ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 17/02/2004

הטיפול בבעיית הסמים בבאר-שבע - הצעה לסדר היום של ח"כ עמרי שרון (2484)

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/מלחמה בסמים/8149



5
ועדת סמים 17.02.2004

פרוטוקולים/מלחמה בסמים/8149
ירושלים, כ"ח באדר, תשס"ד
21 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 42
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
שהתקיימה ביום שלישי, כ"ה בשבט תשס"ד, 17.02.2004, בשעה 11:00
סדר היום
הטיפול בבעיות הסמים בבאר-שבע – הצעה לסדר היום של ח"כ עמרי שרון 2484
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר איוב קרא

ח"כ נסים זאב
ח"כ עמרי שרון
ח"כ יעקב מרגי
מוזמנים
ח"כ יעקב מרגי
יצחק מרצינו - סגן רה"ע וממונה על תיק הרווחה עיריית ב"ש רונית שובל - מתאמת העירונית למאבק בסמים עיריית ב"ש

סנ"צ אורי מכלוף - קצין אח"ק נגב המשרד לבטחון פנים
רפ"ק יפעת שטיינברג ראש חוליית סמים, המשרד לבטחון פנים

ד"ר אנטולי מרגוליס משרד הבריאות

גילי דנה - מפקחת במינהל חברה ונוער, משרד החינוך
זהבה הראל - מפקחת במינהל חברה ונוער, משרד החינוך
גליה שחם - מ"מ ממונה על מניעת עישון וסמים

שגיא בלשה - רפרנט בריאות, משרד האוצר

אוגניה חננאל - מפקחת מחוזית במחוז הדרום, משרד הרווחה

חיים מסינג - מנכ"ל, הרשות הלאומית למלחמה בסמים
שמאי גולן - דובר, הרשות הלאומית למלחמה בסמים
יעל נרדימון - ראש תחום פיתוח קהילתי, הרשות למלחמה בסמים
מנהלת הוועדה
בת-שבע פנחסוב
קצרנית
אתי בן שמחון


הטיפול בבעיות הסמים בבאר-שבע – הצעה לסדר היום של ח"כ עמרי שרון 2484
היו"ר איוב קרא
שלום לכולם, אני רוצה לפתוח את הישיבה. הנושא כל כך חשוב וכאוב שגם חבר הכנסת עמרי שרון הגיע למסקנה שחשוב להעלות את זה במליאת הכנסת. עשינו סיור בבאר שבע . אני מברך את כל משתתפי הישיבה הזאת. אני מברך גם את חבר הכנסת עמרי שרון, שמצא לנכון למרות הרבה בעיות שנמצאות על הפרק במדינת ישראל, להתפנות לסוגייה הזאת שהיא אולי אחת החשובות מבחינת הטיפול חברתי-כלכלי של הממשלה. ראש הממשלה התבטא כבר בנושא הזה, באומרו שזה איום אסטרטגי על החברה, ועד כמה וכמה בבאר שבע והנגב. אחת הסיבות לפי מה שראינו, לצערי הרב, היד הקלה להשגה של הסם באיזור הזה, זו הסיבה לעלייה הקשה והמורגשת בנושא הסמים.

נפתח את הדיון. אני חושב שאנחנו חייבים בסופו של יום לצאת עם המלצה חשובה, גם לפרנסי העיר שהגיעו, גם למשטרה, גם לכל הגורמים הממשלתיים שנמצאים פה. אני מזמין את חבר הכנסת עמרי שרון להציג את ההצעה לסדר שהיתה, ועברה לוועדה. בבקשה.
עמרי שרון
רציתי להעלות את הנושא בגלל הבעיה הספציפית. אני חושב שיש בעיה בכל הארץ, וכמו שאני מכיר את זה מהנתונים שאני מקבל מהרשות הלאומית למלחמה בסמים, אבל הבעיה הספציפית בדרום בכלל, ובבאר שבע בפרט, היא בהיקפים גדולים יותר שצריכים טיפול פרטני, מצריכים התעמקות בבעיה, וזה בכל הרבדים. מניעה, אכיפה וטיפול גמילה אחרי.

צריך לראות איך פותרים את הנושא, בגלל הריכוז, בגלל הכמות הגדולה יותר של המשתמשים בדרום ובבאר שבע בפרט. גם בנושא המניעה והחינוך וההסברה, גם בהיבט של האכיפה צריך לדעת איך מטפלים בזה, וגם בהיבט של הטיפול והגמילה. אלה שלושת הרבדים. לדעתי, צריך לעסוק בהם ולראות איך נותנים את הדגש לבאר שבע שהיא העיר הגדולה בדרום, שקיימת בה בעיה ספציפית, בגלל זה ביקשתי את הדיון. יש פה את כל הנציגים מהרשות, משרד החינוך, כל הקשת.
היו"ר איוב קרא
אני מציע שנפתח את הדיון מבחינת אנשי המקצוע , מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים שיתן לנו סקירה קצרה מה קורה, מה נעשה, מה הדברים החדשים באזור.
חיים מסינג
כל מה שהוצג על ידי חבר הכנסת עמרי שרון הוא נכון. מה שמעניין, שדווקא באר שבע היא דוגמה של עבודה נכונה של האנשים בתוך העיר כמערך לטיפול בנגע הסמים. יושבת פה המתאמת רונית, אני לא אומר שבחו של אדם בפניו, אבל באמת במקרה זה, מדובר פה במישהי שעושה עבודה ברמה מקצועית מאוד גבוהה ובתיאום מוחלט עם כל הרשויות, אם זה רווחה, חינוך, בריאות ומשטרה וכו'. ולמרות הכל, מה שהציג פה חבר הכנסת עמרי שרון זה נכון. לכן, יש פה איזו שהיא עובדה ושאלה. אם באמת נעשים כל הדברים, אז מדוע בכל זאת המצב בבאר שבע הוא שונה ממקומות אחרים, שונה בהיקפים.

אם תרצה, הייתי מעדיף שיעשו את זה אנשי המקום, אבל אני יכול לתת סקירה על כל מה שנעשה שם, ונעשית הרבה מאוד פעולות מעבודה של המשטרה דרך המניעה, דרך הרווחה, דרך החינוך עם המתאמת שמתאמת את הדברים האלה.

אני רוצה לתת תשובה מה הבעיות ומה צריך. אני חייב להתחיל עם העירייה. יש תמיכה עירונית לעניין, אבל התמיכה העירונית עם כל הצער, לא באה לידי ביטוי בשקל אחד לטובת הציבור הזה. מי שמתקצב את הפעילות בבאר שבע זו הרשות למלחמה בסמים, קרן רש"י, תרומות שהשיגה המתאמת. אבל בסך הכל, הרשות כרשות, לא משקיעה שם משיקוליה היא, ואני בטוח שהשיקולים הם כבדי משמעות.

צריך בבאר שבע לנקוט בשלושה צעדים אופרטיביים מהירים. ראשית, לתת תיגבור משמעותי לתחנת המשטרה. שנית, להוסיף תקנים של עובדי ציבור. אנחנו יודעים בדיוק מה צריך. אני לא מדבר ברמה פופוליסטית להוסיף תקנים. יש שם שני תקנים לעובדי ציבור, ולהקים מרכז לטיפול לנשים מכורות.

אני חושב ששלושת הצעדים האלה, שהם צעדים שהם ברי יישום, הם לא דברים בשמיים, יכולים לתת שדרוג רציני לכל הטיפול שם. אני מדגיש, העבודה המערכתית בתוך העיר, היא עבודה שמתבצעת במקצוענות רבה. לכן הפער הזה, הוא פער שעושה את ההבדל.
היו"ר איוב קרא
אני מציע שסגן ראש העיר יאמר משהו בקצרה. אחר כך נשמע מהמתאמת בשטח את הנתונים הנכונים והאמיתיים.
יצחק מרציאנו
אני חושב שצודק המנהל של הרשות למלחמה בסמים שבדרום מבחינה מקצועית ישנם את כל הכלים הדרושים לטפל בבעיה. יש רונית, יש משרד העבודה והרווחה ויש צוות מאוד מאומן. זה לא חדש. הרוצה להחכים - ידרים. אבל אנחנו, אם היינו מוצאים גם את הסגולה של הצפון, הרוצה להצפין – יעשיר, אם הייתי מוצא גם את התקציבים, המקצועיות הזאת היתה באה לידי ביטוי במאת האחוזים. זה דבר אחד.

דבר שני, אדוני ראש הרשות למלחמה בסמים, באמת הרשות למלחמה בסמים נוהגת בעיר באר שבע בכפפות של משי ולא עומדת איתנו על כמה אתם נותנים, כמה אנחנו נותנים. אני מראש רוצה להודות על העזרה הרבה שאתה עושה. מצד שני, אסור לומר שהעירייה לא משקיעה כלום. העירייה מקופתה שאין לה, היא לוקחת על עצמה ארבעה תקנים על חשבונה במאת האחוז, חוץ מהארבעה תקנים שאנחנו שותפים ב-25%. בשביל התקציב העירוני של עיריית באר שבע זה הרבה מאוד. ארבעה תקנים, וארבעה תקנים של מנהלים שעולים לנו הרבה כסף.

בל נשכח גם את הצד של משרד העבודה והרווחה. משרד הרווחה גם נוהג בנו בצורה הטובה ביותר. אבל לצערי הרב, אני רצית להודות לחבר הכנסת איוב קרא שטרח עם כל הכבודה והגיע לבאר שבע והיה אורח שלנו, ושל האוניברסיטה ולמד את כל הנושא והבעיות שלנו.

אותו דבר להודות לחבר הכנסת עמרי שרון שלקח על עצמו לעזור לנו בבאר שבע ובנגב. אני שוב חוזר ואומר, העירייה עושה מעל ומעבר, אבל אני חושש שגם העירייה היום הגיעה למצב כזה שאפילו התקנים שהיא מממנת היום יש חשש שהיא לא תממן. אנחנו נדרשים מצד שני ליעילות ותכנית הבראה, ואי אפשר להטיל על עיריית באר שבע את בעיית הסמים כולה. אני לא מזלזל בעזרה שאנחנו מקבלים מהרשות, ואמרתי כבר תודה. גם משרד העבודה והרווחה, ויושבת איתנו המפקחת שעושה מעל ומעבר. אבל זה פשוט טיפה בים.

דבר נוסף, האישפוזית. יש לנו בעיה עם אישפוזית, שכידוע היא בתחום משרד הבריאות, היא לא בתחום של אף אחד. זה משרד הבריאות נטו. לא יכול להיות שבאר שבע כמטרופולין של הנגב תהיה לה אישפוזית שיש בה 15 מיטות.
עמרי שרון
בוא נודה שגם זה היה מאבק לשמור אותם. ניהלנו על זה כמו שאתה יודע מאבק. עזר לנו בזה מנהל משרד ראש הממשלה בדרום, וגם אני שם. בעבודה משותפת הצלחנו למצוא את התקציב שלא יסגרו אותם. שמחת עניים.
יצחק מרציאנו
אדוני, חבר הכנסת עומרי, אי אפשר. באר שבע שהיא אחראית על כל הנגב, אם בא אליה איש משדרות, אני לא אומר לא, אל תיכנס. 15 מיטות, זה פשוט לעג לרש.

דבר נוסף, כשאני כבר מאתר נרקומן, והנרקומן הוא מוכן, אין מיטה פנוייה. מה אני יכול לומר לו.
חיים מסינג
תביא אותו אלי.
יצחק מרציאנו
עד שאני מסדר את הניירת, עוברות 12 שעות. תוך 12 שעות כבר הנרקומן איננו.
חיים מסינג
אל תעשה ניירת. תקשר אותו איתי, ותוך יום הוא יקבל פתרון.
יצחק מרציאנו
אני אומר, הגיע הזמן שלעיר הזאת יהיה מוסד, שאם אני תופס נרקומן במקום אני מכניס אותו. דבר נוסף, אין פתרון לנשים. אישפוזית לגברים. נשים מחוץ לעסק. יש לנו ארבע. עד שאיתרנו אותם, אתם יודעים כמה עבודה נעשית עם נרקומן לשכנע אותו לאישפוזית? אז אנחנו נתקלים בשני דברים. או אין מיטה, או העמותה גובה מהנרקומן 1,400 שקל, ולא, הוא לא יכנס. עיריית באר שבע לא יכולה גם לסבסד את הגמילה. העירייה נמצאת במצוקה קשה, זה הנושא של האישפוזית.

בנושא של היחידה, חבר הכנסת איוב קרא ביקר במקום. הן במבוגרים והן עם הנוער, נעשית עבודה נפלאה. אנחנו זוכים לתשבחות. אבל תסלחו לי, זה כמו לקחת גופה, לנתח, לראות שהכל רקוב, ואני אומר, אני לא יכול להושיע. אני תופר. למה? אין לי כוח אדם. אני פשוט מגלה את הילד. אני כבר יצרתי קשר עם הילד, אין לי כוח אדם. אי אפשר לבוא אלינו בהסברה, במניעה, כשאני מגלה נער, אין לי כוח אדם לטפל.

לכן, אני ממש מבקש מחבר הכנסת עומרי, לקחת את שלושת הדברים האלה, האישפוזית חייבת להיות 25 מיטות. יימצא פתרון לנשים. ובנושא של כוח אדם, פשוט זה S.O.S. , כי אני יכול לגלות נוער. יש לנו עובדים נפלאים שעושים עבודת קודש. מצאתי את הנוער, אני מכיר את הכתובת שלו, אני יודע מה הבעיות שלנו. יצרתי איתו קשר, אין לי מי שימשיך את הקשר. ועל כולם אדוני, הנושא של אכיפה. ככל שנעזור למשטרת ישראל , היא עושה עבודת קודש. אנחנו נמצאים בקשר, רונית תדווח. הקשר הוא מעולה. אבל כוח האדם – אין לנו כוח אדם. אנחנו יודעים שהשפה היחידה שהנרקומן יודע בראש ובראשונה, זה האכיפה.
רונית שובל
אני מתאמת בבאר שבע כבר שלוש שנים, עושה את העבודה ברמה של אכיפה, של התשתיות הקהילתיות, ברמה של הטיפול, השיקום, נוער, בתי ספר, עם כל הרמות האלה עובדים כל הזמן. עיר מאוד גדולה, 200 אלף תושבים. אני עובדת על תקציב מאוד מאוד קטן של 300 אלף שקל לשנה. עם זה אנחנו משתדלים לעשות כמה שיותר. כמובן שהעבודה מושתתת הרבה מאוד על שיתוף פעולה עם כל הגופים. יושבת פה זהבה הראל שהיא מכנסת פרוייקט אס"א בבאר שבע, משרד העבודה והרווחה, מבוסס על הרבה שיתוף פעולה. אבל התקציב שעומד לרשותי זה 300 אלף שקל.

בשנה האחרונה נכנסנו חזק מאוד לנושא של אכיפה, ביחד עם כל שאר העבודה. אני עובדת עם תחנת באר שבע. בתקציב הדל הזה של 300 אלף שקל, מתוך זה אני שוכרת רכבים לתחנת באר שבע בשביל לעזור להם להתמודד עם בעיית הסמים. יש תוצאות. היום אנחנו מדברים על עלייה. בשנת 2002 פתחו 99 תיקים לבני נוער. בשנה האחרונה אנחנו מדברים על 158, זו עלייה של 60%. זה נראה כאילו עלייה בשימוש בסמים, אני חושבת שזאת עבודה יותר קשה שהמשטרה עושה בתחום הזה. זאת עלייה בחשיפה, וזה כמובן משהו שמביא הרבה יותר בני נוער לטיפול אצלנו גם בתחום של הטיפול בנוער. בשנת 2002 היו 135 בני נוער בטיפול אצלנו. בשנה האחרונה אנחנו סגרנו את השנה עם 200 בני נוער בטיפול. כשכמובן בעיר של 200 אלף תושבים שאנחנו מניחים, כולם דיברו שיש עלייה. הסקר האחרון שנעשה בבאר שבע היה בשנת 1996, זה הרבה מאוד זמן. הנתונים היו מאוד דומים למה שקורה בכל הארץ. דיברו על 11% של בני נוער משתמשים, בערך בין 10%-11%. הנתון היחיד שהיה אז מדאיג, אני לא הייתי אז מתאמת, שבאר שבע זאת עיר שלא מצאו בה כמעט מקום אחד שמנקים מסמים. ניפו את מוקדי הסמים, כמעט כל העיר היתה מנופה, אבל אנחנו לא ממש יכולים להגיב או להצביע היום באופן ברור על עלייה מהסיבה שאין לנו שום סקר שנעשה בעיר. אני חושבת שזה חשוב שייאמר פה.

בכל מקרה 200 נערים מטופלים אצלנו, אין לי בכלל ספק שיש עוד הרבה הרבה שיכולים להגיע. אנחנו לא מגיעים אליהם. אנחנו כן מפעילים צוות איתור. אני חושבת שעבודת האיתור עם הנוער היא מאוד חשובה. אני עובדים לפעמים ברמה של פינצטה, כי אנחנו מכירים כמעט את כל בני הנוער שנמצאים בסיכון גבוה, ואנחנו הולכים אליהם הביתה ומביאים אותם.

לפני שנה ואפילו קצת פחות, פתחנו מרכז יום לנוער מנותק בבאר שבע. אחד מארבעה מרכזים בארץ. המרכז היום עובד בבוקר עם עשרה נערים מנותקים הכי קשים. כולם מוכרים במשטרה בשיתוף פעולה עם המשטרה. אחר הצהריים עם עוד עשרים בני נוער שבאים לשם. אני חושבת שיש הרבה עשייה, אפשר עוד הרבה הרבה יותר.

חשוב לי לציין, אני הרשות העירונית למלחמה בבאר שבע. אין לי רכז מניעה, אני מקווה שבשנה הבאה כבר תהיה חצי משרה. אני עובדת לבד. כמובן, אני אומרת לבד כרשות עירונית, אבל עובדת עם הרבה מאוד אנשים מסביב, אני זה הרשות למלחמה בסמים.

חשוב לי להוסיף, אני מאמינה מאוד בעבודה קהילתית. כל שנה אני כמתאמת צריכה לבנות שלוש או ארבע קבוצות קהילתיות שיש להם אמירה בעיר הזאת. איכפת להם ממנו, ולא רק שיש להם אמירה ואיכפת להם, הם גם בונים פרוייקט ומריצים אותו.

בשנה שעברה עשיתי שתי פגישות כאלה, קבוצה של הורים בתוך בית ספר, וקבוצה של נשים, שאני קוראת נשים למען נשים, בגלל הצורך שעלה פה. אני חושבת שבעיר כמו באר שבע, כל שנה אני צריכה להריץ שש קבוצות כאלה. בתקציבים שיש לי, בכוח האדם שיש לי, זה מה שאני יכולה לעשות. אני מאוד מאמינה בעבודה הזאת. ואם אנחנו מדברים על צרכים, אני חושבת שאנחנו מאוד צריכים לעזור לתחנת באר שבע. אני יכולה לתת שליש מהתקציב שלי, אבל אז לא נשאר לי לדברים אחרים. אנחנו מדברים היום על בין 150 ל-170 תחנות סמים בעיר. המשטרה מדווח על בין 150 ל-170 תחנות סמים.

הייתי שמחה לקחת את כולם פה ליום סיור בשכונה ספציפית בבאר שבע, ולראות את ההלם מזה שבית כן, בית לא, עם סחר בסמים, כשאלה לוקחים את הגראס ואלה את ההירואין, ואלה את האקסטזי, חלוקה מאוד ברורה ביניהם, אבל יש אזור כזה. אין אזורים נקיים לגמרי. אם אנחנו רוצים לעשות תהליך טוב, אנחנו חייבים אכיפה מאסיבית, לאוורר את העיר, ואחר כך צריך לתת את כל המענים האחרים, כי אז יהיו לנו יותר אנשים שצריכים טיפול, יותר בני נוער שיגיעו אלינו. כי כל תחנה כזאת מפעילה גם בני נוער, אז אנחנו צריכים לדאוג גם למענים האחרים.

אני חושבת שצריך לעבוד על נושא האכיפה. נושא של נשים שהוא מאוד חשוב. הייתי מפעילה בבאר שבע או תחנת עזרה ראשונה, או ניידת שתגיע לכל המכורים שמסתובבים ותקשר ותחבר אותם לגופי הטיפול, וגם תמפה. כי גם לגבי כמה מכורים בבאר שבע, אין לנו מספרים מדוייקים.

הגדלה משמעותית של התקציב שלי לפחות בעיר כמו באר שבע, אם זה אפשרי. והדבר האחרון, אנחנו צריכים מכסות לעבודה עם נוער. אני חושבת שבגלל הפעילות הקהילתית העניפה, יש יותר ויותר בני נוער שמגיעים, ואנחנו עם משרה וחצי וקשב לנוער היום, ועוד משרות ברב תחומי, אבל זה מה שיש לנו.
אוגניה חננאל
אני מפקחת בשירות לנפגעי סמים במשרד הרווחה. יחידת הטיפול בנפגעי סמים בבאר שבע, נותנת מענה לכ-400 מטופלים בו זמנית, אני מדברת כרגע על מבוגרים. ברצף הטיפולי יש לנו את היחידה עצמה. מרכז יום שנותן מענה ל-15 אנשים על פי מכסות שמעבירה המשרד. אני רוצה לציין שבאר שבע יש לנו כמעט כמעט תמיד כפול מזה. 30 מטופלים שיושבים, כשהמשרד בעצם מתקצב רק 15 מכסות. זה נכון שכל סוף שנת תקציב את היתרות שיש לנו אנחנו מזרימים לבאר שבע, כי המצב ידוע. באר שבע נותנת מענה לכל הפריפריה. אנשים מגיעים מערד, מנתיבות, מאופקים. 15 מיכסות זה פשוט לעג לרש.

נקודה נוספת שלא עלתה כאן קודם. פרוייקט לשיקום תעסוקתי להשלמת הרצף הטיפולי. אנחנו מפעילים מזה כמה שנים במרכז איבחון ושיקום בבאר שבע, פרוייקט שנועד למכורים נקיים למעלה מחצי שנה, והוא טיפול מוכח. שם בארבע תחנות הם יכולים להשלים השכלה, 10 שנות לימוד עם תעודה של משרד העבודה. כמובן הם עוברים איבחון קודם קורס מקצועי, והשמה בעבודה, עם ליווי של עובדת סוציאלית עד 4 חודשים במקום העבודה.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משטרה, עם שירות מבחן לנוער במקרה הזה, עם בתי ספר, עם יועצות. על אף שביקשת לא לחזור על דברים, אני חייבת להדגיש נקודה אחת שמרציאנו העלה אותה. אנחנו עוסקים באיתור, עובדים בשיתוף פעולה עם גורמים בקהילה שמפנים אלינו בני נוער. מר מרציאנו ציין, שאי אפשר להביא מטופל ולהגיד לו, בסדר, איתרנו אותך, אבל תבוא בעוד חודש לקבל טיפול. לא כל שכן שאי אפשר לעשות זאת לנער. הטיפול בבני נוער הוא קשה מלכתחילה, ובוודאי ובוודאי הוא קשה כשמדובר בנוער משתמש בסמים. אם הנער עשה מאמץ, הוא ההורים, היועצת והוא הגיע, לא יכולים לומר לו, או.קיי. רשמנו אותך ונהיה איתך בקשר בעוד שלושה שבועות. הוא לא יגיע בעוד שלושה שבועות, צריכים לתפוס אותו כשהוא הגיע.

העלייה בביקוש מאוד בולטת. בני נוער מגיעים גם בשיטת חבר מביא חבר, וגם כתוצאה מעבודה של המשטרה ושל בתי המשפט. אנחנו נדרשים לתת מענה. אי אפשר לראות נער עם בעיית סמים ולשלוח אותו חזרה באין מענה.
גליה שחם
אני מפקחת אחראית על נושא סמים במשרד החינוך. האינפורמציה שקיבלתי לגבי מה שקורה בבאר שבע, שיש 12 בתי ספר על-יסודיים ממלכתי וממלכתי-דתי, ובכולם מופעלות תכניות. אני יכולה לומר שגם העבודה שלנו בבאר שבע היא עבודה שאנחנו יכולים להתברך בה.

מה שאני רוצה להוסיף, הנושא של שיתוף פעולה בין הגורמים. אני חושבת שאחת הדרכים להתמודד, כשכל גורם יש לו מעט משאבים, כשעובדים ביחד, בעניין הזה יש מקום לשיפור, של להדק קצת יותר את הקשרים. נכון שאנחנו בבתי הספר עוסקים בנושא של מניעה, אבל יש לנו גם את הנגישות להורים. אני חושבת שההורים הם חולייה מאוד משמעותית בכל הנושא של מודעות, ובכלל עירנות לבעיה.

אנחנו מתחילים השנה להפעיל את הנושא של אחראי בית ספרי. אחד התפקידים שלו יהיה להגביר את נושא האיתור והפנייה לגורמים הטיפוליים. מצד שני, הגברה של כל חלק של הפעילות הקהילתית. זאת אומרת הקשר בין פעולות של בית ספר ופעולות של הקהילה.

אני מאמינה שככל שנעשה יותר, באמת נגיע ליותר תוצאות. אני שמחה שיש יותר איתור השנה של משתמשים. אני חושבת שזה אחד הדברים גם מבחינת בתי הספר וגם מבחינת הקהילה לעשות מאמץ יותר גדול. לפי דעתי, אחד הדברים שגם מביאים לעלייה של שימוש בקרב בני נוער, זו העבודה שמשתמשים ולא קורה כלום. אם אני שומעת פה שנער פונה לטיפול ובעצם אין מענה, זה עוד יותר מדאיג.

הייתי שמה את הדגש על כל הנושא של המודעות הציבורית, כל האווירה הציבורית סביב הנושא של סמים כחלק מעבודה מניעתית משמעותית.
גילי דנה
אני ממשרד החינוך. אני יושבת ראש ועדת אס"א ארצית. זוהי יוזמה חדשה יחסית של שרת החינוך ומנכ"לית המשרד. אס"א – אלימות, סמים, אלכוהול. במובן הרחב יותר, התנהגויות סיכוניות של בני נוער. כרגע התכנית עובדת ב-10 יישובים, ב-10 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, כולל במגזר הערבי. הכוונה שלה בראייה שלה, וכאן החידוש הגדול, היציאה מבית הספר וראיית בני הנוער מבוקר עד ערב, וזה העניין של כולנו. ראייה של רצף, גם רצף גילאים, וגם רצף של היממה מבוקר עד ערב. מה קורה מעבר לגדר בית הספר, וקורה הרבה.

בכל הנושא של סמים ואלכוהול, יש לנו עוד דבר אחד מאוד משמעותי בהבדלים של בין ההתנהגויות הסיכוניות, וזה המסרים הלא ברורים, הלא חד-משמעיים בכל הנוגע לשימוש לרעה בסמים ואלכוהול. לא ניכנס לפה, כי זה תחום דעת בפני עצמו שהעמיתים שלנו הרבה יותר מצויים ויכולים לתת הרצאות מלומדות. אבל כולנו כאזרחים וכתושבי המדינה חשים את זה, כמבוגרים וכצעירים.

העשייה באס"א היא עשייה פרו-אקטיבית בעיקר, כשהיא מדברת לא רק על למה לא. ניתן מייד דוגמאות גם בבאר שבע. הדברים שנחשפו, עד כאן דיברו העמיתים שלנו גם מבחינת אכיפה של המשטרה וגם הרשות למלחמה בסמים. אנחנו מעוניינים לראות את בני הנוער מבוקר עד ערב ולחזק בהם תחושת מועילות, מסוגלות, מעורבות בחברה. דברים שנותנים אתגר לבני נוער, ונותנים להם גם מקום לפתח כישורי חיים, ומיומנויות אל מול אותן סכנות של התנהגויות סיכוניות שציינו.

בין הגורמים השותפים, משרד החינוך מתקצב את התכנית בכל רשות בסכום לא גבוה, צנוע, של 100 אלף שקל. אני מדברת על באר שבע כעיר, ואני מדברת גם על כפר קרא, או חצור הגלילית. כולם מקבלים אפילו את אותו סכום. אין פה הפרדה דיפרנציאלית שהיא לא נכונה בעיני, אבל זה מה יש כרגע וזה מעט מדי. לעומת זאת, הסכום הזה, ויעידו אנשי העיר, מחולל תהליכים רשותיים ומנסה מעט להוריד קירות זכוכית, ולפעמים גם חומות בטון בין ארגונים - - -
היו"ר איוב קרא
אני רוצה להבין, מאה לבאר שבע, מאה לחצור, ככה זה?
גילי דנה
כן. לא בסדר, מעט מדי. וזה לא מעט מבחינת משרד החינוך. זה הקצבה של מיליון שקל כי יש עשר רשויות. אבל זה לא משמעותי לעשייה בעיר באר שבע. מה שכן אני אומרת, ונשמע את אנשי העיר, זה מחולל תהליך. קורים דברים, זהבה יושבת פה, היא המכנסת. היא האדם שלנו בשטח, מינהל חברה ונוער במשרד החינוך. יחד עם שפ"י וכל הגורמים השותפים כאן.
רונית שובל
אולי אני אוסיף משהו קטן. במסגרת עבודה בתוך בתי הספר, כחלק מוועדת סמים של אס"א, שאני היושב ראש שלה, עשינו השתלמות מחנכים עירונית. שם גילינו צמא לידע, המון חוסר אונים מול הנושא הזה שנקרא סמים. המון שאלות. במפגש שאני העברתי, מורים רצו שאני אלמד אותם איך לנהל דו-שיח עם התלמידים. הוא אמר לי כך, מה אני אגיד לו ומה אענה לו. ומתוך זה יצאנו ואמרנו, כל האנשים שחברים בוועדה וגם זהבה, מה עושים עכשיו. החלטנו, שאנחנו השנה ניכנס לכל בית ספר ונתחיל עם השתלמות חדר מורים. מתוך השתלמות חדר מורים שהאיש שירכז את הנושא מאוד יעזור לתכנית הזאת שלנו, אנחנו נוציא ועדה בית ספרית, וכל ועדה בית ספרית תבנה את התכנית שנכונה ומתאימה לבית הספר בתקווה שרוב בתי הספר יקחו את זה בשתי ידיים וירוצו עם זה בשנה הבאה.

זה במסגרת אס"א, כחלק מהפעילות של הרשות למלחמה בסמים, ופרוייקט אס"א, ושפ"י, אני חושבת דווקא בתחום הזה יהיה שיתוף פעולה. זהבה תציג את הנושא.
זהבה הראל
אני מכנסת תכנית אס"א עירונית. אני עובדת משרד החינוך מינהל חברה ונוער. אני חושבת שכשאתה אומר 100 אלף שקל לעיר באר שבע זה נשמע מעט מאוד. אבל תכנית אס"א מגיעה עם מסר, והמסר הוא שבואו נעבוד ביחד. שאם כל אחד מהגורמים יעבוד לחוד - - -
היו"ר איוב קרא
אמרתי אם זה 100 אלף שקל לבאר שבע, או 100 אלף לחצור, אין פרופורציה.
זהבה הראל
נכון. אבל מה שרציתי לציין, שהעבודה המשותפת יוצרת איגום משאבים שמעבר לשיתוף פעולה כשלעצמו כשהוא יוצר עבודת צוות והוא משדרג את העבודה של כל המערכות ביחד, אנחנו בעצם גם יוצרים משאבים נוספים.

היום במסגרת תכנית אס"א מופעלת תכנית התערבות בכל בתי הספר התיכוניים בעיר, ובחלק מבתי הספר היסודיים, כאשר הבסיס לכל תכנית כזאת היה שאלון מיפוי שבו איבחנו מה קורה בתוך בית הספר, גם מבחינת רמת אלימות וגם מבחינת השימוש בסמים.
נסים זאב
יש פתיחות בעניין הזה? הנתונים הם נתונים נכונים?
עמרי שרון
לפי הנתונים שעולים בבאר שבע, יש כנראה הרבה מאוד פתיחות. מה שמפחיד אותי, לא לגבי באר שבע, להיפך, לגבי מקומות אחרים, שיכול להיות שבגלל הפתיחות בבאר שבע, אנחנו תוכנים את באר-שבע, ובעצם יש סיכוי טוב שאם אנחנו נבדוק את זה במקומות אחרים ונרד טיפה ונגרד את מסך הפתיחות הזה, ונראה ששם המצב לא יותר טוב, אנחנו פה מה שנקרא, מוציאים את דיבת העיר רעה.
שמאי גולן
באר שבע לא שונה משום מקום אחר בארץ, שלא תטעו.
עמרי שרון
אני פחות מכיר את הנושא הזה מכם. כשראיתי את הנתונים של באר שבע, מול מקומות אחרים, זה נראה לי מדאיג בסדרי גודל. אם מה שאתה אומר הוא הרבה יותר קשה, והמצב הוא לא רק בבאר , צריך לראות איך פה - - -
שמאי גולן
יש לה בעיה של מיקוד של בירת הנגב, היא שואבת אליה נניח בתחום הסחר, אבל לא בתחום היקף השימוש של הנוער, הוא אותו דבר בכל הארץ.
יעקב מרגי
אני יכול לומר לא בצד הסטטיסטי, בצד הפרקטי, כתושב באר שבע, כיליד השכונות, כמסתובב בשכונות עד היום, שהמצב הוא יותר חמור. אני לא מטאטא את זה. חשובה לי התדמית של באר שבע. אני מסתובב במרכזי השכונות הוותיקות בבאר שבע. אני יודע את התעלמות המשטרה ביודעין. אני מכיר את התופעה שהיתה במרכז "אורן" , התופעה יותר חמורה ממה שאתם חושבים. היא יותר חמורה, אני לא בא להצניע ערים אחרות. בבאר שבע זה מכה שהוזנחה בחמש עשרה השנים הקודמות. אני בילדותי הייתי ברחוב ששורץ בנרקומנים, ראיתי את המשטרה. הפתיחות זה המציאות שם.
זהבה הראל
הפתיחות היא המציאות, והפתיחות היא כזאת היום שיש תובנה של כל המערכות שאי אפשר לפתור את הבעיה לבד. היום מנהלי בתי הספר בתוך העיר באר שבע, כמו בבתי ספר אחרים מבינים שזה לא נכון לכסות את הבעיה ולא לשים אותה על השולחן. שאלון המיפוי בעצם מאפשר להם לשים את הבעיה על השולחן, גם בעיית הסמים וגם בעיית האלימות והקשר ביניהם ברור לכל היושבים מסביב לשולחן הזה.

לאחר המיפוי, בכל בתי הספר יושבים היום על המדוכה, צוותים של בית הספר, לא צוותים חיצוניים, צוותים של בית הספר לבנות תכניות התערבות שמטפלות גם בבעיית הסמים, וגם בבעיית האלימות ובעיקר וזה הייחודי באמירה של תכנית אס"א, מצד אחד שיתוף פעולה, מצד שני לא רק טיפול, אלא גם תכניות שמציעות חלופה לבני הנוער. טיפול בתרבות הפנאי. יש היום בבאר שבע 8 בתי ספר קהילתיים על יסודיים שהם מדברים על לראות את הנער מבוקר עד ערב. להציע פעילות פנאי בתוך בית הספר. מערך גדול של חוגים, של מנהיגות צעירה, של מד"צים, של מש"צים, שהם פועלים בתוך בית הספר וכשהם עסוקים, כולנו יודעים שיש להם פחות פנאי, חלל בזמן הפנוי שלהם והם מחפשים פחות התנהגויות שאחר כך אנחנו צריכים לחפש דרך לטפל בהם.

הייחודי בתכנית אס"א שהיא מושיבה בכל הוועדות שלה את כל הגופים מסביב לשולחן. היום משרד החינוך לא עובד לבד, הוא עובד עם הרשות למלחמה בסמים, הוא עובד עם כמובן משרד החינוך, האגפים השונים שבו, שפ"י, שרות פסיכולוגי עירוני, המשרד לבטחון פנים, וכולנו ביחד. אני חושבת שזה היתרון.
עמרי שרון
אני חושב שחלק מהמורכבות של הבעיה מצריכה טיפול בין-תחומי. זה צריך להיות בתחום של מניעה וגם של אכיפה וגם לטיפול שאחרי, בגלל המורכבות של הבעיה, בגלל הרב-פניות גם הטיפול צריך להיות ברב-תחומי.
היו"ר איוב קרא
אני מציע שהמשטרה תתייחס לכל הטענות. תעדכנו אותנו בהקשר לתגבור של הכוחות נגד הפשיעה. מה זה נתן, מה חדש בכל הנושא הזה.
אורי מכלוף
אני רוצה לברך על המפגש הזה. אני חושב שהוא חשוב. אני קצין אח"ק על כל מרחב הנגב. באתי לדבר על תחנת באר שבע כי זה הנושא. אבל אין ספק שבכל המרחב יש פחות או יותר בעיות סמים, אבל הבעיה הגדולה היא העיר באר שבע. הנושא הוא חשוב. מזה מספר שנים, הוא על סדר היום של משטרת הנגב מחוז דרום. אפשר להגיד שלפני שלוש שנים, מפקד המחוז הגדיר את יעד הנוער כיעד שלו, יעד הממ"ז. נכון לשנה שעברה זה המשיך להיות יעד הממ"ז, אנחנו יעד הממ"ר, והשנה הנוער הוא יעד המפכ"ל. יעד המפכ"ל זה מחייב שינוס מתניים של כל היחידות בתחנות, במרחבים בכל התחומים, בכל האגפים, להילחם בתופעת עבריינות הנוער, לאו דווקא בסמים, כשאנחנו יודעים שסמים בעצם מקרין על הכל. לאו דווקא על סמים, זה מקרין על אלימות, זה מקרין על רכוש. אנחנו יודעים שהעיר באר שבע מוכית גם במאפיינים האלה של גם אלימות וגם רכוש.
עמרי שרון
אלה צדדים אחרים של הבעיה, אם אני מבין נכון.
אורי מכלוף
זה הסימפטום של הבעיה. צריך לממן את זה. לא תמיד ההורים מממנים, לא תמיד להורים יש את האמצעים.
עמרי שרון
בדרך כלל זה לא, סליחה.
רונית שובל
לפעמים זה כן.

הסמים זה מחולל פשיעה.
אורי מכלוף
זה הסימפטום של הכל. אני חייב להודות פה שדיברתי לפני שהגעתי לפה, עם החבר'ה מבאר שבע, וכל הגופים, אני לא מכיר אותם באופן אישי, אבל מכיר מהצד השני את העשייה המרובה שנעשית בשיתוף פעולה עם כל הגופים. ונעשית פה עבודה חבל על הזמן. עם הפתיחות ועם הרצון, ופה חשוב שיש רצון להרבה מאוד גופים בתחום העיר באר שבע עם דגש לציבור. הסתובבתי בכל המחוז הדרומי, לא ראיתי רצון עז לטפל בבעיות כמו שיש בבאר שבע בכל מיני מודלים למיניהם שהצפתי אותם למעלה, אם זה בא על ידי הקהילה, אם זה בא על ידי המשטרה, והרמנו מודלים שאני חושב שהמודלים האלה ישווקו בכל הארץ. הם יהיו מודל לחיקוי בכל הארץ. לדוגמה המודל "משאלה" מודל "סיירת הורים" שרצה גם באילת. התחלתי את המודל באילת, וזה התחיל בבאר שבע, בערד. יש לזה תוצאות. זה מביא את המודעות של ההורים לגבי מה שקורה עם בני הנוער.

המספרים שאני אגיד פה הם לא מספרים מוחלטים כי זה משתנה. אנחנו מדברים על 100-120 תחנות סמים. לפעמים יותר, לפעמים פחות. אבל זה סדר הגודל. כל מקום שמוכרים סמים. יכול להיות תחנת סמים ניידת, מישהו שיושב במרכז המסחרי, לדוגמה, מה שהיה בעיר העתיקה. יושבים מספר סוחרים נרקומים לצורך מימון הסם של עצמם הם מוכרים סמים. זאת תופעה שמורידה את איכות החיים בצורה בלתי רגילה.
אוגניה חננאל
בכל קיוסק לגיטימי כשהאבא יורד לקנות סיגריות מוכרים גם באנגים. זה מונח על המדף.
עמרי שרון
לא מוכרים סמים. הם מוכרים גם בירה בכל קיוסק כזה. את לא מגדירה את זה כתחנה לממכר סמים. אלכוהול הוא סם כמו כל סם אחר. ההבדל שהוא סם חוקי ואלה סמים לא חוקיים. זה ההבדל.
אורי מכלוף
אנחנו מדברים גם על תחנות קבועות וגם על תחנות ניידות. תחנות ניידות מבחינתנו זה הנרקומנים, או הסוחרים שמוכרים סמים. הרבה פעמים זה לצורך השימוש העצמאי שלהם, או שהם מופעלים על ידי חברים בקבוצות פשע כאלה או אחרות. אני מדברים על 120 בערך פלוס מינוס. הרבה פעמים קורה שאנחנו סוגרים תחנת סמים באיזה שהוא בניין מגורים. אוטומטית, איך שאנחנו מכניסים את האיש הזה בפנים, פותחים עוד שלוש ארבע תחנות. כי אותו אדם שהחזיק תחנת סמים, הוא בעצם היה עוצמה, כוח, ובעצם שניטרלת אותו מהשטח – פושרים קטנים שיש להם פחות כוח, החליטו לעצמם לפתוח עוד כמה תחנות סמים. אז המלחמה היא מלחמה יום יומית.

דיברו פה על אמצעים. אני אומר שוב, מבחינתנו אם אני אגיד שמשרד הנוער בבאר שבע מונה כיום 14 תקנים, בפועל 13 תקנים, מהם 5 פקחני נוער, רכז אחד, זה אומר הכל. אני כבר אומר לכם. העשייה מ-1999 עד 2003 תחילת שנת 2004, אנחנו חושפים הרבה עבירות סמים. אני אומר שוב, זה טיפה בים. הכמויות הן אדירות. אנו מדברים לא על מאות נרקומים כמו שבערים האחרות בסדר גודל שבאר שבע מצהירה, אנחנו מדברים על אלפי נרקומנים שמסתובבים בעיר באר שבע. אנחנו לא אומרים מהיד לפה, אנחנו אומרים שקיימים הרבה מאוד, לא רוצה להתחייב, אבל אני מתחייב שזה יותר, מדובר באלפים ולא במאות.
גליה שחם
תעשה הבחנה בין נוער למבוגרים.
עמרי שרון
אם אפשר לקבל גם הבחנה בין נוער ומבוגרים זה מאוד חשוב. וגם העניין של איך ההתפלגות, על מה?
אורי מכלוף
על הכל. זה מתחיל מסמים קלים וממשיך לסמים קשים. אם אנחנו מחלקים את התחנות, אנחנו מדברים על - - -
עמרי שרון
אין קלים.
אורי מכלוף
השתתפתי באחת הישיבות, אמרתי שמי שצריך לקחת את היוזמה ולהגדיר את הסם כרעל, לא להגדיר אותו סם, לא לקרוא לסם סם. אם אתה יודע שזה רעל, וזה רעל, ההגדרה של סם זה רעל. אם אנחנו נשתמש בסם כרעל, אני חושב שהרבה בני נוער יתחילו להבין אותנו. אולי לא מאה אחוז, אבל גם אם עשינו ל-10% את ההבדל בין סם לרעל, להשריש בהם את העניין הזה, אני חושב שעשינו את שלנו.
שמאי גולן
ואז כל רעל הוא סם?
אורי מכלוף
יכול להיות.
יעקב מרגי
לא בהכרח, ואין בעיה. שם יש רעל קטלני .
אורי מכלוף
סם זה מסקרן. רעל זה פחות מסקרן. לא יעזור לאף אחד שום דבר.
נסים זאב
מי שבא לעשן שואל איך קוראים לסם - רעל או סם?
יעקב מרגי
מי שרוצה להתחיל וזה מסקרן אותו, הוא צודק, זה יכול להרתיע אותו.
אורי מכלוף
אני לא אמרתי שזה יתפוס את המאה, יתפוס את העשרה, זכינו. כשאנחנו משתמשים במלים, הרבה פעמים המלה עושה את ההבדל. זו דעתי לפחות.
נסים זאב
הבעיה היא שהם קוראים לזה כיף. אתה קורא לזה רעל או סם. הם קוראים לזה כיף, והכיף משתנה בשמות.
אורי מכלוף
אתה רק מחזק את מה שאני אומר. ברגע שהשתמשו בזה זה כיף, אז כולם חושבים שזה כיף, עושה את האדם. ברקורד שלי הייתי גם עובד נוער, אז אני יודע להגיד לך, שילדים לא יודעים שסם זה רעל. כשהם התחילו להבין, וכאשר דיברת איתם והסברת להם כמה הסם הוא רעל, וכמה הוא מזיק, כמה הוא עושה רע אחרי שמתחילים להתמכר אליו, אז זה עושה את ההבדל.
אוגניה חננאל
אני חייבת בכל זאת להגיד בהקשר הזה שכן. בני נוער שמגיעים אלינו, הסם זה באמת כיף. אנחנו הבעיה שלהם, ההורה זה הבעיה, היועצת זה בעיה, המורה זה בעיה, ואני זה הבעיה. הסם זה לא הבעיה. לך תשכנע נער שיש לו בעיה. מבוגר מגיע ממקום אחר, הנער מגיע ממקום שמטרידים אותו. אני הבעיה שלו. חשוב שייאמר. הם לא מגיעים כמו מבוגרים.
אורי מכלוף
קודם כל צריך לתת טיפול לכולם. אני חושב שבנקודת זמן הזאת צריך להשקיע בנוער. זו נקודת המפתח שלנו, להשקיע כמה שיותר בנוער כי מי שכבר התמכר, ומי שכבר נפל, אולי צריך לעזור לו , לשקם אותו. כדי לעצור את כדור השלג הזה, אני אומר לכם זה כדור שלג. איפה שאתה לא נכנס, איפה שאתה לא נוגע, אני לא מדבר עכשיו באופן ספציפי לבאר שבע, יש סמים. אסור לטאטא את זה, אמר פה חבר הכנסת עמרי, וזה נכון. לא כולם מגלים פתיחות, ואנחנו לא יודעים מה המצב של מקומות אחרים שהם מנסים לשמור על השם הטוב של האדם.
עמרי שרון
אצלנו הכל בסדר.
אורי מכלוף
אצלנו הכל בסדר, ואז הכל הופך להיות לא בסדר. אז מגלים את זה כשמגיעים לצבא, צריך לעשות את הסטטיסטיקה לראות כמה כאלה מגיעים מכל הארץ, כמה מגיעים מבאר שבע שהם מכורים לסם, כמה מגיעים ממקומות אחרים, ואז תמצא את ההבדלים ותראה איפה יש פתיחות ואיפה אין פתיחות.

אני חושב שהחולה אצלנו הוא יודע שהוא חולה, והוא צריך את התרופה. אני חושב שאחת התרופות פה זה לתת לגופים שמטפלים בנושא של הטיפול, דיברנו על טיפול, חלק משלושת הדברים שהזכרנו, חבר הכנסת עמרי, זה הנושא של טיפול. צריך לתת לאנשים את הכלים. והכלים הרבה פעמים זה כוח אדם.

אפשר לטפל בהרבה בני נוער. אפשר לטפל בהרבה נרקומנים, בהרבה משפחות שנפלו לסם, אבל צריך לתת לאנשים האלה כוח, וכוח אדם. הרבה פעמים אנחנו מפנים ואין מי שיטפל. אנחנו מפנים. לרשויות הרווחה ואין מי שיטפל. אנחנו מגישים תיקים לבית המשפט. אנחנו אמורים לקבל תסקירי קצינות שרות מבחן על אותו נער. התיק הזה לא נדון בבית המשפט בגלל שאין תסקיר בזמן.
אוגניה חננאל
אנחנו קבלנים של שירותי המבחן, יש מין הפרטה.
אורי מכלוף
45 יום, זה כבר לא 45 יום לתסקיר, הרבה פעמים זה 5-6-7-10 חודשים, ונער שרק נפל, הוא הגיע אלינו ונחשף אלינו כעבריין, אנחנו לא יודעים מה המצב שלו. אי אפשר להגיש לו כתב אישום. זו אחת הבעיות. זה הבעיות של כוח אדם. אני חושב שאם היה לי גם עם מי לעבוד, וביחד עם כוחות משותפים היינו מצליחים יותר.

אתן כמה נתונים לגבי כמות המספרים מבחינת תיקים.

סך הכל בשנת 2002 נפתחו 722 תיקי סמים, לעומת 823.
נסים זאב
זה מכירת סמים או עישון? למה אתה מגדיר תיק?
אורי מכלוף
בשימוש היה בשנת 2003 386 לעומת 382 תיקים. אנחנו משתדלים פחות להתעסק עם השימוש, אנחנו משתדלים להתעסק קצת יותר עם הסיפור של הסחר והאחזקה שלא לשימוש. בסחר מדברים השנה על 165 מקרים לעומת 105 תיקים. אנחנו מדברים עלייה של 60% בסחר, בפיצוח תחנות סמים. אחזקה שלו לצריכה עצמית 274 מקרים לעומת 231 מקרים, עלייה של 19%. סך הכל אנחנו מדברים על חשיפה בסמים כמעט 11%, ביחס לאשתקד.

אם אנחנו מדברים על מעצרים, ומעצר עד תום ההליכים – השנה נעצרו 150 לעומת 147 בשנה שעברה. אני לא אזכיר את בעיות המעצרים בנגב, אבל יש בעיה. בתום הליכים נשפטו אנשים תוך תקופת המעצר מדברים על 78 לעומת 73, גם כן עלייה.

לגבי נוער – בשנת 2003 – 158 מקרים, לעומת 99 מקרים. סך הכל עלייה של 60% בנוער, חשיפת תיקי נוער. שתבינו, תיק נוער או תיק בוגר זה אותו דבר. כל עבירות הסמים זה חשיפה. יש פעילות, המספרים יופיעו, אין פעילות, המספרים לא יהיו בעלי משמעות.
יעקב מרגי
זו הדילמה של מפקד תחנה לפעמים, כשהוא עושה את זה, באים אליו בטענות.
אורי מכלוף
הדינמיקה זה בתיעדוף הדברים. יש ארועים לא פחות חמורים מסמים. יש הרבה דברים לא פחות חמורים כמו אלימות, אלימות ברחוב, הנושא של פשעים חמורים כמו שודים לאור היום, חטיפות תיקים, פרוטקשן. חלק מהעניין הזה בטיפול ובירידה.
עמרי שרון
בתור מחולל פשיעה יש בטיפול בנגע הסמים איזה שהיא השלכה על חלק מהדברים האחרים. גניבת מכוניות זה לא יצמצם בבאר שבע שהיא בעיה אמיתית. לעומת זאת, פריצה למכוניות וגניבת מכשירי רדיו זה כן יכול לצמצם. פריצה לדירות זה יכול. פרוטקשיין פחות. כשאתה נוגע בדבר אחד, יש פה איזה שהיא שרשרת שהיא ממשיכה הלאה והיא חשובה.

זה לא יותר חשוב מאחרים, אבל הוא תופס שתי חוליות בשרשרת, שלוש חוליות בשרשרת שהן קריטיות לצורך העניין.
אורי מכלוף
אני מסכים איתך. אנחנו מכניסים אנשים שהם סוחרי סמים או משתמשים למיניהם בצורה כזו או אחרת שמממנים לעצמם את הסם ומשפיעים על החברה גם בעבירות אחרות שהם מבצעים, כמו פריצות לרכב שהגדרת, התפרצויות לדירה, התפרצויות לעסק, חטיפות תיק.
עמרי שרון
איך הענישה? היא קלה? כשאני מדבר על ענישה אני פחות מתייחס לצד של המשתמשים שזה חשוב להעניש, ולהעניש משתמשים צריך להעניש איפה שכואב להם. בנושא של מסחר, ויש פה שרשרת של מסחר, מי שמביא את החומר עד למפיץ השכונתי, עד נרקומן שמוכר לילדים, האם יש דיפרנציאציה, ואיך עושים את זה, תלוי בשופטים.
אורי מכלוף
לא רק בשופטים, לא, ממש לא. כל אחד אינדיבידואלי לעצמו. אתה תופס עבריין, הוא מוכר, תלוי בכמות הסמים שתפסת, סוג הסם שתפסת. ברקורד שלו, זה תלוי בהרבה דברים. אתה לא יכול להגדיר אחד שיש לו רקורד שיש לו תנאי על סמים, לאחד שרק עכשיו תפסת אותו. זה לא אומר שרק עכשיו הוא התחיל לעסוק בסמים.
רפ"ק יפעת שטיינברג
באופן עקרוני, העונש על סחר בסמים – יש חזקה בחוק – הוא מאוד גבוה. המקסימלי זה 20 שנה. הענישה שמקבלים בפועל יחסית, עשינו גם בדיקות, היא ענישה נמוכה. הרבה פחות מ-20 שנה.
עמרי שרון
אני חושב שענישה היא מרתיעה במידה מאוד מצומצמת כאשר מדובר בסמים. היא יכולה להרתיע את הסוחרים, פחות את המשתמשים. המשתמשים תקועים בתוך הצינור, אין להם הרבה מה לעשות. צריך למצוא את הנוער, אם זה הנוער בעניין רשיון הנהיגה, לפסול אותם מלהחזיק רשיון נהיגה. כל קבוצה צריך למצוא את מה שכואב לה. אני מדבר על המגזר של הסוחרים.

צריך לראות גם איך משפיעים על השיפוט, גם על העניין שיילכו והתקרבו לעונשי מקסימום - - -
יעקב מרגי
המקסימום כבר קיים.
עמרי שרון
התקרבו לתת את זה.

אני לא מדבר על הנהג בקו שמעביר מסיני, אני מדבר על מי שהאוטו שייך לו. בשביל מי הוא עובד.
רונית שובל
לאלה קשה להגיע.
שמאי גולן
תתחיל עם עונשי מינימום לא עם מקסימום.
עמרי שרון
אם זה היה פשוט, לא היינו באים הנה.
אורי מכלוף
אני אתייחס לעניין הזה בקטע של מה שאנחנו עושים לגבי אותם כאלה שקשה לנו להגיע אליהם בנושא סחר בסמים, אנחנו יודעים שהם סוחרים בסם.
עמרי שרון
מרמה מסויימת הם לא נוגעים.
אורי מכלוף
אני מדבר על מודל של 4.5 חודשים שהוכיח את עצמו.
נסים זאב
סליחה, כמה סוחרים הם גם נרקומנים?
עמרי שרון
תלוי באיזו רמה. הטורף למעלה לא. דרגי ביניים יכולים להיות. האחרונים למטה, השניים שיושבים במרכז המסחרי מוכרים חומר לילד, הם בדרך כלל מפרנסים את הצריכה העצמית שלהם.
נסים זאב
שני שליש ושליש, פחות או יותר.
אורי מכלוף
אין לנו נתון, אני לא רוצה להתחייב.
נסים זאב
סוחרים שהם נרקומנים הם גם לא חוששים, הם מכורים.
אוגניה חננאל
יש סוחרים בכל מיני רמות.
יפעת שטיינברג
מי שנרקומן מכור להירואין ובקושי מתפקד, הוא גם לא יכול להיות סוחר בסמים גדול. הוא סוחר במנות.
אורי מכלוף
לגבי נושא אכיפה, ב-1999 נפתחו 768 תיקים, בשנת 2003 נפתחו לא יותר כמעט 60 תיק יותר 828. ב-1999 נכנסו למעצר עד תום ההליכים, תוך תקופת המעצר לבית סוהר 75 עבריינים, ובשנת 2003 נכנסו 150 זה עלייה של 100% בנושא של אכיפה. זאת אומרת של ענישה. היתה עלייה. אין לי ספק שגם בתי המשפט נכון להיום נותנים את דעתם, אבל שוב, עוד לא ראיתי מישהו שנכנס ל-20 ומיצו איתו את מלוא חומרת הדין - - -
יעקב מרגי
גם לא 10 שנים, גם הסוחרים הגדולים לא נכנסים ל-10 שנים. אנחנו מכירים 3, 4 שנים.
אורי מכלוף
מבחינת הפעילות שלנו ניתן את מה שאנחנו עושים, ואמרתי שהיעד של הנוער הוא יעד מזה שלוש שנים במרחב הנגב, מחוז דרומי בכלל. בדגש לארץ, ארצי, יעד מפכ"ל, אנחנו בינואר פיצחנו 33 תחנות סמים. תפסנו 82 תפיסות סמים. היה לנו פיצוח סוכן בינואר. היו תלונות של סוחרים בעיר העתיקה, של סוחרים שסחרו בסם – טורדנים שפגעו באיכות החיים, נעצרו 18 סוחרי סמים שהם לא מהגדולים, הם אלה שפגעו באיכות החיים והאנשים לא הגיעו למרכז המסחרי, לא שלחו לא את האשה ולא את הילד כדי לא להתקל באותם סוחרים.
יעקב מרגי
מאז חזרו לעיר העתיקה?
אורי מכלוף
לא, ממש לא.
רונית שובל
צריך להגיד שיש פה את אפקט הבלון. העתיקו קצת לאורן את הפעילות.
יעקב מרגי
כשהמשטרה החליטה "לנקות" את אורן היא הצליחה. היתה תקופה שפשוט התעלמו, וזה היה לאור יום. בתקופה האחרונה הורגשה ירידה באורן, נכון שזה נדחק לפינות ולצדדים, אבל אין מה לעשות. זה המשחק, שוטרים וגנבים.
רונית שובל
צריך עוד הרבה, וצריך כל הזמן, ובכל המקומות בו זמנית. צריך בשביל זה הרבה כוח אדם והרבה כסף.
אורי מכלוף
נכון להיום אני יכול להגיד לך שבחודש ינואר 12 עוקצים, זה אומר שהם בוחלים למי למכור. פעם היו שואלים אם יש ערב כדי למכור לך סם, אתה צריך להביא מישהו שהתחייב שאתה לא שוטר ולא סוכן כדי למכור לך סם. היום שוטרים שלנו – אנחנו מאתרים את השוטרים החדשים שבקושי מוכרים בשטח ושולחים אותם לקנות סמים, חלק מהפעילות שלנו. נכון להיום 12 עוקצים היו בבאר שבע, בהם הפילו 12 יעדים של תחת באר שבע. יעד זה מבחינתם אחד שמשפיע הכי הרבה על הפשיעה בבאר שבע, לאו דווקא בנושא סמים. אבל גם בסמים.

נכון להיום, כמו שאמרתי, אנחנו מפעילים את מודל "משאלה" . דיברו על זה הרבה. הוזכר פרוייקט משאלה, נושא של סיירת הורים, נושא של בית ספר בטוח, נכון להיום בנושא יעד מפכ"ל, אנחנו מחוייבים, אנחנו נשים שוטר בכל בית ספר. חטיבת ביניים ומעלה יהיה שוטר, לא שילווה את בית הספר פעם בשבוע, יבוא להרצאה, אבל זה שוטר שיהיה בבית ספר ויתאם פעילות בכל הקשור בנושא נוער, אס"א - אלימות, סמים, אלכוהול, ועוד פרוייקטים.

נושא של לחימה בסמים, זה נוער חשיפה. ימ"ר דרום יש לו נוער חשיפה והוא נכנס לבתי ספר, עושה פעילות בשכונות, וחושפים יותר תיקים בנושא סמים.
עמרי שרון
כמו ילדים שמתנדבים למשמר האזרחי, יש לכם סיירת בתחום הסמים?
אורי מכלוף
יש. נוער חשיפה זה ימ"ר. זה יחידה מרכזית בדרום.
עמרי שרון
נעשה נסיון לעשות משהו כמו משמר האזרחי?
אורי מכלוף
יש, הימ"ר, ימ"ן. יש קבוצה מאוד גדולה שמצטרפת לפעילות של פקחני הנוער.
עמרי שרון
מעבר לעניין בתור מי שחשוף לזה יותר. אני זוכר שניסו באחד הקיבוצים לבדוק את העניין ולגלות. איך שהגיע חדש לקיבוץ, מייד קלטו שהוא לא בן 17. אם יש בני נוער אסור להפעיל אותם?
יפעת שטיינברג
לגבי נוער יש רכז נוער.
עמרי שרון
בתור מי שיותר חשוף, בתור מי שמכיר את זה יותר, בתור מי שחי את זה, כשאתה נמצא ליד מישהו ואתה לא הורה או מורה או מנותק, אתה כן מכיר חלק מהדברים.
אורי מכלוף
אני מסכים עם מה שאתה אומר, אבל יש בעיה חוקית להפעיל נוער. נכון להיום יש כוח משימה שנקרא "כוח בלימת חרום" שפועל בבאר שבע. לקחנו שוטרים, לא קיבלנו תקנים נוספים, שינסנו מתניים בכל המרחב, במרחב הנגב ובמחוז הדרומי. יש קרוב ל-100 שמתעסקים אך ורק בלחימה ובפשיעה, בבאר שבע מתחילת ינואר היחידה הזאת ממשיכה את פעילותה. זה היה בשנת 2003, קצת 2002, אבל הפעילות הזאת ממשיכה. אני רוצה להגיד שזה מדהים, יש תוצאות אבל אין לנו מקומות כליאה, זו אחת הבעיות שאנחנו עוברים ויש פה הרבה בני נוער. יש את חוק המעצרים, יש פסיקה של העליון שמגדירה שלא ניתן להכניס לבית מעצר נגב, להלין עבריינים על הריצפה, ולא פעם אנחנו עושים תיעדוף את מי להשאיר, את מי להכניס. זה חלק מהבעיה. הרבה פעמים אנחנו נמצאים בשוקת שבורה, את מי עוצרים את מי לא.
יעקב מרגי
הייתי מחרים את כל מכוני הליווי בבאר שבע.
אורי מכלוף
הרבה פעמים כקצין אח"ק נגב נעצר לי עבריין על פשע חמור, לאו דווקא עבריין שמשפיע הכי הרבה על באר שבע. אני נאלץ לשחרר עבריין סמים או עבריין שמשפיע בהכרח על באר שבע כדי לכלוא את הבחור שעשה עבירת פשע חמור, ולא בהכרח זה עבריין גדול. זה מישהו שתקף פעם ראשונה בחיים שלו, אבל התקיפה היתה כזו חמורה שאני נאלץ הרבה פעמים לשחרר עבריין. אני העברתי מסמך לא מזמן לאחת הוועדות בכנסת על כמות המעצרים ששיחררתי. שיחררתי הרבה עצורים בגלל מקומות כליאה, זה חלק מהבעיה.
נסים זאב
כמה בגדול?
אורי מכלוף
ב-2003 כ-200. אני מדבר על מגוון רחב של עבירות.
עמרי שרון
הוא צודק פה, הוא מראש בפינה שהוא לא יכול לנצח בה.
נסים זאב
אנחנו לא רציניים שלא נותנים את הכלים.
עמרי שרון
זה לא אנחנו. תודה לאל שיש בית משפט, ובית משפט נתן פסיקה. הפסיקה היא מאוד קשה בהיבט של אכיפה. הוא העדיף את העניין של זכויות אדם מצד אחד, אל מול שמירה על החברה מצד שני. זה דבר חמור, דבר קשה. זאת בעיה.
אורי מכלוף
כאשר חוקקו את חוק המעצרים, לא חשבו על כמות בתי המעצר. כי בחוק המעצרים המצב הוא הרבה יותר קשה. אסור לך להכניס עבריין שיש לו עבר פלילי, עם עבריין שאין לו עבר פלילי. אם זה מעצר ראשון שלו, אתה צריך לדאוג לו לחדר לבד.
עמרי שרון
מעצר ראשון, מעצרים אחרים, סוג העבירות שהוא נעצר עליהם. כשאתה רוצה לנהל בית מעצר, אתה מראש במגבלה קשה. אחד מול החוקים, שתיים מול המפקדים שלו. מבחינתם שידחס עוד 90 פנימה, והוא לא יכול, כי הוא יודע שאסור לו והוא חוטף על זה.
יצחק מרציאנו
מבקר המדינה האשים את כל ממשלות ישראל בקיפוח בצורה הגלויה ביותר של הנגב. אבל מה זה עוזר לנו. אנחנו מקופחים, אז נמשיך להיות מקופחים, בשביל זה אנחנו פה?
עמרי שרון
אנחנו בעניין של לשפר את זה ולתקן את זה. זה לא מה עשו בשבילנו, זה איך אנחנו יכולים לשפר את העניין.
יצחק מרציאנו
אני מאוד מבקש שפעם ראשונה בחיים בשלי אני אצא מהכנסת עם רבע תקן.

נעשה עוול לבאר שבע.
אורי מכלוף
אני רוצה לציין שהדגש שלנו בפעילות היא כנגד תחנות הסמים שפועלות בתוך השכונות בבתים. הרבה פעמים אנחנו משקיעים את מירב הכוח דווקא באותו בניין שפועלת שם תחנת סמים או באיזה שהוא אזור ששם פועלים מוסדות חינוך בתי ספר או גנים, ורוב הפעילות מתקיימת שם למעט המקרים הבודדים של מתלוננים, שבמרכז מסחרי כזה או אחר יש פעילות. רוב הפעילות שציינתי פה היא בדגש לאזורים מאוכלסים.

מה שאנחנו עושים לגבי הנושא של ארגוני הפשע. הבוסים שמפעילים את הפושעים כדי שיעשו בשבילם את העבודה, ואנחנו מתעסקים היום במה שנקרא – מודל אכיפה פשיעה כלכלית. כינסנו את גופי האכיפה, מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי.
עמרי שרון
עשו עבודה טובה בזה. התחילו בזה בספינות ההימורים באילת. מה שיח"א דרום עשה עכשיו.
אורי מכלוף
אנחנו מתעסקים עם כל גופי האכיפה, ועם החברים בקבוצות הפשע. אלה שמפעילים את מה שאנחנו קוראים שמשפיעים על איכות החיים שלנו ואנחנו תוקפים אותם בכל ההיבטים.

מבחינתי זה היה לגלות עולם ומלואו, בכוח ובעוצמה שיש לגופי אכיפה כחלק מלחימה בפשיעה. בנושא של פיצוציות שהגדרתם. רוב הפיצוציות בבאר שבע הן לא עם רשיון. ברוב הפיצוציות שם לא מדפיסים בקופה. אפשר לאכוף מקדם כלכלי. סגרנו מספר פיצוציות שמכרו אלכוהול לילדים. וכל הפעילות היא כנגד אנשים שמפעילים את הפושרים הקטנים. נעשית עבודה, ניתן לכם דוגמה איך אפשר לשלב את כל גופי אכיפה בפעילות שלא עולה כסף בכלל. זה לקחת את כולם ולחבר אותם אלינו. אנחנו עושים בין פעם לפעמיים מחסומים בכל תחומי המרחב. אנחנו מדברים על 6 –7 מחסומים.

אנחנו המשטרה מבצעים פעילות כנגד פאח"ה, רכוש גנוב, בודקים את הרכבים. לידי יושב איש מע"מ, איש מס הכנסה, איש ביטוח לאומי. אתה תופס עבריין, שהוא נוסע בב.מ.וו. שהיא עולה 700 אלף שקל, אתה שואל אותו: של מי האוטו? שלי. מע"מ בודקים אותו, ביטוח לאומי בודק אותו, מוצא בכלל שהוא מקבל הבטחת הכנסה. באותו רגע הלך האוטו. עושים אצלו חיפוש בבית. כל מה שיש לו בבית הלך. באותו רגע הוא מפסיק לקבל גימלה. זאת אומרת שאתה חוסך הרבה מאוד כסף למדינת ישראל.
עמרי שרון
אני חושב שהמודל הזה מאוד נכון. צריך לראות איך הגדולים באמת - - -
אורי מכלוף
נתתי דוגמה שלא עולה כסף ואתה משנס את כולם בפעילות שאתה עושה אותה בשיגרה. ביום חמישי שעבר, מחסום של שעתיים, 15 כלי רכב נלקחו על ידי מע"מ והוצאה לפועל, גם מחברים בקבוצות פשע. אני לא מדבר על כלי רכב שעולים 100 אלף שקל, אני מדבר גם על רכבים שעולים גם 300 ו-400 אלף שקל. אם עבריין מרשה לעצמו לנסוע בפג'ו עם 4 פלאפונים והוא מקבל איזו שהיא תמיכה מהמדינה, זה חלק מהלחימה. אנחנו לא המצאנו את הגלגל, אבל אני אומר שזה נכון לאכיפה, זה נכון לטיפול. צריך לכנס את כל גופי הטיפול במדינת ישראל תחת קורת גג אחת, גם בנושא של הכוונת תקציבים, גם בנושא של טיפול, גם בנושא של הפעלת מודלים. אני יכול לומר שחלק מהבעיה שלנו, שלכולם יש רצון טוב, כולם רוצים לעשות ואין מי שיקח את כולם ביחד. ואני אומר – לאגוד את כולם זה עוצמה.
אנטולי מרגוליס
אני אתן תמונה קצת שונה, ההשקעה של משרד הבריאות באזור באר שבע נגב היא השקעה גדולה יותר מכל האזורים האחרים. יש לנו שם כל סוגי הטיפול. יש לנו מרכזים אמבולטריים, יש לנו אישפוזית. וכשמדובר פה על קיצוץ, נאלצנו לקצץ את המיטות. בבאר שבע קיצצנו הכי פחות שיש. בכל הארץ קיצצנו עד 13, ושם קיצצנו עד 15 מיטות.

בבאר שבע יש לנו מרכז מתדון הכי גדול בארץ. כבר שלוש שנים עשינו פרוייקט מאוד מעניין, סדנה תעסוקתית למשתמשים במתדון.
רונית שובל
חשוב לציין שזה גם פרוייקט של הרשות למלחמה בסמים.
אנטולי מרגוליס
לא, זה רק פרוייקט שלנו. זו היתה השקעה חד פעמית של הרשות למלחמה בסמים. עכשיו זה פרוייקט שלנו. זה פרוייקט היחיד שקיים במרכז מתדון גם בארץ וגם בעולם.
אוגניה חננאל
הדיון רובו ככולו נסוב סביב בני הנוער. אני מרגישה שהזנחנו קצת את המבוגרים. רציתי להאיר את עינינו, כשאנחנו מדברים על הסימפטום, לא אני המצאתי את זה שהשימוש בסמים זה סימפטום ולא בעיה. המצב הכלכלי חברתי מזופת במדינה בכלל. אני לא מכירה מה אומרת הסטטיסטיקה לגבי המצב של הדרום ובאר שבע בפרט לשאר חלקי הארץ. לא אכנס לזה. מראייה של בני הנוער אני רוצה לומר, מעבר לשולחן בוועדות האיבחון שלנו, מי מגיע אלינו היום לעומת מי הגיע אלינו לפני שנתיים ושלוש. ההורים, המצב הכלכלי הקשה לא פוסח על אף בית בישראל, לא אני המצאתי. ההורים מוצאים את עצמם טרודים בבעיות פרנסה, אבטלה. הם באופן לגמרי טבעי פחות פנויים לילדים שלהם. אם הורה כרגע עסוק בקיום ובחיפוש מקורות פרנסה, הוא פחות מסתכל על הבן המתבגר שלו.
עמרי שרון
זה לא עד כדי כך חד. אני לא בטוח שזה העניין.
אוגניה חננאל
אני מדברת רק מתוך השטח, רק מתוך ישיבה מול ההורים, מול בני הנוער. אנשים שלפני שלוש שנים לא היינו רואים אותם. היום מצב כלכלי קשה בבית. מביא לבעיות בבני זוג, מביא לעלייה במקרי הגירושין. אנשים פחות פנויים.
יעקב מרגי
אולי בגלל שהסמים יותר מדי מצויים בבתי הספר והם מגיעים אליך לא בגלל המצב הכלכלי.
אוגניה חננאל
אין שום קשר.
יעקב מרגי
כתושב באר שבע, אני מודה ליושב ראש ועדת הסמים שהקדיש ישיבה מיוחדת לסמים בבאר שבע. לחבר הכנסת עמרי שיזם את הדיון. אני רוצה לומר, התקוממתי שהמשטרה עשתה פעולה בתוך בתי הספר ואז קמו כל יפי הנפש, ואותן מנהלות בתי הספר שחששו לתדמית של בתי הספר. אספר מחווייה אישית בלימודים אחרונים שלמדתי. לקחו אותנו לגבעת שמש – מתקן גמילה לבני טובים. ישבו איתנו אותם נערים שעברו גמילה.
שמאי גולן
איזה מרכז גמילה זה?
יעקב מרגי
רטורנו ליד קיבוץ צרעה. למשפחות דתיות. ההורים הם מנהלי אולפנא אקדמאיים.

אותו אחד התפקיד שלו היה מוגדר. לבוא לבתי ספר, להסתובב, לזהות איזה ילד מחפש את עצמו ולהפיל אותו. שם היה הכסף הטוב.

המשטרה בבאר שבע עשתה בשנה האחרונה מה שלא נעשה בעשר השנים האחרונות. אני רוצה שתעביר את המסר. האכיפה היא נדרשת. היא לא הפתרון, וגם אם יצוצו עוד 10 תחנות סמים, על כל תפיסה אחת צריך להמשיך אותה.

לגופים בבתי הספר, לדור הבא של הנרקומנים, הבעיה היא בבתי הספר וברחובות. הסמים מגיעים, והמשטרה לא צריכה לחשוש לשים סמויים, בעדינות, לא באגרסיביות בתוך בתי הספר. מנהלות בתי הספר לא צריכות לחשוש למעמד בתי הספר ושמן הטוב. אין מה לעשות. זה מצב חרום. אני מסתובב הרבה בארץ. כמו באר שבע אין. יש לוד ועכשו. שם הבעיה היא שונה בגלל המבנה שלהם.
גליה שחם
אנחנו עכשיו מתחילים תכנית חדשה בתיכוניים שאנחנו קוראים לה "משמעות". הנושא של משמעות החיים. כשאנחנו מתחילים בהשתלמויות של המורים. אני חושבת שהנושא שצריך הכי הרבה להשקיע בו זה הנושא של החינוך והמניעה, והאכיפה היא חלק בלתי נפרד מהמניעה. יש פה כמה אוכלוסיות שצריך לגייס אותן. זה ההורים, ההורים זה הקהילה. אמרתי קודם הנושא של דעת הקהל, המודעות הציבורית, הקונסנסוס שצריך להיות בציבור, רק הוא יכול לתמוך בעבודת מניעה ואכיפה טובה.

אני רוצה לומר שבבאר שבע כל בתי הספר פועלים ואנחנו עם כיוון של הגברת פעילות. ואני מקווה שהנושא של אחראי בית ספרי שנכנס עכשיו באמת יעזור גם להתחבר יותר להורים ולקהילה ולכל הפעילויות האלה. וגם הנושא של איתור, הנושא של איתור של תלמידים שמשתמשים בתוך בתי הספר.
עמרי שרון
המאמצים צריכים להתמקד בחינוך ובאכיפה. צריך לחזק ולשפר ולעשות כמה שיותר. יש התייחסות לזה ויש עשייה בתחום בזמן האחרון, בשנה שנתיים שלוש אחרונות. צריך לראות איך מחזקים ואיך משלבים כמה שיותר ביחד, חינוך ואכיפה והנושא של הרשות הלאומית, והבריאות, לגמילה אחר כך. אלה השילובים. המודל של הטיפול המשולב, כמו שהציג אותו אורי מכלוף, על העניין של הטיפול בבעייה בהיבט הזה, להחיל את זה על הבעיה הספציפית הזאת זה חשוב מאוד.
היו"ר איוב קרא
אני רוצה לסכם את הדיון, שנצא מפה בהרגשה שלפחות אותם גורמים שצריכים לטפל בסוגייה הזאת הכל כך כואבת בבאר שבע - נעשית עבודה חשובה וגדולה בעיר באר שבע בהקשר למלחמה בנגע הסמים. נעשית עבודה חשובה, וגושפנקא לכך זה הטיפול המיוחד שנותנת משטרת ישראל והעירייה, ומשרדי הממשלה השונים. אנחנו עדים שחסרים כמה דברים שמשרדי הממשלה צריכים לתת את הדעת על כך. אנחנו ממליצים בכל מאודנו ללכת ולקיים את הדרישות שעלו פה. כשם שקם מרכז לנשים מכורות בחיפה, אני מציע שגם בבאר שבע תיבדק האפשרות הזאת, ואנחנו ממליצים להקים את זה, כי אי אפשר לנייד כל כך הרבה אנשים למרחק כזה. אני יודע שהרשות למלחמה בסמים יזמה את זה, ואני מציע שתיזמו את זה. זה חשוב מאוד. אנחנו ממליצים פה כוועדה לראות בזה פרוייקט חשוב מאוד לעניין הנגב והתפתחות המקום.

אנחנו גם פונים לשר הבריאות להשאיר ולא לקצץ את המיטות האישפוזיות, רק להכפיל אם ניתן את המיטות הללו לאור התופעה הקשה בעיר. אני יכול לומר שנפגשתי עם השר דני נווה לפני מספר ימים בנושא הזה, בכלל על האישפוזיות בכל הארץ. פנינו למנכ"ל משרד ראש הממשלה, בנושאים הללו משרד הבריאות קיצץ הרבה כסף באופן כללי. אין לו כסף להעביר כרגע מסעיף לסעיף. אני מקווה שבמשרד ראש הממשלה יבינו את המשמעות, וזאת לאור העובדה שראש הממשלה בפעם הראשונה מתערב או מתייחס לסוגיית הסמים, בהרבה ישיבות שקיימנו הוא התייחס לנושא הזה, הוא רואה בזה מכת מדינה, אסון לאומי, איום אסטרטגי על החברה. זו אחד הסיבות שגם מנכ"ל משרד ראש הממשלה הבטיח לא לקצץ, זה המקום היחידי. הנושא היחידי שאמר שלא יפגע זה הנושא התקציבים למלחמה בסמים.

אנחנו דורשים וממליצים לשר לביטחון פנים, נמציא מכתב, לגבות עוד יותר את המשטרה בתקנים חדשים למלחמה בפשע בבאר שבע ובנגב. אנחנו גם פונים לכל משרדי הממשלה, החינוך, הרווחה, הבריאות, להקצות משאבים או תקנים ולראות בבאר שבע כמקום שחייב טיפול נקודתי בסוגייה זאת, מכיוון שהנתונים מדאיגים מבחינת הפרופורציה למקומות אחרים.

פונים לעיריית באר שבע וגם למשרד הפנים במכתב להפנות משאבים לצורך הטיפול בתרבות הפנאי. מאוד חשוב לבני נוער, כדי שיתרחקו מנגע הסמים.

אני אפנה בהצעת חוק יחד עם החברים פה להטיל עונש מינימום של פחות 5 שנים. העליתי 15 שנה, זה היה מוגזם. אני מעריך ש-5 אולי נוכל לשכנע את טומי לפיד על סוחרי סמים.
עמרי שרון
בוא נתחיל ב-10 וננסה לעשות משא ומתן אם צריך.
היו"ר איוב קרא
בסדר.
יפעת שטיינברג
העונש מינימום דורש שינוי מוחלט של פקודת הסמים. ברגע שמדברים על עונש מינימום צריך להפוך את הפקודה.
עמרי שרון
אם יש לך איזה שהם רעיונות, צריך לשנות אותם. יכול להיות ששווה שתציגי לנו את זה לפני שאנחנו עושים את העניין. וכשנעשה את זה נשמח להשתמש במידע הזה וכך נוכל לעשות בדרך הכי טובה וזה יחסוך לנו מעט עבודה. נשמח מאוד.
היו"ר איוב קרא
אנחנו נציע 10 שנים עונש מינימום לסוחרי סמים בעקבות הדיון הזה. נחתום על הצעת החוק כולנו.
עמרי שרון
אם יש מישהו שחוזר על עבירה למשל שלוש פעמים, שלא יהיה מנוס אלא להפעיל עליו עונש מקסימום, כי זה עניין סדרתי, או אפילו להגדיל את העונש מקסימום שאפשר להפיל עליו. כי בסוף אם מישהו סוחר שלוש פעמים, תדאג שהעונש יהיה כזה שהוא יהיה גבוה מעונש המקסימום והוא יהיה בלתי ניתן למשחק. זה צריך להיות מעין תנאי טבעי שיהיה כבר על מישהו. סמים אלימות ומין צריך להכיל את זה ביחד. שווה להתחיל עם הסמים בתור פלטפורמה ראשונה, ובוא נראה מה קורה.
נסים זאב
דורשים מהנרקומנים תשלום ואין להם יכולת, והרבה פעמים מחטיאים את המטרה.
היו"ר איוב קרא
נגיש הצעת חוק של עונש מינימום של 10 שנים.

הסעיף האחרון – אנחנו פונים לכל משרדי הממשלה בעיר באר שבע לעשות יד אחת שיהיה תיאום בין כל הגורמים, כי לדעתי התיאום הזה ויד אחת, אגרוף אחד, יכול לתרום לגושפנקא של המלחמה הזאת ביתר שאת. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:50.

קוד המקור של הנתונים