כנסת פתוחה

פרוטוקולים/מלחמה בסמים/8334



5
הוועדה למאבק בנגע הסמים – 10.2.2004


פרוטוקולים/מלחמה בסמים/8334
ירושלים, ה' באייר, תשס"ד
26 באפריל, 2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 38
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
שהתקיימה ביום שלישי, י"ח בשבט התשס"ד, 10.2.04, בשעה 11:00


ס ד ר ה י ו ם

הצגת תוכנית משרד החינוך בעקבות ריבוע התקציב

חברי הוועדה: היו"ר איוב קרא
יעקב אדרי
יצחק הרצוג

חנה שדמי, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, משרד החינוך
גליה שחם, מ"מ ממונה על מניעת עישון וסמים, משרד החינוך
ד"ר לטוטה בלנקה, משרד הבריאות
גילה ברנט, מפקחת מחוז מרכז בנושא סמים, משרד הרווחה
נעמה צוויג, עוזרת ראש תחום טיפול ושיקום, הרשות הלאומית למלחמה בסמים
גיא כהן, סגן יו"ר, ארגון הורים ארצי
מעין מור, מועצת התלמידים והנוער הארצית

בת שבע פנחסוב

חבר המתרגמים בע"מ


הצגת תוכנית משרד החינוך בעקבות ריבוע התקציב

אני מעריך את זה מאוד שסגן השר לביטחון פנים תמיד שואל ומתעניין ובא לישיבות מתוך ראיה שזה נושא מאוד קרוב אליו, הוא גם טיפל בנושא כשהוא היה ראש עיר.

בוקר טוב לכולם, אני רוצה לפתוח את הישיבה ושתציגו לפנינו את התוכנית של משרד החינוך לטיפול בסמים בעקבות ריבוע התקציב של משרד החינוך.

כפי שאתם יודעים רות לוי פרשה.

אנחנו מצטערים על כך, אני מאוד אהבתי את סגנון העבודה שלה.

גלית שחם היא מדריכה ארצית בתוך היחידה.

אני התכוננתי להציג פה היום את התוכנית של משרד החינוך לשנת התקציב 2004. אני קודם באמת אדבר על התקציב ואני אראה את ההשוואה בין התקציב של 2003 לתקציב של 2004. אנחנו קצת נבין את תוספת התקציב. הסעיף השני יהיה איך אנחנו מתארגנים לניצול תוספת התקציב. אני אדבר על המטרות שלנו בדברים האלה, בניצול של תוספת התקציב ובמטרות בכלל של תוכניות המניעה ואני אציג את התוכניות העיקריות שאנחנו פועלים בהם במערכת החינוך לגבי נושא מניעת שימוש בסמים, אלכוהול וטבק.

לפני שאני עושה את ההשוואה של התקציב אני אקדים ואומר ששרת החינוך והמנכ"לית הקציבו סכום נכבד לנושא של אחראי בית ספרי, שאני עוד מעט אפרט עליו. תוספת התקציב שאני מציעה עכשיו היא למעשה מיועדת חלק לשנה הזאת להכשרות וחלק לשנת 2004 ספטמבר ועד דצמבר, מבחינת המינוי של האחראי הבית ספרי. יש פה את המשחק שתמיד היה קיים, בין שנת עבודה בבית ספר לבין שנת תקציב, יוצא ששנת תקציב תמיד מתחלקת על פני חצי שנה וחצי שנה בשנת בית הספר.

אז קודם כל לגבי השוואת התקציב.

זה אומר שאחרי ההשתלמות, האדם שבבית הספר הוא האחראי על זה?

אני מייד אפרט על זה כל פרט ופרט, אבל אני רוצה להקדים ולומר. כפי שאתם רואים בטבלה הזאת סך הכל ל2004 יש לנו 7,840,000 ₪, לעומת סך הכל שהיה לנו 4 מיליון ומשהו בשנה שעברה. התוספת היא לנושא של אחראי בית ספר, התקציב הנוסף ניתן לדבר הזה.

עכשיו אני אפרט כמה מילים לגבי כל הסעיפים פה, כי זו בעצם החלוקה של התקציב שלנו. התקציב מחולק להשתלמויות ארציות שאלה השתלמויות שאנחנו עושים בהיקף ארצי, למעשה כבר בהשתלמויות הארציות האלה מופיע גם החלק שאנחנו מייעדים להכשרת האחראי הבית ספרי. אנחנו רוכשים בתקציב ימי הדרכה, יש לנו 50 מדריכים שפועלים בכל הארץ. יש חלק לפרסומים, יש חלק למחקר שמאוד מאוד חשוב לנו והשנה אנחנו עוד יותר נשים את הדגש בליווי והערכה של העבודה. פעולות מחוזיות הכוונה גם להשתלמויות שנעשות במחוז וגם להעברות לבתי ספר, זאת אומרת גם לפעילויות שנעשות בתוך בתי הספר. האחראי הבית ספרי זה כרגע הסעיף הכי נכבד פה.

התוספת התקציבית ניתנה לנו למינוי ותגמול אחראי בית ספרי בכל בתי הספר העל יסודיים בארץ.

הוא אחד מהצוות?

הוא מורה, הוא אחד מהצוות של בית הספר. למעשה יש בבית ספר רכזי מקצוע ורכזי שכבות, אלה בעלי התפקידים בכל בית ספר, הצעד הזה של שרת החינוך והמנכ"לית בעצם אפשר לנו להפוך אחד מאנשי הצוות בבית הספר לתפקיד כמו רכז שהוא אחראי על הנושא של פעילות מניעת סמים בבית הספר.

זה משהו נוסף למה שהוא כבר אחראי עליו?

זה משהו נוסף לעבודתו כמורה.

השאלה אם הוא גם רכז?

הוא לא רכז שכבה, הוא עכשיו יהיה שווה ערך, הרי גם רכזי שכבות ורכז חברתי ורכז מקצוע הם מורים בבית הספר שמקבלים תפקיד נוסף.

אולי תתארי לנו לפני זה מה הוא עושה ביום יום, כי השאלה היא האם הוא זוכה לשיתוף פעולה עם מנהל בית הספר, אם יש הנחיה לשעות תקן או שעות הדרכה?

כל השאלות שלכם הן שאלות שצפיתי והכנתי את זה בצורה מסודרת ונעבור על הדברים ואני אשמח לענות על שאלות.

קודם כל מבחינת הפריסה של בתי הספר אנחנו מדברים על 1,803 בתי ספר על יסודיים בכל הארץ. 594 חט"ב ו1,209- חט"ע. החלוקה היא מז'-ט' ומ- י'-י"ב, אז אנחנו מדברים בעצם על 1,803 בעלי תפקידים שיקבלו עכשיו 6% גמול למשכורת שלהם.

אנחנו ב- 2004 לוקחים על עצמנו להכשיר את 1,803 האנשים האלה בקבוצות של 50, בהשתלמויות של 50 איש לעשרים ושמונה שעות. עלות ההשתלמות היא 18 אלף שקל ואנחנו מדברים על 36 הכשרות שתתקיימנה בכל רחבי הארץ, לכל המגזרים. 28 שעות זה משהו בסדר גודל של ארבעה ימים.

מה הציפיה שלנו שיהיה כתוצאה מההליך הזה? שבכל בתי הספר העל יסודיים נושא המאבק בסמים יהיה במרכז סדר היום החינוכי ואנחנו אומרים שברגע שבבית הספר יש מישהו שהתפקיד שלו הוא זה, כמובן שכמורה הוא צריך לעשות את העבודה היום יומית שלו, אבל כתפקיד ניהולי- מינהלתי וכחלק מצוות ההנהלה הוא אחראי על זה שתהיה פעילות בהיקף נרחב בנושא של מאבק בסמים.

מה זה נקרא פעילות בהיקף נרחב? קודם כל אנחנו אומרים, כמו שאתם רואים את הסיסמה שמופיעה למעלה וכמו שפעם אמרו שכל מורה הוא מחנך, אסור למורה להיכנס לכיתה וללמד את המקצוע שלו ולהיות המומחה המקצועי ובעצם ולהתעלם מהדברים האחרים, אנחנו אומרים שעכשיו לנוכח המציאות שאנחנו חיים בה כל מורה צריך להיות מחנך למניעה. מה זה מניעה? מניעה זה בעצם היכולת של התלמיד כתוצאה מתהליכים שהוא עובר, כתוצאה מהשפעה של הסביבה, אנחנו רוצים שכל תלמיד יהיה בעל יכולת לבחור לעצמו את הדברים הנכונים, שידע ממה הוא צריך להיזהר, שיבנה לעצמו את הגבולות הפנימיים. במניעה אני לא מתכוונת לזה שאנחנו באים לעצור אותם ולהגיד להם לא, אלא אנחנו רוצים לעשות תהליך חינוכי מורחב כך שאנחנו נהיה בטוחים שיותר מהתלמידים שלנו יוצאים באמת עם יכולת בחירה שאנחנו נוכל לומר שאנחנו בטוחים בבחירה שלהם בדרך שלהם. אנחנו מדברים על שיתופי פעולה מכל הכיוונים.

יש כמובן את החלק של התלמידים והעבודה עם התלמידים, אבל מי עובד עם התלמידים? עם התלמידים עובדים המורים, ככל שהמורים יהיו יותר בעלי ידע ובעלי אכפתיות ובעלי מודעות, כך בעצם המסר שהתלמידים יקבלו יהיה יותר משמעותי, לכן שמתי את הנושא של המורים בראש. אנחנו מתכוונים לכך שיהיו השתלמויות, האחראי הבית ספרי יהיה מחויב לארגן השתלמויות של צוותי מורים בבתי הספר שלו ולהבטיח את זה שכמה שיותר מורים יהיו בעניין, זה השלב הראשון.

השלב השני הוא השילוב של נושא המידע על סמים במקצועות הלימוד. עד היום אנחנו עובדים על נושא מניעת שימוש בסמים בשיעורי מחנך, אנחנו רוצים להכניס את זה למקצועות הלימוד, למשל בנושא של מדעים, אנחנו הרי מדברים על על-יסודי, כל הנושא של השפעת חומרים, השפעת סמים על המוח זה חלק מאוד חשוב שקיימות תוכניות לימוד לגביו. דרך אגב, זו הגישה של הרשות למלחמה בסמים האמריקאית, הישראלית בעקבותיה, אבל הרשות למלחמה בסמים האמריקאית יש תוכניות לימוד מוכנות ומעולות שמותאמות לשכבות הגיל השונות שפשוט צריך לקחת אותם ולהעביר אותם.

בנושא של הבעה, כבר יש לנו חומרים. הרי למעשה בשיעורי הבעה והבנת הנקרא נותנים לתלמידים כל מיני קטעי קריאה, מהעיתונים או מאמרים ואין שום סיבה שלא נשלב בתוך זה כל מיני מאמרים שקשורים גם כן למידע על סמים.

הבעיה היא רק איך אותו בן אדם דואג שזה יכנס לכל הרוחב? מי מפקח שהוא עושה את התפוקה הזאת?

אולי פה אני באמת ארחיב לגבי ההכשרה ואחר כך אני אמשיך להסביר.

בהכשרה הזאת של האחראי הבית ספרי אנחנו דבר ראשון מגדירים את התפקידים, זאת אומרת חשוב לנו מאוד שאותו אחראי בית ספרי ידע מה הוא נדרש לעשות. יש לכם בחומרים שחילקנו את חוזר המנכ"ל שאנחנו בראשון במרץ נפיץ במערכת החינוך, מה זה האחראי הבית ספרי, איך הוא צריך להיבחר, מה הכישורים הנדרשים ומהם התפקידים.

אני אדגיש פה רק כמה דברים מתוך עשרת התפקידים של האחראי הבית ספרי. ברור שהתפקיד שלו לדאוג שהנושא ישולב בכל התוכניות ובכל שכבות הגיל, התוכניות קיימות והוא צריך לדאוג שהתוכניות האלה תופעלנה. מעבר לזה, הוא צריך לארגן השתלמויות לכלל הצוותים החינוכיים ולהיות אחראי להשתתפותם של המנחים של התוכניות בהשתלמויות בית ספריות שמתקיימות, ארציות או מחוזיות.
אנחנו מדברים על איזון וארגון פעולות עם מורים ועם גורמים בקהילה, זו נקודה שאני מאוד רוצה להדגיש אותה. אחראי בית ספרי בעיני הוא בדיוק כמו המתאם של הרשות למלחמה בסמים, יש את הרשות למלחמה בסמים ויש מתאם בהרבה מאוד רשויות מקומיות ובמקום שיש מתאם של הרשות שהוא חלק מהרשות המקומית הוא דואג לזה שתהיינה פעולות והוא צריך גם לדווח. האחראי הבית ספרי הוא למעשה אותו הדבר, אלא שהוא נמצא בכל בית ספר, הוא לא אחראי על מספר בתי ספר, הוא אחראי על בית הספר שלו, הוא עומד בקשר עם משרד החינוך והמדריכים שלו, עם המפקח המחוזי, אבל הוא גם בתוך הקהילה שלו בקשר עם הגורמים המקומיים.

הוא צריך לדווח לגורמים המקומיים?

הוא צריך לדווח גם לגורמים המקומיים כחלק מבית הספר וגם לגורמים של משרד החינוך, ובעצם הציפיה ממנו היא לארגן פעולות בתוך בית ספר אבל גם בסביבת בית הספר, מה שאנחנו קוראים קהילה.

אני לא סתם שואל, האם אותו מורה שמונה לנושא בבית הספר מדווח לאיש ברשות המקומית שנוגע לעניין, מנהל היחידה לקידום נוער או המתאם? כי אחרת מה יהיה, הילד הזה מטופל במסגרת בית הספר עד לשעה 16 או שעה 14, השאלה אם יש המשך לעניין הזה?

יש פה הבדל בין חטיבות הביניים לבין בתי ספר התיכוניים. התיכוניים הם בתי ספר עירוניים, רובם לפחות, ואז הם יותר מחוייבים לרשות המקומית. חטיבות הביניים, מה שנהוג אצלנו עד היום זה שיתוף פעולה עם הרשות למלחמה בסמים ועם המתאמים שלהם, זאת אומרת במקום שיש מתאם של הרשות למלחמה בסמים זה יותר פשוט.

המתאמים לא מוזכרים בכלל בחוזר המנכ"ל.

קודם כל זו טיוטה וההערות יתקבלו בברכה ואנחנו נוסיף את זה.

אני לא בטוח שמשרד החינוך, שלא במקרה, הרי כל אחד שומר על הטריטוריה שלו ואני ניהלתי מאבקים קשים מאוד בנושא של היחידה לקידום נוער על מנת לאחד את כולם, זה לא אומר ששאר המשרדים הם בסדר, ואז הם מדווחים רק למפקח שנמצא שם.

אני רוצה שניה להגיב על זה.

אני חושב שאת צריכה להעביר את רוח הוועדה מהסיבה הפשוטה שזה עבודה מקומית מאוד של בית הספר והיא צריכה לעבוד מול כל הגורמים בעיר.

אם תשים לב, כתוב פה הגברת הפעילויות מול ההורים והגורמים בקהילה שעוסקים בתחום מניעת הסמים, פה צריך באמת באופן יותר מפורש להזכיר את הרשות למלחמה בסמים.

בעצם מה שיצחק הרצוג אומר מקובל גם עלי, המלחמה היא לא רק נקודתית, צריכה להיות ראיה כוללת מערכתית.

אתם מתפרצים לדלת פתוחה כי ה"מוטו" הוא שיתופי פעולה כמה שיותר ואני מקווה שתראו את זה גם בהמשך. אז אולי פה זה כתוב קצת לקוני.

המפקח המחוזי הוא "פר אקסלנס" לנושא סמים או שהוא גם מתעסק בחינוך?

המפקח המחוזי הוא מפקח על בתי הספר העל יסודיים, הוא מפקח כולל שיש לו מינוי מיוחד, הוא הרפרנט לנושא סמים במחוז.

אני רוצה רגע להסביר בנוגע לשותפויות וגם במי צריך להיות במגע עם מי.

למפקח המחוזי יהיו מפגשים קבועים עם כל האחראיים הבית ספריים של המחוז שלו, זה יהיה הפורום שהם גם ידווחו אליו. ברמה המקומית יש גם מדריכים ויש גם את המפקח. אתה הזכרת את הקידום נוער, אנחנו הולכים לעשות הרבה יותר שיתופי פעולה בתוך המשרד, קידום נוער זו יחידה בתוך משרד החינוך וגם איתם נעשה הרבה יותר שיתופי פעולה ואתם תראו את זה בהמשך, כך שאנחנו ננסה כמה שיותר לערב את כל הגורמים שקיימים בתוך משרד החינוך וגם בחוץ לכוון לאותו הנושא.

חשוב שזה יהיה כתוב. היה לנו מכתב מיועצת בתיכון מאוד גדול בתל אביב שאמרה אני לא מצליחה לתפוס את התלמידים, תעזור לי. הרמתי לה טלפון ואמרתי לה את מכירה את הרשות למלחמה בסמים בתל אביב, היא אומרת לי לא, מכירה את אל-סם תל אביב, היא אומרת לי לא, אני אומר לה שיש להם מרצים נהדרים והיא אמרה שאף אחד לא אמר לה. אני אומר לך שאם המערכת לא תהיה מסונכרנת מול כל מי שיכול לעזור, גם הורים לדעתי, אני מאוד תומך במודל הזה אבל זה לא יעבוד.

המודל הזה אמור לענות בדיוק על דבר כזה, זה לא יתכן שבית ספר לא ידע על גורמים בקהילה שעוסקים בנושא. כל הרעיון הוא לעשות כמה שיותר שילובים, כי באמת אם כל אחד יעבוד לחוד אז לא נצליח.

יש לי שאלה אליך. מה אתם עושים כשאתם מוצאים נער שמשתמש בסמים?

אני מייד אגיע לזה.

המפקח המקומי על ידי מי הוא מתמנה?

על ידי משרד החינוך.

לא המפקח המקומי, המתאם בבית הספר.

על ידי המנהל?

כן.

והוא קשור ישירות למחוז? אין מישהו שמרכז ביישוב או בעיר לפני כן?

לא, אין, כי זו מערכת החינוך.

אני אסביר את ההיררכיה. יש קשר של שיתוף פעולה אבל זה לא כפופים. יש המון דברים של עבודה ביחד.

מחלקת החינוך בעיר צריכה למשל את כל המפקחים באותו העיר, הרי לכל בית ספר יש אחראי, אז צריך לא ישירות למחוזי, אלא בראיה המקומית בתוך העיר עם כל הגורמים זה צריך להיות.

יש פה תהליך של כל הזמן פיתוח של האחראי הבית ספרי וזה יעשה ברמה הארצית כל ההכשרה שלו.

אני מדבר על נאמן מוניציפאלי שמטעם מחלקת החינוך.

זה המתאם.

אז פה צריך להיכנס המתאם.

יש ברשות המקומית את המתאם ואם אין מתאם זה בדרך כלל מנהל מחלקת החינוך.

לזה בדיוק התכוונתי, אבל זה צריך להיות כתוב.

איך זה עובד? זה עובד ככה שלמעשה הכפיפות ומי שמעסיק זה או משרד החינוך או הרשות המקומית, אבל יש המון עבודה של תלות הדדית, כלומר בית ספר גם אם הוא של משרד החינוך יש המון דברים שהוא מקבל מהרשות המקומית וזה כבר קשור. עכשיו זה להיכנס לתוך הקשרים האלה, כך שלא בהכרח שמנהל מחלקת החינוך הוא האחראי על הנושא.

אי אפשר ללכת ישר למחוז, צריך להיות מאמץ מרוכז מקומי ומישהו צריך להיות הכתובת לטובת העניין.

אז יש את המדריכה המחוזית שהיא בתפקיד של הדרכה ותמיכה בבתי הספר, היא יוצרת את הקשרים, היא דואגת שיהיה את הקשרים עם המתאמים, עם הרשות המקומית, עם אל-סם וכולי, כל הגורמים המקצועיים. אנחנו עוד אומרים שבתוך המשרד יש גם עוד כל מיני גורמים כמו קידום נוער שמאוד מאוד חשוב שיהיו מעורבים.

אני רציתי להעיר הערה מקדמית, אתם רק מתחילים בחטיבת הביניים ואנחנו יודעים שזה מאוד מאוחר, למה להתחיל בחטיבת הביניים ולא בבתי הספר היסודיים?

אני לא יודע אם זה הדבר הנכון, צריך להיזהר בעניינים האלה.

קודם כל באחראי הבית ספרי אנחנו מתחילים בחטיבה העליונה, אנחנו נריץ השנה את ההכשרות ואת העבודה ויכול להיות שיראו כי טוב ויתנו תוספת תקציב.

הקונספציה של סמים בתוך היסודי זה חלק מתחום כישורי חיים, זה לא אחראי סמים, זה אחראי על תוכניות כישורי חיים.

נכון, אבל אם לא נתחיל מוקדם אז מה יהיה?

זה חלק מכישורי חיים, אני לא חושבת שצריך להיות אחראי בגן או אחראי בבית ספר יסודי על תחום סמים.

אם נגיע לזה אז מצבנו גרוע מאוד.

אני מקבל שהמסה היא חטיבת הביניים. בוא נתחיל שנה ונראה.

איך את תדעי שהכשרת את כולם, את תעשי בעצמך בקרה על זה?

בוודאי.

כי אני מפחד מעצלנויות ותחמונים. אני רוצה לדעת שהמורים האלה עובדים וזה לא רק צ'ופר בשבילם.

איזה מדדים יש לכם לבדוק את התפוקות של התוכנית הזאת?

הם יהיו מחוייבים בדיווח ויהיה לנו קשר ישיר עם האחראיים הבית ספריים, כמו שהמדריכים הם בקשר ישיר עם היועצים של בתי הספר, בעצם המעגל של האנשים שלהם בבתי הספר מורחב. הרי יש לנו מדריכים שעובדים מול בתי ספר, הבקרה שלנו תהיה באמצעותן ובאמצעות המפקחים.

הוא צריך להכשיר את שאר המורים בבית הספר וגם לדאוג שיש מערכי שיעור שעוברים לכלל התלמידים במשך השנה?

נכון, אז באמת יש פה את העניין הזה. האחראי הבית ספרי התפקיד שלו בעיקר זה תפקיד לוגיסטי, היועץ ממשיך להיות המומחה בתחום והוא ממשיך להיות זה שמנחה תוכניות, האחראי הבית ספרי לא צריך להנחות תוכניות, הוא צריך לדאוג שדברים יתבצעו, הוא צריך לארגן את ההזדמנויות השונות שדברים יקרו. מי שנותן את התכנים וצריך להיות אמון על התוכניות שלנו זה ממשיך להיות היועץ של בית הספר ומבחינתנו זה כבר הרחבה של מי שאחראי לנושא, זה לא נופל עוד פעם רק על היועץ.

אם זה משולב אז הוא יעשה את שני התפקידים, אבל אם החליט מנהל בית הספר שדווקא רכז השכבה נכון שהוא יהיה האחראי הבית ספרי אז תהיה חלוקה ברורה.

לגבי הנושא של הבתי ספר היסודיים, שילוב במקצועות הלימוד זה משהו שאנחנו רוצים ויש לנו כבר תוכניות, הן בשלבי עריכה והוצאה לאור, אבל להכניס את זה גם מכיתה ג' ועד ו', בנושאים של מדעים ובנושאים של מקצועות עברית ואנגלית.

אני רוצה להגיד מה אנחנו רוצים להשיג. בתפקיד של האחראי אנחנו גם ביקשנו את נושא של הערכה ומשוב של הפעולות הבית ספריות. אנחנו רוצים לראות שינוי עמדות, כוונות התנהגות והתנהגות בפועל, אנחנו רוצים דיווח על הדברים האלה מהאחראי הבית ספרי, העברתם תוכנית, עשיתם פעילות, אנחנו רוצים בדיקה לפני ובדיקה אחרי, אנחנו ניתן שאלונים לבתי הספר ונצייד אותם בכלים לבדוק את הדברים האלה. אנחנו עוסקים לא רק בסמים שבפקודת הסמים אלא אנחנו עוסקים גם בחומרים נדיפים, אנחנו עוסקים גם בעישון של סיגריות ונרגליות, אנחנו עוסקים גם בשתיה מופרזת של אלכוהול. אנחנו רוצים להגדיל את מספר התלמידים שמעורבים בפעולות ושיוזמים פעולות גם בתוך בית הספר וגם מחוץ לבית הספר. אחד הרעיונות, הרי אנחנו מכשירים כל שנה עמיתים, אחד הרעיונות הוא שכל עמית כזה ואנחנו בתוכנית שלנו שכן נמצאת בידכם אמרנו שנתחיל עם 150 עמיתים, 150 מהעמיתים שיגייסו לפחות משפחה אחת שתעשה חוג בית שבו הם יציגו בקהילה וזה בכלל לא קשור לפעילות בתוך בית הספר, זה גם לא קשור בארגון של תוך בית ספר, אלא זה משהו שאפשר לנצל את העבודה של בית הספר כדי לעשות איזשהו עליה במודעות של הציבור, כי החלק הזה תמיד מדהים אותי, איך אנשים והורים לילדים מתבגרים אומרים לי זה לא יקרה ומופתעים כשזה קורה להם. אפשר להפעיל תלמידים גם סתם בלצאת לרחובות עם פרח ולעשות פעילות שלא מחייבת הנחיה, לתת להם אפשרויות של יותר פעילות בקהילה.

כאן אני מגיע לשאלה שנשאלה. גם בנושא של איתור תלמידים בסיכון ותלמידים שמשתמשים, אנחנו רוצים שהאחראי הבית ספרי, המינוי שלו יגרום ליותר פעילות בנושא הזה. קודם כל יש את הוועדה הבית ספרית, זה לא משהו חדש וזה קיים בחוזר המנכ"ל, כל בית ספר חייב להקים ועדה בית ספרית שאמורה להתכנס בכל פעם שמתגלה שאיזשהו תלמיד משתמש בסמים והוועדה הזאת התפקיד שלה למעשה ביחד עם הגורמים, אם זה קצין מבחן או אם זה המשטרה,

מי בוועדה?

הוועדה מורכבת ממנהל בית הספר, מהיועץ, מפסיכולוג בית הספר, מהמחנך ויכול להיות עוד מישהו מבית הספר וקצין המבחן או איזשהו גורם טיפולי חיצוני. הרי אנחנו מדברים על הנושא של האת"ק – אי תביעת קטין – יש תלמידים שנתפסים בשימוש בסמים ונותנים להם איזושהי תקופה של טיפול, בית הספר צריך להיות מעורב בטיפול הזה, כי אין טעם בטיפול החיצוני כשבית הספר לא יודע עליו. הוועדה הבית ספרית, התפקיד שלה ביחד עם הגורמים החיצוניים להחליט מה התוכנית הטיפולית לכל תלמיד.

מי זה במקרה הזה הגורמים החיצוניים?

הגורמים החיצוניים זה יכול להיות מטפל פרטי, זה יכול להיות אל-סם, זה יכול להיות קצין מבחן.

מה עם המשטרה?

המשטרה היא לא גורם טיפולי. שירות המבחן לנוער כן.

אתם אומרים שלא יפתחו תיק, אז אתם צריכים לערב אותם לפעמים בשביל שהם ידעו שהם בטיפול ואז מונעים את פתיחת התיק.

זה קשור בזה, זאת אומרת תלמיד שנתפס על ידי המשטרה ומחליטים שהתביעה שלו היא תביעת את"ק, הוא וההורים שלו חותמים על התחייבות שבמשך חצי שנה הוא מקבל איזשהו טיפול. מי מחליט על התוכנית הטיפולית? זה קצין המבחן לנוער ובית הספר, הוועדה הזאת של בית הספר.

המתאם של בית הספר אחראי בדיווח למשטרה?

קודם כל בדיווח למשטרה חייב כל בית ספר.

מה קורה עם נער שנתפס ולא מגיע לשירות מבחן לנוער? את יודעת כמה זמן לוקח להגיע לשירות מבחן לנוער? בערך שנה.

התגלה מקרה, חובת הדיווח למי?

קודם כל זהו דבר שיהיה חלק מאוד משמעותי בהכשרה של האחראי הבית ספרי, שהם ידעו בדיוק מה קורה במצב הזה, כשמאתרים מה עושים.

חוזר מנכ"ל מחייב כל עובד הוראה לדווח למנהל על כל שמועה, חשד, ידיעה שמגיעה אליו. מנהל בית הספר חייב לדווח למשטרה, הוא יכול לדווח שמית והוא יכול גם לדווח אם הוא לא יודע, אם למשל הגיעה אליו שמועה שיש תלמידים שמשתמשים בסמים אבל הוא לא יודע מזה, הוא יכול גם להתייעץ עם חוקר הנוער. הקשר הישיר הוא בין מנהל בית הספר לבין המשטרה. במשטרה באמת יש כל מיני הליכים ובדיוק במקום הזה נכנסת הוועדה הבית ספרית. במקרה שנודע לבית הספר על שימוש, לפעמים אנחנו מקבלים את הדיווח מהמשטרה, נער נעצר ופתחו חקירה, עשו כך וכך והמשטרה מדווחת לבית הספר והרבה פעמים לא מדווחים לבית הספר. ברגע שנודע לבית הספר שנער משתמש בסמים מייד מתכנסת הוועדה הבית ספרית. המנהל במקביל לדיווח למשטרה חייב לדווח לתלמיד ולהוריו, הוא מדווח למשטרה ואז הוא מדווח להורים ולתלמיד שהוא דיווח למשטרה ולמעשה מרגע זה יכולה להתחיל לעבוד הוועדה הבית ספרית. כי אנחנו לא עושים את החקירה בבית הספר, אבל אם אנחנו מדברים על ילד שבסיכון אז למעשה התהליך הטיפולי החינוכי, זה לא אומר טיפול פסיכולוגי בהכרח, אלא התהליך הטיפולי – חינוכי בתוך בית הספר צריך להתחיל פה. זה התפקיד של הוועדה הבית ספרית.

אנחנו מצפים היום שהאחראי הבית ספרי ידאג לזה שהוועדה הזאת תתכנס, הוועדה הזאת תפעל ושיעביר על כך דיווח. זאת אומרת מעבר למנהל בית הספר שעד היום הוא זה שמדווח ואחראי והוא גם עמוס בהמון המון דברים, החלק של הדיווח הוא לא מספיק טוב ואני אומרת את זה מתוך השטח, האחראי הבית ספרי אמור בעצם לדרבן את הדבר הזה.

מעבר לזה ההתערבות החינוכית טיפולית שאנחנו רוצים גם את זה להגביר. אנחנו רוצים במחוזות להציע השתלמויות בנושא הזה. התערבות חינוכית טיפולית בתוך בתי הספר. אני נתקלת הרבה פעמים במצב הזה שעצרו קבוצה של תלמידים בבית הספר, התלמידים מדברים על זה וכולם בסערה ולא בדיוק יודעים מעבר לחובת דיווח מה לעשות על זה ועל זה יש לנו כבר השתלמות בנויה ואנחנו רוצים ב- 2004 להפעיל אותה במחוזות, יש לנו גם אנשים טובים שיכולים לעשות את הדבר הזה. חשבנו שגם את הפסיכולוגים החינוכיים להכניס להשתלמות הזאת.

יש במשרד הרווחה קורס של שנה וחצי בטיפול בנוער נפגע סמים ולא נראה לי איך ועדה בית ספרית יודעת מה לעשות עם נער שמשתמש בסמים.

אני מקבל את זה בראיה מקצועית, אבל זו לא ועדה מקצועית.

אני רוצה לעשות את ההבחנה, כרגע בהתערבות חינוכית טיפולית אני לא מדברת על טיפול פרטני, אני לא מדברת על טיפול בנער שמשתמש בסמים, שזה מציאת מסגרות, כי פה באמת אנחנו נפנה אליכם, בין אם זה שירותי הרווחה בעירייה, אם זה אל-סם, אם זה קידום נוער, שירות מבחן לנוער.

השאלה היא מתי זה עובר ומי מחליט שזה עובר.

לנו יש הנחיה לעובדים שלנו שברגע שהם מתחילים לעבוד הם יוצרים קשר עם כל גורם בקהילה ובפועל אני אומרת לך שזה לא עובד. לוקח מהרגע שנער נתפס ועד ששירות המבחן יכול לטפל בו, עד שעוברים כל התיקים, זה יכול גם לקחת שנה.

מה הבעיה שנציג הרווחה יהיה בוועדה הזאת?

הפסיכולוג החינוכי שבוועדה הוא הנציג של הרשות המקומית והוא חלק מהמערך, פשוט ההבדל הוא שפסיכולוגים חינוכיים יש לכל בית ספר ועובדים סוציאליים אין בכל בית ספר. לא תמיד יש עובד רווחה שהוא חלק מעבודת בית הספר, אבל למעשה הרשות המקומית מיוצגת בוועדה הבית ספרית על ידי הפסיכולוג החינוכי.

אז למה שהרשות המקומית לא תיוצג על ידי לשכת הרווחה ותהיה חלק מהוועדה הזאת?

כאשר הוועדה תדון בנושא הזה צריך להזמין נציג רווחה, אחרת העבודה שלכם היא חלקית ולא תמצה את עצמה.

אני חייבת כאן להבהיר, כי אנחנו מדברים על שני דברים בעת ובעונה אחת. קודם כל זה ברור שכשהבית ספר מאתר תלמידים הוא מפנה אותם לגורמים המקצועיים בקהילה והוא מפנה אותם בוודאי לשירותים החברתיים ואם זה קצין המבחן במידה והוא בתמונה או אם זה אל-סם או השירות הפסיכולוגי. כשאני דיברתי על ההשתלמות שאמרתי שאני רוצה שנעשה במחוזות ושיש לנו אותה כבר בנויה זה איך בית ספר מתמודד ולא ברמה הפרטנית אלא באירוע הזה שיש סערה גדולה בבית הספר, זה משפיע על התלמידים וזה משפיע על המורים, איך בעצם בית ספר ממשבר כזה מקבל כוח להתמודדות יותר טובה עם הבעיה ולא, מה שקורה הרבה פעמים, שפוחדים לגעת בנושא, שלא יודעים אם כן לפתוח את זה או לא לפתוח את זה, לזה אני מתכוונת ולא לטיפול הפרטני. זה ברור שבטיפול הפרטני חייבים להשתמש ואנחנו נכתוב את זה בצורה יותר ברורה גם לגבי הוועדה הבית ספרית. הכוונה היא לכמה שיותר שיתופי פעולה.

רק לסיכום הפרק הזה רק תוסיפו שם שחשוב מאוד שבוועדה כזאת צריך להיות נציג לשכת הרווחה ונציג משרד הבריאות ואז אתם לא צריכים את הסרבול הקיים.

עם משרד הרווחה אנחנו עובדים בקשר חזק מאוד, אני אתן לך למשל דוגמה מקבילה, בכל הנושא של פגיעות מיניות, בתוך הוועדה הבית ספרית יושב פקיד סעד. עד היום בכל הנושא של סמים הקשר היה עם שירותי המבחן לנוער שיושבים במשרד הרווחה, לפעמים טועים וחושבים ששירות המבחן לנוער שייך למשטרה, הוא לא של המשטרה אלא של משרד הרווחה, אני מזמינה מפגש בינינו כדי להכיר יותר את הידע של משרד הרווחה כדי לראות איך משתלבים. בתחום של פגיעות מיניות אנחנו בוועדה משותפת ואנחנו בפיתוחים משותפים של מרים פבר ביחד איתנו.

אני גם רוצה לומר שברמה עירונית פקידי הסעד מאוד מעורבים וזו הכתובת הכמעט ראשונה.

אני עכשיו באמת עוברת למבזק על התוכניות העיקריות שאנחנו מפעילים במערכת החינוך ואני מתחילה בתוכנית משמעות, שהיא תוכנית שמיועדת לתיכונים, לתלמידי כיתות י' וי"א. השבוע ראיתי סרט בטלויזיה שעשו על שתי בנות מבת ים, ג'ני וג'ני, סרט נהדר שכל כך משקף את הגיל הזה והביאו אותן 10 שנים אחרי כן לאולפן כדי לראות איפה הן היום הסרט פותח בזה כשאחת הבנות אומרת בשביל מה נולדתי, למה אני חיה, על זה בדיוק התוכנית משמעות עונה. השאלות בגיל הזה של מה המשמעות של החיים שלי, למה אני מכוון את עצמי, מה הטעם לחיים ועולות שם המון המון בעיות, בעיות בתוך המשפחה, בעיות עם הורים, בעיות חברתיות, בעיות של מקובלים/לא מקובלים בחברה, החיפוש אחר בן זוג, איך אני מבלה את הזמן שלי. התוכנית משמעות בעצם היא תוכנית המטרה שלה זה לומר סמים זה לא משמעות החיים. היא מתמודדת עם זה דרך כל מיני שאלות שבאמת מעסיקות ילדים בגיל הזה. אנחנו כבר עשינו הכשרה ראשונה בחנוכה שהייתה מאוד מוצלחת והייתה לה הענות מאוד גדולה, אנחנו מתחילים אותה השנה בצורה ניסויית ל- 150 בתי ספר, לא רצינו להתחיל ביותר מזה, אבל לפי דעתי אם היינו מאפשרים יותר אז היו באים יותר. במשך השנה אנחנו עושים הכשרות מחוזיות ובית ספריות לצוותי בתי הספר.

בחטיבת הביניים זו השנה הרביעית שאנחנו מפעילים את התוכנית "למוח אין חלקי חילוף", השנה היא מופעלת בכ – 200 חטיבות ביניים. היא באמת הולכת על העניין הזה שהדבר שמרתיע את בני הנוער זה השפעת הסמים על המוח ואנחנו כל שנה מכשירים כ- 200 עובדי הוראה חדשים בתוכנית והתוכנית הזאת מלווה במחקר. למעשה כל תקציב המחקר שלנו מוקדש לתוכנית הזאת ואני מקווה שנלמד מזה הרבה.

התוכנית עמיתים כמנהיגי דיעה, אני הזכרתי את העמיתים לפני כן, אנחנו יודעים מהניסיון שלנו שתלמידים מעורבים והם חלק מהצוות שמוביל את התוכנית אז זה יותר משמעותי לתלמידים, שלא לדבר על התרומה לילדים האלה עצמם ובכלל ככל שהילדים יותר מעורבים בפעילויות הם פחות משתמשים בסמים, ראיתי לא מזמן מחקר על זה. כמו שאמרתי קודם, אנחנו רוצים גם שהם יזמו פעילויות הסברה בקהילה, למשל חוגי הבית.

תוכנית אסדה, שהיא תוכנית יישובית בעשר רשויות מקומיות, שיתוף פעולה בין כל הגורמים.

תוכנית נ"ס, נגד סמים, תוכנית שהיא מיוחדת לכפרי הנוער, צוותים של כפרי הנוער, מדובר לא רק על מורים אלא גם על מדריכים. התוכנית נבנית בהתאמה לצרכים שלהם, אנחנו מודעים לזה שיש שם הרבה נוער עולה שזו בהחלט קבוצה שדורשת התייחסות מיוחדת, יש שם הרבה נוער במצוקה ויש 12 כפרי נוער שהתוכנית מופעלת בהם.

שיתופי הפעולה עם המשטרה, אני בעצמי שותפה בהכשרה של שוטרים להיכנס לבתי הספר להרצאות ועם מערכי שיעור. המון בתי ספר, כמו שאתם יכולים לראות, 600 חטיבות עליונות 350 חט"ב ששוטרים וקציני משטרה נותנים שם הרצאות.

עכשיו אני מגיע לנושא המאוד כאוב, הנושא של אלכוהול. אנחנו רוצים להגביר את הפעילות בנושא של האלכוהול, יש לנו תוכניות לכיתות ח'-י"א ביחד עם עמותת אפשר. אנחנו בכיתות הנמוכות עוסקים בזה בתוכנית כישורי חיים. הנתון הסטטיסטי עכשיו הוא ש40% מבני הנוער שותים בזמן בילוי וככל שעולה הגיל השתייה הבעייתית, ההשתכרויות, התופעה הזאת עולה והנושא הזה מאוד חשוב. אנחנו מקיימים סמינרים לעמיתים גם בנושא של אלכוהול ונהיגה והשנה אנחנו יוצאים עם תוכנית "אלכוהול במידה נכונה" והיא תופץ בכל בתי הספר. אנחנו מצפים שהאחראי הבית ספרי ייתן גם לזה דחיפה. חוזר מנכ"ל מיוחד בנושא אלכוהול יצא בקרוב ויקרא לבתי הספר לפעול ולעשות פעילויות בנושא.

הנושא של עישון סיגריות ונרגילות. אנחנו פה בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם משרד הבריאות. מחר למשל מתקיים סמינר עמיתים בוינגייט של שמונה בתי ספר, סך הכל אנחנו השנה מכשירים 1000 תלמידים ביחד עם האגודה למלחמה בסרטן, שירותי בריאות כללית, הליגה למניעת מחלות ריאה ושחפת. יש לנו תקליטור של המרכז למידע בנושא של מניעת עישון סיגריות ונרגילות שאנחנו מפיצים השנה וגם מידעון בנושא הנרגילות "מידע ונזקים". והכל בשיתוף פעולה עם כל הגורמים שהזכרתי לפני כן.

אנחנו מפיצים השנה גם שלושה סרטים. סרט מידע בנושא של סמים לשלוש שכבות גיל, סרט שהופק באמצעות עמותת ידידי הרשות למלחמה בסמים, אנחנו כבר הצגנו אותו בהכשרות שעשינו בחנוכה גם ב"משמעות" וגם ב"למוח אין חלקי חילוף".

חשוב לי מאוד להזכיר גם את הנושא של חומרים נדיפים. אנחנו בשנה האחרונה שמענו הרבה על מקרים של גז המזגנים, אבל לפני כן דבק מגע וכל מיני חומרים כאלה. אנחנו מפיצים השנה עלונים שהופקו על ידי הרשות למלחמה בסמים בכל בתי הספר, זה סוג המידע למשל שהאחראי הבית ספרי יצטרך להביא לידיעת כל המורים, לא יתכן שמורים בבית הספר לא יהיו ערים לתופעות האלה ולמשמעות שלהן. פעולות הסברה למורים, הורים ותלמידים.

רק לחזור על הנקודות, שרת החינוך והמנכ"לית הגדילו באופן משמעותי את התקציב שלנו, כשהתוספת מיועדת למינוי של 1800 אחראים בית ספריים. המעמד שלהם זהה לזה של רכזים בבית הספר, כך שבעצם הם הופכים להיות חלק מצוות ההנהלה של בית הספר ואנחנו מכשירים אותם. אנחנו מצפים שהמינוי של האחראים יביא להרחבת פעולות המניעה בבתי הספר, להגברת המעורבות של הורים, מורים ותלמידים, והורים זה החלק של הקהילה. חיזוק התוכניות הקיימות, הפעלת תוכניות חדשות והמסר הוא שכל מורה הוא מחנך לכל מה שאפשר לעשות נגד סמים.

מה אתם עושים עם אוכלוסיות מיוחדות, למשל קשות במיוחד או המגזר הערבי?

קודם כל יש לנו מדריכים שהמומחיות שלהם היא באמת במגזרים השונים. במגזר הערבי יש מדריכים שעובדים וגם התוכניות שלנו מתורגמות, למשל הפצנו עכשיו את "למוח אין חלקי חילוף" בערבית, גם בנושא של עישון יש לנו מדריך למניעה בהתערבות שמתורגם לערבית. לגבי המגזר הדתי יש לנו מדריכים שהם מהמגזר הדתי, יש גם תוכניות מיוחדות למגזר הזה. בנוסף לכך לנושא של אוכלוסיות בסיכון, זה בדיוק הדבר שאנחנו רוצים השנה לשים אותו במוקד ולהעזר באמת בקידום נוער ובכל מי שיכול לעזור, כל הגורמים האפשריים גם בחינוך הלא פורמאלי וגם במסגרת של אחר הצהריים, כי קודם כל אם הילדים האלה בבית הספר אז הם בסכנת נשירה ואם הם נשרו מבית הספר אז המצב רע מאוד, כי אז בעצם הם המוקד למשוך עוד תלמידים מעבר לבעיה האישית שלהם. כך שזה באמת אחד היעדים השנה, הנוער בסיכון, לעשות הרבה יותר פעולות איתם, גם בנושא של איתור וגם בנושא של מניעה.

החיבורים הם מאוד חשובים.

החיבורים זה המוטו שלנו.
כשאני מדברת על תלמידים, הפעילות בבתי הספר, מועצות תלמידים זו בהחלט הכתובת הכי חשובה למעורבות ולמודעות לכל מה שקורה בבית הספר בנושא של מניעת סמים.

בבתי הספר הפרטיים אין מועצות תלמידים ואני בעד שהם יכנסו לתוכנית הזאת באופן מלא.

לגבי זה שהמנהל מדווח למשטרה, אני יודעת שאולי את תחלקי עלי, אבל יש הרבה מאוד בתי ספר, בעיקר היותר נחשבים, שמאוד חשוב להם השם שלהם והמעמד שלהם והם לא ירצו בשום אופן שאנשים ידעו שיש סמים בבית ספר שלהם, הם רוצים להראות שהתלמידים שלהם ברמה הכי גבוהה ולא מתדרדרים לדברים כאלה. אני חושבת שהרבה מנהלים מעדיפים לטאטא את הדברים מתחת לשטיח מאשר לדווח אותם למשטרה.

רוב הפיתויים לשימוש בסמים הם דווקא מחוץ לבית הספר, לא בשעות של הלימודים, אז בתוך בית ספר גם יש פחות נגישות וגם פחות עניין לעשות את זה, אבל הפיתויים הם הרבה באים מהחוץ.

אני רוצה לומר לך לגבי זה שאני שמחה שבסך הכל יש שיפור במידת הנכונות של מנהלי בתי הספר לדווח, אבל אמרתי שעכשיו האחראי הבית ספרי גם הוא יצטרך להיות חלק מהדיווח ואני מקווה שנגיע ליותר דיווח מבתי הספר כי זה מתחיל מזה.

זה שהפיתויים הם בחוץ זה נכון ובדרך כלל גם השימוש בסמים נעשה מחוץ לבית הספר, אבל באמת התפקיד שלנו כמחנכים והורים, בגלל זה גם הנושא של ההורים הוא כל כך משמעותי, ככל שהורים יהיו יותר מודעים ותהיה להם יותר אפשרות של התייחסות אז נוכל לבצע יותר. אנחנו מדברים גם על פעילויות מחוץ לבית הספר, כל הפעילויות הקהילתיות מדובר על מעבר לשעות הלימודים ואני מתכוונת שצריך להיות שיתוף פעולה בין כל הגורמים כדי שהקול הזה ישמע ושזה לא יהיה רק משהו של שיעור בתוך בית ספר ובזה זה נגמר.

אני חושבת שכדאי מאוד גם לשתף את תנועות הנוער, כי אני יודעת שאחוז מאוד גבוה מהתלמידים כן הולך לשם וכן מושפע בצורה כזאת או אחרת.

זה בדיוק הכוונה בכל הגורמים הקהילתיים. דווקא בתנועות הנוער יש המון פעילות בנושא הזה.

אני רוצה לסכם את הדיון. אני מאוד מברך על יוזמת שרת החינוך ובעצם היא הפכה להיות השרה היחידה שנתנה גושפנקא למלחמה בסוגיה החשובה ביותר בחיינו היום, בריבועה את התקציב לעומת משרדים אחרים שלצערי אני עושה מלחמות איתם יום יום על מנת שישאירו את התקציב כמו שהיה שנה שעברה. אני נפגש עם שרים כדי להשפיע עליהם שזה נושא שאי אפשר שלא להתייחס אליו בצורה אחרת, בצורה יותר רצינית ואני מקווה שנצליח להגיע למצב שלפחות במשרדים האחרים ילכו בעקבותיה של השרה ויקצו יותר משאבים, כי זו פונקציה של משאבים. מאידך אני חושב שהתוכנית שהוצגה לפנינו היום היא תוכנית מצויינת רק חסר בה החיבור בין הגורמים השונים שיש להם השלכות על הטיפול בסוגיית הסמים ולכן אני פונה למשרד החינוך לתקן את חובת הדיווח ושילוב בוועדה הבית ספרית של הגורמים הנוגעים לסוגיה הזאת, בין אם זה הרווחה, הבריאות, המשטרה, ארגון ההורים ומועצת התלמידים, זה חייב להיות שילוב נוסף בנוסף לכל מה שקבעתם פה. אי אפשר ללכת לטייח או להסתיר אם הולכים לטיפול שורש בעניין הזה וחבל כי ככל שלא יהיה מאמץ משותף של כל הגורמים אנחנו נפספס את המטרה. מדובר בסך הכל בתוכנית מצויינת וכל שהאנשים שנוגעים לנושא הזה ישתפו פעולה ככה יהיה מאמץ חיובי מאוד בראיה הכוללת. אני מציע לכם לתקן קצת את הדברים האלה כמו שאתם בעצם הסכמתם לקבל את ההערות הללו.

אני מקווה שנדע בשנה הבאה תוצאות טובות יותר בעקבות התוכנית הזאת.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:30