כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת מדע/7898



5
ועדת המדע והטכנולוגיה
8/2/2003

פרוטוקולים/ועדת מדע/7898
ירושלים, כ"ז בשבט, תשס"ד
19 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 54
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום ראשון ט"ז בשבט התשס"ד (8 בפברואר 2004), שעה 10:15

ביקור בפארק התעשייה והעסקים קיסריה:
· ביקור במפעל גלובל רוטו שקע, הצגת ה"ביופק"
· ביקור בחברת נאנו פאודרס
· סיור בפארק בתעשייה הצפוני
· ביקור באיתמר מדיקל, מו"פ רפואי-אופק 1
· ביקור בחברת קו-מערכות –ביית גלילאו

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך - יו"ר הוועדה

רונית אשכנזי - מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך
רוברט ראובן - מנהל מחוז חיפה, המשרד לאיכות הסביבה
נורית שטורק - המשרד לאיכות הסביבה
מנחם גוטרמן - נציג איל"א, האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המדע
סא"ל יצחק מוצרי - ראש ענף טכנולוגיה, צה"ל
אסתי פפר - יו"ר האיגוד הישראלי למחשבים וחינוך
לאה שניידר - דוברת החברה לפיתוח קיסריה
טובי כרמון - החרה לפיתוח קיסריה
אסא אברהמסקי - מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה
מושיק כהן - מנהל הפארק, החברה לפיתוח קיסריה
שמואל שצקי - מנכ"ל גלובל רוטו שקע
פרופסור פאדל מנצור - הוגה רעיון הביו-פק
רוני מוזס - טכנולוג ראשי, גלובל רוטו שקע
הרב שמואל שטרנפלד - גלובל רוטו שקע
פרננדו דה לה-וגה - מנכ"ל נאנו פאודרס
ישראל שרייבר - מנכ"ל איתמר מדיקל
אלי שור - מנכ"ל קו מערכות
ורדית ווזנר - מנהלת שיווק ומכירות, קו מערכות

ענת לוי

איה לינצ'בסקי


החברה לפיתוח קיסריה

בוקר טוב וברוכים הבאים. שמי מושיק ואני מנהל את פארק התעשייה, אני רוצה להציג את אסא אברהמסקי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה. התכנית שלנו עמוסה היום, מכאן ניסע למפעל גלובל רוטו שקע לראות את החשיפה הראשונה של ה"ביופק". לאחר מכן ניסע לנאנו פאודרס ונמשיך הלאה לפי התכנית.

אני אסקור בקצרה את הפעילות של פארק התעשייה, אני אשמח להתייחס לשאלות אם יהיו, ואני מקווה שיהיה לכם יום מעניין. נתחיל עם הצגת המשתתפים.

אני מלי פולישוק, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, לפני שלושה שבועות חליתי במחלת הנשיקה לכן אני לא נוגעת באף אחד, אבל זה לא מדבר במגע באוויר. כל המומחים סביבי אמרו לי שאני צריכה לבטל את הסיור בגלל מצבי הפיזי והתעקשתי שלא. שמעתי מה אתם עושים וזה עושה רושם מצוין ואני חושבת שאין טוב ממראה עיניים. אז אני מודה לכל מי שבא ולכל מי שמארח אותנו ואני בטוחה שיהיה לנו מעניין ואני אשתדל להחזיק מעמד עד סוף היום.

אסתי פפר, יו"ר האיגוד הישראלי למחשבים וחינוך, עובדת היי-טק הרבה מאד שנים, כיום יזמית פרטית.

שמי רונית אשכנזי מהמינהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך וגם תושבת קיסריה.

שמי מנחם גוטרמן ואני עומד בראש קבוצה ישראלית-אמריקאית, שנקראת atid capital partners והיא חברת השקעות שעוסקת בפיתוח עסקי. אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי לראות מה קורה בקיסריה.

שמי רוברט ראובן, ממחוז חיפה של המשרד לאיכות הסביבה. פארק התעשייה פה היא ספינת הדגל בנושא איכות סביביה ואתם תראו בעיניים היום את כל הפעולות שמתבצעות כאן.

שמי נורית שטורק אני הסגנית של רוברט וגם מתכננת המחוז ומלווה בהיבט של איכות סביבה את הקמת הפארק מתחילתו.

שמי איציק, נציג צה"ל, בתפקידי כראש ענף טכנולוגיה, הטכנולוגיה חוזרת בשלושת רמות הפיקוד, אנחנו שותפים קבועים בוועדה.

נמצאים אתנו גם מילי מנור מנהלת איכות הסביבה בחברה לפיתוח קיסריה, טובי כרמון, אסא אברהמסקי, המנכ"ל, לאה שניידר דוברת החברה ואנשי ועדת המדע והטכנולוגיה.

זו ההזדמנות להגיד מזל טוב לענת לוי מנהלת הוועדה שיש לה היום יום הולדת.

אני חייב לתפוס את רוברט במילה, הוא אמר שפארק התעשייה פה הוא ספינת הדגל של איכות הסביבה, ובהחלט מביאים לפה שרים ומנכ"לים כדי לראות. כשרצו להקים את הפארק, ואת זה אני יודע מחברים כי עדיין לא הייתי, הייתה התנגדות עזה של הגופים הירוקים וגופי איכות הסביבה משום שהפארק יושב על אקוויפר החוף והיום, ברטרוספקטיבה של עשר שנים, בעזרת המקצוענים של המשרד לאיכות הסביבה ובעזרת החזון והכסף שלנו, מוכח שניתן גם המקומות רגישים לבצע מפעלים גדולים כאלו.

היום עומד על הפרק מפעל לא פחות חשוב בנושא של התפלת מי ים בשטחים של קיסריה. חשוב לי לנצל את הבמה הזו כדי להזכיר את העניין הזה. האזור שהצענו הוא אזור אידיאלי מבחינת מיקום ביחס לפלשתינאים ולירדן ומיקום ביחס לחוף הים ולמוביל הארצי. ישנה התנגדות של הירוקים מכיוון שלכאורה הבניה על השטח פוגעת בזן של צמח שגדל בדיונות של קיסריה. אנחנו רוצים להוכיח, ולהשתמש גם בכם וגם במשרד לאיכות הסביבה כמנוף, שגם במקומות כאלה ניתן לבצע מפעלים כאלה.

ניתן להשתמש במתקן להתפלה בכלל כמנוף וחקר בתחום המדעי ובתחום ההתפלה שאלו תחומים ירוקים, וכולם מסביב מתנגדים לעניין הזה. אם היית מוכנה מתי שהוא, לא עכשיו לשמוע קצת יותר פרטים, היינו שמחים.

אחת החברות שזכתה במכרז היא מפה?

לא, מודל העבודה העסקי אחר לחלוטין, אנחנו נותנים למדינה קרקע שעל בסיסה היא פונה ליזמים.

יש שלוש חברות נדמה לי שזכו במכרז, לאחת מאלו אתם פונים או שאתה מדבר באופן עקרוני כרגע.

המודל הוא אחר. המדינה מחפשת קרקעות שאותם היא יכולה להציע ליזמים להקים עליהם מתקני התפלה. באזור חדרה דרוש מתקן והיו שלוש אלטרנטיבות כאשר האלטרנטיבה שלנו ירדה בגלל ההתנגדות של הגופים הירוקים שלדעתנו, לא היה מספיק. אנחנו בהחלט חושבים שיחד עם העזרה של מקצוענים במשרד האיכות הסביבה שברגע שהשתכנעו שאפשר לעשות את זה, הם יוכלו לעבוד. רוברט יכול להגיד הפוך וזה בסדר, אנחנו היום המזמינים.

שתי דקות להיסטוריה. עם קום המדינה משפחת רוטשילד נתנה למדינת ישראל את המתנה הנדל"נית הגדולה ביותר, מאות אלפי דונמים של קרקע מושבים קיבוצים מפעלי תעשייה וחקלאות. לגבי קיסריה, שטח של 35,000 דונם בערך, נבנה מודל אחר שבו הוקמה חברה חדשה, קרן קיסריה של הברון בנימין דה-רוטשילד, שהנפיקה כל אדמות קיסריה.

משפחת רוטשילד הזמינה את מדינת ישראל להיות שותפה לקרן הזו. הקרן היא הבעלים של כל הקרקעות. אנחנו הגוף העסקי של הקרן שמפתח את הקרקעות. אנחנו בונים, משווקים, זאת אומרת שמפתחים באמצעים פרטיים, גם הפארק הזה פותח באמצעים פרטיים. כל הכספים והרווחים עוברים חזרה לקרן קיסריה שמחלקת תרומות לישראל לטובת השכלה גבוהה חינוך תרבות ורווחה. זה מעגל סגור שאין בו חלוקת דיווידנדים. אנחנו עוסקים בתעשייה מגורים תיירות ופרוייקטים שונים נוספים של איכות סביבה.

כדי לקבל פרספקטיבה לגבי הקרקעות שלנו, שאסא דיבר עליהם, כביש קיסריה פרדס-חנה חוצה את הפארק לשני חלקים, 3582 דונמים שפחות או יותר צבועים בחול. אנחנו נמצאים באזור הדרומי של הפארק. אפשר לראות את קיסריה הישוב, אור עקיבא ואורות, השכונות הדרומיות של קיסריה, בנימינה, פרדס חנה, מסילת הרכבת חיפה תל-אביב.

הרכבת עוצרת אצלכם?

הרכבת עוצרת כאן בתחנת רכבת שפועלת מיולי 2001, נוסעים בה 20,000 משתמשים בחודש, 56 רכבות ביום. זו תחנה מצליחה, רק פרבריות עוצרות כאן, הרבה מאד חברות הגיעו לכאן בעקבות הרכבת. המיקום של הפארק משלב גם את החזון של הברון רוטשילד וגם את החזון של החברה לגבי הפארק, שמיד נציג אותו. יש עובדים שעלו לכאן מחבר העמים בשנים שהייתה קרקע זמינה לנושא של התעשייה וכמובן ידע והון של חברות וגם של החברה.

החברה לפיתוח קיסריה, בחזון הברון רוטשילד, שמה לעצמה מטרה לפתח פארק תעשייה שיהיה פארק עסקים מוביל, ייחודי נקי ובטוח. לנושא של מרכז תעסוקה נגיע בהמשך ונדגיש את התרומה של הפארק הזה ליישובי הסביבה, כי היום תעסוקה היא לא עניין של מה בכך.

קצת רקע, הפארק ממוקם בגבול המזרחי של אדמות קרן קיסריה, אחד הדברים שמכתיבים את כל הפעילויות שלנו כאן זה קיומו של מפעל מיכלי מנשה ונדבר עליו בהמשך. הפארק משתרע על שטח של 3582 דונם והרגישות הסביבתית שלנו קובעת הרבה מאד פעילויות שנפרט אותם בהמשך.

המיקום שלו גרם למשך הזמן הרב עד שניתנו האישורים, ואסא נגע קצת בנושא של התכנון, עד הרגע שהוקם כאן המפעל הראשון ב- 1994. נציין שלפני הקמתו של הפארק במובן הרשמי היו כאן מפעלי איטונג, מפעל כלל בטון וגם מפעל סילבנה שעסקו בבטון. הצלחנו באיזושהי דרך להסדיר אותם ברמה החזותית, אנחנו גם נראה את זה בסיור הקצר שנערוך בפארק.

התכנון של הפארק החל לפני בערך 50 שנה והמיקום הרגיש שלו קבע את הנושא הזה. התב"ע האחרונה אושרה בשנת 2000. החברה הראשונה עובדת מ- 94, להוציא אותם מפעלי בטון שהיו כאן קודם. נכון להיום יש 142 חברות בפארק עם 4300 עובדים שמגיעים לכאן מידי בוקר ויוצאים מכן בערב. חלק מהמפעלים עוסקים בתעשייה מסורתית. יש עובדים שעובדים כאן בשתיים או שלוש משמרות ואנחנו מדברים עדיין על תעשייה מסורתית במגמה הולכת ועולה של מחקר ופיתוח והיי-טק.

יתרונות הנגישות של קיסריה באה לביטוי כאשר קיסריה היישוב נמצא לידנו ואפשר לראות את מועדון הגולף שהוא חלק משטחי החברה, השכונות הדרומיות של קיסריה, קיבוץ שדות ים, תחנת הכוח, כביש נחל חדרה, מסילת הרכבת. היום פועלת באזור הצפוני תחנת רכבת שמסיעה הרבה מאד עובדים, הרבה מאד עובדי היי-טק מגיעים לכאן מיוקנעם, ממטע, מחיפה וגם מטירת הכרמל ונתניה בדרום בגלל הרכבת. הקרבה של פארק התעשייה לכביש 4, כביש מס' 2 לרכבת והיום גם לכביש 6 שבתוך 12 דקות מגיעים מכיוון צומת עירון לקיסריה, בעצם נותנת לפארק את יתרונות הנגישות.

נתונים פיזיים, מתוך אותו שטח של 3582 דונם אנחנו מדברים על עתודות קרקע שאפשר לראות בתצלום האוויר את השטח הוא שטח בתולי, שטחים לתעשייה הוקצו כ- 1900 דונם שזה כ- 71% מהשטח כל השאר שירותים מסחר מסילת הרכבת ושירותים לתעשייה.

מבחינת גידול המועסקים אפשר לראות שבשנתיים האחרונות יש ירידה בתעסוקה, דבר מוכר, האבטלה לא פוסחת על האזור שלנו. מכיוון שפארק התעשייה נמצא בלב אוכלוסיה שמגיעה מאור עקיבא, פרדס-חנה, חדרה שהיא העיר הכי גדולה כאן, בסך הכל מדובר באנשים שעובדים ברובם בייצור, באולמות ייצור, אנשים שעוסקים יותר במחקר פיתוח ובניהול מגיעים מקיסריה מבנימינה ומהישובים האחרים.

אפשר לראות שבתקופה של 94, 95, ו- 96 יש עליה של כ- 250 מועסקים בשנה, אלו השנים שבהם הייתה עליה מחבר העמים אז הפארק התחיל את דרכו וזמינות קרקע עם זמינות כוח אדם גרמו לצמיחה הזו. למרות המצב בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות מחקר ופיתוח נכנסו כאן מינואר 2000, היום אנחנו עומדים על 145 שעוסקות בתחום של מחקר ופיתוח בהיי-טק, בעיקר בתחום הרפואי, ביוטכנולוגיה וגם נאנוטכנולוגיה.

אנחנו חוזרים לחזון החברה להקים פה אזור תעסוקה מוביל, אם לוקחים את נתניה יחד עם הסביבה, למעלה מ- 75% מהתושבים באזור הזה מגיעים לכאן לפארק. לפני שלוש שנים אור עקיבא הייתה לצערנו על מפת האבטלה עם למעלה מ- 11% אבטלה. היום, אור עקיבא נמצאת בפחות מ- 10% אבטלה ואנחנו מדברים על סדר גודל של 800 עובדים שמגיעים מאור עקיבא, יש עובדים שקשה להם לעשות את הסוויץ' ולצאת שוב לעבוד, אנחנו עושים שם הרבה מאד עבודה מול מרכז התעסוקה ומול פורום שעוסק בנושא השמות כדי להביא לכאן כמה שיותר עובדים מאור עקיבא ולהמשיך ולהוריד את אחוזי האבטלה.

מפרדס חנה, ישוב שממתפתח, יש הרבה אנשים שעוסקים בהיי-טק ומחקר ופיתוח. לגבי קיסריה, יש בפארק 15 חברות שמנוהלות על ידי מנכ"לים שבאים מקיסריה. חדרה שהיא העיר הגדולה מביאה את ה- 21% מנתניה גם מגיעים לא מעט, סך הכל מבחינתנו זה מרכז תעסוקה שעונה על המטרה.

מקיסריה באים רק מנהלים?

מגיעים גם עובדים במחקר ופיתוח. ההתפלגות של התעשיות באופן כללי היא שעדיין התעשייה המסורתית שלטת, אנחנו מדברים על למעלה מ- 40 חברות שעוסקות בתעשייה מסורתית. המפעל הגדול כאן הוא מרכבים וולוו שמעסיק 260 עובדים, לצערנו הוא פיטר בשנה האחרונה 30 עובדים בגלל המצב, לא מייצרים אוטובוסים היום. הם עברו לכאן מקריית אריה ממוסך שכל הניקוז והשפכים זרמו שם על הכביש הגיעו לכאן ועשו כאן מפעל לתפארת ואחד המפעלים הגדולים שמעסיק הרבה מאד עובדים ותוך כדי חמש שנים שהם כאן החליפו כבר את מרבית העובדים בעובדים שמגיעים מהאזור.

יש חמישה או ששה מפעלי קרטון שהם גם מפעלים עתירי כוח אדם שמספקים ידיים עובדות. יחד עם זה מגמת העלייה של מחשים היי-טק ופיתוח, בעיקר למחקר רפואי, איתמר מדיקל למשל היושבת מתחתנו מפתחת מוצר רפואי. המגמה של היי-טק בנושא מחקר ופיתוח נמצא בעלייה.

בנוסף לאלו יש גם מרכזים לוגיסטיים, הראשון והגדול בניהם הוא המרכז הלוגיסטי של לוריאל פאריז, פריץ קומפני, ומרכזים לוגיסטיים נוספים ושירותים לתעשייה שהרבה מאד חברות קטנות שמספקות כאן שירותים מאדריכלות דרך גן אירועים לאירועים חברתיים ומשפחתיים.

האם נסגרו מפעלים בשנת 2003?

בשנת 2003 לא עזבה אף חברה את הפארק, בשנת 2002 עזבו שלוש חברות, ובשנים הקודמות לא עזבו בכלל. יש תחלופה טבעית, מתוך שלוש החברות שעזבו ב- 2002, היו שתי חברות סטארט-אפ שלא הצליחו להתרומם. בדרך כלל חברה שנכנסת אתנו ונושאת יחד אתנו את דגל איכות הסביבה ומסכימה להשקיע אותם משאבים, נשארת. כשגילי הולכת לשם ומבקרת חברה שנמצאת בתל-אביב נתניה או בדרום הארץ, בודקים מהר מה החברה הזו עושה אומרים לה איזה תהליכים היא צריכה לעבור כדי לעבור לכאן. אם היא מסכימה בדרך כלל להשקיע את המשאבים האלה היא בדרך כלל יציבה והיא נשארת פה.

לשמחתנו, לא כמו מה שקורה בחוץ, העסקים די יציבים ושומרים על המיקום שלהם. יש תחלופה שהיא תחלופה טבעית שמגיעה חברה למסקנה שהיא רחוקה מהלקוחות או רחוקה מהספקים והיא רוצה לעבוד. חברת גלילאו טכנולוגיה החליטה שהיא משנה אסטרטגיה ובשנת 2002 ממצב של פיזור סניפים היא החליטה להתכנס ונסעה לאכלס את הגליל. זו דוגמא לחברה שעזבה פה והיא חברה מצוינת.

קצרה היריעה מלהכיל את פרטי הפארק משום הזמן אבל יש הרבה מאד פעילויות שנציין רק חלק מהם. הרגישות הסביבתית ליד מפעל נחלי מנשה שעכשיו ממלא 12 מיליון מטר קוב רק מהחורף הזה ואנחנו רק בתחילתו ומקווים שזה יתמלא. אנחנו כלב השמירה של אקוויפר החוף שבא בדמות מפעל נחלי מנשה עם הרבה מאד מים משובחים שמוזרמים למעלה מ- 30 בארות של מקורות למים בברזים בסביבה.

אפשר לראות את הפארק עם ארבעה נחלים, יובל של נחל התנינים בצפון אחר כך ברקן דליה ומשמרות מזרימים מים לכיוון מפעל נחלי מנשה ובאמת מים מודרנית שנבנתה כאן לפני כ- 10 שנים 1200 מטר, זו תעלה פתוחה, המים מוזרמים למפעל נחלי מנשה, מנוטרים נבדקים על ידנו, רואים שהם אינם מזוהמים והם מועברים למאגר האיגום ומשם למאגרים שנמצאים מדרום לכביש קיסריה פרדס-חנה. אפשר לראות את המבנים של פארק התעשייה והתעלה שזורמים בה המים לכיוון דרום מאותם נחלים.

החברה מחויבת לשמירה על מי תהום והדברים האלה לא ברמה של מס שפתיים אלא ברמה של עשייה יומיומית. אנחנו מחזיקים פה שרשרת ניטור שלא נוכל להציג אותה פה היום אבל נציג אולי מספר פעולות. אחת לארבע שנים מבצעת החברה צילום של מערכות הביוב הציבורי כדי לראות שאין לנו זליגה מכיוון מערכת הביוב לאותו קרקע חולית שבעצם המים מטפטפים פנימה לכיוון מאגר מי התהום.

אנחנו מדברים על מפעלים שישנם באזור הדרומי שמטר וחצי מתחת לרצפת הייצור אנחנו יודעים שיש מי תהום. לכן הנושא הזה כל כך מוקפד, יוצא איכות הסביבה ברמת של גוף הניטור, חברים מהטכניון מטיפים לנו מכתיבים לנו תכנית שאין לנו מילה עליה, אנחנו עובדים ומבצעים כל מה שקשור לזה. למעלה מ- 25 קידוחי ניטור בכל מיני גבהים, קידוחים בקרקע על מנת שנדע מה טיבם של המים האלה. אלו קידוחים שנדגמים והמים האלה מבוקרים ואנחנו מביאים אותם למעבדות טובות שתגדנה לנו מה מצב המים האלה מבחינת זיהום. מבצעים דיגומים במי התהום ומבטיחים תוספת ניטור שנותנת לנו הנחיות.

דוגמא נוספת לפעולות שאנחנו מבצעים בפארק זה איסוף פלסטיק, אפשר לראות דוגמא של מפעל שממיין את הפסולת שלו במקור, נושא של סדרי אכסון, שום דבר לא עומד על הרצפה, גם אם זה צבעים או דברים זמינים אחרים. מחזור, יש מפעלים שנראה היום, גלובל הוא אחד מהם, שחרט על דגלו את הנושא של איכות הסביבה והוא יודע להגיד שבסוף השנה הוא גם מרוויח מזה. זאת אומרת הוא הגיע למצב שבו עצם ההשקעה באיכות הסביבה, אחרי שהוא השקיע במערכות של סינון אוויר וטיפול בשפכים, הוא הגיע למצב שבו הוא גם חוסך כסף והוא אומר את זה באופן חד משמעי, לא כל המפעלים עדיין אומרים את זה לצערי כי התחרות כלפי חוץ היא גדולה, אבל זו דוגמא לפסולת שמועברת ומקבלים עליה גם החזר כספי לפעמים.

השקעות של החברה בכל מה שקשור לאיכות הסביבה עם הקמתו של הפארק רק הולכות ועולות בכל מה שקשור בקידוחי ניטור על הדיגום שלהם, הפעלה של היועצים שנותנים לנו הנחיות איך לעשות את זה, דוח ניטור מתפרסם אחת לשנה לוועדה לנציבות המים שמבקרת אותנו על התכניות, הדברים כתובים, הכל רשום לא מסתירים שום נתון על נושא המים מבחינתנו זה מפעל שהוא הכי חשוב מבחינת הפעולות של איכות הסביבה.

אני רוצה לשאול את אנשי איכות הסביבה, עושה רושם שזה באמת אידיאלי פה, אבל תגידו לי אתם, ביחס למקומות אחרים וגם באופן אבסולוטי.

התכנון פה לקח הרבה שנים. הכנסנו במקור של התכנון, בתקנון של הכניסה למקום הזה הידברות התייעצות והצגת הדרישות לפני שהמשקיע משקיע את השקל הראשון. אמרנו שפה זה אזור תעשייה שיש לו רגישות גדולה מאד למי תהום לכן הדרישות שלנו ניכנסו בתקנון. כל הנושא הזה נכנס לתוך התקנון של הוועדה המחוזית, לכן כל מפעל, לפני שהוא מגיע לפה הולכים לבקר אותו במקום שהיה קודם, אם הוא מפעל שעובר ממקום למקום, יושבים אתם בהיערכות מוקדמת בלי התחייבויות. כל זה תרם את תרומתו שבמשך השנים נכנסו לכאן רק מפעלים שהוכיחו שהם מסוגלים לעמוד בדרישות.

היו ויכוחים לגבי מועצה תעשייתית כזו או אחרת אני רואה בחברה לפיתוח קיסריה מעין מועצה תעשייתית שכל התשלומים שמועברים אליהם מושקעים בנושא איכות סביבה. זה היתרון של קבוצה מעין זו שרשמה על דגלה את נושא איכות הסביבה ועומדת בזה בכל הפרמטרים הנדרשים. לכן מאחר וזה נבנה מחדש בהתחלה בהתייעצות בהידברות מוקדמת עם החלטות שקבלו תוקף של תקנות, הדברים האלה הולכים ומתבצעים.

היו הרבה מאד מפעלים שרצו להיכנס לכאן לא נתנו להם להיכנס בהחלטה משותפת של החברה ושלנו. היו מפעלים שהחברה רצתה שייכנסו ואנחנו התנגדנו. היו חברות שהדיונים עמם נמשכו הרבה מאד שנים עד שעברו לחומרים שאיכות הסביבה יכולה לאפשר הפעלתם.

ככה זה כשבונים אזור תעשייה חדש ועומדים על קוצו של יוד בכל מה שמשתמע לאיכות סביבה. למשל החברה הזו מבצעת בדיקת אטימות הצנרת באמצעות פיג מיוחד שמכניסים לתוך הצינור על מנת לבדוק אם הצינור תקין לכל אורכו או שיש בו פגמים של קורוזיה או עובי צינור.

פעולת הניטור ופעולת החומרים המסוכנים לא היה בגלובל רוטו שקע. בהתחלה שהגיע לפה הוא אמר, תורידו את רוברט ממני, פשוט התלבשנו עליו כי היו לו חומרים מסוכנים והיה חשש שמא חס וחלילה זה יחדור למים. אחרי כמה פעולות משותפות הוא הפך היום למודל המפעל באמת חרט על דגלו את הנושא של איכות הסביבה.

זה מפעל לאריזות גמישות, הוא קיבל לפני שנתיים את פרס הנשיא.

דרך אגב, לכל רישיון עסק, אחרי שאנחנו נותנים את התנאים, צריך לעבור למשרד הפנים מפני שאין רשות מקומית, הם לא רשות מקומית שיכולה לתת רישיון עסק. על רישיון העסק חותם קצין המחוז במשרד הפנים. לגבי מפעלי ים באזורי תעשייה קיימים ניקל למשל את אזור המפרץ, יש שם צנרת חומרים מסוכנים שיותר מבוגרת ממני. הקימו אותה בשנת 39, כל פעם מחליפים חלקים מהצנרת - - -

זה סיפור אחר, ברור שזה בעייתי, אבל יש הרבה אזורי תעשייה חדשים למשל אפק, זה גם חדש שהוקם בשנים האחרונות. האם גם שם יש התייחסות דומה לתכנון מראש?

אני לא יודע על אזור תעשייה אפק כי הוא לא במחוז חיפה אבל אפשר לברר את זה.

בראש העין הכניסו גם הנחיות מחמירות בגלל מעיינות ראש העין.

בהוראות, שהיינו חלק מהם, שלא תמצאו במקום אחר, בגלל שהאינטרסים שונים, למשל, אנחנו מאפשרים 75% אחוזי בניה בלבד, או גודל השטחים הפתוחים, השדרות פה הם כמו בשכונה בקיסריה.

אני שמה לב, אתם יושבים על 3500 דונם.

אי אפשר לבנות פה יותר משלוש קומות.

יש פעולה יפיפייה של איסוף כל החומרים המותפלים והעברתם לרמת חובב באמצעות המנהלת זה לא קיים באזורי תעשייה אחרים. מאחר והם רואים את עצמם כאחראים על כל האזור הזה, לכן גם הכמות הכי קטנה של חומרים מסוכנים לא מושלכת לואדיות אלא נאספת ומועברת בצורה מסודרת לרמת חובב.

ברשותכם ניסע למפעל גלובל שקע. האזור הצפוני של הפארק גדול יותר אבל האזור הדרומי מאוכלס יותר. בניהול הפארק אנחנו שמים דגש לפיתוח סביבתי כבישים רחבים גינה מושקעת שלא דורשת הרבה מים, בסך הכל תפיסה של מרחב וסביבת עבודה נקייה. החברה לפיתוח קיסריה עובדת מדמי השירותים שהיא המקבילה לארנונה.

ביקור במפעל גלובל רוטו שקע

ברוכים הבאים לאנשי ועדת המדע, אני מאד מעריך את בואכם לכאן. נמצאים אתנו גם פרופסור פאדל מנצור, אחד מראשי העדה הדרוזית, חבריי הדרוזים אומרים שהוא צריך להיות ראש העדה אבל לא ניכנס לבעיות שלהם, הוא משלב מדע דת וערכים, פרופסור במכון הוולקני וכמו שהוא קורא לעצמו הוא ג'וקולוג. נמצא פה כבוד הרב שמואל שטרנפלד, נציג העדה החרדית והממונה על ניקיון מזון ומניעת חרקים. יש פה חברים מאיכות הסביבה שאנחנו הולכים יחד כבר הרבה שנים ואני מברך את כל האורחים החשובים שבאו אלינו.

סדר היום שלנו הוא כדלקמן, מחכה לכם ארוחת בוקר דרוזית אך קודם נשמע את פרופ' פאדל מנצור שיציג את המצגת של פיתוח סטארט אפ שנקראת ביו-פק שגולבל רוטר שקע, מפעל שאותו אתם מכירים ושם תעשו את הביקור הוא אחד מעמודי התווך של החברה. כי רעיונות יש אבל מישהו צריך ליישם את זה. התפקיד של גולובל רוטו שקע היה יישום התיאוריה של החומר שדוחה חרקים על ידי הולכתו באריזות מזון.

יש חומר שדוחה חרקים, יש מפעל שעושה אריזות מזון, יש פרופסורים שמצאו את הקשר בניהם ויש מפעל שמיישם את זה. אז אנחנו מוכרים על ידי המדען הראשי, לקראת סוף השנה השניה, ובחודשים הקרובים אנחנו יוצאים בשיווק המוצר הזה, שיש לו התעניינות בינלאומית.

חשבנו שבפורום המכובד הזה של ועדת המדע והטכנולוגיה זו תהיה הזדמנות חגיגית בשבילנו לחשוף את המוצר ואפילו לעשות מכם קבוצת מדגם, הכל היום מדעי, כשיוצאים עם אריזה חדשה בארצות הברית שמים אותה על מדפים ומאחורי המדפים שמים מצלמה של טלוויזיה שמכוונת לגובה האישון של הבן אדם. לא מעניין את יצרני האריזה אם לוקחים את האריזה אלא אם האישון נפתח. אז אתם כולכם נמצאים בטלוויזיות במעגל סגור, אם האישונים ייפתחו ומחיאות הכפיים בסוף ההמצאה של פאדל יהיו אז אני אבין שקלענו. פאדל בבקשה.

בוקר טוב לכולכם, אני שמח להיות כאן, היה אחד חכם אצלנו בכפר שהיה אומר, אל תדבר לאדם אם הוא נמצא באחד משלושת המצבים הבאים, אם הוא רעב עייף או מנמנם. אז אני מקווה שאף אחד מכם לא עייף רעב או מנמנם, ואני אדבר בקצרה ואחר כך אשמח לענות על שאלות.

יום אחד באתי ל"אחי הבכור" שמואל שצקי, ואמרתי לו, אני אספר לך סיפור ואחר כך הייתי רוצה שתעזור לי לחשוב. פעם אמרו שהייתה אניה בריטית שהפליגה לכיוון יפן. בגלל שהחבר'ה היהודים נמצאים בכל מקום, אז גם על האוניה הזו היו יהודים. כשהתקרבה האונייה לחוף מלח יהודי אחד קורא לשני, אומר לו באידיש, שמשון בוא תראה השמש כבר זורחת, אז הקפיטן שומע את זה וחושב היהודים רק ראו את החוף וכבר יודעים יפנית.

אמרתי לשמוליק, אני מקווה שמה שאני אומר לך עכשיו לא יהיה לך יפנית, אני אדם דרוזי מאמין והגדירו אותי ג'וקולוג, איש חרקים. אם בא ג'וק ואוכל צמח, לפי פלאי הבריאה, אותו צמח מפריש חומר, החומר מריח כמו ג'וק אחר שהוא אויב לג'וק שאוכל את הצמח, אלה פלאי הטבע ופלאי הבריאה.

אמרתי לשמוליק שאני עובד עם חומרי טבע כחומרים שמדבירים חרקים כי ההדברה הכימית פשטה את הרגל בגלל סיבות של זיהום סביבה, בריאות וגורמי מחלות, וכמובן עומדת מאחורי זה גם הרבה פוליטיקה, שבעלי כסף הולכים לבעלי החברות ובעלי החברות משפיעים עליהם ומאשרים חומרים, ולפעמים החומרים לא כל כך טובים ומזיקים, ובארצות הברית לא משתמשים בחומרים שבאירופה משתמשים, וזה עולם ומלואו.

לכן אמרתי לו שיש לי חומר ממקור צמחי, שהצמח הזה אכיל על ידי בני אדם, מאושר בתעשיית המזון, אין בו נזק לאדם, אין בו נזק לסביבה והרעיון שלי הוא להכניס את החומר הזה לתוך פלסטיק ולעשות שקיות שאחר כך החרקים לא יתקפו את הפלסטיק.

אבל אני ג'וקולוג של השדה ויש לי חבר טוב שבא מטורקיה ולמדנו יחד בפקולטה לחקלאות לפני כ- 30 שנה, והוא מומחה לחרקי מחסן ושמו פרופ' שלמה נברוב, שבאתי אליו וספרתי לו את הרעיון. בהתחלה והוא אמר לי, תיקח סבון וזה יעבוד. המשכתי לשכנע אותו עד שעשינו ניסוי במעבדה ואז נפתחו לו העיניים. מכאן באתי לשמוליק ואמרתי לו, אנחנו רוצים להכניס את החומר בין שתי שכבות של פלסטיק ולעשות מזה שקיות שהחרקים לא יחדרו אליהם.

שמוליק, עם החזון שלו עם הראייה והניסיון נדלק על זה. הבאנו את הרעיון עם תוצאות המעבדה לתעשייה ואמרתי לשלמה שיש גורמים תעשייתיים שמתארגנים בנושא, שלמה היום בשבתון בספרד כי הוא לקראת הפנסיה, לעומתי שיש לי עוד כמה שנים, התחברנו יחד והלכנו לחממה הטכנולוגית במשגב וקשרנו אותם יחד עם עוד חברה שנקראת עמיחי והנושא הגיע לשלבים כמעט סופיים. בודדנו את החומר הפעיל והיום יש לנו ניסויים מעשיים.

הבעיה היא שכל האריזות שנמצאות בשוק נתקפות על ידי חרקים, אפילו שוקולד ובוודאי פגשתם בשקיות של קמח ושעועית שנתקפות על ידי חרקים, דבר שמרגיז את הצרכנים שמחזירים את זה ואז יש תביעות, משפטים ופיצויים והרבה סיפורים.

דרך אגב, יש כמיליון ג'וקים בעולם שהוגדרו עד עכשיו, אבל לא כולם מזיקים, צריכים להגיד את האמת. הרוב המכריע של הג'וקים מועיל לאדם, רק מעטים שתוקפים צמחים, ומסתכמים כמאה מינים או פחות מתוך מיליון המינים, כל היתר חשובים בשביל האיזון בטבע כי חרק אוכל חרק וכו'.

ליצרן שנתקל בתופעה אין ביטחון ואמונה, הוא לא מרוצה ואחר כך יש משפטים החזרת סחורות תנאי סנטריה, וצריך להתחשב גם בזמן האכסון כי ברגע שהחרקים נכנסים לתוך השקיות, זמן האיכסון מתקצר והחוכמה פה היא שאנחנו מאריכים את חיי המדף של המוצר.

השאלה שלנו הייתה איך לשלב את הדברים האלו בתוך התעשייה, למצוא את החומר הפעיל כדי להקטין את הוצאות הייצור ואנחנו כבר אחרי השלבים האלה, מדובר בחמישה מדענים, שנינו, אנשי המכון הוולקני, ועוד שלושה שעובדים על הכימיה והצלחנו לבודד את החומר הפעיל כשאת החומר הזה מכניסים לתוך הפלסטיק.

אתם יכולים לראות בתמונות את השטח המטופל והשטח הלא מטופל ואיך הג'וקים בורחים מהשטח המטופל, גם אחרי שלושה ימים ויותר הם לא מגיעים לשם. חברת ביו-פק משלבת את התוצאה המדעית עם התעשייה ומביאים מוצר מוכן. היום הגענו לשלבים בהם באנו לחברות המסחריות, שמנו את המוצרים בתוך השקיות וחשפנו אותם לחרקים, אומים לחרק יש לך שעועית בשקית מטופלת ובשקית לא מטופלת, והחרקים לא מתקרבים לשקיות המטופלות.

הדבר הזה עם פוטנציאל גדול מאד כי יש המון מוצרי מזון יבשים וגם פירות יבשים שזו בעיה קשה, כמו למשל בתאנים צימוקים, משמשים, באגוזים שקדים וגם פפריקה, אפילו שהיא חריפה היא נתקפת על ידי חרקים. יש גם בקפה בזרעים שעושים מהם שמן, למעשה כל המזון המעובד שארוז נתקף על ידי חרקים, ואנחנו באים עם הפתרון הזה.

שמעתי ממקור מוסמך בארצות הברית על השוק של המזון הכשר. בחו"ל אני תמיד נהיה יהודי ומחפש את האוכל הכשר, אז השוק של המזון הכשר שם הוא כ- 30 מיליארד דולר, אלו סכומים ענקיים, יש חברות שמתעניינות ופה יש את הדוגמא איך תוצאות מחקר באות לידי יישום.

מהבחינה הזו אנחנו קצת חלשים בניסיון של יישום תוצאות מחקר, יש לנו מחקרים טובים ובמה בינלאומית גבוהה מאד, אבל בשטח של היישום ושל המחקר אנחנו עדיין לא כמו גרמניה או ארצות הברית. תודה רבה לכם על הסבלנות.

זה היה מאד מעניין, אני רוצה להבין, החומר הזה שאתה מדבר עליו, אין לו ריח לוואי, תופעות לוואי או משהו שנספג באוכל?

את כל הדברים האלה, ספיגה באוכל טעם וריחל התברו עליהם. היה לנו זקן אחד בכפר שהיה אומר, עדיף לאדם גרם מזל מאשר קילוגרם שכל בלי מזל. עבדנו על זה והיה לנו גם מזל וגם עבודה נקיה. יש יח קטן מאד, שקשה להבחין בו וכשהלנו לתעשייה הביו אנשים עם אף גול ואף קטן שהיחו מכל הצדים וזה עבר את הטסט.

הקבוצה שעושה לנו את המיצוי היא לא פחות ולא יותר מאשר "פרוטרום", יודעת לעשות את המיצוי ויודעת לנטרל את הריחות.

רשמתם פטנט על זה.

רשמנו.

האם אתה מוכן להתייחס לנושא העליות

יש פה מפעל בפארק שפיתח פיתקית למניעת גניבות והייתי בטוח שהם מנצחים את כולם, לפני כמה זמן דברתי שם עם מישהו שאמר שיש עכשיו ימים קשים, ולא רק בארץ, אז הצליחו לצמצם, למשל בזוג נעלי התעמלות שמים רק פתקית אחת וזו הייתה בשבילם התרעה שהדברים לא בסדר.

ישבתי עם חברי וחשבנו מה לא בסדר ומצאנו שמחיר הפתקית הקטנה הזו הוא כמחיר תווית גדולה. אנחנו פיתחנו את המוצר הכי טוב בעולם, אם האריזות יתייקרו ב- 10% אז יגידו ש- 5% מהמחיר הולך לזה למרות שמבחינה מדעית עלות מוצר שיש בתוכו ג'וק, הוא 44,000 דולר וזה נמדד בזה שאכלת ואשתך יודעת והשכנים שמעו על זה ו- 20 מוצרים זה מיליון דולר. אנחנו מבינים את העניין ומכתיבים לאנשי פרוטרום שאסור שזה ייקר את האריזה יותר מ- 2% - 3%, עם 10% לא עשינו עסק.

מה משחק לטובתנו הוא שמדובר במוצר קיים שאפשר למצות אותו, שחומרי הגלם זולים, הם מיוצרים בארצות נידחות מפני שזה שורשים של עץ מסוים, צריכים סוג טרופי ואווירה מיוחדת, זאת אומרת שחומרי הגלם לא יקרים והם לא נמצאים בשוק כמו הדלק או שאר הדברים שנמצאים בבורסה.

אתה ממצה עץ שורש מסוים, הקטע ששם מתקבל השמן הכי טוב ידועה לנו לכן עבדו המדענים על זה קרוב לשנתיים, והיכולת של התעשייה שלנו היא לשלב את החומר הזה בכל מיני תהליכים. תסלחו לי שאני לא אפרט, אבל בזה פתחתי, זה לא מייקר את המוצר. זה נותן לו תוסף ונשים סמל כשר יחד עם אין כניסה לחרקים, ואני מקווה מאד שאנחנו נמצאים בשוק הנכון.

אני רק אוסיף כמה מילים על גלובל רוטו שקע שמתעסקת באריזות גמישות, נמצאת בפארק התעשייה, אחד משני המפעלים הראשונים, מעסיק 70 איש, 25 חברים דרוזים רובם חיילים משוחררים. אני אומר תמיד שזה לא מספיק ללכת ביום הזיכרון לבית הקבות בעוספייה ולהגיד שאנחנו אחים.

רק גברים או גם נשים.

גם נשים, הבת לי עובדת פה.

זו דוגמא נפלאה, נבילה אבו-פארס בוגרת הטכניון. 25 עובדים דרוזים, כמו שאמרתי, ובהם חיילים משוחררים, 25 חברים מאור עקיבא שזה בעיקר מהעלייה הרוסית, כשחנכנו את המפעל בא ראש המועצה דאז, היום נדמה לי שהוא סגן שר, ואמר מה שווה שהבאתם את המפעל אם אתם לא לוקחים מאתנו עובדים. מבחינתו הוא צדק, אבל מפעלים עברו לכאן ו- 25 עובדים באים משם.

תודה על המאמץ להגיע הנה כי כשמגיעים רואים את הציונות, וסליחה שאני משתמש במילה הזו, המפעלים שנותנים עבודה גם לעולים וגם לחברים דרוזים, קשה לשבת בירושלים בתוך הוועדות ולחשוב שהעסק מתמוטט, אני אומר לך שזה לא כך. יש היום 120 מפעלים פה, 7500 עובדים, התלבטתי אם לחשוף את עצמי יותר מידי, אבל יש לי תמונה של אבי המנוח שעלה בעלייה השלישית עם שני חבר'ה שלו מייבש פה ביצות, את ביצות חדרה.

האם בדקו אי חדירות של מגוון רחב של מזיקים, כמו נמלם ותיקנים, ולא רק חרקי מחסן.

נמלים ותינים לא נשבים לחרקי מחסן.

לזה יש לנו פתרון אחר, לזה נכנס כשותף בעל מניות חברת עמיחי, הם יכולים לקחת את החומר שעשינו ולהשתמש בו כחומר מרסס. אז אתה לא מדבר ישירות עם האריזה הקטנה אלא אתה מדבר על אסם, על חממה, אתה מדבר על הדברים האלה. ספציפית, ברגע שאתה עושה את הסביבה רוויה בחומר הזה, אתה יכול לתקוף גם חרקים יותר גדולים

נמלים ספציפית ועוד כל מיני ג'וקים לא נחשבים כחרקי מחסן. אתה מדבר על המחסנים?

לנמלים ולתיקנים אין כושר חדירה, אנחנו מדברים על חרים יש להם ושר חדירה אדיר.

לחבר'ה הקטנים האלה יש מקדחה בראש.

ניסיתם להציע את זה כריסוס.

לא ספריי אלא ריסוסים. מי שמייצר את החומר זה פרוטרום, אבל יש הסכם בלעדיות שרק גולובל רוטו יכולה למכור את החומר, הוא מיוצר בשבילנו, אבל רק גלובל יכולה למכור. ניקח דוגמא את יוריקה, תכנית האירופאית מס' 6.

יש תכנית מס' 6 ויש יוריקה.

אנחנו בחוזה עם שתי חברות טורקיות במסגרת יוריקה, שהעקרונות של יוריקה אומרים שתי מדינות, שני מכוני מדע ושני מפעלים, אנחנו באים עם כל הדברים האלה. אנחנו חברה שמונפקת לשוק האירופאי, וטורקיה רוצה להיכנס לשוק האירופאי, מכון וולקני זה דבר אחד האוניברסיטה זה השניה וגלובל רוטו ושני מפעלים, האחד מייצר פפריקה, פלפל חריף, ויש לו יכולות מבחינת אדמה מים וכל מה שצריך להכפיל את הייצור. שואלים אותו למה הוא לא מכפיל, והוא אומר שאין לו איך לאכסן. באו הפרופסורים ואמרו שיש להם את הפתרון, הנה אני יכול להכפיל את הייצור.

החברה השניה היא חברה גרמנית טורקית, היא יותר מסובכת, שמייצרת ומייצאת 80% מהתאנים היבשות, עשינו סיור במפעלים האלה. יש שם 1000 נשים שיושבות ליד שולחנות ארוכים עם אור כחול מרימות כל תאנה ואם יש בתוכה חרק אז זורקים את התאנים. הם לא יכולים להשתמש בחומרים כימיים, ומינואר 2005 אסור להשתמש בחומר מטיל ברומיד לפי הסכם מונטריאול. החברה הטורקים האלה שמו על החומר שלנו, רוצים פתרון קולוסאלי מהעץ, אחרת התאנה מגיעה כבר עם התולעים. אנחנו יכולים לתת להם פתרון אם הם ילכו על העקרונות שלנו לפני שזה מגיע לשקית.

נראה עסק עם עתיד נפלא. פעם הבא שנגיע הנה זו תהיה אימפריה.

שואלים אותי מה החזון שלנו, רק תעשייה הישראלית היום יכולה לייצר מקומות עבודה. אפשר לפטר אדם היום, ובמקרה הטוב זה משהו כמו שלוש שנים. זה דבר שאנשים פשוט לא יכולים לעמוד בזה, אז תעשייה שמאמינה בציונות צריכה לייצר מקומות עבודה.

החזון שלי די קרוב, שנקים מפעל מעבר לגדר ונביא לשם מכונות וניקח עוד עובדים מהאזור הזה ונייצר את אותה יריעה ממוגנטת שמגנה מפני חרקים. לא שאני אקח את הצנצנת עם הנוסחה וארוץ בכל העולם, אלא אני רוצה להוציא מפה יריעות ואז שמפעלים יוכלו למכור את היריעות, זה המסר, כל עוד כוחי במותני ופאדר מחזק אותי ברוחו ובאוכל, אני בטוח שנצליח.

מה קורה ליריעה בטבע שזרקו אותה?

כל הסיפור הזה של יריעות מתכלות בטבע הוא "קאלם פאדי". היה מפעל פעם אחת שייצר יריעות ובכל העולם השתחוו לרעיון שיריעות מפלסטיק מתכלות. חקלאים ששותלים תות שדה ואחר כך צריכים למצוא פתרון ליריעות, מגלים שמה שמכלה אותו זה השמש. יום אחד באו מדענים מהאו"ם ואמרו, שמש ויריעות גורמים לחור באוזון, אסור להשתמש בזה.

אז כל מי שמספר לך סיפורים על יריעות מתכלות, אין דבר כזה. יש היום פיתוחים של יריעות על בסיס תירס שהרעיון הוא שהיריעה נזרקת לזבל, שם היא נעשית רטובה וקוראת לחרקים שאוכלים את היריעה. בא רוני שלנו ואמר מה יקרה אם תהליך ההתכלות יתחיל כבר בסופרמרקט. אז בואו תיקחו את הביו-פק ותתנו חיי מדף מספיקים עד שתדעו שזה הזמן שזורקים את השקיות האלה.

יש זמן מוגבל לחומר שיחזיק מעמד?

אנחנו יודעים שבאריזות מזון חיי המדף נעים בין חודשיים לשלושה חודשים. אפילו במחסני חירום למדינה, של קמח ודברים כאלה, אתה לא קונה קמח שנשאר כל השנה, יש לזה טווחים. אנחנו יודעים שהחומר שלנו מחזיק היום, ויש לנו קבלות על זה, בין ששה לשמונה שבועות בגלל הזמן שהיה במבחנה. במהלך החודש הבא נוכל לכתוב חיי מדף ארוכים יותר.

הגענו כבר לחצי שנה.

החלוקה בינינו היא שרוני הוא היפה ואני החכם, רוני מוזס הוא הטכנולוג הראשי שלנו והוא זה שמיישם את החומר. כמו שאמר פאדר, אם אני לא הייתי בא, אז היה עוד מאמר.

זה החיבור של המאמר עם היישום.

בגרמניה, כשעובדים במוסד מחקרי ורוצים לפרסם משהו, הכל עובר דרך אנשים ויש שם מכון מחקר של 1200 איש, ויש ועדה שמעבירים את המאמר לשם והוועדה מחליטה אם לפרסם ואם יש אספקטים מעשיים לארוז את המאמר.

תודה לכולם אתם מוזמנים לחדר האוכל.


ביקור במפעל נאנו פאודרס

ברוכים הבאים לנאנו פאודרס, בתחילה נציג את החברה ואת הפעילות שקשורה לקבוצת מחקר במסגרת פרוייקט תכנית של המדען הראשי שאנחנו מעורבים בה. אחר כך נסייר במעבדות ובחדרי הייצור.

אנחנו חברת בת של חברה אמריקאית שנולדה שנה שעברה כמיזוג בין נאנו פאודרס ומחלקת תחום הנאנו טכנולוגיה של חברה בשם AVEKA שבעצמה יצאה כספין-אופ של קליינט, זה התרחש בשנה שעברה. ביחד אנחנו כ- 15 איש שעוסקים במחקר פיתוח ייצור פיתוח עסקי ומוצרים.

לחברה יש כמה דברים מיוחדים, בניהם העיסוק בתחום של הנאנו ואני אסביר גם מה זה למי שלא מכיר. יש לנו טכנולוגיה מיוחדת של פטנטים שמאפשרת לנו לייצר אבקות מתכת בתחום הנאנו, אנחנו היחידים בעולם שמסוגלים לעשות את הדברים האלה, בטח שביעילות ובעלויות שלנו שהן מאד נמוכות ביחס לכל דבר אחר שנעשה היום בעולם.

היום אנחנו מרוכזים בפיתוח אפליקציה בתחום האבקות בעיקר בשני תחומים, דיו מוליך להדפסות הזרקת דיו, אותן מדפסות שאנחנו מכירים בבית והתחום השני הוא פיתוח ציפוי שקוף מוליך שבעצם הולך לרוב מוצרי האלקטרוניקה שלנו בבית, יש לנו מסכים כאלה או מסכים גדולים של וידאו, יש שם אלקטרודות עם ציפויים שקופים.

נאנו פאודרס נמצאת בקיסריה, יש כאן 10 עובדים רובם עם תארים מתחום הכימיה או החומרים. יש לנו גם עולים חדשים מרוסיה ואוכלוסייה די מגוונת. עיקר הפעילות במקום הזה הוא מחקר פיתוח וייצור. אנחנו נעשה גם טיול למטה ותראו שיש מעבדות עם ציוד ויש גם מתקנים גדולים שבהם אנחנו עושים את האבקות האלה.

נאנו זו מילה שמציינת גודל, ההגדרה המקובלת היום שכל חלקיק שאחד המימדים שלו מתחת ל-100 ננומטר נחשב לנאנו, אחד ננומטר זה ביליונית המטר, 100 ננומטר זה בערך אלפית קוטר שערה של בן אדם ממוצע, אלה הגדלים שאנחנו מתעסקים אתם. תראו שאנחנו מייצרים את האבקות האלה ככל גרגיר שאנחנו רואים בעין מורכב בעצם מהרבה מאד גרגירים.

בתמונה שאתם רואים זו הגדלה של 50,000 לקחנו גרגיר אחד של אבקה ומיקרוסקופ אלקטרוני נתן לנו את זה פי 50,000 וזה מה שרואים פה. הסקלה של התמונה זה אחד מיקרון ואחד מיקרון זה 1000 נאנו. כדי שנתרשם, כל אחד מהחלקיקים האלה זו בעצם אבקה שאנחנו מייצרים.

בתהליך שפיתחנו פה אנחנו יכולים לייצר מגוון של מתכות. על פי רוב אנחנו יודעים על כסף שהוא מספיק זול ומספיק יציב שמאפשר לנו לעשות אתה עבודה שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו יכולים לעשות עם פלטינה רק שהמחירים הם אסטרונומיים. קילו כסף עולה 170 דולר וקילו פלטינה עולה 17,000 דולר, אז לעשות את העבודה עם כאלה מחירים זה לעבוד בתוך הכספת.

בתהליך שלנו אנחנו מתחילים עם מתכת כמו שאנחנו מכירים בבית, או בגרגירים או בחתיכות ותוך כדי התהליך אנחנו מקבלים את האבקה בתמונה שראינו קודם, שאם בודקים את גודל החלקיקים רואים שההתפלגות היא מאד קטנה.

מה שמיוחד בקוטר אנחנו עושים זה קודם כל הגודל הקטן מה שמאפשר לנו להכניס או להעביר אותם דרך חורים מאד קטנים, למשל במדפסות הזרקת דיו. הדבר השני שמיוחד בהם זה שאנחנו מסוגלים להכניס אותם כמעט לכל דבר, אנחנו יכולים לפזר אותם במים בפלסטיק במשחות בכל דבר שאפשר לחשוב עליו.

חוץ מהגודל יש לאבקות האלה שתי תכונות מיוחדות שלא באים בדרך כלל במתכות, אחד מהם זה תכונות אופטיות, מתכות באופן כללי, מתחת לגודל מסוים הם שקופות, להבדיל מהמתכת שאנחנו מכירים מהתכשיטים, שבעצם שום דבר לא שקוף, מתחת לגודל מסוים זה מתחיל להיות שקוף, יש פה דוגמא לתמיסה עם חלקיקי כסף בפנים, הגודל פה מתחת ל- 70 ננומטר ןכפי שאתם רואים הכסף הלא מומס זה רק חלקיקי כסף בפנים, ממש לא רואים אותם כי הם קטנים מידי.

מה השימוש המעשי של המתכות האלה, למה צריך אותם בתוך אותם דברים?

צביעת זכוכיות למשל בכנסיות , נעשתה על ידי מתכות, שמים מתכת בצבעים וזה צובע ולא מחזיר את אור. תכונה שניה היא שזה מגיע למוליכויות חשמל בטמפרטורות יחסית נמוכות, אפשר לקחת כסף או מתכת אחרת כדי לקדם מוליכות ואנחנו עם החלקיקים הקטנים האלה עושים את זה ב- 150 עד 300 מעלות.

האפליקציה הראשונה שאנחנו יודעים עליה זה ייצור הדיו בהדפסה מוליכה בהדפסות הזרקת דיו. היום אי אפשר להדפיס תווים מוליכי חשמל במדפסות כאלה, אין את החומרים המתאימים ועם מה שמדפיסים היום זה בדרך כלל עם הדפסות משי. להדפסות משי יש הרבה חסרונות, צריך לעשות גלופות, שזה תהליך מסובך, אי אפשר לעשות קווים דקים.

החלום הוא לעשות את זה במדפסות הזרקת דיו, מתיישבים על המחשב ומציירים את המעגל, לוחצים על הכפתור שמים שקף על המדפסת יוצא מעגל. מעבר למחירים, זה דבר שמיישם מהפכה בכל תעשיית ההדפסות.

יש פה דוגמא לדבר שהדפסנו במדפסת הזרקת דיו, זה מעגל עם הרבה קווים כשכל קו כזה הוא בעצם קו מוליך שהיום אי אפשר לעשות את זה ברזולוציה כזו. אחד השימושים הגדולים זה בתחום של הכרטיסים חכמים, אותם כרטיסי אשראי או כרטיסים באוניברסיטה שיש להם צ'יפ, או בכרטיסי ה- sim בטלפונים של אורנג', כולם על אותו עיקרון.

שמים את הקונטקטורים, מתחתם יש צ'יפ שמחובר או מולחם לקונטקטורים על ידי חוטי זהב. לצ'יפ כזה יש בין 6 ל- 8 רגלים אז לחבר כל צ'יפ כזה זה תהליך לא זול, כי זהב מאד יקר, 13,000 דולר לקילו בערך, ודבר שני זה מאד איטי. כל מי שמייצר את הכרטיסים האלה יש להם פס שרץ ועל כל ריבוע יש צ'יפ והמכונה הזו יוצרת משהו ששם חוטים ומלחים אותם. הכוונה להפוך את התהליך הזה להדפסה.

אם עושים חישוב של עלויות, אם היום על כל כרטיס כזה יש בערך 11 סנט אמריקאים לחוטי זהב, עם דיו שיהיה אפשר להדפיס אותוה עלות הזו תרד ל- 1 סנט. על זה צריך להוסיף את היעילות והמהירויות הגדולות של המדפסת הזו.

זה תהליך שמתרחש כבר בפועל או שהוא במחקר עדיין?

זה בפיילוט. התחום השני זה תגי RFID זה אותן ספירלות רואים חנויות כמו סופר-פארם למשל שנועדו למנוע גניבה, הספירלה הזו היא בעצם הדפסת כסף של אנטנה באמצע ישנו צ'יפ, שכשמנסים לקחת אתה מוצר הזה דרך האוזניים האלה, הם משדרות בתדר רדיו. האנטנה קולטת את הדבר הזה, גורמת לתגובה בצ'יפ ומשדרת בחזרה. אם היא משדרת בחזרה אז הוא מצפצף, אם הוא לא משדר זה לא מצפצף, הקופאית בדרך כלל גורמת לאיזשהו קצר בצ'יפ.

הדבר הזה עולה היום בין חצי דולר לדולר לכל תג כזה וזה מה שמונע את השימוש הרחב הזה. תארו לכם שבסופר לכל מוצר היה תג כזה, לא היה צורך בקופאיות, עוברים עם העגלה דרך האוזניים ומודפסת החשבונית אחרי זה, אם מעבירים כרטיס אשראי בדלת ובכלל לא צריך אף אחד.

חלק מהעלות היקרה היא האנטנה שברוב המוצרים היא בערך 5 סנט ויש שלוש קבוצות גדולות בעולם שעובדות על כל הטכנולוגיה הזו כדי להוריד את הדברים באופן משמעותי, ואחד הדברים זה לעשות הדפסה דיגיטלית דרך הזרקת דיו. עם הדיו הזה שאנחנו מפתחים נרד לעלויות של פחות מסנט אח של הרכיבים המוליכים בתוך התג.

החברות האלה יכולות להשיג אתכם בשוק?

הן עובדות על הטכנולוגיה לא של הדיו, אנחנו כמעט יחודיים בדיו, יש עוד כמה חברות שעושות משהו דומה אבל במחירים פי עשר ממה שאנחנו עושים. האפליקציה השניה הוא ציפוי שהוא גם מוליך חשמל וגם שקוף. אחד הדוגמות זה במסכים מאד מורכבים שבאיזשהו מקום בפנים יש אלקטרודה והיא זו שגורמת לחשמל לעבור ולעשות את הסיגנלים במקומות הנכונים.

הטכנולוגיה המקובלת היום להשתמש בזה הוא שימוש בחומר שהוא בדרך כלל מאד יקר השיטה לעשות את הציפוי היא בדרך כלל טמפרטורות גבוהות מה שלא מתאים לכל האפליקציות וגם המוליכות שלו היא די מוגבלת. אם מסתכלים על הדברים המסחריים היום יש מעבר של 90% עם מוליכות של התנגדויות ל- 300- 500 טון אנחנו היום מגיעים למעבר די דומה עם התנגדות חשמלית עם סדרי גודל קטנים יותר. גם פה העניין של המחירים הוא עולם אחר, לצפות היום זכוכית עם ITO עולה בערך 100 סנט, עם הציפויים שאנחנו מפתחים זה עולה בין 7 ל- 10 סנט.

זה היה החלק הראשון ונעבור לחלק השני,שהוא המגנט. מגנט זו עמותה שהקמנו לפני יותר משנה חברים בה 14 חברות תעשייתיות בארץ ו- 14 קבוצות מחקר מהאקדמיה. העמותה מבצעת מחקר גנטי בתחום של הנאנו טכנולוגיה, זה המנדט של העמותה, יש כמה ברושורים שאפשר לראות את השמות של החברות. התקציב של העמותה, זו תכנית בין שלוש לחמש שנים יש תקציב של בערך 4.5 מיליון דולר שנתי למחקר ש- 60% ממנו ממומן על ידי משרד התעשייה והמסחר ועוד גורם. 40% הנותרים הוא במימון עצמי של התעשייה.

למיטב ידיעתנו זה הגוף הכי גדול שעוסק בארץ בפיתוח של נאנו טכנולוגיה וזה אולי המקום להגיד שמדינת ישראל קצת נשארת מאחור בתחום הזה. אם מסתכלים על מימון ומחקרים בעולם תראו שארצות הברית, אירופה ויפן מובילים בתחום הזה ואנחנו נמצאים בתוך החלק הזה שנקרא שאר העולם.

אף על פי שאם מסתכלים על מספר הפרסומים האקדמיים בתחום הנאנו דווקא מוסדות האקדמיה של מדינת ישראל נמצאים במקומות טובים, בין ה- 30 הראשונים. זה אומר שאם לא נסגור את הפער הזה אז עוד שנה שנתיים שלוש שנתעורר הרכבת תעבור אותנו בכמה תחנות קדימה ויהיה מאד קשה לסגור את הפער הזה.

איך ההשקעות ביפן, אלה השקעות ממשלתיות או השקעות מהשוק הפרטי?

זה גם וגם, יש הרבה השקעה ממשלתית.

4.5 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות ויש חוק של נאנו עם תכנית עבודה כמה הם משקיעים במה כל שנה.

איפה אנחנו ואיפה הם.

אצלנו אין חוק עדיין?

יש חוק בהכנה.

העמותה הזו לא קמה כיוזמה של הממשלה, אנחנו דווקא זיהינו שיש מקום להיעזר בממשלה ואנחנו משתמשים בזה אבל בעצם זו יוזמה של התעשייה פה בארץ וגם המימון ב- 40% הוא של התעשייה. יש לנו כמה דברים מעניינים כשאחד מהם זו התחלת פעילות השנה ליצירת קשר עם קבוצות מחקר באיחוד האירופאי בתחום הזה.

חלקנו בנאנו פאודרס מעורבים כבר באירופה בשלושה פרוייקטים, ובעוד חודש אנחנו מגישים עוד הצעה למחקר עם עוד קבוצה גדולה, וזה מופיע באוניברסיטאות גדולות באירופה. את העמותה הזו אנחנו גם מציעים לחבר למקורות האלה כי יש לנו הרבה ידע.

החיבור הוא כדי לקבל השקעה אירופית בשוק שלנו או כדי לקבל ידע?

שני הדברים, גם המימון וגם האינטראקציה ושיתוף הפעולה עם קבוצות בעולם הגדול שעוסקים בתחום הזה. אנחנו גם תורמים להם קצת. בעמותה יש לנו מגוון יחסית גדול של חברות, מנאנו פאודרס עד חברות סטארט-אפ, יחד עם חברות גדולות ומבוססות בארץ. נראה שאין שום דבר משותף ביניהם אבל בעצם מה שמשותף בינינו זה מה שכולם עושים וזה טיפול בחומרים.

אנחנו גם חוקרים איך לייצר את החומרים איך להגן עליהם ולשמור אותם כנאנו, ואיך לפזר אותם בתוך המדפסות השונות כדי לפתח את האפליקציות. זו בעצם טכנולוגיה שמשותפת לכולנו אף על פי שכל אחד עוסק בתחום אחר.

יש שיתוף פעולה גם עם הטכניון או אוניברסיטת תל-אביב.

עם אוניברסיטת בר-אילן. החברות שמשתתפות בעמותה מופיעות פה, יש גם את האתרים באינטרנט של כל אחד מהם. הקבוצות האקדמאיות הם משלוש קבוצות בארץ, בר-אילן, אוניברסיטה העברית והטכניון. אנחנו גמרנו את הפעילות בשנה הראשונה והתחלנו את הפעילות של השנה השניה. יש לכם את הטלפונים שלנו כך שאתם מוזמנים להתקשר לשאלות בקשות והערות.

אנחנו מברכים אתכם על מה שאתם עושים, אני אשמח להשתתף בכנס שאתם מארגנים ב- 14 במרץ ונעזור במה שאפשר.

ב- 14 במרץ ארגנו כנס בעמותה שנושאו נאנו חומרים בתעשייה הישראלית 2010 ויש כמה הצעות לזה ואחרי זה יש גם פאנל שמורכב מחלק מהמנכ"לים ואורחים אחרים לדיון. הכנס יתקיים יהיה בשפיים.

חבל שלא עשיתם את זה פה.

זה נכון, יש לנו בעיות עם שותפים בעמותה שנמצאים בחיפה וחלקם בבאר שבע.

מושיק, תציע לו משהו מעשי שהוא לא יוכל לסרב, חבל שלא יבואו לפה, אתם צריכים לקדם את האזור שלכם כי הרבה אנשים עוברים פה ולא יודעים איזו פנינה יש פה. צריך לעשות סיורים וביקורים שאנשים יראו איך צריך לעשות תעשייה בישראל. אנחנו באים מרעננה שלא רע שם, אבל עדיין אין מה להשוות. כנס כזה גם יעשה שיווק לחברות כל אחד צריכה לפרסם מה היא עושה, צריך פה עבודת שיווק.


סיור באזור הצפוני

אפשר לראות שהאזור הצפוני מאוכלס בהרבה תעשיות, יש מגוון רחב של תעשיות, יש תעשיות מסורתיות ותעשיות של מחקר ופיתוח. יחד עם היזם שמתכנן ומקבל מאתנו אישורים, אנחנו מלווים את הבנייה ונותנים לו רשימת ליקויים, אם יש, שהוא צריך לתקן. הוא צריך לעמוד באמות מידה של הסכם פיתוח שיש שם סטנדרטים שאנחנו קובעים אותם.

אנחנו מגיעים לתעלת המים שאורכה 1200 מטר ומצד מזרח, מימין לנו היא מובילה את המים לאותם ארבעה נחלים, אפשר לראות שהתעלה מלאה במים, העומק שלה הוא קצת יותר משני מטר ויש הרבה מאד מים עכשיו. בצד שמאל רואים את הקצה של התעלה ובעוד כ- 150 מטר המים נשפכים למאגרי האיגום ואפשר לפי הירוק לראות כמה מים יש לנו באזור הזה, מי תהום. בחורף טוב אפשר להגיע לכ- 17 מיליון מטרים מעוקבים של מים. עיתון אמרו שהפלשתינאים ניזונים מישראל משהו כמו 10 מיליון מטר קוב בשנה, אז תראו את המושגים כאן.

המאגר מלאכותי לחלוטין, המים נמצאים בחוץ, אבל לא הרבה זמן כדי לא להתאדות ולא לקבל מליחות, ובגרביטציה הם זורמים לכיוון האזור הדרומי, זה דרומית לכביש שמפריד בין שני החלקים של הפארק ושם מוחדרים מתחת לפני התהום והכל בחלחול, זה חול והמים מחלחלים מהר ושם הם נשמרים. מדובר על מאגר מאד משובח של מים, הוא מנקז 110 ק"מ מרובע של השטח ממזרח, הוא מנקז את אותם ארבעה נחלים, הרבה מאד שטח, משהו כמו 16 ק"מ אורך של נחלים.

האגם הזה משמש מקום עלייה לרגל גם למשפחות, על אף שהוא אתר סגור, ואנחנו מביאים קבוצות של מוסדות חינוך לראות אותו. משמאל נמצא בין הקשתות שזה אולם אירועים שמשמש בעיקר לאירועי חברות, שם הם מקיימות כנסים בנובמבר ערכנו כאן את הכנס המים הארצי של נציבות המים, היה פה כנס מוצלח מאד, יום עיון, אפשר לעשות אירוע של 400 אנשים בחורך, ו- 600 אנשים במתחם סגור בקיץ.

המבנה השחור הוא של מפעל לקרטונים, והוא מפעל ממוחשב ללא יד אדם. יש הזמנה, ההזמנה יוצאת החוצה על ידי רובוט שמוקלט למחשב, עד הרגע שבו המשאית באה ולוקחת את ההזמנה, אין יד אדם, זו תעשייה מסורתית שעובדת לפי מערכות היי-טק.

לגבי השירותים שאנחנו נותנים כאן, החברה מטפחת פה את הסביבה, את הגינון, מנקה ומבצעת שמירה במהלך הלילות. בחשכה אנחנו סוגרים את המחסום ומי שרוצה להיכנס צריך להזדהות מי שרוצה לצאת עם מוצר צריך להציג תעודת משלוח. לחברות חשוב מאד הביטחון בפארק הזה וגם זה שיקול חשוב לעבור לכאן ולהיות חלק מהתעשייה בקיסריה.


ביקור באיתמר מדיקל

שלום לכולכם. אני אתן הצגה קצרה של איתמר מדיקל, השם איתמר על שם קצין בגולני שנהרג במלחמת יום הכיפורים, אח של אחד מהמקימים ששמו היה איתמר ירון. איתמר נוסדה כתוצאה משילוב של אובזרבציות קליניות בכמה תחומים. בתחום הקרדיולוגיה מנתחי לב בראשם דני גור שמו לב שכאשר הם לוחצים על השרירים הקורונריים, תוך כדי ניתוח לב פתוח, הם מגלים הכחלה של קצות האצבעות בפריפריה, בידיים וברגלים, כלומר, פחות דם מגיע לפריפריה.

המסקנה הקלינית מזה הייתה שכאשר הלב נמצא במצוקה, לוחצים על העורקים הראשיים, הלב נמצא במצוקה, פחות דם יישלח לפריפריה ובעצם אנחנו יכולים למדוד את איכות תפוקת הלב על ידי הסתכלות על הפריפריה, כשפריפריה מבחינתנו אלה האצבעות. כלומר שנוכל על ידי מערכת רגישה מאד של מדידת האצבעות, ותכף נראה איך אנחנו עושים את זה, לגלות על איכות הלב באותו הרגע.

לנו יש אפליקציה שמאפשרת למדוד את איכות תפוקת הלב דרך מדידה באצבע. במקום אחר לגמרי, בטכניון, הסתכלו על התופעה בזמן שינה ואחד הדברים שרצו למדוד זה בדיקת לחץ דם. לחץ דם הוא גורם מאד חשוב בבדיקת שינה, ובכלל הבעיה בבדיקות היא שכשמודדים לחץ דם תוך כדי שינה, מעירים את הפציינט. אז הם עבדו על טכנולוגיה הרבה יותר פשוטה למדידה, והחיבור של שתי הטכנולוגיות האלה יצר את החברה, ומשם התחלנו.

אני לא יודע אם אתם מכירים את כל תעשיית ההיי-טק בארץ ואת כל הסיגמנטים הספציפיים. תעשייה בכלל קשה לבנות אם אין רעיון טוב, רעיון טוב לא מספיק, אחרי הרעיון צריך לעבור עוד מספר שלבים, ואני לא מדבר על החלקים הקלאסיים של שיווק וכו'. התחום הרפואי הוא תחום הרבה יותר מורכב, כאן לוקח הרבה יותר זמן להבשיל רעיון כי הניסויים הקליניים לוקחים הרבה מאד זמן, בסדר גודל של שנתיים.

על זה יש שכבה נוספת, היא שכבת הרגולציה, צריך לעבור את ה- FDA, צריך לעבור בדיקות אחרות שכל מדינה מגדירה לעצמה כדי לאפשר שיווק של מערכות רפואיות והתהליכים האלה הם תהליכים שלוקחים זמן.

הסמן הימני הוא כמובן חברות תרופות. חברת תרופות תצטרך משהו בין 7 ל- 10 שנים כדי להגיע לשוק עם תרופה חדשה ובדרך היא תפסול כמה רעיונות ומדובר על סדר גודל שמתוך 10 רעיונות אחד מהם יגיע לתרופה שתתחיל ניסויים קליניים מתוך 10 תרופות שתתחלנה ניסויים קליניים, אחד תגיע לידי מימוש.

כדי להמחיש לכם סדר גודל של הצלחה, תרופה שהיא תרופה עיקרית בתחום הקרדיולוגיה, כמו התרופות להורדת כולסטרול למיניהם, היא תרופה ששווה בשוק, במכירות שנתיות, בסביבות 6 מיליארד דולר לשנה. תהליך פיתוח תרופה הוא תהליך שלוקח היום בסביבות 10 שנים ועולה לחברת תרופות משהו כמו חצי מיליארד דולר. יש מעט מאד חברות מתעסקות כמובן בפיתוח תרופות, יש הרבה מאד חברות כמו למשל טבע שלנו שעוסקת בפיתוח גנרי של תרופות, כלומר תרופות שפג הפטנט שלהם והם מייצרות ומשווקות.

אגב, עלות ייצור של תרופה הוא מספר סנטים. תרופה שאתם קונים היום בשוק ולא משנה אם דרך קופת חולים או לא, שעולה עשרות או מאות אלפי דולרים, לייצר אותה זה יהיה כמה סנטים רק שלוקחים את כל תהליך הפיתוח ומעמיסים אותו מקבלים את המחיר הריאלי. זו איתמר מדיקל, אם אין שאלות אני אעשה סריקה מהירה על התחום הזה.

אתם כבר מוכרים את המוצר?

התחלנו למכור השנה, ב- 2004 אני מניח נהיה בסביבות 2.5 מיליון דולר מכירות, רק לחו"ל, אני לא צריך לספר לכם את המצב בארץ אבל השוק הוא בחו"ל ולא בארץ ובחו"ל אנחנו מתרכזים בארצות הברית. התהליך ארוך מאד כי מעבר לכל מה שאמרתי צריך גם בארצות הברית להיכנס לסל הבריאות, זה תהליך שונה ודומה ממה שקורה בארץ, וגם התהליך הזה לוקח מספר שנים. יש כל מיני אסטרטגיות איך להיכנס לסיגמנטים מיוחדים, לאזורים מיוחדים וכן הלאה אבל מבחינת הקושי זה עדין קשה.

המוצר מתבסס על סיגנל רפואי חדש שהחברה גילתה, הסיגנל הזה נקרא PAT Peripheral Arterial Tone והוא מודד את השינויים במתח הדם שנכנסים לאצבע. האצבע הוא גורם מיוחד בגוף שמופעל סימפטטית על ידי רצפטורים מיוחדים, אני לא אכנס לזה כאן, אבל הוא מאפשר הסתכלות לתוך המערכת האוטונומית של המערכת העצבית שהיא מערכת שמופעלת בכל רגע נתון על ידי הרבה מאד פעילויות פיזיולוגיות בגוף. כלומר יש לנו פה הסתכלות לתוך הגוף, לתוך המערכת העצבית דרך סנסור חיצוני.

יחד עם זה פיתחנו טכנולוגיה למדוד את הסיגנל הזה, קחו את המכשיר ושימו על האצבע, תלשו את הניירות, זה הסנסור, הוא כמובן מחובר למערכת אלקטרונית שהיא מערכת המדידה שלנו ודרך זה אנחנו מודדים בעיות בשריר הלב, דרך זה אנחנו מודדים בעיות בשנת לילה ודרך זה אנחנו מודדים תופעה חדשה שהיא הגורם המחקר הכי חשוב ברפואה בקרדיולוגיה. זה סמן שנותן אפשרות להגדיר סיכון של חולי לב, משהו כמו 10, 15 שנה לפני שאירוע ראשון קורה. זה יחסוך צנתורים. זה רק כדי להרגיש שזה לא כואב, אנשים יכולים לישון אתו והוא לא נופל.

הוא אוסף היסטוריה, הוא מחובר למשהו?

הוא מתחבר למערכת אלקטרונית שאוספת נתונים במשך כמה שעות. הטכנולוגיה היא טכנולוגיה שאפשר להתגבר עליה. החוכמה כאן היא חוכמת הסיגנל עצמו, היא הטכניקה למדוד את הסיגנל, כל השאר זה עיבוד נתונים שכל חברה יכולה לעשות.

וזה הפטנט.

זו בדיקה אינסטנט שאתה נכנס לאחות בקופת החולים עושה את הבדיקה ואחרי עשר דקות זה נותן לך אינדיקציה שאתה בריא ל- 15 שנה הקרובות? האם זה כך?

אולי לא עשר דקות, רבע שעה, אבל זה כך. אנחנו מודדים את כמות הדם שנכנסת לאצבע תחת עומס מסוים. נגדיר עומס, עומס יכול להיות מסוגים שונים, תוך כדי ריצה על מסלול, עומס יכול להיות שינה, עומס יכול להיות תהליך צנתור. אנחנו בודקים לפני הפעלת העומס, תוך כדי הפעלת העומס, ואחרי שחרור העומס. כלומר, הנבדק הוא הרפרנס של עצמו.

לדוגמא, אתם יכולים לראות את הסיגנל הבא שהוא בצורה מאד מרוכזת, לא רואים כל פולס בנפרד, זה השלב של בדיקת הרפרנס, כאן יש את העומס וזה אחרי העומס. מה שנעשה כאן הוא תהליך הצנתור תוך כדי תהליך הצנתור הקרדיולוג יחליט לנפח בלון. ניפחנו בלון בשריר הלב, בעורקים שמובילים דם ללב, כשמנפחים בלון מרחיבים את העורק כדי לשים שם סטנד.

פיזיולוגית, כאשר אנחנו מנפחים בלון אנחנו כמובן חוסמים את העורק. העורק נחסם בזמן הניתוח ובאותו פרק זמן של חצי דקה, או דקה או כמה זמן שהעורק נחסם, נוצר תהליך שבו הלב מקבל פחות דם ופחות חמצן. התהליך הזה נקרא היווצרות של היסקמיה. היסקמיה זה תהליך של הפחתה באספקת חמצן ללב.

זו הפרוצדורה, ניפחנו את הבלון מתוך כוונה שהעורק יגדל ואזור ההיצרות ימלא, באותו רגע בדקנו גם את הסיגנל באצבע. העורק נחסם כאן, ויש משהו כמו 10 שניות עד שאנחנו רואים את הסיגנל שלנו משתנה, כל זה בתהליך ניפוח הבלון. המצנתר החליט להוציא את הבלון, הוציא ממנו אתה אוויר והעסק חזר לקדמותו. הגדולה כאן היא שהסיגנל שלנו נמדד באצבע, העורק נותח בשריר הלב כלומר, תוך 10 שניות קיבלנו את התגובה שלו באצבע.

נניח שיש בעיה אחרת בשריר הלב, כתוצאה ממאמץ אחר, אז אני אגלה את זה באצבע. החשיבות של הניסוי הזה הוא משום שהוא הניסוי היחיד מסוגו שקיים, שבו אני יודע בדיוק מתי יצרתי את הפסקת אספקת החמצן ללב כי ניפחתי את הבלון בצורה מבוקרת. אגב, בלוגו של החברה למעלה אתם רואים את אותו סיגנל שיש לו הרבה מאד הצרויות, תוך כדי הפסקת נשימה בלילה. יש רישום של כחמש דקות ויש משהו כמו 8 או 10 הצרויות, כשכל היצרות כזו נבדקת .

הבדיקה שלנו נעשית באצבע הנבדק שישן ואנחנו גילינו לו מה פעמים הוא הפסיק לישון. יש קשר בין הפסקות נשימה בלילה לבין מחלות לב לבין לחץ דם וכן הלאה, אני לא אכנס לכל הפיזיולוגיה של העניין הזה.

מה עושה הרופא כשהוא מגלה את הבעיה באצבע אחרי מאמץ מסוים, מה השלב הבא בפרוצדורה? צנתור?

צריך לטפל בפציינט, יש תרופות.

על סמך הבדיקה הזו?

אין בדיקה רפואית שהיא אולטימטיבית יחידה. יש חלק מארסנל הבדיקות, במצב נורמלי בדיקות דם היו בסדר והכולסטרול גבוה ולחץ דם לא בסדר, צריך לאזן את הדברים, הרופא שואל אם הוא רוצה טיפול תרופתי, שינוי בהרגלי החיים, התעמלות התערבות כירורגית, יש מגון אפשרויות איך לטפל בזה כמובן שהעדיפות היא תמיד לטיפול לא חודרני תרופתי וכן הלאה.

כשגילינו את הסיגנל החדש ניסינו להגדיר אותו בהגנת פטנטית. יש כל מיני תזות בעולם איך עושים את זה, הקלאסיקה אומרת בואו נגדיר את הפרוצדורה או את הטכניקה או הטכנולוגיה שבה עשית משהו ונגן עליו בפטנט. לא הלכנו בכיוון הזה שנראה לנו כיוון לא נכון כי תמיד מישהו יכול לבוא עם רעיון אחר חכם יותר. הלכנו למקור ושאלנו מה רוצים לעשות ועל זה נגן בפטנט. כלומר אנחנו רוצים להגן על הסיגנל בפטנט. יש פה סיגנל רפואי חדש ונגן עליו בפטנט.

אכן בפטנט שלנו כתוב שאם אנחנו בודקים את הסיגנל ומסיקים איזושהי מסקנה פיזיולוגית , כדי לסבר את האוזן, נניח שכל פעם שמישהו שם בודק לחץ דם או טמפרטורת גוף ומסיק ממנו מסקנה רפואית הוא בעצם חייב לנו באיזושהי צורה. אני לא נכנס לאיך עוקפים את הפטנט ואיך המערכת המשפטית סביב זה, אבל זו המשמעות של הפטנט, כלומר אנחנו בעלי הסיגנל.

זה רחב מידי, נתנו לכם את הפטנט?

כן. צריך להבין שזה claim אחד מתוך 68, עליו יש את ה- claim של הטכנולוגיה של האפליקציה וכן הלאה.

זה כמעט כמו להגן על פטנט של אהבה.

האמת היא שהופתענו, היו לנו כמה הפתעות טובות בחיים והיו גם לא טובות.

השאלה היא אם זה גם זה וגם זה? אם כך, אז כן יכולים לעקוף אתכם.

נכון, אבל למשל אני בודק באצבע ומחר יבוא מישהו חכם ויגיד שהוא יכול לבדוק בתנוך האוזן ואז הפטנט לא מגן. במקרה הספציפי הזה השכבה הראשונה היא שכבת הסיגנל, השכבה השניה היא שכבת ה- sensing tech prob כמובן שהגענו לא רק ב prob אלא בכל מיני דברים אחרים, והשכבה השלישית היא האפליקציה הספציפית ולכן זה 68 claims שזה פטנט מאד גדול.

החברה נוסדה ב- 97, יש בה היום 40 איש, מטרוניק השקיעה היום 21 מיליון דולר, מתוך זה כ- 35 מיליון דולר שהושקעו בחברה. קרדיולוגיה זה תחום שאתם מכירים, זה גורם מוות מספר אחד בעולם המערבי, הרבה יותר מאיידס וכל הסרטנים למיניהם. ישנם כמיליון מקרי מוות בשנה בארצות הברית בלבד. הבעיה היא שאין היום שום כלי אמין לעשות בדיקה ראשונית למחלת לב.

אתם יכולים לראות כאן את העורק הראשי שמביא דם ללב, כל סיגמנט כזה הוא שלב בחיים. אתם רואים את ההתפתחות של הסיגמנט הזה לאורך 40 שנה. זה מצב קלאסי להתפתחות של הצטברות שומנים בדם, זה גיל 40 או 50, הקלאסיקה היא שאותו אדם ירגיש לחץ או כאב בחזה ילך לקרדיולוג, יעשה בדיקה אקסרסייז, יקבל תשובה, אבל הוא לא יודע שלתשובה הזו יש רגישות של בערך 60%, כלומר, 40% מתוך הפציינטים החולים שיגיעו לבדיקה יקבלו תשובה לא נכונה.

אתם מכירים את הסיפורים של אותו אחד שעשה אתמול בדיקת א.ק.ג והיום הוא איננו לצערנו וכן הלאה, וזה כי הבדיקה הזו לא רגישה מספיק, אבל זו הבדיקה היחידה שאנחנו עושים כאן. אז כמובן מבחינת השוק יש צורך קריטי לשפר את הסקרימיניג באזור הזה, אבל מה שיותר חשוב זה להסתכל על האזור השני ולנבא מי יהיה חולה לב קודם. כאן אנחנו מסתכלים על איכות העורק, על השכבה האנדוטלית, שזו השכבה שמצפה את כל כלי הדם בגוף. בעבר חשבו שהיא שכבת מגן, היום יודעים שהיא שכבה שפעילה בכיווץ והתרחבות של שריר העורקים שאני לא רוצה להיכנס לזה כרגע.

זה לא יכול להתגלות במיפוי?

יש הבדל בקרדיולוגיה בין שני סיגמנטים גדולים של בדיקות, סיגמנט אחד הוא סיגמנט אנטומי, עושים חתך וירטואלי של העורקים ובודקים את תמונת המצב האנטומית. מה שאין שם זו התמונה הפיזיולוגית האם משתנה משהו תוך כדי המאמץ וזה המצב הקריטי החיבור שלהם עדיין לא קיים ברפואה.

אמרת שאתה יכול לאתר 15 שנה קודם מה הסיכונים.

אני ממש מצטער שאני נכנס לתוך הפיזיולוגיה כשאני לא בטוח שיש לכולם רקע מתאים. מצד שמאל אתם רואים תמונת angio זאת אומרת תמונת X Ray שנלקחה אצל פציינט. העורקים האלה הם העורקים הראשיים שמובילים דם ללב. הבדיקה הקלאסית לאדם שמרגיש שיש לו לחץ בחזה והוא לא מסוגל לעלות מדרגות או לעמוד פני קהל ושאר הדברים מהסוג הזה. כל שאר הבדיקות שלו תקינות, זאת אומרת שיש לו סימפטום מוקדם של מחלת לב שאם נאתר אותו נוכל לטפל בו ונוכל גם להביא אותו למצב טוב יותר.

כלומר, יש פה תופעהשבעולם הקרדיולוגי נקראת Endotherial Disfunctionשאם אני יודע לאתר אותה אני יודע גם לטפל בה ולמנוע את מחלות הלב, בשביל זה אני צריך לבדוק הרבה מאד פציינטים ומבחינת העלות הרפואית זו עלות אדירה.

כאן אתם רואים את הבדיקה הקלאסית שמזריקים לשריר הלב חומר, אצל אדם בריא לא יהיה הבדל אבל אצל אדם חולה זה ה- LAD לפני וזה ה- LAD אחרי. פה למשל אתם לא רואים את העורק, אתם רואים פה רק את הצנטר. הסם הזה גרם להתכווצות מוחלטת של העורק ומה שאנחנו רואים פה זה בעצם את הדם שנכנס, זה גרם להתכווצות מוחלטת והאזור הזה היה משותק, שליש משריר הלב לא קיבל דם.

הבדיקה שלנו היא בדיקת אצבע, שוב אותו דבר, אני שם את המכשיר על האצבע, אני חוסם את אספקת הדם על ידי שאני מנפח מכשיר מדידת לחץ דם על הזרוע, אני מפסיק את זרימת הדם ואחרי זה אני פותח. זה תהליך פיזיולוגי שגורם גירוי למערכת, וכפיצוי, מיד אחרי שחרור הכף אני ארצה לראות הרבה יותר דם לשאר היד לפצות על החמצן. אתם רואים שהסיגנל פה הרבה יותר גדול אצל אדם בריא ב- 74% יותר מהאדם החולה שאצלו לא תראו הבדל. זו פרוצדורה ומוצר שעבר את אישור ה- FDA לפני שלושה שבועות, עוד לא פרסמנו את זה.

אז לא תעשו השקה של המוצר?

לא נעשה השקה של המוצר, צר לי לאכזב, זה צריך לבוא בזמן הנכון, והזמן הנכון הוא כאשר כל המערכת הרפואית מחבקת את המוצר הזה. כי לחבק את המוצר צריך לבוא עם מספיק לימודים מחקריים כימיים לפרסומים לאישור ה- FDA וכן הלאה.

כרגע הצלחנו להיכנס ל- Framinger Study שהוא מהגדולים ביותר בעולם בתחום מחלות הלב הוא מבוצר, זו השנה ה-54, לקחו תושבי עיירה ממערב לבוסטון ובודקים את כל התושבים שם לאורך זמן. עכשיו אנחנו נמצאים בדור השלישי, דור הנכדים. בקרדיולוגיה, אחד הדברים החשובים זה לראות מה קרה במשך הזמן, אם אכלת מזון מסוים או היית צמחוני נראה איך זה משפיע על מחלות לב 30 שנה יותר מאוחר. אז משך הזמן הארוך הוא קריטי בתחומים האלה.

דבר שני, אנחנו עובדים עם חברות תרופות כאן כדי לפתח תרופה, כי אין כרגע תרופה וברגע שתהיה תרופה יהיה מה שהאמריקאים קוראים home run. כלומר, אז תהיה לנו דיאגנוזה של 30 שנה או 20 שנה לפני האירוע הראשון, יש פתרון אפשרי והשילוב של הדברים הוא שילוב קריטי. היום לחברת תרופות אין שום דרך אחרת לפתח תרופה לתחום הזה ללא מוצר דומה לשלנו. אגב, אין היום אף מוצר שמתקרב אליו או שדומה לו בשוק. מה שקיים היום זו הפרוצדורה הזו שהיא פרוצדורה מאד מסוכנת, יש לה אחוז אחד של מקרי מוות.

אבל אתם אומרים שאתם מוכרים את המוצר

לא את זה. את זה אנחנו מסכימים למכור רק למחקר, מי שמבקש ועובר את האישור שלנו והפרוטוקול שלו מתאים לנו והא מוסד נחשב וכן הלאה.

אם המועד שלך להיכנס לשוק זה כשתהיה תרופה זה תהליך שלוקח לפחות 10 או 15 שנה.

נכון, אז יהיה home run זה לוקח שנים לפתח. אחת ההפתעות הטובות שלנו היה אישור ה- FDA דבר כזה, שהוא מוצר ראשון בעולם, סיגנל חדש , מוצר של חברה שאין לו משהו שאתה יכול להישען עליו, אתה לא יכול לעשות ניסוי גדול כי ניסוי כזה של לשים צנטר בתוך שריר הלב הוא ניסוי מאד מורכב. לקח לנו 4 שנים והוא אישר את זה שזו הפתעה.

המוצר שהסתכלת עליו זה מעבדת שינה ניידת שמאפשרת לבדוק הפסקות נשימה. הקיט הזה נמכר היום בסביבות 6,000 דולר המוצר וה-prob הוא חד פעמי שנמכר בסביבות 85 דולר הבדיקה תעלה בסביבות 85 דולר למשתמש. רק הפלסטיק הזה הוא כשלוש שנות פיתוח. הייצור מתבצע כרגע מעט מאד בארץ, אבל האינטגרציה נעשית כאן.

יש לי שאלה מתחום אחר אבל קשורה להרבה מאד חברות. הפיתוח לוקח לכם שלוש שנים במקרה הטוב, אתם מתחילים למכור ובשנה הרביעית יש לכם הכנסות. ניסיתם או בדקתם אם יש לכם אפשרות לפזר את ההכנסות על פני כל השנים האלה, מבחינת מס הכנסה.

זה עובד הפוך, את צוברת הפסדים ואז זה מאפשר את זה. זו לא הבעיה, הבעיה היא חברות מהסוג שלנו וזה נכון לכל תעשיית הסטארט אפ או התעשייה הצעירה. בתחום הרפואי, כמו שהסברתי קודם זה הרבה יותר קריטי. הבעיה היא איך לדאוג למשאבים כדי שיאפשרו לך להגיע למצב שבו תוכלי למכור.

ממוצר של 6,000 דולר להגיע לשני מיליארד את צריכה מאות או אלפי יחידות זה משהו שמצריך פריסה גדולה מאד. צריך להשקיע מייד בחלק השיווקי הרבה כסף. היום, מה שנותנת מדינת ישראל או המדען הראשי וכדומה, היא איזושהי השתתפות מסוימת בתחום המו"פ. תחום המו"פ הוא תחום קריטי להתחלה אבל השיווק הוא הבעייתי.

אז אני אספר לך שהכנו הצעת חוק בדיוק על הנושא הזה מתוך הבנה שזה חשוב להשקיע בפיתוח אבל אם פיתחת ולא שיווקת לא עשית כלום. ננסה להעביר את זה משום שמדובר במינימום של 100 מיליון ש"ח ועד היום למשרד התמ"ת הייתה קרן אבל זה לא היה מעוגן בחוק אז לפעמים זה היה והרבה פעמים זה לא היה.

זה מעבר לכסף, זה גם דברים שהם שווי כסף, כמו פיתוח תשתית. זה דבר חשוב מאד וקריטי. צריך להתגבר גם על הבעיה איך לא כל הכסף הולך לחברות הגדולות כי זה מה שקורה אגב אצל המדען הראשי.

גם הגדולות מתלוננות. כשהגבילו ל- 20 מיליון אלי הורביץ צלצל ושאל למה ישנה הגבלה. זה מאד מעניין מה שאתם עושים פה ואם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות, כמו למשל חוק השיווק, נשמח לעשות.

אני חושב שהקטע של קשר הרבה יותר הדוק, שלא ברור לי איך הוא קיים היום עם קונסולים מסחריים, מעבר לרמה מאד שטחית אני לא חשוב זה קיים היום. אני לא בטוח שהם יכולים לעשות הרבה , אני לא קיבלתי יותר מידי אבל זה לא בגלל שהם לא טובים, החלק הבעייתי היום הוא החלק להשקעות, והחלק הזה כרוך בדברים אחרים, חלקם יקשרו את זה לחלק הפוליטי וכן הלאה. זה החלק הקריטי. אנחנו גייסנו 35 מיליון דולר והגיוס האחרון נגמר החודש וזה היה פשוט קשה לגייס ואני מניח שחברות אחרות מתקשות באותה צורה.

לא קבלתם כסף מהמדען הראשי.

רק עכשיו ניגשנו למדען, לא הגשנו עד עכשיו וקיבלנו את הסכום המקסימלי אבל עדיין הסכום הוא קטן, לא שיש טענות אבל זה מה שיש. אנחנו נמצאים לפני השלב שבו אנחנו צריכים לעלות בסדר גודל.

איזה סדר גודל של השקעות אתם צריכים?

השקעה סבירה בשיווק בנקודה בחיי המוצר בה אנחנו נמצאים היום היא מינימום 10 מיליון דולר בשוק גדול. זה לא הרבה, זה המינימום והוא לא מאפשר כישלון.

תודה רבה לך היה מאד מעניין.

ביקור בקו מערכות

שלום לכולם, שמי אלי שור, מנכ"ל משותף לקו מערכות השותף שלי הוא נחום שפיר. קודם כל רציתי להודות לכם על שסרתם לבקר אותנו במסגרת הביקור הזה בקיסריה. אנחנו פה תושבים חדשים, כשנה, אני אקדיש כמה דקות לספר לכם על הפעילות שלנו ואז נקדיש זמן לשאלות שלכם שנשמח לענות עליהן.

אני אציג את האנשים שלנו, ליעד, מהנדס מכירות, ורדית מנהלת שיווק ומכירות, אילן מנהל פרוייקטים, נעמי מהמכירות. החברה קיימת כבר כמעט 25 שנה, נחום ואני ייסדנו אותה ב- 79 אחרי שהכרנו בטכניון, נחום במקור מטבעון אני מברזיל, עליתי לארץ כדי ללמוד בטכניון, הכרנו שם וכעבור כמה שנים ייסדנו את קו מערכות.

מאז שייסדנו את החברה התמקדנו בפיתוח חבילות תוכנה שמהוות פתרון כמעט כולל לפעילות של חברה מסחרית אם בתחום היצרני או בתחום המסחרי. היום התחום הזה קרוי תחום ה- ERP מה שנחשב לתוכנה לניהול רוב הפעילויות של הארגון, אלה שלוש אותיות שאין להם בדיוק את ההגדרה לנושא אבל זה מה שמקובל לקרוא היום לתוכנה כוללת.

בשנים האלה הצלחנו לצבור כמה מאות לקוחות, כ- 300 לקוחות בשוק הישראלי כשכמה מהם חברות גדולות. התחומים הם שונים, התחום העיקרי של הפעילות הוא מסחר ותעשייה ומהווה בערך 70% מהלקוחות שלנו, הנישה של הבנקאות היא נישה שהתפתחה בעיקר בעשר השנים האחרונות, יש לנו חבילה מקורית לניהול בנקים למשכנתאות והיא כבר מותקנת בשלושה בנקים ועכשיו סגרנו עוד פרוייקט בשוק בנושא הזה.

בתחום התיירות יש לנו את החברות הגדולות שעושות פעילות סיטונאית בענף. בשנים האחרונות הכנסנו גם את תחום הקמעונות עם הפתרון הראשון שמהווה פתרון כולל מהקופה הרושמת ועד הניהול הכולל של הפעילות של הרשת, וממש בשנה האחרונה יש לנו פתרון גם שמיועד לשוק של הקיבוצים שיותר ויותר מתנהל כמו קונצרן של חברות פרטיות. היינו קודם בתעשייה של הקיבוצים והיום יש לנו פתרון שבעצם מנהל את הקהילה החל מתקציב של חברים ועד חדר אוכל מכבסה וכל אותם הארגונים של הקיבוץ.

פניתם לנושא של החינוך?

כשהיינו חברה צעירה לא היה לנו כסף למחשב, אז מחשב היה דבר מאד יקר ושכרנו זמן מחשב בבית ספר טכנולוגי בחיפה, כפר סיטרין ליד עתלית, ומה שיצא מזה הוא שנתנו להם תוכנה, יותר נכון תרמנו את התוכנה שפיתחנו להם, וגם השארנו להם טכנולוגיה שלנו לניהול, שעל סמך אותה טכנולוגיה הם פיתחו בעזרת תלמידים, שאחד מהתלמידים הוא עובד שלנו היום, מערכת לניהול בתי ספר.

המערכת הזו נמצאת היום בכמה בתי ספר, אנחנו לא עוקבים אחרי ההתפתחות אבל מידי פעם אנחנו נותנים להם עוד טכנולוגיה, אבל אני יודע שהם ניסו לעשות משהו עם משרד החינוך בפיזור של אותה מערכת. בצד המסחרי שלנו אין לנו פעילות בנושא הזה, יש לנו פעילות במלכ"רים, האגודה למען החייל הוא לקוח שלנו, ולקוח חדש שהוא אגודת שק"ל.

אתם יכולים לראות כמה מהלקוחות שלנו, מצד אחד יש לנו קונצרנים גדולים כמו האחים עופר שמשתמשים בצורה כמעט בלעדית במערכות הפיננסיות שלנו בכל הפעילויות שלהם, אם זה בספנות, אם זה בנכסים. אנחנו נמצאים גם בבנקים הגדולים וחברות בנות של בנק לאומי בנק מזרחי וגם כפתרון המרכזי בבנקים למשכנתאות שזה בנק ירושלים, בנק עדנים, מרכנתיל דיסקונט, עכשיו סגרו פרוייקט גדול עם כלל ביטוח לפעילות למשכנתאות שלהם, זה בתחום הבנקאות.

נישה נוספת היא תחום התיירות הסיטונאית, נתור, שהוא סיטונאי גדול בארץ, איסת"א שזה הגוף הקמעוני הגדול בארץ שמשתמש במערכות הפיננסיות שלנו לכל הניהול שלהם, זה אגב מעניין, מבין המערכות שקיימות בארץ, המערכת שלנו מבחינת טיפול במטבעות שונים, מטבע זר, היא החזקה ביותר, אפילו יותר חזקה מהמערכות הזרות כיוון שאולי זה יפתיע אבל השוק הישראלי, בגלל שתמיד היינו עם מטבע יחסית חלש נאלצנו תמיד לנהל את הכל גם במטבע מקומי גם במטבעות זרים וגם במטבע ניהולי שזה לבחירת הלקוח או דולר או מטבע ממודד כזה.

אז למה אתם לא טובים לאוצר?

כי לא באו לבדוק אותנו.

ניסיתם? דרשתם?

האמת היא שמעל 20 שנה אנחנו בשוק הפרטי, פעם אחת השתתפנו, לפני כמה שנים, במכרז למשרד הבריאות. מכרז של מערכות פיננסיות. פנה אלינו מישהו מהחברות הגדולות שנמצאות בתחום הזה, שהכיר את התוכנה שלנו ואמר שנגיש הצעה. הסכמנו ועשינו הרבה עבודה על זה הגשנו הצעה, שאחרי שבדקנו ראינו שהייתה הזולה מבין ההצעות ואף אחד לא בא לבדוק אפילו, כתבו שאנחנו לא עומדים בתנאי סף כלשהם. כשראינו את המכרזים של משרד האוצר וכתוב שם שהחברה חייבת מחזור של עשרות מיליוני דולרים, אין לנו מחזור כזה, אם אתה לא רוצה לבוא ולראות אז זה קל להגיד שאתה לא עומד בתנאי הזה.

המכרז מלכתחילה היה מיועד למישהו שהיה כבר באוצר.

יכול להיות.

לא נשמע לכם נכון? ככה זה עובד גם עם הבנקים, דרך אגב.

אני אתן לך דוגמא אחרת, הסוכנות היהודית הוציאה מכרז למערכות פיננסיות. אנחנו נמצאים בסוכנות עם מערכת הלוואות והלקוח מרוצה מזה. כתבנו שאנחנו רוצים להשתתף במכרז והם אמרו שהמכרז פתוח רק לתוכנות זרות כי הסוכנות מתנהלת כמו גוף בינלאומי. נראה לי שהאחים עופר הם קונצרן הרבה יותר בינלאומי מאשר הסוכנות כי הסוכנות בכל זאת מתנהלת פה. קיבלנו את המכתב, פנינו שוב ולא עזר שום דבר. אז נגיד שקשה להילחם בזה.

לא שאנחנו הולכים לעשות בשבילכם את המלחמה, אבל קראתי את החומר לפני שהגעתי הנה ואותי זה מאד מקומם לא סתם הערתי את מה שהערתי, אני חושבת שזה לא רק חוצפה זה פשוט פגיעה אמיתית בתעשייה הישראלית. התעשייה הצבאית הטכנולוגית שיש לנו התפתחה משום שהצבא החליט שהוא רוצה להיות עצמאי וצריך לפתח תעשייה צבאית בכמה שפחות תלות, והיום אנחנו נהנים מהכמה שפחות תלות הזו, או מהיכולת הטכנולוגית של הצבא גם בהקשרים אחרים, כי הרבה מאד מערכות בחו"ל, במיוחד האמריקאים, רוצים קשר אתנו בגלל הפיתוחים הישראלים, כך שזה עוזר לנו.

ראינו היום דוגמאות קטנות אבל אנחנו נחשבים מאד רציניים בתחום ההיי-טק בעולם ודווקא אנחנו מתייחסים אל עצמנו בצורה כזו מזלזלת ואני חושבת שזה פשוט פשע ואני מתכונת לכתוב מכתב לשר האוצר בנושא הזה. ברור לי שהמכרז כבר יצא, ובעניין הזה אני לא יכולה לעשות שינוי אבל אין לי ספק שכל מה שצריך לעשות בהמשך, ומדובר על 300 מיליון ש"ח שהולכים להשקיע עכשיו בשלוש השנים הקרובות בתחום שלכם, אני חושבת שצריך ללחוץ עליהם חזק כדי לשנות את הדברים האלה ושנתחיל יותר לסמוך על עצמנו. את זה אני אומרת לפני שאתה הולך להציג לנו מה שאתם עומדים לעשות משום שאין לי ספק שאתם יכולים להתאים.

אני מסכים עם מה שאת אומרת ויכול לחזק את זה, למשל יש לי עוד קשרים עם חברים בברזיל, אחד החברים שלי הוא נציג של אלביט בברזיל והוא מכר בשנה שעברה במאות מיליוני דולרים פיתוחים של אלביט למערכת הביטחון שהותרו כבר למכירה לארצות אחרות. אז אין ספק שאם לא נשתמש, בתור מדינה, בכוח שיש לנו כצרכן קודם כל, לעודד חברות ישראליות, אז אין סיכוי שחברות כאלה תצאנה גם לחו"ל.

זה יותר משערורייה.

בסך הכל בצבא אין את התחושה שחייבים לקנות בחו"ל ואני חושב שיש הרבה דוגמאות של פיתוחים יפים שנעשו דווקא בארץ. אני חושב שאם יבואו לראות ייראו פיתוחים מאד מקוריים שלנו שלא מצויים בחבילות הזרות, זה בהחלט מקומם אותי לראות שמישהו מהאוצר או יועץ באוצר שאומרים שאי אפשר להשוות את המחקר ופיתוח שקיים בחברות הזרות עם המחקר ופיתוח שלנו, זו שטות כי הרי מחקר ופיתוח זו לא פונקציה של כסף שאתה משקיע, זו פונקציה של כמה מוחות שיוצאים עם רעיונות יפים.

גם של כסף אבל שישימו את ה-300 מיליון בחברות הישראליות.

זה גם אבל אני בטוח שאם יבואו לראות יראו שיש בתוכנה הישראלית, אפילו שלא הושקעו בה מאות מיליונים, יש ניצוצות של הברקות שאם תשקיע ותאדיר את זה באמת יצאו מזה מוצרים שיכולים להתחרות בכל העולם. זו דוגמא של לקוחות פרטיים בעיקר, שגם בשוק הקשה שלנו רכשו את המערכת שלנו בשנה האחרונה, עם כל זה שאנחנו תלויים בהשקעות, ונגיד שההשקעות פחותות בזמן של מיתון, יש פה כ- 20 חברות שהחליטו להשקיע בפתרונות שלנו בשנה שחלפה.

אני אגיד כמה מילים על הטכנולוגיה, ועל היתרונות שאני רואה בתוכנה ישראלית על פני תוכנה מיובאת, בעיקר ביתרונות שהם אינהרנטיים כמעט בפיתוח. רציתי להמחיש את הנושא של טווח הבעיות שניתנות לפתרון על ידי מערכת מידע בארגון מסוים. אנחנו, בתור ספקים של פתרונות כאלה באים עם חבילה. החבילה הזו תצליח במידה והיא תפתור 70% 80% מאותם הבעיות, מיד עם הכניסה, בלי שידרשו התאמות. הטענה שלי שהחבילה הישראלית, אפילו שאולי היא פותרת פחות בעיות מאשר החבילה הבינלאומית, היא הרבה יותר קרובה לשוק, היא נולדה בשוק הזה.

אם מלכתחילה תפתור יותר בעיות, אתה מביא תוכנה בינלאומית, שפותחה בגרמניה ארצות הברית או מקום אחר, התוכנה הזו קודם כל הייתה צריכה להתמודד עם הסיטואציה המקומית. יכול להיות שהיא פותרת המון בעיות, אולי היא הותקנה באלף חברות לא במאות חברות - - -

אבל זה לא רלוונטי לנו.

בדיוק, זה לא רלוונטי לנו, היא תפתור פחות בעיות ואם תסתכלו על התוכנות המיובאות שמותקנות בארץ, תראו שבשביל להשלים את אותם הדברים אתה מתחיל לקחת עוד תוכנות מוכנות או פשוט להעסיק המון יועצים והמון מטמיעים והמון אנשים בשביל להשלים את הפרוייקט בסופו של דבר. אכן אמר מי אמר במשרד האוצר, שאולי רשיונות זה מעט ובאמת יש הרבה עבודה שנותנים מסביב, אבל המטרה שלנו היא עם התקציבים האלה לעשות יותר ולא סתם.

יש נקודה נוספת חשובה, הפרוייקט מתחיל מחבילת תוכנה אבל בדרך כלל חבילת התוכנה הוא המרכיב הראשוני, צריך לגשר מהפתרונות שקיימים בחבילה למציאות שאותה אתה צריך לפתור את הבעיות שלה. אנחנו באים עם חבילה שנולדה בשוק הישראלי, יותר מ- 20 שנה אנחנו משפרים ויוצאים עם גרסאות של אותה חבילה. לטענתנו החבילה הזו בהחלט יותר מתאימה, אפילו אפריורי, לשוק הישראלי, מאשר חבילה זרה.

מעבר לכך, באותן נקודות שבהם נדרשת התאמה וגם אם זה גוף ציבורי וגם אם זה גוף יצרני, יש את הזווית שלו שלא מוצאת ביטוי בחבילה, שם צריך לבוא ולעשות התאמה, לעשות הרחבה. כשאתה עובד עם חברה כמונו, חברה ישראלית, ההרחבה הזו נעשית בצורה יעילה ביותר, אין צורך במנגנון של תקשורת בין המפתחים של החבילה, בשביל להשלים את אותן הרחבות, הקרבה לבית התוכנה, הקרבה ליצרן, היא מאד חשובה.

נקודה נוספת, התהליך של ההטמעה נסמך כמובן על קבוצה של אנשים שמכירים את התוכנה, האנשים האלה, אם זה בתוך קו מערכות או בחברות שקשורות אתנו, יש להם את הקשר עם המפתחים. זאת אומרת הם מקבלים את ההכשרה הכי טובה, גם התהליך הזה הוא תהליך שמתקיים בצורה הרבה יותר יעילה.

אם אתה קונה מוצר כזה ומתקין אותו במשרד ממשלתי צריך לתחזק אותו כל שנה. חלק מהתחזוקה הזו הולכת לחברה הזרה, חלק הולך לגוף המקומי שעושה את התחזוקה הזו. במקרה שלנו יש רק גוף אחד שצריך להתעסק אתו, הוא נותן את התמיכה, הוא מפתח את החבילה, למעשה גם ההשקעות האלה נשארות בארץ, בשוק המקומי לכיוון מוצר מקומי.

לפני שנתיים באו אלינו שני אמריקאים שרצו לקנות את החבילה שלנו ולהפיץ אותה בעולם, האמת היא שלא היינו כל כך עם הראש לכיוון הזה אבל הם הסתובבו בכמה ארצות קודם ואין שום ספק שהחיזוק של החבילה שלנו יכול לאפשר, בזמן כלשהו שמתאים, יציאה כזו ובהחלט יצירת הכנסות.

אתם לא מוכרים בכלל בחו"ל?

עד היום לא מכרנו בחו"ל. הסיבה העיקרית לא נובעת מהאפשרות למכור את המוצר, אלא מהעובדה שמוצר כמו שלנו, מערכת ERP דורשת המון תמיכה מקומית. לא מספיק לשלוח את התוכנה, מכרנו דברים אחרים, אבל בשביל זה צריך להקים משרד מקומי ובסך הכל גם אני וגם השותף שלי אנשים שמאד אוהבים את הבית ויכול להיות שמזה נבע שנשארנו עם הפעילות פה. ברוך השם עד היום מצאנו פה מספיק פרנסה והחברה גדלה בצורה מבוקרת בלי לאבד את הפוקוס לנושא, אבל זו בהחלט אפשרות לצאת.

בהחלט מתעסקים עם לקוחות שלנו שגדלים החוצה לחו"ל.

זה מה שאנחנו עושים היום, התקנות עם לקוחות שלנו בחו"ל. רציתי להראות לכם קצת מהמוצר. קודם כל, בתור חברה יחסית לא גדולה, אנחנו חייבים להמר נכון על הטכנולוגיה. בערך לפני כחמש שנים האמנו שהדור הבא של המוצרים שלנו, כדי להצליח, חייב להיות מושתת על טכנולוגיה של אינטרנט. בצד של המשתמש, טכנולוגיית אינטרנט זה אומר דפדפן אינטרנט. כל אחד מאתנו גולש בבית, אני כבר הכרתי אתכם לפני שנכנסתם, כשראיתי את התמונה של כל אחד באתר של הכנסת. בהחלט האמנו אז לפני כחמש שש שנים שזו הטכנולוגיה שתוביל.

בשביל להפעיל את התוכנה של קו היום אני יכול להגיד שהקדמנו בנושא הזה גם חברות זרות מבחינת הבשלות, מה שצריך זה רק דפדפן אינטרנט, אפילו לא PC. אתה יכול להצטייד עם משהו שמדברים עליו בממשלה, במחשב רזה שמותקן עליו לינוקס, לא windows ולא שום דבר, ועליו להפעיל את התוכנה של קו עם כל הפונקציונליות של. במחשב של 200 דולר פלוס מערכת הפעלה באפס דולר פלוס דפדפן שלא עולה, הכל open source והתוכנה של קו. אתה מצביע על האתר בתוך הארגון שמנהל את התוכנה הזו, לא חייבים להיות קשורים באינטרנט, עם איזשהו מסך כניסה עם אייקונים. למעשה מקבלים את התפריטים וכל זה מתנהל תחת דפדפן.

כל תפעול התוכנה הוא באמצעות דפדפן אינטרנט, זה מאפשר פרישה בינלאומית מבחינת החברה, נניח שהסוכנות הייתה לוקחת את המערכת הזו ניתן להפעיל כל פונקציה שבתוכנה באמצעות דפדפן בין אם אתה נמצא במקום מרוחק, בין אם אתה נמצא בתוך המשרד.

מבחינת המשתמש, אני מניח שאתם משתמשים בגיליון אלקטרוני, מהו שלא תראו בתוכנות זרות, כל שאילתא, כל דוח שבמערכת נראה כמו גיליון, כאשר להבדיל מגיליון, גיליון מראה בדרך כלל נתונים שהכנסת באותם התאים שלו מעין מעבד תמלילים משוכלל. פה הגיליון הזה יושב על המערכת שאתה מצביע על תא מסוים ומבקש את ההסבר לאותו תא, המערכת מבינה את זה בתור בקשה לתחקור ומביאה את אותם הנתונים, אם זה כניסות למחסן, אם זה חובות של לקוח מסוים שמרכיבים את אותו תא. זה כמו שכל אחד שהיה לו הכרה עם תוכנה של גיליון יש לו כשהוא בא להפעיל את התוכנה הזו, זה ממשק ייחודי שלא קיים בתוכנות אחרות.

אתם קשורים לרשויות מקומיות?

אנחנו נמצאים היום בכמה מועצות באזור חוף הכרמל ובאזור מגידו.

יש פרוייקט מאד נחמד שהוא שיתוף פעולה בקטע של הקטנת עלויות הם מנסים לעשות איחוד פעילויות של כמה מועצות על מנת להוזיל את העלויות שלהם למצב שהם נמצאים היום וגם בשיתוף פעולה לגבי הקיבוצים שהם תחת חסות של מועצות שונות.

יש פה משהו מעניין כי אנחנו למעשה לא ניסינו לשווק במועצות מקומיות נכנסנו לזה ואני לא זוכר אפילו איך, ועברנו כמה מועצות. שם יש בעיה שיש חברה ששייכת למועצות המקומיות, חברה של השלטון המקומי שהיא למעשה מונופול. מה שאמרו לנו הלקוחות שלהם, אם אנחנו רוצים למכור זה למעשה כמעט בלתי אפשרי.

הכל מושחת.

אני לא יודע אם מושחת אבל קשה מאד לחדור לתחום הזה. יש לנו משהו כמעט ייחודי בין התוכנות הישראליות לפחות שהוא נושא של רכש מבוקר תקציב. אתה יכול לבנות תקציב ולהצמיד את כל מערכת הרכש שלמעשה מתחילה בשלב של דרישה ואישור להצמיד אותו לתקציב שקבעת במערכת הפיננסית. זה יכול לעבוד בצורה מאד יפה ויש לנו כמה גופים או מוסדות מחקר שממש מתוקצבים שעובדים עם המערכת הזו.

בנק מרכנתיל לקח את זה עכשיו.

איזה חברות מקבילות לכם בשוק?

המתחרים שלנו בתוכנות הבינלאומיות הם אוראקל, sup, בתוכנות הישראליות אנחנו פוגשים את sup manage שהוא גם תחת חסות של sup, priority שזו תוכנה ישראלית ואנחנו. יש את אביב שהיום פחות פוגשים אותה בשוק.

זה באמת מסוג הדברים שאתה צריך להיות צמוד ללקוח.

יש לנו לקוחות בין 15 ל- 20 שנה אתנו, כבר דור שלישי של תוכנות ולקוחות חדשים כל הזמן אבל ההתמודדות היא כל הזמן.

התחרות היא בהחלט קשה והרבה תוכנות ישראליות שמנסות להיכנס לא עומדות בזה כי בסך הכל צריך להשקיע ולא בטוח שתוכל למכור את המוצר ואתה באמת צריך להיות בפרונט וכמו שאמר אלי, לזהות נכון את הטכנולוגיות קדימה כי בניגוד לתוכנות בינלאומיות שיש להם אלפי לקוחות בעולם הם יכולים לפתח את הדברים, להשקיע הרבה בפיתוח, התוכנות הישראליות צריכות להיות יותר זהירות ויותר ממוקדות.

למעשה השכלנו ללכת גם לפתור באופן אחד את הנושא של בחירת ממשק משתמש, מה שנקרא ממשק גרפי, ממשק משתמש מאפשר שימוש בעכבר, הצבעות, פתיחת הרבה חלונות, מה שמקובל בעולם ה- windows אבל לשלב את זה בטכנולוגיה של אינטרנט שאפילו חלק מהתוכנות הזרות עדיין נמצאות בממשק הגרפי ועוד לא העבירו את כל התוכנה, והיום ברור שזה הכיוון, לאפשר לכל התוכנה לרוץ בסביבת דפדפן מבלי להיזקק למחשב אישי מלא.

אם זה דרך האינטרנט אין חשש שכל אחד יוכל להשתמש?

כל אחד יוכל להשתמש אבל לא להעתיק את התוכנה. כי התוכנה יושבת בשרת. מה שיש בצד הדפדפן זה רק הממשק. אם זה חשש מבחינת security אז אנחנו דואגים מבחינת תקשורת את הגישה רק לצרכנים שהוגדרו ברשת. לכל אחד ברשת יש כתובת, אתר שרוצה להיחשף לכולם הוא כמובן מאפשר לכל אחד להיכנס, אבל בתוכנה ארגונית אתה פותח רק את אותם הכתובות שאתה רוצה. אפילו אם מישהו מתחפש לכתובת מסוימת, טכניקה שהקרים יודעים לעשות, הוא עדין צריך לעבור את המבחנים של משתמש שזה השם של המשתמש הקוד של המשתמש שכל הזמן מתחלף, זה קשה מאד. יחד עם זאת, ברור שכשאתה פותח ישנה סכנה של חשיפה.

כמה עובדים יש?

80 עובדים, רוב העובדים נמצאים פה, יש צוות קטן ביבנה שרק מטפל בתחום של הבנקאות וכמה עובדים שנמצאים אצל לקוחות, רוב העבודה היא מהמשרד.

הגדלנו את מצבת כוח אדם שלנו ב- 15 איש ב- 2003, שזה גם משהו מאד ייחודי באותה תקופה וזה בהחלט מראה שהכיוון שלנו נכון.

לגבי המכרז, אנחנו רואים את המכרז הזה לא בתור התחייבות לרכישה, זה למעשה מסוג המכרזים שמצביעים על כיוון. היום, משרד שלא ממוחשב עפ sup למשל, שזכה במכרז, יש מצב אבסורדי שהיום אם הוא יוצא למכרז להתמחשב, אם הוא רוצה לקחת sup הוא אפילו לא צריך לצאת למכרז, הוא אומר היה את המכרז ההוא, אני מוציא הזמנה וקונה.

נניח רשות שמורות הטבע, שזה גוף שלא צריך תוכנה בינלאומית הוא גם לא צריך לקרוס ביישום של תוכנה כזו, היישום של תוכנה כזו, גם לארגון קטן הוא קשה, הוא כבד, אבל אם הוא ילך לראות תוכנה ישראלית מתאימה לו, הוא יצטרך להסביר למה הוא לקח את זה, זה לא משנה הוציא פחות ההטמעה מהירה יותר וכו'. אם הוא לוקח sup הכל בסדר והוא בסדר עם החשב. הוא ישקיע הרבה יותר. המכרז הזה לא ראינו אותו כעובדה מוגמרת, זה משהו שאפשר לתקן אותו.

איך אתם משווקים את עצמכם.

יש את ורדית והצוות לה.

איך את מגיעה לכל המקומות הנדרשים?

בדרך כלל או שאנחנו עושים טלמרקטינג ומחפשים את הלקוחות הפוטנציאלים או שאנחנו מזהים פלח שוק כמו שזיהינו את הקיבוצים כפלח שוק שנמצא בשינוי ויושב על טכנולוגיות מיושנות או שאנחנו יוצרים קשר עם יועצים שעובדים בשוק שהרבה פעמים מחפשים ללקוח את התוכנה המתאימה ואנחנו משקיעים הרבה כדי להגיע ליועצים האלה ולהראות להם את מה שיש לנו.

שמעתי שהולך להיות כנס איל"א בעוד חודש, אתם מופיעים שם?

יכול להיות.

אין יכול להיות, אחרתם את המועד.

אנחנו בקשר אתם.

אני יו"ר ועדת התכנית של איל"א כך שאם אתם לא נרשמים היום לקבל חלון של 20 דקות ואני אעשה לכם את השירות הזה, אבל אם אתם לא עושים את זה אין לכם כלום, זו הזדמנות חד פעמית להגיע לכולם ללא השקעה מלבד הופעה מכובדת בכנס.

יש את החסות.

קו מערכות משוחרר מחסות

סגרנו.

תודה רבה. הזכרתי קודם שאנחנו משתלבים יפה בתשתיות של open source בתוכנות הפתוחות. היום קצת מדברים על זה אצלנו אבל יש מדינות שכבר נמצאות בזה עמוק. בברזיל למשל כל הממשלה נמצאת בתוכו, לדעתנו זה בהחלט כיוון יתפוס וחלק מהמאמץ שלנו הלך לזה שדאגנו שהתוכנות שלנו יוכלו לרוץ בתשתית שהיא כולה פתוחה.

אם תרצו לראות, כיתת ההדרכה שלנו מורכבת ממחשבים שאין שם מערכת הפעלה כמו windows יש שם לינוקס שעולה מהרשת, אין שם דיסק כך שאי אפשר להדביק בוירוס את המחשב, מתחת ללינוקס עולה דפדפן והתוכנה שלנו עולה. זו למעשה תשתית מספיקה שעולה בערך 250 דולר עם המסך המקלדת והכל, וזה אומר שלהתמחשב עם התוכנה של קו זה הרבה יותר פשוט זול. לא צריך להיכנס לחוזים עם מיקרוסופט ומיניהם.
מה שצריך זו תשתית מאד פשוטה של מסך מקלדת ומשהו שיריץ את הלינוקס והתוכנה שלנו תגיע לכל נקודה באמצעות אותה תשתית אינטרנטית שתוכל לסגור אותה ברשת פנימית אינטרה-נט או לצאת לציבור שהציבור יוכל לבדוק מה המצב שלו במס הכנסה והוא לא צריך בשביל זה להצטייד במחשב אישי. לגבי חינוך יש פרוייקט מאד יפה שנקרא כינרת ומה שמעניין הוא שהם לא מצליחים לחדור למשרד החינוך.

אני לא ממשרד החינוך, אני ראש האיגוד הישראלי למחשבים וחינוך, עבודה שאני עושה בהתנדבות וזה נקרא מו"ח ועכשיו היה כנס גדול של מו"ח.

אבל מה עם פרוייקט כינרת.

אני מוכנה לשמוע על זה, אני שייכת למשרד החינוך.

פגשתי את שני החבר'ה האלה והם הבטיחו שישלחו לי חומר והם לא שלחו לי, רציתי לתת להם במה בכנס שלנו.

הם הוציאו תקליטור שבו יש מערכת הפעלה של open source של לינוקס, עם מעבד תמלילים וכל מיני דברים שילדים יכולים לשים במחשב הכי דפוק שיש להם בבית ולעשות עבודות בלי שיגנבו או יקנו אופיס. שמעתי שהם לא הצליחו לחדור כי מישהו שם התנגד.

הם היו בוועדה וקבעתי אתם שישלחו לנו מידע, רציתי לתת להם במה בכנס כשכל צמרת משרד החינוך הייתה שם. הם נעלמו לי מהאופק.

התוכנה שלנו יכולה להשתלב גם על התקליטור הזה של כינרת אם זה בבתי ספר כי אנחנו דורשים את מינימום התשתיות.

עשינו כבר עסקים פה, השקנו מוצרים, ואני באמת רוצה להודות לכם, אני חושבת שאתם עושים עבודה יוצאת מהכלל, בכלל היה לנו יום מרתק וזו הזדמנות לומר את זה, לראות את הארץ הנהדרת שלנו עם הרבה ציונות, ואני חושבת שאלה שמקבלים החלטות שם בירושלים צריכים גם להכיר לראות ולהיפגש כדי לדעת מה יש לנו, כי מה שרואים מכאן לא רואים במקום אחר. אם באים ורואים את האנשים ומה שהם עושים, רואים שיש הרבה תקווה במדינה הזו ורק צריכים לעזור להם, לא רק לא להפריע אלא לעזור להם כדי להתקדם למקומות יותר טובים כי הפוטנציאל הוא פשוט עצום.

אני יכולה להעיד על עצמי שאני מנסה לשכנע את מי שצריך, לצערי הרב את משרד האוצר לא הצלחתי למרות שבשלוש המפגשים שהיו לי עם שר האוצר הצגתי לו את התכנית ומה שצריך לעשות, כל פעם קבלתי שבחים על התכנית ואמרו לי, את צודקת וזה מה שצריך לעשות, התוצאה הייתה יותר מהפוכה. הפוכה אני מתכוונת לצמצומים של המדען הראשי, ב- 45%, החממות הטכנולוגיות, וכל מה שמייצר הכנסה ומקומות עבודה, ושיש לו עתיד, חתכו ובגדול.

זו דווקא הזדמנות לקו מערכות להיכנס אבל הצרה שהם יותר מידי זולים אז לא מתייחסים אליהם.

לא סתם אמרתי את מה שאמרתי. זו בעיה אחת אבל אני לא מוותרת הייתה אמורה להיות לי פגישה עם ראש הממשלה בדיוק בנושא הזה היא בוטלה בגלל שחליתי אבל אני בטוחה שהיא תתקיים. באותו שבוע הייתי אמורה להיפגש גם עם אולמרט באותו עניין כדי לנסות לקדם את הנושא הזה, אני אמשיך ללחוץ עליהם כדי שהם יבינו שהתקציבים שהם מציעים לנו לא מובילים אותנו למקום יותר טוב אלא להפך. והעתיד זה באמת מה שאתם עושים פה ולא להשקיע בכלכלה הגרמנית.

אם את יכולה קודם כל לשלוח אותם לפה, כדי יסתכלו על מה שיש.

בין היתר, זה התהליך. לפני שבועיים היינו בחברת דגם מערכות שהיא בתחום החינוך והם עושים דברים נפלאים אז כתבתי מכתב לשר התמ"ת והוא אכן כתב לי שהוא עצמו היה שם והוא שולח מישהו לשם והוא ידווח לי מה הוא מתכוון לעשות בעניין. אני לא אוותר לו, זו דרך ללחוץ עליהם כדי שייקחו חברה ישראלית כי הוא אמר דברים דומים למה שאתה אומר. הוא עובד נהדר בחו"ל אבל בארץ לא לוקחים אותו, משרד החינוך לא משקיע כמו שצריך, ויש לו מה להציע, דברים פשוט נפלאים בתחום החינוך.

אני בהחלט אוציא מכתב גם לשר האוצר וגם לשר התמ"ת ואמליץ להם לבוא לבקר כדי שיראו מה הם עוזרים לקלקל במדיניות שלהם וגם נדרוש שיתחילו להשקיע בחברות ישראליות בעלות פוטנציאל וכל עוד אני בתפקידי כחברת כנסת פשוט לא נרפה ואני בטוחה שזה יעזור.

את זוכרת שהייתה תקופה שבמכרזים, היה משהו כמו 15% העדפת חברות ישראליות, זו הייתה העדפה מתקנת, זה לא קיים היום?

במיוחד בתחום התוכנה ודברים שבתכנון ובייעוץ, תמיד יש את הסף שלא מגיעים אליו כי זה בכיוון אחר לגמרי ואין סיכוי לחברה ישראלית כי זה מכוון לחברות מסוימות, וזה לא בסדר. אני רוצה להודות לכם על האירוח ולכל המארגנים, היה מאד מעניין ותודה לכולם.

הסיור הסתיים בשעה 15:15