פרוטוקולים/עבודה/8401



5
וועדת העבודה והרווחה - 9.2.04

פרוטוקולים/עבודה/8401
ירושלים, י"ב באייר, תשס"ד
3 במאי, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 118
מישיבת וועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום שני ,י"ז בשבט התשס"ד, 9.2.04 שעה 11:30

ס ד ר ה י ו ם

התייקרות הלחם

חברי הוועדה: היו"ר שאול יהלום
ישראל אייכלר
ג'מאל זחאלקה
יגאל יאסינוב
רן כהן
מאיר פורוש
יאיר פרץ

שר הרווחה זבולון אורלב
דב גולדברגר, מנכ"ל משרד הרווחה
בתיה ארטמן, ס. בכיר ליועמ"ש, משרד הרווחה
חיים פוזנר, מנהל אגף שירותים חברתיים ואישיים, משרד הרווחה
ישראל בודיק, מנהל מחוז באר שבע והדרום
משה בר סימן טוב, משרד האוצר
מוטי בריל, ראש העיר ערד
צביה דורי, מפקחת על המחירים, משרד התמ"ת
עדי אלדר, יו"ר מרכז השלטון המקומי
מאיר כהן, ראש העיר דימונה
אתי פרץ, מזכ"ל איגוד העו"ס
מירב יפתח, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
דוד עמר,
שאול כמורה רז, ראש מועצת חצור הגלילית
דליה אהוד, איגוד העובדים הסוציאליים
יהודית גלנץ, רווחה - עיריית ערד
יהודה ברגר, ראש ענף פרסום בנק לאומי
כהן משה, מנהל מרחב דרום בנק לאומי
סרגיי בחובסקי, עיריית ערד
מואלסי עבד, ראש מ.מ. פרדיס
פיני קבלו, מנהל הקשר שלטון מקומי כנסת
נגה בולנסקי, יו"ר לשכת הקשר הסתדרות הכנסת
אריה, ראש המועצה גבעת עדה
בסין מארק, ראש מועצה בני עי"ש
שמואל אבואב, ראש מועצת ק. טבעון
מאלק בדר, ראש מועצת חורפיש
דנה נויפלד, מרכז מחקר ומידע של הכנסת
סמי כהונאי, מרכז מחקר ומידע של הכנסת
ברוך לוי, מרכז מחקר ומידע של הכנסת
אורנית טלגאוזקר, מטעם שינוי
אורית שמחוון, עו"ס, עיריית ערד
דליה, יו"ר איגוד עו"ס מחוז הדרום

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ

רבותיי, יש לנו היום סדר יום עמוס. ואנחנו כללנו בהתחלת הישיבה דיון קצר על ה"ברוך והמכה"
שקיבלנו היום על העלאת מחיר הלחם. במצב שמדינה נאבקת בבעיות חברתיות קשות של הגדלת מעגל העוני מצד אחד, והתמודדות קשה מאוד עם אבטלה שאינה קטנה, לצערנו הרב, העלאת מחיר הלחם זוהי מכה קשה מאוד לשכבות החלשות בחברה.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העשירון התחתון מוציא פי שישה על לחם אחיד לעומת העשירון העליון. בחמישון התחתון מוציאים 5.2 ש"ח בחודש ובחמישון העליון רק 1.8 ש"ח. על לחם פרוס מוציא העשירון התחתון פי 3.5 מהעשירון העליון.

לכן אין ספק שייקור הלחם והיום אנחנו מדברים על עשירון, אבל יש כאן מאיון. אין לי ספק שיש היום משפחות שהלחם מהווה עבורם מרכיב עיקרי במזון. ודווקא היום, ברגעים הקשים האלה של המדינה מבחינה חברתית, העלאה של מחיר הלחם בהתייקרות של 25 עד 27 אחוז של הלחם האחיד, מדובר שהלחם האחיד התייקר ב25- אחוז, זה דבר שלא ייעשה. ואנחנו רואים את זה בביקורת קשה וחמורה ואנחנו הקדשנו את הישיבה הזאת, קודם כל להתראה ולהרתעה ולבקשה מהממשלה שתשקול שנית את צעדה. למרות שזה פורסם היום, למרות שזה הועבר, שתשקול את צעדה.

אנחנו שמענו בתקשורת את השר במשרד האוצר שאומר, אפילו זה נעשה בלי ידיעתי, לא ידעתי מהעניין. אז אוי לנו ואבוי לנו אם צעד כזה קשה של ייקור הלחם, ששר האוצר או השר במשרד האוצר, השר מאיר שיטרית, אינו יודע.

נמצא איתנו גם שר הרווחה, שכמובן הנושא העיקרי זה הנושאים הבאים שלנו היום. אבל בבקשה אם אתה יכול להתייחס לזה.

אולי הערה לפני שאתה מתייחס. כאשר העלו את מחיר הלחם הפרוס לפני חצי שנה, אמרה הממשלה שהלחם האחיד נשאר במחיר הזול. היום, כמה חודשים לאחר שהעלו את מחיר הלחם הפרוס, מעלים את מחיר הלחם האחיד. הם אומרים, שמתברר שרוב האנשים אוכלים לחם פרוס. אז אם רוב האנשים, 77%, אוכלים לחם פרוס למה העלתם את זה לפני כמה חודשים?

אדוני היו"ר, אני מתפלא עליו, זה השקר של הראשון של הממשלה?

לדעתי זו הונאה.

קודם כל, עפ"י החוק מי שמאשר את המחירים שבפיקוח, זה השר הנוגע בדבר ושר האוצר.
ובמקרה הזה יש חמישה מוצרי לחם שהם בפיקוח. ומי שמוסמך עפ"י החוק לאשר את ההתייקרות זה שר התעשייה המסחר והתעסוקה, ושר האוצר.

החמישה מוצרים שהם בפיקוח, זה לחם אחיד שחור, לחם אחיד לבן, לחם פרוס שחור, לחם פרוס לבן וחלה. כל יתר מוצרי הקמח הם כידוע לא בפיקוח. אנחנו קיבלנו הודעה למרות שזה לא מחייב בחוק, ממנכ"ל משרד התמ"ת לפני כחודש או חודש וחצי, על כך שעפ"י התחשיבים של המשרד, יש צורך לעלות את המחירים. גם בגלל התייקרות הקמח וגם בגלל התייקרות עלויות שונות של המאפיות. אנחנו במשרד הרווחה לא ערוכים ולא בדקנו את העניינים הכלכליים.

רק היו לנו שתי התראות. א: הבהרנו שהואיל וצריכת הלחם היא שכיחה יותר בעשירונים התחתונים וגם הנתונים שהקריא יו"ר הועדה, היו לפנינו. זה ברור שסל המזון של השכבות העניות, יש בו שכיחות גבוהה יותר של לחם. לכן הבהרנו שהתייקרות הלחם תכביד יותר על העניים, לפי חשבוננו היה מדובר בכמה עשרות ש"ח למשפחה בחודש. זה תלוי בהרכבה. אנחנו חושבים שבין 20 ל40- ש"ח, תלוי באיזה הרכב משפחה מדובר.

והבהרנו שלאור הקיצוצים בגמלאות ובקצבאות והתייקרויות שירותים שונים, ולאור הגברת האבטלה וירידה בשכר, אנחנו חושבים שזה עלול לדרדר אנשים עד כדי אי ביטחון תזונתי, וחרפת רעב. התופעות של זקנים, של חד-הוריות, של ילדים, שנקלעים למצוקה תזונתית היא ידועה. כל המדינה מעכבת את תשובתה בכל הסוגייה של הבג"צ של קיום בכבוד, ומשרדנו התריע בפני משרד המשפטים ומשרד האוצר שלצערנו מצב שירותי הרווחה הם כאלה שיש משפחות בישראל שחיות באי כבוד, בלשון המעטה.

אין לנו שום טענה כלפי משרד התמ"ת. מי שמופקד על המחירים - מופקד על מחירים. אנחנו חשבנו שהראיה צריכה להיות ראיה לאומית רחבה ולא רק ראיה של משרד התמ"ת. ולכן פניתי למנכ"ל משרד רה"מ והצעתי לו לקיים דיון רחב כדי להבין שאי אפשר שכל משרד יכה את העניים מהכיוון שלו. והראיה צריכה להיות ראיה לאומית רחבה.

כשהוא שאל אותי מה העצה שלו - אמרתי לו שיש לי עצה פשוטה מאוד - לבטל את המע"מ על הלחם. אם אין מע"מ על פירות וירקות וטוב שאין מע"מ על פירות וירקות - יש רבות ממדינות אירופה שנוהגות לפטור מוצרי יסוד עממים, כמו תחבורה ציבורית, ספרי לימוד, בגדי ילדים, לפטור ממע"מ, ובמקום להוריד את האחוז במע"מ, מ- 18% ל- 17%, להשאיר אותו על 18 אחוז. את ה- 2 מיליארד ששווה כל אחוז, להחזיר בצורת פטור או הנחה מאוד משמעותית של מע"מ על מוצרי יסוד.

לשמחתי ענה לי מנכ"ל משרד רה"מ שהעצה הזאת בהחלט נראית ראויה בפניו וזאת הסיבה שהעלאת מחיר הלחם התעכבה בערך בחודש או חודש וחצי בעקבות המאבק שלנו. לצערי, לקראת סוף קיבלתי הודעה ממנכ"ל משרד רה"מ, שאף שהעצה והבקשה והרעיון הוא רעיון נכון - אבל דרוש זמן כדי ליישם אותו ומאידך ייקור הלחם נדרש בגלל שהמאפיות מאיימות שכבר הן נמצאות בהפסדים.

ביקשתי לשקול פיצוי באמצעות מערכת הקצבאות והגמלאות שבין 20 ל40- ש"ח, לצערי גם לעניין הזה לא נעניתי בחיוב. אני בהחלט סבור שהמהלך הזה יש בו בעיה קשה. אני עדיין לא התייאשתי מהנושא של ביטול מע"מ ואני חושב שזה צריך להיות הכיוון. לא ביטול מע"מ על כל מוצרי הקמח, קראתי באחד מכלי התקשורת, ביקורת עלי למה הסכמתי להעלאת מחיר הקמח - אני לא העליתי את מחיר הקמח. מחיר הקמח עלה בעולם ומהקמח גם עושים מוצרים מאוד יוקרתיים.

אני לא חושב שמדינת ישראל צריכה לסבסד את כל העולם - היא צריכה להוריד מע"מ ייעודית לאותם מוצרים שהם נדרשים. לא צריכים להוריד מע"מ על לחם כזה, אני לא חושב שמי רוצה לאכול כזה - שישלם את מחיר העלות. גם שמעתי שהשר שיטרית הבוקר שהתקילו אותו בראיון בסוגייה, והוא אמר, שהוא לא ידע כי הוא לא אמור לדעת, מי שיודע זה שר האוצר, כי הוא חותם. על כל פנים, רצוי ששר במשרד האוצר ידע אבל לא זה העניין.

הוא הציע להוציא את חמשת הלחמים שבפיקוח, שציינתי אותם, לחם אחיד, לבן, שחור, פרוס, לבן ושחור וחלה להוציא אותם מהפיקוח. הוא חושב שאם יבטלו את הפיקוח על אותם חמישה לחמים, המחיר יירד. אני חושב שטעות גדולה מאוד בידו. כי אם הפיקוח מצא שאלה העלויות - אז לפחות המחיר הזה יהיה הבסיס שממנו זה יעלה.

לכן, אני חושב שאסור להוריד את הפיקוח, כמו שיש פיקוח גם על ספרי לימוד וטוב שיש פיקוח על ספרי לימוד. כל המוצרים הרגישים האלה לא צריכים להיות כלולים במאבקים של מחירי שוק. מדינה צריכה להתערב במינימום, אבל להתערב באותם נקודות תורפה ולהגן על החלשים.

תודה רבה. תסבירי לנו בבקשה גב' דורי, את החשבון.

אני אסביר בכמה מלים, איך מתבצע הפיקוח על המחירים.

וגם הסיבה למה העליתם את הלחם הפרוס לפני חצי שנה.

הפיקוח על מחירים מורכב משני חלקים. חלק אחד זה בדיקת רווחיות. כל מי שחושב שהוא
מפסיד במוצרים בפיקוח, רשאי לדרוש בדיקת רווחיות.

אנחנו בודקים את הרווחיות לפי כללים של דוח סאורי, שעיבדנו ביחד עם משרד האוצר לפני 10 שנים. אם המוצר הרווחי שנמוכה ממה שאנחנו מאשרים - מעלים לו את המחירים. אנחנו גם יוזמים בדיקות מחירים. ואם המחיר גבוה מדי - אנחנו מורידים מחירים. לאחרונה לפני חצי שנה, הורדנו מחירים של מרגרינה ומיונז כי הרווחיות שם היתה גבוהה יותר ממה שאנחנו מכירים.

מרכיב שני, זה עלויות שוטפות. יש סל תשומות לכל מפעל ומפעל. יש לכל תשומה, אנחנו בודקים אך ורק לפי מדדים רשמיים. לא מסתפקים, לא מקבלים לחלוטין חשבון ספק. אנחנו עורכים או מחירים של דולרים או מדדים של הלשכה לסטטיסטיקה שהם מדדים חיצוניים, או מחירים של מוצרים אחרים שאנחנו מאשרים.

מה שקרה בלחם הוא, שלמעשה המאפיות באו אלינו כבר לפני ארבע שנים וטענו שיש להם רווחיות נמוכה מדי, אז אישרנו להם 20 אחוז פיצוי בגין הפסדים. זה היה לפני ארבע שנים, ועכשיו הם באו ושוב טענו שהם מפסידים. עשינו בדיקות לשלושת המאפיות הגדולות שמספקות לחם בפיקוח, והסתבר שאנחנו צריכים להעלות את המחירים ב- 17%. בגלל שהתשומות השוטפות יורדות, מדד המחירים לצרכן והכל יורד, יצא שמגיע להם רק 15.72%. מתוך זה לא אישרנו את הכל, אלא אישרנו רק 14.18%. כלומר, עדיין חייבים להם את החלק שלא אישרנו להם.

דבר שני, ההתייקרות הממוצעת שלהם היא 14.18, כאשר מגיע להם 15.76 אחוז. עדיין חייבים להם משהו שיינתן רשמית. ישבנו לבדוק איך לחלק את ההתייקרות הזאת בין סוגי הלחמים השונים. האמונה הרווחת היא, שהלחם שמשתמשים העניים זה הלחם האחיד והלבן הלא פרוס. לכן, לא העלינו את זה אלא העלינו את האחרים. למעשה משנת 2000, עלו רק הלחמים הפרוסים ונוצר מצב שיש פער בלתי סביר, בין מחירי הלחמים הפרוסים לבין מחירי הלחמים הלא הפרוסים.

מתי היתה הפעם האחרונה שעלה מחיר הלחם
הפרוס?

מה איכפת לי שיש פער. הרעיון שלהם זה רעיון של רווחה. אם אני בא למשפחה והמרכיב המרכזי
שלה זה לחם והיא צריכה להוציא על לחם ויש לה הרבה ילדים, והיא צריכה את העניין הזה. אז אני אומר לה, גבירתי היקרה, אימא-אבא, נתנו להם אפשרות, נכון שלחם פרוס עולה כך, אז אתם תפרסו את הלחם ויהיה לחם אחיד לא פרוס. ז"א, להעלות היום לחם אחיד לא פרוס, ב27- אחוז, הרי תחשבי על המשפחות העניות שכן צורכות. היא תלך למכולת ותקנה, אם היא קונה ארבעה לחמים פחות לחם אחד. הרי זו מכה.

אני רוצה להסביר למה העלינו יותר את הלחם האחיד והלבן הלא פרוס. אז כאמור, אמרנו שניתן
להם את רוב ההתייקרות, לא את כולה. וחלק נשאיר לעתיד.

בעת חישוב ההתייקרות בין סוגי הלחמים השונים, מה שלקחנו בחשבון זה סקר הוצאות משפחה של הלמ"ס. זה נתון אובייקטיבי שאני חושבת שאף אחד לא מערער על אמינותו ועל האובייקטיביות שלו, וזה הנתון האחרון שישנו לשנת 2001. לקחנו מה שקורה בחמישון התחתון של האוכלוסייה, ומסתבר שסה"כ ההוצאות של משפחה בחמישון התחתון של האוכלוסייה זה 6,105 ₪ ומתוך זה למזון 1,167 ₪. לחמים, דגנים ומוצרי ברזל זה 220 ₪.

בדקנו מה קורה בלחמים השונים - זה מה שקבענו בעצם את ההחלטה - לחם אחיד שחור ולבן - זה הלחם הלא פרוס בפיקוח - הם צורכים בממוצע 4.4 ש"ח בחודש. זה נתונים מהלמ"ס. לחם פרוס והלחם הפרוס בפיקוח - הם צורכים 15.1 ש"ח. כלומר, הם זוכים, הרוב המוחלט של הצריכה של המשפחות בחמישון התחתון, זה לחמים פרוסים ולא פרוסים.

זה מה שצעקנו כשהעליתם את הלחם הפרוס.

מסתבר שטעינו ואנחנו מנסים לתקן את הטעות.

על גבם של מי טעיתם?

עובדה שטעינו בעבר.

שר הרווחה אתה לא שומע, מודים פה בפני הוועדה שטעו בפעם הקודמת. עם עוד נתון כזה,
היית מתמודד מול אולמרט ונתניהו.

אנחנו לא בודקים תחשיבים של משרד התמ"ת ומשרד התמ"ת לא בוחנים אבחונים של ילדים
מפגרים של משרד הרווחה. כל משרד עוסק בתחום המקצועי שלו.

רק לשם ההשכלה הכללית, אם יורשה לי, לחם מיוחד ולחמים שלא בפיקוח בכלל, החמישון
התחתון צורך ב- 10 ₪ לחודש.

כן, אבל זו הטעות שלכם. החמישון האחרון, פירושו של דבר שני עשירונים שגם אותם צריך
לפלח. שני המאיונים התחתונים ביותר, אותם תיקחו בחשבון.

שני המאיונים התחתונים ביותר של מדינת ישראל, אלה אלפי משפחות שצורכות בעיקר את הלחם האחיד, מה קורה איתם? הרי אי אפשר לעשות כאן ממוצעים. אנחנו צריכים לפלח אותם ואת זה הסברתי למנכ"ל שלך. לא לעבוד פה לפי ממוצעים, זה מאוד בעייתי.

לא רק זה ואני הסברתי קודם, יש סטטיסטיקה, את צודקת, ויש גם תשובת המדינה. המדינה
צריכה לבוא ולומר למשפחה ענייה, 'אני נותנת אפשרות להתקיים'.

נכון, יכול להיות שהיום את צורכת רק את הפרוס ואת הולכת למכולת והעלו את זה, כך שבמקום ארבעה לחמים את צריכה לקנות שלושה, אז תקני ארבעה לחמים של הלחם האחיד. זה אותו מוצר, אלא שצריכים לעבוד עליו ולפרוס אותו, וזה לא מוצר פחות טוב או פחות מזין. לכן בתשובה של המדינה במצב כלכלי קשה, היא כן צריכה להתחשב באפשרות לתת לאנשים את אותו מוצר במחיר יותר מוזל.

אז באים ואומרים סטטיסטיקות, אבל היום המשפחה הענייה, אותן אלפי משפחות עניות שכן צורכות את הלחם האחיד, העלו להם ב- 27%. זה מזעזע.

אני חוזר ושואל, מתי היתה העלייה האחרונה של הלחם הפרוס?

העלייה האחרונה של הלחם הפרוס היתה ב- 20.9.02. לפני כן, זה היה ב- 23.7.02.

האם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רוצה לומר משהו?

מדד חודש פברואר במונחים, ההתייקרות על החמישון התחתון, תהיה פי שתיים מהחמישון העליון.

למה אתם בודקים חמישון ולא עשירון ולא את מחצית העשירון התחתון? הרי אתם שותפים
למדדי העוני של הביטוח הלאומי, למה אתם עושים את זה? אתם מערבבים פה אוכלוסיות לא רלוונטיות. בחמישון התחתון תיקחו את אלה שחיים מתחת לקו העוני, שרובם זה עשירון תחתון, לא חמישון תחתון.

יש לנו את הנתונים של העשירונים, אבל אנחנו לא מפרסמים אותם.

למה לא מפרסמים, זה סוד ביטחוני?

לא, לא סוד ביטחוני, יש את הנתונים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

למה אתם מקילים בעניין הזה, גם זה חמור מאוד. מה הבעיה, אם העשירון העליון משלם חצי
מהעשירון התחתון, זה כבר קטסטרופה. למה צריך להקל ראש בזה?

קודם כל ח"כ רן כהן, אנחנו לא מקילים ראש בשום נתון. כל מה שאנחנו באים ואומרים בוא נתמקד במצב הקשה הזה על העניים ביותר. זאת הנקודה.

שני העשירונים התחתונים עניים, ואני אומר לך
שמחיר עליית הלחם ישפיע גם על החמישון
החמישי, ולא רק על השני והשלישי.

מהנתונים שאנחנו ראינו, בעשירון התחתון עשירית מהמדד תהיה רק התייקרות הלחם,
כאשר בחמישון העליון אפילו לא כמחצית האחוז. ההשפעה על המדד היא כללית.

דבר מעניין שאנחנו בעצם ראינו גם, שהפיתה שלא התייקרה. במידה והיו מעלים גם את מחירה של הפיתה, ההשפעה היתה הרבה יותר על החמישון התחתון משום שהחמישון תחתון מוציא פי שתיים על פיתה מאשר לחמים רגילים.

תודה. אני אתן דקה לכל חבר כנסת ואנחנו עוברים לנושא הבא, כי על זה התכנסנו כאן, זו רק שאילתא דחופה שהיתה לנו כאן.

אני מודה לך על זה שאתה מאפשר להעלות את הנושא, שהוא באמת דחוף ובוער, נדמה לי שזה הנושא הבוער ביותר שיש היום במדינה, ואני שמח על כך ששר הרווחה נמצא פה.

אני זוכר את שר הרווחה מתייחס מעל בימת הכנסת לגבי דוח העוני האחרון שהתפרסם לשנת 2002. הוא אמר, ובצדק, "מה אתם רוצים ממני אני בכלל לא הייתי בממשלה". היו מפלגות אחרות והוא מנה את המפלגות שכן היו בממשלה, כאשר ב- 2002 הגענו לממדים כאלה.

אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך, זה כבר לא 2002 אלא 2004 האם אתה ידעת במשך 40 יום על כוונה זדונית כזו?

אני פרסמתי אותה.

אם זה לא בא לידי ביטוי, אם אתה לא באת לכנסת, אם אתה לא באת להרתיע, אני לא יודע
איפה אתה פרסמת.

לציבור.

40 יום כשר רווחה ידעת על הדבר הזה, על כוונה זדונית להעלות את מחירי הלחם ב- 27%, לגזול את פת הלחם מאותם עניים. אני לא יודע אם רק לעניים, אומר פה חה"כ רן כהן, שגם נגיעה לשכבות העליונות יותר.

אבל זאת פת לחם, כוונה זדונית כזו, וזה כבר לא ב- 2002 אלא זה ב- 2004 כשאתה שר הרווחה. אני מצטער על כך, אין לי שום דבר אישי נגדך, אני מצטער על כך שאתה כשר הרווחה לא התרעת ולא זעזעת את המדינה.

אתה טועה, התרעתי מעל כל במה. לציבור הישראלי, יש זיכרון הוא קצר. לפני שלושים או
ארבעים יום, היו כותרות על כוונה להעלות את מחירי הלחם.

אבל מה עשית במשך ארבעים יום? הגענו ליום הגרוע ביותר שיש עכשיו.

משרד התמ"ת עמד כבר לפרסם, בלמנו את זה.

אני רוצה רק לומר, זו ממשלה שאין לה בינה, לשרים אין לב ולעניים לא יהיה לחם.

אני רוצה לומר שכל הרעיון וההבדל בין שלטון דמוקרטי ושלטון של צארים ופריצים, זה לא
בשיטת הבחירה - אלא ביחס לעניים ולחלשים. הדמוקרטיה נועדה כדי להגן על העניים ועל החלשים. כי החזקים יכולים להיות פריצים וצארים.

"אם אין להם לחם שיאכלו עוגות", אמרה מרי אנטואנט אשתו של המלך לואי, כי הם לא הרגישו את העם, ואז היתה המהפכה הצרפתית. אני חושב שהעניין הזה של הלחם, זה קו פרשת הלחם. כמו שיש קו פרשת המים, כך יהיה קו פרשת הלחם.

קודם כל, אני תומך בהצעה של שר הרווחה לבטל את המע"מ. ואני רוצה שזאת תהיה אולי דרישה אם היו"ר יסכים, של הוועדה, לבטל את המע"מ על מוצרי היסוד כמו הלחם ואולי עוד כמה דברים.

דבר שני, אם הממשלה תמשיך בדרך הזאת, פשוט העם יפסיק לשלם מסים. אולי נצא לעם בקריאה, כל מי שיש לו מחסור בלחם - שיכריזו ביחד על מרי מסים ואז נראה את שרי האוצר והאחרים, איך הם עומדים מול האנשים שאין להם לחם לאכול.

אדוני היו"ר, אדוני השר, נפל בחלקי לטפל בנושא של העלאת מחירי הלחם כשהייתי שר התעשייה
והמסחר, וזה בדיוק ההבדל בין הממשלות.

הממשלה הזאת עכשיו חונקת כבצבת את השכבות החלשות. משום שהיא לא נוהגת רק בהעלאת מחירי הלחם. אילו באמת נתנה לשכבות החלשות יכולת פרנסה והכנסה יותר גדולה - יכול להיות שהיה צריך ליישב את מחיר הלחם. אבל מה שהיא עושה זה כפול. היא גם קיצצה באופן דרסטי את הקצבאות ואת כוח הקניה של השכר. וגם מצד שני, מעלה את מחיר הלחם ב27- אחוז לעומת העלאת המחירים האחרים, במחיר יותר נמוך.

כלומר, היכולת של אותה שכבה היום לקנות אפילו לחם על השולחן בארוחה - הופכת להיות לקשה הרבה יותר בשכבות החלשות. דבר שני, אין בזה שום רע שממשלה מסבסדת מוצרי יסוד. אגב, ממשלה מסבסדת תרופות - אז מה עכשיו יבואו ויגידו, שלא מסבסדים תרופות? אם האנשים היום יותר רעבים ואנחנו יודעים שיש יותר רעבים ויותר נוברים בפחי האשפה, אז מה הם רוצים עכשיו, שעוד יותר ינברו בפחי האשפה?

הממשלה היתה צריכה להחליט שהיא הפעם סופגת את אותה עלות של מחירי הלחם לפרק זמן עד שהוא תוכל לנהוג באופן אחר. אני למשל, בזמנו, וצביה עדה לעניין, העליתי את מחיר הלחמניות ועצרתי את מחירי הלחם. למה היא לא יכולה לעשות את זה?

הלחמניות לא בפיקוח.

על לחמניות שבפיקוח. יש לחמניות בפיקוח.

אין לחמניות בפיקוח.

תאמין לי אני מכיר את זה. יש לחמים פרוסים ויש לחמים כאלה. בתוך סוגי הלחמים שבפיקוח יש
כאלה שהם יותר עממיים, כמו לחם אחיד וחלת שבת וכמו אחרים, שמשתמשים בהם יותר באוכלוסייה. יש לי הצעה בשבילך אדוני השר, תערער על ההחלטה הזאת בממשלה ושהממשלה תחליט לבטל את זה, ותסבסד את מחירי הלחם לאנשים הפשוטים.

אני רק רוצה לסכם ולומר.

אנחנו מתריעים בפני הממשלה שהעלאת מחיר הלחם ובפרט העלאה דרסטית כל-כך, דרקונית כל-כך של 27 אחוז בהעלאת הלחם האחיד, היא פוגעת באופן קשה מאוד באוכלוסיות החלשות. קל וחומר במצב הכלכלי כולל האבטלה הקשה, הפגיעה מקבלת חומרה יתירה.

ואנחנו פונים בזה לממשלה לדון שנית בנושא ולמצוא פתרונות אחרים ובפרט שהפתרונות יביאו שמחיר הלחם יחזור לקדמותו, לרמתו הקודמת. בכל מקום שאנחנו נמצאים רואים שגם כאשר יש בתי תמחוי, גם כאשר עוזרים בהזנה בבתיה"ס כיום, לא בצורה ממלכתית - הבסיס הוא סנדוויצ'ים מלחם אחיד. זה הבסיס וזה בסיס לאלפי משפחות עניות או לעשרות אלפי משפחות עניות. ואנחנו צריכים להתחשב בזה ולא לנהוג בשרירות מספרית חשבונאית שמאחריה אין לב ונשמה.

תודה רבה.





הישיבה ננעלה בשעה 12:00