כנסת פתוחה

פרוטוקולים/זכויות הילד/7918



5
הוועדה לזכויות הילד
10.2.2004

פרוטוקולים/זכויות הילד/7918
ירושלים, א' באדר, תשס"ד
23 בפברואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 41
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
מיום שלישי י"ח בשבט התשס"ד (10 בפברואר 2004) בשעה 12:45

הצגת אתר אינטרנט לוועדות לקידום מעמד הילד בעיריות ודיון.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

טובה בן-ארי
סנ"צ סוזי בן-ברוך
נורית אבנר – יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, ע. רמת-השרון
לאה בנטובים – מנהלת מחלקת מחשוב, ע. רמת-השרון
מרינט וקנין – יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, ע. דימונה
רוברט אברמוב – סגן ראש כיריית אור עקיבא
אושרה ממן – עיריית אור עקיבא
חנן וייצמן – עיריית אור עקיבא
מאיר יצחק הלוי – ראש העיר ויו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, אילת
ניר שריג – מנהל מחלקת נוער, כפר-סבא
איריס כהן – אגף הרווחה, אילת
אביאל אברמוביץ' – יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, הוד-השרון
מירב אבגי – מזכירת הוועדה לקידום מעמד הילד, אשדוד
אלירן ביטון – יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, קריית-שמונה
איציק בלויי – קריית גת
מוטי בריל – ראש עיריית ערד
קאדם ואליד – חבר מועצה, בקעה אל-ע'רביה
סמי מלול – סגן ראש עיריית קריית-שמונה
משה שינפלד – יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, ראשון לציון
ד"ר לאה סלע – יו"ר הוועדה לקידום מעמד הילד, עיריית חיפה

רחל סעדה

שרון רפאלי


הצגת אתר אינטרנט לוועדות לקידום מעמד הילד בעיריות ודיון

ברוכים הבאים. נציגי רשויות וערים מרחבי הארץ מצפון ומדרום. אנחנו מאוד מעריכים את המאמץ שבימים מטורפים, שבהם יש לכם דברים קשים ביותר בסדר היום, שאתם משקיעים את המאמץ לילדים, כי זו המטרה של כל מה שאנחנו עושים. יש לנו פה גם נציגים של כמה משרדי ממשלה ושל המשטרה, אנשים שאנחנו עובדים אתם בקביעות: משרד העבודה ומשטרת ישראל, משרד הבריאות, משרד החינוך. אלה הם המשרדים שבוועדה שלנו אנחנו עובדים איתם בקביעות.

כפי שאתם יודעים, הכנסת חוקקה חוק בשנת 2000 לתיקון פקודת העיריות, להקמת ועדות לקידום מעמד הילד בכל רשות מקומית. לא כל העיריות עשו כן, היו חלק שעשו – אנחנו לא מדברים על ירושלים – ובעקבות הפנייה שלנו לוועדה של היום היו כאלה שהזדרזו ועשו מה שצריך כחוק. זה כמובן כלי. הקמת ועדה יכולה להיות שום דבר, וזה יכול להיות עולם ומלואו. יש המון רעיונות, ויש מקומות שהתחילו לנצל את הוועדות האלה כדי לעשות עבודה חשובה ביותר עם ילדים. יגידו, המצב הכלכלי שלנו מאוד קשה, ובצדק; יש גם הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות גם במסגרות הקיימות: בתי-ספר וגנים ושיתוף ילדים במסגרות שונות, אנחנו מאוד מעודדים את זה. היה חסר לנו כלי מרכזי שיעבוד בין הוועדה בכנסת שפועלת נמרצות בכל מיני נושאים לבין הגופים המונציפלים. אנחנו רוצים לקבל מכם היזון חוזר ולשמוע מכם רעיונות והצעות ופיתוח. זו הוועדה הראשונה בכנסת שעושה את הדבר הזה. פה זו האינטגרציה בין הגוף הצנטרלי לבין הפעילות ברשויות כדי שנוכל לעבוד בשיתוף פעולה הדוק. זו המטרה של כל העבודה, אחר-כך נשמע איך נשיג את המטרה גם דרך הכלי של האתר. זה באמת חדשני, וחשוב שזה יהיה בכל הוועדות פה כדי שיהיה קשר יותר אינטגרלי של עבודה. זה חשוב ביותר בתקופה הזאת, כי הילדים לפי המדיניות של התקציבים האחרונים שעברו בשנה שעברה והשנה הילדים הם באמת הקורבנות הראשונים; הילדים לא מצביעים ולא מפגינים, ואם חסר כסף מפילים את זה על הילדים. הם הפכו להיות קורבנות של המדיניות הכלכלית-חברתית של מדינת ישראל בכל מובן המילה. דיברנו על זה באריכות, היה לנו משפט ציבורי על זה. המצב באמת קשה בכל התחומים שנוגעים לילדים, והוועדות אמורות לטפל בהם, הכול. לילדים שמתחת לגיל 18 אין הגנה, וזה התפקיד של הוועדה: לראות את הנושאים שנוגעים לילדים מנקודת המבט של הילד: הצרכים של הילד, הזכויות שלו, אין מישהו אחר שיגן עליהם. כל מיני גורמים אחרים יגנו על האינטרסים הכלכליים של מערכות אחרות, שהם אינטרסים לגיטימיים, אבל רק הוועדה הזאת תראה את הדברים מההיבט שטוב גם לילדים, להתפתחות שלהם, מה שמגן עליהם בפני מה שקורה היום. הנתונים קשים ביותר. תספר פה נציגות המשטרה שבשבוע הבא יפרסמו את מה שקרה בתחום הפשיעה של ילדים. אני מניח שאלה דברים קשים ביותר. אין מישהו חוץ מהרשות המקומית שיכול להיות עם האצבע על הדופק, לבדוק את הבעיות וגם לטפל בהן גם במסגרות המצומצמות הכלכליות שיש ולטפל בנושאים הקרובים ביותר שאתם יודעים לטפל בהם. לכן חשוב שבכל עירייה תהיה ועדה בתוך המועצה שלו, אם אנשי המקצוע שעובדים עם כל הגורמים. זה שהוא יידע שיש לו אנשים שיישבו על הדבר הזה והם לא יוותרו על זה, זה חשוב ביותר. לכן אנחנו זקוקים לרעיונות. התפקיד של האתר הוא גם כדי לקבל היזון וגם כדי שאתם תוכלו לשלוח רעיונות, להציע ולספר, אבל גם כדי שאתם תוכל ליצור קשר זה עם זה. זה יהיה מיועד רק לוועדות, לא לשאר הציבור. לשאר הציבור יש לנו אתר אחר: אתר לילדים שאנחנו רוצים לפתח כדי שיעבוד לצד האתר הזה. האתר שנציג פה מיועד רק לכם, כל מי שמופקד על שלום הילד, עתיד הילד ועל טובת הילד כי אי-אפשר לסבול מה שקורה עכשיו. אני מקווה שהאתר הזה יהיה חלק מהפעילות המשותפת שנוכל להביא חזרה למקום שילדים צריכים להיות בתוך החברה.

אני רוצה להודות למי שעסק במלאכה, טרח והכין את החומר היפה שקיבלתם פה, לאילנית, ולכל האנשים הנפלאים שעשו את הכול, אני לא מכיר את כולם. אני מעביר את זכות הדיבור לאנשים שמבינים כדי שיסבירו לכם איך הדבר הזה אמור לעבוד, ואנחנו נשמע גם מגורמים שונים על התפתחויות שיש בתחום הזה. גם המשטרה מכינה אתר שיכול להיות מאוד שימושי ולהתחבר לאתר הזה. את כל הדברים נשמע בהמשך.

רחל היא מנהלת הוועדה, היא המנהלת של כולנו.

האתר הזה נקרא הוועדה לקידום מעמד הילד בעירייה. בעירייה מסוימת אתם בוחרים בשם משתמש. קיבלתם טופס לבחור בשם משתמש ובסיסמה, תחזירו לנו את הטופס הזה, ואנחנו ניתן לכם הרשאה להתחבר לאתר שנבנה פה.

אם למשל עיריית ירושלים נכנסת לאתר היא רואה דברים שאני בוועדה לקידום מעמד הילד בראשות מיכאל מלכיאור. אני מזינה את האתר לפי בקשותיו. בשבוע שעבר הייתה, למשל, ישיבה משותפת ל- 4 ועדות על עישון נרגילה של בני-נוער. יש מחקר שנעשה בבית-חולים מאיר עם נתונים מעניינים. אני חושבת שהוועדה לקידום מעמד הילד בעיריית ירושלים ובכל העיריות יידעו על המחקר הזה, כי לא כולם קוראים עיתונים, ובעיתון המידע הוא לא תמיד מדויק, ולא כולם נכנסים לאתר הוועדה כדי לראות מה נאמר ומה נעשה.

יש דברים אופרטיביים שנקבעו כמסקנות של ישיבה כזאת.

יש כל מיני נושאים חשובים, זו פשוט הייתה הישיבה האחרונה.

יש כאן אפשרות להעביר הודעה לעיתונות עם כל הדיווח על המחקר ועל החלטות הוועדה ואפשרות להגביר את המודעות לנזקים ולתוצאות התופעה. זאת דוגמה אחת של הודעה שאתם יכולים לקבל. נשמח לשמוע מכם הערות.

מתוכננת ישיבה חשובה לסוף מרס. חבר הכנסת חושב שצריך אנשים מהשטח, מהרשויות, ואנחנו מודיעים עליה: בחודש מרס תתקיים ישיבה עם מוטי וינטר לגבי שירותים בקהילה לילדים בסיכון. שירותים בקהילה שייכים ללשכת הרווחה והחינוך. אני מודיעה ומבקשת להזמין אתכם ולשלוח לנו חומר לקראת הישיבה הזאת כדי שנוכל להתארגן.

אני רוצה להוסיף. חשוב לנו מאוד, כי אנשים יושבים במקומות רחוקים, ולא תמיד יודעים איזו ישיבה יש היום בוועדה. יש כמה נושאים שחיוני מאוד לקבל מכם את הידע שלכם. הנושא של סגירת שירותים בקהילה והשירותים החוץ קהילתיים; יש עניין של תקנים של ילדים בפנימיות, ואם אתם נמצאים בישיבה כזאת יחד עם הגורמים שמחליטים על הנושא: משרד האוצר ומשרד הרווחה, אתם יכולים לתת נתונים שלנו אין הכלים להם. זה חשוב לכם וחשוב לנו כדי שהעבודה שלנו תהיה יותר נכונה ויעילה.

כשאת מבקשת להתייחס לרמת המטֶריה בתוך הנתונים, יש אפשרות לשלוח מייל נוסף על הכניסה לאתר כדי שאני לא אצטרך להיכנס כל הזמן לאתר לראות את העדכונים.

חשבנו על זה. אני אדאג, לכן אני מבקשת מכולם את הדואר האלקטרוני, אנחנו נכניס אתכם לרשימה, ובלחיצת כפתור תהיה הודעה חדשה ותיכנסו.

גם לגבי הסעות אפשר ליצור קשר אתנו; אם יש בעיות, גם פניות לגבי ילד אחד שיש בעיה אתו, ואתם רוצים לפנות לכנסת כי משהו נחסם במשרדי הממשלה, לפעמים אנחנו בתור מתווכים יכולים מאוד לעזור.

במשרד החינוך לא מבינים שיכול להיות כזה דבר.

בכלי הזה אני יכולה למסור גם תשובות לפניות של העיריות, אבל זה מסך שכל העיריות יכולות להיכנס אליו, זה משותף לכולם. יש מאות דוגמות; אנחנו פה בכנסת, אבל אתם בשטח יכולים להוסיף עוד הרבה דברים ולהשתמש בכלי שמקשר בינינו. אני שולחת הודעות לכל הרשויות: החלפת מידע, סיכום על דיון, החלטות שהיו בכנסת וחשוב שהוועדה תדע.

אני קצין ביקור סדיר. האם יש אפשרות לעזור לילד שיש אתו בעיה מסוימת?

חבר הכנסת מלכיאור מקבל פניות רבות מהציבור, ואנחנו עוזרים.

עוזרים כפי שאנחנו יכולים.

לפי פניות בכתב אנחנו מתווכים, עוזרים ופונים למשרד הרלוונטי. זו עוד דרך שאפשר לעשות את זה.

זו עוד דרך שאתם יכולים להשתמש בה כדי להפעיל לחץ להיענות לצרכים שלכם.

מכאן תוכלו להגיע לאתר הכללי של הוועדה לזכויות הילד בכנסת. יש פה דואר אלקטרוני שלנו; יש אפשרות גם להיכנס לדואר של חבר הכנסת מלכיאור ולכל חברי הוועדה שלנו. זה האתר הכללי של הכנסת.

עכשיו אנחנו רוצים לפנות להודעות מטעם הוועדות בעיריות לכנסת.

אני רוצה להוסיף, שהמסך הזה הוא מיוחד לעיריית ירושלים. מי שנכנס דרך עיריית ירושלים רואה רק את זה, וההודעה הרביעית היא רק לעיריית ירושלים. אם אני נכנסת מעיריית תל-אביב אני לא רואה את ההודעה הזאת.

אם אני רוצה לשלוח הודעה מעיריית ירושלים לוועדה בכנסת, אני כותבת כותרת ואת תוכנה של ההודעה. האפשרויות רבות ומגוונות. אנחנו מעוניינים לקבל גם דיווח על ישיבות הוועדות לקידום מעמד הילד בעירייה.

אפשר להוסיף פרוטוקול של הישיבה.

כן, תהיה אפשרות כזו.

הכול אפשרי.

מי רואה את ההודעות ששולחים? רק אתם או כל שותפי האתר?

פה רק הוועדה בכנסת יכולה לקרוא את זה. בחלק הדיונים זה פתוח לכולם.

אם אתם רוצים שכולם יראו את זה תבקשו לפרסם.

הבקשה לפרסום צריכה לעבור דרך מזכירות הוועדה.

מה שם האתר?

בחומר שקיבלתם יש השם של האתר.

נכנסים לאתר של הכנסת, ודרך הכנסת לוועדות הכנסת ומשם לוועדה לזכויות הילד.

בקישור לדיונים, זו הוועדה לזכויות הילד בכנסת אנחנו מחליטים על נושא ורוצים לשמוע מכל העיריות על העלאת נושא לדיון ברמה לאומית. אני בחרתי למשל בנושא של היפגעות ילדים. הייתה לנו ישיבה, ואנחנו רוצים החלפת מידע עם העיריות; אולי יש לכם רעיונות, היו לכם תוכניות, דברים ששיפרו מאוד את המצב בתאונות הבית. כל אחד יכול להגיב ולהוסיף תחת הכותרת הזאת ולהתייחס לנושא הדיון שאנחנו מעלים. זה משותף לכל העיריות ולכל הוועדות, וכולם רואים את זה ודנים זה עם זה דרך האתר.

פיתחנו גם פורום של ילדים. זה יהיה דרך האתר של הוועדה בכנסת.

מי מנחה את הפורום של הילדים? לא יכול להיות שרק ילדים ידברו עם עצמם.

ממש לא.

לאילו גילאים זה מיועד?

לכל הגילאים.

יש הבדל בין ילד בכיתה ח' לילד בן 17.

זה האתר, הוא הרבה יותר צבעוני ונחמד. הוא כבר מוכן. יש שתי אפשרויות: יש רשימת נושאים לדיון כמו פורום לכל דבר. נושא שאנחנו בוועדה לזכויות הילד רוצים לדעת מה דעתם של הילדים בנושא ספציפי – כמובן, בהנחיית יושב-ראש הוועדה – מעלים את זה לדיון ומחכים לתגובות. פה יש אפשרות לילדים לפנות אישית למזכירות הוועדה בלי שאף אחד יראה. בהמשך תהיה אפשרות לחלק לפי נושאים: חינוך, בריאות, שעות הפנאי של בני-נוער.

התאמצתי לבוא מקרית שמונה. אם בעתיד תהיה אפשרות לבצע לפי קטלוג של סעיפים יהיה קשה לסווג את כל ההודעות שיהיו, ואחרי זה להכניס אותן רטרואקטיבית. רצוי שמהתחלה יהיו הקטגוריות כדי שנוכל להכניס את ההודות לפי הסיווגים בהתחלה.

אני יודעת שבמערכת הניהול שלי יש לי אפשרות למיין לפי ילדים.

אם צפויות לנו הרבה הודעות – 500 הודעות – ונצטרך לחפש אחת אחת לא לפי נושאים זה לא יהיה יעיל.

זה ברור. ניקח את זה לתשומת-הלב.

איזה סוג של אינפורמציה יהיו בפורום של ילדים כדי שנוכל לטפח תרבות של זכויות אדם וזכויות ילדים? איך נוכל ללמד שיעור אינטראקטיבי שכל הילדים שייכנסו יוכלו להיעזר בו?

נתייעץ איתך.

אנחנו נכנסים לשדה שהוא לגמרי חדש. אנחנו חושבים שמאוד חשוב להשתמש בכלי הזה, וברור שצריכים לעשות את זה בצורה מושכלת כדי שזה יהיה כלי לזכויות הילד ולא להיפך, לא כל זבל שאנחנו יודעים שלמשטרה אין כוח לטפל בו.

יש לי שאלה ברמת הרצון של הוועדה הזאת: בכל רשות מטעם משרד העבודה והרווחה יש אנשים שמטפלים בשלום הילד. מה הסיבה של הוועדה?

כולם הסכימו שאין מישהו שמסתכל על העניין מההיבט של זכויות הילד. גם בנושא כמו רווחה בנושא של בתים שמתפרקים, השאלה היא מה הזכות של הילד? האבא לוקח את הזכות של האמא, אבל מי לוחם על זכויותיו של הילד? מי דואג גם במערכת הרווחה לאינטרסים הלגיטימיים שיש לילדים?

העובד הסוציאלי.

אבל העובד הסוציאלי לא תמיד יהיה מישהו שישים את זה במוקד. אני רואה בכנסת לאילו דברים שונים אנחנו מגיעים לעומת ועדת הרווחה והבריאות, העלייה וכל מיני אינטרסים אחרים. אלה אינטרסים של המדינה, אבל אף אחד לא מסתכל על הזכויות הבסיסיות של הילדים. לפני שש שנים הוקמה ועדה במשרד המשפטים כדי להגן גם בחקיקה על התיאום בינה לבין האמנה לזכויות הילד שישראל חתומה עליה. ישבה ועדה בראשות השופטת רוט-לוי והסתכלה קודם כל מההיבט של זכויות הילד. זה אחרת לגמרי. עכשיו יצא הכרך השישי של כל הנושאים שצריכים תיקון בתקנות ובחקיקה כדי לתאם את המצב של הילדים לדרישות הבינלאומיות שאנחנו חתומים עליהן. צריך שהדברים האלה יגיעו גם לשטח, לא רק לרמה של חקיקה בכנסת. יש לנו הרבה חקיקות טובות בכנסת שלא מיישמים, ולכן מאוד חשוב שלמי שאכפת נושא החברה הישראלית – והילדים בפרט, שהם 34%, שהוא המספר הגדול ביותר שיש בעולם המערבי – מישהו צריך לדאוג את הדאגה לילדים. תראו את הקיצוצים האחרונים: 600 מיליון שקל לקחו מהביטוח הלאומי של הילדים, כי זה הדבר הכי קל. אני לא נכנס לעניין אידיאולוגי אם צריך או לא, אבל זה היה הדבר הכי קל. לכן בתוך כל האיזונים שיש בעירייה והאינטרסים, יש מישהו שנלחם על האינטרס של הילדים. בחברה שלנו היום זה יותר נחוץ מאי-פעם בעבר כי באמת מפלים אותם והם הופכים להיות קורבנות של כל הגזרות.

הקמנו את הוועדה בקדנציה הקודמת בכפר-סבא. זה קודם כל להושיב את כל הגורמים שעוסקים בשירות לילד, ויחד עשינו אחד-אחד. אולי זה נשמע בנאלי, אבל אני לא מכיר מסגרת אחרת שעושה את זה. יש כל מיני מסגרות אחרות עם אג'נדות אחרות, וכדי לשים את הילד עצמו במרכז זה הפורום היחיד שקיים.

יש כל מיני רעיונות. זה כמובן דבר בסיסי ביותר. הניסיון עם כפר-סבא בשנה האחרונה הוא שיש כל הזמן תיאום עם הגורמים השונים, והילד במרכז, לא אינטרסים אחרים במרכז. יש המון רעיונות מה אפשר לעשות, ואני מניח שחוץ מהרעיונות האלה השמים הם הגבול לגבי הרעיונות שאפשר להפעיל כדי שתהיה לנו חברה יותר טובה, יותר צודקת, שוויונית ומשתפת. הבעיה היום מאוד עמוקה: שליש מהילדים היום במדינת ישראל חיים מתחת לקו העוני, ויש לזה השלכות. מי דואג להשלכות האלה אם לא מי שאחראי לטיפול הקרוב – הרשות המקומית.

גם לרשות המקומית יש הקיצוצים שלה, אז הכול יהיה יפה על הנייר, ואנחנו נחזור לאותה נקודה, שאין תקציב.

את צודקת, אני לא חולק עלייך, על זה עוד יהיו ויכוחים.

זה חוסך תקורות. החוק נולד במשטרת ישראל.

החוק הזה נולד לפני כ- 6 שנים כשישבנו במשטרת ישראל עם גורמים אחרים ושאלנו מה קורה עם פשיעת הנוער בישראל. בוועדה הראשונה ישב נציג מכל משרד ממשלתי ונציג מכל עמותה ציבורית או ארגון אחר שעוסק בילדים ונוער. בסופו של דבר הבאנו רעיון לכנסת – יו"ר הוועדה אז הייתה תמר גוז'נסקי – והצענו מודל משולב: איך גורמים לכל הגורמים לשבת יחד ליד שולחן אחד. יש רשויות מקומיות שנציג הרווחה בכלל לא מדבר עם נציג החינוך; נציג חינוך אחד לא מדבר עם נציג חינוך אחר. אני אומרת בצער, שכגורמי משטרה אנחנו יותר אובייקטיביים: אנחנו לא בעד זה ולא נגד זה, לכן יכולנו להציע רעיון כזה. בסופו של דבר לקחו את הרעיון הזה בכנסת והפכו אותו לחוק שנקרא "חוק פקודת העיריות". אנחנו גם הצגנו מודל ליישום החוק הזה. בחצי שנה אחרונה התחברנו עם גורם חוץ, אנחנו עומדים להעלות אתר שכמעט מוכן, והרעיון הוא שהחוק הוא במרכז; המודל איך מיישמים את החוק הזה; מספר רעיונות איך לשלב מספר גורמים יחד; איך יוצאים למיפוי ברמת היישוב – מה קורה אצלי ביישוב. ראש הרשות אחראי על החוק הזה, ועומד בראש ועדת ההיגוי היישובית. מחלקים את הוועדה לתתי נושאים, למשל, אם אנחנו יודעים שביישוב הזה יש בעיה של סמים, אלימות; נוער עולה, נוער מתנדב – גם דברים טובים – הוא ממנה ראשי ועדות שבראש כל תת ועדה יש אנשים העוסקים ספציפית בנושאים של סמים, אלימות וכו'. יוצאים לדרך במשך חודש-חודש וחצי כשיש להם מודל מה הם מחפשים, אילו שאלות הם שואלים. הם פונים אחרי זה עם תשובות ונותנים תמונת מצב עכשיוית באותו יישוב, מה הצרכים לשיפור המצב, וכמה זה עולה. ראש הרשות המקומית אחרי חודש-חודש וחצי מקבל מ- 4 ראשי תתי ועדה תמונת מצב מה קורה אצלו ביישוב על נושאים שהם בחרו לדון בהם, ואז הוא מחליט איך הוא רוצה לשים את המוקד באותה שנת עבודה: האם על סמים; על אלימות; על נוער עולה; על כוח התנדבותי או משהו אחר.

כשאני הצגתי את הנושא בכנסת הוא התחיל לרוץ בכמה יישובים בארץ. כשקציני הנוער מציעים אותו הם גורם אובייקטיבי לחלוטין, לכן גם קיבלו אותם. מנכ"לית משרד החינוך אימצה את המודל הזה לפני כשנתיים וחצי; הוא נקרא מודל אס"א – אלימות, סמים ואלכוהול – והוא מציע תוכנית מערכתית והוליסטית, ונוסף על התרגום של החוק הוא מציע תוכנית הוליסטית, ואנחנו מציעים לבדוק מה קורה ברמת היישוב בכל אוכלוסיית הילדים והנוער. זה מתחיל מהזכויות, דרך החובות, דרך הטיפול והשיקום של בני-נוער שנפלו לפשיעה.

היתרון הגדול שאנחנו רואים היום כאשר זה רץ במספר שנים לא קטן בכ- 72 יישובים בינתיים הוא שיש מי שלקח את כל המודל, יש מי שלקח אותו בחלקו, יש מי שעשה מעבר לו. באתר שלנו גם יהיו מודלים שהתפתחו בעקבות המודל הזה, והפרוייקטים המודליים שמלווים את המודל הזה. אנחנו קיבלנו הסכמה מכל השותפים להתחבר לכל משרדי הממשלה האחראים לאתרים שלהם, כלומר יהיה קישור בין האתר שלנו לבין האתרים האחרים ומאתרים אחרים לאתר שלנו. למשל, פרויקט חויה שמשותף ל- 12 גורמים ביישוב אפשר למצוא באגף בכל אתר של השותפים. כלומר, אנחנו שותפים, זה שאנחנו דחפנו את זה, זה לא אומר שאנחנו מובילים. כולם שותפים לרעיון הזה, ולכן כולם נכנסים כשותפים לפרויקט הזה. יש שם פורום לבני-נוער;יהיו שם מאמרים בנושא ילדים ונוער; יהיו מחקרים בנושא ילדים ונוער; ויהיה אדם שיקבל משכורת כדי להשיב במהירות האפשרית לשאלות של ילדים ובני-נוער.

איך מתחברים לזה?

מוביל את זה במשרד סגן השר. אנחנו נודיע לכל ראשי הרשויות המקומיות בזמן פתיחת האתר בקרוב.

דרך אתר הכנסת אתם תקבלו את כל האינפורמציה. למרות שיתוף הפעולה ההדוק בינינו לא ידענו זה על זה, אבל זה ייעשה במשותף.

אנחנו יודעים שברשויות המצב בכי רע מבחינה תקציבית. האם הכנסת או הוועדה הזו תוכל לממן חלק מהפעילויות?

אני מצטער לספר לך שיש במדינת ישראל חלוקת רשויות. אולי זה דבר טוב, אבל לכנסת אין הזכות לממן פעילויות; הכנסת היא הגוף המחוקק במדינת ישראל.

אם נרצה להביא הרצאה בנושא אלכוהול, למשל.

אני אומר שוב, הכנסת לא מממנת, אבל אולי נוכל למצוא גורמים גם דרך האתר שיכולים לעזור. אנחנו עובדים גם עם כל העמותות במדינת ישראל ששותפים לכל עבודת הוועדה שלנו ובאים לכל הישיבות. זה כלי שאולי אפשר להיעזר בו, אבל הכנסת או הוועדה לא יכולה לממן שום דבר, אין לוועדה שום תקציב, בקושי לשלם את המים ואת המיץ שאתם שותים פה. אבל חוץ מתפקידי החקיקה אנחנו גם מפקחים על עבודת הממשלה ולהמליץ המלצות ולעיתים יותר מזה – לדרוש דרישות ככל האפשר. לכן גם בזה אפשר להפעיל את הוועדה.

ממלא מקום ראש העיר קריית-שמונה.

מניסיון אסור להיכנס למערכות ביורוקרטיות מהסוג שדיברה עליו נציגת המשטרה. זה בדיוק מרשם שלא יקרה כלום. לדעתי, חשיבות הוועדה היא בתיאום בין כל הגורמים היום ברשויות. יש הרבה גורמים שעוסקים בטיפול בילד, בנוער וכדומה, ויש חשיבות גדולה לוועדה בתיאום הפעילות ולדאוג שמשאבים בתקציב העירייה יסומנו לטיפול בילדים.

ב- 20 שנה שאני נמצא ברשות קמים ונסגרים פרוייקטים בקצב גדול מאוד. לדוגמה, הרשות למלחמה בסמים עם המועצה הציבורית וגוף אחר, ומרוב עצים לא רואים את היער. אסור להפוך את העניינים האלה לעניינים ביורוקרטיים ומורכבים. צריך שזה יהיה בפשטות; זו ועדה שצריכה לתאם בין כל הגורמים שנמצאים ברשות ולדאוג שהמשאבים הרשותיים והממלכתיים יופנו לטיפול בילד ובנוער.

יש ועדות שכבר הלכו הרבה מעבר לזה, ואני חושב שזה דבר חיובי. זה ודאי דבר בסיסי.

היום לא הייתה ברשות שום ועדה לתיאום בין כל הגורמים: בין הרווחה לבין החינוך לבין המתנ"סים לבין עמותות. ועדה כזאת יכולה להשיג את האפקט הרציני ביותר מבחינת עבודה.

ממונה על יישום חוק זכויות התלמיד במערכת החינוך.

בחינוך היסודי הוצאנו השנה פנקס זכויות התלמיד. חילקנו את זה ב- 400 אלף עותקים בעברית ובערבית ברחבי המדינה.

מישהו פה ראה את זה?

אני ביקשתי שינפיקו פנקס זכויות המורה.

בפנקס הזה רשומים הערכים הבסיסיים של כל חברה. לא כתוב מה מותר למורה לעשות או מה אסור לתלמיד לעשות. כתוב שזכותי לשמור על פרטיותי, למשל. זה דבר מאוד טריוויאלי.

אבל אנחנו לא מדברים על הפנקס, אלא על מהות אחרת מאוד קרובה. בתפיסת העולם שלנו זה צריך להיות סוג של אורח חיים בבית-הספר. מאחר שזה בא במסה לכל בתי-הספר ברשויות המקומיות, כמו יהוד, רעננה ובערים אחרות הרפרנטים ומדריכים יוצאים עם כל הגורמים בכל רשות: עם הרווחה, עם הקב"סים, עם החינוך, עם המנהלים, ומנסים לבנות מודל עירוני ליישם את זכויות התלמידים כחלק ממניעה. זה מודל אחר מזה של המשטרה, אבל מאוד דומה, לכן היה חשוב לי לציין את זה. אנחנו עובדים ביחד. אנחנו רוצים למנוע, לא להביא את הילדים למצב של סיכון, אנחנו רוצים למצוא תהליכים שמונעים את הרמיסה של הזכויות.

אז למה אתם לא דואגים להרצאות בבתי-ספר על אלימות?

אני מוכנה לשבת אתך ולספר לך מה אני חושבת על אלימות, ונגיע לתפיסת עולם יישובית, ונתחיל לעבוד ביחד, אני מזמינה אותך.

מנהל המחלקה לנוער בעיריית כפר-סבא. ריכזתי מקצועית את הוועדה מול סגן ראש העיר שהיה אחראי על זה בקדנציה הקודמת. טרם נבחרה ועדה חדשה אצלנו ויושב-ראש חדש, אבל זה כנראה יקרה בקרוב. פיתחנו כמה דברים במודל שלנו, ששווה לחשוב עליהם. קודם כל, באופן מסורתי מאוד הייתה קיימת ועדת נוער בהרבה מאוד רשויות. במקרה שלנו איחדו את הוועדה למעמד הילד ובני-נוער עם ועדת הנוער. זה דבר שכדאי להביא אותו בחשבון כי אין טעם בשתי ועדות כאלה, אין בזה היגיון.

נוסף על כך אני רוצה להציע שיש מקום לחשיבה על הכשרה לשני סוגים של בעלי תפקידים, ואפילו לשלושה: לחברי ועדה, לרכזים המקצועיים – לדעתי מתבקש שלכל ועדה יהיה איש מקצוע שמרכז – ולנבחרים – לאו דווקא ראש הרשות, אלא מישהו מטעמו. אפשר להיעזר עם המפע"מים או עם גופים אחרים שיכולים לעזור. יש חשיבות עצומה להבנת המסרים שאתם אומרים פה ולוקח זמן ללמוד את זה.

דיברו פה על משאבים. יש התארגנות ארצית ברמה שלא הייתה קיימת. מיזם שנקרא "יניב" יגייס משאבים רבים לילדים ולנוער בסיכון ברמה שבמדינת ישראל לא היה דבר כזה. חשוב שהוועדה שלכם תתחבר לזה, מדובר בקרן של 100 מיליון דולר, ושווה שאתם תתנו את הנתונים או תעשו חיבורים לוועדות המקומיות.

מלבד סקרים על צרכים גילינו שאפשר להקים תתי ועדות קבועות לנושאים ספציפיים. למשל, אצלנו הקימו פורום טיפולי; יש הרבה מאוד גורמים שעוסקים בטיפול: קידום נוער, עבודה סוציאלית, קב"סים, ולהם יש סדר יום יותר ספציפי כי הוא גם דן בדברים מסוימים ולפעמים כאלה שהצנעה דורשת אותם. הם תת-ועדה של הוועדה, והם מביאים נתונים ולוקחים נתונים מהוועדה. כנ"ל יש לנו ועדה בנושא של גיוס התנדבות של נוער וילדים, וגם ועדה אד-הוק לקיץ, כי אין בית-ספר. אני ממליץ מאוד על המודל הזה בתור מודל שיכול לתת בשר כי הבעיה עם הדיונים האלה היא שמרגישים שאין ת'כלס ואז הנושאים נושרים. בתת-הוועדות האלה אפשר יהיה לייצר דברים החלטיים.

הוספת לנו דברים חשובים. אם לא היה לנו הדיון לא היו לנו הרעיונות שנובעים ממנו.

אני יושב-ראש הוועדה בראשון לציון. הוועדה קיימת אצלנו 3 שנים. מלבד איגום המשאבים, התיאום אני רוצה לספר על כמה דברים שעשינו, וכדאי לעשות אותם. קודם כל אנחנו מצמיחים מועצת תלמיד בבתי-הספר היסודיים. הם שותפים בהרבה ועדות עירוניות חוץ מהוועדה למעמד הילד, למשל, בוועדת תחבורה. הילדים שותפים להחלטות בוועדות בכל נושא שקשור לזכויות שלהם, לביטחון שלהם. הם משקיפים ומביעים את דעתם, במיוחד המבוגרים בהם.

לפני שנתיים ביקרה תמר גוז'נסקי, יושבת-ראש הוועדה, בעיר, וראתה את פעילות הוועדה. רצינו לעשות מיפוי ולפנות לילדים בבתי-הספר כדי לקבל מהם משוב איפה הם רואים שזכויותיהם נפגעות, ופסיכולוגים בתוך הרשות הרכיבו שאלון. ואז, כמובן, מדענית משרד החינוך צריכה לאשר את הכנסתו לבית-הספר. אני מחכה לאישור כבר שנתיים. במקום לעשות אותו בכל העיר עשינו אותו מדגמי, אבל שנתיים עוד אין תשובה מהמדענית. הילדים חכמים, והם יודעים יותר מאתנו---

אבל מה השתנה באמת הלכה למעשה בעיר עם הדברים שהם הביאו?

סוזי יכולה להעיד קצת על מה שנעשה בעיר שלנו, ואני לא רוצה להגיד "ראשון לציון".

למה? אנחנו דווקא רוצים לשמוע.

סוזי יכולה לתת פה הרצאה.

רוצים לשמוע כדי ללמוד.

עד הבחירות הייתי יושב-ראש ועד ההורים העירוני בראשון לציון במשך 16 שנים, והייתי חבר בוועדה מהכובע ההוא. לכן היום ראש-העיר הטיל עליי את הוועדה הזאת, כי גם אז עשיתי כל מיני דברים בתוך הוועדה.

בעיר פועלת מכללת "אורן" במימון הרשות – אני לא רוצה להגיד את הדברים האלה בקול רק, כי אני מבין את המצוקות ולבי עם כולם, וגם אצלנו כבר יש מצוקות, תאמינו לי.

צרות של עשירים.

בתוך המכללה שמתכנסת פעם בחודש מתקיימות הרצאות להורים, והיום אין באודיטוריום מקום להורים שמגיעים לשמוע את ההרצאות, שחלקן הן בנושא זכויות ילדים, איך לקרוא את הילדים. הפעלנו בתוך 27 בתי-ספר מתוך 80 מוסדות חינוך בעיר הזאת מכללות קטנות שההורים בבית-הספר לוקחים הרצאות כאלה ואחרות כדי ללמוד גם על סמים ואלכוהול, אבל גם על זכויות הילד, מהו מעמד הילד. עכשיו אנחנו בדיון מאוד מעניין עם מועצת התלמידים על חובות הילד. אנחנו עכשיו באמצע כתיבת אמנה שאולי תיתן כיוון גם כן. אנחנו מדברים הרבה על זכויות, והם לפעמים לא מבינים שיש להם חובות.

יש הרבה מאוד גורמים שמזכירים להם את החובות.

חשוב להגיד שיש זכויות שלא תלויות בכלום.

יש תקנה של משרד החינוך ומשרד התחבורה שמאשרת להסיע בהסעות 70 ילדים. חותמים עליה שר החינוך ושר התחבורה. אצלנו הייתה בעיית אלימות קשה בהסעות שאפילו התפרסמה בעיתון. במימון העירייה הורדנו את מספר הילדים ל- 50 ילד באוטובוס. נגמר הסיפור. שקט. כי כל האלימות נבעה מהדחיפה כדי לתפוס מקום ישיבה ומהדוחק באוטובוס.

תודה על הדברים.

מבקעה על ע'רביה.

עד עכשיו הוועדה לא הייתה קיימת אצלנו. עמדנו על זה שנקים את הוועדה בגלל המודעות. היוזמה שלכם מצוינת, היא מרכזת מידע, אבל אני לא יודע אם יהיו לה שיניים. ועדת וילנאי הייתה, נכון? אתם זוכרים להיכנס לאתר האינטרנט ולהוציא את 200 הדפים שנכתבו בוועדה שאספה מידע על אלימות בארץ? על בית-הספר הנורבגי שכולם רצו לחקות אותו, אבל כלום לא נעשה בעניין? מבחינת חומר יש הרבה, הביצוע הוא אפסי כמעט.

דבר שני, אנחנו מתעסקים בכל התחומים בנושא ילדים: מהגרוש הראשון בתקציב לרווחה, לתשתיות. אם אנחנו רוצים להיות פעילים אנחנו צריכים קול רם כדי לגבש את זכויותיהם של הילדים. אבל האם הוועדה שלכם ויוזמתכם יכולות לעזור לנו? למשל, ראש עירייה רוצה להעביר בית-ספר ממקום למקום, ובית-הספר פסול מבחינה בטיחותית. האם הוועדה יכולה להתערב? האם הוועדה יכולה להתערב בהעברת כסף מהגורמים מהאדמיניסטרציה לשיקום בית-ספר כזה?

אני יכולה להרחיב את השאלה הזאת. אני סגנית ראש-העיר רמת-השרון.

למשל, מחליטים עכשיו לעבור ל- 5 ימי לימודים. איפה הילדים נכנסים בסיפור הזה? מה נעשה עם הילדים שלנו ביום שישי? אני שואלת ילדים, אז הם אומרים שהם רוצים שכן יהיה, אנחנו לא רוצים שיעמיסו לנו במשך השבוע. איפה אנחנו עומדים מול משרד החינוך בוועדת הילד? אולי יקשיבו לוועדה הזאת, וכך נראה שיש שיניים לוועדה הזאת. צריך לשאול את הילדים אם הם רוצים. זה נופל עלינו ההורים: הורים שיש להם כסף יוכלו לשלוח את הילדים לחוגים ביום הזה, אבל איפה הילדים שלהורים שלהם אין כסף לשלוח אותם? מה הם יעשו אתם באותו יום? יש הורים שעובדים באותו יום.

זה נוגע לכמה שאלות. אני לא בטוח שצריך לשאול את הילדים, אני די בטוח שרוב הילדים יגידו שצריך חופש גם ביום ראשון, ביום שני וביום שלישי, אבל זו שאלה אחרת. מאוד חשוב לי להבהיר שאנחנו ועדה בכנסת. אתם צריכים לדעת מה מקומה של פונקציה בבית מחוקקים; אפשר להגיד שאין לה שיניים, אבל יש לה שיניים מכוח המחוקק או החוקה שאין. אתם יודעים למה אני מתכוון? בשאלה כמו העברת בית-ספר למקום אחר, יש שתי ועדות שעוסקות בנושא הזה: אנחנו בתור זכויות הילד וועדת החינוך. אנחנו עובדים בשיתוף איתה. במקרה כזה אנחנו פונים לראש המועצה, ואם אני לא מקבל תשובה משביעת רצון, אנחנו פונים לשרת החינוך או למנכ"לית משרד החינוך, אומרים שאנחנו קיבלנו מידע מסוים ומאוד מטריד אותנו המצב הבטיחותי של חטיבת הביניים בבקעה, ומבקשים מהם לבדוק את הנושא ולהשיב לנו, והם מחויבים להשיב לנו על הנושא הזה. זה לא אומר שתמי הדברים יגיעו לפתרון, אבל אני מופתע מכמה דברים שכן הגיעו לפתרון. בכל-זאת זו ועדת כנסת עם כל מיני כלים פרלמנטריים חוץ מהוועדה כדי להפעיל בשאילתות ובהצעות לסדר יום, אבל אלו גם המוגבלויות שלנו; אנחנו לא יכולים לבדוק מה מצב החינוך בבַקעה, בשביל זה יש משרד ביצועי, משרד החינוך.

גם בנושא של דיון, אנחנו יכולים להעלות היבטים בדיון הזה, ולהיות חלק מהשיח מה יקרה כשאנחנו נעבור ל- 5 ימי לימודים: למשל, בתי-הספר יצטרכו להישאר פתוחים לפעילות.

מי יממן את זה?

ברור שלא הוועדה.

כולנו מסכימים שבית-הספר צריך להיות פתוח, אבל משרד החינוך מסיר את האחריות שלו מזה, ואז מי יממן דבר כזה? ההורים. מאוד נחמד שמשרד החינוך יקצץ ל- 5 ימים, אבל צריך לחשוב על הפתרון מה עושים ביום הזה.

נכון, אנחנו בהחלט חושבים על זה.

זו הוועדה לקידום הילד.

נכון, אבל גם טבעי שאתם במערכת העירונית תהיו בעניינים מה קורה עם הילדים שאין להם תוכניות, ואין להם הורים שיכולים לממן תוכניות לימי שישי, ולבסוף יגיעו גם לשולחן של סוזי.

את שואלת אותי מאין התקציב. תבחרי בי לראש ממשלה, אני מבטיח לך שנדאג לנושא התקציבים בעניין הזה. עדיין יש אנשים שמחליטים דברים שונים, ואנחנו מוגבלים במסגרות שהחוק קובע.

בכמה ערים יש ועדה?

בקדנציה הקודמת של העיריות הקימו למעלה משליש, למיטב זכרוני. עכשיו צריך להקים הכול מחדש, אז אני לא יכול להגיד כמה יש, צריך לדעת שזה דבר חדש. לא כל האנשים יודעים שיש חוק כזה. עצם הפנייה היום גרם לכל מיני רשויות להקים ועדות, והם לא יכולים לשלוח עדיין את הנציגים כי הם עדיין לא הקימו, אבל זה על סדר היום לישיבה הבאה. לכן חלק מהעבודה שלנו היא להפעיל את זה.

מישהו מהנוכחים היה בקדנציה הקודמת יושב-ראש של ועדה?

יש כאן כמה שאמרו.

אז אולי הם יהיו מוכנים לאמץ חדשים ולהדריך אותם בנושא הזה.

חלק ממטרתו של האתר הוא בדיוק מה שאת אומרת: לאמץ ולתת עצות מה הצליח ומה לא הצליח, ויכול להיות שיש דברים שאת יכולה לעשות אצלך וכאלה שלא, אבל את יכולה לבחור כבר, יש לך מאגר של רעיונות. האתר הזה הוא הפורום של חברי הוועדה, אף אחד אחר במדינת ישראל לא יכול להיכנס לאתר, חוץ מחברי הוועדה והגורמים המקצועיים פה והוועדה בכנסת. פורום הילדים זה משהו אחר.

תודה לכולכם שהגעתם והשתתפתם.

תודה וכל הכבוד על היוזמה.

תודה.


הישיבה ננעלה ב- 14:00