובד זה לא חפץ.
היו"ר שאול יהלום
¶
צריך להיות תיק אישי לכל עובד וצריכה להיות תכתובת ואזהרה לעובד שלא מרוצים מעבודתו. לומר: גברתי, היום בשעה 3 נתפסת מדברת בפלאפון, היום בשעה 4 איחרת, היום בשעה 5 עשית כך וכך, דעי לך שאם העניין יחזור על עצמו לא תוכלי להמשיך בעבודתך. אם הייתם פותחים כאן תיק ומראים שבחצי השנה האחרונה היא קיבלה שלושה מכתבי אזהרה אז אני בטוח שהיינו אומרים: היא לא פוטרה בגלל שדיברה בשפה הערבית. אבל ברגע שאין לכם תכתובת, ואומר אדם שאחראי על 6 סניפים – אפשר לחשוב, זה לא ניו-יורק פה, בסך הכול 6 סניפים, הוא אחראי על אזור, על כך וכך עשרות עובדים – שהוא לא שולח מכתבים, הכול אצלו בקשר עם מנהלי הסניפים, ומנהל הסניף לא נמצא כאן, אתם לא מביאים אותו אפילו – את לא צריכה להתפרץ לדבריי.
אריאלה פדן
¶
לא, כי אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אתה מטיף לי על משהו שהוא ברור ומובן מאליו. אתה אומר לי שלא צריך להתייחס אל העובד כאל חפץ. בוודאי שלא.
היו"ר שאול יהלום
¶
מה זה משנה? עלי זה נפל מהשמים. גברת פדן, אנחנו דנים במקרה שאירע. אני מקבל את ההצהרה שלכם, וזה יפה מאוד, שאתם לא תפטרו עובד בשל השפה שהוא מדבר בה, זה נקודה אחת. נקודה שנייה, לא השתכנענו כאן על מה היו פיטוריה של גברת עביר זינאתי. כדי לפטר אדם אחרי תקופה מסוימת – אם זה היה אחרי חודש אני לא הייתי מעיר אבל היא כבר עובדת למעלה משנתיים, ועוד היתה עובדת מצטיינת – לא מפטרים אדם בחברה אנושית ומוסרית בלי אזהרה בכתב, לפחות אזהרה אחת בכתב אם לא יותר. אם היית מציגה כאן מכתב אזהרה שנשלח לפני 3-4 חודשים אז כולנו היינו מבינים ואולי היא לא היתה מופיעה כאן. אני אומר לך, כך צריך להתנהג בחברה מתוקנת, ואתם רוצים להיות חברה מתוקנת. לא חשוב לכם רק שהצ'יפס יהיה דק, נכון? שהצ'יפס יהיה דק – על זה שיגעתם את כל העולם. אז יחד עם זה שהצ'יפס יהיה דק תחשבו גם שהאדם צריך להיות בן אדם ולהתנהג בצורה אנושית אל בני אדם.
אני קובע – אני קובע את זה כהחלטה של הוועדה – שלפטר עובדים ללא אזהרה בכתב, מי שעובד מעל שנה – והיא עובדת כבר מעל שנתיים – זה מעשה לא מוסרי ולא אנושי. אני תובע ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לבדוק את הנושא הזה. מאחר ואין כאן מסמכים בכתב---
אריאלה פדן
¶
אבל אין חוק שאומר שצריך לקבל מכתב פיטורים. זה צריך לעבור חקיקה. דרך אגב, אישית אני בהחלט תומכת בזה.
היו"ר שאול יהלום
¶
גברתי היקרה, כשאת תהיי חברת כנסת ותשבי כאן אז את תקבעי. אני לא קובע את מוסר העולם, אני קובע את החלטות הוועדה. לפי חוות דעתי, שהיא חוות דעת הוועדה, לפטר עובד זה לא מוסרי אם לא מודיעים לו מראש בכתב. לכן אני תובע מכם ואני תובע ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – זה לא חייב להיות חוק, זה חייב להיות נוהל עבודה, זה חייב להיות המינימום.
נועה וגנר
¶
אני רוצה לציין שחוק שוויון ההזדמנויות קובע שאמנם בתובענה, אם העובדת היתה פונה לבית-הדין בתביעה אזרחית, אם היא היתה מוכיחה שהיא עובדת טובה ועונה על כל הכישורים נטל ההוכחה להוכיח שלא היתה כאן אפליה היה מוטל על המעביד. זה לא קיים כך בהוראה הפלילית. למעשה אין היום חוק שקובע את דרכי הפיטורים של עובד. אני חושבת שאי אפשר לקבוע נוהל מחייב במערכת של נסיבות שונות מאוד זו מזו. בסך הכול הפיטורים יכולים להיעשות בדרכים שונות, תלוי בנסיבות.
היו"ר שאול יהלום
¶
את לא מקבלת שמי שעובדת במקום מסוים שנתיים ועומדים לפטר אותה בגלל התנהגות לא ראויה, בפרט שהיא היתה עובדת מצטיינת, צריך לכתוב לה את זה?
נועה וגנר
¶
כל מקום בהתאם לנסיבותיו. אני לא חושבת שהודעה בכתב חייבת להיות תנאי בכל מקרה ומקרה או שאני יכולה להגיד שבכל מקרה שאין הודעה בכתב תמיד אני אניח שהפיטורים היו שלא בתום-לב או לא ראויים. מה גם שזה לא נושא שאנחנו אוכפים אותו בדרך כלל, אלא אם כן הוא בא במסגרת הנושא של שוויון הזדמנויות בעבודה. אני מנסה להסביר שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא מתערב במקרה כזה כי אין הוראה פלילית שאוסרת פיטורים באופן כזה.
היו"ר שאול יהלום
¶
לא פלילי. אנושי. קודם כול תכפו שאנשים יתנהגו בצורה אנושית, עד שאת מגיעה לצד הפלילי.
טלב אלסאנע
¶
איך תהיה לכם בקרה על הליך הפיטורים, שהפיטורים לא ייעשו באופן שרירותי, אם אתם לא דורשים מכל מסגרת שהיא שיהיה נוהל, שאם מאשימים עובד שהפר כלל משמעת, שהוא התחיל להתחצף למנהלים, שתהיה לו אפשרות להסביר מה אירע? אחת הטענות כלפיה היתה שהיא יצאה מהעבודה. יכול להיות שהיא יצאה מהעבודה בגלל שאמא שלה היתה מאושפזת. כאשר אתה מאשים עובד הדבר הבסיסי הוא להגיד לו במה הוא מואשם כדי שהוא יוכל להתגונן ולתת לו אפשרות להשיב על הטענות. במקרה הזה אין לנו הוכחות שהטענות נכונות, אין הוכחות שניתנה לה הזדמנות להסביר מה קרה.
נועה וגנר
¶
אבל הדברים האלה מתבררים בחקירה. הרי מתנהלת חקירה בעניין ונשמעות עדויות של הגורמים הרלוונטיים.
טלב אלסאנע
¶
אני מצטרף לדברי היושב-ראש. לדעתי זה חל במקרה שלפנינו. אבל בכל מקרה, אם אנחנו רוצים להגן על עובדים – יכול להיות שהמעסיק הזה הוא מצוין אבל יש מעסיקים רעים אחרים. איך אנחנו יכולים להבטיח דבר אלמנטרי ובסיסי, שהעובדים לא יהיו נתונים להתעללות ולהתנכלות של המעביד שלהם, אם לא נדרוש דבר בסיסי כזה?
ג'ודי וסרמן
¶
אדוני היושב-ראש, הנושא הזה הועבר לוועדה כמובן בעקבות המקרה הפרטני שאירע אבל לא כדי לדון במקרה הפרטני אלא כדי לדון בתופעה שקורית ואולי חלילה היא תופעה כללית. לכן אני חושבת שלא ראוי שהוועדה תיכנס לפרטי המקרה מעבר לנדרש כדי לנהל את הדיון, אם היא כן איחרה או לא איחרה, כן דיברה בפלאפון או לא, כן דיברה עם אמא שלה או לא וכולי, אלא על הנושא העקרוני.
אני חושבת שהנושא העקרוני הובהר הבהר היטב, גם שלפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה יש איסור אפליה מחמת גזע או לאום. הנושא הזה נמצא בחקירה ואני מניחה שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יסיים את החקירה בהקדם ויבדוק את העובדות, ואם יהיה צורך הן ייבדקו בבית-משפט אחר-כך. תיעשה חקירה בדיוק במקרה הפרטני, מה היא כן עשתה או לא עשתה, כן אמרה או לא אמרה וכולי, וזה לא המקום.
ברשות אדוני היושב-ראש, אני רוצה לצטט אמרה של בית-המשפט העליון שמתייחסת לאפליה. בית-המשפט קובע שיש דרגות שונות של אפליות. בית-המשפט אומר: "כל אפליה פסולה היא אך בין האפליות עצמן יש דרגות שונות. חריפותה של האפליה נגזרת מחומרת הפגיעה בעיקרון השוויון. כך למשל אנחנו רואים בחומרה יתרה אפליה על בסיס גזע, דת, לאום, לשון, עדה וגיל. ביסודן של האפליות האלה עומד ייחוס מעמד נחות, מעמד שהוא פועל יוצא ממהותו הנחותה כביכול. בית-המשפט רואה בחומרה רבה אפליה זאת שהיא פסולה כמו אפליות אחרות שהן פסולות".
אני חושבת שגם הוועדה אמרה את זה בצורה מפורשת. אפליה מחמת לשון – היא אמנם לא צוינה במפורש בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אבל היא כן צוינה על-ידי בית-המשפט העליון, שגם אפליה של לשון היא אפליה אסורה. גם החוק וגם בית-המשפט מדברים על אפליה מחמת גזע ולשון שאין ספק שהיא אפליה אסורה.
היו"ר שאול יהלום
¶
יבוא עכשיו החוקר של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וישאל את גברת עביר זינאתי מדוע היא פוטרה. היא תגיד שהיא פוטרה בשל השימוש בשפה הערבית ותציג בפניו את הסעיף בהחלטת בית-המשפט העליון. יבוא החוקר לגברת פדן או למר נטשה והם יגידו לו: מה פתאום, היא פוטרה בשל התרשלות בעבודה. היה נראה לי, לפחות מבחינה מוסרית, שזאת תביעה לגיטימית שתהיינה אסמכתאות כדי שאפשר יהיה להוכיח. אילו כלים נותנת מערכת דיני העבודה בישראל לחוקר במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה או לבית-הדין לעבודה כדי שהם יוכלו לברר האם היתה כאן התרשלות, האם היו כאן פיטורים שרירותיים, האם היו כאן פיטורים שעוברים על חוק שוויון הזדמנויות?
ג'ודי וסרמן
¶
לא בדקתי את הנושא הפרטני הזה.
אדוני, כשתיק מגיע לבית-הדין לעבודה, בית-הדין מקבל את כל הראיות שכל אחד מן הצדדים הציג בפניו, המעביד והעובד. יכול להיות שיש ראיות בעל-פה, יכול להיות שיש ראיות בכתב. הוא יכול להביא את העובד שעבד אותו, את מי שמכיר אותו, המעביד בוודאי יביא את ההוראות אם קיימות, את אחראי המשמרות וכולי. אין כללים ברורים שחייבים להביא ראיות בכתב או עדויות בעל-פה וכולי. כל אחד יכול להיעזר בכל הראיות העומדות לרשותו ובית-המשפט ישקול אותן. היה ובית-המשפט לא ישתכנע ואין מספיק ראיות, בית-המשפט ייקבע שלא הוכחה עבירה. כמובן, אדוני, שאם יהיו תיק מסודר וראיות בכתב ומכתבים יהיה הרבה יותר קל.
היו"ר שאול יהלום
¶
זה אם יש מסמכים, ואמרתי שמבחינה מוסרית זה חייב להיות. אבל עכשיו אנחנו אומרים שזה לא חוק ואפשר לחייב רק במה שהחוק קובע. אני שואל אותך, כמו שכאשר בית-המשפט מזמין מישהו ההזמנה חייבת להיות בדואר רשום, הרי בדברים מסוימים שאני מכיר חוקי מדינת ישראל או הנהלים או התקנונים כן קובעים חובה למסור דברים בכתב.
ג'ודי וסרמן
¶
יש דברים, אבל אדוני, לא ניכנס לדיני ראיות – עדות שמיעה לא, עדות ראשית כן וכדומה. בית-המשפט פוסק בהתאם לדיני הראיות.
היו"ר שאול יהלום
¶
מה, כל עובד שיפוטר יבוא לבית-הדין או יבוא למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה? צריך שיהיו איזה נהלים מינימליים בדיני העבודה.
אמל זיאדה
¶
אני מייצגת את מרכז "מוסאווא" שגברת עביר זינאתי פנתה אליו ואני שמחה שהנושא הזה הגיע לכאן.
אמל זיאדה
¶
בעקבות מכתב ששלח עו"ד פואד עאזר, היועץ המשפטי של "מוסאווא", לחברת "מקדונלדס" הם ענו לו שיש הנחיה: "ההנחיה ידועה לכל עובדי הרשת, כי עובדי המסעדות ידברו ביניהם ועם לקוחות רק בשפה העברית". אותנו מדאיגה ההנחיה הזאת שיכולה להוות עילה לפיטורים, הנחיה שאסור לעובד לדבר בשפה שלו. על המכתב חתומה גברת טלילה יודפת, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת "מקדונלדס".
באסמכתה אחרת, שהיא לא משפטית אמנם, מר חאזם נטשה התראיין בכתבה בעיתון "מעריב" בנושא הזה כמה ימים אחרי הפיטורים. הוא מציין שם שגברת עביר זינאתי דיברה בערבית אל העובדים במטבח בניגוד להוראות: "היו עוד עובדים שפיטרתי כי הם דיברו בשפת תקשורת שאינה עולה בקנה אחד עם תקנון המשמעת, גם דוברי רוסית וגם דוברי ערבית". אותנו מדאיג העניין הזה, ששפה הופכת להיות עילה לפיטורים, עצם זה שאתה מדבר בה הופך להיות עילה לפיטורים. העניין הזה לפי דעתי צריך להיות נדון בצורה הרבה יותר מעמיקה כי זה מדאיג מאוד.
היו"ר שאול יהלום
¶
אני מבקש לראות את המכתב שהעורך-דין שלח.
בתשובה לעו"ד פואד עאזר, היועץ המשפטי של ארגון "מוסאווא", כותבת גברת טלילה יודפת, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת "מקדונלדס" כדלקמן: "קיבלתי את מכתבך מיום 19.1.2004 בעניינה של גברת עביר זינאתי. ביררתי את העובדות והריני להשיבך כדלקמן:
הופתעתי לקרוא במכתבך טענה כאילו הרושם שהתקבל הוא כי התנהלות עובדים מסוימים בחברה נגועה בגזענות או באפליה. זאת לאור העובדה כי לא רק ש"מקדונלדס" אינה פועלת כאמור אלא שהיא חרתה על דגלה, והיא אף ידועה בהתנהגותה השוויונית שאינה מבחינה בין אדם לאדם על רקע הבדלי דת, גזע או מין. לא נחטא לאמת אם נאמר כי שמה של החברה הולך לפניה בעניין זה. החברה אינה מתהדרת במילים יפות אלא אף מיישמת אותם הלכה למעשה. בד בבד, והדברים אינם עומדים בסתירה, ישנה הנחיה הידועה לכל עובדי הרשת, כי עובדי המסעדות ידברו, ביניהם ועם לקוחות, רק בשפה העברית."
גברת פדן, את אמרת לי שעם לקוחות אפשר לדבר בכל שפה שהלקוח דובר בה.
היו"ר שאול יהלום
¶
"זאת כדי למנוע אי-נוחות מצד לקוחות ועובדים הדוברים ברובם בשפה העברית. כהערת אגב אציין כי נוהל זה נהוג ומקובל במקומות ובארגונים רבים."
היו"ר שאול יהלום
¶
אז עוד מעט יפטרו את גברת טלילה יודפת.
"אשר לנסיבות סיום העסקתה של הגברת זינאתי בחברה – אלה ידועות לה והן נמסרו לה בצורה ברורה, כך שנדמה שאין עוד צורך לשוב ולדון בעניין. אף מפאת השמירה על כבודה ופרטיותה של הגברת זינאתי אין אנו מוצאים לנכון לפרט את נסיבות פיטוריה במכתב זה. דומה כי בצר לה בחרה העובדת להציג בפניכם את הדברים כפי שהם עולים ממכתבכם. אולם, ולמען הסר כל ספק, נבהיר כי הגברת זינאתי פוטרה בשל התנהגותה, אשר חרגה מכללי העבודה ברשת, ואין לפיטוריה דבר וחצי דבר עם השימוש בשפה הערבית. אני מקווה שכעת יש בידיך את התמונה המלאה ואשמח להשיב לך על כל שאלה נוספת שתתעורר".
אמל זיאדה
¶
אני רוצה לציין כאן עוד דבר אחד. בעקבות הכתבה שפורסמה ב"מעריב" הסתבר שיש עוד מקרים כאלה, לאו דווקא ב"מקדונלדס" אבל זה קיים. מסתבר שעובדים ערבים לא מודעים לזכויות שלהם, שהם צריכים לעקוב אחרי הנושא, לגשת, לפנות ולתבוע. אני מציינת את גברת עביר זינאתי לטובה כי זה דורש אומץ. יש לנו עוד מקרה של בחור אחר שבעצם מפחד לדבר.
אמל זיאדה
¶
מדובר כאן בחברה שמסתבר שהיא מחונכת על כך שלא בכל דבר אפשר להתנגח עם הממסד. לא כל יום אתה רואה בחורה צעירה שפונה ופועלת כדי לשמור על הזכויות שלה.
היו"ר שאול יהלום
¶
מה שאמרה גברת פדן – לא במכתב, המכתב סותר – הוא שמותר לדבר בערבית. היא אמרה שזה שטויות, את ה"מרחבה" וכל הדברים האלה מותר להגיד. ויותר מזה, היא אמרה שאת בוודאי יכולה לדבר עם הלקוח בערבית. אחר-כך היא אמרה, מאחר ובמטבח רצות הוראות ואסור שתהיה טעות לכן נקבעה שפה אחת, שזה קוד עבודה. היא אמרה שאת יכולה להגיד לחברתך "מרחבה" ושאם לקוח מדבר איתך בערבית עני לו בערבית. אלא היא אומרת, במטבח קבענו קוד כדי שכל אחד מהעובדים יידע מה לעשות כשהוא שומע את ההזמנות. זה לא נורא. האם את מתנגדת גם לזה, שבקוד המקצועי בתוך המטבח הם קובעים שפה אחת? זה בסדר. אבל במכתב הזה כתוב שבעצם אסור לדבר בערבית גם עם לקוחות. יש כאן סתירה.
אמל זיאדה
¶
זה שיש לנו כאן כמה גרסאות, זה בעייתי כשלעצמו. אבל קיים כאן עניין שמעלה סברות שונות ואפשר ללכת איתו רחוק. העניין שאסור לך לדבר בשפה שלך הוא בעייתי כשלעצמו. אז הם יבואו ויגידו שמותר להגיד "מרחבה" אבל אסור להגיד "שניים בצל" בערבית. אי אפשר לשים כאן את הקו האדום. הקביעה הזאת היא בעייתית.
היו"ר שאול יהלום
¶
ניקח למשל טייסים, אומרים להם שיש שפה מיוחדת כדי שלא יהיו טעויות, ורופאים מדברים בכלל בלטינית כדי שלא תביני שום דבר ממה שהם אומרים. את לא יכולה להגיד להם שלא לקבוע קוד פנימי. זה קוד מקצועי, והם יכלו לקבוע כל שפה. לא על זה הוויכוח. הוויכוח הוא למה היא פוטרה. אני לא יודע. ואם היא אמרה איזה מילה לחבר שלה ויצאו לה שתי מילים מהפה בערבית אפילו במטבח, לא על זה מפטרים.
חאזם נטשה
¶
לא על זה פיטרו אותה. אדוני היושב-ראש, אני לא שמח כשאני מפטר עובדים אבל לעתים אנחנו נאלצים לעשות את זה. להיפך, הייתי רוצה שהיא תמשיך לעבוד ותקבל עוד תואר "עובדת מצטיינת". אצלנו כל עובד במהלך השנה יכול לקבל 5 תעודות הצטיינות. עובד רבעון – 3 פעמים, עובד חצי-שנתי – פעמיים, ועובד שנתי – פעם אחת.
חאזם נטשה
¶
הוא צריך להתאמץ. אני עובד בחברה 8 שנים ומעולם לא קיבלתי הנחיה ולא פיטרתי עובד בשל כך שהוא דיבר בשפה שאיננה עברית.
היו"ר שאול יהלום
¶
כל הכבוד. עכשיו אני שואל אותך, תאר לך שמחר מפטרים אותך חס וחלילה, לא בשל צמצומי עובדים, לא בשל כך שפתאום סגרו 3 סניפים, לא בשל כך שהחליטו להוריד את מספר המפקחים ולעשות רה-אורגניזציה אלא בטענה שאתה לא יעיל או מתרשל. לא יכול להיות, הרי אדם לא משנה את אופיו, ככל הידוע לי היא הרי לא התחילה לעשן סמים או משהו כזה.
היו"ר שאול יהלום
¶
בדרך כלל עובד טוב הוא עובד טוב, ועובד רע הוא עובד רע. אז יכול להיות שהיא השתנתה. יש גם חברי כנסת שהשתנו. אבל צריך לכתוב את זה לעובדים.
טלב אלסאנע
¶
אדוני היושב-ראש, אני חושב שבסיכום הדיון הוועדה צריכה להתייחס לשתי סוגיות.
הסוגייה הראשונה היא ההנחיה שמופיעה כאן במכתב, שאני רואה אותו לראשונה, שעובדי המסעדות ידברו ביניהם ועם הלקוחות רק בעברית.
היו"ר שאול יהלום
¶
גברת פדן, מה זאת אומרת שזאת לא ההנחיה? יש לכם בעיה בתקשורת ביניכם. כותבת כאן סמנכ"ל למשאבי אנוש שזאת ההנחיה.
אריאלה פדן
¶
אנחנו לא דנים עכשיו בבעיות תקשורת ב"מקדונלדס". ההנחיה היחידה היא שהשפה המקצועית המדוברת בסניפי "מקדונלדס" היא עברית.
טלב אלסאנע
¶
גברת פדן, אם את מסכימה עם הוועדה, מה טוב. אם את חושבת שההנחיה הזאת היא לא נאותה ולא ראויה ולא נכונה ולא מקובלת אז את מצטרפת לסיכום שלנו.
הדבר השני, אתם מתייחסים במכתב הזה להליכי משמעת. לא יכול להיות שיהיו הליכי משמעת ללא קיום דיוני משמעת. זאת אומרת, אם אתה אומר למישהו שהוא הפר את תקנון המשמעת, אם יש תקנון משמעת חייבים להיות גם הליכי משמעת. לא יכול להיות שאדם הפר את התקנון אבל לא ניתנה לו הזדמנות להשיב. אז אם יש תקנון משמעת צריך שיהיה גם הליך מסודר לפיטורים, למשל לשלוח מכתבי התרעה, לקיים בירור. לפיכך מה שכתוב במסמך סותר את מה שנעשה בפועל.
היו"ר שאול יהלום
¶
אני מתנצל בפני חבר הכנסת זחאלקה שלא יוכל לדבר כעת. אנחנו שמענו הרבה עובדות ואתה לא היית כאן לשמוע את הדברים.
אני מגיע לסיכום הדיון.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דנה על-פי החלטת הנשיאות במקרה פיטוריה של עובדת "מקדונלדס" ברמלה, גברת עביר זינאתי, בגלל שדיברה בערבית ולהלן סיכומיה:
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר אפליה מחמת גזע או לאום. בנוסף, בית-המשפט העליון קבע כי הוא רואה בחומרה יתרה אפליה על בסיס גזע, דת, לאום, לשון, עדה או גיל.
הוועדה קוראת לכלל המעסיקים, ובכללם לחברת "מקדונלדס" לנהוג בהתאם להוראות הדין, וכמובן לא להפלות עובדים מחמת גזע, לאום או לשון.
הוועדה קוראת למחלקת שוויון הזדמנויות במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לוודא שהדבר הזה נעשה.
נושא הפיטורים של גברת עביר זינאתי נמצא בחקירה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה והוועדה לא תתייחס לעובדות הפרטניות שעלו במהלך הישיבה.
יחד עם זאת, אני רוצה להעיר בסיכום שלוש הערות.
הערה ראשונה, הוועדה רשמה לפניה כי נחשפה סתירה בין הצהרתה לוועדה של הגברת אריאלה פדן, סגן יושב-ראש הנהלת "מקדונלדס" בישראל, שהצהירה בפני הוועדה שאין שום איסור, ואף הדבר מומלץ כי העובדים ידברו עם לקוחות בשפה המובנת להם, ללא הגבלה. לעומת זה, במכתב ששלחה גברת טלילה יודפת, סמנכ"ל משאבי אנוש של "מקדונלדס", אל עו"ד פואד עאזר מארגון "מוסאווא" ביום 27 בינואר 2004 נאמר כדלקמן: "ישנה הנחיה הידועה לכל עובדי הרשת כי עובדי המסעדות ידברו ביניהם ועם הלקוחות" – אני מדגיש, כולל הלקוחות – "רק בשפה העברית, זאת כדי למנוע אי-נוחות מצד לקוחות ועובדים הדוברים ברובם בשפה העברית". סתירה זאת נותנת לוועדה את הספק הסביר, שייתכן והבלבול הזה הביא לכך שעל פניו ולכאורה ובלי לחקור את העובדות, יש דברים בגו, וגברת עביר זינאתי אכן פוטרה משום שעברה על ההנחיות הכלולות במכתבה של גברת טלילה יודפת.
אי לכך, הוועדה קוראת לחברת "מקדונלדס" לקבל את העובדת בחזרה לעבודה.
היו"ר שאול יהלום
¶
עוד התברר, כי חברת "מקדונלדס", שהיא חברה המעסיקה כ-3,000 עובדים, על-פי הצהרת הגברת פדן ומר חאזם נטשה, אינה מנהלת תיק אישי.
אריאלה פדן
¶
זה לא נכון. אתה מכניס דברים לפי. אמרתי לך שאצלנו הכול נמצא במחשב. שאלת אותי למה לא הבאתי תיק – כי אין לנו תיקים. אתה מכניס לפי הצהרה שלא היתה ולא נבראה.
היו"ר שאול יהלום
¶
בסדר. כך הבנתי. אני מוחק את המשפט האחרון. לכן את יושבת כאן.
אחרי המילים "3,000 עובדים" יבוא: לדעת הוועדה מן הראוי שפיטורי עובד, ובוודאי עובד ותיק העובד מספר שנים, כגון במקרה של הגברת עביר זינאתי, לא ייעשו ללא אזהרה מוקדמת בכתב.
לא הוגש בפנינו שום מסמך בכתב, ונאמר כי החברה אינה נוהגת כך.
היו"ר שאול יהלום
¶
לדעת הוועדה מן הראוי, מבחינה מוסרית ואנושית ומבחינת יחסי עבודה, שדברים כאלה ייעשו בכתב, הן על מנת להבהיר לעובד את חומרת מעשיו כדי שיתקן אותם והן על מנת למנוע ויכוחים ולזות-שפתיים על סיבת הפיטורים, אם היו כאלה.
הוועדה קוראת לחברת "מקדונלדס" לתקן את העניין ולפעול בהתאם לערכים אלו.